הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
06/04/20 00:13
6.18% מהצפיות
מאת וואלה!
ביום יום היא מנהלת עמוד יוטיוב עם עשרות אלפי עוקבים אותם היא משתפת בשגרת הטיפוח שלה ובחייה עם בן זוגה הטרנסקסואל, אבל בימי הסגר היא החליטה להעביר שידור לייב באינסטגרם - ולא שמה לב מה שכחה להסתיר
06/04/20 16:03
4.19% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דפדפן אדג' של מיקרוסופט הצליח לטפס בסולם הפופולאריות: כעת משתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס של מוזילה והוא הגיע למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסטופ - לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר.
בעוד דפדפן כרום של גוגל תופס נתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, של 68.5%, זו הפעם הראשונה שגירסת הדסקטופ של דפדפן האדג' של מיקרוסופט תופסת נתח גדול יותר מפיירפוקס.
לפי הדו"ח, במרס 2019 עמד נתח השוק של פיירפוקס על 9.27%, אך במהלך השנה הוא איבד נתח שוק והגיע ל-7.19%. אדג', לעומתו, עמד במרס 2019 על נתח שוק של 5.20%, וכעת השיג נתח שוק של 7.59%, קצת יותר מפיירפוקס.
לפי הטבלה שפרסמה חברת המחקרים, לאחר כרום, אדג' ופיירפוקס, במקום הרביעי ניצב אינטרנט אקספלורר 11 עם 5.6%, ואחריו ספארי של אפל - עם 3.62%.
נתח השוק של אדג' אמנם אינו גדול, אך התקדמותו מסמנת את היחלשותו של פיירפוקס על חשבון צבירת פופולאריות של האדג' מבוסס כרומיום של מיקרוסופט. בשל היותו מבוסס כרומיום, משיג אדג' את היתרון של אפשרות שימוש בכל התוספות הקיימות בחנות כרום, ובנוסף משווה את תאימותו ואת רמת הביצועים שלו לאותה הרמה כמו הכרום של גוגל.
בהתחשב בכך שחלונות 10 פועלת על מיליארד מחשבים וכי האדג' בקרוב יזכה לדחיפה באמצעות עדכון לחלונות, יש לצפות שימשיך לטפס בפופולאריות ואף ינגוס נתחים מכרום.
06/04/20 15:48
3.75% מהצפיות
מאת ישראל היום
מאז שהפכה לפופולרית בעקבות משבר הקורונה סופגת הפלטפורמה ביקורת קשה בכל הקשור להצפנת השיחות • בחברה מבטיחים: נתמקד בתיקון בעיות האבטחה
06/04/20 16:04
3.75% מהצפיות
מאת גיקטיים
שירות Quibi מציע למילניאלז שירות סטרימינג שמותאם לאופי החיים וצריכת התוכן שלהם, כולל תכנים קצרים בפורמט אנכי; עכשיו הוא זמין גם בישראל - כולל אפשרות ל-3 חודשים חינם
06/04/20 15:28
3.53% מהצפיות
מאת dtown
לא רק לצפות בסדרה האהובה: מה עוד אפשר לעשות עם טלוויזיה חכמה בבית? ממשחקים, דרך מוזיקה ועד שימוש באפליקציות. כל האופציות לפניכם.
06/04/20 09:14
3.09% מהצפיות
מאת וואלה!
עשרות עד מאות מיליוני אנשים עושים שימוש יום - יומי ב-Zoom: החל משיעורי יוגה ועד לפגישות. אלא שאחרי שהתגלו מספר פירצות אבטחה מדאיגות, בעיר ניו יורק שבארצות הברית, משגרים מסר חריג לתלמידים ואוסרים עליהם להשתמש בפלטפורמה
06/04/20 13:12
3.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשק נכנס להסגר ומאות אלפי עובדים ממשיכים לעבוד מבתיהם. אלא שלא כך המצב עבור כולם, בטח כאשר אתה ארגון המספק שירותים קריטיים לארגונים חיוניים למשק. כך, לדוגמה, בינת יישום מערכות, שממשיכה גם בעיצומה של המלחמה בהתפשטות וירוס הקורונה את פעילותה. עשרות מעובדי החברה פרוסים בעשרות אתרים ברחבי הארץ - מצפון ועד דרום: בתי חולים, מרפאות, מלוניות לחולי קורונה, מפעלי מזון חיוניים, מתקני היי-טק רגישים, מועצות אזוריות בעוטף עזה ועוד.
על כל הפעילות מנצח מאיר בן-צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות, שמנהל יחד עם בכירי החברה את פעילותה בחירום. מטבע הדברים, העבודה נמשכת גם בשעת חירום זו, אבל היא מתבצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ותוך שמירה על בריאותם וביטחונם של העובדים בשטח ובמשרדים.
[caption id="attachment_314079" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption]
[caption id="attachment_314080" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות ממשיכה לעבוד בשטח, גם בימים אלה. צילום: יח"צ[/caption]
[caption id="attachment_314088" align="alignnone" width="600"] עובד בשטח. צילום: יח"צ[/caption]
[caption id="attachment_314081" align="alignnone" width="600"] איש בינת יישום מערכות עובד בעוטף עזה. צילום: יח"צ[/caption]
דוגמאות: עובדי בינת יישום מערכות נוטלים חלק במאמץ הלאומי להכשרה של חדרי אשפוז המיועדים לחולי קורונה ביותר מ-10 בתי חולים ברחבי הארץ. זאת, באמצעות פריסת תשתיות התקשורת הדרושות כדי להתקין את המערכות הרפואיות. עוד מבצעים העובדים: התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת במרפאות ובבתי רופאים שיאפשרו ביצוע של תהליכים רפואיים וירטואליים עם המטופלים; התקנה ופריסה של מערכות שו"ב וביטחון במלוניות ייעודיות לחולי קורונה; התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת ושליטה במערכת הביטחון ובמפעלים חיוניים, דוגמת מפעלי מזון ואחרים; הקשחת יכולות הבקרה והביטחון ביישובי עוטף עזה - שם עובדי החברה לובשים לא רק מסיכות מגן וכפפות למניעת הידבקות בקורונה, אלא שמטעמי הוראות ביטחון ייעודיות ליישובי עוטף עזה, צוותי העבודה שם מגנים על עצמם גם באמצעות לבישת אפודים קרמיים וקסדות קרביות; ועוד.
[caption id="attachment_314082" align="alignnone" width="600"] מעבדת תקשורת ניידת באחד מבתי החולים. צילום: יח"צ[/caption]
[caption id="attachment_314086" align="alignnone" width="600"] צוות עבודה של בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption]
[caption id="attachment_314084" align="alignnone" width="600"] התייעצות מחוץ למפעל מזון חיוני. צילום: יח"צ[/caption]
בן-צור ציין כי "אנחנו גאים ביכולת שלנו להיות חלק ממערך החירום הלאומי למלחמה בהתפשטות המגיפה. אנחנו ממשיכים לעבוד, תוך הקפדה על הוראות הבטיחות של הרשויות המוסמכות, בעשרות מתקנים ומפעלים המוגדרים על ידי המדינה כאתרים חיוניים. הפעילות בשטח גם מגובה בפעילות במטה שלנו - כולל אנשי רכש, לוגיסטיקה, מחסן, כספים וכל המחלקות התומכות, שממשיכים לעבוד במשמרות ותומכים בצוותים בשטח. אני מבקש להודות לכלל עובדינו ולקבלני המשנה עימם אנחנו עובדים - על הנחישות, המקצועיות והעבודה המאומצת בימים אלה".
הוא הוסיף כי "אחד האתגרים הגדולים עימם אנחנו מתמודדים הוא בתחום אספקת החומרים לביצוע העבודה בשטח. גם בתחום הזה אנחנו מצליחים להתמודד היטב, בזכות המלאים הגדולים שאנחנו מחזיקים ברשותנו בשגרה - מדיניות שמוכיחה את עצמה כעת, בשעת חירום".
06/04/20 15:18
3.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שמה (וגם שמעה) של ישראל כמדינת הסטארט-אפ נישא למרחוק כבר שנים רבות. עוד ב-2009, דן סינור ושאול זינגר הוציאו את רב המכר שלהם, שנקרא בשם זה. וגם: מי מהבכירים בעמק הסיליקון לא מכיר את המילים Start Up Nation בהקשר של ישראל? מעטים מאוד, שבטח אפשר לספור אותם על כף יד אחת. אם בכלל.
אני רוצה להעלות כאן כמה שאלות שקצת מקטרגות על ההגדרה הגורפת הזאת: אם אנחנו מדינת סטארט-אפ, מדוע אנחנו האחרונים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית? למה מרבית תחנות האוטובוס במדינה נראות עדיין כמו בשנות ה-70 ואינן דיגיטליות באופן מלא? למה רבות מהפעולות שהאזרח בישראל עושה עד היום אינן דיגיטליות באופן מלא? כיצד עדיין מבקשים מאתנו לשלוח פקסים לכל מיני מוסדות? מדוע בפתיחת הלוואה ברוב הבנקים עדיין מבקשים להעביר טופס חתום מקורי? למה אין בכל המוניות בישראל אפשרות לשלם בכרטיס אשראי, שלא לומר בסלולר? והיכן ההבטחה מלפני 15 שנים שב-2020 נשתמש בסלולר לכל צורך שהוא?
אולי זה נעוץ בכך שלאורך ההיסטוריה של העם היהודי, גם אירועים קשים לא הזיזו אותו מחיבתו לשמרנות ניהולית ולא הביאו אותו להפקת לקחים, אלא להתמודדות רגעית עם המשבר וחזרה לשגרה. כך, למשל, המבצעים הצבאיים לאורך השנים (שמתם לב שמאז מלחמת לבנון הראשונה, שגם היא נקראה מבצע - מבצע שלום הגליל - אף אירוע צבאי מז'ורי, למעט מלחמת לבנון השנייה, לא נקרא מלחמה? זאת, אם לא מחשיבים את מלחמת המפרץ, שבה לא היינו מעורבים צבאית). כל מבצע שכזה הביא להישג נקודתי, אבל לעולם לא גרם לשינוי מהותי, מהיסוד.
אפשר להסתכל על זה גם ברמה העולמית, בכל הנוגע למגפות: האנושות אולי העלימה נגיפים מסוימים, אבל אז הם באו עלינו בווריאציות אחרות.
מקרה שקרה בזמן מגפת הסארס כדוגמה
סיפורו האישי של אבי עופר, איש היי-טק ותיק, מתקופת מגפת הסארס, שהיכתה בראשית שנות ה-2000, כפי שהוא מסופר בכתבה שפרסם בהארץ ב-2011, מציג במדויק את הלך הרוחות של הישראלי "המסתדר" - נתגבר, נעבור זאת ונמשיך הלאה. או, במילים אחרות, ה-"יהיה בסדר" הידוע לשמצה. הוא דיבר על זה שכשהתפרצה המגפה במזרח אסיה, הוא ביצע פרויקט בטייוואן מטעם חברת ההיי-טק שעבד בה אז ולא עזב את המקום למרות הסיכון. יתרה מכך, הוא היה באותו הזמן בארץ ודווקא אז חזר לטייוואן. עופר ציין שהמלון שבו שהה צוות הפרויקט היה שומם וטייפה, הבירה, נראתה כעיר רפאים. למרות זאת, אמר, הם המשיכו בפרויקט כרגיל ואף יצאו לבילוי כשהוא הסתיים.
בזה מתומצת המוטיב הישראלי: אנחנו חזקים ביזמות, בפתרון בעיות ובהתמודדות אד הוק, בהתגברות זמנית על כל אירוע או תקלה, אך חלשים מאוד בהפקת לקחים ובמימושם עם החזרה לשגרה.
האם השינוי בדרך?
אבל הפעם אני מרגיש שיהיה שינוי. בעצם, אני מרגיש שהוא כבר מתחולל. אני רואה זאת בחברות שעברו לעבוד מהבית מהיום למחר, בעובדים שהתקשו לעבוד על מערכות לגאסי במשרד ופתאום עובדים על וובקס או זום, בפתיחות לקיים פגישות מרחוק בלי להיפגש פיזית, בפתיחות לדון על מצגת עסקית שלמה בשיחת זום ואף בקביעת פגישות המשך - ניחשתם איפה: בזום.
זה בא לידי ביטוי גם בבנקים גדולים, שסגרו את הסניפים שלהם בגלל הקורונה, ומאפשרים לפנות אליהם רק בערוצים דיגיטליים; בחברות סלולר, שסגרו כל אפשרות להגיע לנציג אנושי; במסעדה תאילנדית, שעד המשבר לא רצתה למכור את האוכל שלה במשלוחים, כדי "לא למכור אוכל איכותי בקופסאות", כדבר הבעלים, ובימים האחרונים חזרה למכור במשלוחים; בתורים טלפוניים בקופות החולים, שרוב המטופלים מעדיפים אותם על פני להגיע למרפאה בימי משבר בריאותי אלה; ועוד.
11 שנים אחרי יציאת הספר אומת הסטארט-אפ, סוף סוף יש סיכוי אמיתי שישראל תהפוך לא רק למדינת יזמות אלא, בכורח הנסיבות, תתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. עם כל העצב שבדבר, דווקא התארכות משבר הקורונה תגרום, וכבר מתחילה לגרום, להסרת הפחדים של ישראלים רבים מהשימוש בדיגיטל ותצליח לעשות מה ששנים חברות מסחריות ניסו לעשות בעולם זה - בשכנוע, בפרסום ובהוזלת תעריפים - ונחלו הצלחה חלקית, אם בכלל.
הכותב הינו יו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD IT, לקידום עסקים באמצעות טכנולוגיה.