סמסונג מרחיבה את סדרת הטאבלטים שלה עם שני דגמי דגל חדשים, מסכי AMOLED, מעבד חדש, שדרוגי תוכנה ותמיכה ארוכה

לפי דיווחים במדינת האם דרום קוריאה בעת ההשקה של המכשירים יהיה הפרש משמעותי למדי מול מחירי ההשקה של משפחת ה-Galaxy S26, כי לא רק זיכרונות מתייקרים

יותר ויותר משתמשי אנדרואיד כבר לא יכולים להשתמש ב-Google Assistant אלא רק בסייען המבוסס על Gemini - ההבטחה של גוגל מתרחשת בפועל

עוד יום, עוד מודל בינה מלאכותית חדש, ועוד אחד שהחברה שמאחוריו טוענת שהוא כמובן הכי טוב בעולם - רק שהפעם גוגל לא ממהרת לשחרר את Gemini 4 Argon לכלל הציבור

מיקרוסופט מרחיבה תכונה חדשה לכל משתמשי Xbox, שמאפשרת להפוך משחקים פיזיים לרישיונות דיגיטליים ולהמשיך לשחק בהם ללא הדיסק.

במחצית הראשונה השנה, ישראל דורגה במקום השני בעולם בין המדינות שהושפעו בתדירות הגבוהה ביותר מפעילות סייבר, עם 7.6% מכלל הפעילות. ארה"ב ניצבת במקום הראשון עם 25.5%, אחריה ישראל, ולאחריהן אוקראינה עם 4.8% וטייוואן עם 3.9%. במזרח התיכון ובאפריקה, ישראל מדורגת במקום הראשון במדד זה; כך לפי דו"ח ההגנה הדיגיטלית (Microsoft Digital Defense) השנתי של חברת מיקרוסופט (Microsoft). הדו"ח, המתפרסם זו השנה השביעית, מבוסס על פעילות איומי סייבר שנצפתה בין יולי 2025 ליוני 2026. מערך הניטור הגלובלי של מיקרוסופט מעבד יותר מ-165 טריליון אותות אבטחה מדי יום. כצפוי, אחת המגמות המרכזיות היא השימוש בבינה מלאכותית כמאיצה ומרחיבה את פעילות התוקפים. זאת, כשסוכני AI הופכים למשטח תקיפה חדש, המחייב הגנה על זהויות והרשאות. פעילות הסייבר האיראנית לפי נתוני מודיעין האיומים של מיקרוסופט, ישראל הייתה היעד המרכזי של פעילות גורמי האיום האיראניים, עם 39% מכלל הפעילות. ארה"ב ניצבת במקום השני עם 23%, ולאחריה – איחוד האמירויות עם 9%. לפי המחקר, "הפעילות האיראנית ממשיכה להתמקד במגזרים בעלי ערך מודיעיני ואסטרטגי. מחקר ואקדמיה מהווים 28% מהיעדים שנמדדו, ענף ה-IT עם 12%, תחבורה 11%, גופים ממשלתיים 8% ומכוני מחקר וארגונים לא ממשלתיים, 8%". החוקרים ציינו כי "גורמי האיום האיראניים ממשיכים לנצל חולשות אבטחה מוכרות, מנגנוני אימות חלשים ומערכות החשופות לאינטרנט כדי להשיג גישה ראשונית לארגונים. גניבת פרטי התחברות ומתקפות פישינג נותרות אמצעים מרכזיים, לצד ניצול תשתיות ענן לצורך שמירה על גישה ממושכת למערכות".  עוד זיהו החוקרים התכנסות גוברת בשיטות הפעולה של קבוצות תקיפה איראניות שונות, המגבירה את היקף הפעילות ואת פוטנציאל ההשפעה שלהן. לפי החוקרים, "גורמי איום המזוהים עם איראן ניהלו קמפיינים רחבי היקף נגד ישראל ונגד יריבות נוספות במזרח התיכון, ובמקביל הרחיבו באופן משמעותי את פעילותם נגד ארה"ב ואינטרסים אמריקניים… גורמי האיום האיראניים הרחיבו בשנה החולפת את יעדי התקיפה שלהם, התאימו את שיטות הפעולה ההרסניות והגבירו את השילוב בין פעילות סייבר, פעילות צבאית ומבצעי השפעה. כל אלו, במטרה להעצים את המסרים האסטרטגיים ואת השפעת הפעילות". עוד עולה מהדו"ח כי "העימותים האזוריים הובילו למעבר גובר לפעולות שיבוש והרס, לרבות מחיקת מידע ותקיפות המכוונות לטכנולוגיות תפעוליות. לצד זאת, אנו ממשיכים לזהות פעילות איראנית שמטרתה להשיג דריסת רגל ממושכת במערכות, לצורכי ריגול ולאפשרות של שיבוש עתידי". כופרות רבותי, כופרות הדו"ח מצביע גם על עלייה של 21% במספר אירועי הכופרה שנמדדו נגד ישראל בהשוואה לשנה הקודמת. "המשך תקיפות הכופרה נגד ישראל עשוי לשקף שימוש איראני בכופרה כחלק מלוחמה היברידית, המשלבת פעילות סייבר עם יעדים גיאופוליטיים", העריכו החוקרים. הזהות הדיגיטלית היא נקודת התורפה המרכזית שעולה מהמחקר. נמצא כי יותר מ-99% מניסיונות החדירה הראשוניים שנצפו לסביבות ענן התבססו על מתקפות "הזרקת סיסמאות", שבהן תוקפים מנסים סיסמאות נפוצות נגד מספר רב של חשבונות. "הגנת סייבר כבר אינה יכולה להסתמך על חסימת נוזקות בלבד", סיכמו חוקרי מיקרוסופט, "נדרשת הגנה מתמשכת על זהויות, אימות חזק, ניטור פעילות חריגה וקיצור הזמן שבין זיהוי האיום לתגובה. אירוע סייבר אינו מוגבל בהכרח לארגון שנפגע ראשון. פגיעה בספק, בחשבון או בפלטפורמת פיתוח – עלולה להשפיע על ארגונים נוספים לאורך שרשרת האספקה. לכן: חוסן דיגיטלי מחייב גם יכולת לשמור על רציפות תפקודית ולהתאושש במהירות משיבושים". תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דרור סיתהכל "ישראל נמצאת במערכה עצימה בסייבר וניצבת בחזית האיומים הגלובליים" יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, התייחס לדו"ח ואמר כי "ישראל נמצאת במערכה עצימה בסייבר וניצבת בחזית האיומים הגלובליים. כארגון ההגנה הלאומי בסייבר, משימתנו היא לצמצם ככל האפשר את השפעת המתקפות, למנוע פגיעה באזרחים ובשירותים החיוניים ולאפשר למדינה להמשיך לתפקד גם תחת איום מתמשך. העובדה שישראל שומרת על רציפות תפקודית בהיקף איומים כזה אינה מובנת מאליה. היא תוצאה של מערכת הגנה לאומית משולבת, שבה פועל המערך, יחד עם גופי הביטחון, משרדי הממשלה, המשק, תעשיית הסייבר והחברות הגלובליות". "בסייבר אולי לא רואים טילים באוויר, אבל אין הפסקת אש", ציין כראדי. "המערכה מתנהלת 24/7, וגם ההגנה נדרשת לפעול בלא הרף, מתוך הבנה שאין חוסן מוחלט. השימוש הגובר בבינה מלאכותית מאיץ את קצב התקיפות, מרחיב את היקפן ומשנה את פני המערכה. נמשיך לפתח יכולות מתקדמות, נעמיק שיתופי פעולה ונחזק את החוסן הלאומי. בסייבר, הניצחונות הם פעמים רבות ניצחונות שקטים, שמתבטאים במתקפות שנבלמו, הנזק שנמנע והשגרה שנמשכה".

אחת הבעיות המוכרות והכואבות ביותר בהפעלה של LLM's בסביבות פרודקשן היא בעיית ההתנעה הקרה, המוכרת גם כ-Cold Start, כלומר, הזמן שלוקח למודל להיטען לפני שהוא בכלל מסוגל לעבד ולשרת את הבקשה הראשונה של המשתמש, מה שיוצר צוואר בקבוק משמעותי. בזמן ההמתנה הזה, מעבדי GPU חזקים ויקרים עומדים בפועל בלי שימוש. התופעה הזו מתרחשת בעיקר כשיש […]

לאחר שבשבוע שעבר קבוצת פושעי הסייבר ShinyHunters פרצה ל-FBI וגנבה מידע אישי של אלפי סוכנים – הקורבן החדש שנפגע הוא משרד ההגנה האמריקני.  האקרים פרצו למאגר כוח האדם הנרחב של הפנטגון, ומידע רגיש השייך למגוון עצום של אנשי צבא – נחשף. המידע כולל מספרי ביטוח לאומי ופרטים על תפקידיהם בהווה ובעבר, מין, גזע ומקצוע. הפנטגון הודה כי הנתונים הגנובים לא היו מוצפנים, אולם לא סיפק הסבר לכך. אף קבוצת פריצה לא לקחה אחריות על האירוע. גם הפנטגון לא מסר פרטים על זהות הפורצים, על המניע לפריצה או על הלאום שלהם. דבר הפריצה נחשף באופן מוזר ומשעשע: העיתון Military Times, המסקר תחומי צבא וביטחון, דיווח על מכתב שקיבל אחד הקוראים מהפנטגון בספטמבר, ובו הודעה על פריצה שאירעה: "ב-16 ביולי התגלתה פגיעות אבטחה במערכת שיתוף הקבצים של המרכז… בין אוקטובר 2025 לזמן הגילוי, חלק מהמשתמשים הלא מורשים ניגשו לקבצים בשרת המכיל את המידע האישי. המידע האישי כולל שמות, תאריכי לידה, פרטי קשר ונתונים אחרים. המרכז עדכן את מערכת שיתוף הקבצים וטיפל בפגיעות". ⚠️ Pentagon Data Breach – Hackers Reportedly Accessed 3 Million People's Sensitive Data Details: https://t.co/DpgfY4dgcp The Pentagon has confirmed a major data breach involving a Defense Manpower Data Center (DMDC) information system, exposing sensitive personal information… pic.twitter.com/9yp3fGcQEZ — Cyber Security News (@The_Cyber_News) September 29, 2026 חששות לביטחון הלאומי בפריצה נגנבו בסך הכל פרטיהם של 2.76 מיליון אנשים חיים ועוד 294,000 מתים, כך אמר גורם במשרד ההגנה האמריקני לתקשורת בארה"ב. בשל היקף ורגישות המידע שנחשף, עולים החששות לביטחון הלאומי, הסבירו מומחי ביטחון, "כיוון שבחלק מהקבצים נכללו פרטים על משימות שבוצעו על ידי אנשי צבא ואזרחים". הם הזהירו כי גישה לאוספי רשומות "מהווה סיכון ביטחוני עצום", במיוחד אם ייפלו לידי גורמים זרים. דאגה נוספת עולה בשל חלון החשיפה הארוך: "גישה לא מורשית, שנמשכה על פני עד תשעה חודשים לפני שזוהתה הפגיעות היא סיכון ממשי", ציין מומחה. גורם במשרד ההגנה אמר כי "עדיין אין ראיות לכך שהנתונים שנחשפו – או חלקם – נוצלו לרעה". ההאקרים קצרו 5% מנתוני מרכז המידע המאגר שנפגע משמש כאחד ממאגרי המידע המרכזיים של הפנטגון, ובו רשומות כוח אדם, והוא מחזיק במידע על חיילים בשירות פעיל ובמילואים, עובדים אזרחיים, קבלנים, גימלאים, יוצאי צבא (ותיקים), ובני המשפחות שלהם.  בהתבסס על נתוני האתר מ-2024, המרכז מטפל ברשומות של יותר מ-60 מיליון אנשים, משמע: ההאקרים קצרו 5% מנתוני המרכז. בעקבות האירוע, המשרד עדכן את הקורבנות הפוטנציאליים, והציע להם מימון לצורך הגנה על זהותם ומעקב אחר תזרים המזומנים בחשבונות האשראי.  המשימה שנותרה עבור הפנטגון, סיכמו ביניהם המומחים, "היא להגביל את היקף הנזק, בדגש על מה שקשור לזהות הקורבנות – ואז לקבוע את המניע לפריצה: ריגול ומודיעין מדינתי, מניע כספי או סיבה אחרת".