ניתוח של אלמוגים חיים ומאובנים מאיי גלפגוס מצא כי השונות של מערכת אל ניניו–לה ניניה במזרח האוקיינוס השקט גבוהה כיום ב־36.5% מזו שאפיינה את האלף הפרה־תעשייתי. ההתחזקות נובעת בעיקר מאירועי אל ניניו חזקים ותכופים יותר, ומודלים של אקלים טבעי בלבד לא הצליחו לשחזר שינוי בסדר גודל כזה.

מדידות משולבות של FAST ו-DESI מראות שב-4.5 מיליארד השנים האחרונות קצב יצירת הכוכבים ירד בחדות, בעוד מאגר המימן האטומי הצטמצם מעט בלבד. הממצא מפנה את תשומת הלב לשלב שבו הגז האטומי הופך למימן מולקולרי צפוף שממנו נוצרים כוכבים.

יום לאחר פרסום

תצפיות MIRI ב־72 דיסקות סביב כוכבים צעירים מראות כיצד מנגנוני איבוד הגז משתנים עם התבגרות המערכת: בתחילה שולטים סילונים ורוחות הקשורים לשדות מגנטיים, ובהמשך גוברת חשיבותן של רוחות אטומיות ופוטואידוי. עבור ענקי גז דמויי צדק המשמעות ברורה — עליהם לצבור את האטמוספרות העבות שלהם לפני שחומר הגלם מתפזר לחלל.