אלישה סטייבס בת ה-31 נהגה להסתגר במחסן הציוד בתחנה ולשלוח לבן זוגה תמונות טופלס כשעל גופה רק וסט מיגון משטרתי. היא טענה כי רק רצתה להוכיח לו שהיא "שוטרת אמיתית", אך ועדת המשמעת קבעה שזה היה "ניצול לרעה של התפקיד"

המצור הימי על מיצר הורמוז מעמיד את האזור על סף נקודת רתיחה חדשה. גם אם מדובר במהלך טקטי, הרי שבמקרה זה חבויות בו משמעויות רחבות בהרבה — כלכליות, צבאיות ותודעתיות. מה שנראה כמהלך נקודתי בים עלול להפוך במהירות למלחמה מתחדשת במלוא עוזה, עם השלכות מעבר לזירה המיידית. השאלה איננה רק אם מצור כזה אפשרי, אלא מה יהיו תוצאותיו בפועל, ואם יצליח להשיג את מטרתו או שמא יפתח שרשרת אירועים שקשה יהיה לשלוט בה לאורך זמן. יש לציין שכל האמור הוא רק במקרה שהצדדים לא מגיעים להסכם שיסיים את המלחמה, וטראמפ דווקא התבטא אתמול ואמר שהיא "קרובה לסיום". מצור ימי, בהגדרתו, הוא ניסיון לשלוט בנתיבי שיט ולמנוע מעבר סחורות, במקרה זה בעיקר נפט איראני. ארה"ב רואה בכך כלי יעיל יותר ומעדיפה בשלב זה פגיעה כלכלית על פני עימות ישיר. הרעיון פשוט: לפגוע בכסף במקום להיכנס למלחמה, מתוך תקווה שהלחץ יצטבר וישנה התנהגות. אלא שבפועל, מדובר במהלך שעלול להתגלגל במהירות להסלמה צבאית, גם אם זו לא הייתה הכוונה המקורית. איראן כבר הבהירה בעבר כי כל ניסיון לחסום את יצוא הנפט שלה ייתקל בתגובה. יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף הדגיש כי מצור כזה ייחשב למעשה תוקפנות, וכי איראן לא תישאר אדישה. אמירותיו חורגות מרטוריקה פוליטית ומשקפות תפיסה עמוקה, ביטחונית וזהותית כאחד. תגובה זו חורגת מחישוב קר של עלות־תועלת ונקשרת לתודעה היסטורית ושאיפה לעוצמה אזורית. כלומר, לא רק אינטרס — אלא גם עניין של כבוד לאומי ושל מעמד. איום על המיצר נתפס כפגיעה ישירה בכבוד הלאומי וביכולת של איראן לשלוט במרחב הטבעי שלה.

סערה ביממה האחרונה סביב הדיווח כי עשרות שוטרים התבקשו לשמש כקהל בתוכנית 'הפטריוטים' של ערוץ 14. דובר המשטרה מגיב לכך

"זהו זה" משודרת עבור קהל שספק אם המדינה שהוא מתגעגע אליה התקיימה בכלל. אבל אמש, לרגע קצר, היא הצליחה לגעת גם במי שלא שייך לקהל הזה

בתיאום עם איראן, ללא ארה"ב וישראל: מקרון וסטארמר מובילים מהלך להקמת כוח הגנה ימי במצר הורמוז • התוכנית כוללת פינוי מוקשים ימיים שהונחו במהלך המלחמה, פריסה קבועה של כלי שיט צבאיים לליווי ואבטחת ספינות • הדיווח המלא