חמישה חודשים לאחר שהגיעה למקום השני בגמר האירוויזיון, מוציאה היום הזמרת יובל רפאל מיני-אלבום חדש ובו שלושה שירים מקוריים. בשניים מתוך שלושת השירים, "ומה איתך" ו"יידלק האור", הייתה יובל גם שותפה לכתיבת המילים. שם האלבום - 22:22 - הוא מוטיב רוחני מאוד אישי ומשמעותי של יובל, שהתחזק מאז ה-7 באוקטובר. היא החלה לשים לב כי הספרות 22:22 הופיעו מול עיניה בכל מקום אפשרי. לאחר שבדקה את משמעותן גילתה כי זה אומר "את בדרך הנכונה". יובל רפאל מסרה: "אין יום שאני לא רואה את שילוב הספרות 22:22 מופיע איפשהו. זה מלווה אותי. הדבר הקטן הזה מחזיק את הנפש שלי מתקדמת ברוגע, בשקט ובשלווה. רציתי לסמן בו את מה שמלווה אותי כל כך חזק ובכזו עקביות כבר שנתיים. זו הפעם הראשונה שאני מוציאה שירים שלי. זה מרגש, מפחיד, משמח וכל זה - זו הדרך הנכונה שלי. אני גם מתרגשת לבצע את השירים החדשים לראשונה על במה מול הקהל במופע שלי באמפי תל-אביב". האזינו כאן לאלבום

דייוויד גילמור, הגיטריסט של להקת פינק פלויד האגדית, הבהיר בראיון לעיתון "הטלגרף" כי אין שום דבר בעולם שיגרום לו להתאחד מחדש עם חבר הלהקה לשעבר רוג'ר ווטרס. "אין שום דרך אפשרית שאעשה את זה", השיב גילמור כשנשאל מה יצטרך לקרות כדי שירגיש בנוח להופיע שוב לצד ווטרס. הסכסוך הממושך בין השניים החל עוד בשנות ה-70 המאוחרות, כתוצאה ממאבק כוחות על הכיוון והשליטה בפינק פלויד. המתיחות הובילה לעזיבתו של ווטרס ב-1985 ולהתדיינויות משפטיות סביב הזכות לשימוש בשם הלהקה. בשנים האחרונות, הוויכוח עבר לזירה הפוליטית. גילמור ורעייתו פולי סמסון מתחו ביקורת על דעותיו של ווטרס בנוגע לסכסוך רוסיה-אוקראינה והצהרות פוליטיות נוספות, שלטענתם, "היו אנטישמיות".

"על מדים" עוסקת בנער הומו שמצטרף לחיל הנחתים. במשרד ההגנה שתחת ממשל טראמפ, שמבטל צעדים המקדמים הכלה של להט"ב בצבא ארה"ב, התייחסו אליה כאל "אשפה פרוגרסיבית"

ברנד מיינונגר הגרמני, שכתב לאורך השנים לא פחות מ-19 שירים שהשתתפו בתחרות וזכה בה פעם אחת, מת בביתו בבוואריה

כוכב "בחזרה לעתיד", המתמודד עם פרקינסון זה יותר מ-35 שנה, אמר בריאיון גם כי הוא "כבר לא כל כך הולך"

בכל עונה מחדש אני מופתע להיזכר ש"הדיפלומטית" היא סדרה של נטפליקס. זה מידע קיים, ידוע ומוכר, ובכל זאת שום דבר בתמהיל ובהלך הרוח של ענקית הסטרימינג, לא הופך את החיבור הזה להגיוני. בתוך ערימות היצירות הנשכחות והבינוניות ביום טוב שנטפליקס מטיחה בנו כמעט על בסיס שעתי, נוצצת לה סדרה חכמה, מהוקצעת ומוקפדת, שנראית כמו שריד מהשנים הראשונות של נטפליקס. אלו שבהן היא ביקשה לרתום את המשאבים שלה כדי להציב סטנדרט חדש לתעשייה, במקום להיות זו שגוררת אותה כלפי מטה. אחד הכלים שהופכים את "הדיפלומטית" למוצלחת כל כך הוא העיגון שלה במציאות העולמית. זה תהליך טבעי לדבורה קאן, היוצרת, ומי שהייתה מהכותבות של "הבית הלבן". כל כך הרבה ב"הדיפלומטית" הוא תוצר של סדרת המופת ההיא - מהגרעין המוסרי שעומד בבסיסה ועד הדיאלוגים המושחזים. בעונתה השלישית היא ממשיכה לפתח את העלילה הפיקטיבית שלה, בעודה שוזרת במקביל פיסות מהחיים עצמם: השבריריות של ברית נאט"ו והספק התמידי במרכזה (הסעיף שקובע שמתקפה על אחת מהחברות היא כמו מתקפה על כולן), התפרקות בריתות המערב בעידן של אוטוקרטים ואופורטוניסטים, ורוחות של מלחמה שעולות על רקע האכזבה מהמודל הדמוקרטי שעיצב את העולם בעשרות השנים האחרונות.

נתחיל מהסוף: הכוכבת האמריקנית אזיליה בנקס התנצלה על האמירות האנטישמיות שלה בטוויטר ואף מחקה את חלקן, כולל את הציוצים המאוד מפורשים: "אני רוצה ללכת מכאן!" ו"עכשיו אני מבינה את מי שבעד פלסטין". מחר היא תופיע כמתוכנן באמפי תל אביב, והאמירות המטורפות שלה יישארו כמזכרת מתקופה משונה שבה אזיליה בנקס היא הכוכבת הכי גדולה שנחתה בישראל במשך שנתיים שלמות. אז לידיעתך איזליה, אצלנו היהודים יש עיקרון של "מודה ועוזב ירוחם", ואנחנו לא רק נסלח לך אלא נודה לך על הביקור הכיפי הזה - על הבמה ומחוצה לה. שכחנו כבר כמה כיף זה שכוכבים בינלאומיים מסתובבים פה בינינו כאחד האדם. ובכל זאת, מכיוון שיש לנו היסטוריה קצת רצופה בדם בעקבות "טעויות" כאלה, כדאי רגע להבין מה בדיוק צייצת. ובשביל זה, צריך רגע לחזור לוולטר וויט. רוב העולם מכיר את השם וולטר וויט כדמות הראשית מסדרת המופת "שובר שורות". פחות מכירים את וולטר וויט, מייסד ה"ווסטרן פרונט", ארגון אנטישמי אמריקני קיצוני, שפרסם בין השאר ספר שנקרא "מי באמת הביא את העבדים השחורים לאמריקה?". ספוילר: התשובה, לפי וויט, היא "היהודים". "כשאנשים אומרים דברים נגד האהבה שלי ליהודים, זה עובר לידי" | ריאיון עם אזיליה

שלושה אנשים עמדו אמש במרכז שידורי האקטואליה בטלוויזיה: אחד שעצם הריאיון איתו הוא כתם מוסרי לשני מראייניו ולערוץ שבו התקיים הריאיון. השני הוא מי שמתחמק מראיונות אל מעין כמו-ריאיון והשלישי, בעצם שלישית, לא הייתה מוכרת לאיש עד לפני שנתיים, אבל אתמול זכתה לזמן מסך בפריים-טיים כאילו הייתה ראש הממשלה שביקש להעביר הודעה דחופה לציבור בעת מלחמה. נתחיל בזה שנמהר להיפטר ממנו, כמו דבק דבר-מה לא נעים בסוליית הנעל: כל מי שמעניק פיתחון פה, מיקרופון פתוח ומצלמה פועלת לאיתמר בן גביר, כהניסט מוצהר וגזען גאה, מביא על עצמו את הקלון שצריך לדבוק בגזען. זה היה נכון תמיד, זה נכון שבעתיים אחרי ששמענו ממקור ראשון עדויות של חטופים על כך שעונו בכל פעם שבה פתח את פיו.