התחושה שמלווה אותי בשעות שלפני שחרורו של גלעד שליט ושיבתו הביתה, אל חיק הוריו, דומה לתחושות שאני חש בתפר שבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לבין יום העצמאות. מעבר כמעט בלתי אפשרי מעצב מאופק לשמחה גלויה, מתרועת אשכבה לזיקוקי די נור, מדגל המורד אל חצי התורן לדגל המונף אל על. הנה עוד מעט יפנו שירי היגון והאנחה את מקומם לטובת תרועת הפסטיבלים. דמעה על יגונם העצום של אותם הורים שכולים שליבם שותת דם למראה המחבלים שרצחו את יקיריהם מסמנים באצבעותיהם ...

טדי קולק, ראש העיריה המיתולוגי של ירושלים היה נוהג להשכים קום ולצאת בשעה 5 לפנות בוקר לסיור ברחבי העיר ביחד עם נהגו. כשהיה מבחין במפגע תברואתי, תחבורתי, תכנוני או אחר היה מתקשר ממכוניתו אל מנהל המחלקה הרלבנטי בעיריה, מעיר אותו משנתו, גוער בו ודורש ממנו לתקן את הטעון תיקון כבר באותו היום.לצערי קולק כבר לא איתנו וגם תרבות הניהול שהנהיג כנראה שכבר אינה קיימת, שכן אם הוא יוצא כיום לסיור בוקר ברחובות העיר חושכות היו עיניו לנוכח המראה המוזנח של כבישי הבירה שמזכירים את הכבישים ברצועת עזה, ...

זו לא חוכמה, אייל ברקוביץ' אמר זאת לפני, אתמול בשידור בערוץ 10, אבל הוציא לי את המילים מהמקלדת (ואני לא רוצה לאמן את הנבחרת, לפחות לא בקדנציה הקרובה): יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה, לקח החלטה נבונה שלא להשקיע בשחקן חיזוק יקר לליגת האלופות למרות המחיר הציבורי הכבד ששילמה ועוד תשלם מכבי חיפה בעקבות כישלונה לזכות בנקודות ואפילו לכבוש בשלב הבתים של ליגת האלופות. זו אפילו החלטה אסטרטגית נבונה ואפשר לראות שגם בלי חיזוק משמעותי - ואני לא מדבר על הטיעון כי שחקנים גדולים לא היו נוחתים כאן. ...

הפועל ת"א שמטה ביום חמישי בנצרת עלית שתי נקודות מול הפועל עכו הקטנה ומיד החלו הזעקות. התחיל בזה הקפטן ואליד באדיר שבהתנפלות מבישה על השופט חיים יעקב צעק לעברו: "אתה לא נורמאלי, נתת היום את האליפות למכבי חיפה", לפני שהורחק. גם אוהדים ביציע ספקו כפיים לשמיים וקוננו על אובדן האליפות, זו שלא שכנה במשרדי המועדון מאז שנת 2000 וביקרה שם רק פעם אחת ב-20 השנים האחרונות. אין לי פה עניין לספור את מספר הסגנויות של הפועל ת"א, הסגנית הנצחית של הספורט ...