התפרצות השמחה והממים האינטרנטים בנפול סילמן הם בעיקר הדגמה לרמת הצמאון הקיצוני שהמחנה השפוי בישראל נתון בו, לאחר ארבע שנים של ייבוש גמור ואפס נצחונות. ואז מגיע ניצחון קטן – אפילו לא ניצחון, יותר גול עצמי של היריב – ואת הזיקוקים בשמי הרשת אפשר לשמוע עד מצודת זאב ובטח גם בתוכה

זכריה באומל, צבי פלדמן וכעת יהודה כץ הושבו משום שקבוצה קטנה של אנשי מודיעין ומבצעים סירבה לוותר. איתור השרידים לא מוחק את הכשלים, אך סותם את הגולל על אחת מתעלומות המודיעין הכואבות והיצריות שידענו - ומקיים את האתוס והחוזה שרבים רואים בין מדינת ישראל ללוחמיה: לא משאירים איש מאחור

תחקירן ערוץ 14 אמנם טעה בזיהוי של יפעת תומר-ירושלמי, אך מטריד יותר לחשוב מה היה קורה אם לא היה טועה: המערכה המשפטית לא יכולה לכלול רדיפה אישית פיזית, והשפלה מעבר למה שממילא מתחייב מההליך הכואב והחיוני של המשפט הפלילי

אנג'י ניקסון, שמכנה את פעולות ישראל "רצח עם" ונחשבה למועמדת שוליים, הביסה את המתמודד היהודי אלכס וינדמן וזכתה במועמדות המפלגה לנציגת פלורידה בסנאט. בקליפורניה: עאישה ווהאב, שהשדולה הפרו-ישראלית השקיעה מיליונים בניסיון לבלום אותה, בדרך לניצחון בבחירות המיוחדות לקונגרס

כשבאזורים גדולים הולכת ומצטמצמת הנוכחות היהודית, בעוד יישובים ערביים מתפשטים על שטחים נרחבים, האיום הביטחוני כבר נראה באופק

יש הרבה מנצחים בפריימריז של הליכוד, אבל אחד שונה מהיתר - יריב לוין שדווקא על רקע השנים האחרונות - שנות הרפורמה והמחאה נגדה, הצלחתו בולטת יותר

העבריין שזוכה לגיבוי מהממשלה הכריז על אירוע תפילת סליחות בהפרדה בכיכר הבימה, זכר לעימותי העבר, אלא שמעטים הגיעו להשתתף בפרובוקציה - ומהצד השני גם החילונים לא לקחו בה חלק. התוצאה: עימותים עם המשטרה ופקחי העירייה שהסירו את המחיצה, וקריאות "שמאלנים זונות"

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הורים בחיפה ובגבעתיים התבשרו על איחוד כיתות - ובמקרים מסוימים ילמדו יחד כמעט 40 תלמידים. אנשי חינוך מזהירים מפגיעה ביחס האישי, בהישגים ובמצב הרגשי: "אף מחנכת לא תוכל להתמודד עם הרעש והכאוס". משרד החינוך: בקדנציה הבאה נקדם מהלך להקטנה דרמטית שלהן