מימון, שותפויות עם משקיעים גדולים וחברות, וכמובן הרעיונות של היזמים והמרץ שיש להם לעבוד בערך 24/7 הם תנאים הכרחיים להצלחה של כל סטארט-אפ – הגם שלא היחידים. פאונדרים של חברות הזנק, בדגש על תחום הסייבר, ומנהלים בכירים בחברות שעובדות איתן שוחחו על הנושא בפאנל שנערך במסגרת כנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים במטה של צ'ק פוינט בתל אביב. מנחת הפאנל הייתה יסמין סהר, מנהלת שותפיות בזפרן סקיוריטי – סטארט-אפ שנוסד ב-2022 וגייס עד כה 130 מיליון דולר. השתתפו בו רועי קארו, סמנכ"ל האסטרטגיה של צ'ק פוינט; משה קרקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מעבדת החדשנות של NTT בישראל; אביחי בן, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'ארם סקיוריטי – חברה שהוקמה לפני כשנתיים וגייסה עד כה 13 מיליון דולר; ומייסד משותף ומנכ"ל של חברה נוספת שהוקמה ב-2024 וגייסה סכום זה – רון ארבל מאיירון סקיוריטי.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין קרקו שיתף מהצד שלו – כמנהל בכיר בהיי-טק, שרואה ובוחן הרבה סטארט-אפים. הוא נשאל על ידי המנחה מתי הוא יודע שהסטארט-אפ שמייסדיו יושבים מולו בשל, שהטכנולוגיה שלו בשלה, והשיב: "זה מורכב, כי יש כמות מטורפת של סטארט-אפים בעולמות הסייבר וה-AI. זה מצריך ממני להגיד לסטארט-אפים שהם לא מוכנים עדיין לעבוד עם העולם הגדול. עצם קיום השיחה הזאת, בפרט כשאני מנהל אותה עם ישראלים אחרים – חשוב. אבל הדבר הכי חשוב הוא להבין את הצוות, את החזון שלו ואת אופן הפעולה שלו – עוד לפני שיש לו פתרון". קארו העיד על הפעילות שהוא מנהל עם סטארט-אפים בחברת הענק שבה הוא עובד – כאמור, צ'ק פוינט. "אנחנו מחפשים את ההזדמנויות והפתרונות שאין לנו ושאנחנו יכולים לבוא איתם ללקוח. זה לא קל, מספר ההצלחות מועט. הצעד הראשון שאנחנו נוקטים בקשר לכל חברה שאנחנו מנסים להעריך אותה הוא לשלוח את המייסדים ל-CISO שלנו, ואם הוא לא מתלהב – אנחנו לא ממשיכים עם אנשיה", ציין. האם כדאי לסטארט-אפים לפנות למוסדיים? "לסטארט-אפים קשה לבצע מכירות שלא מובלות על ידי הפאונדרים, כי הכול נע עם המוצר", העיד בן מניסיונו האישי. "השלבים הראשוניים הם שלבים מסוכנים להעביר בהם את המכירות לאחרים. אפשר לעשות את זה אחרי שמבינים מה הכיוון של המוצר, אבל עדיין, צריך להיזהר מאוד. על המייסדים להבין שאם הם יודעים להסביר בצורה כמה שיותר פשוטה מה המוצר שלהם עושה, או יעשה, ואיך הוא עוזר – זה אומר שגם אנשים אחרים יוכלו להבין את זה". הוא דיבר על סוגיית ההשקעות בסטארט-אפים והאם כדאי להם לפנות לגופים מוסדיים, שפחות משקיעים בהיי-טק הישראלי, בוודאי מאשר קרנות אקוויטי ומשקיעים זרים. "לקחת כסף מגוף מוסדי זה אליה וקוץ בה. יש להם כסף, אבל הם 'מסמנים' את הסטארט-אפ שלך כשלהם. הרבה פעמים, יזמים לא רוצים לקחת מהם כסף בגלל זה". המגמות העתידיות המשתתפים נדרשו לשאלה: חוץ מ-AI, מה הולך להשפיע על השוק בשנים הבאות? ארבל ציין מגמה, שקרוב לוודאי שתימשך: "יש יותר מדי סטארט-אפי סייבר ישראליים. על כל רעיון יש 10-15 חברות שעושות את אותו הדבר. כמות הסטארט-אפים גדולה מהביקוש, ואני חושש מבועתיות. יש המון גיוסי כספים בנפחים גדולים, שאין להם כל אחיזה במציאות. יוניקורנים עם הכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של ארבעה מיליון דולר". לדברי בן, "אני מחזק את הדברים וחושב שאומת הסטארט-אפ פוגעת בשוק העבודה. הסיכוי שטופ טאלנט יבוא לסטארט-אפ שלך נמוך בהרבה מאוד מקרים, כי הוא רוצה להקים סטארט-אפ משלו". "קטונתי מלדעת לאן השוק הולך", הוסיף, "אבל אפשר להבין משהו מכנסי RSA (כנס אבטחת הסייבר המוביל בעולם – י"ה) בשנים האחרונות. לפני שנתיים, החברה הזוכה בתחרות הסטארט-אפים שנערכת במסגרת הכנס הייתה חברה שמתעסקת בדיפ-פייק והשנה, רוב החברות שהשתתפו בה לא היו בצד הסייבר אלא בעולמות האבטחה – הונאות, פישינג וכו'… בנוסף, אני חוזה שהבעייתיות של הגורם האנושי וסיכוני האבטחה והסייבר הנובעים ממנו – יימשכו". לדברי קרקו, "מגמת הקונסולידציה תימשך ואף תתפתח. נראה יותר ויותר סטארט-אפים שייצרו פיצ'רים במוצרים של חברות גדולות, במקום פתרונות משל עצמם. דבר שני שהולך להשפיע הרבה מאוד על התעשייה בישראל הוא שער הדולר. זה מגה אירוע. כמו כן, יש מעבר מטורף של כוח אדם מישראל החוצה". עוד הוא ציין ש-"ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום הסייבר, אבל הודו ובריטניה נושפות בעורפנו ואנחנו צריכים להתמודד עם זה, לגייס את הכישורים הישראליים של לתקשר, לעשות את הדברים תוך כדי ריצה ועוד – ולהרשים את השוק הבינלאומי באמצעותם".

בשיח על סוכני בינה מלאכותית כמו ChatGPT, קלוד, ג'מיני או פרפלקסיטי נהוג לדבר על “איך לגרום ל-AI להמליץ על המותג שלי”. אבל זו הסתכלות חלקית בלבד. כדי להבין איך להופיע בתשובות של המודלים כהמלצות, צריך להבין קודם איך באמת הן עובדות. סוכני בינה מלאכותית אינם מנועי חיפוש, הם לא שולפים תשובות מוכנות, אלא בונים תשובה בכל פעם מחדש בהתאם לכוונות האמיתיות של המשתמש ולפי הצורך האמיתי והרלוונטי שהם מזהים. חלק מהמנגנון להתאים את ההמלצה מגיע בהקשר של הצ׳אט עם המשתמש, הם מפרקים שאלה, מאתרים ידע רלוונטי מהמקורות הזמינים להם, מעריכים אמינות ורלוונטיות ואז מרכיבים תשובה אחת שלמה שנראית להם הכי מתאימה. כלומר, הם לא מציגים מידע, הם מייצרים הסבר. "בפועל, זה אומר שמותגים צריכים לחשוב אחרת על תוכן. לא רק מה הם אומרים, אלא איך המידע שלהם משתלב בתוך פירוק שאלות, בתוך הקשרים שונים, ובתוך אופן החשיבה של מערכות  בינה מלאכותית" איך נבנית תשובה של סוכן AI בפועל כאשר משתמש שואל שאלה, המערכת עוברת תהליך פנימי של פירוק והרכבה. היא לא "מחפשת תשובה אחת", אלא בוחנת חלקים שונים של הבעיה ואז מחברת ביניהם לתשובה אחת קוהרנטית. הבחירה מה להכניס ומה להשמיט נעשית תוך כדי שקלול של רלוונטיות, עקביות, מקורות זמינים והתאמה לכוונת המשתמש בהתאם לצורך שעלה מהצ׳אט. שבעה עקרונות שמעצבים נראות בעולם של סוכני AI מתוך האופן שבו מערכות כאלה פועלות, אפשר להבין שבעה עקרונות מרכזיים שמשפיעים על מה נכנס לתשובה ומה נעלם ממנה. זמינות ונגישות מידע – השלב הראשון הוא פשוט, האם המידע בכלל נגיש לסוכני AI. אם תוכן לא כתוב בצורה ובמבנה המאפשרים לסוכני AI לקרוא, לעבד ולהבין, הוא לא חלק מהעולם של המודל. זה לא עניין של איכות בלבד, אלא של יכולת "לראות" את המידע. גם תוכן מעולה שלא ניתן לאחזור או להבנה בצורה ברורה לא ייכנס לתשובה. פירוק השאלה לתת-בעיות – כל שאלה שהמשתמש שואל עוברת פירוק פנימי לחלקים קטנים יותר. למשל, שאלה על "מה הפתרון הכי טוב לשיווק מוצר X"  תתפרק לשאלות על קהל יעד, ערוצים, עלויות, השוואות ועוד. רק מידע שמתייחס לחלקים האלה בצורה ישירה או עקיפה ייכנס לשקלול. התאמה סמנטית (משמעות ולא מילים) – סוכני AI לא עובדים על התאמה של מילות מפתח, אלא על משמעות. זה אומר שתוכן יכול להופיע גם אם לא משתמשים בדיוק באותן מילים של השאלה כל עוד הוא עונה על אותה כוונה רעיונית. מצד שני, תוכן שמכיל את המילים הנכונות אבל לא עונה על המשמעות לא ייחשב רלוונטי. עקביות ורלוונטיות – המערכת נותנת עדיפות גבוהה למידע שנשאר עקבי לאורך זמן ובין מקורות שונים. אם אותו מותג מציג מסרים שונים, או אם קיימות סתירות בין מקומות שונים זה מפחית אמון. לא מדובר ב"בדיקת אמת" אנושית, אלא בזיהוי סטטיסטי של יציבות מידע. אותות חיצוניים של אמינות – למרות שהמודל עובד על טקסט, הוא מושפע בעקיפין מהעולם החיצוני. אזכורים באתרים אחרים, קישורים, תוכן מרשתות חברתיות, אתרי השוואות, ביקורות, דיונים, כתבות או חזרות על אותו מידע במקורות שונים, כולם מחזקים את ההסתברות שהמידע אמין. המודלים גם ייבדקו את הסנטימנט של כל מקור מידע בהקשר של אזכור המותג או המוצר אותם הן מחפשים. במילים פשוטות: ככל שמשהו "קיים יותר ברשת", כך הוא נתפס כאמין יותר. התאמה להקשר (Context Relevance) – אותו מידע יכול להיות רלוונטי מאוד בשאלה אחת ולא רלוונטי בכלל בשאלה אחרת. המערכת לא בודקת רק "מה נכון", אלא "מה מתאים עכשיו". לכן הקשר השיחה הוא קריטי: מי שכותב תוכן כללי מדי עלול לא להיכנס לתשובה, גם אם המידע נכון. סבירות התשובה הסופית – בסופו של דבר, המודל לא בוחר "עובדה אחת נכונה", אלא מרכיב תשובה שנראית הכי סבירה, זורמת והגיונית. הוא שוקל כמה מקורות, כמה רעיונות, ובונה מהם תשובה אחת שנראית שלמה. תהליך כזה בשפה של מודלים נקרא "Reasoning". המודל מרכיב הסברתיות והיגיון שיוכל לנמק את בחירת התשובה. לכן תוכן ברור, מובנה, עם הסברים ודוגמאות מקבל עדיפות על פני תוכן חלקי או עמום. מה המשמעות למותגים? השינוי המרכזי שמתרחש כאן הוא לא שינוי טכני, אלא שינוי באופן שבו מותגים בכלל "נכנסים לתמונה". בעולם הישן, מותג נמדד לפי נראות: מיקום בגוגל, טראפיק, או כמה קל למצוא אותו. ההנחה הייתה שאם אתה שם, אתה גם חלק מהבחירה. בעולם של סוכני בינה מלאכותית ההנחה הזו כבר לא עובדת. אין רשימת תוצאות, ואין "עמוד ראשון". יש תשובה אחת שנבנית בזמן אמת מתוך מקורות שונים. המשמעות היא שמותגים כבר לא מתחרים על מקום, אלא על השתלבות בתוך ההיגיון שמרכיב את התשובה. זה שינוי עמוק: במקום לשאול "איך אני מדורג?", השאלה הופכת להיות "האם אני מספיק רלוונטי, ברור ועקבי כדי להיכנס לתוך הדרך שבה המערכת בונה תשובה?" בפועל, זה אומר שמותגים צריכים לחשוב אחרת על תוכן. לא רק מה הם אומרים, אלא איך המידע שלהם משתלב בתוך פירוק שאלות, בתוך הקשרים שונים, ובתוך אופן החשיבה של מערכות  בינה מלאכותית. מותג שלא מותאם לזה לא בהכרח נעלם, אבל הוא פשוט לא נבחר כחלק מהתשובה. שינוי גדול שקורה בהקשר הזה הוא שינוי כללי השיווק. היום המודלים לקוחים מקורות מגוונים כמו כתבת יח״צ, תוכן מהרשתות, אתרים חיצוניים ומהאתר עצמו של המותג. כל זה בעצם מרכיב את הסיפור של המותג הזמין למודלים. המשמעות היא שיצירת התוכן השתנתה ויש משקל כבד ליצירת תוכן שמספר את סיפור המותג בצורה נכונה. הם בפועל לוקחים תפקיד חדש ופועלים כאיש השיווק או המכירות שפוגש את הקונים הפוטנציאליים בשלב הראשון, עוד לפני שבכלל ביקרו באתר של המותג אותו מחפשים. וזה אולי השינוי הכי חשוב: בעידן הזה, נראות היא כבר לא תוצאה של מיקום, אלא תוצאה של התאמה לאופן שבו מערכות חושבות.   הכותב הוא מנכ"ל Limy.AI.  

"מיזם ענן המחשוב הממשלתי נימבוס הוא כבר לא חלום – זו המציאות. חצינו השנה את רף ה-1.5 מיליארד שקלים בהשקעה בו, וזאת לפני שמימשנו את מפת הדרכים המושקעת של המיזם. היקף הגידול של נימבוס עמד על 80% בין השנים 2024 ו-2025. זה מאפשר לקבוע שהמציאות של הממשלה היא נימבוס", כך אמר אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר. קינסט דיבר בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים והכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות בכירים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחה עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. לדברי קינסט, "הגידול בנימבוס וההיקף שלו חשובים, אבל הסיפור האמיתי הוא במדדים. גופי ממשל רבים החלו לאמץ את תחום הענן, ערכו הגירות, צרכו שירותים, ויש מדדים שמצביעים על התייעלות ושיפור השירות". הרבדים של נימבוס לפי מנהל מינהל הרכש, "ברובד 1 בנימבוס בוצעו השקעות כספיות רחבות היקף חברות השקיעו בישראל מיליארדי שקלים כדי להיות שותפות למיזם הענק. ההשקעות היו במגוון תחומים – החל מפיתוח תשתיות קצה, עבור במרכזי ומערכי תמיכה בממשלה, וכלה בעזרה לממש ובסיוע לערוך הסבה ולהצטרף לעידן הענן". "ברובד 3 בנימבוס", אמר קינסט, "משתתפות חברות שהן בחוד החנית של הטכנולוגיה. יש כבר 120 פרויקטים בשנה של הגירה לענן". לדבריו, "ההשתתפות ברובד 5, שכבת שירותי התוכנה, מחממת את הלב, בכך שרואים כמה גופים רוצים להיות חלק משוק הדיגיטל הממשלתי. לא צפינו את ההשקעות שנדרשו לכל אחד מהמוצרים והשירותים על מנת שהם ייקלטו. זה קרה, והשירותים נפרסו". קינסט הסביר כי "מטרת רובד 5 היא להרחיב את יכולת הבחירה של גופי הממשל, ולהציע להם מאות ואלפי מוצרים, כך שכל גוף יבחר את המוצר והשירות שמתאימים לו". רובד 6 בפרויקט נימבוס, ציין, "הוא החלק במכרז הענן הממשלתי שמרכז את ההתקשרויות המרכזיות לשירותי ענן – שאינם נרכשים דרך זירת המסחר הדיגיטלית. הרובד כולל, בין היתר, מכרזים מרכזיים ספציפיים לתשתיות ומערכות, ושירותי אבטחת מידע למשרדי הממשלה. פה יימצאו שותפי ממשלה 'שקטים'. יש להבין: בלא שירותי אבטחת מידע מתקדמים לא היינו יכולים לעבור לענן". קינסט הוסיף כי "הקשר בין הממשלה לאזרחים – מרגש. אנחנו מגיעים לרתום יכולות מגוונות, כך שישתלבו באופן חלק בעידן של טכנולוגיות ענן ו-AI. אנחנו בעיצומן השקת והטמעת כלי השיתופיות גוגל וורקספייס, כולל כלי AI של גוגל בקרב עובדי הממשלה". לסיכום הוא אמר ש-"על מנת לממש את חזון נימבוס נדרשנו לאמונה וגם לאומץ. קיבלנו רוח גבית מהממשלה, זכינו לאמון משרדי הממשלה והלקוחות, האזרחים. אנחנו ממוצבים במקום מאתגר להמשיך קדימה".  

"כשמפתח בא לכתוב קוד עם AI, עליו להתמודד עם הרבה אתגרים – מאיך הוא דואג שהקוד יהיה מאובטח ועד לשאלה באילו תלויות (קודים מוכנים, למשל שמגיעים מספריות – י"ה) הוא בוחר להשתמש, האם הם מעודכנים והאם יש בהם סיכוני אבטחה, וגם איך עוברים על כל זה בצורה מסודרת. הפתרון לכך הוא בסוכן AI שמתמודד עם כל האתגרים האלה, בומערכת שמלווה אותו", כך אמר גלעד שוהם, מוביל עולמות ה-Dev והקוד הפתוח ב-ביט קלאוד. שוהם שוחח בכנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, עם אורון שוורץ, מוביל צוות פרונט אנד בצ'ק פוינט. הוא הציג את הסוכן של החברה לתחום – OpAI. "הסוכן הזה עובד בצורה שונה מהותית מהסוכנים האחרים: הוא מקבל הקשר עם גרפים של הקומפוננטות בארגון ואת כל הקשרים ביניהן, והמשימה שלו היא להעשיר את הגרפים לטובת פיתוח ומימוש צרכים עסקיים. OpAI עושה את זה תוך כדי שימוש בקודים הקיימים. המטרה של הפתרון היא לאפשר למפתח כמה שיותר להשתמש בקודים קיימים וכמה שפחות לייצר קוד חדש, משום שכשכותבים פחות קוד – יש פחות חשיפות לסיכוני אבטחה, פחות שימוש בתלויות ופחות קוד שצריך לעבור עליו. זה אומר בדיקה איכותית יותר, כי לא צריך לבור על 3,000 שורות קוד", אמר. לדברי שוהם, "OpAI מייצר קומפוננטות חדשות, באמצעות מערכת CI לקומפוננטות שבנינו. הוא רץ על כל קומפוננטה בצורה מבודדת, בפני עצמה, עם משימות שחלקן קשורות לאבטחה. ברגע שהוא מייצר קוד חדש, הוא אוטומטית סורק אותו, כחלק מהפייפליין". "סריקת הקוד היא סופר חשובה, משום שצריך CI לכל קוד שנכנס לפרודקשן. OpAI עושה את זה כבר במהלך היצירה, או המחזור, של הקוד. המערכת מחוברת ל-CI שלנו ומקבלת את הפידבקים הקשורים לבדיקות ולאבטחה בזמן אמת. היא עושה את הסריקה בעצמה, כדי לקצר את מעגל הפידבק של פיתוח הקוד", הוסיף. איך המערכת מתמודדת עם התקפות על שרשראות אספקה? בתשובה לשאלת שוורץ כיצד המערכת מתמודדת עם התקפות על שרשראות אספקה, ענה שוהם כי "היא עושה את זה בצורה טובה, משום שהיא עובדת על גרף ובודקת את עצמה בזמן אמת. המערכת גם נותנת תיקון בזמן אמת ואם אין – היא מבודדת את הקומפוננטות, כדי למנוע חשיפה לאיום. אנחנו מציעים נראות ואת התיקון, כדי לפרוס את הסוכנים מהר, על מנת שייתנו מענה לכל הצרכנים בארגון". "OpAI לא דוחפת קוד ישירות לפרודקשן. התעשייה עדיין לא נמצאת בנקודה שבה היא רוצה שהבינה המלאכותית תכתוב קוד לפרודקשן", הבהיר. עוד הוא ציין בנוגע לאפשרות הסריקה בפתרון כי "היא רב ממדית. פיתחנו יכולת לראות את השינויים בקוד באספקטים שונים, בין אם זה בדוקומנטציה, בהגדרות, באבטחה ועוד. המפתח יכול באמצעותנו לראות את הכול בצורה מרוכזת, כולל את כל סוגי ההבדלים, לפני שהקוד נכנס לפרודקשן".

"ביצענו את המעבר הממשלתי לענן נימבוס. העמדנו את היכולות העסקיות הדרושות לעבודת כלל גופי הממשלה בענן. הבאנו עוד יכולות לישראל, והצלחנו לחצות את כלל התנגדויות שבדרך, בין השאר על ידי מי שנהוג לכנות 'מחבקי השרתים', שמאמינים באון פרם. אנחנו בעיצומו של מיזם הדגל של ממשלת ישראל, בהובלת מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי ויחד עם שותפים נוספים, להגירת תשתיות המחשוב הממשלתיות לענן הציבורי, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הפרויקט מציב בראש סדר העדיפויות את עליונות אבטחת המידע, ריבונות הנתונים והבטחת מיקומם בתוך גבולות המדינה. עמדנו לצד מקבלי ההחלטות שאישרו את המהלך, ועברנו מיכולות לשלב הביצוע", כך אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. "נימבוס מחבר בין הטכנולוגיה להיבט העסקי. המיקוד שלו הוא עסקי. הבאנו להסרת החסמים, להקצאת משאבים ואנחיו מוכנים להביא תוצאות. כך, נימבוס, שהיה מטרה, הפך כיום לאמצעי: כאשר הגינו ותכננו את המיזם, חשבנו על חיבור טכנו-עסקי, שכיום הוא אמצעי", ציין. פרץ דיבר בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים אבניו בקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות בכירים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחה עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. לאן ילכו התקציבים שאושרו? לדברי פרץ, "אנחנו מוכנים: עבדנו קשה, היו צעקות בדרך אבל הן הגיעו מהלב. בנינו את המיקוד העסקי ואת הצוות המוביל את המיזם של ענן המחשוב הממשלתי. השלמנו את המעבר של הממשלה, העמדנו עבורה עוד יכולות לישראל. קיבלנו את התקציבים שאושרו להמשך הזנקת הפרויקט. אנחנו בהיערכות מיידית לקדם ולהביא תוצאות גם הלאה". הוא הוסיף כי "התקציבים שאושרו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, יוקצו להשקעה בכמה תחומים: להתייעלות, לבניית מנועי צמיחה, למהלכים בעולם השירות ולמהלכים בעולם התשתית. כבר התחלנו לראות ניצנים של פעילות בתחומים מתקדמים, של פרויקטים שנמצאים בתחילתם או בעיצומם: מערכת תכנון ורישוי במינהל התכנון, מערכת חשבוניות ברשות המסים, וכן פרויקטים בביטוח הלאומי, במרכז המיפוי לישראל, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובכמה משרדי ממשלה נוספים". באילו תנאים צריך לעמוד כדי להשיג ערך בפרויקט כמו נימבוס? פרץ אמר כי "יש כמה תנאי סף להשגת ערך במיזם רחב היקף שכזה: כולם נדרשים להיות מוכווני מטרה. הביזנס הוא זה שצריך להוביל את המהלך; יש להחליט ולהגדיר את ההצלחה, ויש לעשות זאת עם שורת מדדים בני מדידה – כבר משלב האפיון; צריך להקפיד על עבודה בשותפות מלאה, עם כלל הגורמים המעורבים, ובראשם ההנהלה, לטובת קבלת פתרון מהיר". עוד הוא ציין כי "כאשר יצאנו לדרך, לפני שמונה שנים, נתקלנו בלא מעט ספקנים. הבנו שלא ניתן יהיה להסתמך רק על ההון האנושי הקיים פה, המוח הישראלי. לכן, פעלנו לריבונות נתונים ותשתית לאומית איתנה. כמו כן, אנחנו עושים למען קידום חזון הבינה המלאכותית הלאומית. המטרה היא לבסס את המדינה כרכיב קריטי, בלתי ניתן לעקיפה, בכל היבט שקשור לפיתוח וייצור AI גלובלי. נשאף להיות חלק משרשרת האספקה העולמית בתחום". "נימבוס זה חזון, זה בסיס. הוא מה שמאפשר לתת שירות טוב יותר. עם נימבוס, אנחנו מבינים שביכולתנו להיות בחזית ה-AI העולמית. נמשיך לחלום – ונממש את החזון", סיכם פרץ.

ישנה קטגוריה מסוימת של עבודה אנושית, שכלכלנים בבירור רוצים לזרוק לסל, הממותג כ-"לא שווה לשלם עליה כי בינה מלאכותית יכולה לעשות את זה". קבוצה זו כוללת כמה מקרים חריגים – דוגמנים, למשל – אך היא מורכבת בעיקר ממשרות בשירות לקוחות, מכירות ומינהלה. רבות מהמשרות הללו מבוצעות ממשרד, ומערבות תיווך בין אנשים למערכות. כעת ישנם נתונים אמיתיים לגבי מה שקורה למשרות הללו בעידן ה-AI, והמגמה אינה מזהירה – למרות שזה בבירור מוקדם מדי להיכנס לפאניקה. באופן הבולט ביותר, בתקופה של שנה שהסתיימה במאי 2025, מספרם הגולמי של נציגי שירות הלקוחות צנח ב-130,180 – ירידה מדאיגה של 4.8%. הלשכה לסטטיסטיקה של תעסוקה בארה"ב (BLS) ציינה 18 מתוך "המקצועות הקשורים לבינה מלאכותית" הללו כחלק מדו"ח לשנת 2024. זוהי רשימה מסקרנת. האם אתם מופיעים בה? עוזרי משפטנים ואסיסטנטים משפטיים (Paralegals), מעצבים גרפיים, קרייני שידור ודיג'יים ברדיו, כתבים טכניים, מתורגמנים ומתרגמים, סוכני ביטוח, נציגי מכירות של שירותים (למעט פרסום, ביטוח, שירותים פיננסיים ונסיעות), נציגי מכירות סיטונאיות וייצור של מוצרים טכניים ומדעיים, נציגי מכירות סיטונאיות וייצור (למעט מוצרים טכניים ומדעיים), דוגמנים/ות, מהנדסי מכירות, פקידי רכש, מאשרי אשראי, בודקים ופקידים נציגי שירות לקוחות, מזכירות מנכ"ל ועוזרי מנהלה בכירים, מזכירות משפטיות ועוזרי מנהלה משפטיים, מזכירות רפואיות ועוזרי מנהלה רפואיים, מזכירות ועוזרי מינהלה (למעט משפטי, רפואי ובכיר) שחיקה במקצעות הקשורים לבינה מלאכותית במסגרת דו"חות שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה של תעסוקה (ה-BLS) בארה"ב בסוף השבוע, התברר, כי שחיקה ב"מקצועות הקשורים לבינה מלאכותית" הללו אכן נראית כדבר שקורה בפועל. קטגוריה זו ירדה ב-0.2% ממאי 2024 עד מאי 2025; ירידה זעירה, אך כזו שהופכת לבולטת יותר בהתחשב בכך שהתעסוקה באופן כללי הציגה מגמת עלייה של 0.8% באותה תקופת זמן. כפי שמציינים ברשת בלומברג (Bloomberg), תת-קטגוריה חריגה אחת מתוך ה-18 הללו, "מזכירות רפואית ועוזרי מנהלה רפואיים", עלולה לעוות את התמונה כאן ולגרום לאפקט ה-AI להיראות קטן מכפי שהוא באמת. לפי בלומברג, המשרות הללו מבוקשות מאוד וה-BLS טעו לגביהן, לפחות לעת עתה. נתוני התעסוקה בכל שאר המשרות ברשימה צנחו ב-1.6%. הדו"ח המקורי של ה-BLS מוסיף, כי בעוד חלק מהמשרות "צפויות להיות מושפעות מנקיטת חיסכון בכוח אדם כתוצאה מאימוץ AI, אחרות צפויות לחוות השפעה חיובית על תחזית התעסוקה שלהן". זה מתיישב עם פרשנויות של עתידנים וכלכלנים, שטוענים – או לפחות מקווים בקול רם מאוד – שכלכלת ה-AI של העתיד הקרוב תהיה כזו שבה משרות חדשות וטובות יותר יופיעו כדי להעשיר את חיינו, ויחליפו את המשרות שנעלמות.

"יש להביט על נימבוס – ענן המחשוב הממשלתי – לא כעל פרויקט טכנולוגי או מיזם IT, אלא כמנוע צמיחה להבאת הדיגיטל הממשלתי לנקודת הקצה, לאזרח עצמו. לדוגמה, הליך מתן היתר תכנון בניה אורך בממוצע 14 שנים – ממגוון סיבות בהן ריבוי משתתפים ותלויות, היעדר סנכרון, ריבוי חסמים – מה שגורם לבזבוז משאבים. בשל איחוד מהלכים רוחביים שערכנו, נקצר את זמני התכנון ב-28% ואת זמן הקבלה של היתרי בניה נפחית ב-57%, כך שיארכו 3-4 שנים. נביא ליעילות תפוקתיות מול תהליכים מורכבים: הענן יביא לענן של הזדמנויות לשיפור השירות הממשלתי לאזרח.יות ישראל", כך אמר תת-אלוף (מיל') נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי.  כהן היה דובר המפתח בכנס Cloud Me In Nimbus SummIT 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') באולם אירועים אבניו בקרית שדה התעופה, בהשתתפות מאות לקוחות מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחה עמית סגל, עיתונאי ופרשן חדשות ערוץ 12. צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי כהן, "ייעוד מערך הדיגיטל הוא להוביל את המגזר הציבורי-ממשלתי לעידן הדיגיטל וה-AI. עלינו לעבור מהעידן הנוכחי, עידן ה-IT. התקשוב, המחשוב והרישות יעברו לעידן פרואקטיבי, בו הממשלה תגיב מהר יותר וביותר יעילות לדרישות ולבקשות האזרחים, ותעניק את השירותים באופן משופר".  "האירוע של שירות ממשלתי דיגיטלי ואחוד לציבור הוא אתגר מרכזי", אמר כהן, "והוא יהיה כרוך בקשיים ואתגרים, גם כאלה טכנולוגיים. בסופו של המהלך, אנשי הקצה יקבלו דאטה מאגם הנתונים שנייצר". יצוין כי כפי שדיווחנו מוקדם יותר, היום הוחלט על ידי הממשלה על העברת מערך הדיגיטל הלאומי ממשרד הכלכלה למשרד רוה"מ. "היעד הוא ממשל חכם, מבוסס AI" כהן המשיך וציין בנאומו כי "היעד הוא ממשל חכם, מבוסס AI, שיהווה את התשתית שתביא את ההיצע לקצוות, שירות מצוין לציבור בכל משרד ובעיקר בעבודות רוחביות, שההליך מערב כמה גופי ממשל".  לדבריו, "מדובר בשינוי תפישתי ולא רק טכני: יש פה מעבר לטכנולוגיות מאתגרות, הטומן בחובו סיכוני סייבר. נטפל באופן רוחבי בהנחיות לעבודה אמינה ומאובטחת. פלטפורמת הענן מייצרת הזדמנויות לייעול ולשיפור השירות, ויחד עם אגם הנתונים היא מייצרת הזדמנות לאיגום הנתונים בדרך לבניית אגם דאטה לאומי. זו תהיה מהפכה שירותית".  "שותפויות הן המנוע שלנו לספק את הסחורה", אמר כהן. "לא נוכל לעמוד ביעדים בלא עבודה משותפת עם המגזר האזרחי, ובלי לממש את האקו סיסטם. יש לנו תוכנית ברורה, מתוחמת ומתוקצבת לנושא: ישותפו בה 43 משרדי וגופי ממשלה. נערוך 500 פרויקטי דיגיטל בנימבוס, בעלות של 3.86 מיליארדי שקל. נעשה זאת תוך תזמור ושיתוף בין כלל הגורמים, עם ראייה עסקית, התייעלות, שיפור תפוקות ותוצרים. נביא לשוק שירות אחוד פרואקטיבי ומותאם אישית. נעניק חוויית שירות רציפה, עם שירות מתקדם לציבור".  "עלינו לטפל גם בעצמנו", סיכם ראש מערך הדיגיטל הלאומי כהן. "נייעל את עבודת הממשלה עם יכולות AI, נשפר את היעילות שלה, נביא לצמצום הגידול בכוח אדם במגזר הציבורי ב-35%, עם הפחתת הגידול מ-2% ל-1.2%. נשקיע במסוגלות ובאוריינות דיגיטלית. נדאג למעטפת בחיבורים בין אנשים, ונביא יותר ראייה עסקית. נמשיך במסע להפוך את הממשלה והמגזר הציבורי לטובים יותר, שעובדים עבורנו, האזרחים. אנחנו על המגרש ארבע שנים וכעת נבנה את מערך הדיגיטל הלאומי גרסה 2.0".

מערך הדיגיטל הלאומי יעבור ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה, כך הוחלט בישיבת הממשלה היום (א'). הרשות תהיה עצמאית ונפרדת וראש הממשלה יהיה הממונה עליה. בחודש שעבר מונה תא"ל (מיל') נתי כהן לראש המערך החדש, במקום שירה לב עמי, שניהלה אותו בארבע השנים האחרונות. ההחלטה מבוססת על המלצות דו"ח הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית מחודש אוגוסט 2025, ובהמשך להחלטת ממשלה מחודש ספטמבר השנה, על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית. "העברת שטח הפעולה של מערך הדיגיטל מהווה צעד חשוב בקידום היעילות והאפקטיביות הממשלתית בעצם יצירת החיבורים הנדרשים בין מהלכים לאומיים שונים ומשיקים: האצת הבינה המלאכותית, הגנת הסייבר, דיגיטציה והטמעת כלים מתקדמים בעבודת הממשלה, שכיום נמצאים במשרד רוה"מ", נכתב הסברים להחלטת ה ממשלה. בעקבות המעבר נקבע גם כי ראש הממשלה יהיה הממונה על ביצוע העברת הסמכויות. מערך הדיגיטל הלאומי – פעל בשנים האחרונות תחת משרדים שונים יצוין כי מערך הדיגיטל הלאומי פעל בשנים האחרונות תחת משרדים שונים, בכל פעם על פי החלטות ממשלה. בתחילה פעל כמטה תקשוב ממשלתי תחת משרד האוצר, בין השנים 2011–2014. בהמשך, הוקמה רשות התקשוב הממשלתי, שפעלה במשרד רוה"מ. בשנת 2017 הוקם רשמית מערך הדיגיטל הלאומי כגוף ממשלתי מרכזי לדיגיטל ושירותים מקוונים, וגם הוא היה תחת משרד רוה"מ במשך כמה שנים. עם הקמת ממשלת השינוי הועברה פעילות המערך לאחריות משרד הכלכלה, וכאמור, היום הוחלט להעביר את המערך לאחריות משרד ראש הממשלה, כך שיהיה חלק מהמטה הלאומי לבינה מלאכותית. בתחילת השנה אישרה הממשלה תקציב של מיליארד שקל להעברת משרדי הממשלה לענן, במסגרת פרויקט הנימבוס (Nimbus) הלאומי. התקציב מבוסס על מאצ'ינג (Matching). בכנס נימבוס של אנשים ומחשבים שנערך היום, הוכרז ששנת 2027 תהיה השנה של האצת המעבר לענן בממשלה מצד משרדים רבים.