מדענים פיתחו פאנלים סולריים שמסוגלים לנצל ביעילות את האור הכחול בעומק של עשרה מטרים, ולאפשר מגוון שימושים בעתיד 

מחקר ב-Science Advances מצא כי בלי שינויי האקלים מעשה ידי אדם, הגשם בסערת בוריס ב-2024 היה נמוך ב-6%–9% בלבד, אבל שיאי השיטפון היו נמוכים ב-14%–22%. הסיבה: קרקע רוויה שאינה סופגת עוד מים.

ממצאים מאובנים נדירים חשפו כיצד התמודד בעל החיים עם אתגרי החיים בסביבה ימית, לפני כ-237 מיליון שנה. שריון גרמי, זימים ומנגנון תזונה יוצא דופן אפשרו לו להתקיים בתנאים שנחשבים כמעט בלתי אפשריים עבור דו-חיים כיום. על כן, נראה כי אסטרטגיית ההישרדות שלו הייתה ייחודית ושונה בתכלית מזו של קרוביו בני ימינו

במשך שנים רבות נחשבו השביטים כמי שהביאו לכדור הארץ את אבני הבניין של החיים. כעת, סימולציות חדשות מצביעות על מכשול משמעותי בדרך: רוב המולקולות החיוניות פשוט לא היו שורדות את הפגיעה בכוכב הלכת שלנו. עם זאת, דווקא מאדים עשוי להציע רמזים מעניינים יותר לפתרון התעלומה

חוקרי הטכניון הדגימו שליטה בזרם אלקטרונים בתוך מיקרוסקופ מנהור סורק בעזרת פולסי לייזר בשני צבעים. כל פרץ זרם ארך כ-860 אטו-שניות. המיקרוסקופ שמר בזמן הזה על הפרדה של כשני ננומטר.

החרפושית מתקופת הברונזה המאוחרת נושאת עיטורים של שני נחשי קוברה, סמלים מגוננים ומלכותיים במצרים העתיקה. שילה עטון, שמצא את הקמע, סיפר: "לפני רגע דיברנו על הסיכויים הנמוכים למצוא ממצא כזה, והנה הוא אצלי ביד"

טלסקופ אוקלידס גילה שביט חדש בתמונות שנועדו למיפוי היקום האפל. הגילוי מדגים כיצד סקר גלקסיות עשוי לסייע גם למשימות לחקר שביטים.

אובדן MAVEN הותיר לנאס״א שתי מקפות ותיקות סביב מאדים. מקפת תקשורת חדשה מתוכננת לפעול עד 2030, אך אינה תחליף מלא ליכולות המחקר והצילום של הצי המזדקן.