כבר שנים שאנחנו בגיקטיים מחכים לחברות הסלולר הישראליות שיאפשרו לנו להתחבר אליהן באמצעות eSIM במקום באמצעות סים פיזי מיושן. איכשהו, מלבד כמה ספקיות קטנטנות, אף אחת מהחברות המרכזיות לא עשתה את זה. או לפחות ככה חשבנו. בשקט בשקט, מתברר שחברת "פלאפון" השיקה שירות eSIM בישראל, שכולל שיחות, SMSים ודאטה (גלישה סלולרית). רק שהוא לא בשבילכם. […]

אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון העולמית, איים באחרונה על עובדיו שאם לא יחזרו למשרדים – יפוטרו. לפי דיווח של הביזנס אינסיידר, ג'סי אמר לעובדים במהלך פגישה בתחילת החודש כי "עבר הזמן להתנגדות" וכי "צריך להתחייב" לחזרה למשרד. "אם אתם לא מסוגלים, אני גם מבין את זה, אבל זה כנראה לא יסתדר לכם באמזון, כי אנחנו חוזרים למשרד לשלושה ימים בשבוע לפחות", אמר, "וזה לא בסדר שכל חברי הצוות שלנו יהיו שלושה ימים בשבוע וחלק מהאנשים יסרבו לעשות זאת". ג'סי  הרחיב באוזני עובדיו וסיפר שדיבר עם עשרות מנכ"לים אחרים וש"כמעט כולם" מעדיפים שעובדיהם יחזרו לעבודה ממטות החברות ויחדלו מעבודה מרחוק ומהבית, שאליה הורגלו במהלך מגיפת הקורונה ואחריה. CNN ציטטה את ג'סי, שאמר במהלך האירוע החודש כי בעוד שהעובדים זכאים לא להסכים עם החלטת החברה להחזיר עובדים למשרד ולבקר אותה, הם אינם רשאים להתעלם מהמדיניות. אמזון אישרה ל-CNN את הנוהל שהציד המנכ"ל, והוסיפה שג'סי הבהיר כי מדיניות החזרה למשרד היא תוצאה של החלטות המבוססות על הערכה של גורמים שונים, כולל תוצאות עסקיות. ג'סי הוסיף וציין כי לאמזון יש מעט נתונים שתומכיפ בהמשך במדיניות של עבודה מרחוק לתקופה בלתי מוגבלת. החברה אמרה ל-CNN שהיא הדגישה לאורך כל הדרך כי גישתה לעבודה מרחוק תתפתח יחד עם מצב המגיפה והתנאים שיתקיימו סביבו. הפכו לנורמלי החדש מאז הקורונה. עבודה מרחוק או עבודה היברידית. אילוסטרציה. צילום: BigStock עבודה מרחוק ועבודה מהמשרדים ומה שביניהן עבודה מרחוק מתבצעת מחוץ למשרד, לרוב מבית העובד, ומתאפשרת הודות לטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות. על פי מחקר של חברת Globalization Partners, בשנת 2023 כ-36% מהעובדים בעולם פועלים מרחוק לפחות בחלק מהזמן, ומאידך כ-22% מהעובדים עובדים מרחוק באופן מלא, כלומר – לא מגיעים למשרדים כלל. בתווך ישנה שיטת עבודה היברידית, המהווה שילוב של עבודה מהבית ועבודה מהמשרד, לפי חלוקה שנקבעת על ידי ההנהלה הספציפית של כל ארגון וארגון. במסגרת שיטת זו, מועסקי החברות לרוב עובדים מהבית מספר ימים בשבוע ומהמשרד – בימים שנותרו. על אף שג'סי ואמזון, כמו גם חברות אחרות, ניסו לגרום לעובדיהם לשוב למשרדים – גם אם הדבר מצריך רילוקיישן מצידם, כפי שאמרה הענקית מסיאטל לעובדיה ביולי – מחקר של גרטנר (Gartner) מצא כי בשנת 2023 כ-70% מהעובדים בעולם עובדים ויעבדו בשיטת עבודה היברידית, ולא יחזרו לעבודה מלאה במשרדים. ולמעשה כיום אין בין חברות הטק הגדולות חברה שחייבה את העובדים לשוב באופן מלא למשרד, והמצב לא שב להיות כשהיה לפני הקורונה. גם בהודעתו האחרונה של ג'סי ובאיומיו – אין הכוונה לאלץ את המועסקים לשוב למשרד באופן מלא, אלא רק חלקית.   לעבודה מרחוק ישנם יתרונות רבים, ביניהם זוהו על ידי מחקרים למשל: שביעות רצון גבוהה יותר של עובדים, עלייה בתפוקה, חסכון בעלויות וגמישות רבה יותר עבור המועסקים. עם זאת, ישנם גם כמה חסרונות לעבודה שלא מהמשרד ובפעילות יחד עם אנשי הצוותים, ובין אלו זוהו: תחושת בדידות, קושי בהפרדה בין החיים האישיים לעבודה ולצרכיה, ובעיקר – קשיים בתקשורת בין עובדים והיעדר דינמיקה של צוות, שככל הנראה ממלאת עובדים בהשראה וממריצה אותם לפעולה. Amazon CEO Andy Jassy: “Return to office with this simple plan: buy a $7 million townhouse downtown. Crime is easily avoided by a good chauffeur. Your private chef packs you a lunch, and it’s easy to put in a hard 45 minutes at your desk before you leave to golf” pic.twitter.com/UiMnnbh2ur — Pine Baron (@SpiritofPines) August 29, 2023 גם הפעם עובדי אמזון כנראה יאבקו האיומים של מנכ"ל אמזון זכו לביקורת מצד עובדים וארגוני עובדים. "זה לא בסדר שאנדי ג'סי מאיים על עובדים שרוצים לעבוד מהבית", אמרה ג'וליה ווד, מנהלת ב-CWA (ר"ת The Communications Workers of America), ארגון עובדים גדול המאגד את עובדי תחום התקשורת בארה"ב. לדבריה, "המועסקים צריכים להיות מסוגלים לבחור היכן הם עובדים, והם לא צריכים להיות מאוימים בנידון". אמזון היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. היא מעסיקה יותר מ-1.5 מיליון עובדים ברחבי העולם. החברה הודיעה כבר בחודש מאי כי היא מחזירה את העובדים שלה למשרד, אך נתנה להם גמישות מסוימת לגבי מספר הימים שבהם הם ימשיכו לעבוד מהבית. האיומים של ג'סי מעידים על כך שאמזון אינה מתכוונת לוותר על מדיניות החזרה למשרד שלה. עם זאת, סביר להניח שהחברה תמשיך להתמודד עם התנגדות לכך מצד העובדים. התנגדות עובדים שכזו היא עניין שהקמעונאית האלקטרונית העוצמתית מורגלת אליו, בהיותה אחת החברות הגדולות שחוותה שלל מאבקי עובדים נגדה ונגד הנהלים שלה. בחלק מהמקרים אמזון כופפה את המוחים, אך היא גם נוצחה באחדים מהם. נזכיר לדוגמה את מאבק העובדים בנשאי משבר האקלים, שהופנה ישירות להנהלה ולבוס הגדול, המייסד והיו"ר, ג'ף בזוס. בזוס לבסוף, אחרי שנראה ערל לב למצב ולמעורבות החברה שלו במשבר, נכנע והקדיש כספים גדולים ואף השיק יוזמה בדיוק לנושא שממנו התחמק שנים.

מדובר בתכונה שהייתה זמינה עד עתה רק כתוסף ומעתה תהיה זמינה באופן ישיר מהדפדפן ובגישה קלה

ממשלתו של נרנדרה מודי בהודו מרגלת אחרי אזרחיה על ידי רכישת כלי מעקב רבי עוצמה מחברות טכנולוגיה ישראליות, כך על פי דיווח חדש שפרסם באחרונה הפייננשל טיימס. הדיווח של העיתון, ששוחח עם ארבעה אנשים שעבדו על פרויקטים של כבלים תת-ימיים במדינות בכל רחבי העולם, כולל ציטוט של הדוברים האנונימיים שאמרו: "הודו היא יוצאת דופן בכך שהיא דורשת בגלוי מחברות טלקום להתקין ציוד מעקב בתחנות נחיתה של כבלים תת-ימיים, ובדאטה סנטרים המאושרים על ידי הממשלה, כתנאי לפעולתם". בדיווח שפורסם אתמול (ג') נטען גם כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לאסוף נתונים על התנועות והפעילויות של אזרחים ואף צוין כי גם אנשי הפייננשל טיימס ראו מסמכים שהעידו שממשלת הודו אכן רכשה כלי מעקב מחברות ישראליות, שאחת מהן חדשה בתחום – ספטיר (האחרת היא קוגנייט). מיהי ספטיר ומה היא עושה? לפי הדיווח, ספטיר הישראלית מכרה את טכנולוגיית היירוט החוקית שלה לקבוצות טלקום הודיות, ביניהן ריליינס ג'יו של מוקאש אמבני ו-וודאפון, וכן לסינגטל מסינגפור. ספטיר, לפי סרטון התדמית שלה, מספקת טכנולוגיה המחלצת "שירותי קול, הודעות, גלישה באינטרנט ותכתובת דוא"ל" של יעדים. החברה ידועה כמתמחה בעולם מערכות האבטחה הסלולריות הטקטיות והאסטרטגיות, ומציעה גם פתרונות בתחום אבטחת הסייבר. אלא שכעת טוען הטיימס כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לעקוב אחר התקשורת של עיתונאים, פעילים ומתנגדי ממשל פוליטיים. ספטיר מסרה בתגובה לפייננשל טיימס כי היא מבצעת את המכירות לישויות זרות "על פי הרגולציה בישראל והחוקים באותן מדינות", וכי היא שומרת על חיסיון הלקוחות שלה וכן על סוגי המוצרים שהיא מוכרת. דיווח דומה בראשית אפריל כבר בראשית אפריל האחרון פרסם הפייננשל טיימס כתבה שטענה כי "סוכנות ההגנה ההודית רכשה ציוד מחברת תוכנות ריגול ישראלית". כמה וכמה חברות ישראליות פועלות בתחום הזו, כאשר אחת מהן היא קוגנייט, שהתפצלה מ-ורינט מערכות ב-2021 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. שמה נקשר בעבר בפרשה מטרידה, כשמטא (פייסבוק) חסמה בשלהי 2021 ארבע חברות ישראליות שמוצריהן עקבו אחרי אלפי אנשים לטענתה. הנחסמות האחרות אז היו הישראליות קובוובס טכנולוגיות, בלאק קיוב ו-Bluehawk CI. קוגנייט עלתה שוב לכותרות בתחילת 2023, כשנודע שהיא סיפקה תוכנת ריגול למיאנמר לפני ההפיכה שהתרחשה בה. החברה לא מסרה תגובה לדיווח של רויטרס בנושא. ממשלת הודו: "שקר חסר בסיס" ממשלת הודו הכחישה את ההאשמות, לרבות בדיווח הנוכחי, וכינתה אותן "שקר חסר בסיס", וכן הצהירה כי היא מחויבת להגן על פרטיות אזרחיה. העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock אלא שלהודו, כפי שציין הטיימס, כבר יש היסטוריה בנושא ריגול אחרי אזרחים, שהיא ביצעה בעבר, לכאורה, באמצעות הרוגלה פגסוס של NSO. בשנים 2019 ו-2021 מנהיגי מפלגת האופוזיציה בהודו, כמו גם עיתונאים ופעילים, תקפו את ממשלת מודי בגין שימוש בתוכנת הריגול פגסוס כדי לפקח עליהם. הוושינגטון פוסט דיווח אז על הרוגלה שפרצה לטלפונים ניידים באמצעות קישור והקליטה בסתר מיילים, שיחות והודעות טקסט של המשתמשים. כזכור, פגסוס של NSO הישראלית הייתה גם, לפי דיווחים, האמצעי שסייע להתנקשות במתנגד הממשל הסעודי, העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. יצוין כי NSO הכחישה מעורבות כלשהי שלה ברצח שלו. הכתבה של הפייננשל טיימס הציפה חששות לגבי שחיקת הפרטיות וחירויות האזרח בהודו, ובמקביל – העלתה שוב לסדר היום את מעורבותן של חברות ישראליות בריגול בסייבר, המופעל נגד אזרחים בידי ממשלות במשטרים "בעייתיים" בלשון המעטה. ארגוני זכויות אדם גינו את הריגול מטעם הודו, שמתקיים לכאורה, ואמרו כי מדובר בהפרה של הזכות לפרטיות. גם עיתונאים מרחבי העולם הביעו דאגה, ואמרו שלריגול, לכאורה, עלולה להיות השפעה חמורה ומסוכנת על חופש הביטוי.

פרויקט גלילאו בראשותו של פרופסור אבי לייב מאוניברסיטת הרווארד, חשף ממצאים כי פיסות המתכת הזעירות של המטאור IM1 שנשלו מעומק האוקיינוס ביוני, הן כנראה ממקור חייזרי, אחרי בדיקה ראשונית של 57 פיסות מתוך המאות שנשלו

החברות המעניקות שירות אחסון בענן כבר לא רוצות לספק את האפשרות לשמור קבצים בלי מגבלה

אומרים שלשמור על מקום בצמרת קשה יותר מאשר להגיע לצמרת, ואת זאת בדיוק מצליח לעשות ה-iPhone של אפל, שחמישה דגמים שלו תופסים חמישה מקומות בעשרת הסמארטפונים המובילים בעולם, כשארבעה מהם תופסים את ארבעת המקומות הראשונים ברשימה. חמשת הסמארטפונים האחרים הם מכשירי Galaxy של סמסונג – רובם דגמים זולים. בתקופה המקבילה בשנה שעברה, סמסונג ושיאומי היוו שישה מ-10 הדגמים המובילים, עם שני מכשירי Redmi בנוסף למכשירים זולים של סמסונג ולדגם הפרימיום Galaxy S22 Ultra. לפי חברת המחקרים אומדיה (Omdia), שפרסמה השבוע דו"ח על עשרת הסמארטפונים המובילים במחצית הראשונה של 2023, ה-iPhone 14 Pro Max תופס את המקום הראשון, עם 26.5 מיליון יחידות, ואחריו ה-iPhone 14 Pro עם 21 מיליון, ו-iPhone 14 ו-iPhone 13 במקום השלישי והרביעי, עם 16.5 ו-15.5 מיליון יחידות, בהתאמה. רק במקום החמישי נכנס לרשימה מכשיר אנדרואיד, ולא מכשיר פרימיום דווקא, אלא ה- Galaxy A14 של סמסונג, עם 12.4 מיליון יחידות, ואחריו מכשיר הפרימיום Galaxy S23 Ultra של סמסונג, עם 9.6 מיליון יחידות. במקומות 7-9 גם כן מכשירי סמסונג: ה- Galaxy A14 5G עם 9 מיליון יחידות, ה-Galaxy A54 5G עם 8.8 מיליון יחידות וה- Galaxy A34 5G עם 7.1 מיליון יחידות. את הרשימה סוגר שוב iPhone, דגם ה-11, עם 6.9 יחידות. מהרשימה שלעיל בולט דפוס ברור: הטלפונים הפופולריים ביותר של אנדרואיד הם דגמים זולים יותר ולא מכשירי פרימיום. בעוד אפל מובילה עם מכשירי פרימיום, אנדרואיד ניצבת ברשימה עם מכשיר פרימיום יחיד מתוך העשרה המובילים, וגם זאת. תוך שהיא מציגה, לפי חברת המחקרים, אפילו ירידה ב-Galaxy S23 Ultra של 200,000 יחידות בהשוואה ל-S22 Ultra בתקופה המקבילה אשתקד, ול-Galaxy A14 חסרים כמעט חצי מיליון לעומת ה-Galaxy A13.

יותר מ-90% מהתרופות שמגיעות לשלב הניסוי הקליני לא מגיעות לשוק בסופו של דבר. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים שנזרקים לפח מדי שנה כתוצאה מכשלון התהליך, שנוצר בין השאר מפערים במידע קריטי הנדרש לתמיכה בניסויים הקליניים הללו. סטארטאפ ישראלי בשם QuantHealth מאמין שיוכל לפתור את הבעיה הזו בעזרת מודלים חדשים. עובדים כבר עם חברות תרופות הסטארטאפ הישראלי QuantHealth […]