יעקב הוא פליט זקן שברח למצרים, ושבניו עומדים להיות משועבדים לבני המקום, אבל הוא מתעקש להקפיד בברכה לנכדיו - כאילו יש לו מה לתת. תמונה עצובה

יום הקדיש הכללי הוא אחד משלושה ימי זיכרון לשואה בלוח השנה. שלושה ניצולים מספרים על חשיבות הזיכרון, ועל מלחמת הקיום היומיומית של מי ששרדו מלחמת עולם פרטית

רוב מוחלט של החילונים סבור כי לרבנים עובדי מדינה אסור להשמיע עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת. לעומתם, הדתיים והחרדים מתנגדים להגבלות על חופש הביטוי של הרבנים. ולרגל עשרה בטבת: האם הרבנים מונעים שנאת חינם?

יעקב הולך לעולמו ואחי יוסף חוששים מנקמה. מה הם עושים? שוב משקרים ומספרים שהאב המנוח ביקש שימחל להם. ויוסף - הוא מגיב בבכי, כי הוא מחל מזמן. למה לו לשמור כעס בפנים?

ראובן, הבן הבכור, מגלה אחריות אך לא מקבל את ההנהגה. למה? כי הוא אימפולסיבי, לא פועל לאחר שיקול דעת. כמו זורק הגחל בכרמל, כמו פוסלי גיורי צה"ל, כמו מכתב הרבנים