בזמן האחרון אני מעדיפה לבלות את ימי השבת שלי מול הטלוויזיה, במעין "מועדון הסרט הטוב" פרטי שייסדתי לעצמי, בו מתקיימות הקרנות של סרטי עבר נוסח "כשהארי פגש את סאלי", "חמים וטעים" והסרט הטוב ביותר שיצא אי פעם בעולם כולו הלא הוא "ביג ליבובסקי". ההקרנה מתחילה בשעה 12 בצהריים והיא כוללת נשנושי בגט מאם:פם, גבינות מוולט, ים של זיתים שחורים מגרקו ותפריט אלכוהול שאני מקפידה שייבנה בקפידה. כן, לא יודעת איך לבשר לכם את זה, אבל בשבוע שעבר היה מישהו בחבורה שכבר כינה אותי ה"סופ נאצי" של תרבות השתייה. אני, כן אני, שיוצאת כנגד כל חוקי השתייה ובכלל החוקים באשר הם, ששותה יין אדום בקיץ, שלובשת לבן אחרי הלייבור דיי (לא אלכוהול אבל עבירה נוראית על החוק), שחושבת ששנדי לא היה משקה כל כך רע, אני הסופ נאצי של תרבות השתייה השכונתית. אבל לקחתי את זה כמחמאה.

חלות הכוסמין הרכות האלו טעימות בטירוף ומשרות תחושת שובע, הן יעלו בשמחה על שולחן השבת ואם תכינו כמות כפולה ותאחסנו אותן היטב, הן יהיו מושלמות עבור כריכים לכם ולילדים להמשך השבוע

בקציצות האלה העוף הוא רק תירוץ לכרוך יחד טונות של עשבי תיבול וזוקיני, והן אפילו לא עוברות טיגון עמוק, צריבה קלה, והן קופצות לרוטב שעמוס גם הוא במלא טעם וירוקים