"חל שינוי דרמטי בקצב השיבוש הטכנולוגי: יש מעבר מ-AI מנתחת ומגיבה אל עולם של סוכנים אוטונומיים, הפועלים בזמן אמת 24/7,  ללא צורך בהפסקה, מנוחה או שינה. כך, אלבניה נכנסה להיסטוריה וחוללה מהפכה דיגיטלית: דמות בינה מלאכותית נכנסה לקבינט שלה. דיאלה (Diella) – "שמש" באלבנית, מונתה  לתפקיד השרה לענייני רכש ציבורי בממשלה, ולה 83 סוכני AI. בין אתגרי העולם החדש, יש לשנות את כל תפיסת תשתיות ה-IT – מחשוב, תקשורת, אפליקציות, נתונים ואבטחה", כך אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל. שגיא דיבר היום (ד') במליאה המרכזית של כנס בינת "יערות הכרמל". הכנס נערך השבוע במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "מי שיש לו נראות, שליטה ותשתית לדאטה, הוא שיניע את ה-AI קדימה. זיהינו שלושה גורמים קריטיים במימוש מלא של טכנולוגיות AI מתקדמות: התאמת תשתית המחשוב והתקשורת, עם יכולת לתמוך בעומסי AI רציפים, בקנה מידה, ובסביבה מבוזרת. השני הוא חיזוק האמון והאבטחה – בטיחות המודלים, שליטה בגישה, ושימוש אחראי ובטוח ב-AI כתנאי לאימוץ אמיתי. והשלישי הוא דאטה – איסוף, חיבור וקורלציה של מקורות דאטה חדשים, שנוצרת ממערכות, רשתות ותהליכים". "הפלטפורמה האחודה שלנו מאפשרת לארגונים להאיץ את אימוץ ה-AI כבר היום", אמר שגיא. "AI Cisco Secure Factory הוא פתרון הנדסי בדוק ומוכח, מבוסס על פלטפורמת סיסקו. בצד ה-GPU, הסיליקון והתוכנה, יש לנו שותפויות עם אנבידיה ו-AMD. בתחום האחסון, אנו שותפים עם  ואסט דאטה (VAST Data) הישראלית, נט-אפ (Netapp) ונוטניקס (Nutanix). זאת, לצד אינטגרציה מלאה עם תשתית קונטיינרים מבית רד האט (RedHat). הארכיטקטורה כוללת פלטפורמות מחשוב, תקשורת, אבטחה ואנליטיקה. כולנו מבינים את הפוטנציאל העסקי הטמון ביישומי בינה מלאכותית, ואנחנו מציעים פלטפורמה אחודה להריץ אותה. הפלטפורמה מאובטחת ובעלת ביצועים גבוהים, להאצת האימוץ של יישומי AI אמינים ומאובטחים". לדבריו, "לעולם עם שמונה מיליארד אנשים מתווספים כעת כ-80 מיליארד סוכנים. המעבר הזה אינו תיאורטי: הוא דורש כבר עכשיו רשתות שתומכות בתעבורה עצומה, מחשוב מבוסס GPU ואבטחה שונה ממה שהכרנו עד כה". "הבידול של סיסקו", אמר שגיא, "נשען על פיתוחים ישראליים, כגון מעבדי Silicon One המפותחים בקיסריה, טכנולוגיית ה-AI Defense וה-Isovalent להגנה על מודלים, תשתיות מחשוב ייעודיות ופלטפורמת דאטה, המאפשרת להנגיש ולנהל את אפליקציות ה-AI וסוכני הבינה, כל זאת באמצעות Cisco Splunk". "היישום המעשי של מפעל ה-AI שלנו מקבל משנה תוקף באמצעות השותפות ארוכת השנים עם בינת תקשורת", ציין. "החיבור מאפשר לארגונים לקצר משמעותית את זמן ההגעה לשוק (Time-to-Market). יחד, שתי החברות מבטיחות שהארכיטקטורה לא תישאר כשרטוט טכני, אלא תהפוך למערך טכנולוגי מקצה לקצה: החל מרמת הסיליקון והתקשורת, דרך פתרונות האחסון והמחשוב, ועד לאבטחת המידע המקיפה ביותר". "ארגונים שרוצים להישאר תחרותיים חייבים למנף את כלי הבינה המלאכותית תוך בניית תשתיות ואפליקציות שמתאימות לאתגרים הללו", סיכם שגיא, "יש בישראל 850 עובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה, בנתניה ובתל אביב, ואנו מפתחים את ליבת הטכנולוגיה והחדשנות של סיסקו –  פיתוח סיליקון, מערכי הגנת סייבר ופלטפורמות AI מתקדמות. סיסקו רכשה 18 חברות ישראליות בהיקף של כ-7.8 מיליארד דולרים ומוסיפה לראות בישראל מקור לחדשנות גלובלית. השנה יגדל היקף הפעילות שלנו – עם המענה לעולם ה-AI החדש, מרובה סוכנים".

אילון מאסק עשה בימים האחרונים את מה שהוא הכי אוהב: לריב ולהתחרות. הוא פתח חזית עם אנבידיה והביא לאסקלציה בקרב המילולי שלו מול סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. אפשר לומר שמאסק הטיל שלשום (ב') פצצה כשכתב בחשבון ה-X שלו (אלא איפה?) שטסלה תוציא מעבד AI חדש בכל תשעה חודשים – קצב מהיר לכל הדעות. מדובר בתחרות עזה למובילות השוק, AMD, ובמיוחד לאנבידיה, שיש לה שבבי AI רבים משלה. בנוסף, בתחילת החודש השיקה אנבידיה, בתערוכת CES, ערכת כלי AI לרכבים אוטונומיים בשם Alpamayo, שאותה היא מתכוונת למכור למותגי רכב שונים. מאסק פחת חזית מול אנבידיה. מנכ"ל החברה, ג׳נסן הואנג. צילום: יח"צ טסלה צפויה להוציא את מעבד הבינה המלאכותית שנקרא בפשטות AI5, שכמעט מוכן לייצור, והיא כבר עובדת גם על מעבד הדור הבא שלה, AI6. אם מאסק יעמוד בדבריו, ה-AI6 יצא לשוק תשעה חודשים לאחר ה-AI5. בניגוד לאנבידיה, טסלה מתכוונת להמשיך להשאיר את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית שלה אצלה "בבית", ולהתחיל לייצר את ה-AI5 בייצור המוני ב-2027 – בעיקר במפעלים של TSMC הטייוונית, אבל גם בארצות הברית, במפעלים של סמסונג. כחלק מהמהלך, מאסק הודיע כי טסלה מחזירה את תוכנית דוג'ו 3, שתאפשר לה יכולות טובות יותר של אימון מודלי בינה מלאכותית. מאסק מחמם את החזית מול אלטמן הקרב של מאסק מול אלטמן – או, יותר נכון, המשכו – נסב על הטענה שהנער אדם ריין מארצות הברית השתמש ב-ChatGPT כדי להתאבד. OpenAI הכחישה כל קשר לכך וטענה שהנער הפר את המדיניות שלה. מאסק שיתף פוסט של גולש בשם DogeDesigner (מעצב דודג' – רפרנס לדודג'קוין, המטבע הווירטואלי האהוב על מאסק). בפוסט המקורי נכתב כי "ChatGPT נקשר כעת לתשעה מקרי מוות שקשורים לשימוש בו, ובחמישה מקרים, השיחות איתו הובילו, לכאורה, להתאבדות – של בני נוער ומבוגרים כאחד". בשיתוף קרא מאסק למיליוני העוקבים שלו: "אל תתנו לאהובים שלכם להשתמש ב-ChatGPT". הפכו מחברים לאויבים. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ואילון מאסק, הבעלים של טסלה, xAI ועוד. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock אלטמן שיתף את "קשה להגן על משתמשים פגיעים ובה בעת להבטיח ש-'מעקות הבטיחות' שלנו עדיין מאפשרים למשתמשים להפיק תועלת מהשימוש בכלים שלנו", הוסיף. בהמשך אלטמן עקץ את מאסק וכתב: "נראה שיותר מ-50 אנשים מתו מהתנגשויות שבהן היה מעורב טייס אוטומטי (שמוטמע בטסלה – י"ה). נהגתי במכונית (של טסלה – י"ה) שיש בה טייס אוטומטי רק פעם אחת, לפני די הרבה זמן, אבל המחשבה הראשונה שלי הייתה שטסלה שחררה פתרון שרחוק מלהיות בטוח. ולא אתחיל אפילו (לכתוב על – י"ה) כמה מההחלטות שנוגעות לגרוק (הצ'טבוט של מאסק, שמתחרה ב-ChatGPT – י"ה)". לסיום כתב אלטמן: "אתה לוקח את המשפט 'כל האשמה היא וידוי' רחוק מדי". האיבה בין השניים הגיעה גם לבית המשפט "קרבות X" מתנהלים בין מאסק לאלטמן כבר מזה זמן רב. אחרי שהשניים שיתפו פעולה בימי הבראשית של OpenAI, ומאסק השקיע בחברה 44 מיליון דולר בסבב הסיד שלה, הוא הפך לאויב של אלטמן, שנהנה לבקר אותו ואת החברה שלו. מאסק העביר ביקורת על המעבר של OpenAI להיות חברה למטרות רווח וכינה אותה ClosedAI. בזמן הניסיון (הכושל) להדחת אלטמן מתפקיד מנכ"ל החברה, שבראשו עמד שותפו לייסודה, ד"ר איליה סוצקבר, תמך מאסק באחרון. השניים אף מנהלים בימים אלה קרב משפטי: מאסק תבע את אלטמן ב-2024, על רקע המהלך להפיכתה לחברה למטרות רווח. לאחר מכן הוא משך את התביעה, אולם הגיש אותה שוב באוגוסט באותה השנה. לפני ימים אחדים קבע בית המשפט כי דיוני ההוכחות בתיק יחלו באפריל הקרוב – כך שכנראה שה-"קרבות", המילוליים והמשפטיים, בין שני השותפים לשעבר יימשכו עוד זמן רב.

"מה שאנחנו רואים באירועי סייבר, במעל 90% מהמקרים, זה שהם מתחילים בספק עם גישה או דרך VPN. זה הווקטור הראשוני לתקיפה, וברוב הפעמים התוקפים חודרים דרך שימוש במחשבים פרטיים, או שאין זיהוי מספיק טוב בפורטל הארגוני – מה שמאפשר להם לחדור. ברגע שלתוקף יש גישה של ספק, עם התחברות למערכות ויכולות לבצע שינויים, הוא עלול להיות הרסני. גם אם בדרך כלל קל לטפל בזה, על ארגונים להפעיל מערכות שיודעות להבין הקשרים: לא יכול להיות שספק יוכל להתחבר למערכת מתי שבא לו, כולל באמצע הלילה, בלי ששמים לזה לב", אמר תומר דרורי, מנהל הטכנולוגיה הראשי במאדסק. דרורי היה אחד הדוברים בפאנל שחתם את הכנס השנתי ICS CyberSec¹⁰ 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. כותרת הפאנל הייתה "התייחסות ממוקדת לאירועי סייבר עבור מערכות תפעוליות" והנחה אותו, כמו גם את הכנס כולו, דניאל ארנרייך. עידן מלעי, מנהל אבטחת מידע גלובלי באורמת טכנולוגיות. צילום: עמית אלפונטה דובר נוסף בפאנל היה עידן מלעי, מנהל אבטחת מידע גלובלי באורמת טכנולוגיות, שציין שבטיחות וחיים נמצאים בחברה במקום הראשון, בעיקר כשמדובר במפעל הגיאומטרי שלה, שיש בו הרבה מערכות וטורבינות. "כל אירוע סייבר יכול לגרום למערכת כזו לצאת משליטה ולפגוע בחיי אדם, וזה לא מתקבל על הדעת", אמר. לדבריו, "אבטחה זה קודם כל דבר שצריך לשלוח לייצור, עוד לפני ה-IT – כי זה הדבר הכי חשוב כיום". מלעי התייחס לכך שבהרבה מקרים, אנשי IT מטפלים בתחומי האבטחה ב-OT, כשאמר: "זה זמני ולא יהיה לנצח. איש IT שלא מבין את התהליך התפעולי – זו בעיה שאפשר לפתור אותה באמצעות הכשרות, אבל אנשי OT שלא מבינים את סיכוני האבטחה לא יכולים לטפל ב-IT. חייבים לסגור פערי ידע לטובת שני הצדדים. זה ילך רק ביחד, זה לא יכול ללכת בנפרד". אורן יולביץ', יועץ אבטחת סייבר OT ותפעולי למפעלי ייצור, טען שאי אפשר לדעת בדיוק מהי השכיחות של אירועי הסייבר בעולמות הטכנולוגיה התפעולית. "אירוע סייבר 'טוב' נראה כמו תקלה תפעולית, ובכלל לא יודעים שמדובר במתקפה. לכן, אי אפשר לדעת כמה תקיפות היו בפועל", אמר. "מכיוון שכך", ציין, "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגן על סביבת העבודה וההמשכיות התפקודית. מי שנמצא מחוץ למתקנים לא מוגן מאירועי סייבר, ומי שנמצא באזור התפעולי – יש הגנה עליו וגם על סביבת העבודה שלו. מדובר כאן ממש בהגנה על חיי אדם". "כשמדברים על סייבר, מתייחסים רבות לתשתיות קריטיות, אבל חיי אדם והסביבה הם מעל לכל", ציין הדובר. לאון רפאלי, ראש מחלקת הנחיה לתחום ה-ICS במערך הסייבר הלאומי. צילום: עמית אלפונטה בהמשך דיבר לאון רפאלי, ראש מחלקת הנחיה לתחום ה-ICS במערך הסייבר הלאומי. רפאלי אמר כי "כל מנמ"ר יודע איפה נקודות התורפה, היכן הבעיות אצלו, וצריך לדעת מה לעשות במקרה של תקיפה. יש כאלה שמעדיפים השבתה בכל במקרה של זיהוי תקיפה, כדי שלא תהיה פגיעה ולו בתהליך אחד במפעל, ויש כאלה שחושבים הפוך – שצריך לבדוק היטב, אבל לאפשר למפעל להמשיך לעבוד. כך או כך, הבטיחות היא בראש. אין ויכוח על זה". הוא טען ש-"מי שחושב שהפתרון שלו למקרים כאלה הוא טכנולוגי לא מבין – לא בבעיות ולא בטכנולוגיה. הפתרון יכול להתאים לבעיות רק אם מבינים מה הן". סער בן יהודה, ראש יחידת הסייבר המגזרית במשרד האנרגיה. צילום: עמית אלפונטה סער בן יהודה, ראש יחידת הסייבר המגזרית במשרד האנרגיה, ציין כי הרציפות האנרגטית של המדינה עומדת בראש סדר העדיפויות של המשרד. "זו הסיבה שבתפקידי, שמתי את נושא ההשבתה ואת נושא שיבוש התהליכים בראש. ההשקעה הנדרשת ומעטפות ההגנה שצריך ליישם הן דבר ידוע, אבל נקודה חשובה אחרת היא נושא הניטור הפרו-אקטיבי, שלפעמים פחות שמים לב אליו. חשוב להתעמק דווקא בזה ולתחזק את זה באופן שוטף". מה עם ה-AI? "זה מנגנון שכבר לא ניתן לעצור", אמר בן יהודה. "זה ברור לכולם והבינה המלאכותית תיכנס, והשאלות הן מתי ובאילו מערכות. היא אמורה להיות תומכת החלטה ולא מערכת שמבצעת פעולות אקטיביות, וצריך מאור להיזהר ממנה. אפשר להשתמש בבינה מלאכותית, אבל יש לזכור שמכיוון שמדובר במערכת לומדת, גם אותה אפשר לשבש, ולכן חשוב לא לתת לה לבצע פעולות אקטיביות". יוסי מור, מנחה מגזרי לטכנולוגיות הגנת סייבר באגף חירום וביטחון מים, מידע וסייבר ברשות המים. צילום: עמית אלפונטה יוסי מור, מנחה מגזרי לטכנולוגיות הגנת סייבר באגף חירום וביטחון מים, מידע וסייבר ברשות המים, הזכיר שאחת הסכנות הגדולות היא בקרים שחשופים לאינטרנט. לדבריו, "רואים כל הזמן ניסיונות חדירה לבקרים האלה, והדברים הללו עלולים לפגוע ברציפות התפקודית – מה שעלול להשבית שאיבת מים או זרימת ביוב, כמו גם את השירות לאזרח, ולהוביל גם לסיכון חיי אדם. מתקפות כאלה יכולות להביא להשבתת תשתית קריטית, ולשמחתנו עוד לא הגענו למקומות האלה". מור סבור שהיחסים בין אנשי ה-IT לאנשי ה-OT טובים יותר ממה שחושבים, "אבל לא תמיד יש התייחסות לכל המכלול. בהרבה מקרים מגלים שחסרה בדיווח האבטחה ההשפעה על ה-OT. הדו"חות צריכים להיות מורכבים מהקונטקסט הארגוני, כולל מה עושה עובד כזה או אחר ומה יכול לגרום להשפעה. בנוסף, ההדרכות צריכות לכלול גם את שרשרת האספקה, כי ספקים מצד ג' יוצרים לא מעט פעמים טעויות של חשיפה מוגברת לרשת".

חברת הבינה המלאכותית Base AI הודיעה היום (ד') כי היא רוכשת את EverAfter AI, שמפתחת פתרונות להפעלה ואקטיבציה של לקוחות באמצעות חוויות דיגיטליות. שתי החברות הן ישראליות. סכום הרכישה נאמד בעשרות מיליוני דולרים. בבייס אומרים שיותר ויותר ארגונים מבינים שהצמיחה לא נשענת רק על גיוס לקוחות חדשים, אלא גם על היכולת לנהל נכון יותר את מחזור החיים והשימוש של לקוחות קיימים לאחר המכירה, להוביל אותם לאימוץ אמיתי של המוצר, להראות לבם ערך מוקדם ולבנות מערכת יחסים שמייצרת גידול בהכנסות מכל לקוח לאורך זמן. מתוך תובנה זו מגיעה הרכישה של אוור אפטר, שנועדה ליצור מערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית (AI Engagement OS), שתאגד במערכת אחת ניהול, הפעלה וצמיחה של לקוחות B2B (מארגון לארגון), לאורך כל מסע הלקוח: משלב האונבורדינג, דרך אימוץ המוצר וחוויית הלקוח, ועד להרחבת הפעילות וההכנסות. הפלטפורמה מאחדת שיווק של מחזור החיים של הלקוח עם הצלחת לקוח דיגיטלית, ומאפשרת להניע אימוץ, מכירת שדרוג (Upsell), התרחבות, הפיכת הלקוחות לממליצים על המוצר (Advocacy), קהילה ושימור לקוחות. זאת, באמצעות הפעלה מבוססת AI וחוויות לקוח פרסונליות. קצת על הנרכשת והרוכשת אוור אפטר הוקמה ב-2020 על ידי נועה דנון, מנכ"לית החברה, וטל שמש, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. השניים הכירו במהלך שירותם ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר, ובהמשך מילאו שורה של תפקידים בחברות היי-טק שונות. אוור אפטר ממוקמת בתל אביב ובארצות הברית, והיא גייסה הון מקרנות השקעה, בהן TLV פרטנרס, ורטקס ונצ'רס ואייקון. במסגרת המכירה, כל עובדי החברה יצטרפו לבייס וחלקם יקודמו לתפקידים בכירים. החברה הנרכשת פועלת בתחום הפעלת לקוחות לאחר המכירה (Post-sale engagement ו-Activation) עבור צוותי הצלחת לקוח. הפלטפורמה שפיתחה הופכת עבודת Post-sale ידנית ומפוזרת לחוויות דיגיטליות שמניעות את הלקוח לפעולה, ומקצרת את זמן ההגעה לערך – הן בשלבי האונבורדינג, והן באמצעות תקשורת שוטפת עם הלקוח ואימוץ מתמשך של יכולות ופיצ’רים במוצר. כך היא מסייעת להביא משתמשים לראות ערך מוקדם, להגדיל את אימוץ המוצרים, לשפר את המעורבות וחוויית הלקוח, ולהפוך חידושים (Renewals) לפשוטים וצפויים יותר. בייס הוקמה על ידי גל בירן, מנכ"ל החברה, וגל ברינר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. בירן הוא בעל ניסיון ארוך בשיווק, הגעת מוצרים לשוק וצמיחה מחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן מיקרוסופט ואלוואריון. בין הקרנות שהשקיעו בחברה נמנות ורטקס ונצ'רס – שכאמור, השקיעה גם באוור אפטר, ווינג ונצ'רס ופיוז'ן VC. הפלטפורמה של בייס מבוססת על צמיחה המובלת על ידי הלקוחות, והיא מיועדת לצוותי שיווק. בחברה אומרים כי היא מסייעת לארגונים להגדיל הכנסות מלקוחות קיימים באמצעות תוכניות לטובת הפיכה של הלקוחות לממליצים על הפתרון, עידוד לקוחות להביא לקוחות חדשים, מכירות שדרוג מבוססות קהילה (Community Upsell) ושיווק לצרכי שימור לקוחות. זאת, תוך זיהוי סיגנלים וסנטימנט של לקוחות, והפעלה מבוססת נתונים ו-AI. בייס ממוקמת בארצות הברית ומפעילה מרכז פיתוח בישראל. הטכנולוגיות של שתי החברות נמצאות בשימוש אצל ארגוני B2B גלובליים, בהם אדובי, זנדסק וברודקום. "חוויית המוצר וחוויית הלקוח לא אמורות להיות מופרדות" "אוור אפטר נבנתה מתוך תפיסה פשוטה: חוויית המוצר וחוויית הלקוח לא אמורות להיות מופרדות", אמרה דנון. "הפכנו עבודת Post-sale לחוויות דיגיטליות, בתקופה שבה נתוני הלקוחות התפזרו בין מערכות מנותקות. החיבור לבייס מאפשר להפוך את יכולות ההפעלה שלנו לחלק ממערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית, שמנהלת את הלקוח לאורך כל מסע הצמיחה". לדברי בירן, "חוויית הלקוח ב-B2B פוגעת בצמיחה, משום שהיא מעולם לא נבנתה כמערכת אחת. היא התפתחה סביב סיילואים ארגוניים של צוותי הגעה לשוק, ולא סביב הלקוח וה-LTV (ר"ת Lifetime Value). מה שנועה וצוות אוור אפטר בנו הבהיר לנו שהפעלה חכמה ומבוססת נתונים של לקוחות לאחר המכירה משפיעה ישירות על שימור הכנסות הנטו (NRR). הרכישה הזו נועדה לבנות את מערכת הפעלה למעורבות בעולם הבינה המלאכותית הראשונה שמאפשרת לנהל את כל פעילויות אחרי המכירה כחלק ממחזור חיים רציף".

"דו"ח מבקר המדינה מאתמול (ג') על השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים חודרניים לצורכי אכיפה – הוא מסמך מטריד, שמשרטט תמונת מצב של כשל משילות עמוק, מתמשך ורב-שכבתי", כך אמרה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. בתגובה לפרסום הדו”ח אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, כי "בשכבה הראשונה, דו"ח המבקר מלמד על דפוס, שבו המשטרה משתמשת לאורך שנים בטכנולוגיות מתקדמות בלא הסדרה חקיקתית, בלי נהלים ברורים, בלי הכשרה מספקת למקבלי ההחלטות ובלי פיקוח אפקטיבי. הדו"ח מדבר על מאות שימושים. גם בלא פירוט של מקרים קונקרטיים עובדה זו צריכה להדאיג כל אזרח ואזרחית מפני הפגיעה בפרטיות שלהם. היא גם צריכה להדאיג את כולנו, כיוון שכלי כמו רוגלות מעניק למשטרה כוח אדיר כלפי גורמים פוליטיים ומקצועיים: היא יכולה לשאוב כמויות עצומות של מידע על אודותיהם – ולעשות זאת בלי פיקוח ובקרה". "בשכבה השנייה", המשיכה ד"ר שוורץ אלטשולר, "הדו"ח מלמד על ייעוץ משפטי לממשלה ופרקליטות, אשר לא הבינו את האירוע בזמן אמת, שהמידע לא מגיע אליהם באופן נכון, שלא הרימו דגלים ושהם לא הציעו מסגרות פעולה". לדבריה, "בשכבה השלישית, הדו"ח מלמד על כך, שבתי המשפט לא מהווים גוף בקרה אפקטיבי. זה קורה כי המשטרה לא מעבירה אליהם את מלוא המידע, או שהם התרגלו לשמש חותמת גומי. בשכבה הרביעית, הדו"ח מצביע על כל שהממשלה דחתה הכרעות חקיקתיות. היא לא פעלה למצוא מסגרת חוקית לשימוש באותן טכנולוגיות". המחיר הכפול של היעדר החקיקה "המחיר של היעדר החקיקה הוא כפול", הסבירה ד"ר שוורץ אלטשולר, "מצד אחד נפגעת ההגנה על זכויות האזרחים, ומהצד השני נפגעת גם אכיפת החוק עצמה והיכולת שלה להיאבק בפשיעה ולעשות זאת באופן אפקטיבי". היא הוסיפה, כי "מה שנעדר מן הדו”ח הוא גם תפקידה של הכנסת. זו בפשטות כשלה לאורך שנים בתפקידה כגוף מפקח על השימושים בהאזנות סתר ובקבלת נתוני תקשורת. ומי נשאר? התקשורת אשר הציפה את הסיפור, ארגוני זכויות האדם והסניגוריה הציבורית. חשבו מה היה קורה אם גם אלה לא היו נמצאים". לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "כדאי לזכור: סיפור המסגרת שהמבקר מציע, הוא של שימוש בטכנולוגיה במצב שבו נעדרת ההבנה של השיבוש שהיא מביאה, ובהיעדרם של חקיקה, הסמכה ונהלים. זהו דפוס מוכר היטב גם מהטמעת טכנולוגיות אחרות: זיהוי פנים, מערכות מעקב מרחביות כמו 'עין הנץ', ו'רשימות מוכללים', בהן בינה מלאכותית מחליטה את מי מעכבים. בכל המקרים הללו, המדינה אימצה יכולות טכנולוגיות דרמטיות לפני שהיא הגדירה גבולות משפטיים, מנגנוני בקרה ושאלות אחריות". "בלי חקיקה עדכנית, פיקוח פרלמנטרי רציף והסדרי אחריות ברורים", סיכמה ד"ר שוורץ אלטשולר, "נמשיך לנוע בין דו"חות נוקבים, ועדות בדיקה, פגיעה מתמשכת בזכויות ובאיזונים והבלמים, וגם – פגיעה ביכולת של המדינה להיאבק בפשיעה".

"לנגב יש פוטנציאל אדיר להיי-טק – אולם הוא לא ממומש, בגלל שלא קיימת תוכנית לאומית מתכללת", כך אמר אתמול (ג') ח"כ יאסר חוג'יראת, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון על קידום ההיי-טק בנגב.  הדיון נערך במסגרת יום הנגב שצוין אתמול בכנסת. "השקעה בנגב ובמקביל גם בגליל תמנף את מדינת ישראל כולה", אמר ח"כ חוג'יראת.  ח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), שיזמה את הדיון, אמרה: "יש לנו יתרונות שיכולים להפוך את הנגב ל'סטרטאפ ניישן', אך בפועל אנחנו נתקלים בקשיים מתמשכים. צריך להציף את האתגרים ולבחון היכן ניתן להשתפר".  ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי, וחבר מועצת עומר, יוסי כהן, שהשתתפו בדיון, הדגישו את חשיבות הקמתם של מרכזי היי-טק בנגב והעמדת תשתיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים לפיתוח האזור. ההיי-טק בנגב – לאן? צילום: ShutterStock היעדר משרדים ייעודיים להיי-טק באזור במהלך הדיון צוין כי אחת הסיבות המרכזיות לקושי בהעתקת פעילות היי-טק לדרום היא מחסור בתשתיות מותאמות, וכי מעבר יחידות צה"ל לדרום עלול אף לחזק את ההיי-טק באזור המרכז, אם לא יינתן מענה משלים בנגב. סלעית לב, מנהלת אגף גיוון גיאוגרפי ברשות החדשנות, הצביעה על חסם משמעותי בפיתוח ההיי-טק בנגב: "אחד האתגרים המרכזיים הוא היעדר משרדים ייעודיים להיי-טק באזור. חברה שרוצה לפתוח פעילות זקוקה למתקנים שמשדרים 'היי-טק', וכיום המתחמים הקיימים נמצאים בתפוסה מלאה – גם בבאר שבע". היא ציינה כי בקרוב ייפתח ברהט מרכז חדשנות, כדי לעודד הקמת סטארט-אפים באזור. הראל רם, מנכ"ל חברת Synergy7, התייחס בדיון אל פעילות החברה בבאר שבע: "הקמנו שלושה מרכזי מידע בעיר – באלביט, בדל ובבית החולים סורוקה. כיום קשה לשכנע יזמים לעבור לנגב, והתפקיד שלנו הוא לייצר אלטרנטיבה. אנחנו שמים את התשתיות כדי שהבוגרים יקימו חברות בדרום ויישארו שם". הוא חידד את המסר כשסיכם: "השקעה ארוכת טווח בנגב תוביל בסופו של דבר לתוצאות". עלי אבו עג'אג, מנהל מחלקת קשרי ממשל ורשויות בארגון אג'יק מכון הנגב (AJEEC-NISPED), אמר כי פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה הבדואית בנגב משולב כיום בהיי-טק. "קטר ההיי-טק נוסע מהר מדי ומפספס אוכלוסיות שלמות, ובראשן האוכלוסייה הבדואית. מדובר בכשל שוק משמעותי, ובמצב הזה נדרשת אחריות משותפת ופעולה מתואמת של כלל השותפים", ציין. בסיום הדיון הודיע היו"ר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ואף תצא לסיור בנגב.

אחרי יותר מעשור שבו הסמארטפון עיצב מחדש כמעט כל היבט בחיינו, נדמה היה שתעשיית הסלולר נכנסה לקיפאון יצירתי. המסכים דומים, השפות העיצוביות חוזרות על עצמן, והפערים בין הדגמים הולכים ומיטשטשים. אבל מתחת לפני השטח מתרחש שינוי מהותי: המעבר מסמארטפון שמבצע פעולות – לסמארטפון שמנסה להבין את המשתמש. השנה הקרובה מסתמנת כשנת מעבר. פחות מהפכות ראוותניות ויותר תהליכים שקטים, כאלה שישפיעו על חוויית השימוש היומיומית לאורך זמן. בינה מלאכותית: המלכה החדשה של עולם הדיגיטל הבינה המלאכותית: לא פיצ’ר, אלא תשתית – הטרנד המרכזי והמשפיע ביותר הוא, כצפוי, הבינה המלאכותית. לא עוד תוספות נקודתיות או גימיקים שיווקיים, אלא שילוב עמוק בליבת מערכת ההפעלה. הסמארטפון ילמד דפוסי שימוש, יציע פעולות מראש, וייקח על עצמו משימות שבעבר דרשו התערבות ידנית: תיאום פגישות, סינון הודעות, סיכום מיילים, תרגום בזמן אמת ואפילו יצירת תוכן בסיסי. לא פחות חשוב הוא המעבר ההדרגתי לעיבוד מקומי על גבי המכשיר עצמו. המהלך הזה נועד לשפר זמני תגובה, לצמצם תלות בענן – ובעיקר לחזק את ההגנה על פרטיות המשתמש. התוצאה: שוק שסבל מרוויה ומהאטה במחזורי השדרוג מקבל מנוע צמיחה חדש. יצרניות נדרשות לחומרה שתומכת ביכולות AI מתקדמות, והצרכנים מקבלים "סיפור חדש" שמצדיק החלפת מכשיר. לא במקרה, מכשירים שממותגים כ־AI Phone זוכים לעניין גובר, בעיקר בקרב משתמשים כבדים ואנשי מקצוע. החומרה מתבגרת: פחות כוח, יותר איזון – שדרוגי החומרה יימשכו, אך הדגש משתנה. המעבדים החדשים לא נמדדים רק בעוצמה, אלא ביעילות אנרגטית: היכולת להריץ יישומים כבדים לאורך זמן, בלי התחממות ובלי לפגוע משמעותית בחיי הסוללה. גם בתחום הסוללות לא צפויה קפיצה דרמטית, אך נראה שיפור עקבי בזכות ניהול חכם יותר של משאבים. טעינה מהירה תישאר מרכיב חשוב, אך הדיון עובר לאריכות חיים – סוללה שמחזיקה שנים, לא רק יום. פרטיות ואבטחה: תגובת נגד לעידן הדאטה – ככל שהטלפון הופך אישי וחכם יותר, כך גובר גם החשש מפגיעה בפרטיות. יצרניות הסלולר מבינות שזהו שדה תחרותי של ממש, ומציעות הצפנה מתקדמת, שליטה רחבה יותר בהרשאות ואחסון מקומי של מידע רגיש. גם המשתמשים עצמם בוגרים יותר: המודעות למחיר שנגבה עבור נוחות עולה, והדרישה לשקיפות ולשליטה כבר אינה שולית. צילום: התוכנה מנצחת את החומרה – מצלמות הסמארטפון ממשיכות לאתגר את עולם הצילום המסורתי, אך מוקד החדשנות זז. החיישנים עצמם לא יגדלו משמעותית, אבל האלגוריתמים יעשו את ההבדל. צילום לילה משופר, וידיאו באיכות קולנועית ועריכה אוטומטית בזמן אמת יהפכו לסטנדרט – גם במכשירי ביניים. עבור רבים, הטלפון כבר אינו רק כלי תיעוד, אלא פלטפורמת יצירה של ממש. 5G כשגרה, והצצה קדימה – הדור החמישי מפסיק להיות הבטחה והופך לסטנדרט. הגלישה יציבה ומהירה יותר, והיישומים מתחילים לנצל זאת בפועל – משיחות וידיאו איכותיות ועד משחקים בענן. במקביל, התעשייה כבר מדברת על הדור הבא, אך עבור הצרכן הממוצע מדובר עדיין באופק רחוק. קיימות ואורך חיים – לחץ רגולטורי וציבורי דוחף את היצרניות לשנות גישה: יותר עדכוני תוכנה ארוכי טווח, שימוש בחומרים ממוחזרים ואפשרויות תיקון נגישות יותר. הסמארטפון אמור לשרת את המשתמש חמש שנים – לא להישחק אחרי שנתיים. המחיר: פרימיום מול מציאות – מכשירי הדגל ממשיכים להתייקר ולהפוך למוצרי יוקרה, אך במקביל – שוק הביניים פורח. דגמים במחירים נגישים מציעים כיום חוויית שימוש שמספיקה לרוב המשתמשים, ומעמידה סימן שאלה אמיתי על הצורך לשלם את תג המחיר הגבוה. לאן הולך שוק המתקפלים? צמיחה משמעותית בשוק המתקפלים – תחזיות של IDC מצביעות על עלייה חזקה במכירות מכשירים מתקפלים בשנת 2026 — עם צמיחה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, וזאת לאחר עלייה מתונה יותר בשנים האחרונות. כך, ההערכה היא שמגמת המתקפלים לא רק תמשיך, אלא תתרחב בצורה ניכרת בשנה הקרובה. כניסת אפל: נקודת מפנה בשוק – לפי הערכות של אנליסטים, אחד המפתחות למגמת הצמיחה של המתקפלים הוא הצפי  להשקת המתקפל הראשון של אפל בסוף 2026, שעשוי להוביל לעלייה בביקוש ולחשיפה רחבה יותר של הקטגוריה לקהל משתמשים רחב יותר. סמסונג, המובילה בפלח השוק הזה עם שני דגמים – האחד שמתקפל כמו ספר, והשני, שמתקפל כמו טלפון צדפה – כבר מתקדמת למכשיר עם מסך שמתקפל פעמיים, בעל שלושה מסכים, במטרה להרחיב את היצע הקטגוריה. גם מותגים אחרים מתכננים דגמים חדשים בסגנונות שונים, ושחקניות נוספות, כמו וואווי, הונור ואחרות ימשיכו לנסות לתפוס נתחי שוק בפלח המתקפלים – מה שמעודד חדשנות ומוביל לירידת מחירים פוטנציאלית בעתיד. עדיין שוק נישה – אך צפוי להתרחב – על אף כל האמור לעיל, מכשירים מתקפלים עדיין מהווים חלק קטן יחסית מהשוק הכללי של הסמארטפונים, בעיקר בגלל מחירים גבוהים ואימוץ נמוך של צרכנים בהשוואה למכשירים המסורתיים. עם זאת, הצפי הוא שבשנים הקרובות הם יתפסו נתח גדול יותר מהשוק, במיוחד בקטגוריית הפרימיום. סיכום: פחות רעש, יותר משמעות השנה הקרובה לא תיזכר בזכות עיצוב מהפכני או פיצ’ר אחד ששינה הכול. היא תסמן מעבר לסמארטפון בוגר, אישי ומודע יותר – מכשיר שלא רק מגיב לפקודות, אלא מבין הקשר, הרגלים וצרכים. הסמארטפון של 2026 אולי חכם יותר, יעיל יותר ומלוטש יותר – אבל הוא גם כוחני יותר. ובעידן שבו המכשיר הזה הוא שער לעבודה, לחברה ולזהות האישית שלנו, השאלה האמיתית כבר אינה כמה הוא יודע לעשות, אלא מי באמת שולט בו.

רכישה לוואן: החברה הודיעה היום (ד') כי היא קונה את השליטה בחברה האמריקנית גו אינטראקטיב, שיושבת בקליפורניה. את הרכישה מבצעת החברה הבת של וואן, Stanga by ONE, ובמסגרת העסקה יעברו לידיה 70% ממניות הנרכשת, על פי שווי חברה של שישה מיליון שקלים. Stanga by ONE הינה זרוע האוף שור (OffShore) של הקבוצה, ומעל רבע מאה היא מתמחה באספקת שירותים וצוותי פיתוח למאות לקוחות בארץ ובחו"ל, במודל זה. גו אינטראקטיב היא חברת IT שהוקמה ב-2010, ומספקת שירותי מחשוב ופיתוח במודל אוף שור לשוק הארגוני בהתאמה אישית. לצד המטה בקליפורניה, הנרכשת מפעילה מרכזי פיתוח באוקראינה, שמעסיקים מעל 150 מפתחים ומומחים טכנולוגיים. על בסיס הלקוחות של גו אינטראקטיב נמנות חברות בתחומי אבטחת המידע והסייבר, הפינטק, האינשורטק והבינה המלאכותית. אחת מהן היא אדובי. סיריל סימון, מנכ"ל סטנגה, חטיבת האוף שור של וואן. צילום: ניקולאי ניקולוב בוואן אומרים כי הרכישה מהווה "אבן דרך באסטרטגיית הצמיחה של הקבוצה בצפון אמריקה, ותתרום לחיזוק פעילות האוף שור של החברה בשווקים נוספים". גו אינטראקטיב תמוזג לתוך חטיבת האוף שור של וואן, בניהול סיריל סימון, מנכ"ל החטיבה, ותפעל לצד סטנגה, שכבר מפעילה מרכזי מו"פ באוקראינה, בולגריה, סרביה ופולין. "צירוף גו אינטראקטיב מחזק את מעמד וואן באוף שור" סימון אמר כי "גו אינטראקטיב זוכה לאמון הלקוחות בשוק האמריקני, עם הכנסות של קרוב ל-10 מיליון דולר בשנה. צירופה לקבוצת וואן מחזק את מעמדנו בעולם האוף שור. עם השלמת המיזוג, נספק פריסה בינלאומית רחבה, עם מרכזי פיתוח בכמה מדינות". סרגיי טרנוב, מייסד ומנכ"ל גו אינטראקטיב, ציין כי "החיבור שלנו לסטנגה ולקבוצת וואן מהווה פרק חדש של צמיחה עבורנו. כחלק מקבוצת וואן נחזק עוד יותר את רשת השותפים שלנו בשווקי הטכנולוגיה הדינמיים והצומחים ביותר בעולם, ונשלב בין מומחיות הפינטק שלנו לעוצמה העסקית והטכנולוגית של וואן ולגישה שלה, שמונעת על ידי חדשנות".