"הוא נראה לפחות בן שלושים, ולא ענד שעון וגם לא טבעת. היה לו גוף שחום וחטוב, כמו מישהו שעושה משהו ולא נולד ככה, עם שרירים. אולי הוא שוחה. יותר מדי שיער היה מפוזר אצלו; לא על הראש, אלא בחזה וגם קצת על הגב, אבל לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו. לפחות לא היו לו שערות באוזניים": פרק מהספר החדש "שלוש מחברות" מאת סיון אופירי

שלוש מפקדות בתי כלא ברחבי הארץ מגלות כיצד הן פועלות במפגשים פנים אל פנים מול האסירים הכי קשוחים, וחושפות את תרחיש האימים שממנו הן חוששות

בתור ילדה היא אף פעם לא ראתה נסיכה בלי יד כמו שלה, אז היא החליטה להוכיח לעולם שגם ילדות שונות ראויות להיות סינדרלה: "יותר קל להאמין בעצמך כשאת רואה שגם אנשים שנראים כמוך מגשימים חלומות כמו שלך"