לאמריקנים יש 'ארגז כלים' משלהם כיצד להביע אי שביעות רצון וחוסר נחת. מדובר בדרכים דיפלומטיות. לא פטיש חמישה קילו | פתאום כספים לא עוברים בזמן, הזמנות אמל״ח נתקעות נתניהו וביידן בימים טובים יותר | REUTERS/Ronen Zvulun הדברים הבאים מוקדשים לאותם שרים וח"כים שבבורותם הפיקו מרגליות כמו "מי צריך את אמריקה?", "לא צריך אותם", "נסתדר לבד".  יש חדשות לאלו: בתחום הביטחוני, בו נעסוק, איננו יכולים בלי אמריקה, ולא נסתדר לבדנו. ועוד חדשות: בשגרירות האמריקנית בת"א ובירושלים עוקבים ורושמים כל התבטאות של כל שר וח"כ כי הם מתייחסים ברצינות לדברים שאומרים KNESSET MEMBER ובוודאי CABINET MEMBER.  האמריקנים מתערבים בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל? בוודאי שהם מתערבים, כי הם נותני לחמנו (בביטחון). מיד נראה מדוע האמריקנים משוכנעים שמותר להם להתערב כשנראה להם שנשקפת סכנה למה שהם, מהנשיא ומטה, מגדירים COMMON VALUES, ערכים משותפים, שעיקרם משטר דמוקרטי ושמירה על זכויות האדם. כך זה אצל האמריקנים. סיוע ביטחוני הכל תחת מטריית הסיוע הביטחוני שמגישה ארה"ב לישראל. בתקופת הנשיא אובמה הוסכם על סיוע בסך 38 מיליארד דולר לעשר שנים שיסתיימו ב-2028. כלומר 3.8 מיליארד דולר לשנה סיוע למערכת הביטחון.  הסכום נחלק לשני חלקים: 3.3 מיליארד דולר לרכש מערכות צבאיות כמו מטוסי תדלוק, מטוסי קרב F-35 ומסוקי קרב. עוד חצי מיליארד דולר לפרוייקטים כמו 'חומה'/טילי 'חץ', 'שרביט קסמים', מיירטי כיפת ברזל ('טמיר') ופיתוח עתידי של חץ 4 נגד איומים עתידיים. מנת סיוע נוספת היא הלוואות שלוקחות ממשלות ישראל בבנקים אמריקניים, באישור הממשל, כדי לרכוש מוצרים צבאיים הדרושים בדחיפות. הקשרים בין ממסדי הביטחון של שתי המדינות הדוקים מאוד. יש פגישות תיאום, יש צוותי שת"פ אסטרטגי, יש קשרים קרובים בין משהב"ט וצה"ל לבין חילות האוויר והצי וה-ARMY, צבא היבשה. זו הסיבה שהאמריקנים נרעשו מפרשת פיטוריו/אי-פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט. עבורם הוא הנציג הבכיר של המדינה מול הממסד הביטחוני בוושינגטון. הוא איש מקצוע, גנרל, והממסד הביטחוני האמריקני מתייחס ברצינות למחוייבות האמריקנית המסורתית לביטחון ישראל ולשימור עליונותה האיכותית. עבורם אין אלו מלים בעלמא. מטוסי קרב ומתדלקים  נסקור כמה מהפרוייקטים החשובים, החיוניים וחלקם הדחופים ביותר "על האג'נדה", בין שתי המדינות.  מטוסי תדלוק. KC-46 PEGASUS של בואינג, שיחליפו את מטוסי התדלוק הישנים 'ראם' מבוססי בואינג 707. הוזמנו בשלב ראשון ארבעה מטוסים. תוך חודש-חודשיים מקווים שייערך טקס "חיתוך הברזל", תחילת ייצורו של המטוס הראשון עבור חה"א הישראלי, שאמור להגיע לארץ ב-2025 ושנה אחרי כן שלושה האחרים. שורה תחתונה: אי אפשר לתקוף את איראן ללא מטוסי תדלוק מודרניים.  בימים אל כבר מתקיימים דיונים על ההבדלים בין 'המטוס הירוק', המתדלק שמייצרים עבור חה"א ארה"ב ו'המטוס הכחול' שייוצר עבור ישראל, ובו יהיו מערכות אביוניקה, תקשורת לוויינים, ערוצי נתונים, מחשב – כל אלו תוצרת כחול לבן. בעתיד יגיעו עוד שני מתדלקים, מספרי 5 ו-6. מטוסי קרב חמקניים F-35 של לוקהיד מרטין. היום יש בבסיס נבטים שתי טייסות מבצעיות וטייסת הדרכה, בסך הכל 36 מטוסי אדיר, כולל מטוס ניסוי שחשיבותו עצומה ויש כזה עוד אחד רק לחיל האוויר המלכותי הבריטי.  באמצע 2024 יגיעו עוד 25 מטוסי 'אדיר' כדי להשלים ל-50. בסך הכל שואפת ישראל 75 מטוסי 'אדיר', כלומר שלוש טייסות מבצעיות ואחת טייסת הדרכה. מטוסי קרב F-15 IA מתקדמים תוצרת בואינג. זה מטוס הקרב העתידי שישא ברוב עול נשיאת חימושים רבים וכבדים לטווחים ארוכים מאד. רשמית מבקשת ישראל לרכוש 25 מטוסי F-15 IA  ולשדרג 25 מטוסי -F-15I  'רעם' שטסים היום בחה"א, כדי לקדמם  לרמה קרובה יותר ל-IA המתקדמים.  יש תקווה שעד סוף השנה ייחתם מסמך LOA , מכתב הסכמה, שבו ישראל "מסכימה" לתחילת שלבי הייצור אי שם בסביבות 2027/2028. מטוסי F-15IA אמורים להגיע, כך מעריכים, בסביבות 2030. בחיל האוויר סבורים שהחיל יזדקק למגוון משימות קרובות ורחוקות ל-100 מטוסי F-15 מתקדמים. מסוקי קרב, לייזר וחימוש  מסוקי קרב. מסוקי אפאצ'י AH-64 (בואינג) משני הדגמים בחיל האוויר, 'פתן' ו'שרף', מתיישנים, אך עדיין לא הוחלט בצה"ל ובמערכת הביטחון אם להמשיך להפעיל את מסוקי 'שרף' (LONGBOW) המתקדמים שעברו השבחה ביחידת האחזקה יא"א 22. צריך יהיה להחליט אם לשדרג או לרכוש מסוקים חדשים מודרניים, שגם בהם יותקנו מערכות אוויוניקה ישראליות דור 6 וחימושים תוצרת כחול-לבן. לפעילות מבצעית בזירות קרובות הולכת וגוברת חשיבות מסוקי הקרב. מסוק קרב/תקיפה הוא כמו כוח קרקעי מוטס נייד שנושא כמויות גדולות של חימוש ויכול לדלג ולהגיע לכל יעד ולפגוע בכל מטרה מקרוב ומרחוק במהירות רבה בעזרת חימוש מתקדם.  חימוש מתקדם. ישראל זקוקה לאלפי חימושים מדוייקים, פצצות מדוייקות, למגוון משימות קרובות ורחוקות. זה נושא מרכזי לדיונים רבים בין מערכות הביטחון של ישראל וארה"ב על חימושים לסוגיהם, והממשל מאפשר לישראל לקיים מו"מ ישיר בנושא זה עם היצרנים בארה"ב. דוגמאות חימוש אמריקני: פצצות JDAM של בואינג וטילי HELLFIRE של לוקהיד מרטין למסוקי קרב.   מסוקי תובלה KC-53K תוצרת לוקהיד מרטין. מחליפי מסוקי היסעור. ישראל הזמינה 12 מסוקים והראשונים אמורים להגיע לארץ ב-2025/2026.   מערכת נשק לייזר 'מגן אור' תוצרת רפאל ליירוט רקטות, פצמ"רים ומל"טים באמצעות קרן לייזר. פרוייקט שנעשים בו בימים אלו ניסויים רבים בדרום הארץ ונרשמו הצלחות ביירוטים. יש הסכם בין רפאל לבין לוקהיד מרטין לניסויים משותפים, ובעתיד ייצור מערכות נשק הלייזר במקביל בשתי המדינות. עד כאן כמה מחשובי הפרוייקטים שעל הפרק בעיקר בתחום האוויר, שהם משותפים לישראל ולארה"ב. אין לישראל בעולם מועמדים לשת"פים מסוג זה עם שום מדינה אחרת בהיקף ובאיכות.  דיפלומטיה. אבל כואבת מי שעוסקים במו"מ עם דרגי מערכות הביטחון בארה"ב יודעים שיש לאמריקנים 'ארגז כלים' משלהם כיצד להביע אי שביעות רצון וחוסר נחת. מדובר בדרכים דיפלומטיות. לא פטיש חמישה קילו, אלא פטישונים עדינים יותר. לא הכרזה נוסח גנרל דה גול בשעתו על אמברגו מיידי.   דחיית אספקות. הסברים בנוסח "למרבה הצער המסמכים נחתמו מאוחר, ולכן אין SLOT בחברה זו וזו לתחילת הייצור עבורכם. תצטרכו להמתין עוד שנה". מסרבים לבקשות הקדמת אספקה.  פתאום כספים לא עוברים בצינורות בקצב המקובל והמוכר. לפתע "אין לנו אפשרות למרבה הצער לשחרר לכם טכנולוגיה X או פיתוח Y". אם האמריקנים לא יספקו את כל הפריטים הנ"ל ועוד רבים אחרים – הם לא יהיו בצה"ל. איש בממשל אמריקני, דמוקרטי או רפובליקני, לא יאיים לנטוש את ישראל, כי זה מנוגד לאינטרס הלאומי של ארה"ב. אבל, כך חושבים בוושינגטון, שת"פ ויחסים הדוקים בין ידידים, פירושו בין ידידים משתי מדינות דמוקרטיות.