ארבע הערות על השבוע בביטחון: הצרות של הלוי | ההברקה של שבתאי שביט | המיקום של אריתריאה | הם תוקפים גם את שב״כ צילום: דובר צה״ל  גם אם מדובר ב"אינתיפאדה שלישית" או שזהו רק "גל טרור" (שאינו נגמר), המצב ביהודה ושומרון כבר לא ישוב למה שהיה מאז דעיכתה של האינתיפאדה השנייה ב-2005. בטח לא בקרוב. זהו מצב חדש, לזמן לא קצר. הצרות של הלוי  קצב הפיגועים הולך ועולה עוד מימיה של הממשלה הקודמת. עתה, לצד פיגועים על בסיס כמעט יומי, כמו (גם) השבוע, מה שמאפיין את התקופה זה היקף התראות עצום, שמגיע כבר למספרי ההתראות ה"חמות" של שנת 2004 בכמה מהאזורים.  בהתאם, מספר הנפגעים הישראליים בפיגועים כבר שבר השנה שיאים, למרות שגם מספר הסיכולים נמצא בשיא של כמעט 20 שנה - יותר מ-500 סיכולים מאז תחילת השנה, נכון להשבוע. בזמן שהחברה הישראלית מתבוססת בשסעיה, חשוב לדעת כי רצף הפיגועים שמתמקד ביהודה ושומרון אינו מקרי. זוהי אסטרטגיה של החמאס, לצד איראן והג'יהאד האיסלאמי, שלצורך האויב המשותף להם, שמו בצד את השסע הסוני-שיעי.  הפיגועים עצמם אינם מונחים מגבוה (ולכן קשה יותר לסכל אותם), אבל כל הזוממים עלינו מציפים את השטח בכסף ונשק, ומבהירים היטב את המצופה מאנשיהם: לבצע פיגועי ירי, לדרוס, לדקור. מהמפקדות באיראן, בעזה, בביירות ואפילו מאיסטנבול, מועברות ההנחיות הכלליות.  המטרה תהיה לייצר ביהודה ושומרון "לבנוניזציה" , כך שכוחות הביטחון והתושבים יותקפו גם במטענים קטלניים ואולי אפילו בטילים שיוברחו מגבול ירדן הארוך ומלבנון.  עם כל הרצון שלהם, אנחנו לא "שם". לפחות בינתיים, הודות לסיכולים הרבים ולמעצרים שאינם נפסקים. (ואכן, המטען שפצע קצינים וחיילים של צה"ל ביום חמישי שעבר ליד קבר יוסף בשכם, לא היה "כלימגור" שמפזר רסיסי מתכת קטלניים. אלא אלתור המבוסס על בלון גז, אבל האיום שהכלימגור יופיע בהחלט  קיים).  הזירה החמה ביותר היא שוב צפון השומרון. ג'נין. שלושה חודשים אחרי מבצע "בית וגן" חזר היקף ההתראות בגזרה זו למה שהיה ערב המבצע. ביהודה, אזור חברון שהיה שקט למדי עד לאחרונה, מתרבים פיגועי דריסה, לעומת פיגועי הירי, שמאפיינים את השומרון. בכל הגזרות, יוצאים רכזי שב"כ וכוחות צה"ל ומג"ב למבצעים יומיומיים, שמהווים מקור לחיכוך.  העומס על הכוחות עצום, אימונים מתבטלים או מצטמצמים, העצבים במחסומים מתוחים – כל רכב יכול להיות הפיגוע הבא – וצה"ל מנסה להימנע ככל יכולתו מגיוס מסיבי של כוחות מילואים למשימות הביטחון השוטף.  באותו זמן, מתמודד צה"ל עם הירידה החמורה בכשירות, בעיקר בחיל האוויר, שם החשיבות של הטייסים שאינם מתייצבים לאימונים קריטית.  ואם כל זה לא מספיק, הולכת ומתרגשת על צה"ל עוד צרה צרורה: ההשלכות שעלולות להיות לחקיקה שתעגן את הפטור מגיוס לחרדים – לתמיד, לצד המשבר החוקתי הממשמש ובא.  על משבר המילואים כבר נכתב רבות, והוא רק יחמיר אם ימומשו האיומים (כפי שבאו לידי ביטוי גם בנאומו של יו"ר הכנס ביום רביעי השבוע) שלא לכבד את פסיקת בג"צ.  כעת החשש הוא מהתפשטות מהירה של משבר המילואים גם לצבא החובה, בגלל הפטור הגורף שהחרדים רוצים.  יכול להיות שעם אקלים ציבורי אחר בישראל, המשך הפטור בפועל היה עובר. לא כעת, ולא בחקיקה. על רקע על החשש מאצת קריסתו של מודל צבא העם אפשר לראות את הצעד החריג שבו נקט השבוע הרמטכ"ל הרצי הלוי: הוא ניצל נאום שאמור היה להיות משמים, בטקס הענקת מלגות מיזם "אמץ לוחם" בקריה, כדי להטיל פצצה.  "עמדתנו ברורה - גיוס לכולם", אמר, ונקט עמדה פומבית ברורה בנושא שנמצא, לכאורה, בזירה הפוליטית. "צבא העם הוא מודל המחייב גיוס מכמה שיותר חלקים בחברה הישראלית". אמר הלוי. "במשך שבעים וחמש שנה זה סוד כוחו של צה"ל, ביחוד בימי מחלוקת. בהתאמות הנכונות יש מקום ויש דרך ליישם זאת בחברה הישראלית המתפתחת". רוב הסיכויים הם שבראייה לאחור יזכרו ימים אלה כניסיון נואש של המטכ"ל למנוע קריסה של מודל "צבא העם". אלא שהסוף בלתי נמנע – צה"ל יעבור להתבסס יותר ויותר על צבא סדיר (חובה וקבע). פחות על מילואים.  ולא רק בחיל האויר, שם יידרשו הטייסים לחתימת קבע יותר ארוכה. חיילי החובה בכלל היחידות, יקבלו תשלום שיילך ויתקרב למשכורות הנהוגות באזרחות, כדי לחפות על כך שחלקים גדולים מבני ה-18 בישראל אינם מתגייסים.  עד שהתהליך הזה יקרה, בצה"ל חוששים מאוד ממה שיקרה בשבועות הקרובים, בראש ובראשונה בזירה הפנימית.  בינתיים, מתגברות ההתקפות מבית גם על השב"כ.  את האמירה הקשה של ח"כ טלי גוטליב ("טוב לדעת שהשב"כ וצה"ל עובדים אצל המחבלים והאסירים הביטחוניים"), על רקע עמדת מערכת הביטחון בוויכוח בין רוה"מ לשר בן גביר בסוגיית התנאים לאסירים הביטחוניים), והתקרית המוזרה שבה השתלחה השרה מירי רגב בשירות הביטחון הכללי, אפשר לראות גם כחלק ממהלך מחוכם - לתייג את גופי הביטחון כ"שמאלנים" לקראת היום שבו יצטרכו לבחור צד במשבר החוקתי (ואולי זו רק קונספירציה, שכן משרד רוה"מ הגדיר את הדברים של גוטליב כ"אמירה מקוממת"). בכל מקרה, השב"כ בעמדה לחלוטין לא מוכרת לו: הארגון התרגל במשך עשרות שנים לליטופים מכל הקשת הפוליטית, וגם מהתקשורת, אך לא עוד. והוא לא מתכוון להיות שק חבטות. אחרי הגיבוי מרוה"מ כנגד דברי גוטליב, ראש השב"כ עצמו לא נשאר חייב לרגב, והוציא הודעה חריגה שהכחישה את כל טענותיה לגבי התקרית שבה היו מעורבים נהגה ואנשי השירות. גם בוויכוח האם השב"כ ייכנס לעומק המלחמה בפשיעה בחברה הערבית, לא יזוז הארגון מעמדתו, שזה נושא למשטרה. השב"כ שותף בחקירת הרצח של מועמד לראשות עירית נצרת, בגלל הפגיעה בהליך דמוקרטי, וזהו בינתיים (הוא מסייע למשטרה במידה כזאת או אחרית, אבל לא לוקח חלק פעיל בחקירות נוספות).. ההברקה של שבתאי   המוסד עדיין נמצא מחוץ לסערה, לפחות באופן יחסי. השבוע הלך לעולמו במפתיע אחד מהטובים שבראשיו. שבתאי שביט מת בגיל 84, במהלך נסיעה פרטית לאיטליה. על מבצעים ומהלכים שהוביל שבתאי אפשר לכתוב ספרים. על הברקה אחת שלו, לא נכתב, והוא סיפר לי עליה ממקור ראשון, כאשר פגשתי אותו לפני מספר שנים במשרדי חברה בשם "אתנה" שבראשה עמד.  שבתאי סיפר כי העובדה ששירת כקצין איסוף באיראן בתקופת שלטון השאה, הביאה לחשיפת תכנית הגרעין הסודית של איראן, בתחילת שנות ה-90.  "הכרתי את החשיבה האיראנית, והבנתי את המסקנות שלהם ממלחמת איראן-עיראק, שבה ספגו מטחי טילים בטהרן, ולא יכלו להגיב, והערכתי שלא יכול להיות מצב שבו הם ישמעו על תכנית גרעין עיראקית ולא יפתחו גרעין משלהם". שבתאי היה קול בודד במערכת הביטחון, אבל בעקבות סדרה של פעולות חסויות נחשפה תכנית הגרעין של איראן, בדיוק כפי שציפה. החשיבה שלו הוכחה כנכונה. המיקום של אריתריאה  ומשהו על היחסים המאוד מורכבים בין ישראל לאריתריאה, שעלו השבוע לכותרות בשל המהומות בתל אביב. ההיסטוריה של ישראל עם המדינה האפריקאית התחילה עוד בימי המנדט הבריטי, כאשר שימשה יעד לגירוש מנהיגי הלח"י. בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה, התחיל רומן שנובע מסיבה עיקרית: מיקומה של אריתריאה על חוף ים סוף,  ב"קרן אפריקה" שמאפשרת לעקוב אחרי תנועה של כלי שיט הנכנסים לים סוף, למשל מאיראן.  בשיא הפריחה ביחסים בין הארצות, התלוויתי למשלחת ביטחונית- כלכלית שיצאה לביקור בבירה אסמרה. מאז פורסמו בכלי תקשורת זרים ידיעות על כך שישראל מחזיקה מתקנים של המוסד ותחנות לצוללות על אדמת אריתריאה. מהצד השני, חלה הרעה ביחסים המדיניים בין ישראל ואריתריאה, כך שמאז שנת 2020 השגירות שלנו באסמרה אינה מאוישת. אבל השיקול הגיאוגרפי יכול עדיין להיות מעל לכל מחלוקת, שקשורה ליחס השלטון באריתריאה כלפי בני עמו, והסכסוך הפנימי שבא לידי ביטוי גם אצלנו.

המשגר יכול להכנס לאזור מסוכן ולשגר חימוש ללא סיכון חיי אדם  Credit: Black Sky Aerospace קרוי על שמו של העכביש האוסטרלי הקטלני, הרובוט שמטרתו שיגור טילים, ניתן לשליטה באמצעות מכשיר כף יד פשוט "כמו בקר פלייסטיישן". ל"סאן" נמסר כי כמה מנציגי ההגנה של אוקראינה עוקבים מקרוב אחר פיתוח הרובוט - ויש תוכניות לדון בשימוש הפוטנציאלי שלו עבורם במלחמה נגד פוטין. בתערוכת ההגנה הבינלאומית ה-31 של פולין שהתקיימה אתמול (שלישי), יצרנית הרקטות Black Sky Aerospace ומפתחת הרובוטים Funnel Web Systems חשפו הדגמה של המשגר. וידאו ממצלמות המחוברות לרובוט מוזן למשתמשים, ומאפשר להם לראות במדויק מנקודת מבטם, את שדה הקרב ואת מטרות הטילים.  אב הטיפוס של המשגר קטן, 60 מ"מ על 900 מ"מ ומשקלו רק 1.5 ק"ג.  

מדובר במערכת לטווח בינוני. המועמדות הן הברק של תעשייה אווירית או הספיידר של רפאל  מימין: ספיידר (תמונה: רפאל) | ברק (תמונה: תעשייה אווירית) משרד הביטחון הסלובקי הצהיר כי לאחר תהליך בחינה, הוא בחר בתעשיות ישראליות לטובת מערכת הגנה לטווח בינוני עבור סלובקיה.  ״בעקבות תוצאות ההערכה של מומחים, המשרד ממליץ לרכוש מערכת ניידת לטווח בינוני (MRSAM-M) ממדינת ישראל באמצעות הסכם בין ממשלות (G2G) עבור שלב 1 של תוכנית יכולת ההגנה האווירית הסלובקית. אחרי ההצעה הטובה ביותר מישראל, הגיעו ההצעות מגרמניה וצרפת.״, לשון ההודעה.  בנוסף, תרכשו סלובקיה מפולין מערכות הגנה אווירית (MANPAD/CREWPAD) לטווח קצר מאוד באמצעות הסכם G2G. אחרי ההצעה הטובה ביותר מפולין, הגיעו ההצעות משבדיה, צרפת ודרום קוריאה. היקף הרכש הכולל לשתי המערכות עומד על כ-194 מליוני אירו. המערכות צריכות להיות מסופקות לסלובקיה עד 2027.  היות וטרם נבחרה מערכת ישראלית מסוימת (יש מו״מ בין ישראל לסלובקיה), על פי הערכות, שתי המועמדות הן הספיידר של רפאל או הברק של תעשייה אווירית.   

https://www.sypaq.com.au/news/sypaq-awarded-logistics-drone-contract-by-... כטמ"מים עשויים קרטון – זה סוג הנשק החדש שסיפקה אוסטרליה לאוקראינה, והצבא כבר תקף שדות תעופה ומטרות רוסיות בכטמ"מי קרטון.  מאוסטרליה מדווח UK DEFENSE JOURNAL שכבר סופקו לאוקראינים 100 כטמ"מים כאלו בכל חודש מאז מארס השנה, כחלק מחבילת הסיוע הצבאי האוסטרלי לאוקראינה בסך 15.7 מיליון ליש"ט. יצרנית הכטמ"מים היא החברה האוסטרלית SYPAQ שמייצרת כלי טיסה מקרטון למשימות צבאיות ואזרחיות כמו הגנת גבולות, חילוץ והצלה, סיוע במצבי חירום, אכיפת חוק וסיורים. ב-27 באוגוסט תקפו כטמ"מים אוקראיניים עשויי קרטון שדה תעופה רוסי במחוז קורסק, גרמו נזק למטוס קרב מיג-21, פגעו בארבעה מטוסי  סוחוי SU-30 ובמערכת הגנ"א רוסית מסוג S-300. הכלים הקרטוניים מצויידים במצלמה ברזולוציה גבוהה, שמכסה שטחים גדולים ומשדרת צילומים למפעיל על הקרקע. כל כטמ"מ יכול לזאת מטען במשקל חמישה ק"ג, בעל מוטת כנפיים של שני מטרים וטווח 120 ק"מ. מחיר כל כטמ"מ 3,500 דולר. גוף הכלי עשוי קרטון מצופה בשעווה ליכולת עמידה בתנאי מזג אוויר קשים.   

וועדת חוץ וביטחון אישרה את התיקון מס׳ 5 לחוק בינואר 2022, מאז לא התקדם הרבה בפועל  קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021, אושרה בועדת החוץ והבטחון בישיבתה ב-02/01/2022. מטרת תיקון מס' 5 לחוק היא להסדיר את נושא הבטיחות במפעלי חומר נפץ ביטחוניים. יום לאחר מכן, ב-03/01/2022, אושרה בישיבת ועדת הכנסת בקשת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להקדמת הדיון בהצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021 (מ/1473), לפני הקריאה השנייה והשלישית. למחרת, ב-04/01/2022, עברה בישיבת ועדת הכנסת הצעה לקביעת סדרי דיון מיוחדים, לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת להצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2021 (מ/1473). בחלוף שתי יממות נוספות, ב-06/01/2022, אישרה מליאת הכנסת בקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021, כנוסחה שאושר בועדה. עוד באותו יום ב-06/01/2022 פורסם ברשומות בספר החוקים חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2022. הוועדה המייעצת הוראות סעיף 20א (הועדה המיעצת) לחוק המתוקן קובעות, כי "שר הביטחון ימנה ועדה מייעצת לעניין פיקוח על בטיחות חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים". גם בחלוף 20 חודשים מפרסומו בספר החוקים טרם מונתה ועדה, שכזו. עוד קובעות הוראות סעיף 20א(ג) לחוק האמור, ש"הוועדה המייעצת תייעץ לשר הביטחון בכל הנוגע למדיניות הבטיחות בחומרי נפץ, להתקנת תקנות לפי סעיף 24(ד), להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המינהלית, לגבי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים". אולם כיוון שטרם מונתה הועדה, ממילא לא ייעצה לשר הבטחון. בנוסף קובעות הוראות סעיף 20א(ד) לחוק הנ"ל, ש"הוועדה המייעצת תבחן את נוהלי הפיקוח והאכיפה, את אמצעי הפיקוח והאכיפה שננקטו, לרבות צווים ועיצומים כספיים, ועל ממצאים שעלו בפעולות הפיקוח והאכיפה, וממונה בטיחות חומרי נפץ יעביר לה מידע על אירועי בטיחות חומרי נפץ שאירוע במפעל".  אבל כיוון שטרם מונתה הועדה, לא היה מי שיבצע את הבחינה של כל אלו. הוראות סעיף 20א(ה) לחוק המדובר קובעות, ש"הוועדה המייעצת תגיש לשר הביטחון, עד ה-31 במרס בכל שנה, דוח לעניין הפיקוח על בטיחות הפעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים בשנה שקדמה להגשת הדוח, ובכלל זה על הפרות של הוראות לפי חוק זה או ליקויי בטיחות שנמצאו ומעקב אחר תיקונם, וכן על אמצעי האכיפה שננקטו בשלהם. ״הדוח יכול שיכלול המלצות לשיפור הבטיחות של פעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים ולשיפור פעולות הפיקוח והאכיפה במפעלים כאמור".  כיוון שוועדה שכזו טרם מונתה כאמור גם בחלוף 20 חודשים, לא הוגשו לשר הביטחון דוחות שלה כנדרש בחוק: לא הוגש דוח עד 31/03/2022 על בטיחות הפעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים בשנת 2021, וגם לא דוח, שצריך היה להיות מוגש עד 31/03/2023, על בטיחות הפעילות בחומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים. הוראות סעיף 20ג (סדרי עבודה ומנין חוקי) לחוק המתוקן קובעות, כי "הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו". אולם משעה שלא הוקמה כלל הועדה המייעצת, אין מי שיקבע את סדרי עבודתה. הוראות סעיף 20ד (דיווח לכנסת) לחוק המתוקן קובעות, ש"שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ה-30 ביוני בכל שנה, לגבי השנה שקדמה לה" וש"לדיווח שר הביטחון לפי סעיף קטן (א) יצורף דוח הוועדה המייעצת שהוגש לו לפי סעיף 20א".  ממונה בטיחות חומרי נפץ הוראות סעיף 4(ב) לחוק המתוקן קובעות, ש"שר הביטחון, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, יקבע את תנאי הכשירות וההכשרה של ממונה בטיחות חומרי נפץ". כשאין ועדה מייעצת, אין לשר הביטחון עם מי להתייעץ. לכן לא נקבעו תנאי כשירות והכשרה של ממונה בטיחות חומרי נפץ. התקנות הראשונות הוראות סעיף 21(א) לחוק המתוקן מחייבות, ש"תקנות ראשונות לפי סעיף 24(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יותקנו בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה". הפתעה: לא הותקנו כלל תקנות ראשונות. גם לא לאחר 18 חודשים מיום פרסומו של החוק. הוראות סעיף 21(ב)(1) לחוק המתוקן מנחות, ש"עד לקביעת תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א), יחולו על מפעל ממפעלי מערכת הביטחון ועל מפעל חומרי נפץ ביטחוני הוראות בטיחות שנקבעו לפי פסקה (2). ״בכלל זה הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החזקה, החסנה וייבוא של חומרי נפץ, שימוש בהם והעברתם ממקום למקום, ולעניין דיווח על אירועי בטיחות ועל נקיטת אמצעי בטיחות הנוגעים לחומרי נפץ" והוראות סעיף 21(ב)2 מנחות, ש"הוראות בטיחות לפי פסקה (1) ייקבעו בידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים, השר להגנת הסביבה והוועדה המייעצת". השאלה המתבקשת היא: האם נקבעו הוראות בטיחות בידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים, השר להגנת הסביבה והוועדה המייעצת?

את הדברים אמרה מנכ״לית איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, מאיה שוורץ במהלך דיון ועדת המשנה של ועדת הכלכלה בכנסת  צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת  ״חייבים לעשות כאן שינוי – ללא השקעה לאומית, תעשיית ההייטק תיכנס לצניחה חופשית מואצת״, כך הצהירה היום מנכ״לית איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, מאיה שוורץ במהלך דיון ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההיי-טק בנושא עידוד הגופים המוסדיים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות. ״זאת כחלופה לירידה בהשקעות זרות ותמריצים להשקעה ופיתוח חברות בישראל. ניתן לראות כי מדינות העולם, מפותחות ומתפתחות משקיעות מאמצים רבים בדמות תמריצי מס, אשרות עבודה מואצות, פחת מואץ, מענקים והלוואות לטובת פעילות מו"פ והכנסות ממו"פ, על מנת לשפר את תנאי החברות הפועלות במדינה. ״כמו כן בכדי למשוך משקיעים זרים. אילו מנגד קיימת ירידה משמעותית בהשקעות בתעשיית ההייטק בישראל ובעיקר בסטארטאפים. כמו כן ההאטה בהשקעות זרות והתכנסות המשקיעים מעידה כי ישראל תצטרך לפצות על כך באמצעות תמיכה מאסיבית יותר במו"פ המקומי. מענקי הרשות לחדשנות לא גדלו כבר שנים כך שביחס לתוצר הם קטנו בצורה משמעותית".  כמו כן לדברי שוורץ, בישראל רואים יותר ויותר מדינות אשר מעניקות תמריצים אשר מעודדים יזמים וחברות להגיע ולהתמקם באותן מדינות. לדוגמה ארה"ב משקיעה מענקים גדולים באנרגיות ירוקות ובתעשיית השבבים, אירלנד התבססה כמובלית תחום כשהעניקה מענקים משמעותיים לחברות בתחום הגיימינג. לדבריה, חשוב למצב את ישראל כמובילת תחום מסוים. המדינה יכולה להוביל במספר תחומים כמו AI, מחשוב קוונטי, חלל ועוד. ״מענקים יאפשרו לישראל להמשיך לעודד צמיחה ולתמרץ מו"פ. וכמו כן חשוב להשאיר את המוחות הישראלים בארץ לצד רישום ה IP שלהם בארץ,  אחרת נצפה מהצד באקזיטים של ישראלים אבל המדינה לא תהנה מהכנסות בגין אותן עסקאות" סיכמה שוורץ.

קישור: https://pay.tranzila.com/israeldמידה: 994x72תזמון התצוגה: חמישי, ספטמבר 7, 2023 - 10:30 עד ראשון, ספטמבר 17, 2023 - 10:30

צבא ארה"ב מפתח את המכ"ם לפעולה ב-360 מעלות, עבור מערך ההגנה האווירית של ארה"ב Picture source: RTX פולין היא הלקוחה הבינלאומית הראשונה שתרכוש את המכ"ם האמריקני החדש, LTAMDS, להגנה מפני מטוסים וטילים תוצרת תאגיד RTX, מערכת שעדיין נמצאת בשלב פיתוח. פרסום של armyrecognition.  שר ההגנה הפולני מריוש בלשצ'ק אישר כתב הסכמה להצטיידות ב-12 מערכות חיישנים עבור מערכת ההגנה האווירית של פולין, וכן 48 משגרים של טילי פטריוט. מערכת המכ"ם של RTX תשולב בהגנ"א הפולני, פרוייקט WISLA, שכבר עתה כוללת טילי פטריוט ומערכת פיקוד ושליטה של נורת'רופ גראמן.  צבא ארה"ב מפתח את המכ"ם לפעולה ב-360 מעלות, עבור מערך ההגנה האווירית של ארה"ב, שיכלול בעתיד את כל המרכיבים – מכ"ם, חיישנים, משגרים וטילים. דפנס ניוז מוסר שתאגיד RTX כבכר השלים ייצור שש מערכות המכ"ם הניסיוניות, שיימסרו לצבא ארה"ב לשם בחינה  והערכות בתחילת שנת 2025. אחרי כן ייקבע לו"ז לתחילת ייצור סדרתי של המערכות המשולבות.  עבור בפולין זה יהיה השלב השני בהקמת מערך ההגנ"א  WISLA שיחזק את הביטחון מול מגוון איומי אוויר וטילים, כך התבטא תום לליברטי, ראש חטיבת הגנ"א ב-RTX.