אילון מאסק וחברת SpaceX, שמשלבת עכשיו את פעילות החלל שלה יחד עם חטיבת ה-AI, קרובים להשלמת הרכישה של Anysphere, חברת ה-AI שמפתחת את Cursor, בעסקת ענק של 60 מיליארד דולר; אבל עבור קהילת המפתחים שהתרגלה להשתמש בכלי כתיבת הקוד הפופולרי, הבשורה המעניינת היא שהמותג האהוב בדרך להימחק כנראה. BYE BYE BYE על פי דיווח חדש […]

תעצרו אותנו אם אתם מכירים את התסריט הזה: אתם נותנים ל-Claude Code לרוץ, עוזבים את הסשן והולכים לעשות משהו מועיל למען האנושות – רק כדי לחזור אליו ולגלות שהוא בקושי התקדם, כי הוא חייב את האישור שלכם לפעולה כלשהי… אז עכשיו אנת'רופיק מביאה שינוי מעניין לכלי האובר-פופולרי שלה כדי לטפל בבעיה הזאת. טוב יותר מכם, […]

חברת הגיימינג הישראלית Papaya ספגה מכה קשה לפני מספר שבועות, כשבית משפט בניו יורק פסק נגדה פיצויים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים, לאחר שקבע כי השתמשה לכאורה בבוטים שהוצגו כשחקנים אנושיים במשחקים שלה. הפסיקה איימה לפגוע אנושות בחברה, אבל סדרת מהלכים משפטיים בישראל ובארה"ב מעניקה לה עכשיו אוויר לנשימה ומקפיאה, לפחות זמנית, את הליכי […]

ההייטק הישראלי לא עוצר: הנה המיטאפים, הכנסים והרצאות הטכנולוגיה המסקרנים שצפויים בקרוב. בפיזי או ברשת – אלו אירועי ההייטק המומלצים שאתם רוצים לשריין להם מקום ביומן. מארגנים אירוע או שמעתם על אירוע לקהילה הטכנולוגית בישראל? מוזמנים לעדכן אותנו כאן ולפרסם אותו בחינם בלוח האירועים שלנו. Scaling into the U.S. Market in Q4 – 2026 מתי? […]

מאת רועי דימניק רוב הארגונים כבר הטמיעו AI, אבל רובם לא יודעים אם הוא באמת מייצר להם כסף. זאת הסיבה לכך שהדיון סביב AI שוב משתנה: אם עד לפני רגע שאלנו "איזה ערך הטכנולוגיה מסוגלת לייצר עבורנו", הרי שעכשיו השאלה המרכזית התחדדה: איך נוכל להפיק ממנה ROI, וכיצד מודדים אותו? שימו לב לסקר של מקינזי […]

ספר הבכורה של ג'רי פלאדה עורר סערה בתעשיית המוציאים לאור והוביל למלחמת הצעות מחיר • הוצאת מקמילן זכתה בזכויות תמורת סכום עתק, אך הסוכן החליט למשוך את הספר • הסיבה: חשד שהסופר נעזר בבינה מלאכותית לכתיבתו • הסופר מכחיש וטוען כי השתמש בכלי רק לצורכי מחקר

מסמכים פנימיים שנחשפו במאבק משפטי עם סופרים חושפים כיצד ענקית ה-AI רכשה מיליוני ספרים, פירקה וסרקה אותם - ואז השליכה את העותקים הפיזיים. המטרה: לבנות מאגר עצום של טקסט אנושי איכותי לאימון Claude

בשעות הבוקר המוקדמות אתמול (ש') הגיש מנהיג הרוב בסנאט האמריקני, ג'ון ת'ון, בקשה רשמית לקביעת הצבעה פרוצדורלית (קלוצ'ר) על חוק ה-CLARITY (ר"ת Digital Asset Market Clarity Act) הידוע גם כ-הצעת חוק 3633 או פשוט בכינוי 'חוק הקריפטו'. יצוין כי החקיקה המתגבשת, המכונה 'חוק הקריפטו', נחשבת לניסיון הרציני ביותר של ארה"ב להוציא את תעשיית הנכסים הדיגיטליים מ'שטח ההפקר' הרגולטורי שבו היא פועלת כיום ולהפוך אותה למפוקחת ומרוסנת יותר.  המהלך הפרלמנטרי האחרון של ת'ון נועד לסלול את הדרך להצבעה מלאה על החוק, מיד עם חזרת הסנאט מפגרת הקיץ באמצע ספטמבר.  צעד עכשווי זה של ת'ון הבהיר כי חרף העיכובים, ראשי המפלגה הרפובליקנית מאמינים כי ביכולתם לגייס את 60 הקולות הדרושים כדי להתגבר על פיליבסטר בסנאט, שבו הם מחזיקים כיום ב-53 מושבים בלבד (כלומר, הם נדרשים לתמיכתם של לפחות שמונה סנאטורים דמוקרטים). למרות הקידום המהותי של ההצעה בסוף השבוע, דחיית ההצבעה המקורית עצמה – שהייתה אמורה להתקיים לפני היציאה לפגרה – פגעה קשות בציפיות השוק. פלטפורמת החיזוי Kalshi שיקפה זאת, כאשר סיכויי מעבר החוק בשנת 2026 צנחו מ-25% ל-16% בלבד. מכשולי האתיקה וההון המשפחתי של הנשיא המניע המרכזי לדחיית הדיון המקורי היה נעוץ בדרישות הנוקשות שהציבו הדמוקרטים בנושא כללי אתיקה ומניעת ניגודי עניינים עבור פקידי ממשל פדרליים. הדמוקרטים הצביעו על כך שמשפחת הנשיא דונלד טראמפ רשמה הכנסות חסרות תקדים של מעל 1.4 מיליארד דולר ממיזמי קריפטו משפחתיים בשנת 2025. כדי לגשר על הפערים, גיבשו סנאטורים משתי המפלגות הצעת פשרה מיוחדת שנשלחה לבית הלבן. לפי הדיווח באתר פוליטיקו, ההצעה קבעה כי פקידי ממשל פדרליים ובני זוגם ייאלצו לוותר לחלוטין על אחזקותיהם בחברות נכסים דיגיטליים ששוויין עולה על מיליון דולר, או כאשר האחזקה מהווה מעל 10% משווי התאגיד. טובע ברווחי קריפטו ומטבעות מם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT הבנקים נגד המטבעות היציבים: נוסח הפשרה חזית פוליטית נוספת התנהלה מול המגזר הבנקאי המסורתי, אשר נלחם בעוצמה כדי להגביל את היכולת של חברות קריפטו להציע תגמולים על מטבעות יציבים (סטייבלקוינס), מחשש לפגיעה ישירה בפיקדונות הבנקים. נוסח הפשרה ששולב בחוק יצר מתווה ביניים מתוחכם: הוא אסר על מתווכי קריפטו לשלם ריבית "פסיבית" על החזקת מטבעות יציבים (בדומה לריבית בנקאית מסורתית), אך התיר חלוקת תגמולים מבוססי פעילות אמיתית – כגון תוכניות נאמנות, עסקאות תשלומים, העברות כספים, אספקת נזילות או ביצוע סטייקינג (Staking). ????IT'S OFFICIAL: ???????? The U.S. Senate is scheduled to VOTE on the CLARITY ACT on Tuesday, September 15. pic.twitter.com/NQXWoc9VDa — JackTheRippler ©️ (@RippleXrpie) August 9, 2026 הסדר הרגולטורי וההקלות בתעשייה הטקסט האחוד של החוק, שהשתרע על פני 616 עמודים (לאחר שמוזגו נוסחי ועדת הבנקאות וועדת החקלאות ביולי), ביקש לעשות סדר במלחמות הסמכות הרגולטוריות בארה"ב.  החוק העניק לרשות לפיקוח על חוזים עתידיים, ה-CFTC, סמכות בלעדית על שוק הספוט של "סחורות דיגיטליות" (הכוללות את הביטקוין והאת'ריום), בעוד שהרשות לניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, שמרה על סמכויותיה בכל הנוגע לנכסים המוגדרים כחוזי השקעה. כמו כן, החוק הציג "מבחן רשת בוגרת" כדי לקבוע מתי פרויקט מבוזר מספיק כדי לעבור מפיקוח ה-SEC לפיקוח ה-CFTC. לצד זאת, שולבו בחוק הקלות משמעותיות: הגנות למפתחי DeFi: מפתחי תוכנה, כותבי קוד, מפעילי צמתים וספקי ארנקים בשירות עצמי קיבלו הגנה מפורשת, המבטיחה שלא יוגדרו אוטומטית כסוכני תיווך פיננסיים או כמעבירי כספים. מעבדות בינה מלאכותית (AI): הבנק הפדרלי וסוכנויות פיקוח נוספות נדרשו להקים חטיבות מיוחדות שיאפשרו למוסדות פיננסיים לבצע ניסויים בטכנולוגיות AI ללא חשש מרגולציה מכבידה. מנגנון הודעת כוונות: הרישום הזמני המורכב של זירות מסחר וברוקרים הוחלף במנגנון מהיר ויעיל של הגשת "הודעת כוונות להירשם" (Notice of Intent). קולות מהשטח: בכירים מגיבים העיכובים הפרלמנטריים לצד המהלך האחרון בשבת עוררו תגובות רבות בוושינגטון ובתעשייה. מנהיג הרוב בסנאט, ת'ון, מסר בשיחה שדווחה בתקשורת כי "הדמוקרטים התעקשו שלא לקיים הצבעה על ה-CLARITY. בכל מקרה, עבדתי בצמוד ליוזמי החוק. הסנאטורית סינתיה לאמיס הייתה נהדרת, ואנחנו דואגים שהחוק הזה יעלה בראש סדר העדיפויות מיד כשנחזור". בקרב הרגולטורים, יו"ר ה-SEC, פול אטקינס, שהוא מינוי של ממשל טראמפ, התייחס לצורך הבהול בהסדרה וציין: "הסוכנות מוכנה, רוצה ומסוגלת להוציא לפועל כללים שנוגעים בדיוק בנושאים הללו, אך חוק ה-CLARITY נחוץ באופן קריטי, כדי להבטיח את עתיד השוק הדיגיטלי ולהעניק לו כיוון ברור קדימה". באתר The Block דווח כי מנכ"ל המועצה הרעיונית לקריפטו, ה-CCI (ר"ת Crypto Council for Innovation) הגדיר את דחיית ההצבעה המקורית כ"מאכזבת", אך הדגיש כי "הכיוון הכללי של המהלך לא השתנה".  באותו דיווח, מנכ"לית הלשכה הדיגיטלית (The Digital Chamber) מסרה בנימה אופטימית יותר כי נציגי התעשייה "ינצלו את השבועות הקרובים כדי למצוא מכנה משותף שיאפשר את קיום ההצבעה עם חזרת הקונגרס". בסופו של יום, חוק ה-CLARITY הוא הרבה מעבר לטכניקה רגולטורית – הוא מבחן המציאות של ארה"ב מול עתיד הכלכלה הדיגיטלית. העיכובים והמחלוקות האתיות שהתרחשו עד כה הם רק סימפטום למתח העמוק שבין החדשנות הטכנולוגית לבין השמרנות המוסדית. לפיכך, כשהסנאט יתכנס שוב בספטמבר, ההצבעה לא תהיה רק על סעיפים משפטיים או על הגדרות של נכסים, אלא על השאלה אם ארצות הברית תבחר לאמץ את העתיד הדיגיטלי תחת מסגרת ברורה, או שתמשיך להותיר את השוק בערפל רגולטורי, שעלול להוביל להמשך בריחת ההון והכישרונות אל מחוץ לגבולותיה.