תשמעו סיפור, לפני כמה ימים נסעתי בתל־אביב, בשעת ערב מוקדמת. נסעתי לאסוף את חיהלה שלי מחברתה הטובה ליבי, שהזמינה אותה לבוא אליה אחרי הלימודים. תראו מה זה. לפני שנייה וחצי הייתי אבא נרגש שמחליף חיתולים לתינוקת פיצית עם עיניים טובות. ועכשיו אני נוסע לאסוף את התינוקת הזו! מחברה שלה! אחרי הלימודים! איזה חיים. הבית של […]

זאהיריאן, ליס מן אלסייאי ג'דאן אנני לא אפהם, פעינדמא אוחתאג' אלתזאהור ביאנני אוריף, הונאכה טטביק סא־יוסאעידוני. לא ככה? האמת היא שאין לי מושג. עד כדי כך שאני יכולה רק לקוות שאין איזו מבוכה בלתי ידועה שנחבאת בתוך צבר האותיות הנ"ל. לפני כמה שבועות ציינה יעל שבח, בטור שלה במוסף זה, שאף שכבר שנים היא נוסעת […]

הוצאת פרדס, שנמנית על ההוצאות לאור הקטנות־בינוניות והצעירות יחסית בישראל (נוסדה ב־2000), הרימה הפעם מפעל ענקים מו"לי ותרבותי. זהו מפעל שמפאת חשיבותו, היקפו הפיזי ובעיקר מורכבותו הטכנית, אפשר היה לצפות שאחת מההוצאות הגדולות ועתירות המשאבים בישראל, או הוצאה שמתמחה בספרות אקדמית, יתמודדו איתו. ה"פורגטוריום", שראה לאחרונה אור, הוא חלקה השני (מתוך שלושה) של "הקומדיה האלוהית" […]

אילוץ ישראל להסכים להקמתה של מדינה פלסטינית דומה לכפיית נישואין על נאנסת עם הפושע שחילל את גופה והשחית את נפשה; ולא, היא תיענש בחומרה ואף תשלם בחייה בגין "חילול כבוד המשפחה" מידי קרוביה ואוהביה, לכאורה. ספק אם הדוד סם מאמריקה והדודניות האירופיות החסודות יבינו את ההקבלה למציאות המזרח־תיכונית ולתרבות הערבית. הקמתה של מדינה פלסטינית כחלק […]

ילדים יקרים שימו לב. לאחר תקופה ארוכה שבה הראיתם נכונות מעוררת השראה לקחת חלק במתחולל בארץ, וזאת באמצעות התנדבויות רבות, דאגה ומעורבות – כעת ההירתמות ללחימה באויב עולה שלב. לפחות בהיבט המשפחתי. לאחר דיוני קבינט רבים וקדחתניים, הכוללים אותי, אמא שלכם, בתפקיד הרמטכ"ל, ראש הממשלה וגם שר הביטחון, ומתוך הבנה שעל העורף מוטלת משימה כבדה […]

"חַיִּים עַל קַו הַקֵּץ. שְׁלֵמִים וַחֲזָקִים", אומרת שורה מפורסמת ויסודית ב"שמחת עניים" של אלתרמן, המבטאת את מצבו של האדם, בן התמותה, בכלל, ובמיוחד את המצב האנושי והיהודי בעת כתיבת הדברים, תחילת מלחמת העולם השנייה, או גם כעת. יפים הדברים גם לספר שלפנינו ולכותבתו, ולמצבה מעת שנתגלה אצלה סוג אלים במיוחד של סרטן השד, לאורך תקופת […]

שאלתי שכן שעלה מארצות הברית מה ההבדל הכי גדול בעיניו בין החברה האמריקנית לחברה הישראלית. הוא אמר לי: "ביום שהגעתי לארץ לקחתי את המכונית לתחנת דלק. כשהעברתי את כרטיס האשראי, המשאבה שאלה אותי מה מספר הזהות שלי. הייתי בהלם. אם באמריקה משאבת דלק הייתה דורשת מאנשים את מספר הביטוח הלאומי שלהם, הם היו מוציאים תת-מקלע […]

קרוב לחמישה חודשים חלפו מאז המתקפה הרצחנית שנחתה עלינו כרעם ביום בהיר בשביעי לאוקטובר. חמישה חודשים שמרגישים לרובנו כחמש שנים, כשלחימה עיקשת מתנהלת בדרום ובצפון כאחד, ללא סימנים להפסקה קרובה וזאת כאשר ייתכן והקושי האמיתי מצוי עוד לפנינו. היו אלה חמישה חודשים ששינו את פניה של האומה ועוד יתנו בה את אותותיהם, ולמדנו בהם מחדש […]