צוות חוקרים מאוניברסיטת TU Wien בווינה, בשיתוף עם חברת ההזנק Cerabyte, רשם לאחרונה הישג היסטורי כשיצר את קוד ה-QR הקטן ביותר אי פעם, שזכה להכרה רשמית מטעם ספר השיאים של גינס.  גודלו של הברקוד הוא 1.98 מיקרומטר רבוע בלבד, שטח הקטן אף יותר מגודלם של חיידקים מסוימים, ומהווה כשליש מגודלו של השיא העולמי הקודם. הפיקסלים המרכיבים את הקוד כה זעירים – כ-49 ננומטר האחד – עד כי לא ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ אופטי רגיל, ויש צורך במיקרוסקופ אלקטרונים כדי לקרוא את הנתונים המקודדים בהם. Scientists at TU Wien (@tu_wien) and Cerabyte have created the world’s smallest QR code, measuring just 1.98 square micrometers (smaller than a bacterium) readable only with an electron microscope and now officially recognized by Guinness World Records. The breakthrough uses… pic.twitter.com/GTWVjY4688 — Kasra Rouhi (@kasrarouhi) February 27, 2026 פתרון לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים הפיתוח אינו מסתכם רק בהפגנת יכולת מדעית, אלא מציע פתרון מעשי לבעיית אורך החיים הקצר של אמצעי אחסון דיגיטליים קיימים, אשר נוטים להתבלות במהירות. כדי להבטיח עמידות מקסימלית, החוקרים חרטו את הקוד על גבי שכבה דקיקה של חומר קרמי חזק במיוחד, המשמש לרוב לציפוי כלי חיתוך, תוך שימוש בקרני יונים ממוקדות. בניגוד לכוננים מסורתיים הדורשים חשמל וקירור, ציפויים קרמיים אלו מסוגלים לשרוד בתנאי קיצון ולהישמר ללא תלות באנרגיה למשך מאות ואף אלפי שנים. כפי שציין פרופ' פול מאירהופר בריאיון למגזין Popular Science: "המבנה שיצרנו כאן כה עדין' עד שלא ניתן לראות אותו כלל במיקרוסקופים אופטיים. אך זה אפילו לא החלק המדהים באמת. מבנים בקנה מידה מיקרומטרי אינם יוצאי דופן כיום… אולם, דבר זה לבדו אינו יוצר קוד יציב וקריא". המשמעות התעשייתית של טכנולוגיה זו היא אדירה, שכן תיאורטית ניתן יהיה לאחסן למעלה משני טרה-בייט של מידע על גבי משטח השווה בגודלו לדף A4 סטנדרטי.  אלכסנדר קירנבאואר, ממובילי המחקר, הסביר בדיווח של רשת ScienceAlert כי החזון שמאחורי המיזם שואב השראה מההיסטוריה האנושית: "אנו חיים בעידן המידע, ובכל זאת אנו שומרים את הידע שלנו במדיות שהן קצרות מועד באופן מדהים… עם אמצעי אחסון קרמיים, אנו נוקטים בגישה דומה לזו של תרבויות עתיקות, שאת הכתובות שלהן אנו יכולים לקרוא עד היום. אנו כותבים מידע לתוך חומרים יציבים ואינרטיים שיכולים לעמוד במבחן הזמן ולהישאר נגישים לחלוטין לדורות הבאים".

שיתוף פעולה גדול הולך וקורם עור וגידים בימים אלה בין שתי חברות ענק: לפי דיווח שפורסם אתמול (ב') בדה אינפורמיישן, אפל פנתה באחרונה לגוגל, על מנת לאחסן את הנתונים של סירי בחוות השרתים שלה. זאת, לאחר שבעבר כבר דווח שאפל מעוניינת להכניס את כלי ה-AI של גוגל, ג'מיני, לשימוש בסירי. דיווח על הפנייה הזאת פורסם מוקדם יותר השנה בבלומברג. מה שחדש בדיווח הנוכחי הוא שגוגל כבר התחילה לאחסן את סירי בחוות השרתים שלה – בזמן שהשיחות על ההסכם הסופי נמשכות. כיום, אפל מאחסנת את שאילתות ה-AI המסובכות יותר שלה בענן פרטי, שמאוחסן בשרתים של החברה ופועל על גבי שבבי הסיליקון שלה. אלא שאפל משתמשת בממוצע רק בעשירית מקיבולת הענן הפרטי שלה. זאת, עד כדי כך שיש לא מעט שרתים של אפל שעדיין נמצאים אי שם במחסנים שלה, ואף אחד לא משתמש בהם. כמו כן, על פי הדיווח, תשתיות הענן הפרטי של אפל מופעלות באופן מקוטע מאוד, וכל צוות פועל עם טכנולוגיות משלו, במקום "פול" אחד של טכנולוגיות, שכל צוות בחברה יכול לקחת ממנו את הטכנולוגיות שנחוצות לו. על פי דיווחים, באפל התפתחה תרבות ארגונית שהביאה לסירוב לפתור את הבעיה הזאת ולחזק את תשתיות הענן הפרטי שלה במשך שנים. כתוצאה מכך, כמה בכירים פרשו מהחברה. אלה הן בין הסיבות שהביאו את אפל לפנות לגוגל בבקשה לאחסן את סירי על השרתים שלה. סיבה נוספת היא ההבנה המאוחרת של החברה שהיא צריכה להשתמש בענן כדי לתמוך בפעילויות שלה בתחום ה-AI. כשהיא הבינה את זה, החברה הייתה בעיצומה של הוצאה של שרתים ישנים, שמופעלים על גבי אנבידיה, שבהם היא השתמשה. שיתוף הפעולה של גוגל משקף שינוי גישה של אפל, שבמשך שנים סירבה להשתמש בגוגל קלאוד לטובת ה-AI שלה, בגלל דאגות לפרטיות. כעת, על פי הדיווח, גוגל מאחסנת את סירי בהתאם למדיניות הפרטיות של אפל.

תושבים ובעלי עסקים בנגב מדווחים בימים האחרונים על קשיי קליטה והפרעה ממשית לתקשורת הסלולרית, שהצורך בה גדל בזמן המלחמה. ראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון, קורא לשר התקשורת, שלמה קרעי, לפתור את הסוגייה ולהחזיר את הקליטה באזור לרמה משביעת רצון. הסיבה להרעה בקליטה היא ביטול רשתות התקשורת בדורות 2 ו-3, שמבוצע בהדרגה באזורים שונים בארץ, ועל פי שיקול דעת חברות התקשורת. עם זאת, השימוש בתדרים הנמוכים – 800 ו-900 מגה-הרץ, שחיוניים לתפעול הדור החמישי – הופסק בכל הארץ ב-1 בפברואר. באזור רמת הנגב בוטלו רשתות דורות 2 ו-3 ימים ספורים לפני תחילת המלחמה באיראן – מה שעל פי המועצה הותיר אזורים מסוימים בשטחה עם ירידה משמעותית בעוצמת הקליטה הסלולרית, לרבות אזורים מיושבים וצירי תנועה מרכזיים. המשמעות היא קשיים שעלולים להיווצר בכניסה לאפליקציית פיקוד העורף, בקריאה לעזרה ובעוד דברים שנחוצים בשוטף, ובטח בתקופת חירום כמו עכשיו. זאת, בניגוד לאזורים אחרים, ובפרט מרכז הארץ, שם הקליטה טובה בהרבה. "התקשורת הסלולרית – צורך חיוני לבטיחות ולחירום" במכתב ששלח דורון לקרעי הוא כתב כי "מדובר במרחב גיאוגרפי גדול, מרוחק ובעל חשיבות אסטרטגית, שבו התקשורת הסלולרית היא לא מותרות אלא צורך חיוני לבטיחות, לחירום, לחקלאות, לתיירות ולשגרת החיים. כל פגיעה באיכות הקליטה משליכה ישירות על ביטחון התושבים ועל יכולת התפקוד של שירותי החירום וההצלה, בייחוד בימי מלחמה". יצוין כי דורון כבר פנה למשרד התקשורת בסוף ינואר השנה, ודרש ממנו לקיים בדיקה מקצועית של השפעת ביטול דור 2 ו- 3 על תשתיות קיימות, מיפוי אזורי הכשל ואופטימיזיציה של האנטנות שקיימות במרחב המועצה. כמו כן, הוא דרש מהמשרד להנחות את חברות הסלולר לבצע התאמות שיבטיחו כיסוי רציף ואיכותי בכלל היישובים והצירים, וכן לקיים פגישה מקצועית עם נציגי המועצה לצורך גיבוש פתרון ארוך טווח. הוא אמר כי "בזמן מלחמה, תשתיות אנרגיה ותקשורת אינן מותרות אלא צורך קיומי וחיוני לביטחון המדינה. לא ייתכן שתושבים ימצאו את עצמם ללא קליטה סלולרית בדרכים וביישובים. אנחנו דורשים מהממשלה ומחברות הסלולר לקחת אחריות על המרחב האסטרטגי הזה, לבצע את ההתאמות הנדרשות ולהבטיח שרמת הנגב תמשיך לתפקד בצורה המיטבית בכל תרחיש". מערכת אנשים ומחשבים פנתה בבקשת תגובה למשרד התקשורת – וזו טרם התקבלה. היא תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

כ-50 מבכירי תעשיית ההיי-טק, המשק והקהילה העסקית בישראל השתתפו ביום ה' האחרון באירוע "חמישי חברים", שנערך הפעם כארוחה קולינרית מוקפדת בתוך ארמון עתיק בן כ-150 שנה. במפגש האחרון, ממש דקה לפני פתיחת המבצע 'שאגרת הארי', התקיים אירוע "חמישי חברים" באווירה אינטימית, ששילבה בין שיח חברתי וקהילתי לבין אירוח קולינרי מוקפד. האירוע מהווה חלק מסדרת מפגשים תקופתיים שמקיים בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן (Aman), במטרה לחבר בין מנהלים בכירים, יזמים, אנשי טכנולוגיה ומובילי דעה, וליצור מרחב לשיח פתוח ומשמעותי בנושאים שעל סדר היום החברתי. בכירי התעשייה נפגשו במתחם קולינרי מרהיב ביפו העתיקה, השוכן, כאמור, בארמון עתיק מתקופת השלטון העות'מאני. במתחם הוגשה ארוחה מוקפדת, המשלבת בין המטבח הערבי והיהודי ומשקפת את הפסיפס התרבותי הייחודי של יפו דרך טעמים מסורתיים ופרשנות מקומית עשירה. סדרת "חמישי חברים" הפכה בשנים האחרונות למסורת בקרב קהילת ההיי-טק והעסקים, ומציעה פורמט ייחודי המשלב תוכן איכותי, נטוורקינג ברמה גבוהה וחיזוק תחושת הקהילה בין המשתתפים. בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן: "מטרת המפגשים היא לייצר מרחב שמאפשר לאנשים לעצור לרגע משגרת הניהול היומיומית, להיפגש בגובה העיניים ולשוחח באופן פתוח ואישי – ולחזק את הקשרים האנושיים שמניעים את העשייה העסקית בישראל. המיקום הייחודי נבחר מתוך רצון לחבר בין תרבויות ולייצר חוויה שמדגישה את המכנה המשותף והחיבור בין אנשים". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין: תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן ואיתי דומיניץ, מנהל תשתיות מכבי שירותי בריאות; משמאל: ינאי מילשטיין, סמנכ"ל פתרונות תוכנה באמן, וקובי זר, מנהל האפליקציות בפלאפון. צילום: יח"צ אורן פנחס – מנהל מערכות מידע בהוט מובייל, קובי זר – מנהל אגף פיתוח בפלאפון, אלי מטיוויס – מנהל מערכות מידע תעבורה, זיו אברמוביץ – סמנכ"ל פיתוח בקבוצת אמן, ושחר זמיר – סמנכ"ל טכנולוגיות מידע פריזבי. צילום: יח"צ

אפל החלה את מסע ההכרזות הצפוי שלה דווקא במקביל לתערוכת המובייל MWC, שמתקיימת השבוע בברצלונה – תערוכה שממנה היא מדירה את רגליה מזה שנים. החברה מכריזה בכל יום על מכשיר חדש אחד לפחות – ובכל מקרה, ההכרזה על כל מכשיר היא בנפרד. המכשיר הראשון שעליו אפל הכריזה – וזה קרה אתמול (ב') – הוא ה-iPhone 17e. זהו טלפון שממשיך את המגמה של אפל להשיק בכל דור לפחות טלפון מוזל אחד. כמו קודמו, ה-iPhone 16e, הוא מוצע במחיר בסיסי של 599 דולר, אך נפח זיכרון האחסון שלו הפעם כפול, עם 256 גיגה-בייט. אפל השאירה את גודל המסך על 6.1 אינץ', והוא עדיין מציע קצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד. שלא כמו הטלפונים האחרים במשפחת ה-17, המכשיר החדש לא מציע תצוגה דינמית וגם לא את האפשרות להשאיר את התצוגה פעילה כל הזמן – ואין גם את כפתור הצילום הייעודי. עם זאת, כפתור הפעולה הניתן להגדרה אישית קיים. iPhone 17e. צילום: אפל גם המעבד שודרג, ומדובר ב-A19 – המעבד ששילבה אפל גם בדגם הבסיס של המשפחה, iPhone 17. זה גם אומר שה-iPhone 17e מגיע עם המודם המעודכן C1X, שלפי אפל מהיר עד פי שניים לעומת המודם בדור הקודם, ויש לו תמיכה טובה יותר הן ב-5G ובחיבור לווייני. המודם החדש פותח על ידי צוות הסיליקון הגלובלי של אפל, שכולל מהנדסות ומהנדסים ממרכז הפיתוח שלה בישראל. כרגיל בטלפונים הזולים של אפל יש רק מצלמה אחת מאחור, עם חיישן בגודל 48 מגה-פיקסל, ומקדימה יש מצלמת סלפי עם חיישן 12 מגה-פיקסל. אולם, ה-iPhone 17e הוא המכשיר המוזל הראשון שתומך ב-MagSafe, והוא תומך בנוסף בטעינה אלחוטית של 15 וואט. עדכון למשפחת ה-iPad Air לאחר מכן הכריזה אפל על עדכון ל-iPad Air, וכרגיל בשוק המסוים הזה, אין יותר מדי הבדלים בין הדור החדש לדור הקודם, מעבר למעבד. מדובר בשני דגמים חדשים: האחד עם מסך 11 אינץ' ברזולוציית 2360×1640 פיקסלים והשני עם מסך 13 אינץ' ברזולוציית 2732×2048 פיקסלים. שניהם מגיעים עם אותו מסך LCD, שתומך בקצב ריענון בסיסי של 60 הרץ בלבד, ועם בהירות מרבית של 500 ניט. כמו בעבר, דגמי ה-iPad Air החדשים מגיעים עם המעבד למחשבים הבסיסי של אפל, אבל דור אחד אחורה. מדובר ב-M4, עם תצורה של 8 ליבות עיבוד, 9 ליבות גרפיות ו-16 ליבות עצביות. לפי אפל, לעומת מעבד ה-M3, ששובץ בדור הקודם של ה-iPad Air, יש שיפור ביצועים של 30% לפחות בעבודה בריבוי ליבות, וגם שיפור של רוחב הפס לזיכרון, שעובד כעת בקצב מהיר יותר ב-20%, עם 120 מגה-בייט/לשנייה. בפנים יש עוד כמה שינויים שקשורים לקישוריות, וכמו ב-iPhone 17e, גם בדגמי ה-iPad Air החדשים אפל שילבה את המודם C1X, כשעד הדור הקודם היא השתמשה במודם של קוואלקום. זהו עוד צעד של אפל למעבר לייצור עצמי מלא של כל השבבים במכשירים שלה. החברה טוענת שההחלפה הזו משפרת את איכות הביצועים ב-5G וגם ב-4G ב-50% לערך, וזאת במקביל לצריכה נמוכה יותר ב-30%. הבחירה בדגם עם המודם הסלולרי מוסיפה 150 דולר למחיר הבסיסי של הטאבלט, אבל יש גם מודם אלחוטי, גם הוא מבית אפל, ששמו N1. הוא כבר הושק בטלפוני ה-iPhone 17. המודם הזה תומך ב-Wi-Fi 7, ב-Bluetooth 6.0 וב-Thread, וגם במקרה הזה אפל טוענת לשיפור ביצועים בעת שמחברים אותו לרשת שפועלת ב-5 גיגה-הרץ. כמו כן, החברה מספרת שהאמינות בעת שימוש במכשיר כנקודה חמה או לצרכי AirDrop גבוהה יותר. מאחור וגם מקדימה יש מצלמת 12 מגה-פיקסל, כשהקדמית תומכת ב-Center Stage. המחיר הבסיסי של הדגמים החדשים, עם Wi-Fi בלבד ועם 128 גיגה-בייט זיכרון, עומד על 599 דולר ו-799 דולר, בהתאמה לגודל המסך. כמו כן, אפשר לבחור לרכוש את ה-iPad Air עם עד 1 טרה-בייט זיכרון אחסון.

מערכת דיגיטלית מתקדמת לניהול תושבים בשעת חירום מופעלת מאז תחילת המלחמה עם איראן ב-30 רשויות מקומיות. המערכת פותחה ביוזמת איגוד המנמ"רים בשלטון המקומי, בראשותו של יובב יהב, יו"ר האיגוד ומנמ"ר עיריית ראש העין, בשיתוף החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי (משכ"ל). פיתוח המערכת נעשה כחלק מהפקת לקחים מהמלחמה עם איראן בקיץ שעבר, לאחר צורך שעלה ברשויות המקומיות שתושבים שלהן נפגעו כתוצאה מירי טילים. היא מאפשרת שליטה בזמן אמת על מה שקורה בזירות הפגיעה ומרכזת עבור מקבלי החלטות נתונים עדכניים, שהם יכולים לקבל בכל מחשב או מכשיר נייד. המערכת החדשה. צילום: איגוד המנמ"רים בשלטון המקומי הפלטפורמה מבוססת על טפסים חכמים לאיסוף נתונים מהיר בשטח, לצד דשבורדים מתקדמים, שמספקים תמונת מצב חזותית וברורה למקבלי ההחלטות במטה החירום העירוני. בכך, על פי מפתחי המערכת, מצטמצמות כפילויות, מופחתות טעויות אנוש ומואץ מתן הסיוע לתושבים. יצוין כי זו הפעם הראשונה שבה איגוד מקצועי בשלטון המקומי יוזם, מפתח ומטמיע פתרון טכנולוגי בזמן קצר. פריסת המערכת תתרחב לרשויות מקומיות נוספות יהב אמר ש-"זיהינו את הצורך במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. מאחר שלא נמצא פתרון מספק בשוק, החלטנו להוביל פיתוח עצמאי של מערכת שתיתן מענה אמיתי לרשויות בעת אסון". לדבריו, "אין ספק שהמלחמה עם איראן ביוני האחרון המחישה את חשיבות הניהול הדיגיטלי בשעת חירום, ובמיוחד את הצורך ביכולת לרכז נתונים מזירות שונות, לסנכרן מידע בין גורמי השטח למטה, ולפעול במהירות ובדיוק מול תושבים שזקוקים לסיוע". לדבריו, פריסת המערכת תתרחב לרשויות מקומיות נוספות, "כחלק מחיזוק החוסן הדיגיטלי של השלטון המקומי והיערכותו לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים של השנים הבאות".

פגישתם הראשונה של פיט הגסת', שר ההגנה האמריקני – או, בתוארו העדכני, שר המלחמה, ודאריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, החברה שמאחורי קלוד, לא התנהלה על מי מנוחות. אמודי ביקש להביע את חששותיו לגבי הסכנות הקיימים בכלי נשק אוטונומיים מונחי בינה מלאכותית, אבל הגסת' לא היה מוכן לשמוע וקטע אותו בגסות: "שום מנכ"ל לא הולך להגיד למטוסי הקרב שלנו מה הם יכולים או לא יכולים לעשות". הפגישה הזו נערכה לפני כשבועיים. מאז, הקרע בין שני האישים, ובין הממשל הפדרלי של ארצות הברית לחברת הבינה המלאכותית, רק החמיר. הלוז של הקרע הזה הוא סוגיה מוסרית שהייתה צפויה לצוץ במוקדם או במאוחר גם בהקשר של ארצות הברית (היא כבר עלתה לא אחת בהקשר של ישראל, סביב המלחמה בעזה): האם זה מוסרי לעשות שימוש ב-AI למטרות צבאיות ולמטרות הרג? בעניין הזה, אמודיי והגסת', והגופים שהם עומדים בראשם, לא יכולים להיות רחוקים יותר זה מזה. שר ההגנה של ארצות הברית, פיט הגסת'. צילום: Joshua Sukoff, ShutterStock מצד אחד, הפנטגון דרש לקבל שימוש בקלוד "לכל שימוש חוקי", אלא שמצד שני, אנת'רופיק מתעקשת, וכוללת את זה בחוזים שלה, שלא ייעשה שימוש במודלים שלה לשני צרכים בעייתיים: מעקב המוני בתחומי ארצות הברית (מה שמכונה גם "מדינת מעקב") ושילוב הבינה המלאכותית שלה במערכות נשק אוטונומיות לחלוטין, כלומר כאלה שיכולות לקבל החלטות על הפעלת כוח קטלני והרג, ללא אדם בלולאה. זהו קו אדום מבחינתה. את זה הגסת' לא היה מוכן לקבל – והתגובה הייתה חריפה: הוא הכניס את אנת'רופיק לרשימה השחורה של ביטחון המולדת. עקב כך, לא רק שמשרד ההגנה/מלחמה ביטל את ההתקשרות החוזית שלו עם אנת'רופיק – כל הממשל הפדרלי הגיב באופן דומה וניתק קשרים עם החברה. הגסת' עשה שימוש קיצוני בסמכויותיו, באופן שיותר מתאים למדינות טוטליטריות, והגדיר את אנת'רופיק "סיכון בשרשרת האספקה" – צעד כמעט חסר תקדים כלפי חברה אמריקנית. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לא חסך את "שבטו" הלשוני וכינה את מנהלי אנת'רופיק "מטורפים שמאלנים". ההגדרה של אנת'רופיק כ-"סיכון בשרשרת האספקה" עלולה להשליך לא רק על החוזים שלה עם הממשל הפדרלי, אלא גם על עבודה שלה עם ספקיות אחרות של הממשל, כמו לוקהיד מרטין, אמזון ומיקרוסופט, ומסכנת את מערכת היחסים של החברה עם ענקיות טכנולוגיה אחרות. תהיה חכם – לא צודק? לתוך התסבוכת, שאמודיי צעד לתוכה בעיניים פקוחות ומתוך עיקרון, נכנסה מתחרה ישירה: OpenAI. על פי פוסט שפורסם אמש (ב') בבלוג של החברה, היא נמנעה מעימות חזיתי עם הממשל, ולכאורה נתנה לו את מה שהוא רצה. אלא שגם כאן נכנסו כמה סייגים, כדי למנוע שימושים חסרי בקרה בבינה מלאכותית לצרכים מלחמתיים והרג: גם OpenAI עומדת על מניעת מעקב המוני אחרי אזרחי ארצות הברית, אוזרת על הכוונה של נשק אטומי באמצעות ה-AI ומחייבת את מי שחותמים איתה חוזים שהבינה המלאכותית שלה לא תשמש לקבלת החלטות אוטומטיות בעלות השלכות על הדמוקרטיה, כמו "דירוג חברתי" שנעשה, למשל, בסין. אם אנת'רופיק לא תספק את הכלים האלה לשימושים צבאיים, ואפילו למטרות הרג – אחרים ימהרו לעשות זאת. ובמובן הזה, התפוצה של מודלי הבינה המלאכותית לשימושים מלחמתיים תהפוך להיות המרוץ הגרעיני החדש OpenAI לכאורה מאפשרת לממשל שימושים רחבים יותר ממתחרתה. ברם, סם אלטמן ושותפיו דאגו לשמר אצלם "מתג כיבוי" באופן הפרישה של הכלים: זו תהיה מבוססת ענן בלבד, עם "מתגי בטיחות" שיהיו בשליטת OpenAI (בניגוד, למשל, למה שעשתה בשעתו NSO כדי לנער מעצמה אחריות, עם התקנות מקומיות של כלי ריגול). כמו כן, אנשי OpenAI יהיו נוכחים בתהליכי קבלת ההחלטות וההפעלה. ויש עוד שלייקעס: שכבת ניסוח חוזית שאוסרת במפורש מעקב אחרי אזרחים אמריקניים, לרבות הצלבות עם מידע אישי שנרכש באופן מסחרי – שזו נקודה, לאור האפשרות שהממשל ישתמש במערכות מידע מצד שלישי, של סוחרי מידע, ויזין את הנתונים לתוך המודל. בפועל, OpenAI הייתה פשוט חכמה – ולא צודקת. קרב שכבר הוכרע בשעה שאנת'רופיק זכתה לתשואות אזרחיות על אי התפשרותה על עקרונות מוסריים ביישום בינה מלאכותית (האפליקציה שלה הדיחה בימים האחרונים את ChatGPT של OpenAI מראש רשימת ההורדות בחנויות האפליקציות) – הכלים שלה, שלא ניתן כל כך מהר להחליפם, עדיין משמשים את צבא ארצות הברית. הוול סטריט ג'ורנל דיווח בראשית השבוע שפיקוד המרכז האמריקני, סנטקום, כמו גם פיקודים אחרים שלו, משתמשים בקלוד בתכנון וביצוע התקיפות באיראן. לובשי המדים עושים בו שימושים מודיעיניים, זיהוי מטרות וסימולציות קרב – תחומים שבהם הבינה המלאכותית בהחלט יכולה לספק ערך מוסף לשימושים צבאיים. ה-AI מסייעת לתקיפות האמריקניות באיראן. צילום: Just Life, ShutterStock בעניין הזה, נראה שהקרב, תרתי משמע, כבר הוכרע: הבינה המלאכותית הפכה להיות חלק אינטגרלי משדה הקרב ושימושי הרג – גם אם היוצרים שלה עדיין מנסים לסגור את דלתות האורווה אחרי שהסוסים כבר, למעשה, ברחו. במובן הזה, הצדק הוא אולי עם טראמפ: אנשי אנת'רופיק יכולים להידרש לדקדוקים מוסריים עד מחר. בפועל, אם הם לא יספקו את הכלים האלה לשימושים צבאיים, ואפילו למטרות הרג – אחרים ימהרו לעשות זאת. ובמובן הזה, התפוצה של מודלי הבינה המלאכותית לשימושים מלחמתיים תהפוך להיות המרוץ הגרעיני החדש – כשגם מדינות יריבות של המערב כמו רוסיה וסין לא טומנות ולא יטמנו את ידיהן בצלחת. ואצלן, אין לחברות שעובדות עם הממשל מצפון, סייגים או חיבוטי מוסר.

"בעידן של דיגיטציה מואצת ושימוש נרחב בקוד פתוח, תהליך הפיתוח הפך לאחד ממוקדי הסיכון המרכזיים בארגון פיננסי כמו שלנו. לא מדובר עוד בשאלה טכנולוגית נקודתית, אלא בסוגיה של חוסן ארגוני. שם, האתגר האמיתי הוא לא גילוי חולשות – אלא ניהול שלהן כחלק ממודל ניהול הסיכונים הכולל של הארגון. השאלה היא לא האם קיימות חולשות בקוד, אלא האם אנחנו יודעים למדוד, לתעדף ולנהל את סיכוני הקוד כחלק מהשיח הניהולי. בארגון פיננסי, כל סיכון מנוהל באופן שיטתי, וגם סיכון קוד, שהוא סיכון עסקי מדיד, חייב להיות מנוהל בליבת הארגון – לא בשוליים", כך אמרה זוהר כהן, מנהלת תחום אבטחת מידע וסייבר בחברת הביטוח מגדל. כהן זכתה לפני ימים אחדים באות הוקרה ב-IT Awards – תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, על פרויקט שערכו אנשיה, בשיתוף אנשי נס, שמחבר בין פיתוח, סייבר והנהלה. "יש לעבור מהטיפול בממצאים – לשליטה מערכתית", ציינה. "בשנה האחרונה, מגדל הובילה מהלך לחיזוק השליטה בסיכוני הפיתוח. במסגרתו, יחד עם אנשי נספרו (NessPRO) הטמענו ושילבנו את פלטפורמת Mend, כחלק אינטגרלי ממחזור חיי הפיתוח". "המטרה לא הייתה להוסיף עוד שכבת סריקה", הסבירה כהן, "אלא לייצר רצף של שליטה ושקיפות מלאה על רכיבי קוד פתוח, תלויות, חולשות ידועות ואכיפת מדיניות. כל אלה, כחלק טבעי מה-SDLC (ר"ת Software Development Life Cycle – מחזור חיי פיתוח תוכנה)". "מעבר מניהול תגובתי של דו"חות לניהול מתמשך של חשיפה" כהן הוסיפה כי "אבטחת המידע משולבת ישירות בצנרת הפיתוח, כך שממצאים מזוהים ומטופלים בשלב מוקדם. המשמעות היא מעבר מניהול תגובתי של דו"חות לניהול מתמשך של חשיפה. באופן זה, הסיכון מטופל עוד בטרם הוא מגיע לייצור". היא אמרה ש-"אנחנו מממשים את תפיסת האבטחה לפי עיצוב – Security by Design. כלומר, אנחנו משלבים את האבטחה כבר מההתחלה – כסטנדרט תפעולי, שמיושם באופן אופרטיבי ולא הצהרתי. אבטחת מידע אינה שלב ביקורת בסוף התהליך – היא חלק מהפיתוח עצמו. אנחנו אוכפים את המדיניות באופן עקבי והמפתחים מקבלים משוב מיידי, כחלק מהעבודה השוטפת". כהן דיברה גם על אבטחת שרשרת האספקה של התוכנה ואמרה שהיא "לא עוד סיסמה. זהו לא ניהול ספקים עסקיים, אלא שליטה בשרשרת האספקה התוכנתית, ברכיבי צד שלישי המשולבים בקוד שלנו". "שליטה בתלויות – תנאי יסוד לחוסן" "בעולם שבו חלק משמעותי מהמערכות נשען על ספריות קוד פתוח, הרי שהשליטה בתלויות היא תנאי יסוד לחוסן", אמרה כהן. "כאשר יש שקיפות מלאה – איזה רכיב, באיזו גרסה ובאילו מערכות קריטיות – ניתן להבין את רמת החשיפה האמיתית. זה ההבדל בין רשימת חולשות לניהול סיכון". לדבריה, השינוי הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם תרבותי: "החיבור בין פיתוח, תשתיות וסייבר יצר שפה מקצועית משותפת. במקום עימותים, הגענו למצב של תיעדוף מבוסס נתונים וסיכונים". מדדי סיכון בשפת ההנהלה כהן ציינה שאחד המהלכים המשמעותיים בפרויקט היה "תרגום העומק הטכנולוגי לשיח הנהלתי". "אנחנו מציגים כיום מדדי חשיפה מצטברים, מגמות, זמני טיפול והשפעה על מערכות ליבה. השיח השתנה: הוא אינו טכני בלבד – כי אם עסקי", אמרה. "במגזר הפיננסי", הדגישה, "שבו רגולציה וניהול סיכונים הם ליבת הפעילות, אין מקום להפרדה בין טכנולוגיה לניהול. סיכון קוד וסייבר אינו שונה מסיכון תפעולי או פיננסי. ברגע שמודדים אותו, מחברים אותו למנגנוני הבקרה ומנהלים אותו בשקיפות, הוא הופך מנקודת חולשה לרכיב מנוהל". עומק אנליטי ואוטומציה חכמה לדברי כהן, האתגר הבא שלהם, במגדל, הוא לא גילוי חולשות, אלא תעדוף חכם בעידן של עומס מידע. "אנחנו מעמיקים אוטומציה ויכולות אנליטיות, לרבות שימוש בכלי AI – כדי להבחין בין סיכון תיאורטי לבין חשיפה ממשית למערכות ליבה. זהו המעבר מאבטחה טקטית לניהול סיכון אסטרטגי". לסיכום היא אמרה ש-"סייבר מודרני אינו רק קו הגנה – זהו מנגנון בקרה שמאפשר לארגון לחדש בביטחון. כאשר ניהול סיכוני קוד וסייבר משולב בליבת האסטרטגיה העסקית, החוסן האבטחתי הופך ליתרון תחרותי".