ערוץ 20 יעבור לשדר באפיק 14 בעוד כשלושה חודשים - זאת לאחר שזכה במכרז שערכה הרשות השנייה, וגבר על הערוץ בשפה הערבית ועל ערוץ 24. הערוץ הציע את הסכום הגבוה ביותר עבור האפיק - חמישה מיליון שקלים

חלק מהחוויה הבסיסית בצפייה טלוויזיונית הוא ההיתקלות התכופה בתכנים לא טובים במיוחד. זה רגיל, זה קורה. אבל מדי פעם נתקלים ביצירה לא טובה מהסוג שגורם ללב להיחמץ. כזו היא "שקופים", הסדרה החדשה של HOT. הקונספט שלה מבטיח: תכנית מערכונים סאטירית מושקעת המתמקדת בכמה דמויות משוליה של החברה - מאבטחים, מנקות ושלל עובדי קבלן - האנשים שאנחנו נוטים לחלוף על פניהם והמערכת אוהבת לדפוק, בעוד הם עצמם מנסים למצוא דרכים לשפר עמדות, גם במחיר של לדפוק את האחר. פוטנציאל גדול גם לאמירה וגם לקומדיה משוננת. מעבר לרעיון הראשוני, ריכוז הטאלנטים של "שקופים" לבדו מפואר ומרשים. את הגיבורים הדלים מגלמים גורי אלפי ויובל סמו, אלי יצפאן הוא הבוס המתעמר שלהם, את אימו של סמו מגלמת גילה אלמגור בפאה מקורזלת, ותיקי דיין היא שדכנית תכליתית. בנוסף, הבימוי (אלי בן דוד), הצילום (איציק פורטל) והעיצוב האמנותי (יעל קומרובסקי) פשוט פנומנליים. "שקופים" מצולמת בלוקיישנים אמיתיים שרובם ככולם חרבים, וביד אמן הופכת את האומללות הזאת ליפה כמו תמונה.

"אני כמעט משוכנע שהעיתוי של המשפט על סרטי 'ג'נין ג'נין' קשור בבחירות הקרובות. אני כמעט משוכנע שאם יהיה מהפך פוליטי וניפטר מהימין הישראלי, זה ישפיע על החלטת בג"צ בערעור שאגיש על החלטת המחוזי" - כך אמר הבוקר (שני) הבמאי והשחקן מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", במסגרת מסיבת עיתונאים שקיים בעקבות החלטת בית המשפט לאסור את הקרנתו בישראל. השופטת הלית סילש פסקה כי בכרי יפצה ב-175 אלף שקלים את התובע - סא"ל ניסים מגאנג'י, שלחם בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן". בנוסף הוטל על בכרי לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים. "עשיתי סרט למען השלום ולא למען הרמת ידיים וכניעה", אמר בכרי. "שלום אמיתי בעיני מבוסס על שוויון, להסתכל בגובה העיניים מבלי לוותר על זכויותיי כאדם ופלסטיני, שמחכה לרגע שתהיה לו מדינה, דגל, נמל, שדה תעופה, פספורט, ולא להיתקע במחנות פליטים ובשדות תעופה ימים על גבי ימים, ושנים על גבי שנים. עשיתי את הסרט אך ורק כדי להגיד - די לכיבוש, די לשפיכות הדמים. עשיתי את הסרט על האהבה של אדם למולדתו, על הקשרים האדוקים בין האדם להיסטוריה שלו. "עשיתי סרט על נוראות הכיבוש, על האנשים והנרטיב הפלסטיני שאף אחד לא שומע עליהם", הוסיף בכרי. "זו פעם ראשונה שניסיתי לתת במה לאנשים שלא קיבלו במה, שיביעו את כאבם וסבלם במשך 70 שנה תחת הכיבוש הישראלי. מכאן ועד האשמה בשקר ומניפולציה הדרך ארוכה מאוד. אין מאחורי שום גוף שתומך בי. אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי, ואמשיך לעשות את זה כל עוד הכיבוש נמשך".

"נפגוש את הרגע הריק, לא נפחד מפשוט להיות": עברי לידר מוציא הבוקר את "הרגע הריק", שיר חדש שמלווה בקליפ בכיכובה של השחקנית אגם רודברג. לידר כתב והלחין את השיר והוא הפיק אותו מוזיקלית עם אריאל טוכמן. את הקליפ ביים עומר טובי. צפו בו ממש כאן

יום לפני שידור הפרק האחרון בעונה הראשונה של "בלקספייס" פרסמה רשת כי סדרת המתח תזכה לעונה שנייה. זו לא הייתה הפתעה גדולה. לאורך שמונת פרקיה "בלקספייס" אמנם זכתה לרייטינג לא מאוד גבוה בשידור הטלוויזיוני שלה, אבל הוא נותר יציב למדי לאורכה, וחשוב מכך, הבאזז בנוגע לסדרה רחש. ברור היה שרבים צופים בה, גם אם לא בזמן אמת אלא בהקלטה, בוויאודי או באפליקציה, ובמובן הזה היא הפכה לאחת התכניות המדוברות ביותר של הערוץ. התעלומה שבמרכזה - מי הם התלמידים שעטו מסכות חד-קרן וירו למוות בעמיתיהם בטבח המוני - פירנסה דיונים על גבי דיונים ברשתות החברתיות למיניהן ובעמודים הרשמיים של הסדרה. "בלקספייס", שהעונה הראשונה שלה הסתיימה הערב (שני), היא עדות נוספת לצימאון האדיר של הקהל הישראלי לדרמות ישראליות. חוליה בשרשרת סדרות שהשתלטו על השיח במדינה לאורך חודשים, איזו יותר ואיזו פחות, וכוללות גם את "טהרן", "מנאייכ", "שעת נעילה", "חזרות" וקצת "שטיסל". קשה להיזכר בפעם האחרונה שרצף כזה לכד את תשומת ליבה של האומה לאורך כל כך הרבה זמן. התרגלנו שזה קורה בגלל הישרדויות, מֵרוֹצִים, חתונות ואחים גדולים, ולא בשל סדרות מתוסרטות. לכן, ולא משנה מה חשבתם עליה, החידוש של "בלקספייס" משמח, כי העניין של הקהל לא מושב ריקם. אולי אפילו אפשר לקוות באופטימיות שזה מעיד על מגמה. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

פרויקט יצירתי וחדשני שמתקיים כעת בארצות הברית מאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות להכיר אמנות ישראלית ולקשט בה את ביתם, ועל הדרך גם מעודד את ההסברה הישראלית באמריקה

"ילדים", סרטה המדובר של עדה אושפיז ב-HOT 8, מציג את החיים ברשות הפלסטינית דרך נקודת מבטן של בני נוער, בעיקר נערות, ובעיקר כאלה שהיו מעורבים באינתיפאדת הסכינים. התוצאה לא מנסה לעורר סערות סטייל "ג'נין ג'נין", ובכל זאת אפשר לקוות שתקבל תשומת לב

סדרת הדוקו של ערוץ ההיסטוריה על ראש הממשלה השביעי מצליחה לתחום לתוך שעה וחצי את סיפור חייו המורכב של אחד המנהיגים הכי מסתוריים שהיו לנו. הסדרה נמנעת מלהזכיר את דעתו הנחרצת של שמיר נגד נתניהו, ובכל זאת קשה שלא לצפות בה ולעשות את ההשוואה המתבקשת בין השניים