בסוף השבוע האחרון השיקה חברת מפרם סוכנויות, היבואן של המותג הבינלאומי גון דיר, את סדרת הקומביינים הגדולים החדשה S700. במסגרת ההשקה בוצעה הדגמה לדגם S770i (האמצעי בסדרה s700) שנכנס לפעולה בשדות עמק החולה בקציר חיטה.הקומביין משמש בחקלאות לקציר של דגנים, קטניות ועוד. על מנת להתאים את הקומביין לסוגי הגידולים השונים, יש להתאים את שולחן הקציר לסוג הגידול בהתאם לצורך. מכאן נלקח השם קומביין, שכן ניתן להחליף סוגי שולחנות שונים על קדמת הכלי וליצור את הקומבינציה המתאימה לחקלאי.

השבוע שחלף, בו מפלס המעלות חצה את רף ה-40, מהווה רק קדימון לקיץ הקשוח שבפתח. יש שיתנחמו בתמונות הלוויין של ימת הכינרת שמציירות תמונה מרהיבה לאחר עליה פנטסטית של 14 סנטימטר מתחת לקו האדום. אלא שמדובר בתעתוע. ישראל נמצאת בתוך משבר אקלים שהולך ומחריף. השרב הביא לגידול של 20% בצריכת המים בישראל. מתחילת שבוע שעבר סופקו ממערכת המים הארצית 3 מיליון קוב מים, לעומת 2.5 מיליון קוב מים בשבוע שקדם לו. גם בשאיבה מהכינרת חל גידול של 30% השבוע, מ-700 אלף מק ליום ל-900 אלף מק ליום. מקורות אף הגבירה במקביל את שאיבת המים מקידוחי מי תהום מקומיים באזורים המנותקים ממערכת המים הארצית. גם בביקוש למים בחקלאות חל זינוק חד בשל גל החום.

שר הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, הודיע הערב (ב) כי לאחר דיונים מרתוניים עם נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, הושגו הסכמות בעניין עצירת קיזוזי דמי האבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה, נכים ושארים. משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה לאחר שהוצאו לחלת בשל משבר הקורונה, יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני. מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקלים למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור, כתב השר שמולי בחשבון הטוויטר שלו. המהלך יובא מיד לאחר אישור מסגרת תקציב החירום בכנסת, ככל הנראה בשבוע הבא.מחדל הקצבאות החל בחודש מרץ, אז גילו כ-40 אלף איש, לפי הערכות הביטוח הלאומי, כי הם איבדו את עבודתם ואינם זכאים לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה - מפני שהם מקבלים קצבה קבועה דוגמת מזונות, נכות או זקנה. למרות דרישת הביטוח הלאומי, עמדת משרד האוצר הייתה כי אין מקור תקציבי לפתרון הנושא, וכי הענקת כפל קצבאות עלול להוות תמריץ שלילי ליציאה לעבודה, גם אם מדובר בפתרון זמני.אלא שביום חמישי שעבר, בעקבות כתבה של ציון נאנוס בחדשות 12, נחשף לנושא שר האוצר החדש, ישראל כץ, והודיע כי יפעל לפתרון המחדל ולסיוע לשכבות המוחלשות שנפגעו באופן קשה ממשבר הקורונה. בסוף השבוע, הנחה כץ את הגורמים המקצועיים במשרדו לגבש פתרון, ואתמול אכן אישרה הממשלה את הסיוע לנפגעי כפל הקצבאות במסגרת התוכנית הרחבה לחילוץ המשק ממשבר הקורונה. היום, גיבש משרד האוצר בשיתוף משרד הרווחה חקיקה סופית בנושא, שתובא לאישור הכנסת בשבוע הבא.מניתוח מדיניות הממשלה שביצעו הארגונים 121 - מנוע לשינוי חברתי והקבינט האזרחי, עולה בין היתר כי כ-20 אלף נשים עובדות בגילאי 62-66 יפסידו כ-2,000 שקל בחודש המהווים עד מחצית מהכנסתן: כעת מי שהעסקתה הופסקה, תצטרך לבחור בין קצבת הזקנה בהיקף של כ-2,300 שקל ובין דמי אבטלה, בהיקף של עד 2,300 שקל בחודש. כ-5,500 אזרחים המקבלים השלמת הכנסה, וכעת הוצאו לחלת או פוטרו, יפסידו כ-2,000 שקל בחודש משום שיצטרכו לבחור בין דמי האבטלה לבין קצבת הבטחת ההכנסה שלהם - כרבע עד מחצית מהכנסתם, וכ-4,200 בעלי מוגבלויות שהוצאו לחלת ומתגוררים עם בן משפחה נוסף, ייאלצו לוותר על קצבת התלויים שלהם, וכך יפסידו כ-2000 שקל בממוצע בחודש, המהווים כרבע מהכנסתם.

ענקית התעופה הגרמנית לופטהנזה וממשלת גרמניה סיכמו את תנאי חבילת הסיוע בסך 9 מיליארד אירו (9.8 מיליארד דולר) שתקבל חברת התעופה, זאת לאחר שבועות של מומ אינטנסיבי. קבלת הסיוע עדיין לא אושרה רשמית עי החברה.חבילת הסיוע תעניק לממשלת גרמניה 20% מהבעלות בקבוצת התעופה, שנחשבת לאחת הגדולות באירופה, ושני מושבים בדירקטוריון. נזכיר כי בבעלות לופטהנזה קווי תעופה בגרמניה, אוסטריה, שווייץ ובלגיה.

האם הרשויות המקומיות ימלאו את החלל הכלכלי שפוער משרד האוצר, ויסייעו לעסקים ולתושבים להתאושש מהמשבר? נראה שחלק מהעיריות כבר מרימות את הכפפה, ומודיעות על צעדים שיסייעו לתושביהן, עסקים ופרטיים. בין הצעדים: הקלות בארנונה ובהסדרי ותעריפי החניה בערים.ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, שהוא בין ראשי הערים שהחלו את המגמה, הודיע השבוע שהארנונה למגורים בעיר לשנת 2021 לא תעלה כפי שמבקשת הממשלה, ואפילו תרד ותוזל באופן סמלי.בהתאם למנגנון תעריפי הארנונה המתעדכן מדי שנה ומכונה הטייס האוטומטי, החליטה הממשלה שעל הרשויות המקומיות לייקר את הארנונה בשנת 2021 ב-1.1%, בכדי לאזן את קופת העיר מול ההתייקרויות השונות. אך בעיריית רמת גן החליטו שלא להגדיל את ההכנסות על בסיס הארנונה, אלא באמצעות הקטנת הוצאות רכש, תוך כדי ניקוי תופעות שליליות ומינהל לא תקין שירשנו, שעלו עשרות מיליונים בכל שנה, כפי שנמסר בהודעה של העירייה.ההקלה ברמת גן מצטרפת להודעת משרד הפנים על פטור מארנונה לשלושה חודשים לעסקים שנפגעו מהקורונה. לדברי שאמה הכהן, הארנונה לעסקים קיבלה התייחסות בצורת פטור לשלושה חודשים, בעוד משלמי הארנונה למגורים לא זכו לשום הקלה, ולא פחות חשוב מכך הקורונה פגעה כמעט בכל בית וזו העת להפגין רגישות חברתית.מועצות הערים אמורות לאשר עד סוף יוני את צו הארנונה, על בסיס העדכון הממשלתי של ייקור בשיעור של 1.1%, אך שאמה המליץ למועצת העיר להחליט דווקא להוזיל את הארנונה למגורים.עירייה נוספת שהחליטה לקחת יוזמה ולהקל בארנונה היא רעננה, שהודיעה שלא תעלה את הארנונה בשנת 2021, כדי להקל על התושבים והעסקים בעיר. בישיבת הנהלת הקואליציה, קיבלו ראש העיר חיים ברוידא, שלושת סגניו וכל חברי הקואליציה החלטה כי יגישו בקשה למשרד הפנים לאשר את ביטול עליית הארנונה למגורים ולעסקים ברעננה.מאיפה יגיעה הכסף כדי לאזן את הקופה? בעיריית רעננה מסבירים כי הנהלת העיר גיבשה בשנה האחרונה תכנית התייעלות כלכלית וארגונית רחבת היקף, בהתקשרויות, ברכש, במכרזים, במנגנון העירוני, בצמצום הוצאות ליועצים למיניהם, בהסדרת הליכים תחרותיים ובחתירה להרחבת תמהיל הכנסות מעסקים אל מול תמהיל ההכנסות ממגורים.כעת, לאחר איזון וייצוב התקציב העירוני, יפעלו להובלת המהלך להקל בארנונה אל מול משרד הפנים.צעדים אלה מצטרפים לצעדים נוספים שעשו עיריות בכדי להקל על תושביהן בתקופת המשבר, ובין היתר החלטת עיריית תל אביב-יפו להקל זמנית במדיניות החניה ברחבי העיר. בין היתר הודיעה העירייה על 24 שעות חניה באחוזות החוף תמורת שישה שקל בלבד.

העצמאים לא יהיו זכאים למענק בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות משבר הקורונה בחודש מאי - כך קבע אמש (ב) משרד האוצר, ובתוך כך הפר הבטחה מפורשת שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי ארגוני העצמאים.הנימוק של האוצר לביטול המענק הנו החזרה לשגרה של המשק ופתיחת העסקים, אך בפועל עסקים רבים לא חזרו לשגרה, הפעילות בעסקים שנפתחו מצומצמת משמעותית ביחס לימים שלפני משבר הקורונה וענפים רבים כלל לא הורשו לחזור לפעילות ונותרו סגורים, ובהם ענפים מתחום המסעדנות, התרבות, התיירות והספורט.ב-3 במאי נערכה פגישה בת שלוש שעות בהשתתפות ראש הממשלה ונשיאי, יושבי-הראש ומנכלי הארגונים המאוגדים תחת להב, במסגרתה הוצפו כלל הבעיות הרוחביות עמם מתמודדים מאות אלפי עצמאים, מעסיקים ובעלי עסקים ברחבי הארץ, בעקבות משבר הקורונה. בסיכומה של הישיבה ניתנה לראשי הארגונים הבטחות אישיות מצד ראש הממשלה לטיפול בנושאים שעלו. בין ההבטחות שניתנו הייתה ההבטחה להאריך את המענק שניתן במסגרת הפעימה השנייה בעבור נזקי חודש אפריל - ומכונה דמי האבטלה לעצמאים, בשל השוואת תקרת המענק לתקרת דמי האבטלה של השכירים (10,500 שקל) - גם לחודש מאי. שר הכלכלה חזר על הבטחה זו מספר פעמים, והעצמאים היו בטוחים כי הנושא סגור. ואולם, אתמול כאמור הפתיע משרד האוצר בהחלטה כי המענק בגין חודש מאי בוטל.לדברי עוד רועי כהן נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: סיבוב הפרסה שממשלת ישראל עושה בלקיחת האחריות על ציבור העצמאים, שנמנע מהם לחזור לעבודה בגלל הוראות משרד הבריאות והפקרתם לגורלם מעידה על הניתוק שקיים בין הממשלה לאזרחיה. מדובר בהבטחה פומבית של ראש הממשלה לדמי אבטלה לעצמאים בחודש מאי, שר הכלכלה הקודם שחזר על כך פעם אחר פעם בתקשורת והפרת הבטחה זו תביא עשרות אלפי עצמאים להישאר ללא יכולת קיום, האם זו הבשורה הגדולה של הממשלה החדשה ליצור כאן במדינת ישראל את החודש הנעלם - חודש ימים שכאילו לא קיים עבור העצמאים מענף התרבות, התיירות, האירועים - ובעצם אומרת להם שילכו ויחפשו את עצמם המדינה לא סופרת אותם מסנטימטר. לא נוותר ונדאג שכל עם ישראל יידע שאין יותר על מי לסמוך, מדינת ישראל לצערי ויתרה על ציבור העצמאים ותשלם מחיר כלכלי כבד בהמשך הדרך.

מילים רבות נכתבו על ממשלת נתניהו-גנץ, שהושבעה בשבוע שעבר בישראל; בזבזנות רבה, תיקי שרים מיותרים למכביר, פיצול משרדים לגורמים. מהפן הסביבתי, היא לא ממשלת החלומות של ארגוני הסביבה: לנושא הסביבתי אין כל התייחסות בהסכמים הקואליציוניים.אך ייתכן כי דווקא לאותה ממשלה יש הזדמנות להפוך לבשורה סביבתית, או לפחות לייצר שינוי כיוון לאחר שנים של הזנחת התחום. אל המשרד להגנת הסביבה נכנסה שרה חדשה - גילה גמליאל, שדקות לאחר מינויה הצהירה: עלינו לקדם תהליכים שיובילו לשגשוג ואיכות חיים טובה יותר. משבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר לאנושות, ועלינו לשים אותו בראש סדר העדיפויות.ההכרה במשבר האקלים והצהרת המחויבות לנושא, איננה עניין של מה בכך עבור הארגונים, לאחר כהונה שנויה במחלקת של זאב אלקין כשר. כהונתו הסתיימה באקורד צורם של מריבות עם הארגונים הסביבתיים, שהאשימו אותו לאורך הדרך בכך שהוא מפצל את זמנו בין המשרד לענייני ירושלים, המרוץ לעיריית ירושלים, ניהול המומ הקואליציוני - ולא מחויב מספיק למשבר הסביבתי, לאור האתגרים הרבים שמציב העידן הנוכחי.גמליאל לא לבד במערכה הנוכחית. למשרד החקלאות, האמון על אתגרים משמעותיים הנוגעים לחקלאות בת קיימא והתאמתה לעידן שבו שמשבר האקלים מאיים על היכולת לספק מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, נכנס אלון שוסטר, לשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב. שוסטר זכה בעבר באות החברה להגנת הטבע על פעילות משמעותית לשמירת השטחים הפתוחים, ובפרס השר להגנת הסביבה על מצוינות סביבתית, לאור פעילותו לשיקום נחל שיקמה, להפסקת הזרמת שפכים באזור התעשייה של שדרות ולקידום החינוך הסביבתי בכל יישובי המועצה.מהצד של הכנסת, ועדת הפנים והסביבה זוכה בקדנציה הזו לשחקנית חיזוק משמעותית, חכ מיקי חיימוביץ. מבין 120 חברי הכנסת, היא כמעט היחידה שמביאה את הנושא מהבית. היא התמודדה לכנסת כדי להמשיך את העשייה הסביבתית מהמקום שבו מתקבלות ההחלטות, וחרף הלחצים שהופעלו על ידי התנועה הסביבתית, בסופו של דבר לא הפכה לשרה להגנת הסביבה. למרות האכזבה, חיימוביץ העדיפה שלא להסתפק באף תיק אחר ולצעוד לאחר כבוד לוועדת הפנים והסביבה כדי לממש את האידאולוגיה שלה.חיימוביץ תוכל לקדם חקיקה רלוונטית דרך הוועדה בכנסת, לבחון כל חוק שינוח על שולחנה במשקפיים סביבתיים, ואף לתקנו באופן שיביא בחשבון את ההתמודדות עם משבר האקלים, לרבות חוקי תכנון ובנייה. יש לה הזדמנות לסחור מול ראשי ערים - תהיו ירוקים יותר, תקבלו חופש פעולה. יור ועדה אפקטיבי יודע לייצר אינטרסים משותפים עם השרים הממונים. אם תשכיל לייצר דינמיקה טובה עם שר הפנים, אריה דרעי, הוא יסייע לה בענייני בנייה ירוקה, אנרגיות מתחדשות ועידוד ערים להיות ירוקות יותר, והיא תסייע לו באלמנטים שחשובים לו. בעוד כשנה וחצי, אם יתממש הסכם הרוטציה, ייתכן שחיימוביץ תמונה לשרה להגנת הסביבה ותוכל להמשיך את עבודת הוועדה מהמשרד עצמו. גם פקידי המשרד, שיגיעו לתת דין וחשבון בוועדת הפנים והסביבה בכנסת, ודאי ישאלו את עצמם; האם אני יושב מול המפקח הפרלמנטרי, או השרה לעתיד.האתגרים הם רבים, ומחייבים חשיבה רחבה ומחויבות לביצוע וליישום של גורמים מתחומים שונים, והאחריות על כך מוטלת על כתפי הממשלה החדשה שהושבעה אך בשבוע שעבר. אין משרד ממשלתי שלא יידרש להשקיע תשומות בהתמודדות עם שאלות סביבתיות, ולהחליט האם להציב את הנושא במדרג גבוה בסדר העדיפויות. ממשרד התחבורה, למשרדי הבינוי והשיכון, הבריאות, האנרגיה, הכלכלה, ואפילו הביטחון. הגנת הסביבה הוא נושא השזור בכל אלמנט בחיינו. המשרד להגנת הסביבה, לא יכול לנצח לבד, הוא צריך לנצח על תזמורת ולהניע את המשרדים האחרים,.אינטרסים של בעלי ענייןחובת ההוכחה מונחת על כתפי הממשלה כולה. בפתחם של השלושה - גמליאל, שוסטר וחיימוביץ, עבודה רבה ומאומצת, ואתגר גדול ברתימת חברי ומשרדי הממשלה לנושא. לסביבה, אמנם, יש מייצגים נאמנים, אך מנגד - גם לא מעט אינטרסים של בעלי עניין בלמו לאורך שנים קידום יוזמות בתחום.לכל אחד מהם אתגרים משלו; שר החקלאות, אלון שוסטר, יידרש לא רק לפעול להפיכת החקלאות למקיימת יותר ולחיזוק החקלאות המקומית - על חשיבותה למדנו ביתר שאת במשבר הקורונה, אלא גם לעמוד בלחצים של חקלאים ממשק החי ולהחליט האם לקדם את החוק להפסקת המשלוחים החיים, יוזמה נדרשת ומתבקשת שנבלמה על ידי השר הקודם, אורי אריאל.חיימוביץ תידרש לצאת לעבודת חקיקה בכנסת כדי להעביר את הסמכויות בנושא חוק צער בעלי חיים מוועדת החינוך לוועדת הפנים, וללמוד לעבוד באופן אפקטיבי בין הממשלה לכנסת.לשרה גמליאל יש הזדמנות גדולה להצליח במקום שבו נכשל השר הקודם, להפוך לקולה של התנועה הסביבתית בכנסת, ולקדם ללא מורא את האינטרסים של הדורות הבאים, על פני אלו קצרי הטווח. היא תיאלץ להתמודד עם משרד ראש הממשלה והתעשיינים - שניסו בעת הבחירות לתלוש מסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה ולהקים צוות של טיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה שיאפשר למזהמים לדלג מעל משוכות חוק אוויר נקי והרגולציה הסביבתית.במקביל, היא תצטרך, בין היתר, להחליט האם וכיצד לקדם חוק אקלים, איך להתמודד עם משבר הפלסטיק אשר בעולם כבר מתקדמים רגולטורים כדי לצמצם את השימוש בו, לגבש מדיניות באשר למס פחמן ולפעול באופן יעיל כדי להתמודד עם הפחתת זיהום האוויר ועם מפגעים סביבתיים רבים.זה הזמן להקשיב למדעניםמעל הכול, תצטרך השרה לדחוף לקידום מהיר של תוכנית אב למשק האנרגיה, בשאיפה לאפס את הפליטות ולהגיע להפקת 100% ארגיה מתחדשת עד 2050. את משבר האקלים לא ניתן לפתור ללא מעבר מהיר למקורות אנרגיה מקיימים. התהליך לא יהיה פשוט. ההישגים של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת אינם מספקים בלשון המעטה. ישראל התחייבה בהסכם פריז שעד 2020 - 10% מהחשמל בה יופק ממקורות מתחדשים, ולא מדלקי מאובנים מזהמים. ההתחייבות לא קוימה, והיעד הנמוך מאוד שנקבע ל-2030 - 17%, לא עומד בסטנדרט העולמי, ודאי לא במדינה ברוכת שמש דוגמת ישראל.הנושא נמצא בחזקתו של משרד האנרגיה. למרות המחויבות הערכית של המשרד להגנת הסביבה, ללא השר יובל שטייניץ, שפעל רבות למען מעבר למשק מבוסס גז בזמן שהמחויבות לאנרגיה מתחדשת מדשדשת, הנושא ימשיך לדשדש ללא כיוון ברור.רגע לפני שניגשת גמליאל למשימות הרבות שעל הפרק, ראוי יהיה שתמנה מדען או מדענית ראשית למשרדה. מאז עזבה המדענית הראשית דר סיניה נתניהו, את המשרד להגס, בחר השר היוצא שלא למנות לה מחליף. האנשים שלקחו חלק במחאת האקלים הגדולה שהתחוללה בשנה האחרונה, חזרו שוב ושוב על הדרישה המתבקשת: הקשיבו למדענים. הם מבינים ומסבירים את גודל המשבר זה שנים רבות, וגם מיטיבים להסביר את הפתרונות הנדרשים והצורך לפעול עכשיו.מלשכת השר אלקין נמסר בתגובה: השר אלקין גייס תוספות תקציב חסרות תקדים למשרד להגנת הסביבה בהיקף של כחצי מיליארד שקל והוביל מספר מהפכות סביבתיות עבור אזרחי ישראל. להלן רק רשימה חלקית: סגירת מכל האמוניה בחיפה, צמצום בשליש של זיהום אוויר מתחבורה, צמצום דרמטי של השימוש בפחם בישראל והחלטת ממשלה על סגירת תחנות פחמיות פיתוח וקידום תוכנית לצמצום ביותר מחצי של הטמנת פסולת, עדכון והרחבת רשימת המינים המוגנים בטבע וקידום תוכנית לאומית להפיכת מדינת ישראל למעצמה בתחום של טכנולוגיות סביבתיות ועוד. מעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות וקיצוץ פליטות הפחמן לאפס: אסטרטגיית היציאה ממשבר האקליםכשתושבי גקרטה וצפון הודו פתחו בשבוע שעבר את חלונות ביתם, נשקף מולם נוף שלא נחזה זה שנים רבות; הר האוורסט, במלוא הדרו. חלקם הגדול לא ראה בצלילות כזו את ההר המפורסם מעולם. הוא מרוחק רק 200 קמ מביתם ומתנשא לגובה של כ-9 קמ, אך בשל זיהום האוויר החמור, מוסתר לרוב מאחורי עננה כבדה. ברחובות ווהאן זכו התושבים לראות שמים כחולים, צלולים, ובסין לבדה ניצלו חייהם של 4,000 ילדים בשל הירידה בחשיפה לזיהום אוויר בחודשי הקורונה. כשאנחנו בישראל היינו ספונים בביתנו, ואפילו בשבוע העבודה האחרון, כשכבר חזרו רבים לשגרה, ביצע המשרד להגנת הסביבה בדיקת השוואה בין הריכוזים הממוצעים של מזהמי האוויר, לעומת הריכוזים המקבילים בשנים 2019-2015. מהבדיקה עלה כי במרבית תחנות הניטור היו הריכוזים נמוכים ב-18%-37%.בצעדים זהירים, מאפשרות הממשלות לאזרחים לחזור לשגרה החדשה. אך האם אנחנו באמת רוצים לחזור לאותה השגרה? מדי שנה נפטרים מזיהום אוויר כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם, כ-2,000 מהם בישראל. מדענים מזהירים מפני הידרדרות מהירה במדרון התלול של משבר האקלים, שתוביל לתחלואה ותמותה ולסבל אנושי רב, להתפוררות של מערכות אקולוגיות ולאסונות אקלימיים שיתרחשו בתדירות הולכת וגוברת. רק בשבוע החולף, נרשם בישראל גל חום חריג, שגבה את חייהם של שני בני אדם, ובמוקד מדא נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בפניות בשל מזג האוויר הקיצוני, שגרר צורך בטיפול של כ-2,000 בני אדם, 13 מהם במצב קשה. אם לא נפעל במהירות, מזהירים המדענים, תדירותם של אירועים דוגמת זה תהפוך תכופה יותר, הרסנית יותר. לכן ברור כי בזמן שכולם מדברים על חזרה לשגרה, כשזה נוגע למשבר האקלים - האנושות לא צריכה לחזור לשגרה, אלא להתקדם קדימה.גם משבר האקלים דורש יישום מהיר של אסטרטגיות יציאה. אולם היא לא מסתכמת בחזית אחת, שכן הפגיעה של משבר האקלים היא רב מערכתית, וכך גם צריך להתבצע הטיפול בו. הפתרונות אינם רק שינוי הרגלי החיים של הפרט או שכלולים טכנולוגיים עתידיים, אלא מחייבים מעבר מאסיבי לאנרגיות מתחדשות וקיצוץ פליטות הפחמן לאפס בזמן מוגבל, שינוי הפרדיגמות החקלאיות באופן שימקסם את התועלת שאנחנו יכולים להפיק מהקרקע במינימום שטח, טיפול במערכות האקולוגיות דוגמת האוקיינוסים. ואכן, מדינות ברחבי העולם לא נתנו לאזורים האדומים של הקורונה לבלום את ההתפתחות הירוקה המתבקשת. בחלקן, תוכניות אלו אף הואצו. האיחוד האירופי, שרק לפני חודשים בודדים השיק את הגרין דיל שלו, חשף בשבוע שעבר שתי תוכניות סביבתיות אסטרטגיות. הראשונה נוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, וקובעת כי 30% משטחי הים והיבשה יזכו להגנה, לצד שיקום אקולוגי של לפחות 10% מהשטחים החקלאיים; השנייה, מהחווה למזלג, מתכננת להפוך את מערכות המזון, שאחראיות לכשליש מפליטות גזי החממה, גוזלות שטחים טבעיים רבים ופוגעות במגוון הביולוגי, להוגנות, בריאות וידידותיות יותר לסביבה. לשם כך האיחוד יקצה בעשור הקרוב 200 מיליארד אירו, והפעילות תניב מעל חצי מיליון משרות חדשות.בזמן שברחבי העולם, כחלק מאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה והתמודדות עם משבר האקלים, ערים סוללות שבילי אופניים באופן מואץ וסוגרות שטחים בעיר לכניסת כלי רכב, איטליה הלכה צעד קדימה. כדי להמריץ את הכלכלה מחדש, הקצתה הממשלה 60 מיליארד דולר, בין היתר עבור שדרוג מבנים והתקנת פאנלים סולריים על גגות מבנים. החזרי המס על תוכניות ירוקות למבנים ופאנלים סולריים על גגות שודרגו עד ל-110%. הממשלה החדשה בדרום קוריאה הכריזה על גרין ניו דיל משלה, לרבות מס פחמן, השקעות ענק בפרויקטיי אנרגיה מתחדשת, המרת עובדי התעשיות המזהמות לתעשיות הירוקות ואיפוס הפליטות עד 2050.

מאז התפשטות נגיף הקורונה בעולם עסקים רבים נסגרים, אך התשלומים השוטפים ממשיכים להטריד את מנוחתם של בעלי עסקים אלה, שמנסים לנווט בעננת אי הוודאות. בין הדאגה לבריאות והצורך בפרנסה, נותרת השאלה החיונית: האם הפוליסה שרכשתי מכסה את נזקי הקורונה?במדריך זה נסקור שלוש פוליסות מסחריות נפוצות ונסייע בהחלטה האם לבטל או להקפיא פוליסה עקב ירידה בפעילות העסקית.