נתחיל מהסוף, מהביקורת המוזיקלית: "תמיד אוהב אותי" הוא באנגר פופ קלאסי. עם מיליוני האזנות בסטרימינג ואינספור גרסאות כיסוי זה מרגיש מיותר לציין את זה, אבל לפעמים גם את המובן מאליו יש להגיד. הפזמון שלו הוא מהקליטים שיצאו כאן בשנה האחרונה, והוא מתחרה רציני ל-APT של רוזה וברונו מארס לתואר "הלהיט הקליט של הסתיו שקשה להוציא מהראש ברגע שהוא מתנחל שם". אני מחבב את השיר למרות שאני אתאיסט גמור שלא מאמין ביישויות דמיוניות שאוהבות אותו, ואין לי בעיה להשמיע אותו לבנות שלי ולרקוד איתן בחדר בשמחה - כי בדיוק כמו APT, גם במקרה של "תמיד אוהב אותי" המילים די פשטניות ומגוחכות. ככה זה עם תולעי אוזניים, זה יותר הביט הכיפי, ופחות הליריקה המתוחכמת - וזה ממש בסדר. זו לא רק הדעה האישית שלי על השיר, אלא פחות או יותר מה שיוצר השיר המקורי אומר עליו. הראפר אֶלַייצוּר, או יאיר אליצור, מקפיד להבהיר בריאיונות שהוא יצר את השיר "כדי לצאת ידי חובה" בפני הרב שלו, שהניח בפניו את המילים שיהפכו לפזמון השיר. בריאיון לתכנית "הפטריוטים" ביום שני האחרון הוא אמר לינון מגל כי "השיר הזה, מחילה שאני אומר, מטופש מאוד". באותו יום הוא גם התראיין בתכנית הבוקר של ערוץ 13, שם אמרה לו רותם ישראל: "הכי הזוי, שמעתי שאמרת בהתחלה שהשיר מכוער", על כך הגיב אליצור, בחיוך כבוש: "אני עדיין…", ואז השניים נקרעו מצחוק. והאמת היא שאם אהבתם את "תמיד אוהב אותי" אז בהחלט כדאי לכם להאזין לשירים קודמים של אלייצור, שרבים מהם - להבדיל מהלהיט התורן - מציגים כתיבה אישית מורכבת יותר ומעניינת הרבה יותר. האמונה של אליצור, שחזר בתשובה לפני 15 שנה, משפיעה מאוד על האמנות שלו - אבל היא לא מבטלת את הכישרון שלו שמצליח לשלב כתיבה אינטליגנטית עם לא מעט הומור.

עברו עשר שנים (!) מאז שהחיקוי של שרה דנוך ("רחמים לא ידע, הוא לא ידע") הפך לקאלט. בזמן ש"ארץ נהדרת" התקשתה לפצח את עלייתו של ראש הממשלה לדוכן העדים, היא שוב הצילה את המצב עם אותו משפט אולטימטיבי

כתב ערוץ 14 משווה בין מספרי ההרוגים הטייסים לבין אלו החרדים, הפרשן הצבאי של אותו ערוץ מלגלג לסמל החטופים בשמיים שכל המדינה התרגשה ממנו - ועוד כמה רגעים מביכים שהיו השבוע

ג'סיקה סימפסון חזרה לאולפן ההקלטות לראשונה מזה יותר מעשור, אך דווקא המראה הבלתי מזוהה שלה היה מה שמשך את מלוא תשומת הלב של המעריצים. חלקם אפילו תהו אם זאת אכן היא

חמי רודנר מוכן להודות היום שהוא טעה לאורך כל השנים כשזלזל במי שקרא למגר את חמאס ברצועת עזה. "כשהיו בעבר סבבי לחימה עם חמאס, תמיד הייתי אומר 'יאללה שיעשו כבר הפסקת אש'. כל מי שאמר 'צריך לחסל את חמאס', אמרתי לו שהוא מחרחר מלחמה. אני טעיתי. אני תמיד זוכר את הדבר הזה. טעיתי. ההערכה האינטלקטואלית שלי לא הייתה טהורה". היה שלב שהטלת ספק גם באמונות הבסיסיות שלך? "לא. האמונות הבסיסיות שלי הן שאנחנו צריכים איכשהו להגיע לפשרה בתוך עצמנו ולפשרה עם שכנינו". פשרה? לא שלום? "פשרה יכולה להוביל לשלום. אני לא בטוח שהגרמנים והצרפתים אחרי מלחמת העולם השנייה מאוד אהבו אחד את השני. היום הם אוהבים אחד את השני. מצב של מלחמה תמידית לא יכול לקיים בתוכו חיים אמיתיים כמו שאני רואה אותם. יש אנשים שרואים חיים אמיתיים כדבר שצריך להכין אותו לקראת גאולה. אני לא נמצא שם. אני חושב שלכל אדם בעולם מגיע לחיות חיים אמיתיים". מה עוד השתנה בך בעקבות 7 באוקטובר? "אני קורא למלחמה הזו 'המלחמה על הדרך הביתה'. 'הביתה' בהמון מובנים. ב-12 באוקטובר כבר הופעתי עם גיטרה מול מפונים במלון בים המלח. היו לי חוויות מיסטיות בהופעות בחודשים הראשונים של המלחמה, כשנפגשתי עם מלא אנשים. הופעתי מול מילואימניקים, מול פצועים, מול מפונים, מול ניצולים וגם באזכרות. הייתה לי ממש חוויה מיסטית של התאהבות באנשים האלה, ולחלקם אני מסייע בדרכי הצנועה 'לחזור הביתה'. אני מרגיש שליחות ואני מבין כמה יש במוזיקה שלי יסוד מאחד ומרפא. זו הדרך הביתה שלי". ** צפו למעלה בריאיון המלא עם חמי רודנר אפשר גם להאזין לו בספוטיפיי ממש כאן לכל הראיונות של "ועדת תרבות"

סדרת הבת, שעלתה החודש ב-yes, תתורגם ל-12 שפות, ותעלה בתחילת השנה בפלטפורמת הסטרימינג הבינלאומית IZZY ברחבי העולם בשיתוף עם חברת התוכן Fremantle

קבלו את פרויקט חייו של אדיר מילר - "הטבעת", סרט שיצר על פי סיפור השואה של משפחתו. הוא גם מככב בו בצד ג'וי ריגר ותיקי דיין. התוצאה תהיה להיט עצום, ויש בה מסרים מעניינים מאוד

הסרט המדובר של איסטווד, פרויקט חייו של אדיר מילר, להיט אקשן בנטפליקס והפייבוריט לאוסקר. ארבע המלצות צפייה ואזהרה אחת