בעשור האחרון, אחד מאתגרי הסייבר שאיתם התמודדו מנהיגים טכנולוגיים היה ה-Shadow IT, אותם עובדים שמשתמשים בשירותי ענן ומערכות פרטיות מתחת לרדאר. עם פריצת הבינה המלאכותית, האתגר שודרג ל-Shadow AI, כאשר עובדים מזינים מידע ארגוני רגיש לצ'אטבוטים חיצוניים כדי לייעל את עבודתם. אך בזמן שהארגונים עסוקים בחסימת גישה לכלים אלו או בניסוח מדיניות שימוש, מתחת לפני השטח מתפתח איום מורכב ודינמי בהרבה, והוא ה-Shadow Data. פרדיגמת הפיתוח של אפליקציות בארגון השתנתה ללא היכר. בעבר, תהליך פיתוח של יישום עסקי עבר רק דרך המנמ"ר ומערכות המידע בארגון, החל משלב האפיון, דרך אישורי אבטחת מידע, פיתוח ובדיקות, עד להטמעה, וארך בין חצי שנה לשנה לפחות. היום, המציאות שונה לחלוטין. העובדים כבר לא מחכים ל-IT, הם מפתחים פתרונות בעצמם. בעידן של כלי No-Code, Low-Code, סוכני AI וטרנד ה-Vibe Coding, עובדים במחלקות השונות, כמו משאבי אנוש, כספים ושיווק מפתחים יישומים מורכבים בתוך דקות ספורות, בלי פגישות אפיון ובלי אישורי אבטחה. "הפתרון אינו טמון באיסורים גורפים, אלא באימוץ פלטפורמות ארגוניות אחודות, המאפשרות פיתוח מבוזר תחת מדיניות ארגונית ברורה. פלטפורמות אלו מאפשרות למסלל את היישומים והדאטה בחזרה לתוך הארגון בצורה מאובטחת, מבלי לפגוע ביצירתיות וביעילות העובדים" התהליך המסורתי הוחלף במצב שבו העובד מזהה צורך, מייצר לו מענה טכנולוגי באופן עצמאי ומציב בפני הנהלת הטכנולוגיה עובדה מוגמרת הנתפסת בארגון כיוזמה מבורכת ותהליך התייעלות. הם כבר לא מגיעים כדי לבקש שיפתחו עבורם, אלא כדי לקבל אישור פורמלי ליישום שכבר עובד ומייצר ערך בשטח. מה שהיה פעם צורך שהופך לפרויקט ארוך, הפך היום לצורך שהופך מיד לפתרון קיים. כשהעובדים בארגון מפתחים אפליקציות בחמש דקות, לצד היעילות והחדשנות נוצר איום סייבר שקט עבור המנמ"ר וה-CISO. הסכנה האמיתית אינה קצב הפיתוח המהיר, אלא הזנב הארוך שלו, כלומר המידע. כאשר יישומים עצמאיים אלו קמים ומחוברים למאגרי המידע הארגוניים, לעיתים דרך ממשקים לא מפוקחים ואף דרך טעינת מידע ארגוני מתוך קבצים שיוצאו מהמערכות (כמו קובצי אקסל), נוצר מצב שבו לאף גורם בארגון אין תמונת מצב מלאה, והדבר מוביל לפגיעה חמורה ב"אמת ארגונית אחת". במצב כזה קשה לדעת איפה המידע יושב, מכיוון שמידע רגיש משוכפל ונשמר בבסיסי נתונים זמניים או בעננים פרטיים. קשה גם לפקח מי ניגש אליו, כיוון שהרשאות הגישה מוגדרות בצורה רופפת על ידי משתמשי הקצה, אם הן מוגדרות בכלל, וללא בקרת זהויות ארגונית. בנוסף, כלי אבטחת המידע המסורתיים אינם מזהים את זרמי המידע החדשים הללו, מה שיוצר שטחים מתים קריטיים, שבהם השאלה מי שומר הסף של הדאטה נותרת ללא מענה ברור. הפתרון: מעבר לפלטפורמות ארגוניות מנוהלות כדי לפתור את הפרדוקס המובנה בין הצורך העסקי במהירות לבין חובת השמירה על נכסי המידע, ארגונים נדרשים לשנות חשיבה. הפתרון אינו טמון באיסורים גורפים, אלא באימוץ פלטפורמות ארגוניות אחודות, המאפשרות פיתוח מבוזר תחת מדיניות ארגונית ברורה. פלטפורמות אלו מאפשרות למסלל את היישומים והדאטה בחזרה לתוך הארגון בצורה מאובטחת, מבלי לפגוע ביצירתיות וביעילות העובדים. במודל זה, העובדים שומרים על חופש הפיתוח המהיר שלהם, אך פועלים בתוך ארגז חול ארגוני מוגן ומנוהל. במקביל, הפלטפורמה עצמה מנטרת באופן מובנה ואוטומטי את זרימת הדאטה, אוכפת את מדיניות אבטחת המידע ומנהלת את הרשאות הגישה מאחורי הקלעים. התוצאה היא, שהמידע הרגיש נשאר תמיד בתוך גבולות הגזרה של הארגון ונגיש למערכות הניטור המרכזיות, מה שמעניק נראות מלאה ושליטה אמיתית על הנעשה. לסיכום, התפקיד החדש של מנהיגים טכנולוגיים הוא לבנות את המסלול המהיר והבטוח שיאפשר לארגון לרוץ קדימה, תוך שמירה מלאה על הנכס הכי יקר שלו – הדאטה.   הכותב הוא CISO משרד החינוך וממקימי מערך הסייבר הלאומי.

מונדיאל 2026 היה אחד מטורנירי גביע העולם בכדורגל הטובים בהיסטוריה. עברנו יותר מחודש של הצלחות, הפתעות, הרבה שערים, משחקים מדהימים וכוכבים שהראו לנו את גדולתם. בטור הזה, הצמדנו לנבחרות ולחברות את ה-"כוכבות" של העולם הטכנולוגי והפעילות שלהן. אתמול (א') הייתה זו ספרד-גוגל, שניצחה בגמר את ארגנטינה-מיקרוסופט 0:1. עוד אגיע אל המשחק המסיים, אבל קודם אני רוצה להאיר זרקור לאחת התופעות החברתיות המעניינות של מונדיאלים וטורנירים גדולים בכלל, והמונדיאל הזה בפרט: משחקי הניחושים הפרטיים בין חברים, משפחות ומקומות עבודה. מיליוני אנשים פתחו "ליגות" פרטיות, ניחשו תוצאות, דירגו את חבריהם בטבלאות בזמן אמת והתחרו על כבוד, ארוחת צהרים או גביע סמלי. פלטפורמות לניחושי תוצאות וליגות חברים הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית המונדיאל – במיוחד כאלה שמאפשרות להקים קבוצות פרטיות ולעקוב אחר דירוגים בזמן אמת. יש כאן הקבלה מצוינת לעולם ההיי-טק: התחרות היא כבר לא רק בין הקהילות שלנו, בני האנוש, אלא גם בין קהילות דיגיטליות. כל אפליקציה כזו היא מוצר SaaS לכל דבר ועניין: היא מנהלת משתמשים, שולחת התראות, מעדכנת תוצאות בזמן אמת, מפעילה מנועי ניקוד, ומשתמשת בענן, ב-API, באנליטיקה וב-AI כדי להגביר מעורבות ולשמור על המשתמשים פעילים לאורך כל הטורניר. זהו המודל שאליו שואפות חברות היי-טק רבות: לא רק למכור מוצר, אלא לבנות קהילה. כשהמשתמשים מזמינים חברים, מתחרים זה בזה, משתפים תוצאות וחוזרים לאפליקציה כמה פעמים ביום – נוצרת מעורבות גבוהה מאוד. במובן הזה, אפשר לראות את מונדיאל 2026 כשיעור מרתק בבניית מוצרים דיגיטליים ממכרים, שבהם החוויה החברתית חשובה לא פחות מהמשחק עצמו. "שיטת הקוף" מול "שיטת התוכי" ראינו בטורניר שהסתיים לו אתמול שוב את הקרב בין "שיטת הקוף" ל-"שיטת התוכי". הקוף מסמל את מי שבוחר בקבוצה שהוא מהמר עליה באקראי, בלי נתונים ובלי ניתוחים, ומדי פעם מצליח להפתיע. התוכי מסמל את מי שלא חושב בעצמו, אלא חוזר על התחזיות של הפרשנים, המשפיענים או האלגוריתם הפופולרי ביותר. שתי השיטות מצליחות מדי פעם בטורניר קצר, אבל הן לא אסטרטגיה אמיתית. לכל אחד מהם יש שיטה על שמו. צילום: ג'מיני אפשר למצוא את הגישות האלה גם בתחום ההיי-טק: יש ארגונים שפועלים ב-"שיטת הקוף" – מאמצים כל טכנולוגיית AI חדשה רק כי היא באופנה, בלי תוכנית, בלי ארכיטקטורה ובלי לחשב את הערך העסקי. מנגד, יש ארגונים שפועלים ב-"שיטת התוכי" – הם שומעים מה המתחרים עושים, קוראים דו"חות של אנליסטים או מצגות של יועצים ופשוט מחקים, בלי לבחון אם הפתרון באמת מתאים להם. אלא שהארגונים המובילים אינם "קופים" ואינם "תוכים". הם משלבים סקרנות עם חשיבה ביקורתית. הם משתמשים ב-AI, בנתונים, באנליטיקה ובניסיון מקצועי כדי לקבל החלטות עצמאיות. בדיוק כפי שמאמן גדול לא בוחר הרכב לפי הטלת מטבע או לפי דעת הקהל, כך מנהל טכנולוגיות מצליח לא מקבל החלטות לפי טרנד או חיקוי, אלא על בסיס אסטרטגיה, נתונים והבנה עמוקה של צרכי הארגון. מה קרה עם ההימורים שלי? כפי שהיה אפשר לראות מהטורים שלי בתחילת הטורניר, נשמתי רוח פסגות והייתי בין השלושה הראשונים בקבוצת ההימורים שלי. אבל משלב רבע הגמר פשוט קרסתי, וכל התחזיות שלי הלכו לפח, כאשר בסיום הטורניר צנחתי למקום ה-28 מתוך 44, עם 149 נקודות. יש לי מה ללמוד עד ליורו 2028 ומונדיאל 2030. ספרד-גוגל נגד ארגנטינה-מיקרוסופט ולמשחק הגמר: גמר מונדיאל 2026 לא היה הצגה גדולה ולא ניצחון של שערים מרובים, אלא ניצחון של השיטה. הוא הסתיים ב-1:0 לטובת ספרד-גוגל בהארכה, אחרי 120 דקות שבהן היא שוב "חנקה" את היריבה ולא אפשרה לה לשחק את הכדורגל שלה. זה היה גמר מאכזב, על כר דשא שלא הוסיף לאיכות המשחק, אבל כזה שהכתיר בצדק את הנבחרת הטובה בטורניר. הדבר המעניין ביותר הוא שספרד-גוגל לא נשענה על כוכב אחד. לאמין ימאל, שמוקדם יותר בטורניר "הכתרתי" אותו כסונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, הוא הכישרון הגדול בעולם. אלא שאתמול הוא לא סיפק משחק בלתי נשכח – ובכל זאת ספרד ניצחה. יש כאן אנלוגיה לגוגל של השנים האחרונות: הניצחון שלה לא מגיע ממוצר בודד, אלא מאקו-סיסטם שלם – ג'מיני, מנוע החיפוש, אנדרואיד, TPU, גוגל קלאוד, Vertex AI, יוטיוב, Google Maps ותשתיות AI. כשהמערכת כולה מתפקדת, לא חייב להיות MVP (שחקן מצטיין) אחד. מנגד עמדה ארגנטינה-מיקרוסופט, שנראתה עייפה אחרי טורניר ארוך. מסי-נאדלה, ה-"חד קרן" של עולם הכדורגל ואחד המנכ"לים המבריקים של עולם הטכנולוגיה, שעלה על המגרש אחרי טורניר טוב מאוד, לא הצליח לשנות את המשחק. גם בעולם ההיי-טק, מיקרוסופט כבר לא יכולה להסתמך רק על מוצר אחד. כדי לנצח את גוגל צריך שכל המערכת תעבוד יחד: Azure, גיטהאב, Fabric, דיינמיקס, Copilot, שירותי הענן וכמובן Windows. בגמר הזה, המערכת של מיקרוסופט נראתה כבדה ואיטית יותר. ליאו מסי. צילום: Victor Velter, ShutterStock הרגע ששינה את הגמר הגיע דווקא לא בגול, אלא בתוספת הזמן של 90 הדקות: ההרחקה של אנזו פרננדס, בעקבות צהוב שני, אילצה את ארגנטינה לשחק את כל ההארכה ב-10 שחקנים. ספרד ניצלה את היתרון המספרי כשפראן טורס כבש את שער הניצחון בדקה ה-106. זה כמו מערכת טכנולוגית מורכבת, שבה רכיב קריטי קורס בדיוק לפני שעת העומס. במשך 90 דקות, ארגנטינה-מיקרוסופט עוד הצליחה להחזיק מעמד מול הלחץ הבלתי פוסק של ספרד-גוגל, אבל ברגע שרכיב מרכזי יצא מהמערכת – האיזון הופר. ב-10 שחקנים, או בלי שירות ליבה או API מרכזי, קשה מאוד להתמודד – גם מול נבחרת כדורגל חזקה וגם מול פלטפורמה שממשיכה ללחוץ ללא הפסקה. זה היה בדיוק ההבדל בין שתי הענקיות בגמר הזה: גוגל לא נזקקה לרגע קסם של ימאל, אלא הפעילה לחץ שוב ושוב ושוב, החזיקה בכדור והזיזה את המערכת, עד שמצאה את הסדר בהגנה של מיקרוסופט-ארגנטינה. לעומת זאת, מיקרוסופט הייתה תלויה יותר מדי במסי וברוח הלחימה שלה, שפשוט לא הייתה על המגרש לאורך המשחק. ברגעים האחרונים לקראת סיום 90 הדקות היא עוד ניסתה ליצור מצבים ולכבוש, אבל כשהגיעה ההרחקה, גם העייפות המצטברת וגם החיסרון המספרי הפכו את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. מסי לא הצליח לייצר את אותו רגע קסום שישנה משחק שלם, כפי שקרו לנבחרת ארגנטינה במשחקים מול אנגליה ומצרים, והגמר סימל את סוף עידן "הגיבור הבודד" ואת תחילת עידן הנבחרות הקבוצתיות – או, אם תרצו, הפלטפורמות המאוחדות. לא עוד שער שער הניצחון של טורס לא היה עוד שער, אלא זה שהביא לספרד-גוגל את גביע העולם 2026. הוא היה התוצאה הבלתי נמנעת של לחץ מתמשך, משמעת טקטית ויתרון מספרי – כפי שבתחרות בין שתי ענקיות טכנולוגיה, החברה שמנצחת היא לאו דווקא זו שמציגה את הדמו המרשים ביותר, אלא זו שבונה את המערכת העמידה, היעילה והמאוזנת ביותר, לאורך זמן. בסיום המשחק, ספרד-גוגל הניפה את הגביע וחגגה, וארגנטינה-מיקרוסופט ירדה אבלה וחפוית ראש, עם הרגע האולי המרגש ביותר בטורניר – מסי, שזה לו כנראה המונדיאל האחרון, יורד מהמגרש כשהוא בוכה. פרישתו של מסי מסמלת חילופי דורות: הדיבור הוא ש-"הפרעוש" מפנה את מקומו לכוכבים צעירים כמו יאמאל. אלא שמדובר גם בעידן חדש: העידן של היוניקורנים מפנה מקום לתקופה של קבוצות צעירות, מהירות ורעבות. כמו כמעט כל סטארט-אפ מצוי. גוגל, כמו ספרד, בנתה דור חדש, שלא תלוי בעבר, בעוד שארגנטינה תצטרך לחשוב כיצד תיראה התקופה שאחרי הכוכב הגדול שלה, ומיקרוסופט תצטרך לטקס עצה כיצד היא מביאה את כלי ה-GenAI שלה ושל OpenAI, שהיא השותפה הגדולה שלה, יובילו (או ימשיכו להוביל, תלוי איזה כלי), בעולם שנעשה יותר ויותר תחרותי. המסר שיוצא מהגמר הזה הוא: בעולם ה-AI לא מנצח מי שמחזיק בכוכב הגדול ביותר, אלא זה שבונה את הפלטפורמה השלמה, את האינטגרציה, את התשתיות ואת עבודת הצוות. בגמר הזה, ספרד-גוגל הוכיחה שארכיטקטורה חזקה, ביצוע עקבי וסבלנות יכולים לגבור גם על הנוצץ ביותר. אנחנו נכנסים לעידן של פחות קסם אישי וכלי אחד פופולרי מאוד, ויותר הנדסת קבוצה, או מערכת. פחות "מסי", יותר "פלטפורמה". זיו מנדל, סמנכ"ל בכיר במטריקס. צילום: ניב קנטור לסיום, סיכום קצר ותודות: אני מסיים בטור זה 33 טורים של פרשנות מונדיאל והיי-טק. תודה לאנשים ומחשבים, שאפשרו לי לשתף את המחשבות והפרשנות, ובעיקר תודה לעורך, יניב הלפרין, שהיה סבלני, תמך ועזר לי בבקרה, בעריכה ובדיוק של הטורים. הקפדנו בכל יום ללוות אתכם בפרשנות שמדברת על כדורגל ומשליכה את מה שנעשה על המגרש לעולם שלנו, עולם ההיי-טק וה-IT. ניפגש בטורי הפרשנות של יורו 2028 ושל המונדיאל הבא, שיציין 100 שנה למונדיאלים וישוחק בלא פחות משש מדינות. נקווה שסוף סוף, ישראל תשתתף בו.

חברת In3D, המתמחה בפיתוח סימולטורים מתקדמים בטכנולוגיית VR ובינה מלאכותית, תקים בעיר שדרות – יחד עם רפאל – סביבת אימון שמיועדת לאמן בעזרתה את כל כוחות הביטחון ואנשי העירייה, ולתרגל מצבים בשעת חירום.  המיזם, שיפעל במרכז החוסן של העיר שדרות ההולך ומוקם בימים אלו, יכלול ארבעה מתחמים פיזיים ייעודיים. שניים מהם יאפשרו תרגול באמצעות מערכות מציאות מדומה; מתחם נוסף ישמש כחמ"ל מבצעי מאובזר במחשבים, מסכים, מערכות תקשורת ואמצעי שליטה ובקרה; והמתחם הרביעי יכלול כיפת LED מתקדמת בגובה 3.5 מטרים ובקוטר של חמישה מטרים, שתספק חוויית הדמיה מציאותית.  המיזם כולו ידמה עיר שלמה, במקרה הזה שדרות, שנמצאת במצב חירום, ויאפשר להריץ מגוון רחב של תרחישים, בהם אירועי טרור, מלחמה, אסונות טבע, מתקפות סייבר ואירועי חירום נוספים. כל המתחמים יחוברו לעמדת מדריך מרכזית, שתאפשר שיתוף פעולה של צוותי השטח הפועלים בכיפה, הפיקוד בחמ"ל וצוותי החירום, ותוכל לנהל את התרגיל בזמן אמת, לעקוב אחר קבלת החלטות של המשתתפים, למדוד את ביצועיהם תחת לחץ ולבצע תחקור מקיף לאחר כל תרגיל. בנוסף, ישלב הסימולטור שימוש בדמויות מבוססות AI, שידמו נפגעי טראומה וחרדה במצבי חירום. הסימולטור יכלול גם סנסורים שיאפשרו מדידת רמת מתח המתאמנים כדי לאפשר תחקור מדויק ברמות הגבוהות ביותר. מימין לשמאל: נתי רייכר, מנכ"ל In3D; עידו חדד, סמנכ"ל מכירות In3D; איילת שמואל, מנהלת מרכז החוסן הבינלאומי; ורן חייקין, סמנכ"ל תפעול In3D. צילום: אול מדיה וחברת In3D היכולת לקבל החלטות מהירות ומדויקות הופכת לגורם קריטי לדברי נתי רייכר, מייסד ומנכ"ל In3D: "הסימולטור יאפשר לדמות אירוע חירום, להתאים תרחישים בהתאם למידע מודיעיני עדכני, לשנות מיקום של אנשי צוות או זירות אירוע, כוחות החירום והאזרחים, וליצור תרחישים דינמיים המשתנים בזמן אמת בהתאם להחלטות המשתתפים".  רייכר הוסיף כי "כאשר מספר האסונות בעולם והעלות הכלכלית שלהם ממשיכים לעלות בכ-10% מדי שנה, היכולת לקבל החלטות מהירות ומדויקות הופכת לגורם קריטי בהצלת חיים. מציאות זו מחייבת ארגונים וכוחות חירום להתאמן מראש ולהבין את השלכות האירוע עוד לפני שהוא מתרחש". הפרויקט, שהחל בינואר 2026 וצפוי להסתיים בתוך כשנה, נועד להעניק לעיריית שדרות ולגופי החירום יכולת להתאמן באופן רציף על מגוון רחב של תרחישי קיצון, תוך הדמיה מלאה של העיר וסביבתה וקבלת החלטות בזמן אמת תחת לחץ. לדברי רייכר, מטרת הפרויקט היא להעניק לרשויות המקומיות ולגופי החירום סביבת אימון מתקדמת, שתשפר את המוכנות המבצעית, את שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים ואת יכולת קבלת ההחלטות באירועים מורכבים לפני שיתרחש האירוע הבא. טקס ההשקה נערך בשבוע שעבר בנוכחות איילת שמואל, מנהלת מרכז החוסן הבינלאומי מטעם שדרות. רשויות שונות בשלטון המקומי כבר הביעו עניין במיזם על מנת לתרגל אותו אצלן. הסימולטורים של In3D כבר פועלים בגופי ביטחון, ביניהם חיל האוויר, פיקוד העורף, חיל הרפואה ועוד.

פגיעת אבטחה קריטית נחשפה בליבת וורדפרס (WordPress) – מערכת ניהול התוכן העומדת מאחורי מיליוני אתרי אינטרנט ברשת – והיא חשובה במיוחד עבור ארגונים שמשתמשים בוורדפרס להפעלת אתרים המשמשים את ציבור הלקוחות שלהם. הפגיעות, שקיבלה את הקוד CVE-2026-63030, הוגדרה כאמור בידי כמה גופי אבטחה כקריטית במיוחד, מכיוון שאינה דורשת אינטראקציה עם חשבון חוקי או קבלת אישור ממשתמש. היא מאפשרת, לפי דיווחים, לתוקף, שאינו זקוק לאימות, כאמור, לבצע הרצת קוד דרך נקודת הקצה ב-REST API של וורדפרס. ???? @WordPress admins: Verify your updates. wp2shell (CVE-2026-63030) enables pre-auth RCE in vulnerable WordPress core installations. ❌ No login ❌ No plugins ❌ No user interaction Patched in 6.9.5 & 7.0.2. No confirmed in-the-wild exploitation yet, but part of the exploit… pic.twitter.com/QHmJ39WSMz — TechNadu (@TechNadu) July 20, 2026 פוטנציאל הנזק גדול – הרצת קוד ייעודי יכולה לגרום לפגיעה מוחלטת באתר ובנתונים הבסיסיים שלו, ובעצם לגרום לו נזק שלא בטוח שאפשר לסדר בקלות, כשבכל מקרה נדרשת הדממה כדי לנקות את המערכת ולהעלות גיבוי מלא. למרות שברשת הופיעו דיווחים כאילו התקלה הזו נוצלה באופן פעיל, ונכון לפרסום הראשוני אף גוף אבטחה לא הציג אימות לתקיפה – ועם זאת, אין להקל ראש בחומרה של הבעיה הזו. הבעיה אינה קיימת באתרים המריצים גרסה נמוכה יותר מ-6.9.0, אך אתרים עם גרסאות 6.9.0 עד 6.9.4 חייבים לשדרג ל-6.9.5, ואילו אתרים המריצים את גרסה 7.0 או 7.0.1 חייבים לשדרג לגרסה 7.0.2. יש גם עדכון למי שבודק את הבטא של וורדפרס 7.1 – ויש לוודא אחרי תהליך השדרוג שהאתר אכן שודרג בפועל.

המכון הטכנולוגי חולון (HIT) בחר ב-ONE Systems מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE Technologies) להקמת מערך AI, בפרויקט אסטרטגי שיתבסס על שרתי HPE וכרטיסי אנבידיה (NVIDIA) המתקדמים ביותר, עם מערך ניהול מבוסס Run:AI. המערך ישרת את חוקרי המכון, מרצי המכון והסטודנטים במכון, מתוך מגמה להביא את כלל העוסקים בנושא כבר היום לקדמת הטכנולוגיה באופן יישומי. בטקס החתימה על הפרויקט, הדגיש נשיא המכון פרופ' אדוארד יעקובוב את התרומה החשובה שמערך זה יתרום לחוקרים ולסטודנטים, מתוך כוונה להעמידם בחזית הטכנולוגיה.  מנכ"ל HIT, מר שמואל גולדברג, הדגיש את ההשקעה המשמעותית שהמכון ישקיע בפרויקט, מתוך הבנה שזה הזמן לקדם את הנושא במכון בצורה משמעותית. סגן הנשיא לחדשנות ב-HIT, ד"ר רפי ברכאן, אשר יזם את הפרויקט, הדגיש את החשיבות שהוא רואה בפרויקט כחלק מאסטרטגיית המכון להיות אוניברסיטה יישומית ולא תיאורטית. מנכ"ל ONE Systems, שלום דיין: "זהו פרויקט אסטרטגי המשקף היטב את הערך העסקי שטכנולוגיות AI יכולות לייצר כאשר מחברים בין חזון, צרכים עסקיים וביצוע מקצועי, והוא עתיד להיות אבן דרך משמעותית בהמשך ההתפתחות הטכנולוגית של המכון לשנים הבאות. חברת וואן טכנולוגיות רואה חשיבות רבה בפרויקט ב-HIT, לא רק בהיבט העסקי אלא גם בהיבט הערכי, כחלק מההשקעה שלנו בתחומי האקדמיה וההשכלה בישראל". את תהליך התכנון והבחירה ליווה צוות החוקרים והמרצים הבכיר של המכון, יחד עם מר גל שטיינהרט, סמנכ"ל הטכנולוגיות ב-HIT, והיועץ החיצוני לנושא במכון, מר רונן זרצקי, מתוך כוונה להעמיד מערכת בייצור עד סוף 2026. וואן היא קבוצת טכנולוגיות המידע הישראלית הגדולה ביותר. הקבוצה מסייעת לארגונים להאיץ צמיחה עסקית וטרנספורמציה דיגיטלית באמצעות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ומומחיות עסקית, ומלווה ארגונים משלב האסטרטגיה, דרך היישום ועד לתפעול השוטף. קבוצת וואן מספקת שירותי תוכנה ואינטגרציה, תשתיות מחשוב, שירותים מנוהלים, מיקור חוץ ושירותי מומחים, ומיישמת ומפתחת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הבינה המלאכותית, הדאטה, הענן, הסייבר, היישומים הארגוניים והדיגיטל. לקבוצת וואן אלפי לקוחות וכ-10,000 עובדים, המלווים ארגונים בישראל ובעולם ומסייעים להם לאמץ טכנולוגיות חדשות, לייעל תהליכים ולייצר ערך עסקי מתמשך.

"המרכיב אשר משנה את התמונה במהפכת הבינה המלאכותית המתחוללת לנגד עינינו הוא המהירות. אם פעם היה איום, והיה זמן למצוא אותו, לתעדף אותו במסגרת כלל הסיכונים והאיומים, ואז לתקן אותו – זה נגמר. לכן, להערכתי, עולם אבטחת המידע וההגנה יהיה יותר מניעתי – כי אין זמן, פשוט אין זמן", כך אמר רון ארבל, מייסד משותף ומנכ"ל אריון סקיוריטי (Aryon Security). ארבל דיבר בפאנל שנושאו "מלחמת אבטחת המידע בסוכני ה-AI", ודן בדרך להכנסת סוכני AI לארגון באופן מאובטח. הפאנל התקיים בשבוע שעבר (ד') במסגרת כנס fintech junction 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך במלון הילטון בתל אביב, עם מאות משתתפים. את הפאנל הנחה דן בנגר, מנכ"ל ומייסד Tego AI. ארבל הוא יוצא יחידת מצו"ב שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצבא, שם שירת שבע שנים והשתחרר בדרגת סרן. החברה בראשותו הוקמה לפני יותר משנה, היא גייסה עשרות מיליוני דולרים. החברה מספקת פתרונות מתקדמים להגנה ולמניעת מתקפות סייבר. לדבריו, "מהירות היא הגורם שמשנה הכל. כך, פולקסווגן חוותה מתקפה שבמסגרתה נחשף מידע רגיש. מקור המתקפה היה תצורת ענן שגויה בחברה בת. למרות שענקית כלי הרכב הייתה מוגנת – התיקון ארך זמן". "דוגמה זו", ציין ארבל, "כבר אינה רלוונטית כיום. המתקפה מגיעה חמש דקות אחרי הגעת הפער או החולשה או הפרצה לסביבת הקורבן. פעם מתקפה מורכבת דרשה הרבה ידע, משאבים ואנשים. היום רוב המשאבים הללו כבר לא נדרשים: כל ילד ונער הפועלים לבד עלולים להסב נזק רב". לדברי ארבל, "האיומים בענן משתנים כל הזמן. כך, לפני שלוש-ארבע שנים האתגר היה להשיג נראות. זאת, כי לא ידעו מה קורה בענן. וויז פתרה את הבעיה, שהיום כבר אינה רלוונטית: יש נראות, אבל השאלה היא מה עושים איתה. אנו מאמינים כי הדרך היחידה להתמודד עם איומי סייבר בענן בעולם הבינה המלאכותית הסוכנית היא על בסיס מניעה, לצד אכיפת מדיניות אבטחה לפי הבעיות הקיימות. להערכתנו, זה הכיוון העתידי של התחום". "העתיד לדעתי", סיכם ארבל, "יהיה בכיוון של מניעה ובניית סביבה עם פחות פערי אבטחת מידע – כי אין זמן לתקן אותם בזמן אמת".

שיעור אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה נמוך בהרבה מזה שבמגזר ההיי-טק – כך עולה מנתונים שעיבדו בהתאחדות התעשיינים, על פי סקר של הלמ"ס מהחודש שעבר. על פי הנתונים, בעוד שיותר משלושת רבעי (76%) ממגזר ההיי-טק כבר אימצו כלי AI, בתעשייה המספר עומד על 42% בלבד. עוד עולה מהדאטה פער בין מגזרי התעשייה וההיי-טק ברמת הנכונות להגדיל את הטמעת ה-AI: כמעט מחצית (47%) מהמנהלים בתעשייה הצהירו שיעשו זאת בחצי השנה הקרובה, לעומת 63% מהמנהלים בחברות הטכנולוגיה. קיים הבדל גם בין הצרכים והמקומות בארגון שהבינה המלאכותית משמשת בהם: בעוד שבתעשייה, עיקר השימוש ב-AI הוא בבקאופיס (למשל שיווק), בהיי-טק ההטמעה היא בעיקר במו"פ. בהקשר זה, 81% מהמנהלים בתעשייה שהשתתפו בסקר של הלמ"ס ציינו שלהטמעת בינה מלאכותית יש השפעה ישירה על המו"פ. בהיי-טק מדובר בקונצנזוס, עם 99% מהמנהלים שענו כך. רק 1.5% מחברות התעשייה משתמשות בכלי AI בתשלום הסקר מצא פערים בשימוש ב-AI גם לפי גודל החברה: בעוד ש-41% מחברות ההיי-טק הגדולות משתמשות בכלי בינה מלאכותית בתשלום, בחברות הקטנות מדובר ברבע בלבד. בתעשייה המסורתית, רק 1.5% מהחברות והמפעלים משלמים על כלי בינה מלאכותית. עוד עולה מהנתונים כי 66% מחברות התעשייה קיימו הכשרות לעובדים בנושא בינה מלאכותית, בהשוואה ל-82% מחברות ההיי-טק. 24% ממנהלי המפעלים מציינים את העדר הידע על בינה מלאכותית כאחד החסמים שמונעים את הרחבת הטמעת הכלים, לעומת 6% בלבד בהיי-טק. נתון מעניין נוסף הוא שבניגוד להיי-טק, במגזר התעשייה אין חשש שהבינה המלאכותית תביא לפיטורי עובדים, והתעשיינים עדיין לא פיטרו עובדים בגלל ה-AI. זאת, על אף החדירה, המסוימת, של הרובוטים למגזר התעשייתי. הזדמנות להאיץ את התעשיה 4.0 ד"ר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר לאנשים ומחשבים כי "הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות להאצת הטמעת התעשיה 4.0 בישראל – תהליך שעדיין מתקדם באיטיות. הטמעת AI בתעשייה היא מהלך מורכב, וכדי לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליכי ERP, למשך, נדרשות תשתית של חיישנים ותוכנות מתאימות לאיסוף הנתונים". "המטרה היא ליישם את כלי הבינה המלאכותית בתעשייה לטובת שיפור תהליכי ייצור ליבתיים: אופטימיזציה של צווארי בקבוק, תחזוקה חזויה ובקרה על קצב מכונות", אמר ד"ר היימן. בהתייחסו לתוצאות סקר הלמ"ס ועיבוד הנתונים שביצע האגף שבראשותו, הוא הסביר כי "מלבד חוסר בכלים ושיטות לאינטגרציה, יש בתעשייה קושי בהוכחת החזר ההשקעה למנהלים. הנהלות עסוקות בהתמודדות עם אתגרי היומיום, כמו שער הדולר והמצב הביטחוני, וקשה מאוד להצדיק השקעות בבינה מלאכותית ללא ROI ברור מראש". חסם נוסף, לדבריו, הוא כזה שיש כמעט בכל מקרה שבו יוצאות לשוק טכנולוגיות חדשות משמעותיות: התנגדות לשינוי. "זה בא לידי ביטוי במיוחד בחברות שיש להן מערכות ליבה גדולות, כמו מערכות ERP. בחברות כאלה, קשה להזיז את הספינה ולבצע שינויים מערכתיים", ציין ד"ר היימן. כיצד אפשר לשפר את המצב? ד"ר היימן אמר שההתאחדות ערה לפערים המשמעותיים בהטמעת AI בין התעשייה המסורתית להיי-טק, ופירט את הפעולות שהיא נוקטת כדי לשפר את המצב: "הפעילות היא בשלושה צירים – מודעות והכשרות, קידום תוכניות ממשלתיות וליווי צמוד לעסקים. בתחום של הגברת המודעות, ההתאחדות מארגנת כנסים וימי עיון, שמתמקדים בהטמעת AI בתהליכים עסקיים – ולא רק שיווק וכספים. בנוסף, ההתאחדות פועלת לקידום תוכניות סיוע ממשלתיות שיתמכו בתהליכי הטמעה כללים, על מנת שיתאימו לכלל החברות ולא רק לכלים נקודתיים". "המסלול השלישי, המעשי, הוא הליווי הפרטני", הוסיף. "אנחנו מבצעים פעולות שונות כדי לחבר בין תעשיינים לחברות הייעוץ הטובות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, וכן מקדמים 'לימוד עמיתים' וקהילות שיתוף ידע בין תעשיינים". מה הצפי שלכם לעתיד? האם יש סיכוי לצמצם את הפערים? "אין ספק שנושא הבינה המלאכותית מעורר עניין רב, אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים בתחומים מסוימים, כמו בתעשייה, במיוחד בכל מה שקשור ליישום ברמת הארגון או המפעל. אימוץ נכון של AI יכול לסייע לישראל להדביק פערים בפריון מול העולם, ואני משוכנע שהתעשייה תצעד לשם".

תחום חוות השרתים לבינה מלאכותית חווה גידול ניכר בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה. החוות הללו צורכות הרבה מאוד חשמל, על מנת לספק את כוח המחשוב שה-AI דורשת. בישראל, הממשלה החליטה להגביל את הקמת חוות השרתים שדורשות חשמל רב ל-10 בשנה – החלטה שלא בטוח שתעמוד במבחן המציאות, מטעמים שונים. אחד מהם הוא החשש שאין מספיק חשמל בשוק הישראלי כדי לספק את האנרגיה לכל חוות השרתים הללו. לכן, רשות החשמל הודיעה היום (א') כי היא מקפיאה את מתן האישורים לבניית חוות שרתים המיועדות ל-AI למשך 140 יום. מתישהו, בין אם לאחר 140 יום או תקופה ארוכה יותר, ההקפאה הזאת "תופשר", ומתן האישורים לחוות השרתים יתחדש. אחת החברות הבולטות שצפויות לספק את התשתיות וההובלה של אותו חשמל שנצרך לפעילותן של החוות היא חברת החשמל. ד"ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות ברשת חכמה בחברה, דיבר על הנושא באחרונה בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. לדבריו, "החשמל הוא מה שמניע את מהפכת ה-AI. השאלה היא כמה חשמל צריך להקצות כדי לאפשר את עיבוד הנתונים שהבינה המלאכותית זקוקה לו. ריבוי שאילתות (פרומפטים) מייצר עומסים כבדים על הרשת, וחוות שרתים צורכות וצריכות הרבה מאוד אנרגיה. זהו גם אתגר אנרגטי: מרוץ ה-AI הוא לא רק ליכולות מחשוב, אלא גם ליכולות חיבור לתשתית החשמל". יש הרבה אתגרים – אבל יש גם מענים ד"ר שריקי מנה את האתגרים שעומדים בפתחה של חברת החשמל כדי לסייע לאספקה של כל האנרגיה הזאת. הנה רק חלק מהם: העובדה שמהפכת הבינה המלאכותית היא גם מהפכה אנרגטית, הביקושים הרבים לחשמל, החשש שלא ניתן יהיה לספק אותם, והפער בין לוחות הזמנים של הקבלנים לזמן שנדרש לפרוס תשתיות חשמל בחוות השרתים. הוא פירט על כל אחד מהאתגרים: "מהפכת הבינה המלאכותית היא גם מהפכה אנרגטית, עם אנרגיות מתחדשות, שמצריכות חיבור לתשתית חשמל, אגירת אנרגיה והעברת החשמל – וזה אחד הדברים הבולטים ביותר שנצטרך להתמודד מולם", אמר ד"ר שריקי. "אחוז החדירה כרגע קטן מהצפי, אבל אם הצפי יתממש בהמשך, זה יוסיף עוד ביקושים לרשת החשמל, שנצטרך לעמוד באספקתם. בסופו של דבר, המהפכה הדיגיטלית והאנרגטית מתנקזות לאותה נקודה – תשתית רשת החשמל". "יש אתגרים גם בחיבור חוות שרתים לרשת החשמל, משום שתשתית החשמל היא לא אינסופית. אנחנו נתקלים בהתנגשות בלוחות הזמנים בינינו לבין מקימי החוות. לרוב, הם רוצים להקים את החוות בתוך שנה עד שלוש שנים, אבל במונחים של תשתית רשת חשמל, מדובר על 5-7 שנים", הוסיף. "חוות השרתים מביאות איתן גם ריבוי בקשות לאנרגיה בהספקים גבוהים. כל חוות שרתים שוות ערך להזנה של ישוב או מספר ישובים", אמר ד"ר שריקי. "דבר נוסף הוא תוכנית הפיתוח של כל האלמנטים ברשת החשמל. התוכנית הזאת לא לקחה בחשבון את ה-'בום' של הזמנות חוות השרתים והאנרגיה הדרושה לתפעולן, ואנחנו צריכים להבטיח שנוכל לעמוד בדרישות. העמידה בלוחות הזמנים היא נגזרת של זה". "בנוסף", אמר, "יש את אתגר ההיתכנות והוודאות של הקמת כל חווה וחווה. כל בקשה כזאת דורשת הקצאה של משאבי תכנון ותשתית, ואם יש הזמנות רבות, ומספיק שאחת מהן לא מתממשת – זה יש לזה השלכות מעבר לבקשה הספציפית הזאת". "איך עונים לאתגרים?", שאל המומחה והשיב: "ראשית, על ידי שותפויות עם יזמים ובעלי עניין. אנחנו מספקים ליזמים אינדיקציה להיתכנות החיבור, ומסייעים בייעוץ ובהקמת המתקן עצמו. פתרונות נוספים הם תכנון וביצוע פרו-אקטיביים, פיתוח רשת, הצעת פתרונות גישור, במקרים שיש צורך, שילוב אנרגיה מתחדשת ואגירה, ניהול גמישות וביקושים והטמעת מערכות לניהול משאבי אנרגיה מבוזרים (DREMS). כאן אנחנו נמצאים בתהליכי אפיון לקראת יציאה למכרז של פיתוח והטמעה של מערכות ייצור מתקדמות". לסיכום אמר ד"ר שריקי כי "המהפכה הדיגיטלית תלויה לחלוטין ברשת החשמל. זהו לא אתגר טכנולוגי בלבד, אלא אתגר תשתיתי ברמה הלאומית, וחברת החשמל תעשה את הכול כדי לממש את מנוע הצמיחה הזה".