בראיון מיוחד שנערך בכנס Discover 2024 בברצלונה, שוחחתי עם שריל ווילאמס, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית GreenLake Flex Solutions and Common Services, ששיתפה בחזונה לגבי עתיד שירותי הענן ההיברידיים, תוך התמקדות בשלושה תחומים עיקריים: וירטואליזציה, פלטפורמת ניהול מנותקת ו-AI בענן פרטי. היא הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו אלו שמקיימת HPE עם חברות רבות כדוגמת דלויט (Deloitte) ואנבידיה (Nvidia), וכן כמה קריטיים בעיני החברה מימוש ויישום הפוטנציאל האדיר של ה-AI, לשם האצת החדשנות והפקת המיטב מהטכנולוגיה של ימינו. "פלטפורמת GreenLake שלנו מותאמת באופן מושלם לתמיכה בלקוחות בעלי צרכים של ענן היברידי", אמרה וויליאמס. "רוב הלקוחות כיום מתמודדים עם ספקים מרובים, עננים מרובים, מיקומים שונים. לעומתם, אנחנו באמת מותאמים באופן אידיאלי ללקוחות הזקוקים ליכולות ענן היברידיות, והכל בתקשורת מול חברה אחת – HPE", הסבירה. ואכן, GreenLake של HPE בנויה כך שהיא מספקת פתרון תפור לפי מידות וצורכי הלקוח, גודלו והתוצאות שהוא מבקש להפיק ממנה, ולפיכך ניתן לקבל דרך הבחירה בה שירותי ענן פרטי או ציבורי, ואולי גם כאלו המשולבים יחדיו, באופן פשוט יותר, זאת הדגישה וויליאמס. בנוסף הפלטפורמה פועלת בכל מקום עם שותפים מקומיים, שמכירים היטב את הכללים הרגולטוריים באזור המסוים וגם את אופי הלקוחות וסגנון התנהלותם. משירותי החברה הבולטים. GreenLake של HPE. צילום: יח"צ HPE שירותים גמישים לעומסי עבודה מתחלפים בדבריה נשמעה וויליאמס נלהבת מההכרזה על VM essentials, המהווה לטענתה את תחילתו של מסלול חדש אשר מציע ללקוחות אפשרויות בחירה מגוונות עבור עומסי עבודה שונים. השירות מתיימר לספק אלטרנטיבה למתחרה VMware, ובשיחתנו וויליאמס לא הסתירה את הכיוון הזה, אך הצהירה במפורש: "אנחנו לא מתכננים להיות תחליף מלא ל-VMware, אלא לאפשר ללקוחות שלנו לבחור". היא סיפרה שב-HPE מקבלים תגובות חיוביות ביותר ל-VM essentials, עם למעלה מ-300 לקוחות שכבר הצטרפו לתוכנית הבטא. תחום נוסף שוויליאמס התייחסה אליו הוא פלטפורמת ניהול מנותקת (disconnected management), המאפשרת ללקוחות ליהנות מיכולות GreenLake בסביבות ללא גישה לאינטרנט. "עכשיו יש לנו גרסה מנותקת של GreenLake", הסבירה. "אתה יכול לקחת את היכולות של פלטפורמת GreenLake ולשים אותה כעת בסביבה מנותקת ללא גישה לאינטרנט", עניין שלדבריה יכול לסייע במיוחד ללקוחות שנזקקים לכך, למשל מסיבות אבטחה. לפי וויליאמס, הפלטפורמה מאפשרת ל-HPE להציע ענן פרטי ארגוני לא מחובר. "אני חושבת שבישראל, זו נקודת חוזק", הוסיפה, בהתייחס לאספקט הניתוק. וויליאמס אמרה שהיא מאמינה שהפתרון מצוין עבור ארצות עם דרישות אבטחה מחמירות, היכן שרק אזרחי המדינה רשאים לעבוד במרכזי נתונים ולגשת למידע רגיש. "בנוסף, פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 בסביבה מנותקת", הבהירה. שירות HPE Alletra Storage MP X10000, אליו התייחסה וויליאמס הוא פתרון אחסון מבוזר ברמה ארגונית, המיועד לעומסי עבודה עתירי נתונים. לפי HPE הוא מציע ביצועים גבוהים עם תפוקה גבוהה וזמן השהייה נמוך, המהיר עד פי שישה מפתרונות מתחרים. לדבריה השירות מאפשר התאמת ביצועים וקיבולת לצרכים המשתנים של עומסי העבודה, כשבמקביל הוא מעניק הפחתת עלויות ומגביר את הגמישות המתאפשר ללקוחות. יתרון נוסף של MP X10000, אמרה, הוא חוויית הפעלה אינטואיטיבית בענן, המאפשרת ניהול, ניטור והגנה על סביבת אחסון גלובלית ממסוף ענן יחיד. החידוש הוא שכעת פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 גם בסביבה המנותקת. כשהתבקשה לתת דוגמה, וויליאמס ציינה את DISA (ר"ת Defense Information Systems Agency) – סוכנות מערכות המידע של משרד ההגנה האמריקני – כלקוח שכבר משתמש בפלטפורמה המנותקת. "היא למעשה פרוסה. המערכות פועלות, ואנחנו כעת בתהליך של חיבור לאינטרנט שלהם כדי לעלות לאוויר שם", הסבירה. בנוסף היא ציינה "קבוצת הגנה גדולה מאוד באירופה" כלקוח נוסף, מבלי לחשוף את שמה. וויליאמס הדגישה, כאמור, את החשיבות של שיתופי פעולה עם שותפים מקומיים בהקשר של עננים ריבוניים, תוך ניצול מומחיותם בהבנת הכללים והתקנות הייחודיים לכל מדינה ומדינה. "במקום שננסה להפוך למומחים בזה, בואו ניעזר בחברות ובשותפים שמכירים את כל זה, והם יכולים להביא את המומחיות הזו לשולחן", אמרה. Private Cloud AI – מעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית הנושא השלישי עליו דיברה וויליאמס הוא AI בענן פרטי (Private Cloud AI). וויליאמס מתארת את השירות כמעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית, עליו ניתן להתקין "אפליקציות" (מודלים ופתרונות AI) בקלות, ללא צורך בהקמה ותחזוקה של תשתיות מורכבות. היא ציינה את החששות הקיימים לגבי מימוש הפוטנציאל של AI, אך הדגישה את החשיבות של איכות הנתונים בבניית מודלים אמינים. "אם הנתונים בבסיס המודל לא טובים, זו הבעיה העיקרית, אתם יודעים, זה 'זבל נכנס – זבל יוצא'", הסבירה. עם זאת, לדבריה, הבינה המלאכותית היא משנה משחק שיאפשר ללקוחות לשדרג את פועלן באופן בלתי יאמן ממש. וויליאמס הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים גם בהקשר של בינה מלאכותית. היא ציינה כיצד HPE ושותפותיה ממנפות יחד שירותים, וסיפרה למשל כיצד בחברה הצליחו להריץ מודלים של דלויט על גבי Private Cloud AI תוך ימים ספורים, בזכות השימוש ב-NIM של אנבידיה", שהוא סט של מיקרו-שירותי הסקה קלים לשימוש, המאיצים את פריסתם של מודלים בסיסיים בכל ענן או מרכז נתונים. היא הדגישה גם את הפוטנציאל של Unleash AI – תוכנית שנועדה לעבוד עם מגוון רחב של ספקי תוכנה עצמאיים (ISVs) על מנת להרחיב את סוגי מקרי השימוש ב-AI, אופקית ואנכית. מדבריה של וויליאמס ניכרת התלהבותה הרבה מתחום הבינה המלאכותית והפוטנציאל העצום הטמון בו. היא תיארה את היתרונות של ה-AI כ"mind-blowing" ואמרה שהיא סבורה באמת ותמים כי ביכולת הטכנולוגיה החדשנית לחולל מהפכה של ממש בעולם העסקים. לדבריה, שיתופי הפעולה הרבים של HPE הם שיסייעו להאיץ את אימוץ טכנולוגיות הבינה המלאכותית בקרב הלקוחות, וכן יעזרו להם להתגבר על החששות בנוגע להחזר ההשקעה. "אני מאמינה גדולה בפשטות הדברים, ומאמינה שהדרך לעזור ללקוחות להגיע לשם היא לתת להם להתמקד במה שהם מומחים בו", הצהירה וויליאמס לסיכום, בתוך שהיא מאיצה בלקוחות ובחברות להיעזר ב-HPE, שתאפשר להם, לטענתה, להתמקד במומחיותם העסקית מחד ולהישען על החברה ושותפיה לצורך שגשוג בפן הטכנולוגי, מאידך. התלהבותה של וויליאמס מהטכנולוגיה החדשה שמשבשת את העולם ניכרה בנימת קולה ובשימוש הרב שעשתה בביטויים כמו "מרגשת להפליא" ו-"אדירה", בהתייחסה אל הבינעה המלאכותית. אין ספק שהיא מאמינה גדולה בכך שהשילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות וגישה ממוקדת בלקוח יאפשר ל-HPE לממש את הפוטנציאל של ה-AI וליצור בעזרתה ערך משמעותי נוסף וחדש עבור לקוחותיה.

בניוזלטר החדש שלו, מארק גורמן מבלומברג חוזר על דיווח קודם שלו ומציין, כי  iOS 19 תציג "סירי יותר שיחתית", שתופעל על ידי "מודלים מתקדמים יותר של שפה גדולה". לדבריו, שדרוג זה יהפוך את סירי דומה יותר ל-ChatGPT של OpenAI, ויאפשר לעוזרת הקולית "לטפל בבקשות מתוחכמות יותר". אפל ככל הנראה תחשוף את הסירי החדשה יחד עם […]

אחת ההחלטות האחרונות של משרד המשפטים האמריקני בעידן ביידן יכולה להיות ההחלטה האם לאשר או לא את עסקת הרכישה של HPE את ג'וניפר, תמורת 14 מיליארד דולר. בכירים בשתי החברות נפגשו באחרונה עם בכירים במשרד, במאמץ של הרגע האחרון למנוע החלטה שתבטל את הרכישה. במשרד המשפטים האמריקני כבר הביעו דאגה מפגיעה בתחרות בשל העסקה המתרקמת, שעל פי אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE, תושלם עד סוף השנה הנוכחית או בתחילת השנה הבאה. מה שעל המשרד להחליט הוא האם היא פוגעת פגיעה ממשית בתחרות בשוק או לא. "מודלים של AI דורשים רשת מהירה, גמישה ומאובטחת" נרי אירח בשבוע שעבר את רמי ראחים, מנכ"ל ג'וניפר, בדבריו באירוע Discover 2024 של HPE, שנערך לפני ימים אחדים בברצלונה. לדבריו, בזכותה הרכישה תוכל HPE "לבנות את עסקי הנטוורקינג הטובים ביותר על פני כדור הארץ", ואלה, אמר, חיוניים לתפעול מוצלח של חברות. ראחים הדגיש בשיחתו עם נרי את חשיבותה של רשת חזקה ומתקדמת עבור מימוש הפוטנציאל של ה-AI ואמר: "מודלים של בינה מלאכותית דורשים כיום רשת מהירה, גמישה ומאובטחת. ללא רשת כזו, ארגונים מסתכנים בצווארי בקבוק, שמונעים ניצול מלא של משאבים יקרים מאוד – המעבדים הגרפיים המשמשים לאימון או להסקת מסקנות, או שפרויקטי הבינה המלאכותית שלהם עלולים להיכשל לחלוטין ללא תשתית חזקה באמת". מנכ"ל HPE הביע אופטימיות רבה בנוגע לרכישה, והדגיש ששילוב שתי החברות יוביל לקפיצת מדרגה משמעותית בתחום הרשתות. רכישת ג'וניפר אמורה לאפשר ל-HPE לפתח רשת מבוססת AI שתספק "קישוריות חכמה מהקצה לענן", עם יכולות מתקדמות כמו אופטימיזציה אוטומטית ואבטחה פרו-אקטיבית. נרי ציין כי "לאחר סגירת העסקה, HPE תהפוך לחדשנית וחדשה ברשת, עם פריסת מארג רשת מבוסס AI, המספק קישוריות חכמה מהקצה לענן". יכולות הרשת המופעלות באמצעות בינה מלאכותית יכללו: ​אופטימיזציה (מיטוב) אוטומטית לכוונון עדין (פיין טיונינג) של ביצועי הרשת בזמן אמת; אבטחה פרו-אקטיבית לזיהוי ונטרול איומים; ותחזוקה חזויה לחיזוי כשלים, המאפשרת פעולת מנע.

אילון מאסק הוא האיש העשיר בהיסטוריה – כך על פי פורבס, שמפרסם באופן שוטף את דירוג המיליארדרים. ההון שלו הגיע עם סגירת המסחר בנאסד"ק ביום ו' ל-334.3 מיליארד דולר, לאחר ששבר את השיא של עצמו, שנרשם ב-2021. הסיבה המרכזית לכך היא ניצחונו של דונלד טראמפ, שמאסק הריץ לנשיאות ארצות הברית והיה מהבולטים בקמפיין שלו, והעלייה החדה, של 40%, שרשמה חברת הרכב שהוא ייסד, טסלה, מיום הבחירות לנשיאות, ב-5 בנובמבר. מאסק מחזיק ב-13% ממניות טסלה. העלייה במניותיה נובעת בין היתר מההערכה של הנהלת טסלה שלפיה תחת טראמפ, הסביבה הרגולטורית בארצות הברית תהיה יותר נוחה לחברה. יש לציין שמי שישפיע מאוד על כך הוא מאסק עצמו, שטראמפ מינה אותו לעמוד בראש ועדה ממשלתית שתעסוק ברגולציה. בחזרה להון של מאסק – מאז יום הבחירות הוא גדל ב-70 מיליארד דולר. מלבד טסלה, תרמו לעלייה המטאורית בשווי של האיש העשיר ביותר בעולם העלייה בערך של חברת ה-AI שלו, xAI, שהוא מחזיק ב-60% מהמניות שלה, והגידול בחברה אחרת שהוא ייסד, SpaceX, שהוא מחזיק ב-42% מהמניות שלה. מי בהמשך העשירייה הראשונה? הפער בין מאסק לבין מי שנמצא במקום השני – ידידו, לארי אליסון – הוא כ-86 מיליארד דולר. השווי של יו"ר אורקל הוא 235 מיליארד דולר. במקום השלישי נמצא ג'ף בזוס, מייסד אמזון, עם 213.5 מיליארד דולר, כשאחריו מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא, שגם הוא התעשר לא מעט בזמן האחרון, עם 193.5 מיליארד. איל האופנה ברנרד ארנו ומשפחתו, שבמשך זמן רב היו במקום השני, מדורגים כעת במקום החמישי עם הון של 155.5 מיליארד דולר. בהמשך הרשימה נמצאים וורן באפט, שני מייסדי גוגל – לארי פייג' וסרגיי ברין, וג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שפורחת בעידן ה-AI. מי שסוגר את העשירייה הראשונה הוא אמאנסיו אורטגה, המייסד של אינדיטקס, שבין החברות שלה נמצאת רשת האופנה הפופולרית זארה. סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, ומייקל דל, מייסד החברה הקרויה על שמו, נמצאים במקומות ה-11 וה-12, בהתאמה. מה עם ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, שבמשך שנים רבות עמד בראש הרשימה? הוא נמצא במקום ה-15 עם 105.9 מיליארד דולר. בפורבס מעריכים כי הונו של מאסק עשוי לגדול בקרוב ב-18 מיליארד דולר נוספים, עקב עסקאות של SpaceX.

מאת הילל יוסף   "נמשכתי למחשבים מגיל צעיר. בגיל 14 נרשמתי למגמת המחשבים באורט טכניקום גבעתיים, שהוקמה שנה קודם, בראשונה בארץ. בפרויקט הגמר בעתודה הטכנולוגית היינו צריכים להריץ כרטיסים מנוקבים בבית יבמ (IBM) בתל אביב. זה היה מטורף: כל שגיאה בתחביר ובתרגום הקוד לשפת אסמבלר – גררה ניקוב פיזי של הכרטיס מחדש. לאחר שהתגייסתי לממר"ם, שם שירתתי שש שנים, 'חציתי את הקווים' ועברתי לניהול ויזמות. והשאר הוא היסטוריה", אמר תמיר גורן, מייסד ומנכ"ל אסקיולינק (SQLink). גורן התראיין לרגל מלאת שלושה עשורים לחברה שהקים, שכיום מונה 2,700 עובדים ומדורגת חמישית בענף ה-IT המקומי. "כשהשתחררתי מממר"ם", סיפר, "פיתחתי מוצר, שאפשר למחשב אחד להשתלט על מחשב שני באמצעות קו טלפון. משם המשכתי לפתח עוד תוכנות רבות. בד בבד עבדתי בתפקידי מכירות בכמה חברות על מנת להכיר את השוק, ו'על הדרך' פיתחתי מוצר BI – אז קראו לתחום EIS". ב-1994, אמר גורן, "תאגיד הובלות השייך לקיבוצים רצה שאפתח להם פרויקט בתחום מיטוב הסעות לוגיסטי למכולות. אבל הייתה בעיה קטנטנה: החברה שעבדתי בה כשכיר לא רצתה בכך. למרות זאת הבטחתי ללקוח שאבצע עבורו את הפרויקט. ניהלתי מו"מ, ולבסוף הגענו להסכם: הם יהיו קבלן ראשי בפרויקט – ואני אקבל את מלוא הסכום על פיתוח המוצר, שהיה מאוד מורכב לשעתו". "עבדתי בסלון ביתי ברמת גן. המקדמה עבור הפרויקט עמדה על 8,000 דולרים", המשיך גורן, "חששתי – והמתנתי 3 ימים עד שהכסף ייפרע, ורק אז התפטרתי והקמתי את אסקיולינק, אחרת לא הייתי יכול לשלם חשבונות. בהמשך קיבלתי טלפון מחבר ממקום עבודתי, שסיפר כי שטראוס רוצים מערכת לחיזוי מכירות. למרות שגם המוצר הזה פותח בבית – הצלחתי לחבר אותו לבסיס הנתונים של אורקל (Oracle) שהיה בשטראוס. עבדתי על הפרויקט כמה חודשים, ולאחר הרבה מאוד תוספות ושינויים – מנהלי שטראוס רכשו את המערכת ב-15 אלף דולרים. כך יכולתי ב-1994 לקדם ולהגדיל את החברה: כבר היה לי לקוח מוכר וידוע, אמרתי ש'אני עובד עם שטראוס', ומאז באו עוד לקוחות". "אחרי שטראוס", אמר, "מכרתי פרויקטים לסלקום ונכנסתי לתחום מיקור-חוץ. החברה צמחה וגדלה, בצמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות. במהלך השנים רכשנו עשר חברות, בהן תבונה מילניום ו-Yside ב-2012; את אופיסופט (Opisoft) ב-2018, שהפכה להיות זרוע הדאטה של הקבוצה; ואת Genius Data Science הישראלית ב-2021. גם ב-2023, שהייתה שנה לא פשוטה, לא קפאנו על השמרים, ורכשנו את זיגיט (ZIGIT) הישראלית. בפברואר השנה רכשנו גם את אינטרג'ט (Interjet)". "כיום הקבוצה נותנת מענה דיגיטל ו-IT כמעט לכל צורך של לקוח", ציין גורן, "ולצד פתרונות אלה, יש לנו בבני ברק אתר Near Shore, המעסיק חרדיות. עוד בקבוצה יש את SQLabs, מכללה המציעה מגוון רחב של קורסים טכנולוגיים". "בשנים האחרונות", אמר גורן, "אנו זוכים מדי שנה להימנות עם החברות שהכי טוב לעבוד בהן ומדורגים במקום ראשון בין חברות ה-IT. זה לא במקרה: בתרבות הארגונית שלנו מוטמע ה-DNA החשוב מכל – היחס לעובדים.ות – מהכשרות מתקדמות ועד תנאי העבודה. אני טבעוני ומקפיד לוודא שלעובדים שלנו יהיה אוכל טוב ובריא. משרדי החברה מכילים מטבח מקצועי ברמת מסעדה, כולל בר מושקע, עם תפריט ובו מגוון רחב של אפשרויות בריאות ואורגניות. יחסי אנוש הם תנאי הכרחי לנאמנות העובדים. המקור השני להצלחת הקבוצה הוא בסיסמה: 'אנו עושים את כל מה שנדרש ולא משנה במה זה כרוך'. כלומר: קודם כל – נפתור את הבעיה של הלקוח, לא נתווכח ולא נחשוב על ההפסד הכרוך בפתרון, כי לא משאירים לקוח מאחור. והלקוחות מצביעים ברגליים עבורנו". באחרונה הייתה אמורה החברה לחגוג את ציון הקמתה לפני שלושה עשורים, אולם האירוע נדחה בשל המצב הבטחוני וייערך במהלך 2025. "למרות המצב", סיכם מייסד הקבוצה, "צמחנו גם השנה, ולאחר שהמלחמה תסתיים – אני מעריך שנצמח בשיעור דו-ספרתי באחוזים גם בשנה הקרובה".

נתיבי ישראל החלה באחרונה בהטמעת פרויקט רחב היקף להחלפת מערכות בקרת הרמזורים שהחברה מנהלת במערכת אחודה אחת – כך נודע לאנשים ומחשבים. החברה שזכתה במכרז, שהיקפו עומד על עשרות מיליוני שקלים, היא אריאל וימאזור. מדובר בפרויקט בעולם התחבורה החכמה. גורם באריאל וימאזור אמר לאנשים ומחשבים כי "המערכת החדשה תחליף שתי מערכות ישנות, שנמצאות בשימוש כיום. במקומן תותקן מערכת אחודה אחת, שתשפר את זרימת התנועה בכבישי מדינת ישראל, תוך שימוש ביכולות דוגמת ניהול גל ירוק ובקרת תנועה אדפטיבית". לדוגמה, הסביר אותו גורם, כאשר חוצים את כביש 5, אחד הכבישים העמוסים ביותר באזור המרכז, ניהול הרמזורים מתחלף ממערכת אחת לאחרת, ומשכך, התנועה לא מסונכרנת עם המערכת שמנהלת את הרמזורים בכבישים ראשיים סמוכים. המערכת לוקחת בחשבון את הגידול העצום במספר הרכבים בתחילת השנה פרסמה נתיבי ישראל מכרז שכולל אוסף רחב של דרישות למערכת ניהול ובקרה אחת אחודה וחכמה, ובה מגוון רחב של יכולות חדשניות, שמטרתן שיפור זרימת התנועה במדינה. המערכת שזכתה פותחה תוך לקיחה בחשבון של הגידול העצום בכמות כלי הרכב הנעה בכבישי ישראל, והיא אמורה לתת מענה לכמות כלי הרכב העצומה שצפויה להיות במדינה ב-2048. מדובר בפרויקט מורכב ביותר. הוא כולל תכנון והקמה של מערכת מחשוב מתקדמת, שמותקנת, לצורכי שרידות, בשני אתרים גיאוגרפיים נפרדים, וכן של תוכנה לניהול תנועה, ששודרגה ביכולות ניהול רמזורים, שלא קיימות כיום במערכות המנהלות את הרמזורים בצמתים השונים בכבישים שנתיבי ישראל אחראית עליהם. לדברי הגורם, "לצורך הגדלת אמינות המערכת לניהול צמתי הרמזורים נרכשו שרתים חזקים במיוחד ובוצע שימוש במגוון רחב של כלים טכנולוגיים, שמבטיחים את שרידותה ועמידה ברמת טיב שירות מהגבוהות הקיימות בישראל". פיתוח התוכנה לניהול הרמזורים מתבצע על ידי החברה הבת אקסלרייט. בכוונת נתיבי ישראל להגדיל במהלך השנה הקרובה את כמות הצמתים המנוהלים מרחוק במעל 50%. נתיבי ישראל היא חברה ממשלתית (שנקראה בעבר מע"צ), והיא אחראית על תכנון, פיתוח ואחזקה של רשת הכבישים הבינעירונית בישראל. האורך הכולל של הכבישים שהיא אחראית על ניהולם עומד על 8,500 ק"מ, ויש בהם 105 צמתים, 700 רמזורים ו-1,300 גשרים ומנהרות. אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה מקבוצת הנדל"ן YSB היא חברה ותיקה ומוכרת בשוק, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לעולמות בקרת התנועה, בקרת החניה וטעינת רכבים חשמליים. החברה היא גם זו שפיתחה את מערכת בקרת הרמזורים פלקון, שהיא אחת משתי המערכות הישנות שפועלות כיום בנתיבי ישראל. אריאל וימאזור נוסדה ב-1995 ומנוהלת על ידי ציון ג'רסי. מנתיבי ישראל לא נמסרה תגובה לפניות מערכת אנשים ומחשבים.  

"אם ממשלת ישראל לא תהיה למובילה בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו בעוד שלוש שנים נהיה מדינת עולם שלישית. כוח מדיניות הממשלות יהיה נתון ברמת ההטמעה של הטכנולוגיה הזו. צריך להבין כבר עכשיו ומיד כי כדי שארגון יצליח, הדבר הראשון שצריך להפנים זה שבינה מלאכותית זאת לא עוד טכנולוגיה – זו הדרך להגביר את הפריון במדינת ישראל". כך, במילים נוקבות אלו, העבירה טליה גזית, מנכ"לית PwC Next, את המסר כי היא חוששת שבישראל לא עושים מספיק כדי לקדם את תחום ה-AI בזירה הציבורית – ואולי אף מעבר לכך. "המנכ"לים הם אלו שצריכים להניע את התהליכים. הם אלו שצריכים לדחוף את ההטעמה של בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת. זה אומר שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא לרתום את המנכ"לים במשרדי הממשלה השונים, ואז לרתום את העובדים במשרדים", אמרה גזית מעל בימת AI eGOV 2024 – כנס 'העתיד של הממשל' של אנשים ומחשבים שמשך אליו קהל ענק – עת השתתפה בפאנל 'דאטה ובינה מלאכותית יוצרת במערכות המידע בממשלה'. "אני טוענת שזו טכנולוגיה שצריך לעבוד איתה בבלגאן מסודר. תנו לעובדים שלכם לגעת, לשחק ולהטמיע בתוך תהליכי העבודה שלהם. אצלנו ב-PwC כל אנשי התוכנה מקודדים עם GenAI. למה זה חשוב שמצד אחד יבוא מלמעלה מהגורמים העסקיים ומצד שני שיבוא מלמטה מהיוצרים? כי הם מדברים על ה-AI כאילו היא החברה שלהם. וזה מהותי, וצריך להפנים", הוסיפה גזית. נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות, יחידת הדאטה והבינה המלאכותית. צילום: ניב קנטור "כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה" דוברת נוספת במסגרת הפאנל – אותו הנחתה מירב פרץ בילינסקי, סמנכ”לית דאטה במערך הדיגיטל הלאומי – הייתה נילי שטיין, ראש תחום במרכז המצוינות (Center of Excellence), יחידת הדאטה והבינה המלאכותית, שאמרה שהמבט של היחידה צריך להיות אסטרטגי. "אנחנו צריכים להביא מענה ולרכז את כל הדברים שאנחנו, גופי המטה, יכולים להציע למשרדים על מנת לדחוף קדימה את המהפכה. העמוד הראשון הוא ההון האנושי, והשני הוא נושא המשילות, לגשת אל הנתונים בצורה אחידה, לבחון את כל הכלים שאפשר להטמיע ואת כל ההיבט של הארכיטקטורה והטכנולוגיה שלפיהם אמורים לפעול. בנוסף, כל העובדים עד למנכ"ל צריכים לעבור הכשרה ולהתנסות בפרויקטים בתוך המשרדים, זה משנה משחק", היא הסבירה. ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות. צילום: ניב קנטור "בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים" ברק שוקרון, מנהל מערך הדאטה במשרד הבריאות, התייחס לשימוש ב-AI גם לצורך שיתוף מידע עם הגופים הרלוונטיים. "כחלק מהפקות הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והפערים העצומים שהיו בתחילת המלחמה, ראינו עד כמה שיתוף המידע עוזר לקבוע מדיניות, עד כמה הוא קריטי גם לתגובות. באופן פנימי, קודם התחלנו בבינה מלאכותית קלאסית, שפחות מדובר עליה בימים אלו, באזורים של המחקר מגדירים את התהליך מהמחקר עד למוצר באמצעות אלגוריתמים. הרצנו בנוסף לא מעט תרחישים, ועדיין מריצים, בעולמות הציוד והרכש, אבל אם לא נשכיל להטמיע את זה מלמעלה עד אחרון העובדים, זה לא יהיה מספיק שימושי", אמר שוקרון. פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד. צילום: ניב קנטור פליקס מרנין, מוביל תחום פעילות המגזר הציבורי באולקלאוד (AllCloud) אמר כי, "כשניגשים לפרויקט בינה מלאכותית, צריכים להתמודד עם הזיות ובעיות אחרות, ולכן צריך מקצוענים. וזה חשוב במיוחד כי חשוב וקריטי לקבל את רמת הסמך גבוהה ביותר לתוצאות שאנחנו מקבלים מהכלים". מרנין הוסיף וסיפר כי "באחד הפרויקטים לדוגמה עם מערך הדיגיטל, היה צ'טבוט עם ממשק שמספק חוויית משתמש גבוהה, עם השפה הממשלתית, ומאפשר שימוש בשפה טבעית כדי לאפשר למעצבים באופן דינמי לשאול שאלות עיצוב ולקבל תשובות, כולל אפילו היכן להציב כפתור שקורא לפעולה". יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס. צילום: ניב קנטור יגאל שחק, מנהל פעילות BMC במטריקס, התייחס לאתגר המשמעותי של התמודדות עם כמויות גדולות מאוד של נתונים והצורך לשנע אותם ממקום למקום. לדבריו, "בינה מלאכותית היא יותר ויותר קריטית ביותר ויותר ארגונים, ולא רק בגופים ממשלתיים, אלא אפילו בחברות קטנות, בעיקר לצורך קיצור זמן לשוק ויתרון תחרותי. אחת הסיבות לכישלון פרויקטים של AI היא העברת מידע מהרבה מאוד מערכות – כולל מערכות מקוונות ומקומיות ולקוחות ועוד. ואז להכניס ולהכין את זה לטעינה לשם לאימון, באמצעות העלאה לענן. ואז החזרה לארגון. יש הרבה תיאוריה אבל זה לא טריוויאלי, ומאוד מורכב. חשוב למדינה להציב יעדים לאן להגיע, מה אנחנו רוצים לשפר ואיך נגיע לשם", הוא ציין. גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס. צילום: ניב קנטור "בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות" גלינה שיינברג, מנמ"רית הלמ"ס, סיפרה כי בלשכה עובדים משקיעים רבות בהנגשה של הנתונים. "לאחרונה שילבנו פלטפורמה לאומית למחקר, ואפשר לקבל מחשב ולבצע מחקר מהבית, מהמשרד, מכל מקום, וזאת באמצעות חדרי מחקר וירטואליים של הלמ"ס. עושים הנגשה לדאטה ציבור באמצעות AI, ויש עוד בדרך", אמרה. "איך בינה מלאכותית יכולה להשפיע על החלטות מדיניות? בלמ"ס מתחילים בחיפוש נתונים שיעזרו לקבל החלטות, שבאמת יהיו מבוססות על מידע. אנחנו בלמ"ס מנתחים דו"חות כלכליים וכל התהליך הזה הוא לא אוטומטי נכון להיום במגזר הממשלתי, וזה גוזל כמות ענקית של חודשי עבודה", סיפרה. "כאן יש יכולת לבינה המלאכותית לתרום ולחסוך את כל הזמן הזה. כמובן שכל התהליך של הניתוח חייב להיות מאוזן ומנוהל, וזה יתרום לשוק ולשירות. וזו דוגמה קטנה עד כמה הבינה המלאכותית יכולה לתרום למהלכים", היא סיכמה.

עובדי ועובדות מרכז המו"פ של ענקית הטכנולוגיה AT&T, יזמו באחרונה התנדבות קבוצתית לצורך תרומת טסיות דם. הכל התחיל מבן אדרי, ראש צוות פיתוח במרכז, שהעלה את הרעיון לתרום טסיות דם. אליו הצטרף עוז קופר, מנהל קבוצת הפיתוח שלו, שהציע להפוך זאת למיזם קבוצתי. זו הפעם השנייה בה מגיעה קבוצת עובדות ועובדים לבנק הדם בבית החולים בלינסון, ושבמגרת הפעילות החיונית מקדישים חברי הקבוצה יום שלם לתרומה שיכולה להציל חיים.