"הכספת שלי נפרצה בשוד הגדול, אבל הדבר האחרון שאני הולך לעשות הוא להגיש תלונה במשטרה. למה? משתי סיבות - כי מה יעזור לי להגיש תלונה במשטרה ובעיקר כי זו כספת פרטית, ואני לא מעוניין שהמשטרה תדע מה יש שם". את המילים הללו אומר לנו דן (שם בדוי), אחד מעשרות בעלי הכספות במתחם של חברות רותניום שנפרץ לפני מספר ימים. נכון לעכשיו, וככל הידוע לנו, איש מהם לא פנה להגיש תלונה במשטרה והסבירות כי זה יקרה נמוכה מאוד. מדוע? בדיוק מהסיבה בגינה מעדיף דן שלא להגיש תלונה - רובם של בעלי הכספות הם אנשים אמידים מאוד, שחלקם אחסנו, על פי הערכות, תכולה בשווי מצטבר של מיליוני שקלים, שחלקה או כולה (נדגיש כי לא אצל כולם כמובן) לא דווחה לרשות המיסים.

לא מעט חברות גדולות בישראל זוכות בכל שנה להטבות מס ומענקים, בסכום דמיוני (מצטבר) של כשמונה מיליארד שקלים. אינטל, צ'ק פוינט, טבע וכי"ל מככבות בראש הרשימה הזאת, ובתמורה הן מחויבות לבנות את המפעלים בפריפריה ולהעסיק כמות מסוימת של עובדים. מי שעוד נמצאת ברשימה המכובדת הזו היא אסם, שמעסיקה למעלה מ-2,000 עובדים בפריפריה ולאחרונה הודיעה על העלאת מחירים במאות ממוצרי החברה, בשיעור של בין 3% ל - 7%. לכאורה אין קשר בין שני הדברים: אסם הרי לא מחויבת שלא להעלות מחירים כדי לזכות במענקים או הקלות מס מהמדינה, נכון? אז זהו - שלא לגמרי, אבל קודם כל, עוד קצת על ההטבות: ברשות המיסים מסרבים למסור פרטים על היקף הטבות המס שמקבלת אוסם, בשל סוגיות של חסיון מידע. מהרשות להשקעות לפיתוח התעשייה והכלכלה, הפועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון, נמסר שבשנת 2016 קיבלה החברה מענק של 325,000 שקל לחיבור המפעל בשדרות לגז, בינואר 2021 הועברו לה 350,000 שקלים במסלול שימור עובדים ובאוקטובר 2021, במסגרת תכנית לקליטת עובדים בדואים בנגב, זכאית אסם למענק בגין 50 משרות, אך טרם פעלה לאישורו או מימושו. בנוסף, בשנת 2018 אושר לאוסם מענק של 25 מיליון שקל להקמת המפעל בקריית גת, אבל לפי משרד הכלכלה היא טרם פדתה את הכסף.

אחד הנושאים החזקים בשיח הכלכלי-חברתי בישראל בשנה האחרונה, היה חלוקת ההון הפנטסטי שהצמיח ענף ההייטק. מצד אחד, כלכלת ישראל מתברכת בענף עתיר ידע שסייע לכלכלה הישראלית לצלוח את משבר הקורונה טוב יותר ממרבית המדינות בעולם. מצד שני, יש לפריחה הזאת גם השפעות שליליות על הפערים במשק: האקזיטים והמשכורות הגבוהות בענף, תרמו (למשל) לקפיצה הדרמטית במחירי הנדל"ן, או במילים אחרות: בעוד זוגות צעירים רבים משקפים בדאגה על חלום הדירה המתרחק, יש זוגות אחרים שרכשו השנה דירה שנייה ושלישית למטרות השקעה. אחת הדרכים להוסיף עוד אוכלוסיות, רבות ומגוונות יותר, למעגל התעסוקה המתגמלת כך שיוכלו ליהנות אף הן מהפריחה, הוא באמצעות הכשרות מקצועיות. אמנם בלתי אפשרי להכשיר מהנדס מחשבים במסגרת שכזאת, אבל הביקוש לידיים עובדות בסביבה ממוחשבת הוא גבוה, הבעייה היא בפער בין הדרישות לבין רמת האוריינות של מי שנמצאים מחוץ למעגל העבודה. לכאורה היה מצופה ממדינת ישראל שתנצל את הפגרות הכפויות שנכפו על המשק בשל הקורונה, כדי לחזק מאוד את מערך ההכשרות המקצועיות, להקנות לכמה שיותר מועסקים פוטנציאלים כלים להתמודד עם סביבת העבודה המשתנה ובמקביל לחזק את תשתיות התקשורת כך שיביאו את הדור החמישי אל הפריפריה וייאפשרו לתושביה להיות מועסקים מרחוק בחברות שבסיסן באזור המרכז. בפועל מתברר כי יבוש תקציבי, מספר הכשרות נמוך, ופערים חברתיים גדולים הם רק חלק מהתמונה המדאיגה שעולה ממסמך מיוחד שנחשף כאן לראשונה ושנכתב על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת (לבקשתה של ח"כ אפרת רייטן מרום, יו"ר ועדת העבודה והרווחה) בנושא מערך ההכשרות המקצועיות בדגש על החברה החרדית והעברית. המסמך נכתב לבקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן מרום (העבודה) וחשיבותו גדולה משום שמשבר הקורונה הציף את העובדה שיש צורך להכשיר עובדים או להסב אותם לתפקידים אחרים שמותאמים לצרכים של שוק העבודה.

הלמ"ס פרסמה היום את נתוני מדד איכות החיים בישראל. לפחות על פי הנתונים היבשים שמפרסמת הלשכה, הכי טוב לחיות בתל אביב, למרות שעל פי דירוגים אחרים, היא העיר היקרה בעולם. מחוז תל אביב מוביל במדדים שנבדקו והם: שיעור מועסקים שתפקידם בעבודה תואם את תחום לימודיהם, שיעור נמוך של תמותת תינוקות, צפיפות דיור, שביעות רצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה, מעורבות אזרחית, פסולת שהועברה למחזור והשיעור הנמוך ביותר של הרוגים מתוך נפגעים בתאונות דרכים. לא רחוק מתל אביב, תרתי משמע, מככב מחוז המרכז, שהוא המחוז אשר מוביל במדדים האלה: שיעור התעסוקה, שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, שיעור המועסקים שתפקידם מאפשר קידום, הכנסה חציונית, תוחלת חיים, שיעור הזכאות לתעודת בגרות, שביעות רצון מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים, אחוז נמוך של תחושת בדידות, מדד ג'יני לאי-שוויון, הכנסה כספית וכלכלית לנפש, נגישות למחשב ושיעור השימוש באינטרנט.

שיתוף פעולה בין 8200 אימפקט, בנק הפועלים ודוראל אנרגיה הוביל להקמת מגמה חדשה בתחום הכי בוער בעולם האימפקט - קליימטק, הפונה ליזמים בכלל ולא לבוגרי 8200 בלבד. למגמה שנפתחה בספטמבר האחרון התקבלו ארבעה סטארטאפים אשר זוכים לקחת חלק בהכשרה אינטנסיבית בת חמישה חודשים שכוללת: סדנאות, הרצאות ואירועים בליווי יזמים ואנשי תעשייה מצליחים, מערך מנטורים עשיר המורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שירותים מקצועיים בתחומים רבים ללא תשלום, שעות ייעוץ וחיבור למשקיעים ולרשת הבוגרים והבוגרות של 8200 בארץ ובחו"ל.

מנכ"לית צלול מאיה יעקבס תסיים את תפקידה החודש לאחר עשור בו שימשה מנכ"לית העמותה, מאז שנת 2012. את יעקבס יחליף מור גלבוע, מנכ"ל עמותת מגמה ירוקה לשעבר, פעיל חברתי וסביבתי. כמו כן, ד"ר יובל ארבל, רכז הים וקשרי הממשל של העמותה יקודם לתפקיד סמנכ"ל ומנהל מקצועי. העמותה הסביבתית צלול נוסדה ב-1999 כדי לשמור על הים, הנחלים, ומקורות המים של מדינת ישראל. היא החלה את דרכה במאבק המצליח להפסקת פעילות כלובי הדגים במפרץ אילת שגרמו לזיהום הים ולהרס שונית האלמוגים.

בנק מזרחי טפחות השיק את האפליקציה החדשה במטרה שתהווה קפיצת מדרגה שירותית בעולם המשכנתאות, ותאפשר ללקוחות שיבחרו במזרחי-טפחות, לבצע את רוב רובו של התהליך מכל מקום ובכל זמן, באמצעות הטלפון הנייד שלהם. את התהליך ילווה בנקאי מומחה של הבנק לכל אורך הדרך שיעמוד לצד הלקוח וינחה אותו בפעולות הנדרשות, יעדכן בזמן אמת על כל התקדמות, ויהיה זמין לכל שאלה ופנייה שלו.

הדו"ח שמציגה קבוצת זאפ, מבוסס על ניתוח נתוני דאטה הנאספים מאתרי הקבוצה, הכוללים מידע על מאות אלפי עסקים בישראל הרשומים במאגרי המידע של הקבוצה וכן התנהגות של 4 מיליון גולשים ייחודים מדי חודש, וכ-16 מיליון ביקורים בחודש. המידע, יחד עם מחקרים שנערכו בקרב צרכנים על-ידי מכון מידע שיווקי, מעובד ע"י חטיבת הטכנולוגיה והדאטה של הקבוצה, אשר יוצרים את פרופיל הצרכן הישראלי המעמיק והמקיף ביותר לשנת 2021.