לדעת הרמב"ן "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" היא אזהרה מלדבר לשון הרע, והזיכרון הוא בפה ולא רק בלב. איך זוכרים בפה?

בפרשתנו מצוין ש"לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" יש בלשון הפסוק שני דינים נפרדים- שאין קרוב נענש על חטאי קרובו, ושאין קרוב נענש עקב עדות קרובו על חטאו שלו

איך פסוק על אשכול ענבים, מנבא בתוכו תורה שלמה על אוכל והנאות קטנות מהחיים?

על רקע פתיחת שערי בית המדרש בדורנו בפני ציבור הנשים, יעל לוין מתייחסת במאמר זה למקורות ייחודיים אחדים הנוגעים לפרסום דברי תורה של נשים