אל תתנו לאף אחד להכתיב לכם את הזיכרון. אם קצת לפני הצפירה אתם שמים לב שהקולקטיב הפך לגוש דחוס, והלאומי ללאומני - עשו עם עצמכם חסד, הישארו בבית ואל תעמדו. התנתקו כדי להתחבר

בתקופת השלטון הבריטי וגם לאחריו, לא נרתעו חרדים מלהצטרף למאבק על עצמאות ישראל. אלה שהגיעו מאירופה, מצאו בצבא קרקע מוצקה להניח עליה את הרגליים, ואלה הוותיקים ראו בגיוס משימה אידאולוגית. שוויון בנטל גרסת 48'

קובי מנדל היה רק בן 13 כשנסקל באבנים עד שנפח את נשמתו. הוריו שעלו לארץ מארה"ב, לא ידעו כיצד מתחילים להתמודד עם הזוועה - אך למרות השאלות הקשות, בחרו להתנחם באמונה. "אחרי 120 שנים, או פחות אם יש לי מזל, שוב אהיה אתו ביחד"

שלמה אומן היה עילוי ובחר להיות מורה נערץ. פרופ' יוסף אפרתי התעקש להתגייס למילואים. התלמידים בסיכון של דוד דניאלי הפכו למורים, ושרה לישה חינכה את תלמידותיה שלא להשוויץ בהישגיהן. חמישה מורים שהותירו חותם בל יימחה, וכאב גדול

צבי שפיגל היה טייס קרב ותיק, כשביומה הראשון של מלחמת שלום הגליל - כשהוא מתכונן לצאת לפעולה - הגיעה הידיעה שאחיו נעדר בצור. "לא הייתי דתי, אך ביקשתי מחבר: תן לי תפילין. אני רוצה להתפלל". היום הוא רב, ומתנדב עם נוער נושר

עבור ציבור המאמינים, יום העצמאות הוא חג עם תפילה מיוחדת והודאה על הנס. עבור הציבור שאינו מאמין, מדינת ישראל היא פרי כוחם ועוצם ידם של מי שחירפו את נפשם על הקמתה. אסף וול וחיים אקשטיין יוצאים לדו-קרב עצמאות. ומה אתם חושבים?