מה? מה קורה? מי הודח? מה השעה? תודה לאל על קאצ'-אפ, כי התעוררתי על הספה עם הידיים על המקלדת של הלפטופ בדיוק כשהאבא המקריפ מ"מסובך" ששונא את הילדות שלו ניסה לבצע מין אוראלי באיזו מילניאלית. השעה עכשיו 2:27, והדבר האחרון שראיתי זה את טיטי רבה עם אורן כי קשה לו עם הומואים מתנשקים. ואז העברתי לסוף הפרק וגיליתי שהיא הודחה. איזה באסה. דווקא אחת הדיירות היחידות בבית שגם הייתה בן אדם הגון וכן, גם לקחה כמה סיכונים בחודשיים שהייתה בבית, שלא כמו שרית ואור שנשארו במקום הבטוח שלהן, לא התלהמה סתם, לא תקעה לאף אחד סכין בגב, ושבמקרה גם יש לה רקורד וסיפור חיים שמצדיקים הופעה בתוכנית טלוויזיה - שילוב פרמטרים שכל דייר בבית האח הגדול צריך כדי לייצר נרטיב מעניין. גם סיפור החיים של שרית מעניין, למשל, אבל רק בגלל אחיה ובזכות נישואיה. אור שפיץ מקסימה אך ורודה ופריבילגית. עומר קסום, אבל בואו, זה ילד לא מפותח של אמא שעדיין לא הגיע למקום שבו מגיע לו לזכות. אורן חזן זה אורן חזן, ואמנם הוא עושה כבר שנים רבות מאמצים עצומים לקבל סוף סוף את הכרת הציבור, אישורו ואהבתו, אבל בסופו של דבר זה אורן חזן. ויש גם את תמיר, שמבחינת מדד המסכנות מאד מגיע לו, אבל כנראה שלא יזכה, כי יש משהו באיך שהוא מתקשר את הזהות המינית שלו, שלא מחליק לישראל טוב בגרון, בדיוק כמו לאחיו המתנכר.

איכשהו למדנו ליישב בין התקווה הגדולה שהיא הבאת ילד לעולם לבין החרדה האינסופית מהאפשרות של מותו. למדנו לחיות עם האיום המתמיד הזה של שכול, ולתוך המתח הבלתי אפשרי והחונק הזה החדירו השבוע סיכה חדה בדמות קמפיין "כל תינוק שהופל הוא חייל שלא נולד"

(למעלה: צפו בביצוע של ג'קו לשיר "לבד", במאי: דובי קליין) המוזיקאי ג'קו אייזנברג (40) נמצא בתקופת פריחה מחודשת. בזכות השתתפותו ב"אח הגדול" (הגמר בשלישי ברשת 13) נחשפו אליו דורות חדשים שכלל לא הכירו אותו לצד אנשים רבים ששפטו אותו לרעה אי אז לפני 16 שנה כשהוא חווה את התרסקות חייו. למי שלא זוכר, נזכיר שג'קו זכה בשנת 2006 בגמר "כוכב נולד" ובן לילה הפך לכוכב ענק בכל רחבי ישראל. אלא שימים ספורים לאחר מכן הוא התראיין ל"ידיעות אחרונות", ושם בעקבות דברים שאמר על הגיוס לצה"ל - בעיקר בתקופה רגישה פוסט מלחמת לבנון השנייה - הוא עמד בלב סערה תקשורתית. הוא כמובן התנצל בפני מי שנפגעו מדבריו, אולם זה לא עזר לו. כל הופעותיו בוטלו - והקריירה שלו גוועה עוד לפני שיצאה לדרכה. בריאיון מיוחד באולפן וואלה! מספר ג'קו על השנים הקשות שבהן התמודד עם ההתרסקות הנפשית באמצעות טיפולים וכדורים פסיכיאטריים; חושף כי חשב אף לשים קץ לחייו; מדבר על הרצון לנצל את ההצלחה הנוכחית בעקבות השתתפותו באח הגדול; ומספר על החלום ששיר שלו יעבור פלייליסט בגלגלצ.

זה התחיל מפודקאסט על מיקומי גמירה גבריים, וניסיון להבין למה הם חלק מההנאה המינית שלהם, והתדרדר מהר מאד לויכוח פיניסטי מר שבסופו מסקנות מטרידות. קארין ארד ושחר כהן מסבכים לכם את החיים עוד קצת

האם יש טעם לכעוס על סדרת טלוויזיה? כנראה שלא, לפחות לא מבחינה מקצועית. הרי יש כל כך הרבה מה לראות, אז למה לא פשוט לנצור את הרימון ולדפדף הלאה בנועם? כי לפעמים השפע הבלתי נגמר הוא לא גורם מונע אלא דווקא מדרבן. על הרקע שלו עולות יצירות שמתיימרות לשבור את המונוטוניות, לעיתים גם את של עצמן, וכשנדמה שהן לא מצליחות, הפער בין ההבטחה הגדולה לתוצאה המאכזבת מתמלא לעתים בזעם שמבעבע ומוצא את דרכו גם למילה הכתובה. וכל זאת כדי להקדים ולומר: "קווין יכול להזד**ן" ("Kevin Can F**k Himself"), שעולה היום (שישי) באמזון פריים וידאו, היא ככל הנראה הסדרה הכי מרגיזה של השנה. לא הכי מאכזבת, לא הכי גרועה - פשוט מרגיזה. זה דווקא רגש הולם בהתחשב בכך שהיא בעצמה זועמת, מהפרמיס ועד הכותרת שלה. העלילה הפשוטה - אליסון מק'רוברטס (אנני מרפי, "שיט'ס קריק") היא עקרת בית שמואסת בחייה ורוצה שינוי - נטענה בכל כך הרבה גורמים שהיו אמורים להפוך אותה למוצר הכי מקורי מזה שנים, אבל שורה של החלטות מטופשות כתשו את כל הבאזז הגדול שלה לאבק של אכזבות קטנות וקטלניות. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר