ממשלת קייב חוזרת וטוענת כי לשום מדינה אין זכות לנהל מו"מ על עתיד המלחמה https://www.flickr.com/photos/president_of_ukraine/52693280948 | Public domain בחודש שעבר התקיימה שיחת טלפון בין ראש שרותי המודיעין של רוסיה סרגיי נרישקין לבין עמיתו האמריקני ראש ה-CIA ויליאם ברנס בנושא "מה לעשות עם אוקראינה", כך דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית טא"ס. ניו יורק טיימס ווול סטריט ג'ורנל מסרו כי ב-30 ביוני טילפן ברנס לנרישקין והבטיח לקרמלין שארה"ב אינה מעורבת בניסיון המרד של ראש כוח וגנר פריגוז'ין. לדברי סוכנות טא"ס, השיחה בין שני ראשי המודיעין נמשכה כשעה והוקדשה לעתיד המלחמה באוקראינה. סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב לא הגיבה לדיווח הרוסי. ממשלת קייב חוזרת וטוענת כי לשום מדינה אין זכות לנהל מו"מ על עתיד המלחמה באוקראינה וארה"ב תומכת בעמדה זו.  ברנס ונרישקין מקיימים ערוץ תקשורת מיוחד מאז תחילת המלחמה באוקראינה ולדברי נרישקין "בשלב מסויים מו"מ על עתיד אוקראינה יהיה אפשרי".    

צבא לבנון הודיע שמטרת התרגיל היא לשפר את השת"פ עם ציי מדינות אחרות Resolute Union 2023 Dive Rescue Training [Image 6 of 6], by CPL Jensen Guillory, identified by DVIDS הצי הלבנוני פתח השבוע בתרגיל ימי בשיתוף עם הצי האמריקני של פיקוד מרכז NAVCENT ועוד כמה מדינות. צבא לבנון הודיע שמטרת התרגיל היא לשפר את השת"פ עם ציי מדינות אחרות, לתרגל מבצעי נחיתה, שליטה ובקרה בים, צלילה מבצעית, סילוק מוקשים ימיים, פיקוח על אניות סחר ומבצעי חילוץ והצלה.  התמרון הימי יימשך תשעה ימים וישתתפו השנה נציגים של ציי מצרים, ירדן, צרפת, עירק והצי המלכותי הבריטי, כך דיווח דובר הכוח הימי של פיקוד מרכז קומנדר טים הוקינס. BREAKING DEFENSE דיווח שמינהלת התמרון היא בעיר ג'וניה שבצפון לבנון, וישתתפו גם כלי טיס. ירדן תורמת לתמרון יחידה שמתמחה בהשתלטות על כלי שיט בים, עירק שלחה יחידה לסילוק מוקשים ימיים, מצרים שלחה צוות צלילה מבצעית והצי הבריטי שולח יחידת קומנדו ימי. מפקד הצי הלבנוני אדמירל בייסאם דאנאוי אמר כי לצי הלבנוני חשוב נושא הפעלת מערכות מכ"ם חוף השומר על חופי המדינה ועוקב אחר כלי שיט חשודים.  

מערכת BRO-SATCOM נועדה לתכנון, הקצאה ואופטימיזציה של כל מערך תדרי התקשורת הלוויינית בצה"ל   תמונה: אומניסיס חברת אומניסיס (Omnisys) הישראלית, ספקית עולמית של פתרונות אופטימיזציה של משימות לביטחון והגנת המולדת, הודיעה השבוע כי סיפקה לצה"ל גרסה ראשונה של מערכת BRO-SATCOM לתכנון, הקצאה ואופטימיזציה של כל מערך תדרי התקשורת הלוויינית בצה"ל. ככל שהביקוש לתקשורת לוויינית גדל, מתעוררים אתגרים, כולל זמינות ספקטרום מוגבלת, עלויות גבוהות, הפרעות ותקנות משתנות. לדברי אומניסיס, מערכת BRO-SATCOM נועדה להתמודד עם מכשולים אלה על ידי מתן תכנון יעיל, חיסכון בעלויות, עמידה בתקנות ורמות שירות אופטימליות. התכונות המתקדמות שלה כוללות מידול מטע"דים מייצגים, ניתוח דרישות תפעוליות ואלגוריתם אופטימיזציה המבטיח מובילים פעילים מרביים תוך התחשבות במאפייני ביצועים, בדיקות הפרעות ואילוצים רגולטוריים.  עם ממשק ידידותי למשתמש, המערכת מאפשרת הקצאה ידנית של אלומות, יצירת דוחות טכניים ואינטגרציה עם מערכות ניטור בזמן אמת למודעות מצבית. מערכת BRO-SATCOM מאפשרת למשתמשים לקבל החלטות מושכלות ולהשיג ביצועי משימה מרביים.  

לנגמ"שי ברדלי יש כוח אש מוגבר והם משרתים בצבאות ארה"ב, קרואטיה, יוון ולבנון By unknown, US DoD photo - http://www.namsa.nato.int/gallery/ws_tow_e.htm, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4409694 הצבא הרוסי לקח שלל נגמ"ש אמריקני מדגם BRADELY M2A2 בקרב עם צבא אוקראינה ליד זפוריז'ייה.  ARMY RECOGNITION דיווח שזו הפעם הראשונה שהרוסים מחזיקים בנגמ"ש האמריקני שלא נפגע ונלקח שלל שלם. לנגמ"שי ברדלי יש כוח אש מוגבר והם משרתים בצבאות ארה"ב, קרואטיה, יוון ולבנון. הנגמ"ש חמוש בתותח, מקלע, שני משגרי TOW וארבעה משגרי רימונים. השריון של הכלי חסין מפגיעות RPG ורסיסי פגזים 155 מ"מ, הצוות מונה שלושה ועוד ששה לוחמים שהנגמ"ש נושא בשדה הקרב.   

ההדגמה כללה סימולציות לחימה בזירות מגוונות, כולל סביבה עירונית, מעל ומתחת לקרקע, כמו גם שטח פתוח תמונה: רפאל רפאל ערכה הדגמה מקיפה של מערכת התקשורת הטקטית שלה BNET עבור כוחות מיוחדים רומניים, יחידות מודיעין ושירותים ממשלתיים אחרים במאי 2023.  האירוע נערך בשיתוף פעולה עם השותף המקומי STARC4SYS SRL, הציג את היכולות של BNET במגוון תרחישים, והמחיש את יעילותו בסביבות תפעוליות מורכבות. ההדגמה כללה סימולציות לחימה בזירות מגוונות, כולל סביבה עירונית, מעל ומתחת לקרקע, כמו גם שטח פתוח. רפאל הציגה כיצד פתרון התקשורת הטקטית של BNET מאפשר ניהול קרב בזמן אמת, איסוף מידע וניווט בסביבות ללא GPS ובתרחישי קרב מורכבים אחרים.  "היכולת למקם במדויק את כל הכוחות בזמן אמת, אפילו באזורים ללא GPS, חשפה את הפוטנציאל העצום של מערכות התקשורת הטקטיות", אמר כריסטיאן גימפוס, מנכ"ל ב-STARC4SYS SRL. 

מטרת ההסכם היא לקדם את היצור, התכלול, המכירות והשיווק של מערכות החימוש משוטט קטן של תע"א בגרמניה https://www.iai.co.il/p/rotem התעשייה האווירית והחברה הגרמנית MBDA חתמו על הסכם שיתוף פעולה שמטרתו קידום היצור, התכלול, המכירות והשיווק של מערכות החימוש המשוטט של תע"א בגרמניה. MBDA מחשיבה את עצמה כמובילה בגרמניה בתחומי הפיתוח, היצור והתחזוקה של טילים מונחים, מערכות הגנ"א ואילו תע"א הינה החברה הראשונה בעולם שפיתחה מערכות חימוש משוטט לפני ארבעה עשורים. סל מוצרי החימוש המשוטט של תע"א כולל את ה-Harop, ה-Harpy, המיני Harpy ואת הרותם. יחד עם MBDA, התעשייה  האווירית מציעה את סל מערכות החימוש המשוטט הזה לכוחות המזוינים הגרמניים בכדי לסגור פערי יכולת בצבא, בחיל האוויר ובחיל הים הגרמניים. תומס גוטשילד , מנכ"ל MBDA גרמניה: "אנו כבר הודענו על השותפות שלנו עם תע"א בשנת 2021 וכעת אנחנו שמחים להמשיך שותפות אסטרטגית זו עם הסכם זה. לא רק המלחמה באוקראינה, אלא גם הסכסוך בין אזרבייג'ן לארמניה הוכיחו את חשיבות הרחפנים במשימות קרביות. ״החברות שלנו הסכימו לשתף פעולה בהכנות, ביצור, בשיווק ובישום של כל העבודה הנדרשת הקשורה לחימושים משוטטים לטובת הלקוח הגרמני שלנו, הצבא הגרמני". בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "תע"א גאה לעבוד עם MBDA גרמניה בתחום החימושים המשוטטים. הסכם זה מאפשר לנו לשלב יחד את העוצמות של שתי החברות. התעשייה האווירית היא חלוצה עולמית בפיתוח התפיסה המבצעית של מערכות חימוש משוטט.״  

ארה״ב רוצה להגיע לייצור 90,000 פגזי ארטילריה בחודש עד 2025 | באירופה התעשייה ישנה בעמידה | בישראל תפוקת הייצור מסווגת (אך קטנה)  Projectiles for distribution at Scranton Army Ammunition Plant. [Image 2 of 2], by Dori Whipple, identified by DVIDS אם אתם נמצאים בין הקוראים שלנו, אתם בטח חשופים לפיתוחים העדכניים בתחום האמל״ח. קונספטים על מלחמות עתיד מרובות טכנולוגיה, בינה מלאכותית, רובוטים ובלתי מאוישים שמזהים ותוקפים לבד מטרות. אולם, לפני כשנתיים החליטה רוסיה לפלוש לאוקראינה במהלך שיצר את אחת המלחמות הסימטריות הגדולות ביותר בעולם שארעו בעשורים האחרונים.  צבאות סדירים ומילואים, מאות אלפי חיילים, אלפי טנקים, נגמ״שים, תותחים. מאסה מטורפת של פלדה, חומר נפץ וכוח אדם נשפכים כבר 500 ימים לשדה הקרב - שדה הקטל, במלחמה שלא רואים את סופה. ואיפה כל ההבטחות על ״מלחמות העתיד״, ובכן, אלו יחכו לעתיד כנראה. בינתיים, אנחנו במלחמות עבר, כאשר הארטילריה ״מלכת הקרב״, לצד טנקים ונגמ״שים.  וכאשר הקונספטים מקדימים את שדה הקרב - התעשייה הביטחונית מוצאת את עצמה לא מוכנה. זה בערך מה שקורה בשנתיים האחרונות בארה״ב ואירופה. מקבלי החלטות שסברו כי הם מתכוננים למלחמות העתיד, סגרו פסי ייצור ומפעלים שאמורים לתמוך במלחמות העבר. התוצאה - אין מספיק פגזי ארטילריה לתמוך באוקראינה. לעומת זאת, נראה שהרוסים, שהתכוננו למלחמות העבר, הצליחו, למרות סנקציות מערביות, לשמר כושר ייצור שמאפשר לארטילריה שלהם לכתוש את הצבא האוקראיני. גם אחרי 500 ימי לחימה.  ייצור פגזים בארה״ב - מתעורר המפעלים המייצרים פגזי ארטילריה בארה״ב נקראים GOCO facilities. הקיצור מתייחס ל-Government-Owned/Contractor-Operated. אלו מפעלים ממשלתיים המנוהלים במכרז על ידי קבלנים פרטיים, אך שייכים לצבא. אלו גם המפעלים שאחראים על ייצור ושליחת הפגזים לאוקראינה בשנתיים האחרונות מאז פלישת רוסיה לאוקראינה.  לאור הצורך לייצר יותר פגזים, וההבנה כי גם במלחמות עתידיות הארטילריה המסורתית תהיה עמוד תווך בלחימה, המשרד בצבא האמריקאי האחראי על המפעלים האלו, משרד ניהול התכנית המשותפת לחימוש ותחמושת, רוצה לשדרג את המפעלים. המטרה היא להעלות את תפוקת המפעלים ל-85-90 אלף פגזים בחודש. כלומר, קצת יותר ממליון פגזים בשנה.  ישנם כשבעה מפעלים ברחבי ארה״ב הפועלים תחת התכנית הזו ומהווים את שרשרת האספקה הלאומית של פגזי ארטילריה. לצבא ארה״ב ולצבאות ידידים. בשנתיים האחרונות, ממשלת ארה״ב הקדישה מעל מיליארד דולרים לשדרוג המפעלים והוספת קווי ייצור. מדובר בייצור של הפגזים M795 וגם M1128, XM1113 ו-XM1210.  היות וקצב הייצור בארה״ב לא מספיק עבור הצריכה באוקראינה, ארה״ב רוכשת פגזים ממדינות שונות. למשל, ארה״ב רכשה חצי מליון פגזים מדרום קוריאה. היו גם כתבות כי ארה״ב לקחה פגזים ממחסנים אמריקאים בישראל.  בתחילת הלחימה באוקראינה, ארה״ב עמדה על ייצור של כ-14,000 פגזים בחודש. נכון לחודש יוני האחרון, הייצור עוד על 24,000 בחודש. עד 2025 התכנון לעמוד על 40,000 בחודש ועד 2028 לעמוד על 85-90 אלף פגזים בחודש. כך לפי ​​דאג בוש, עוזר המזכיר של הצבא לרכישות בפרסום של wsj.com.  לפי פרסום של defensenews, הצבא האמריקאי רוצה להשקיע 18 מיליארדי דולרים במהלך 15 שנים לשדרג את יכולות הייצור והשינוע שלו. ״הצבא מייצר פגזי ארטילריה במפעל התחמושת בסקרנטון בפנסילבניה, כמו גם מתקן ג'נרל דינמיקס ומערכות טקטיות בקרבת מקום בוילקס באר. הוא ממלא אותם במתקן ממשלתי באיווה״, לפי הפרסום. מדובר כאמור בחלק ממערך מפעלי GOCO.  ״הצבא נמצא גם בחוזה לבניית מתקן נוסף עם חברה בקנדה, והוא בדיונים עם יחידת ג'נרל דינמיקס בגרלנד, טקסס, כדי ליצור גופי פגזים נוספים. איווה מרחיבה את היכולת שלה, ויש הרחבת ייצור מסוימת בקנזס.״  הייצור באוקראינה כשל בשל שחיתות  "רוסיה נמצאת צעדים לפני אוקראינה ביכולות התחמושת״, כותבת pati_marins64. ״לפי מקורות צבא וממשל אוקראינים, רוסיה יכולה לירות עד פי 10 יותר תחמושת ממה שאוקראינה יכולה במהלך לחימה בעוצמה גבוהה. בממוצע, רוסיה יורה 60,000 פגזים לעבר אוקראינה ביום. בעוד אוקראינה יורה 20,000.״ כלומר יתרון תעשייתי רוסי פי 3-10 לעומת אוקראינה (כולל הגיבוי של ארה״ב ואירופה).   לפי פרסום של kyivindependent, מלאי הפגזים של אוקראינה התרוקן עוד טרם הפלישה הרוסית, בשל סדרת פיצוצים במחסנים. חלקם קשורים לתחזוקה לקויה וחלקם לפעולות של הביון הרוסי.  ״המלאי של אוקראינה התייבש עקב סדרה של פיצוצים במחסני תחמושת בין 2014 ל-2018 באוקראינה, כמו גם בצ'כיה ובבולגריה, מדינות שמהן קנתה אוקראינה תחמושת עבור אמל״ח סובייטי״, לפי הפרסום. ״אוקראינה ניסתה לבנות ייצור של תחמושת ארטילרית ב-2018, ארבע שנים לתוך המלחמה בדונבאס. ניסיון זה נכשל, עקב חשד לשחיתות.״  על פי הפרסום, באותה תקופה הוטל על Bezpeka, מפעל ממשלתי שפעל אז תחת משרד הכלכלה האוקראיני, לרכוש ציוד לייצור תחמושת למפעלי המדינה. ״החברה התבקשה לקנות ציוד עבור Ukroboronprom, יצרנית הנשק בבעלות המדינה של אוקראינה, שמותגה לאחרונה מחדש כתעשייה הביטחונית האוקראינית כחלק מהרפורמה הארגונית. הציוד יאפשר ל-Ukroboronprom להתחיל לייצר פגזי 152 מ"מ״, על פי הפרסום. ״Bezpeka הזמינה את הציוד מקבלן אמריקאי, גריי פוקס לוגיסטיקה, שמעולם לא סיפק את ההזמנה. אוקראינה זכתה בבוררות נגד החברה ב-2020 ועדיין לא קיבלה את 8.3 מיליון הדולר ששילמה מראש עבור ההזמנה - אבל היא הפסידה זמן יקר. רשויות אכיפת החוק פתחו בחקירה סביב מנהל Bezpeka, בטענה שהוא וסגן שר הכלכלה תכננו לתת את החוזה לחברה האמריקאית תוך שהם יודעים שהיא לא יכולה לספק את הציוד. מנהל Bezpeka חשוד בבגידה, שימוש לרעה בתפקיד וגניבה. ״בזמן ההמתנה לציוד האמריקאי, בשנת 2018, אוקראינה הזמינה פגזים בקוטר 152 מ"מ מחברה פרטית אוקראינית בשם רובין. היא סיפקה מוצרים באיכות נמוכה, שלא אושרו על ידי משרד הביטחון. אלו היו הניסיונות היחידים של אוקראינה להשיק ייצור המוני של תחמושת לפני הפלישה הרוסית ב-2022.״  זו הסיבה שכאשר רוסיה פלשה, לאוקראינה לא היו יכולות ייצור תחמושת אמינים ונשאר מעט במלאי.  האיחוד האירופאי - ישן בעמידה  ״בריטניה והאיחוד האירופי לא מסוגלים לייצר כמויות של פגזים״, לדברי אדמירל רוב באואר, יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו. הוא אמר לשרי החוץ של המדינות החברות באמצע מרץ 2022: ״אנחנו מספקים ממחסנים חצי ריקים״, לפי הפרסום.  שתיים מיצרניות התחמושת הגדולות באירופה, Nammo ו-Nexter, התחילו לקנות חומרי גלם כדי להתכונן לעלייה בביקוש. עם זאת, הגברת הייצור אינה עניין של ״לחיצת כפתור״ ולוקחת זמן רב. לפי הערכות, אם המפעל יעיל, הוא מכפיל ייצור במהלך שנתיים עבודה.  לאחרונה דיווחו ברויטרס כי האיחוד האירופאי ישקיע חצי מיליארד אירו בהגברת הייצור של פגזי ארטילריה. לפי פרסום של האיחוד, נדרש מהלך מהיר להגברת הייצור בתגובה לבקשה אוקראינית לאיחוד האירופי לספק פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ והסכמה של המועצה ב-20 במרץ 2023 על הצעה תלת-מסלולית בנושא תחמושת.  ״המדינות החברות הוזמנו להעביר בדחיפות תחמושת מהמלאי שלהן לאוקראינה (מסלול 1). מדינות האיחוד האירופי הסכימו לרכוש במשותף מיליון פגזי תחמושת (מסלול 2). מסלול 3 שואף להגביר את כושר הייצור בתעשייה הביטחונית האירופית״, לשון הפרסום.  לסיכום, ארטילריה היא עדיין ״מלכת הקרב״, לטווחים של 20-40 ק״מ. עם כל החימוש המונחה, שחלקו אכן פועל באוקראינה, הוא מגיע באצוות קטנות, הוא יקר מאד לשימוש, ויכולות הייצור שלו מוגבלות. כמו גם שרשראות האספקה שלו מורכבות ביחס לפגז ארטילריה.  בישראל מי שמייצרת פגזי ארטילריה זו אלביט שרכשה את תעש. עם זאת, כושר הייצור של אלביט בהקשר זה מסווג, אך ניתן להניח שאנחנו רחוקים מאד גם מ-14,000 פגזים בחודש. המשמעות היא, שבמלחמה הבאה, אם תפרוץ, צה״ל יהיה תלוי בתעשייה האמריקאית בהקשר פגזי ארטילריה. 

חיזבאללה מחמם את הגבול - אבל לא בטוח שהוא רוצה שריפה | תעשיית הרקטות של החמאס בשומרון מדאיגה - אך ניתנת לסיכול | שר הביטחון בבאקו | הביקור הקרוב של נתניהו בסין הוא יותר מלגיטימי Credit: Fadel Itani via Reuters Connect   האיום הגדול ביותר על צה"ל הוא ההתפוררות הפנימית. בין היתר, חיל האוויר עלול להגיע כבר בשבוע הבא אל מה שהוגדר על ידו כ"קו אדום", כלומר המספר הכולל  של טייסי המילואים שיודיעו על הפסקת התנדבות, כל אחד בפני עצמו, ויפגע ביכולות החיל.   המספר הזה אסור לפרסום בהוראת הצנזורה. בינתיים, חיל האוויר עדיין בכשירות מבצעית מלאה, ואפשר לתת את המקום הראשון ברשימת האירועים הביטחוניים המרכזיים של השבוע למתיחות הגדלה מול חיזבאללה בגבול הצפון. רקע של 100 שנה ב-85 מילים 79 ק"מ של קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון נקבעו בסדרה של הסכמים בין המעצמות לאחר מלחמת העולם הראשונה. הבעיה היא שהקו נמתח על המפה בעיפרון לא דקיק, שעוביו משקף כמה עשרות מטרים במציאות.  כאשר ישראל נסוגה מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000, היא השתדלה להקים את גדר המערכת על פי הגבול הבינלאומי החמקמק, ככל שניתן. רוב הזמן, המיקום המדויק של הגבול לא מעניין אף אחד. לא בישראל. לא בלבנון.  אך כאשר מנהיג חיזבאללה מעוניין בכך, הוא משתמש בסוגיה כדי להדליק את האש ולבשל מתיחות. במתיחות הנוכחית, שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפרת ריבונות. חסן נסראללה טוען שישראל פגעה בריבונות הלבנונית בכך שסגרה את הגבול בחלק הצפוני של הכפר העלאווי רג'ר במורדות הר דב, מצפון לקריית שמונה.  זה קרה כבר בספטמבר 2022, כדי לאפשר תנועה חופשית בתוך הכפר. ישראל חייבת מצידה להגיב על התנחלות של מאהל חיזבאללה בשטח שנמצא בשטחה הריבוני אך מעבר לגדר המערכת, לא הרחק מרג'ר. בתחילה הקים חיזבאללה שני מאהלים.  לאחרונה קיפל אחד מהם, אך האוהל שנותר בשטח עדיין מהווה התרסה בלתי נסבלת מבחינתנו. מה עושים? בינתיים מנסים לגרום לחיזבאללה לפרק גם אותו, באמצעים  דיפלומטיים. בתמונה הרחבה יותר ההרתעה שהושגה במלחמת לבנון השנייה שפרצה ב-2006, החזיקה מעמד באופן כמעט מוחלט כ-15 שנים,  פחות או יותר (חשוב לציין, שגם ישראל מורתעת במידה רבה על ידי חיזבאללה).  בשנתיים האחרונות, חלה שחיקה חמורה בהרתעה, בלי קשר להרכב הממשלה בירושלים. הדבר בא לידי ביטוי גם בשליחת מטוסים ללא טייס לעבר שדה גז ישראלי כריש" על ידי חיזבאללה, לפי החתימה על הסכם הגז בין הארצות. לפי הערכות המודיעין, בחודשים האחרונים מפרש נסראללה את המחלוקת הפנימית הקשה בישראל כחולשה, וכהזדמנות לעבור למתקפה. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בשליחת חוליית טרור להניח מטען רב עוצמה ליד צומת מגידו, בפיגוע שבו נפצע אזרח ישראלי, ובירי חסר תקדים של קטיושות, שיוחס לחמאס בדרום לבנון.  בשני המקרים פעל נסראללה מבלי לקחת אחריות פורמלית. במקביל, בלי הצהרות לעיתונות, ממקם חיזבאללה עוד ועוד יחידות סמוך לגבול עם ישראל, שאמור היה להישלט על ידי צבא לבנון וכוח יוניפ"יל האימפוטנטי.  מערכת הביטחון הישראלית מבצעת מצידה עבודות בינוי וביצורים לאורך הגבול הבינלאומי, כפי שהוא נתפס על ידינו. כל הכיף הזה מלווה באינספור התגרויות ו"איתותים". טיל נ"ט ששוגר לפתע השבוע מלבנון לישראל שלא לעבר מטרה מסוימת, או מטען אל-הרג שהניח צה"ל סמוך לגבול והתפוצץ ביום רביעי. האם המתיחות מובילה למלחמת לבנון השלישית? לכאורה כן, על פי דברים שאמר השבוע נסראללה בנאום זחוח לרגל יום השנה ל"לבנון השניה": ״האוהלים הפכו לנקודת מבחן לריבונות ולכוח שלנו. באמצעותם נלמד לקח את הישראלים. תנסו לפעול נגדם? אנחנו נלמד אתכם לקח שלא תשכחו". ניתוח חליפי: למה לא תהיה מלחמה רבתי בצפון? כי לבנון נמצאת בקריסה כלכלית וחברתית כוללת ולנסראללה אין שום לגיטימציה פנימית לגרור את לבנון לעוד מלחמה עם ישראל. ומשום שאיראן בנתה את חיזבאללה בראש ובראשונה ככוח הרתעה למקרה של מתקפה ישראלית- אמריקאית נגדה. היא לא תרצה "לבזבז" אותו על פחות מכך.  ובכל זאת, מלחמות פורצות גם כששום צד אינו מעוניין בהן, בדיוק כמו השבוע לפני 17 שנה. רקטה על שקד   בתחילת השבוע שוגרו רקטות מאולתרות גם לעבר הישוב שקד בצפון השמרון (מי זוכר?). תעשיית הרקטות של החמאס בשומרון מדאיגה של השב"כ וצה"ל, אבל לא יותר מידי. השומרון עדיין אינו עזה, ולא יהיה בלתי אפשרי לחסל את התשתית הזאת. הרבה יותר מעניין הניסיון של אבו מאזן לקבל דריסת רגל באיזור ג'נין, כפי שבא לידי ביטוי בביקור שלו בעיר ביום רביעי, לראשונה אחרי 11 שנה. וגם זה: בתעשיות הביטחוניות הישראליות עובדים כעת במרץ על פרויקט ליירוט רקטות באמצעות קרני לייזר. את הקרניים מפתחת אלביט מערכות, אך פרויקט כולו מנוהל על ידי רפאל, שהביאה לזירה את כיפת ברזל לפני למעלה מעשור.   מערכת הלייזר "מגן אור" אמורה להשלים את מערכות היירוט האחרות של ישראל המבוססות על טילים כנגד טילים בכל הטווחים - "חץ" (שנמכר באחרונה לגרמניה) , "קלע דוד" (שנמכרת לפינלנד) ו"כמובן כיפת ברזל" עצמה. לפי ההערכות המעודכנות במערכת הביטחון מערכות הלייזר "מגן אור" הראשונות יוצבו בשטח בסוף שנת 2024. לא עוד מדע בדיוני. בינתיים בבאקו בירת אזרבייג'ן ששוכנת על החוף המערבי של הים הכספי, עלתה השבוע לכותרות (העמודים הפנימיים בלבד) בשני הקשרים: סיכול ניסיון פיגוע בשגרירות ישראל וביקור שר הביטחון יואב גלנט, שנמצא בעיצומו.  הביקור כשלעצמו מבטא את הפריחה ביחסים הביטחוניים בין הארצות, שהחלו כבר בתחילת העשור שעבר. במסגרת היחסים המיוחדים, מספקת ישראל מערכות נשק מתקדמות לאזרבייג'ן, ששקועה בסכסוך ממושך עם ארמניה.  מצד שני, לא קל לנחש מהו האינטרס העצום שיש לישראל בברית עם המדינה המוסלמית-שיעית, שחולקת גבול כמעט אינסופי  עם איראן. והקשר המיוחד הזה קשור גם לניסיון הפיגוע בשגרירות שרק נחשף. לפי הפרסומים, מאחורי הסיכול עומד המוסד. מאחורי הניסיון – איראן. אם הפיגוע היה מצליח, האיראנים לא היו לוקחים אחריות עליו, אך היו רשומים לעצמם בסיפוק פגיעה בשתי ציפורים במכה אחת – גם בישראל וגם באזרבייג'אן בת בריתה. מבחינת ישראל, ניסיון הפיגוע בבאקו מצטרף לשורה ארוכה של ניסיונות איראנים לפגוע ביעדים ישראלים ברחבי העולם בתגובה לפגיעה במדעני גרעין וביעדים באיראן, שהם מייחסים לישראל. סיכול אחרי סיכול (חלק מהסיכולים אינם מתפרסמים) – יצר הנקם של טהרן עדיין עז. בסופו של דבר האיראנים גם יצליחו לבצע פיגוע ביעד כלשהו. דברים שרואים מסין דווקא על רקע הפרסומים על ה"הערכה מחדש", לכאורה, שמבצע הנשא ביידן ליחסים המיוחדים של ארצות הברית עם ישראל, חשוב לשים את ההקשר של הביקור הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין באופן נכון. הוא אינו נועד לתחוב אצבע ישראלית בעין אמריקאית, כפי שניתן היה להבין מחלק מהפרסומים בתקשורת. אלה הדברים שיכולתי להבין מביקור שערכתי בבייג׳ינג ובשנגחאי, בין היתר לרקע הפורום הכלכלי העולמי. המתיחות המסחרית בין ארה"ב לסין עצומה, אבל סין עדיין אינה בבחינת אויב מר.  ביקור נתניהו, שעדיין לא נקבע לו תאריך סופי, ייערך אחרי ביקורים שערכו השנה בבייג'ין נשיאים של מדינות כמו צרפת ואוסטרליה, וביקור של מזכיר המדינה של ארצות הברית עצמה. לישראל ולסין עדיין נותר כר עצום לשיתוף פעולה כלכלי מדעי, בכל זירה שאינה ביטחונית או שאינה קשורה למרוץ להשגת עליונות בתחומי הבינה המלאכותית. וכן, לא כל דבר שקורה בעולם קשור לכאוס הפליטי והחברתי אצלנו. הביקור הקרוב של נתניהו בסין הוא יותר מלגיטימי.