"שלוש השנים האחרונות סימנו תפנית חסרת תקדים בעולם הטכנולוגיה. 2023 הייתה 'המפץ הגדול' של הבינה המלאכותית, אז פרצה הבינה המלאכותית היוצרת – ה-GenAI – מהפיתוח למרכז הזירה העסקית. ב-2025 טכנולוגיה זו הפכה לחלק אינטגרלי מהפעילות הארגונית. אך כל זה היה רק המבוא: ב-2026 מהפכת ה-AI תשנה את כללי המשחק העסקיים, את שרשראות האספקה ואת מודלי הניהול – בקצב שכמעט בלתי אפשרי לעכל", כך אמר ג'ון רוז, ה-CTO הגלובלי ומנהל ראשי של ה-AI, בחברת דל (Dell Technologies). בראיון לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב אמר רוז כי "בלב המהפכה ניצבת אחת הסוגיות הקריטיות והמוזנחות ביותר: ממשל, או מערכת תשתית, בקרה ושליטה. עד היום, ארגונים שילבו כלי AI, כמו צ'טבוטים, מודלים של GenAI ופתרונות אוטומציה. אולם, הם עשו זאת בלא תשתית ממשל מספקת. התוצאה: פער מסוכן בין היכולת הטכנולוגית לבין מנגנוני הבקרה שנועדו להבטיח שימוש יציב, נכון ושקוף". "בשנה הבאה", אמר רוז, "לא ניתן יהיה עוד להתחמק מהשאלה הזו. בלא מסגרת ממשל אחראית, הכוללת תקני הגנה, ניהול סיכונים, ביקורות ואחריות, ה-AI תאבד את אמון השוק ותאט את התקדמותה. בעתיד, מסגרות הממשל יתייצבו, אבל כעת זהו רגע שמחייב התעוררות. ארגונים צריכים לבנות ממשל נכון. הוא לא נועד להאט את החדשנות – אלא לבנות את המסגרת שמאפשרת לה להאיץ בצורה בטוחה ובת-קיימא". Global CTO and Chief AI Officer John Roese dives into micro trends around governance frameworks, agentic AI, sovereign AI and more: https://t.co/IalSOV6Z3g — Dell Technologies (@DellTech) December 10, 2025 הנתונים – הם לב המהפכה לצד זאת, לדברי רוז, "מתחדדת אמת נוספת: הנתונים הם לב המהפכה. מערכת AI, חזקה ככל שתהיה – לא תספק ערך אם תוזן בנתונים שאינם מאורגנים, נקיים ומאובטחים. ה-IT המסורתי לא מסוגל להתמודד עם היקפי המידע, מהירות העיבוד ושכבות הידע שנדרשות בהיבט התפעול. ב-2026 ניהול נתוני AI יהפוך לתשתית יסודית: ארגונים יידרשו לשדרג מערכי אחסון, לחבר בין מקורות מידע שבורים, להגן על רכיבים ייחודיים של מודלים ולייצר שכבות ידע רציפות. כל אלה יאפשרו למערכות לקבל החלטות בזמן אמת ולא רק ללמוד מהעבר". "השינוי הכי משמעותי", ציין רוז, "איננו טכנולוגי – אלא תפעולי: סוכני AI. הדור הבא של בינה מלאכותית, Agentic AI, לא מסתפק במתן תשובות. הוא מנהל תהליכים מורכבים וממושכים, מתעדף משימות, מדריך עובדים ומאזן עומסים. במפעלים, במרכזים לוגיסטיים, במוקדי שירות ובמערכות בריאות, הסוכנים הופכים למערכת עצבים ארגונית שמחברת בין אנשים, נתונים ותהליכים. כך מתקבל שיפור פרודוקטיביות שלא היה כמותו זה עשורים". "ככל שהמערכות האלו נכנסות ללב הארגון", אמר, "הצורך ביציבות ובעמידות הולך וגדל. המודלים המאומנים, הנתונים המעובדים והרכיבים שה-AI יוצר – הופכים לנכסים חיוניים שדורשים הגנה".  "המשמעות", הסביר רוז, "היא שלא די בהגנה על דאטה, אלא יש להבטיח שרידות של ה-AI עצמה. תשתיות ייעודיות שמאחדות מחשוב, אחסון, סייבר והגנה – יהפכו לכלי עבודה מרכזיים, שיבטיחו שה-AI ממשיכה לפעול גם בעת תקלה, מתקפה או עומס. בעולם בו AI מנהל את הליבה העסקית, חוסן הוא לא יתרון – אלא הכרח ותנאי קיום". משנה הכל. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock "העתיד מגיע במהירות האור" "במקביל", הוסיף רוז, "מתחוללת עוד מהפכה, והיא אסטרטגית למדינות ולא רק לארגונים: עליית ה-AI הריבונית (Sovereign AI). מדינות מבינות שהשליטה בתשתיות ה-AI ובנתונים של אזרחיהן היא רכיב מכריע בעצמאות דיגיטלית, בביטחון הלאומי וביכולת להמשך חדשנות. נוצר אקו-סיסטם חדש, של תשתיות מחשוב מקומיות, מרכזי נתונים ורגולציה מכוונת. באקו-סיסטם זה התעשייה, הממשלה וחדשנות טכנולוגית, פועלים יחד כדי לייצר יתרון תחרותי ארוך טווח". "בסופו של דבר", סיכם רוז, "השנה הבאה תהיה מכרעת. ארגונים שייבנו תשתיות יציבות, יטמיעו ממשל אחראי, ינהלו נתונים באופן מודרני, יפתחו חוסן למערכות ה-AI שלהם ויאמצו תפישות ריבוניות – הם שינצחו במהפכה. מי שיישאר מאחור יגלה שהפערים אינם ניתנים לסגירה, ושקצב ההתפתחות של ה-AI אינו מאפשר דחיינות. העתיד מגיע במהירות האור, והחלטות שיתקבלו השנה יקבעו מי יוביל את כלכלת העשור הבא. השאלה איננה האם ה-AI תשנה את העולם העסקי – אלא מי יהיו אלה שיובילו את השינוי".

בעשור האחרון חיה תעשיית ההיי-טק לפי מנטרה פשוטה: לאסוף הכל. לשמור הכל. אחר כך נבין מה לעשות עם זה. ולזמן מה זה באמת עבד. עם ארכיטקטורת Lakehouse וכלים כמו Snowflake, Databricks ו-S3, האחסון הפך כמעט לחינמי. אבל במקום לפתור את בעיית הדאטה – יצרנו אחת חדשה: השמנת יתר של דאטה. ארגונים שומרים היום יותר מפי שלושה דאטה לעומת 2019 – אבל קצב קבלת ההחלטות לא השתפר. אנחנו אוגרים מידע מהר יותר משאנחנו מסוגלים להשתמש בו. זו לא רק בעיית עלות. זו בעיית מטבוליזם. הבופה פתוח – אבל אנחנו גוועים המהפך הפסיכולוגי התרחש כשהאחסון בענן הפך זול יותר מפיצה. אף אחד כבר לא מרגיש צורך למחוק לוגים, לנקות סכימות או לחשוב פעמיים על מדיניות שמירה. הכל זורם ל-Lakehouse "ליתר ביטחון". אבל הדיאגרמות היפות מסתירות את האמת: האחסון עצמו הוא רק חלק קטן מהעלות. השאר מגיע מהעתקים, גיבויים, תוכנה, קומפיוט, ובעיקר – שעות האדם שמנסות להבין את הבלאגן. זוהי Dark Data: דאטה לא מנוהלת, לא מתועדת, לא בשימוש. היא סותמת מערכות, מאיטה צוותים ויוצר חובות תפעוליים עצומים. משחקי הרעב של ה-LLM Dark Data הייתה תופעה בעייתית גם בתקופת הדשבורדים. אבל בעידן ה-AI היא הופכת לחיסרון קטלני. רבים עדיין מניחים ש-"ותר דאטה = AI חכמה יותר", ולכן דוחפים לכל מאגר אפשרי כל PDF, אימייל, מסמך וטיקט. המחקר מראה את ההפך: ביצועי AI נמדדים באיכות – לא בכמות. סט של 100TB נקי ומסודר ינצח כל פעם 1PB מבולגן: זול יותר להרצה, מהיר יותר לאימון ומייצר הרבה פחות הזיות. כשמאכילים LLM בדאטה סותרת, מיושנת או כפולה – הוא לא מתעלם מהרעש, הוא מנסה ליישב אותו. כך נוצרת הזיה בביטחון גבוה. ה-Dark Data שלכם הופכת לווקטור הזיה, שמרעיל את המודלים שלכם בזבל ארגוני. קריסת הטורף-נטרף כדי להבין מה קורה, עדיף לחשוב בביולוגיה, לא במדעי המחשב. הנטרף: הדאטה שלכם. הטורפים: כלי האנליטיקה ומודלי ה-AI. באקו-סיסטם בריאה יש איזון. הטורפים אוכלים את הנטרף בקצב הנכון. אבל כשהאוכלוסייה של הנטרף מתפוצצת מעבר ליכולת העיבוד – המערכת קורסת. לא בגלל מחסור במזון, אלא בגלל כאוס. צוותי דאטה היום מבזבזים מעל 40% מהזמן רק על איתור הטבלה הנכונה לפני שיוכלו לנתח אותה. הם "גוועים" בסביבה שיש בה יותר מדי מזון. מודדים את הבריאות המטבולית מנקודת מבט של משקיע, לא מעניין אותי כמה גדול ה-Data Lake שלכם – אלא איך הגוף שלכם מעכל אותו. צריך להפסיק למדוד הצלחה לפי "כמה פטה-בייטים שמרנו", ולהתחיל למדוד קיימות דאטה: היחס בין דאטה פעילה, שימושית ואמינה – לבין רעש מת. אם בארגון יש 10,000 טבלאות ורק 1,200 בשימוש אמיתי – זה יחס פעילות של 12%. שאר 8,800 הטבלאות הן עשבייה שמחניקה את השטח. הן יוצרות: חוב תפעולי: מהנדסים מובילים מתחזקים פייפליינים לדאטה שאף אחד לא משתמש בו. חוב קוגניטיבי: אנליסטים טובעים בגרסאות, כפילויות והגדרות לא עקביות. סיכון רגולטורי: לרגולטור לא אכפת אם השתמשתם בדאטה – אם אתם שומרים אותה אתם אחראים עליה. Dark Data היא פוטנציאל לתביעה. הפתרון: ממנטליות של אגירה למנטליות מטבולית עידן ה"לשמור הכל" נגמר. העתיד הוא ניהול מטבולי אוטונומי: מערכות שמזהות ומארכבות דאטה שלא נגעו בה חודשים כלים שמתריעים על הגדרות לא עקביות ותובנות שהתיישנו פייפליינים שמנקים ומדללים דאטה באופן רציף תרבות ארגונית שמתוגמלת על בהירות ואיכות, לא על נפח זה הזמן להפסיק לחגוג מסת דאטה – ולהתחיל לחגוג שריר דאטה. אם הדאטה לא מזינ טורף אנליטי או מודל AI – היא צריכה לצאת מהמערכת. החברות שישלטו במטבוליזם של הדאטה שלהן ולא ברמת האגירה יהיו אלה שהאסטרטגיות ה-AI שלהן באמת יעבדו.   הכותב הוא שותף וראש תוכנית הדאטה בחץ ונצ’רס.

במהלך השנה האחרונה ליווינו עשרות ארגונים, ובכל פגישה עם מנכ"ל, מנמ"ר או סמנכ"ל חדשנות חזר אותו משפט בניסוחים שונים: "אין לי מושג איפה אנחנו באמת עומדים באימוץ AI". מצב אימוץ ה-AI בארגון – ומה לעשות מחר בבוקר ואז, בפגישה אחת עם מנהל באחת החברות הגדולות במשק, נאמר משפט שהפך את כל התובנות הללו לכיוון ברור: "אני לא צריך עוד דו"ח. אני צריך מראה". מראה – לא מצגת. מראה – לא תחזית. מראה שמראה את האמת. שם התחיל מצפן הבינה. הרעיון לא נולד ביום. הוא נולד מתוך עשרות שיחות עומק, פרויקטים מורכבים ומאות מפגשים עם מנהלות ומנהלים. כולם חיפשו אותו הדבר: נקודת ייחוס אמיתית. בלי רעש, בלי סיפורי הצלחה שאינם רלוונטיים, בלי נתונים מיושנים. כך נבנה מצפן שמחבר שלושה מקורות בינה: בינה אנושית – ניסיון ניהולי של עשרות שנים של מומחי שטראוס אסטרטגיה מהשטח. בינת מומחים – תובנות מפרויקטים משמעותיים בארגונים מהגדולים בישראל. בינה מלאכותית (GenAI) – מנגנונים שמזקקים אלפי תובנות למפת בשלות חיה, מתעדכנת ונגישה. התוצאה: מצפן חי, שמציג את הדופק האמיתי של אימוץ ה-AI בישראל. 150+ מנהלים בכירים. 44 שאלות. אלפי תובנות. תמונה אחת חדה ציפינו לכמה עשרות משתתפים. קיבלנו יותר מ-150 מנהלות ומנהלים מהמגזרים המובילים במשק: פיננסים, ממשלה, בריאות, טכנולוגיה, תעשייה, אנרגיה, קמעונאות ועוד. הם ענו על 44 שאלות עומק — ושיתפו הכל: הצלחות, כשלים, חסמים, דילמות, מהלכים אמיצים, וגם טעויות שהם מצטערים עליהן. המידע הזה, יחד עם שכבות הבינה שלעיל, יוצר מאגר תובנות שאין שני לו. לא בישראל, ולא בעולם העסקי בכלל. המצפן מהווה עבור המנהלים כלי לקבלת החלטות – לא עוד מסמ קריאה. במצפן כל מנהל יכול לראות: בנצ'מרק חי מול 150+ מנהלים דומים: איפה אתם ביחס לשוק? מגמות שמתרחשות עכשיו, לקראת 2026. ניתוחים לפי מגזר, גודל ארגון ותפקיד – מה רלוונטי עבורכם באמת. זיהוי נקודות עיוורון – המקומות שמנהלים נוטים לפספס. 2026 תהיה שנת ההפרדה בין מי שמדברים על AI – למי שמיישמים AI בזמן שהטכנולוגיה רצה, הפער בין ארגונים מתקדמים לארגונים מדשדשים הולך ומתרחב. מנהלים שלא מודדים את מצבם האמיתי ועובדים על בסיס תחושת בטן – ב-2026 – תחושת בטן תהיה מתכון בדוק לפערים קשים. מצפן הבינה נותן שלושה דברים שמנהלים צריכים יותר מתמיד: שקיפות, מציאות וכיוון פעולה ברור. הכלי מאפשר לנווט בתוך מורכבות, להתרכז במהות ולהחליט החלטות אמיצות על בסיס נתונים והבנה מערכתית – לא על בסיס רעש. אם אתם מובילים טרנספורמציית AI, אחראים על דאטה או תהליכי ליבה – אני מזמין אתכם להסתכל במראה ולראות את מצב הארגון כפי שהוא באמת, להבין איפה אתם ביחס לשוק ולהחליט בצורה חדה מה צריך לקרות מחר בבוקר. זוהי בדיוק מטרת המצפן. הכותב הוא יו"ר שטראוס אסטרטגיה.

מעבדת החדשנות סיטיזון (CityZone), הממוקמת בפארק עתידים בתל אביב, אירחה באחרונה משלחת מקצועית בראשות בנדרל ברננדה, ראש העיר אינטנדנטה מארגנטינה, כדי ללמוד על מודל חדשנות ייחודי המשמש כ"שדה ניסוי חי" הראשון מסוגו בישראל לטכנולוגיות אורבניות.  במהלך הביקור, נחשפה המשלחת לטכנולוגיות פורצות דרך המפותחות ומיושמות בשטחי הפארק, המדמים סביבה עירונית בזעיר-אנפין. בין הפתרונות שהוצגו לאורחים, הוצג הרכב המתקפל של חברת City Transformer, המהווה פתרון תחבורה קומפקטי וחכם שמותאם להתמודדות עם אתגרי הצפיפות בערים. כמו כן, הוצגו טכנולוגיות נוספות של עיר חכמה, לרבות פתרונות לרמזורים חכמים, שפותחו בפארק במטרה לשפר את היעילות, הבטיחות והניהול הכולל של המרחב העירוני. אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב, ציין כי הביקור של ראש העיר מארגנטינה מעיד על כך שהפארק התבסס כ"אקוסיסטם הוליסטי" המהווה מגדלור ומגנט לערים וממשלות מרחבי העולם, אשר מבקשות ללמוד על חדשנות אורבנית. גרין הדגיש כי המודל של CityZone מאפשר לסטארט-אפים לא רק לפתח רעיונות, אלא לבצע ולידציה לטכנולוגיות שלהם בתנאי אמת בתוך הפארק, כאשר החיבור בין הרשות המקומית, האקדמיה והתעשייה, מייצר פתרונות לאתגרים גלובליים. ליאת שחם, מנהלת מעבדת סיטיזון, הוסיפה כי הביקור היה פורה ותרם לחיזוק הקשר האסטרטגי בין סיטיזון לרשויות בארגנטינה. שחם ציינה כי במעבדה רואים חשיבות רבה בשיתוף ידע גלובלי ושואפים להמשיך ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם ערים נוספות בעולם, במטרה להפוך את המרחב העירוני לחכם, יעיל ונגיש יותר.

עולם הטק הישראלי חווה טלטלה משמעותית בעקבות השלמת איחוד הכוחות בין שתיים מחברות ה-IT הבכירות במשק – מטריקס ומג'יק. המיזוג, אשר נחשב כאירוע הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום ה-IT בישראל, הגיע לחתימה סופית לאחר שבעלי המניות בשתי החברות נתנו את אישורם הרשמי, וזאת בתום חודשים של משא ומתן בין הצדדים. האיחוד בין החברות נועד לחזק באופן משמעותי את מעמדן הן בשוק המקומי והן בזירה הבינלאומית, וכן לאפשר להן להציע ללקוחותיהן מערך רחב ומגוון יותר של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. גיא ברנשטיין,מנכ"ל פורמולה ומג'יק, ויו"ר הדירקטוריון של מטריקס. צילום: יח"צ הליך המיזוג יהפוך את מג'יק לחברה פרטית לחלוטין בבעלותה של מטריקס, והיא תימחק מהמסחר בבורסה לניירות ערך. שתי החברות הממוזגות נמצאותכעת בשליטת חברת פורמולה מערכות. מבחינה תאגידית, גיא ברנשטיין ממלא תפקיד כפול כמנכ"ל פורמולה ומג'יק, ובנוסף משמש כיושב ראש הדירקטוריון של מטריקס. החברה המאוחדת צפויה להפוך לאחת החברות הציבוריות הגדולות בתחום הטכנולוגיה, כאשר שווי השוק הכולל שלה צפוי לחצות את רף 13 מיליארד השקלים. שווי זה נבנה על בסיס נתוני מטריקס, ששווי השוק שלה עומד על 9.1 מיליארד שקל, לאחר שרשמה עלייה חדה של 74% מתחילת השנה; יחד עם שווי השוק של מג'יק, הניצב על 4.1 מיליארד דולר, שגם הוא הציג זינוק מרשים של 96% בבורסה מתחילת השנה.

גוגל הוסיפה תכונות חדשות לאפליקציית התמונות שלה, Google Photos, שמחזקות את היכולת לערוך באמצעותה סרטונים. הכיוון העיקרי הוא לעזור ליצור סרטונים אנכיים, כאלה שמיועדים לפרסום ברשתות החברתיות בעיקר. בנוסף, התכונות החדשות מתאימות יותר לכאלה שרוצים לבצע את התהליך בעיקר בעצמם, עם שימוש קל עד בכלל לא ב-AI – ואם תרצו זה קצת הפוך למגמה הנוכחית בשוק יצירת התוכן הדיגיטלי. ובכל זאת, יש כמובן גם תהליכים אוטומטיים. כך, לדוגמה, אחת התכונות הראשיות שצורפו ל-Photos היא האפשרות ליצור סרטונים באמצעות תבניות מוכנות באנדרואיד: בוחרים תבניות, בוחרים את הסרטונים והתמונות ששמורים בטלפון, מוסיפים טקסטים ומשתמשים במוזיקה שקשורה לתבנית כדי ליצור סרטון שקל לשתף לאחר מכן. כמו כן, אפשר כעת להוסיף צלילים וקטעי מוזיקה בדיוק למקום שרוצים, תוך בחירת עוצמת הקול, וכן את הקטע המוזיקלי היחסי שרוצים – הבחירה היא מתוך ספרייה גדולה של צלילים וקטעי אודיו שקיימת בתוך האפליקציה עצמה, כשאפשר גם לבצע מיון וסינון של הצלילים שרוצים לבחור מתוכם. תכונה זו זמינה ל-iPhone וגם למכשירי אנדרואיד. תכונה חדשה שזמינה רק למכשירי האנדרואיד היא הוספת טקסטים לסרטוני הווידיאו שעורכים, עם אפשרות לחבירת צבע לטקסט וגם לרקע שלו וכן לקבוע כמה זמן הוא יוצג בסרטון לאחר ההופעה שלו. אחת התכונות המשמעותיות היא לא חדשה, אלא חידוש. גוגל עיצבה מחדש את ממשק עריכת הווידאו לסביבת ה-iOS ואנדרואיד כאחד. לטענת החברה, הממשק מאפשר לערוך סרטונים קיימים וחדשים מהר יותר ובאופן מדויק יותר, כך שגם משתמשים חדשים ימצאו את דרכם יחסית מהר. גוגל גם מאפשרת כעת לבצע עריכה מדויקת של קטעים מוגדרים שבוחרים בסרטון, בלי להשפיע על החלקים האחרים שלו. רוב התכונות כבר זמינות כעת, אבל עדיין מדובר בשדרוג מתגלגל, כך שייתכן שיחלפו מספר ימים עד שהוא יהיה זמין אצל כולם.

עוד לפני שמתייחסים לאיכות המוזיקה שיוצאת ממנו, הדור השלישי לרמקול הנייד Kilburn של מארשל הוא קודם כל תאווה לעיניים. כמו רוב המוצרים של החברה הוא מגיע עם העיצוב הכל כך מזוהה וכל כך מוכר של המגברים של החברה, מהיום שהוקמה אי אז בשנות השישים באנגליה, הרבה לפני שמישהו חשב לפתח מוצרים צרכניים. אני אמנם קיבלתי לבדיקה את הרמקול בצבע לבן, אבל עדיין, העיצוב, עם מעטפת דמויות עור ועם שורת הכפתורים והפקדים, הוא בדיוק מה שאפשר לצפות ממוצרי האודיו של מארשל. מעבר לכפתור הפעלה וכיבוי בסגנון של פעם, שהוא הכי פיזי שאפשר, שמהווה צליל מתאים המאשר את הפעולה, יש שלושה כפתורי חוגה בעיצוב אייקוני, שמאפשרים לשלוט מהרמקול עצמו בעוצמה הקולית, בבאס ובטרבל. יש גם כפתור צדדי שמאפשר לעצור את המוזיקה, ואז להפעיל אותה מחדש, או לדלג שיר קדימה ואחורה, ויש עוד שני כפתורי לחיצה קטנים: כפתור Bluetooth כדי לבצע צימוד וכפתור M, שמאפשר מעבר מהיר בין שני פרופילים מוזיקליים מוגדרים. ואז מגיעים למוזיקה ולעוצמה נהדרת של 91 דציבלים לכל היותר, עם תמיכה בצליל היקפי שלא מאבדים פרט שלו בכל 360 המעלות מסביב לרמקול. בתוכו יש דרייברים דינמיים: וופר בגודל 4 אינץ', שמספק עוצמת הגברה של 30 ואט, ועוד שני רמקולים בטווח מלא, שמספקים עוצמת הגברה של 10 ואט לאורך כל סקאלת הצלילים. בימת הקול פשוט נהדרת, עם יכולת להבחין היטב בכל פרט בצלילים, משירה ועד גיטרות ותופים. מארשל היא חברה שנולדה לתוך סצינת הרוק, במיוחד בהיבט של גיטריסטים, אבל Kilburn III התמודד נהדר עם כל מה שזרקתי אליו בדרך כלל עם צליל שמילא את החדר בקלות רבה – מחדר העבודה כשהנחתי אותו על הרצפה מעבר לסף הדלת, וגם בסלון שבו הצבתי אותו פשוט במרכז. קצת קשה להעביר את זה במילים, אבל עבור חובב מוזיקת רוק ובלוז כמוני, ההנאה הייתה מושלמת, גם כשחרגתי קצת לצורך הבדיקה לעולמות הפיוז'ן והנגיעות בג'אז, עם סטילי דן לדוגמה. מה שהפתיע אותי מעט לרעה הוא שלמרות המיקוד בבאס, כששידרתי לרמקול מוזיקה עמוסה בבאס חזק במיוחד – מ-Primus דרך להקת הדת' המלודי Arch Enemy, ואפילו הימים הראשונים של גארי ניומן עם צבא הרכבת התחתית שלו – הוא לא הצליח להתמודד מספיק טוב עם הבאסים, גם אם בחרתי באקולייזר להשתמש בצליל ברירת המחדל של מארשל עצמה, ואפילו חיזוק לטרבל על חשבון הבאס – עדיין הרמקול התקשה להתמודד עם באסים ממש חזקים, במיוחד בעוצמה גבוהה. אולי זה בגלל שטווח ההיענות שלו מתחיל ב-45 הרץ ולא מגיע עד הסוף למטה מ-20 הרץ. בכל מקרה, עם Rush הוא דווקא התמודד היטב גם במצב חיזוק הבאס. האפליקציה, Marshall Bluetooth, זקוקה לדעתי למעט עיצוב מחדש. היא אמנם מנסה לדבוק בעיצוב הכללי של המוצר, עם הגוונים המתאימים, אבל היא לא מספיק נאה לעין ולא מספיק ידידותית – למרות שכל מה שצריך נמצא שם בסופו של דבר: אקולייזר עם הגדרות מוכנות מראש, שכמובן ניתן גם להגדרה אישי, אבל רק על פני חמישה ערוצים; אפשרות לבחור את שני הפרופילים שניתן יהיה לבצע ביניהם את המעבר המהיר באמצעות כפתור ה-M שעל הרמקול; קביעת זמן כיבוי אוטומטי; וגם הגדרה שמספרת היכן מציבים את הרמקול כדי לעזור לשפר את פיזור הצליל שלו. לרמקול מחוברת רצועת עור מעוצבת היטב, בדיוק בצבעים ובסגנון הנכון – כשהיא משדרת יוקרתיות בפני עצמה, שאפשר גם לתלות על הכתף – אם תרצו בסגנון של הטייפים גדולים מפעם, אלו שזכו לכינוי "בום בוקס". עם זאת, Kilburn III שוקל 2.8 ק"ג וזה די כבד. הצימוד הוא באמצעות חיבור Bluetooth 5.3, ויש גם תמיכה ב-Auracast. אפשר גם לחבר אותו למחשב – ואז העוצמה אפילו עוד יותר גבוהה, אבל הוא לא מתאים למשחקים ואפילו לא לשידורי ספורט. מוזיקה, מוזיקה ועוד מוזיקה ושיהיה כמה שיותר רוק, בשביל זה הוא נולד ואת זה הוא עושה באופן שכולו כיף, עם כל הבעיות הקטנות. אם רוצים אפשר לחבר מכשירים לחיבור ה-3.5 מ"מ שלו שנמצא מאחור. חיבור ה-USB-C, שנמצא גם הוא מאחור, מאפשר כמובן לטעון את הרמקול, שמחזיק מעמד כ-50 שעות עבודה. 20 דקות טעינה מספיקות ל-8 שעות האזנה, ומכיוון שבפנים יש סוללה גדולה, אפשר להשתמש בה גם כדי להטעין טלפונים, אוזניות וכל דבר אחר שזקוק לסוללה ניידת עם מחבר USB-C. המחיר הרשמי של Kilburn III בארץ עומד על 1,799 שקלים, כך שברור שהוא שייך לתחום המוצרים הדיגיטליים היוקרתיים, ואולי אפילו אפשר להוסיף כצפוי. זה מוצר מיוחד ושונה, שגם מציע עמידות לתקן הסביבתי IP54 כך שהוא לא צריך לפחד מקצת מים. מי שיכול להרשות לעצמו להתמודד עם תג המחיר הזה, ייהנה מחוויה מיוחדת – וכן, זה לדעתי אחד הרמקולים הניידים הכי טובים שיש כיום בשוק. אני לצערי צריך להחזיר אותו בחזרה. Marshal Kilburn III – מבט נוסף. צילום: יח"צ

עיריית רמת גן חתמה על הסכם עם חברת סרוויס נאו, להקמה והטמעה של מערכת ניהול שירותי ה-IT והרכש העירוני שלה, הכוללת גם רכיבי AI. הפלטפורמה תאפשר אוטומציה, שליטה ובקרה יעילים במספר מערכות שונות בעירייה, שאינן בהכרח "מדברות ביניהן" כיום. ההיקף הכולל של הפרויקט מוערך במאות אלפי שקלים. ההטמעה של המערכת תיעשה על ידי חברת דיקומונו, חברה בת של וואן, שרכשה אותה ב-2016. החברה מתמחה בהטמעת מערכות סרוויס נאו בשוק הישראלי, שנמצאות כיום בעיקר בארגוני אנטרפרייז גדולים. רמת גן תהיה הרשות המקומית הראשונה שתטמיע מערכות בסדר גודל כזה. המערכת פועלת על תשתית הענן AWS במסגרת פרויקט נימבוס שהעירייה נמנית עליו. קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: דוברות העירייה "זה היה חלום שלי להטמיע מערכת כזו אצלנו" קובי נח, מנמ"ר העירייה, שיזם ומוביל את הפרויקט ברשות, אמר: "מדובר בפרויקט מורכב, שדורש ארגון IT מאוד מובנה, ומערכת אחרת שיודעת להתאים את עצמה לצרכים שלנו". נח מונה את התועלות שהפלטפורמה החדשה אמורה לייצר: שיפור איכות השירות לעובדים, ייעול תהליכים וקיצור זמנים, ניהול יעיל ומדויק יותר של מאגר נכסי העירייה ורכש.  בהיבט של השירות לאזרח, לדברי נח: "המערכת תשפר את השירות בפורטל התושבים. השינוי יבוא לידי ביטוי בהנגשה קלה יותר של שימוש בטפסים המקוונים בקשר עם העירייה. בעזרת המערכות נוכל לייצר מסעות לקוח יעילים ונגישים יותר לתושבים". "אני מכיר את המערכות של סרוויס נאו שנים רבות", אמר נח. "אפשר לומר שזה היה חלום שלי להטמיע מערכת כזו אצלנו, זה לא היה ריאלי לפני 4-5 שנים, אבל כעת, בעקבות השדרוגים והטרנספורמציה הדיגיטלית שהעירייה עברה, היא מאפשרת לצאת לדרך". הוא הוסיף ש-"אחד השיקולים המרכזיים בבחירת המערכת הוא שהיא יושבת על AWS ונרכשה במסגרת מכרז רובד חמש של נימבוס. אנחנו בין הרשויות הבודדות שהצטרפנו לנימבוס. לדעתי, רשות מקומית שלא תפנים שהעולם מתקדם ולא תצטרף לאחד העננים, תישאר מאחור ותפסיד חיסכון משמעותי בכסף". "בעולמות ה-ITSM, היתרון הניהולי המרכזי הוא צמצום התלות שלי, כמו רשויות אחרות, בספק אחד שעליו בנויות מערכות הליבה שלנו. אלו מערכות מובנות, אי אפשר להחליף אותן, ובעזרת הפלטפורמה החדשה אני יכול לקבל חזרה שליטה עצמאית על מערכות חשובות, ולהישאר רק במערכות ליבה בודדות", הוסיף ואמר נח. ההטמעה תהיה בשלבים: "היעד הראשון הוא לא לפגוע בשירות הפנימי לעובדי העירייה", הבהיר נח. "היעד השני הוא לשאוף לייעול תהליכים והגברת האוטומציה, בין היתר בשילוב בינה מלאכותית". דוגמה לייעול השירות לעובד: בקשה לווטסאפ ארגוני. כיום זה דורש שרשרת אישורים, ובמערכת החדשה היא תדע לזהות אותך בעצמה, ולהחליט אם לאשר לך או לא – הכל אוטומטי. "הצלחתם של מנמ"רים מתחילה קודם כל בשירות הפנימי, ביכולת של הארגון לספק ולייעל עבודה, ומשם זה מחלחל ללקוחות ובמקרה שלנו לתושבים", אמר נח. "יתרון נוסף, המערכת מסייעת לניהול רכש יעיל שכיום מפוצל בין מספר מערכות שלא מדברות ביניהן, והבקרה תהיה יעילה יותר". על פי ההסכם שנחתם עם העירייה, כל המערכות אמורות לעלות לאוויר במהלך שנת 2026.