"אנו רואים את כוחה של חדשנות בתקופה זו של משבר. בעודנו מתאבלים על ההפסדים, אנו יכולים להיות גאים במה שהסקטור העסקי והטכנולוגיה השיג״, אמר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו, הבוקר (רביעי) על הבמה המשותפת של Cybertech Global Tel Aviv ו-Sparks Innovation Summit Photo: Gilad Kavalerchik אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו, דיבר הבוקר (רביעי) על הבמה המשותפת של Cybertech Global Tel Aviv ו-Sparks Innovation Summit על מה שעשו מגזרי ההייטק והעסקים בישראל למען אזרחי ישראל מאז ה-7 באוקטובר. "לכולנו יש סיפורים אישיים ומכירים אנשים שנהרגו ונרצחו במלחמה. חלק מהאחריות שלנו כמגזר ההייטק הוא להתערב ולמלא את הפערים, לנסות לעזור לאנשים להתגבר על הטראומה חסרת התקדים הזו", אמר, והמשיך לחלוק סיפורים על האופן שבו סיסקו סייעה לפליטי קיבוץ רעים. צרכיהם לטווח הקצר, הבינוני והארוך בעקבות פינוייהם לאילת - מלבוש ומזון בימים הראשונים ועד למגורים לטווח ארוך לעתיד הנראה לעין. "כמגזר עסקי, אנחנו מבינים את הצורך להתאחד, אבל אף חברה לא יכולה לעשות את זה לבד. ביקשנו מחברי הפורום העסקי להצטרף אלינו והקמנו ארגונים כמו ברית העסקים. הצטרפו אלינו 150 חברות עסקיות בישראל. "אנו רואים את כוחה של חדשנות בתקופה זו של משבר. בעודנו מתאבלים על ההפסדים, אנו יכולים להיות גאים במה שהסקטור העסקי והטכנולוגיה השיג, ואני רוצה לעודד את כולנו להמשיך לתת ולפעול. יש לנו הרבה עבודה לפנינו".

״אני רוצה להודות לכל נציגי המדינות הזרות שבאו לכאן להראות סולידריות בשעה זו.״, אמר יצחק הרצוג במהלך כנס סייברטק בתל אביב PhotoL GIlad Kavalerchik נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר בכנס סייברטק כי זו זו תקופה חשוכה בתולדות ישראל, אך יש אור בקצה המנהרה. ״ראינו את האור בסולידריות חברתית״, אמר הרצוג. ״בחזית ובעורף. המפגש כאן היום, מרכז את המוחות הכי יצירתיים בישראל ומסביב לעולם. יש כאן נציגים מ-50 מדינות. הכנס מראה את היכולת שלנו לקום מהטרגדיה הזו. ראינו שאחרי כל משבר, ישראל קמה מחדש.  ״אחת הדוגמאות היא חברת אינטל שפנתה לקיבוץ חולית. הם בנו מאיץ בקיבוץ לטכנולוגיות חקלאיות חדשות. קיבוץ חולית יצא מהאסון הזה כמרכז לביטחון תזונתי לכל העולם.  ״צריך להחזיר את החטופים, לנצח את הטרור ולשקם את הקהילות שלנו. חמאס ואיראן רצו להרוס את שיתוף הפעולה במזרח התיכון. זה המבוסס על הסכמי אברהם. ״אני רוצה להודות לכל נציגי המדינות הזרות שבאו לכאן להראות סולידריות בשעה זו.״   

״איך נחזור להיות אומת הסטארטאפ? כתושב שדרות, אני פונה אליכם, יישובי העוטף צריכים להשקעה כלכלית״, אומר פרץ Photo: Gilad Kavalerchik   ״האם יש זכות לקיים כנסים ולחזור לשגרה? יש מלחמה, חטופים״, התחיל בנאומו עמיר פרץ, יו״ר תעשייה אווירית בכנס סייברטק בתל אביב. ״זה דיון פנימי עם עצמי. למה אנחנו כאן, בישראל? זו השאלה. יש לנו חובה לקיים המשכיות. ההורים שלי עלו ממרוקו בשביל לבנות מדינה. הם עזבו חיים מאד נוחים במרוקו. הם עלו לשדרות.  ״עניין האזעקות מוכר לנו היטב בשדרות. ב10.7 בני שמע את קולות הקרב במשטרה בשדרות. מחבלים הסתובבו ליד ביתי בשדרות באותו יום. מאז ה7.10 שנתי נודדת. ״יכולנו למנוע את האירוע. על כל אחד מאיתנו לבדוק את עצמו. תהליך ההיפרדות הפנימי שלנו עיוור אותנו. עלינו להבין כי כל חלק מאיתנו הוא חלק מפאזל המרכיב את תמונת ישראל.  ״צריך למצוא את המכנה המשותף הנכון. אסור לשכוח את מתנדבי זק״א שפינו את הקיבוצים באותם ימים. גם העובדים הדתיים שלנו התייצבו במפעלים בשבת. צריך לחלק את הנטל בצורה שווה בלי לקרוע את העם.  ״איך נחזור להיות אומת הסטארטאפ? כתושב שדרות, אני פונה אליכם, יישובי העוטף צריכים להשקעה כלכלית. צריך לצור אקו סיסטם חדש. בתעשייה אווירית, קיבלו החלטה להכנס שותפים במרכזי דימונה ואילת. בדרך גם לשער הנגב. הקמנו מפעל חדש באופקים.  ״ישראל מספיק קטנה לבטל את הפריפריה החברתית. זאת, באמצעות קהילת הטכנולוגיה וההיי-טק. בואו לעוטף עזה, לצפון ולכל אזור פריפריאלי.  ״תמונת הניצחון שלנו היא החזרת החטופים.״

ד"ר מלאני גרסון, מובילת תחום מדיניות סייבר וגיאופוליטיקה של טכנולוגיה במכון טוני בלייר לשינוי עולמי: "אנחנו רואים עלייה משמעותית במרכיב של התקפות גיאו-אקטיביסטיות״ אורי שיין, ראש אגף מודיעין במערך הסייבר הלאומי | צילום: רונן טופלברג בפאנל שנערך היום בכנס סייברטק גלובל, אמר אורי שיין, ראש אגף מודיעין במערך הסייבר הלאומי: "טיפלנו ב - 800 אירועים חמורים מאז ה – 7 באוקטובר, פי 3 יותר לעומת לפני המלחמה. ״ראינו קבוצות איראניות וכאלה של חיזבלאללה עובדות יחד ובנפרד, עם כל מיני סוגי אירועים - פריצה ל - CCTV, לוחות אלקטרוניים, IOT, הטרדות במסרונים, פשיעת סייבר ועוד. ״במלחמה המטרה היא להיות בלתי שביר, להיות חסין. אנחנו עומדים על המשמר כדי לוודא שאין נזקים לצבא, לתשתיות קריטיות ועוד." ד"ר מלאני גרסון, מובילת תחום מדיניות סייבר וגיאופוליטיקה של טכנולוגיה במכון טוני בלייר לשינוי עולמי: "אנחנו רואים עלייה משמעותית במרכיב של התקפות גיאו-אקטיביסטיות. בימים הראשונים של הלחימה קבוצות איראניות או מגובות בידי איראן, התקיפו את ישראל בשיעור גבוה יותר מ – 14 המדינות אחריה ברשימה, עם 43% מסך המתקפות".  לדברי סנז ישר, מנכ"לית ומייסדת Zafran Security: "למלחמת סייבר אין התחלה וסיום ברורים. כדי שיהיה למהלכי סייבר אפקט משמעותי, צריך להתחיל הרבה לפני שמשהו מתרחש. בלוחמת סייבר, אנחנו מדברים לפעמים על חודש או אפילו שנה לפני שהמלחמה מתחילה. ״לתוקף תמיד יש יתרון במלחמה – הוא בוחר את העיתוי, המקום והזמן. בסייבר העקרון הזה מוכפל,  כי אנחנו לא יודעים איך נראה התוקף ובאלו כלים יפעל – יש המון ערפל. יתרון נוסף הוא הרגולציה – במגזר הפרטי והממשלתי צריכים לשחק לפי הכללים – ואילו התוקפים לא".   כנס סייברטק גלובל מפגיש בתל-אביב את צמרת הסייבר העולמית, בהם נציגות ונציגים מלמלה מ-50 מדינות. הכנס נערך בשיתוף מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד החוץ, וכן בשיתוף עיריית תל אביב ובשיתוף אקדמי עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הראל התייחס גם למחקר הנעשה במעבדה שלו. ״אחד האתגרים במערכות המנסות לנתח טקסט או וידאו, טמון בחילוץ רגשות וטונציה.״  Copyright: Gilad Kavalerchik ״על מנת לשרוד, ישראל צריכה הרתעה וכוח צבאי חזק. עם זאת, הממשלה הנוכחית עושה הכל כדי לפגוע בקידום המדע״, אמר פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בסייברטק.  ״שר האוצר שלנו הכחיש את האבולוציה והדגיש את הצורך להפחית השקעה במדעים. שר האוצר אחראי על תקציבי המחקר המדעי בישראל. בורות מרימה את ראשה המכוער בזירות שונות בישראל. בעיות אקלים או מגיפות, לא יפתרו בתפילות או אמונות תפלות.  הראל התייחס גם למחקר הנעשה במעבדה שלו. ״אחד האתגרים בתקשורת באמצעות בוטים בצ׳אט או במערכות המנסות לנתח טקסט או וידאו, היא להבין את הטונציה האנושית. מה שבן אדם מבין בקלות, קשה ללמד מכונה.  ״האתגר הוא ללמד מערכת ממוחשבת לחלץ מתוך שיחה 6-7 רגשות שמגדירים מה כל משתתף רצה להבין או איך הוא הבין זאת. יכולת כזו יכולה לשמש גם יישומים ביטחוניים. ״זהו אתגר טכנולוגי עצום המשלב מספר טכנולוגיות. באחד המחקרים שנעשו אצלי במעבדה, מערכת ממוחשבת הצליחה להבחין בין נאום לראיון. זה אולי נראה פשוט, אבל זה אתגר קשה ליישום.״  

הראל התייחס גם למחקר הנעשה במעבדה שלו. ״אחד האתגרים במערכות המנסות לנתח טקסט או וידאו, טמון בחילוץ רגשות וטונציה.״  Copyright: Gilad Kavalerchik ״על מנת לשרוד, ישראל צריכה הרתעה וכוח צבאי חזק. עם זאת, הממשלה הנוכחית עושה הכל כדי לפגוע בקידום המדע״, אמר פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בסייברטק.  ״שר האוצר שלנו הכחיש את האבולוציה והדגיש את הצורך להפחית השקעה במדעים. שר האוצר אחראי על תקציבי המחקר המדעי בישראל. בורות מרימה את ראשה המכוער בזירות שונות בישראל. בעיות אקלים או מגיפות, לא יפתרו בתפילות או אמונות תפלות.  הראל התייחס גם למחקר הנעשה במעבדה שלו. ״אחד האתגרים בתקשורת באמצעות בוטים בצ׳אט או במערכות המנסות לנתח טקסט או וידאו, היא להבין את הטונציה האנושית. מה שבן אדם מבין בקלות, קשה ללמד מכונה.  ״האתגר הוא ללמד מערכת ממוחשבת לחלץ מתוך שיחה 6-7 רגשות שמגדירים מה כל משתתף רצה להבין או איך הוא הבין זאת. יכולת כזו יכולה לשמש גם יישומים ביטחוניים. ״זהו אתגר טכנולוגי עצום המשלב מספר טכנולוגיות. באחד המחקרים שנעשו אצלי במעבדה, מערכת ממוחשבת הצליחה להבחין בין נאום לראיון. זה אולי נראה פשוט, אבל זה אתגר קשה ליישום.״  

״התחלנו להזין נתונים ובאמצעות BI, בנינו דשבורדים לשליטה בתהליכים״, מסביר ביבס Copyright: Gilad Kavalerchik חיים ביבס, ראש השלטון המקומי בישראל, הציג בכנס סייברטק תהליכי דיגיטציה ואוטומציה שנערכים ברשויות המקומיות. המטרה: חסכון כספי ושירות טוב יותר לתושב.  ״נתחיל באחד התחומים שאנחנו פחות טובים בהם ביחס לעולם - תחבורה. בשביל תחבורה טובה צריך דיגיטציה בזמן אמת. לא סטטיסטיקה. התושב צריך לדעת מתי מגיע האוטובוס״, אומר ביבס.  ״תחום נוסף הוא התייעלות אנרגטית. אנחנו בתהליך להטמיע אמצעי ייצור חשמל ירוק. פאנלים, עמודים ועוד.  ״טיפול בפסולת. בלמעלה מ-50 רשויות, האשפה הופכת להיות חלק מתהליך דיגיטלי. מרוקנים פחים רק שהם מלאים. החסכון מהתהליך מגיע למליונים בשנה.  ״מערכות מים היום אוטומטיות. יש דשבורד מזג אוויר, לחות וכו׳, שמאפשר זמן השקייה מיטבי לגינות ציבוריות. כך חוסכים מים.  ״אנחנו כבר שש שנים בונים תהליכי דיגיטציה. הקורונה האיצה את התהליך. יצרנו את ועידת השלטון המקומי שתהיה השנה ביוני. הרעיון היה שליטה טובה יותר ברשות המקומית.  ״התחלנו להזין נתונים ובאמצעות BI, בנינו דשבורדים לשליטה בתהליכים. גם בהיסעים אנחנו חוסכים כסף באמצעות חדשנות. ההורים היום יודעים מתי הילד חזר מבית ספר. הסעות זה אירוע של מיליארדים בשנה בכל השלטון המקומי.  ״על כל התהליכים והנתונים הללו צריך להגן בסייבר. התפקיד שלנו כשלטון מקומי לתת הגנת סייבר. יש עוד טכנולוגיות שאנחנו מטמיעים. פריסת סיבים, מעבר לענן, שירותי IOT ועוד.״