כבר כמה שנים שמדי פעם אנחנו למדים שכל מה שגדלנו עליו היה למעשה רקוב ואפל יותר ממה שרצינו שיהיה. בריטני ספירס? שבויה של האבא המתעלל שלה. "מופע שנות השבעים"? הדמות הכי מגניבה בקאסט מגולמת על ידי אנס נוראי. מייקל ג'קסון? או הו הו. החודש ילידי שנות התשעים והאלפיים גילו עוד כמה סודות אפלים מאחורי נוסטלגיית הילדות שלהם: לפי המיני-סדרה התיעודית "שקט על הסט", חלק מסדרות הילדים והנוער של ניקלודיאון נוצרו בסביבת עבודה ש"רעילה" יהיה שם תואר עדין מדי עבורה. בראש אותן סדרות לרוב עמד איש אחד בשם דן שניידר - אדם ששמו לא שגור בפי כל, אבל בהוליווד הוא היה מספיק חזק כדי לעשות דברים איומים ונוראיים בלי שאיש יניד עפעף. "שקט על הסט: הצד האפל של סדרות ילדים" (שביום ראשון הבא תעלה בדיסקברי פלוס ישראל, למנויי יס) היא סדרת "ראשים מדברים", המורכבת ברובה מאנשים המספרים למצלמה על החוויות שלהם מהעבודה בניקלודיאון, ומזגזגת ביניהם לבין קטעי ארכיון שמבהירים לנו כמה כל החולי הזה היה מתחת לאף שלנו כל הזמן הזה. כיצירה עיתונאית יעילה היא עושה את העבודה: כבר שבועיים שהאינטרנט כמרקחה. "שקט על הסט" והסודות שנחשפו בה היו לשיחת היום.

המוזיקה של פול סיימון היא מהשיאים האומנותיים של המאה ה-20. דמותו האישית, של מי שתיאר את עצמו כ"יהודי נודד" אך הודה שהוא "לא חלק מהיהדות" מצדיקה עוד דוקו. אלא שהסרט In Restless Dreams לא מספק חידוש אישי או אמנותי, ולמרות כמה רגעים יפים לא עושה חסד עם הנפיל

להקת הרוק המצליחה בישראל, משינה, מכריזה על סדרת מופעים מיוחדת שכותרתה "שירים של אחרים: משינה מנגנת את שנות השבעים", מופע שכולו מחווה למוזיקה הישראלית של שנות ה-70 אשר השפיעה על חברי הלהקה. הלהקה תקיים שלושה מופעים בלבד ותשיר במהלכם קאברים לקלאסיקות של כמה מהמוזיקאים, הזמרים והיוצרים החשובים והמשפיעים של שנות ה-70: שלום חנוך, אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, מתי כספי, יענקל'ה רוטבליט, יהונתן גפן, זוהר ארגוב, מירי אלוני, תמוז וכוורת. המופעים יתקיימו ב-16, 18 ו-20 במאי בזאפה פארק גני יהושע.

"גודזילה נגד קונג: אימפריה חדשה" לא מרהיב במיוחד ולא מלהיב במיוחד, וברגע מסוים פשוט התחלתי לנחור בשילוב של שיעמום ובוז. בשביל מי שמבקשים שעתיים של ניקוי ראש מול אקשן חסר פשר, אולי זה מספיק

"אתם לא תאמינו מי זו 'המאדאם מירושלים'!", הכריזו בדרמטיות הפרומואים של קשת 12 ואני כבר התחלתי להריץ בראש שמות. חברת כנסת לשעבר? פליטת ריאליטי? שחקנית מוכרת שמצאה השלמת הכנסה סליזית במיוחד? כל כך הרבה אפשרויות ורק דרך אחת לגלות (לכאורה) - לצפות בפרק של "המתחזים" עם חיים אתגר ששודר אמש בקשת 12. עוד לפני שנדבר על הסיפור עצמו שגם עליו יש הרבה מה לומר, צריך ליישר קו: הקידום לתוכנית "המתחזים" השבוע היה בעצמו סוג של הונאה. לא חסרות סיבות לבקר את התוכניות של אתגר, בין אם על הסגנון הכוחני בו הוא מתעמת עם מושאי התחקירים שלו או העריכה האובר דרמטית ונטולת המודעות העצמית אבל בדרך כלל הם עומדים במשימת העל שלהם - להביא למסך סיפורי התחזות ומרמה מסמרי שיער ועל הדרך לחשוף בפעם המי יודע כמה את אוזלת היד של משטרת ישראל. ובכן, התוכנית ששודרה אתמול כשלה גם בזה. "המאדאם מירושלים" היא… הם… הוא… יצחק שריפי. כן, כל כך פשוט ולא מחייב אפילו עשירית מהטיזינג שאתגר עשה לצופים. מדוע? כי הסיפור של שריפי נחשף כבר לפני מספר שנים. חיפוש פשוט בגוגל יעלה מספר רב של כתבות על המקרה בו גבר בשנות החמישים לחייו, איש עסקים ובעל משפחה, התחזה לאישה ברשתות החברתיות, שם פגש צעירות מרקעים קשים ושידל אותן לשכב איתו ועם חבריו תמורת כסף. לא שהכסף היה הופך את המעשים שלו לשפלים פחות אבל חשוב לציין שגם כסף לא ניתן להן. שריפי הוא חלאה, אין שום מילה אחרת שיכולה לתאר אותו וגם העונש של אחת עשרה שנות מאסר שגזר עליו בית המשפט לא מספיק לדעתי. חיים אתגר וצוות "המתחזים" ידעו שהסיפור של שריפי לא חדש ויתרה מכך - בניגוד לתחקירים אחרים בהם אתגר לוקח חלק אקטיבי בחשיפת העבריינים ואף נכנס למקומה של המשטרה ומנסה לתפוס אותם, כאן הוא פשוט לקח סיפור שכבר נחקר וטופל והגיש אותו לצופים כאיזו חדשה מרעישה.

צעירה בת 20 שנתפסת מתמזמזת עם בן הרב נשלחת לדודתה המזדקנת, אולם להפתעתה הדמות המבוגרת לא דומה במאום למה שדמיינה. קראו את הפרק הראשון מתוך "אל תשכחי לכתוב" מאת שרה גודמן קונפינו

עולם הספרות המקומי אבל על לכתו של אחד מגדולי הסופרים הישראלים. מיכאל, יליד עיראק שהרבה לכתוב על המעברות וכמה מספריו נכנסו לתכנית הלימודים, היה גם פעיל חברתי ויו"ר האגודה לזכויות האזרח. בין ספריו הנודעים גם "סופה בין הדקלים"

רוני סומק ספד לסופר הענק שהלך היום לעולמו בגיל 97: "סמי זה עץ תמר שנעקר משורשיו על גדות החידקל וכל הנחלים בארץ רצו שישתלו אותו מחדש על גדותיו". הנשיא הרצוג: "מיכאל היה ענק שבענקים, אשר זכה לכבוד רב בישראל ובעולם כולו". עדי קיסר: "היו בו אצילות וענווה"