עם הכרזתה של שיאומי על סדרת ה-Redmi Note 10 בתחילת חודש מרץ, גם סמסונג מצטרפת לחגיגה ותכריז גם היא על זוג מכשירי הביניים המובילים מתוצרתה על מנת להתחרות ביריבתה. מועד ההכרזה אינו נחשף ספציפית, אך אנחנו יודעים כבר עכשיו כי במסגרתו נמצא את ה-Galaxy A52 וה-Galaxy A72 בגרסאות 4G ו-5G, כאשר את מפרטו, עיצובו ומחירו […]

כשחושבים חכם, או על מודרניות דיגיטלית מתקדמת, מגיעים ברמה הצרכנית בדרך כלל לגבולות האוזניות האלחוטיות נטולות החוטים, ואולי לשעון או רצועת ספורט. כל מה שמעבר כבר נחשב לרציני מדי, או לפחות שימושי, מכדי להתייחס אליו באופן מהותי. אבל האמת היא שכשבודקים מקרוב יש הרבה מאוד דברים שהמודרניזציה הדיגיטלית לא פסחה עליהם, ולא תמיד מדברים אודותיהם בגלל מיעוט יחסי של משתמשים, או אנשים שהנקודה המסוימת מתייחסת אליהם. אבל חולי סוכרת יש הרבה, לרוע המזל. לא אכנס כאן כמובן לסיבות, אבל בגדול הרבה מאוד חולי סוכרת – שיחד עם השמנה נחשבת לסוג של מגיפה בפני עצמם – מכירים את התהליך היומיומי בו מנקבים את האצבע כדי לחלץ ממנה טיפת דם ראויה, על מנת לבדוק מה רמת הגלוקוז, ובהתאם לכך לדעת מה הטיפול שהם זקוקים לו. מדידת הגלוקוז בדם. פעולה יומיומית בסכרת. צילום אילוסטרציה: BigStock לכאורה המרחק רב בין המעשה הזה, שנעשה באמצעות מד סוכר, לבין דיגיטליות לשמה. אבל Instant Accu-Chek של חברת רוש (Roche) מוכיח שאם יש מעט יצירתיות, אז אפשר בהחלט לגשר על הפער. ובמקרה הנדון, מדובר בהוספת רכיב בלוטות' למד הסוכר – ואם יש בלוטות', אז אפשר לקשר אותו לטלפון כדי להעביר נתונים, ואני בטוח שהדמיון המודרך שלכם כבר יכול להשלים כרגע את הפרטים. אפשר להשתמש ב-Instant Accu-Chek בתפקידו כמד סוכר, וזה אומר לחבר אליו את הטסטר המתאים, ולהרוות אותו בטיפת דם כדי לראות מה המצב. לפי החברה, הטסטרים התאימים למד הזה מציעים ספיחה טובה ורחבה יותר, והתוצאה מתקבלת במהירות רבה יותר – תוך פחות מארבע שניות, כשהמד יודע לשמור ממוצע של שבוע, 30 יום ו-90 יום, ובסך הכל לאחסן בזיכרון למעלה מ-700 בדיקות אותן ניתן להעביר לטלפון או למחשב – באמצעות חיבור microUB מיושן, שנמצא בצד המכשיר, ומאפשר להעביר את הנתונים לכל יישום תומך. חבל שהמד מבוסס על סוללות מתכלות, ואי אפשר באותה עת גם להטעין אותו, וזו אולי מחשבה לקראת הדור הבא שלו. אבל, כאמור, בעולם דיגיטלי אמיתי, בו הטלפון שולט, מה שעניין אותי זה החיבור בין המד לטלפון. לרוש עצמה יש אפליקציה תומכת בשם ACCU-CHEK Connect App, אך היא ממש לא עובדת כל כך טלפון. למעשה, אם החיבור הזה כדי לקרוא את נתוני הבדיקות בטלפון חשוב לכם, בידקו האם הטלפון שלכם נתמך לפני הרכישה. אבל כשזה עובד, זה בהחלט עובד היטב, וזה הופך לחפיץ מודרני לכל דבר ושימושי מאוד – במיוחד, כאמור, למי שבאמת זקוק למעקב כמה פעמים ביום. הצימוד קל והוא כולל הכנסת מספר פין ייעודי, שנצא בצד האחורי של מד הסוכר. הצימוד הזה גם מכוון את השעה ואת התאריך במד הסוכר עצמו, וזה חלק מהנתונים שנשמרים בכל בדיקה. במד עצמו, ברגע שמדליקים אותו, חיבור הבלוטות' נכנס לפעולה, וברגע שמבצעים מדידה והיא נרשמת במד עצמו, היא נרשמת גם באפליקציה, וזה באופן בסיסי על מה שצריך לעשות. לא אכנס כאן לפירוט לגבי האפליקציה, אבל על כל מדידה אפשר לבצע עוד כמה רישומי נתונים, וכמובן שיש גרף שמאפשר לבצע מעקב ויזואלי אחרי המצב. Instant Accu-Chek כבר נמכר במכבי תמורת 30 שקלים, כשכל קופסה של 50 טסטים עולה 10 שקלים. בכללית המחירים הם 60 ו-11 שקלים בהתאמה. באתר של היבואנית, דין דיאגנוסטיקה, 60 שקלים עד סוף החודש ולאחר מכן 99 שקלים, וחבילת טסטים ב-100 שקלים.

דגם ה-Galaxy F62 נחשף רשמית בתור התאום המסתמן של ה-Galaxy M62 - והוא עשוי להיות רלוונטי מאוד לכל מי שמייחסים חשיבות עליונה עבור חיי הסוללה שלהם סוללה מפלצתית, שבב נוסטלגי: סמארטפון מעניין חדש מבית סמסונג לשוק הביניים

זה אולי עוד לא בקנה מידה משמעותי לחלוטין, אבל מערכת ההפעלה הראשונה אחרי Windows של מיקרוסופט היא זו שמגיעה מבית גוגל

העדכון מתרכז בעיקר בשיפור יכולות הצילום של המכשירים, וביצוע פעולות בקלות רבה יותר בממשק הצילום. לא ברור מתי יגיע לישראל

רגע לפני השקת מכשירי סדרת האייפון 12 בישראל בנובמבר 2020 בדקנו את ירידת המחירים של מכשיר האייפון 11, כשנה לאחר שהושק. כעת, 4 חודשים לאחר הבדיקה האחרונה, חזרנו כדי לבחון את המחירים שוב ומצאנו ירידה נוספת במחירים במכשירים הנמכרים דרך היבואנים הרשמיים. אם כי הפעם, בשונה מן הפעם הקודמת, ברבים מהמקרים מדובר גם בסדרה עדכנית […]

מוקד הזמנות האוכל עבר ממחשבי המשרדים אל האפליקציה בנייד, והמפתחים נדרשו לייצר התאמות ושיפורים רבים תוך כדי תנועה. אז איך משנים את הטכנולוגיה בלי להפריע למשתמש?

סאגה בת 14 שנים באה אל קיצה: בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שלשום (ג') לטובת יבמ ישראל ונגד זוגלובק בסדרת תביעות הדדיות בין השתיים על הטמעת מערכת ERP של סאפ בחברת הנקניקים, שבוצעה ב-2007. זוגלובק תפצה את הענק הכחול בסכום של שלושה מיליון שקלים. בחלוף שנים של התכתבויות, התנצחויות ואין סוף ויכוחים בכתב, זוגלובק הגישה ב-2013 תביעה נגד יבמ ישראל בסך של יותר משמונה מיליון שקלים, לאחר שזו הטמיעה אצלה שש שנים לפני כן מערכת ERP בפרויקט "רצוף בתקלות", על פי התובעת. בתביעה נכתב כי "יבמ הציגה לזוגלובק מצגים שלפיהם היא חברה עתירת ניסיון, ששמה הולך לפניה כאחת מחברות שירותי המחשוב, היישום וההטמעה המובילות בישראל… יבמ אמרה שתוביל הקמת מערכת IT מבוססת סאפ ואין עוד חברה בישראל כמותה, שיכולה להעמיד לזוגלובק מערכת המתפקדת באופן מושלם". "בדיעבד", ציינה התובעת, "התברר כי ההתחייבויות והמצגים של יבמ היו מן השפה אל החוץ. בסופו של דבר, לאחר תשלום של יותר ממיליון דולר, סיפקה יבמ מערכת נכה, שבחלקה לא מתפקדת, ומה שמתפקד היה רצוף ליקויים ותקלות יסודיות… מערכת מקרטעת, רצופת כשלים, שהסבה נזקים במקום תועלת". על פי חברת המזון, מאז עליית המערכת לאוויר היא נאלצה להשקיע יותר מחמישה מיליון שקלים על מנת לייצב אותה, והיא תידרש להשקיע 1.8 מיליון שקלים נוספים (לאחר הגשת כתב התביעה) כדי להביא אותה לכדי תפקוד. עוד טענה החברה כי "יבמ נדרשה לספק מערכת עובדת, בלא תירוצים, הסברים והתחכמויות. במקום זאת, זוגלובק קיבלה רק תירוצים ונמנעה ממנה היכולת להפיק שימוש מהמערכת בה הושקעו מיליוני שקלים". כמו כן, היא כתבה כי "התגלו במערכת תקלות רבות. תקלה במערכת גרמה לנו לנזקים קשים, לחוסר תפקוד, לפגיעה בייצור, לתקלות בשיווק ועוד… בדיעבד התברר כי יבמ ישראל לא מילאה את חובתה הבסיסית ולא יישמה את עקרון יישום SAP Standard, שלפיו ההטמעה מבוצעת על פי המגזר התעשייתי הרלוונטי שאליו שייך הלקוח הארגוני. דא עקא, במקום להתאים את מערכות זוגלובק ליישום המתאים והמומלץ של סאפ, יבמ בחרה לפתח בעצמה מערכת ולא ליישם בחברה את המערכת הסטנדרטית". זוגלובק כינתה את הפתרון "לא מקצועי בעליל" וטענה מכאן שיבמ "לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם – וכשלה". בכתב התביעה היא ציינה כי "יבמ ישראל הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא סיפקה את המוצר שאותו התחייבה לספק, מה שהסב לחברה נזקים כספיים כבדים". יבמ, מצידה, תבעה את זוגלובק על השלמת התשלומים לפי החוזה. בשלב הראשון, יבמ זכתה בכ-400 אחף שקלים והתיק, שאיחד את שתי התביעות, דן בתביעה לשני מיליון שקלים נוספים. בית המשפט: "יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה". צילום אילוסטרציה: ג'וזף קובס, BigStock "גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות" בפסיקתה קבעה השופטת חנה פלינר כי "גרסת יבמ מעוגנת, שלא לומר יצוקה, בראיות ומקבלת חיזוקים רבים מעדויות זוגלובק. גרסת זוגלובק כוללת סיסמאות כוללנית". לדברי השופטת, "אין פרויקט מושלם אשר חף מכל ליקוי או כשל… גם מי שאינו מומחה יכול לקבוע כי אין ולא יכול להיות מצב שבו מזמין העבודה נדרש רק 'ללחוץ על כפתור' ולקבל מערכת מושלמת". עוד נכתב בפסק הדין כי "יבמ עמדה בביצוע מטלותיה" וכי " עדויות אנשי זוגלובק היו לא אחידות ולעיתים פתלתלות. התרשמתי שהעדים של זוגלובק לא יכולים היו להעיד באופן ספציפי על התקלות והחוסרים, והן היו עדויות עמומות. מנגד, יבמ התייחסה וענתה לכל אחת מהתקלות המיוחסות לה". השופטת פלינר קבעה כי יבמ זכאית לתשלום על החלקים בפרויקט שזוגלובק לא שילמה עליהם, בסך 2.021 מיליון שקלים – סכום השווה, בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית, לשלושה מיליון שקלים בערך של היום. כמו כן, היא פסקה כי על זוגלובק לשלם ליבמ שכר טרחת עורכי דין בסך 200 אלף שקלים. את יבמ ייצגו עורכי הדין אמיר לויצקי ואילת ברודיצקי ממשרד טולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות' ואת זוגלובק – עורכי הדין ראובן בילט וטלילה רוזנבלום.