בן גביר משחרר את ירושלים, בן גביר אסטרונאוט, בן גביר אח לנשק: התמונות של השר לביטחון לאומי במדי משטרה הציתו את הדמיון של המשתמשים ברשתות

בבוקר הארור של ה-7 באוקטובר, לצד הפלישה הקרקעית של מחבלי החמאס, נערכה מתקפת סייבר גדולה נגד גופים בישראל – כך לפי קלאודפלייר. חברת האבטחה, שפועלת להגנה מפני מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), פרסמה כי בבוקר שבו פלשו מחבלי החמאס לשטחי ישראל נערכו מתקפות מניעת שירות מרובות נגד אתרים כחול לבן – של כלי תקשורת ומדיה, חברות תוכנה ואפליקציות לשעת חירום. 12 דקות לאחר שהחלה המתקפה הקרקעית של ארגון הטרור, מערכות קלאודפלייר זיהו וצמצמו את היקף מתקפות ה-DDoS, שכוונו נגד אתרים שמספקים מידע קריטי והתראות לאזרחים על התקפות טילים. המתקפה הראשונית, ציינו חוקרי החברה, הגיעה לשיא של 100 אלף בקשות חיבור (לרשת ארגונית, אתר או אפליקציה) לשנייה (RPS), והיא נמשכה כ-10 דקות. 45 דקות לאחר מכן, התקפה שנייה, גדולה בהרבה, התחוללה, ובשיאה היא הגיעה למיליון בקשות חיבור לשנייה. זו ארכה כשש דקות. התקפות DDoS קטנות נוספות המשיכו לפגוע באתרי אינטרנט בשעות שלאחר מכן. לצד התקפות ה-DDoS, אתרים ואפליקציות סלולר רבים מישראל הפכו למטרות של קבוצות האקטיביסטיות פרו-פלסטיניות שונות. לפי אתר סייבר ניוז, אחת מאותן קבוצות, AnonGhost, ניצלה פגיעות באפליקציית צבע אדום. הניצול אפשר לחבריה ליירט בקשות, לחשוף שרתים וממשקי API, ולשלוח התראות מזויפות לחלק ממשתמשי האפליקציה, כולל הודעה שקרית שלפיה "פצצה גרעינית מגיעה". רוב מתקפות ה-DDoS מפתיחת המלחמה – נגד אתרי עיתונות ומדיה חוקרי קלאודפלייר ציינו שמאז תחילת הלחימה, אתרי עיתונות ומדיה היו היעד העיקרי של מתקפות ה-DDoS האנטי ישראליות, והיוו 56% מכלל המתקפות נגד אתרים מהארץ. החוקרים ציינו כי המהלך דומה לזה שנעשה במלחמת רוסיה-אוקראינה, כאשר אתרי התקשורת באוקראינה עמדו בלב מתקפות הסייבר הרוסיות, כי אלה סיפקו מידע חיוני לאזרחים. עוד ציינו החוקרים כי הענף השני שבו התמקדו ההאקרים נגד ישראל היה תעשיית התוכנה: כמעט 34% מכל מתקפות ה-DDoS כוונו לחברות שכאלה. המגזר השלישי שהותקף באופן מסיבי היה זה הבנקאי, כולל חברות שירותים פיננסיים וביטוח (BFSI). אתרי הממשלה הישראליים הגיעו למקום הרביעי בדירוג.

בחודש נובמבר 2023 בהוט יעלו הדרמות החדשות “לא רציונלי”, “שותפים למסע” ו“פשע באדינבורו”. כמו כן, תעלה עונה חדשה של “פארגו”, הפעם בכיכובם של ג’ון האם, ג’ניפר ג’ייסון לי, ג’ו קירי (“דברים מוזרים”) וג’ונו טמפל (“טד לאסו”). בערוצי הסרטים יעלו בין השאר “ג’ון וויק 4”, סרט האימה “דפיקה דלת” של הבמאי מ.נייט שאמלאן, הקומדיה “חומר דוב”, […]

טוב מאוחר מאשר אף פעם: אחרי מאבק ארוך נגד ארגון זיר"ה - אתר הצפייה הפיראטית הגדול בישראל נכנע, והודיע לגולשים שהוא יפסיק בקרוב את פעילותו בעקבות קשיים כלכליים

מעבדי הדור ה-14 של אינטל הגיעו למדפי החנויות ומביאים איתם ביצועים משפורים, ממש במעט. לקחנו לסיבוב בחינות את Core i7 14700K שזוכה לשינוי אמיתי בהרכב החומרה בשביל לראות כמה הוא שונה מעבד אינטל Core i7 14700K בביקורת: שדרוג קטן בחומרה, חווית שימוש דומה

החברה הכריזה על הקונספט החדש בכנס הטכנולוגי השנתי של חברת האם לנובו - וקשה להאמין שהוא יעבור את שלב הניסוי

החברה שייסד אילון מאסק בשנת 2016, ושנקראת בשם היצירתי The Boring Company, או בקיצור פשוט בורינג, הגיעה לשווי שוק מוערך של שבעה מיליארד דולר, כך על פי דיווח חדש שפורסם לאחרונה על ידי The Information. בורינג, העוסקת בעיקר במנהור שמיועד לתחבורה חכמה ועוקפת עומסי תנועה, השיגה הערכה זו לאחר מכירה אחרונה של מניות שלה שהחזיקו עובדים ומשקיעים, שנמכרו כעת במחיר הגבוה ב-22% מהסכום שלפיו נערך סבב גיוס של החברה רק בשנה שעברה. בורינג הוקמה בידי מאסק – שהוא אולי דמות שנויה במחלוקת אבל שאיש לא חולק על חדשנותו הרבה – כדי לפתח טכנולוגיות חדישות שיסייעו לאנושות להתמודד עם בעיות ועומסי תנועה בעיקר בערים הצפופות. החברה השלימה עד כה שלושה פרויקטים, ביניהם: מנהרה לולאתית שפועלת מתחת למרכז הכנסים של לאס וגאס, המשמשת כלי רכב חשמליים שמסיעים אנשים ברחבי השטח העצום של המרכז. מנהרה זו נפתחה ופועלת כבר משנת 2021 ושימשה עד כה לשינוע נוח במיוחד של יותר ממיליון נוסעים. מערכת התחבורה התת-קרקעית הזו נמתחת לאורך כ-2.7 קילומטרים. Great question! https://t.co/C37JE3yw4o — The Boring Company (@boringcompany) August 23, 2023 בנוסף החברה השלימה גם מסלול מבחן למה שהיא מכונה Hyperloop – מסלול הפיילוט הזה, שאורכו כ-1.3 קילומטרים, ממוקם בהות'ורן, קליפורניה, והוא שימש לבדיקת טכנולוגיות Hyperloop, שעתידות להיפרס מתחת לערים, לאפשר למכוניות חשמליות פרטיות לרדת אליהן במעין מעלית ולצאת מהן בתחנות קבועות, אחרי שינועו בתוכן ללא הפרעה או עומסי תנועה במהירויות גבוהות מאוד. כמו כן יש לחברה של מאסק מנהרת מו"פ: מנהרה באורך 1.8 ק"מ, הממוקמת גם היא בהות'ורן, ומשמשת לפיתוח ובדיקת טכנולוגיות מנהור חדשות. האם רוב התחבורה העירונית בדרך אל מתחת לאדמה? החברה הממש לא משעממת של מאסק עובדת כעת על מספר פרויקטים נוספים, כולל Vegas Loop, מערכת תחבורה תת קרקעית באורך כ-110 ק"מ, שתחבר את לאס וגאס והאזורים הסובבים אותה. בניית והשמשת מנהרה זו צפויות להסתיים בשנה הבאה. החברה מפתחת גם מכונת מנהור חדשה בשם Prufrock, שתוכננה להיות הרבה יותר מהירה וזולה לתפעול ממכונות מנהור מסורתיות. כבר לפני זמן רב אמר מאסק כי הוא מאמין ש-בורינג שייסד עשויה להיות שווה טריליון דולר עד 2030. הוא גם אמר שלאמונתו החברה יכולה למלא תפקיד מרכזי בפתרון עומסי תנועה בערים גדולות ברחבי העולם כולו. המשימה של בורינג היא לחולל מהפכה בתחבורה, על ידי הפיכת חפירת והתקנת מנהרות למשתלמת ויעילה בהרבה. החברה מאמינה כי ניתן להשתמש בטכנולוגיות שלה לבניית תשתית תחבורה חדשה, כמו כבישים מהירים תת-קרקעיים ו"היפר-לולאתיים", שיכולו לסייע בהפחתת עומסי התנועה ולשיפור הניידות האנושית. מאסק ידוע כאדם ששאיפותיו הטכנולוגיות כמעט אינסופיות, כשבראשן נמצא יישוב מאדים כאלטרנטיבה לבני האדם, אם או כאשר כדור הארץ לא יתאים עוד למגורים עליו. בדיוק כמו תסריט זה, גם מעבר של כלל התחבורה כמעט אל מתחת לאדמה בערים קיימות ועמוסות נראה לא הגיוני – בטח עבור מי שחווה את הקמת תוואי הרכבת הקלה על צבעיה השונים בגוש דן – אבל מאסק הוא אדם נחוש והשווי הנוכחי והנוסק של החברה ה"זניחה" ביותר שלו מעיד בעיקר על כך שיש עדיין מי שמאמינים בו ובחזון (או בחזיונות) שלו.

לצד המלחמה הפיזית ברצועת עזה, מתקפות הסייבר נמשכות "כרגיל": קבוצת הריגול האיראנית קרמבוס (Crambus) – הידועה גם בכינויים OilRig, MuddyWater, או APT34 – ביצעה חדירה בסייבר במשך שמונה חודשים למערך מחשוב של ממשלה במזרח התיכון. כך לפי חוקרי סימנטק, שלא ציינו את זהות המדינה שהותקפה. צוות צייד האיומים של סימנטק כתב בדו"ח שהוציא בסוף השבוע כי לקרמבוס יש היסטוריה עשירה וארוכת טווח של פעולות התקפיות בסייבר נגד מדינות רבות במזרח התיכון, ביניהן ערב הסעודית, ישראל, איחוד האמירויות הערביות, עיראק, ירדן, לבנון, כווית, קטאר וטורקיה. עוד תקפו האיראנים גם את אלבניה וארצות הברית. חוקרי סימנטק אמרו כי קרמבוס ערכה חדירות ארוכות למטרות איסוף מודיעין וריגול. לדבריהם, רכיב ההנדסה החברתית היה גורם מפתח בשלבים הראשונים של ההתקפות. "במהלך השנים האחרונות איראן מיקדה את מתקפות הפריצה שלה בסייבר במדינות אותן היא תופשת כמתחרות לה באזור", נכתב, "לרבות ממשלות רבות במזרח התיכון. אנו מאמינים שקבוצות איראניות, כולל APT34, כוונו את המתקפות שלהן כנגד ממשלות אלו, כדי לקבל תובנות לגבי קבלת החלטות רגישות במדיניות חוץ". "במתקפה האחרונה", ציינו חוקרי סימנטק, "חברי קבוצת קרמבוס גנבו קבצים וסיסמאות, ובמקרה אחד התקינו 'דלת אחורית', כדי לנטר הודעות דוא"ל נכנסות שנשלחות משרת Exchange. לאחר מכן, התוקפים קצרו מיילים אלה והעבירו את התוצאות בחזרה לקבוצת האיומים (משמע, לשולחיהם באיראן – י"ה). פעילות זדונית זו התרחשה לפחות כנגד תריסר מחשבים ויש לנו ראיות לכך שהתוקפים פרסו דלתות אחוריות וכלי ריגול שונים, ביניהם keyloggers – על עשרות קורבנות נוספים". איראן – פועלת גם נגד מדינות שתומכות בישראל קלי גינטר, מנהלת בכירה למחקר איומי סייבר ב-Critical Start, הסבירה כי "תמיכתה של איראן בחמאס ובקבוצות אחרות העוינות את ישראל מעידה על אסטרטגיית השפעה רב-כיוונית, לרבות פעולות סייבר שונות". לדבריה, "בהינתן המצב המסועף והמורכב גיאו-פוליטית, קבוצות כמו קרמבוס מקבלות שלל משימות: לערוך פעולות נגד תשתיות ישראליות, לאסוף מודיעין על אסטרטגיות צבאיות ישראליות, או לשבש מערכות כדי להשפיע על שדה הקרב הפיזי. הם יכולים גם לעסוק בפעולות נגד מדינות שתומכות בישראל. איראן הייתה מעורבת בעבר במתקפות סייבר נגד ישראל. ב-2020, סדרת אירועי סייבר, כולל ניסיון איראני לפגוע בתשתית המים הישראלית, הדגישה את האופי המתפתח של הסכסוך בתחום הסייבר". בשנה שעברה ארה"ב הטילה עיצומים על משרד המודיעין והביטחון של איראן ועל איסמעיל חטיב, השר הממונה – כתגובה למתקפת סייבר רחבת היקף של איראן את מערכות ממשל זמין של אלבניה. לפי מיקרוסופט, למתקפה האיראנית בסייבר על אלבניה יש קשר למתקפות שלה נגד ישראל. הקבוצה שלקחה אחריות על המתקפה היא Justice Homeland, שנחשפה בראשונה בתקיפה זו. מי מהחוקרים העריך כי קבוצה זו היא למעשה קרמבוס, וזהו עוד שם שלה. המתקפה נערכה ברקע כינוס של קבוצות אופוזיציה איראניות, שהיה אמור להיערך באלבניה, אותו קיים ארגון האופוזיציה האיראני מוג'הידין חא'לק, הפועל נגד השלטונות באיראן.