ההצהרה של דונלד טראמפ לפיה הוא דוחה את המו"מ על תכנית הסיוע עד לאחר הבחירות עלולה לעלות לו ביוקר. סקר CNN מגלה כי הוא איבד את יתרונו הכלכלי, גם בקרב הרפובליקנים יש מי שתוקף וסביר להניח שהדמוקרטים יתבסמו בסירוב הזה עד ה-3 בנובמבר. ומה כל זה אומר על הבורסה?

חרדה הפכה להיות אחת התופעות הנפוצות והמדוברות במאה ה-21, ואם לא היה לנו די בקצב המטורלל שהחיים מכתיבים לנו, הגיעה 2020 והפכה את כל מה שיש לנו ליותר גדול ויותר מועצם. אחת הבעיות שיש לחברות מול עובדים שנמצאים בבית טמונה ביכולת לזהות ולהפחית מעוצמתן של מצוקות נפשיות ובמיוחד חרדות. סקר שפורסם באמצע ספטמבר בבריטניה מעלה כי 56 אחוז מכלל העובדים במשק לא קיבלו כלל סיוע פסיכולוגי מאז התפרצות המגיפה במרץ. בין אם זו אכן שאלה של יכולת או של רצון, העובדה היא שמעסיקים רבים מצפים מהעובדים לתת להם את אותן תפוקות בלי לדעת האם מצבם הנפשי בכלל מאפשר זאת.

תם, אבל ממש לא נשלם. אלי רוזנברג בן ה-26 אמנם השיג את מבוקשו, וקיבל את היתר השליטה באל על במקום תמי מוזס-בורוביץ', ששלטה בחברה במשך 15 שנה באמצעות חברת כנפיים, אבל האתגר שלו בחברת התעופה הלאומית לשעבר רק מתחיל - ולא צפויה לו דקה אחת של חסד. בטח כשענף התעופה כולו נמצא במשבר עולמי עמוק, שסופו לא נראה באופק. גם אחרי ההנפקה המשיכה כנפיים לטעון כי רוזנברג הצעיר הוא "איש קש" של אביו, קנת' רוזנברג, שמפאת היותו תושב ארה"ב אינו יכול לקבל את השליטה באל על לידיו. רוזנברג צריך למנות דירקטוריון חדש כמעט לחלוטין, להחזיר מאות מיליוני דולרים ללקוחות ששילמו על טיסות שלא קרו, לקבל הלוואה מבנקים מלווים בערבות מדינה, לשמור על יחסי עבודה תקינים עם בעלי המניות האחרים, שאיבדו את שליטתם בחברה, וזו רק חלק מהרשימה. "גלובס" ממפה את האתגרים הגדולים שלו וסימני השאלה שנותרו סביבו.

הסגר גורם לנו לבשל הרבה, והמותג "קוקי" יצא עם סדרת מוצרים פשוטים שיקלו על כולנו את המלאכה ויסייעו לאוכל שלנו לצאת טרי וגם להישמר כך

אם יש נקודת אור אחת בימים טרופים אלו, הרי שאלו הסכמי השלום - או הנורמליזציה, כפי שמכנים אותם בזהירות - עם איחוד האמירויות ובחריין. טרם נחתמו ההסכמים וכבר החלו להירקם עסקאות נדל"ן, ייבוא ויצוא בין אנשי עסקים ישראלים לנציגי השותפים החדשים שלנו למסחר. אלא שלצד השמחה המוצדקת, צריך לזכור כי כל עסקה ובעיקר עסקה בינלאומית עם נציגי מדינה זרה ולא מוכרת מעוררת מורכבות משפטית רבה. בין הצדדים עלולים להתגלע אי הסכמות או סכסוכים עסקיים, המצריכים התערבות משפטית. באותם מקרים, השאלה הראשונה שתישאל היא מהו הפורום המתאים לבירור התביעה. כלומר, איזה בית משפט, ובפרט, איזו מדינה, מוסמכים לדון בה. לכאורה, הדרך למנוע אי ודאות כזו היא לקבוע מראש, בהסכם, באיזו מדינה תתברר המחלוקת ותחת איזה דין. אך מובן שגם דרך זו יוצרת קשיים לא מעטים עבור הצדדים, ובעיקר עבור הצד "הזר" , היינו, הצד שמוצא את עצמו בדיון משפטי שנקבע שלא במדינתו. אזרחי ישראל , מטבע הדברים, אינם מכירים דיים את החוק באמירויות, ועלולים למצוא את עצמם בתסבוכת משפטית וכלכלית. הן הדין המהותי והן סדרי הדין משתנים ממדינה למדינה, כך שבירור התביעה במדינה זרה יצריך, לרוב, להיעזר במומחים, הבקיאים בדין הזר באותה מדינה. מצב זה עלול להתגלות כבעייתי ויקר מאוד עבור איש העסקים הישראלי בדובאי. אז רגע לפני גל ההסכמים החדשים עם השותפים העשירים והנלהבים שלנו, נכון יהיה לנהוג בבחינת "איזהו חכם - הרואה את הנולד", ולבחור את שביל הזהב שימנע מהבעיות העתידיות הללו. הדרך היעילה ביותר לשם כך היא הסכמה בין הצדדים לחוזה - מבעוד מועד - על תניית בוררות בינלאומית.

ברובע נויקלן שבברלין, חיי הלילה מתקיימים בשבועות האחרונים כאילו אין קורונה בעולם. עשרות צעירים נדחקו בסוף שבוע אחרון לחלל סגור המשמש כגלריה, מעשנים ומדברים על רקע המוזיקה והתמונות המוצגות למכירה. הברים הסמוכים היו צפופים בצעירים, שצעקו אחד לשני כדי להתגבר על המוזיקה. אף אחד לא שמר מרחק ולמעטים היו מסכות על המרפק. מדי פעם הופרע הלילה בצעקות שיכורים ברחובות. לא רחוק משם, פיזרה משטרת ברלין שתי מסיבות לא-חוקיות שהתקיימו בפארקים, כמו בכל סוף שבוע. כמה מאות צעירים, כמה ארגזים של בירה ואלכוהול, רמקולים - והתקהלות שנושאת עמה סיכון רב להדבקה מסיבית בקורונה. לפי הרשויות במדינות רבות באירופה, אלו בדיוק האירועים - מסיבות המוניות, התכנסויות בברים ובפאבים ובמסיבות פרטיות - שאחראים לחלק גדול מהתפרצות הקורונה המחודשת ביבשת. כעת, בעוד תחלואת הקורונה בהן מזנקת, הן מנסות להאט את התפשטות המגפה על ידי התמקדות בצמצום חיי הלילה, בסגירת מקומות הבילוי ובהפחתת ההדבקה באוניברסיטאות, אולי כצעד אחרון לפני הגבלות חמורות יותר. רובע נויקלן שבברלין, מעוז רב-תרבותי של צעירים, מהגרים מזרח-תיכוניים וטורקים וחיי לילה, הוא דוגמא לכך. "כל מי שאני מכיר סביבי כבר נהיה חולה בקורונה", סיפר גלריסט צעיר. תור של עשרות אנשים משתרך כמעט מדי יום באחד הרחובות, לפני החלון של קליניקה מקומית המבצעת דרכו בדיקות קורונה. 121 מקרים נרשמו ברובע ביום שני. זהו השיעור הגבוה ביותר בברלין, ולמעשה - ארבעה מתוך שבעה מוקדי התפרצות הקורונה הגדולים ביותר בגרמניה הם בברלין. קשה שלא לקשור זאת לאווירת ה"עסקים כרגיל" ולחיי הלילה.

נתוני החיפוש חושפים כי השירותים המבוקשים ביותר בעידן