חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים הוביל ישראלים ומשקיעים רבים למשוך את כספיהם מהבורסה ולחפש אלטרנטיבות אחרות. בזמני משבר כוחו של המזומן עולה, בין היתר על רקע החשש מיציבות הבנקים וכן בעקבות תחושת הביטחון שהוא מייצר. המזומן מהווה אמצעי פיזי, ניתן לכימות לא נלוות אליו עלויות סליקה ושלא ניתן לעקוב אחריו. תכונות אלו הופכות אותו לפופולרי במיוחד בעתות משבר. בעוד שחלק מהמשקיעים בחרו לשים יהבם בשוק הנדל"ן, עדיין יש מי שחוששים מכך בתקופה בה יש תחושה שהנסתר רב על הגלוי. אחוזי האבטלה שנותרים גבוהים גם עם החזרה ההדרגתית לשגרה, מובילים את הציבור הרחב, לחשוש מלבצע השקעות משמעתיות, שיותירו אותם ללא כסף נזיל וללא מרווח ביטחון עבור יום גשום, שעם גל שני באופק, עוד סביר שיגיע.

קבוצת דלק הבטיחה הערב גיוס של 137 מיליון שקל בהנפקת מניות ואופציות לציבור. ההנפקה בוצעה במחיר מינימום של 100 שקל למניה. בעל השליטה יצחק תשובה נטל חלק בהנפקה ורכש מניות בהיקף של כ-37.5 מיליון שקל (27.3% מהיקף ההנפקה). מתווה הגיוס כלל הנפקת חבילות של ניירות ערך, שבכל אחת מהן 25 מניות רגילות במחיר של 100 שקל למניה, 6 אופציות מסדרה 7 ללא תמורה ו-6 אופציות מסדרה 8 ללא תמורה. ההנפקה התבצעה במסגרת מכרז, ונקבעה במחיר המזערי לחבילה שעמד על 2,500 שקל.

האורקל מאומהה, וורן באפט, ידוע בחיבתו לרכישת חברות ייצור ברמה גבוהה, ולפני כשלוש שנים השלים רכישה נדירה בשוק הגרמני - יצרנית צינורות פלדה באיכות גבוהה, המספקת אותם לתעשיית הנפט, למפעלים כימיים וליצרניות מטוסים. כלי התקשורת הגרמנים חגגו את רכישת חברת "וילהם שולץ", שכמו רבות מחברות ה"מיטלשטנד" הגרמני, פעלה במשך עשורים כחברה משפחתית פרטית. הרכישה הושלמה בפברואר 2017 וכלי התקשורת אף טרחו לציין כי המחיר ששילם באפט - 800 מיליון אירו - "כלל אינו זול". כעת חושף הליך משפטי שהתנהל בניו יורק כי המחיר היה מנופח לפחות פי ארבעה מהשווי האמיתי של החברה, שמואשמת בכך שזייפה באופן שיטתי, ובעזרת פוטושופ, את צבר ההזמנות השוטף שלה, כדי להציג מחזור משמעותי הרבה יותר מזה שהיה לה באמת. הליך הבוררות שהתנהל בניו יורק פסק בחודש שעבר כי "העדויות מבציעות באופן ברור על מרמה", וכעת גם הרשויות בגרמניה חוקרות את בעלי החברה, הממוקמת בקרפלד.

בסרטון: הפגנת העצמאים בסוף אפריל חודש חלף מאז החלו ההקלות בסגר, אבל המספרים של שוק העבודה לא מלמדים בינתיים על התאוששות. בשיאו של המשבר, נרשמו בשירות התעסוקה יותר ממיליון ו-150 אלף דורשי עבודה בסוף אפריל, והציפייה שלא התממשה הייתה שפתיחה הדרגתית של המשק תקל עם המצב. מנתוני שירות התעסוקה המעודכנים עולה כי מאז החלו ההקלות לשחרור המשק לאחר חג הפסח, ב-19 באפריל 2020, נרשמו 94 אלף דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה או ביטול חל"ת עומד על 86 אלף. כלומר, מספר דורשי העבודה ממשיך לגדול. בשירות התעסוקה מדגישים כי מדובר בנתונים חלקיים, מאחר שלא כל מי שחזר לעבודתו דיווח על כך, אבל מסכימים שהמגמה אכן מדאיגה. גם נתוני הביטוח הלאומי מלמדים על מגמה דומה, לפיה באותה התקופה חזרו 135 אלף אזרחים בלבד מחל"ת אל מעגל העבודה. החשש הגדול הוא שככל שעובר הזמן ואנשים נשארים מחוץ למעגל התעסוקה, כך הם מתרחקים ממנו עוד יותר. ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, סבור כי "יש אנשים שייקח להם כמה חודשים לחזור לשוק התעסוקה. אנחנו כבר חודשיים בתוך המשבר הזה, וככל שעובר הזמן קשה יותר להחזיר את האנשים לשוק".