הבמאי והשחקן אורי זוהר הלך (רביעי) לעולמו והוא בן 86. זוהר נחשב לאחת הדמויות המשפיעות בקולנוע ובבידור הישראלי. ראש הממשלה, נפתלי בנט, ספד לו: "התעצבתי מאוד לשמוע על פטירתו של הרב אורי זוהר זצ"ל. אורי היה חלק בלתי נפרד מהישראליות על כל גווניה, צבר שורשי וקוצני עם עולם רוח ענק ולב יהודי פועם. גדול במשחק, גדול בתרבות וגדול בתורה. תלמיד חכם שקירב לבבות בדרכי נועם". הנשיא יצחק הרצוג ספד אף הוא: "הצטערתי לשמוע על לכתו מעמנו של איש התרבות והתורה, הרב אורי זוהר. יוצר גדול, ממעצבי הקולנוע הישראלי, שתרם תרומה חשובה לנכסיה התרבותיים והרוחניים של מדינת ישראל לא תשכח". בנו איתמר זוהר ספד לאביו: "הוא מילא את העולם בהבנה וברוח, אני מזועזע ועצוב כל כך. זו אבידה גדולה. החושך כל כך גדול ובלתי נסבל. אני מתגעגע אליו ואני שבור, אני מטורף עליו והוא היה החיים שלי, אני חייתי איתו. אני עצוב נורא. הוא לימד אותנו לראות את החרטא האדירה בכל מה שאתם רודפים אחריו כל כך".

תחקיר של העיתונאי ערן סוויסה, שמתפרסם ב"ישראל היום", חושף עדויות קשות ומטרידות של משתתפים מכל העונות המתלוננים נגד הפקת התוכנית על עריכה מגמתית ומסולפת, על איומים ומניפולציות, על היפוך סדר ההתרחשויות לטובת עיצוב הסיפור, ואפילו על שידור צילומים שלא בידיעתם. עוד מתלוננים המשתתפים ב"חתונמי", שנחשבת לתכנית הלהיט של קשת 12, על הליווי הפסיכולוגי הלקוי שקיבלו מיעל דורון ודני פרידלנדר. חלקם סיפרו כי הם נאלצים להתמודד עם ההשלכות של ההשתתפות בריאליטי ואף נזקקים לטיפול בעקבותיה. רוב מרואייני התחקיר נשארו בעילום שם. עם זאת, כמה מהם נחשפו בשמותיהם, ביניהם שחר משה, דקלה דאיטי, חיים מאיירס, דובי עמירה ואורטל יהלומי. דאיטי מצוטטת בתחקיר באמרה: "הרגשתי שעברתי שם התעללות נפשית בפריים־טיים". משתתף בעונה הראשונה סיפר בתחקיר: "התהליך הזה הזכיר לי נפגעי כתות שלוקח להם זמן להבין את המניפולציה, מה עבר עליהם, וזה פוגע בתפקוד. הם לא הצליחו לחזור לחיים, לא הצליחו לחזור לשגרת עבודה ותפקוד. אני הייתי בטיפול במשך שנה כדי לעבד את החוויה המבלבלת שעברתי שם". משתתפת אחרת סיפרה: "ישבתי בבית חצי שנה. לא הכרתי את עצמי יותר ולא ידעתי איך ממשיכים מפה הלאה. יצאתי בהרגשה שדרסה אותי משאית. לאורך העונה היו מניפולציות של ההפקה וכל הזמן מייצרים אצלנו המון תחושות אשמה שאנחנו לא נותנים צ'אנס. אני מרגישה שנכנסתי לתוכנית הזאת נאיבית, שמחה ובריאה ויצאתי ממנה חולה, עצובה ומרוסקת. לקח לי הרבה זמן לאסוף את השברים. הבטיחו הרבה הבטחות שלא היה להן כיסוי. בעונה האחרונה היה משתתף שאיבד 10 ק"ג תוך כדי, לא אכל ולא שתה. היו משתתפים שרצו להפסיק לחיות. אם היה לי כוח הייתי מגישה בג"ץ נגד התוכנית הזאת, אבל מי יכול להילחם בתאגיד ענק כמו קשת?".

כשמיכאל עזב היא התקשתה להתגבר עליו. גם כשנדב הגיע, היה נראה שהיא לא תצליח לפתוח את הלב. ואז בא דוד. אחרי שלושה ימים יחד ובמעמד ההחלטה האחרונה, שני מבקשת לבחון את הקשר בחיים האמיתיים. צפו בקטע מ"אהבה חדשה" (רשת 13)

הקליפ החדש בו תיעד את מחלת העור שלו, הפרידה מאשתו ואם ילדיו, שיתוף הפעולה המפתיע עם יהודית רביץ והמעבר מהאינדי למיינסטרים. ריאיון עם אלון עדר, שיופיע בפסטיבל "C-SOUND", על מוזיקה, הורים ופול מקרטני

באחד הפרקים המתקדמים של "בלאדי מורי", הקומדיה הרומנטית החדשה של יס, פונה אחת הדמויות לאחרת ואומרת: "אני מרגישה כאילו אני באיזה משחק הכיסאות, רק שאני אפילו לא ידעתי שמשחקים. ופתאום הפסיקו את המוזיקה, וכולם התיישבו ורק אני לא מצאתי מקום. וכולם מתחתנים ועוברים לגור ביחד ומקימים את המשפחות החמודות שלהם, ואני… אני לא מבינה מה אני עושה לא בסדר". הזיקוק המדויק הזה של תחושת הבלבול שמביאה איתה רווקות מאוחרת, הוא הבסיס שעליו מושתתת הסדרה כולה. היוצרת שלה, סתיו אידיסיס (אחותה של דנה אידיסיס, יוצרת "על הספקטרום" המופתית, וגם כוכבת סדרות נעורים ותסריטאית מצליחה בזכות עצמה) יצרה אותה על בסיס חוויותיה כרווקה. לכאורה שום דבר ברווקות לא אמור להפתיע. כולנו יודעים כבר מגיל צעיר מאוד שמסלול החיים אמור לקחת אותנו אל זוגיות ואז למשפחה, אבל בחירות לא מוצלחות או התבגרות מאוחרת או סתם חוסר מזל, עלולים להביא לרגע שבו מביטים סביב ומבינים שהעולם המשיך בלעדינו. גם אם ניתן היה לצפות את כל אלה מראש, תחושת הבלבול היא כזו שרק מי שהיו בנעליים האלה מבינים. אף שסדרי העולם החברתיים השתנו לאורך השנים, בוודאי במקרה של בני דור ה-Y שלא ממהרים להתחייב, קרבה לגיל 40 בסטטוס יחיד נחשב גם בשנת 2022 לחריגה. בוודאי בישראל, מדינה שהדחיפה בה לזוגיות ומשפחתיות אגרסיבית במיוחד. יחד עם זאת, נדמה שאידיסיס נגעה בעצב אוניברסלי, שכן הקומדיה שיצרה וכתבה זכתה בפרס הקומדיה הטובה ביותר בפסטיבל "סירייס מאניה" היוקרתי.

סופרים את חיפה מזמין את הקהל לחגוג את הספרות המגוונת שנכתבה על העיר במבט ספרותי ותיאטרלי, עם מופעי תיאטרון, מוזיקה ואמנות

הריבוי המטורף של גיבורי על בטלוויזיה הוא לא עניין חדש. רשת ה-CW לבדה אחראית על מאות פרקים של הז'אנר בשנים האחרונות במסגרת "החץ" ונגזרותיה מבית DC קומיקס. נטפליקס כרתה מהחומרים הפחות מוכרים של מארוול לטובת "דרדוויל", "ג'סיקה ג'ונס" ושאר חבריהם, שפרנסו כמה סדרות בולטות של שירות הסטרימינג ולכאורה החדירו עומק ויוקרה לז'אנר. אבל אף אחד מהתכנים הרבים האלה לא באמת התברג בחזית של תרבות הפופ. למרות שהמספר אולי לא השתנה דרמטית, מאז העונה הראשונה והמאוד-מצליחה של "הבנים" ב-2019, הנוכחות של דמויות בעלי יכולות על-טבעיות גדלה מעריכית. דיסני פלוס הגיע בסוף אותה שנה ואיתו התרחב היקום הקולנועי של מארוול גם אל המסך הקטן. כך קיבלנו שצף בלתי פוסק של גיבורים ועשרות נוספות של שעות תוכן כחלק מהפאזה הרביעית המתישה של היקום הקולנועי שלה. בהתאם צמחה גם תגובת הנגד לניקיון של מארוול לכל המשפחה. אחרי "הבנים" הגיעו תכנים נוספים לקהל בוגר יותר, כאלה שמאתגרים את מוסכמות הז'אנר, לועגים לו ומעמידים בספק את נקיון כפיהם של הגיבורים או את נבלותם של הנבלים. סדרות כמו "הארלי קווין", "בלתי מנוצח" ו"פיסמייקר", ספין-אוף לסרט "יחידת המתאבדים", שבעצמו משתייך לקטגוריה הזו. בנוסף, עם ההצלחה של "הבנים" החלו להגיע גם סדרות-הבת הבלתי נמנעות. בינתיים עלתה "שטני", פרקי אנימציה קצרים מעולמה, בהמשך צפויה להגיע גם סדרה המתרחשת בקולג' של גיבורי על, ויש עוד כמה שנמצאות בשלבי עבודה מוקדמים. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

רגע לפני שידור הפרק האחרון של הקומדיה, שכנראה הגיעה אל סוף דרכה, דיברנו עם השחקנים על התחושות המעורבות לקראת סוף הסדרה, התגובות ברחוב, האחות הגדולה "רמזור" וגם על התוכניות לעתיד. מילר: "אני אומר בצער ובהתרגשות: אני רוצה כבר לעבור לדבר הבא"