תיאוריית קונספירציה שנפוצה בטיקטוק טוענת שעל משחות השיניים מופיעים קודים סודיים שרק "אליטות" יודעות לפענחם. לפי התיאוריה, צבע הריבוע שבקצה השפופרת חושף מידע מטריד - אך האם יש אמת בשמועות?

יהודה זיסאפל, ממייסדי ומבכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית, נפטר אמש (ש') בגיל 82. זיסאפל הקים את רד בינת עם אחיו, זהר, שנפטר בשנה שעברה ממחלת הסרטן. הוא יובא למנוחות מחר בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. האחים זיסאפל ז"ל נולדו בתל אביב להורים יוצאי פולין, שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר. יהודה היה בעל תארים ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. בשנות ה-60' של המאה הקודמת עבד יהודה במוטורולה ישראל ושימש כמנהל מחלקת הנדסת מערכות בחברה. ב-1975 הוא הקים את ביטקום סוכנויות – חברה פרטית קטנה, ששיווקה מוצרי תקשורת ושכעבור כמה שנים שינתה את שמה לבינת תקשורת מחשבים. החברה ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות בשוק הישראלי. ב-1982 החליטו האחים זיסאפל לעבור לייצור ופיתוח מוצרי תקשורת בישראל ליצוא. רד תקשורת מחשבים, החברה הראשונה שהקימו ביחד, היא הוותיקה בקבוצת רד בינת. בחלוף השנים הקבוצה צמחה ונוספו לה עוד כ-30 חברות היי-טק עצמאיות, בהן ספינת הדגל – בינת תקשורת מחשבים. יהודה היה יו"ר רד תקשורת מחשבים וחבר דירקטוריון בחברות הקבוצה. ב-1991 הקימו יהודה ורעייתו, נאווה, פרופסור לנוירוכימיה באוניברסיטת תל אביב, את חברת התרופות נעורים, שמייצרת מלטונין בשחרור מושהה לטיפול בנדודי שינה. זאת, לאחר מחקרים שערכה נאווה על השפעות המלטונין. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-2012 העלה כי האחים זיסאפל וקבוצת רד בינת יצרו את הקרקע הפורייה ביותר עבור יזמים ישראלים. בנו של יהודה, רועי זיסאפל, הוא מנכ"ל רדוור מקבוצת רד בינת. תרומה נרחבת לקהילה לצד פעילותם העסקית, האחים זיסאפל הקפידו על תרומה של החברות שבהנהלתם לקהילה. כך, עמותת רד העניקה מדי שנה מאות מלגות לסטודנטים מצטיינים מעוטי אמצעים המתמחים בהנדסה ובמדעי המחשב. עוד תורמת העמותה בכל שנה כ-15 חדרי מחשבים לפנימיות ומוסדות חינוך אחרים לילדים ונוער בסיכון. בחסות ארגון בוגרי הטכניון, שבראשו עמד יהודה שש שנים, יזמו האחים שני פרויקטים שמנצלים את כישוריהם של בוגרי המוסד האקדמי כחונכים וכמורים לבני נוער מעוטי יכולת בערים ובקהילות ברחבי הארץ. אחד מהם הוא תוכנית פועלים מ-3 ל-5, שמיועדת לבני נוער ביישובי פריפריה בצפון ובדרום, ונועדה לשפר את כישוריהם המתמטיים. תוכנית נוספת – עיר מצוינת, שנחנכה ביוזמת יהודה בבת ים – פועלת להשגת יעדים דומים, מתוך התמקדות בבני נוער שמתגוררים במרכז אך לומדים במסגרות חינוכיות שחסרות את המשאבים הדרושים לטיפוח מצוינות. פרויקט נוסף שיהודה קידם קרוי מהנדסים מהפריפריה, והוא מיועד לאפשר לחיילים קרביים מאזורים אלה לשפר את הישגיהם ולהגיע להשכלה אוניברסיטאית מדעית. יהודה וזהר זיסאפל אף תרמו 4.5 מיליון דולר לטכניון, להקמת המרכז הננו-טכנולוגי לישראל, לזכר הוריהם. יהודה זיסאפל ז"ל על הפתרון למחסור בכוח אדם באחת מהופעותיו הפומביות האחרונות אמר זיסאפל כי "יש מחסור, והוא קריטי ומתמשך, בכוח אדם מקצועי בהיי-טק וב-IT. הפתרון למחסור הזה הוא להכשיר, להכשיר ולהכשיר, עוד ועוד עובדים. נדרשים יותר ויותר מהנדסים ומתכנתים מומחים. זה מה שאנחנו עושים. חברות רבות חוברות אלינו ועושות זאת גם הן. זה הדבר החשוב, וזה צריך להמשיך – וביתר שאת". לדבריו, "כבר לפני 20 ואף 30 שנים צפינו את המחסור בכוח אדם איכותי בענף. הערכנו את חשיבות החינוך הטכנולוגי ונערכנו לקראת המחסור במהנדסים בארץ. כך, פצחנו בתוכנית מ-3 ל-5, ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה לתלמידי תיכון מהפריפריה, שנכשלו בבחינה ברמת שלוש יחידות. זאת, לטובת בניית תשתית לעובדים, שיקבלו הכשרה ולאחר מכן ייקלטו בענף". "לא הפסקנו עם הפרויקטים הללו", ציין זיסאפל. "אנחנו פועלים בתחום כל הזמן. כך, השקנו את מיזם קק"לטק-רד בינת – שיתוף פעולה בין הקרן הקיימת לישראל לקבוצה, שנתמך על ידי עיריית ערד ושמטרתו היא עידוד ההתיישבות בנגב. במסגרת המיזם מוכשרים חיילים משוחררים לעבודה בהיי-טק, בהכשרה של הנדסת סייבר, ומשתתפים שאינם בני ערד מקבלים תמריצים להתיישבות בה. הקמנו בעיר שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, חשוב למצוא להם עבודה ולא רק להכשיר אותם – כדי שגם הג'וניורים ימצאו עבודה". זיסאפל ציין מיזם נוסף לחיילים משוחררים, שקבוצת רד-בינת הייתה בין מקימיו, ושמתקיים בצד השני של המדינה – בגליל. "רפאל ואנחנו פעלנו להוצאת קורס הכשרה חדש שמיועד לחיילים משוחררים. מדובר בקורס הכשרה מקיף ואינטנסיבי של שנה אחת, שמכשיר את בוגריו לעסוק בעולמות הבינה המלאכותית. הקורס נערך בפארק ההיי-טק בר לב בגליל, ומטרתו היא קידום הפריפריה בתעשיית ההיי-טק ויצירת מקומות תעסוקה מגוונים. המיזם מאפשר שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור תושבי הצפון וקידום החוסן החברתי-כלכלי של ישראל, תוך הקניית מקצוע מבוקש ויוקרתי. יש צורך לסגור את הפער הדיגיטלי בין הפריפריה והמרכז, והפרויקט הזה מגייס את החברות המובילות במשק, לצד תמיכה של מוסדות המדינה, כדי לעשות זאת ועל מנת להבטיח את עתידן של משפחות בפריפריה. הכוונה היא שמחצית מהעוברים את ההכשרה יועסקו ברפאל, וכך יענו על צמצום המחסור שלהם בכוח אדם הנדסי-טכנולוגי, ושמחציתם יעבדו אצלנו, ברד-בינת". שורה של פרסים לאחים זיסאפל הוענקו כמה פרסים, כהוקרה על פעילותם: ב-1994 הם קיבלו את פרס היזמות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב, ב-2005 את פרס ההיי-טק של ישראל מהאגודה הישראלית להון-סיכון (IVA) וב-2007 הוענק להם פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, העניק להם הטכניון תארי דוקטור לשם כבוד. בענף מספידים קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אמרה כי "תעשיית ההיי-טק מתאבלת על לכתו של יהודה זיסאפל, מחלוצי התעשייה הישראלית. יהודה ואחיו, זהר, שממנו נפרדנו לפני פחות משנה, היו מעמודי התווך של טכנולוגיה שהיא כולה כחול לבן. שניהם היו מורי דרך לדורות שהלכו בדרכם". מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ציין כי "יהודה זיספאל היה מראשוני אלה שתרמו רבות לתעשיית ההיי-טק הישראלית ומן הבולטים, החשובים והמשמעותיים שבהם. הוא היה איש חזון מרשים, שבנוסף לתפקידיו העסקיים והציבוריים, כולל יו"ר איגוד ההיי-טק, דאג לעסוק בפילנתרופיה ואף השקיע מזמנו, מרצו וניסיונו על מנת להדריך יזמים צעירים, במטרה לסייע להם ולהחזיר לקהילה, לטובת יצירת מקורות השקעה לפיתוח חברות טכנולוגיות צעירות. עשרות רבות של יזמים ישראליים מצליחים צמחו מתוך החברות רד ובינת, וההיי-טק הישראלי מוקיר בהוקרה גדולה את יהודה וזהר זיסאפל, ענקי התעשייה. איבדנו איש חשוב ויקר, מאבות תעשיית ההיי-טק בישראל. יהי זכרו ברוך". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ציין כי "יהודה היה אחד ממייסדי תעשיית ההיי-טק בישראל, ונודע, ביחד עם אחיו, זהר, כמי שהתווה את הדרך לרבים שהגיעו אחריו. תרומתו העצומה לתעשיית ההיי-טק הישראלית לא תסולא בפז – הוא לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראליים, והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים, שהמשיכו את תנופת ההיי-טק בישראל. כמו כן, יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, שכיום הינו איגוד ההיי-טק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל. תרומתו תהיה עימנו לעד. יהי זכרו ברוך".  

עדכנתם את מערכת ההפעלה של האייפון והסוללה מתרוקנת במהירות? אתם לא לבד. מאז העדכון מתלוננים גולשים ברחבי העולם על ריקון מהיר של סוללה במהלך השימוש | כך עליכם לפעול

בשבוע שעבר צף תיעוד מתוך כנס הייטק ישראלי בניו יורק, ובו אחד מעובדי גוגל קם מכיסאו במהלך הרצאה של מנכ"ל גוגל ישראל, ברק רגב, והחל לצעוק שהוא מסרב לבנות טכנולוגיה שמקדמת פגיעה בפלסטינים. ובכן, נראה שמישהו בהנהלת גוגל שמע את בקשתו, ודאג שהוא אכן לא יעבוד יותר על הפרויקט, או בגוגל נקודה. חדש! כל עדכוני […]

ה-Black Shark GT3 הוא שעון נאה לעין שמתאים לשימושים יום יומיים, והוא מציג תג מחיר יחסית נמוך

מדובר בהרחבה של יכולת שכבר קיימת בדפדפן של גוגל שתאפשר מעתה לעשות את זה עם כל אתר כמעט, לפחות על הנייר

קבוצת התקיפה Handala טוענת כי הצליחה לכאורה לחדור למערכות של סטארטאפ הבשר המתורבת הישראלי Aleph Farms, וכי היא יכולה עכשיו "להדליף מידע רב ולהרוס את רשתות החברה". כהוכחה, שחררה הקבוצה מה שנראה כמו צילומי מסך מתוך Proggio, מערכת ניהול הפרויקטים של הסטארטאפ, וכן מערכות לניהול תהליכים פנימיים במעבדות, עם תיאורים של חלק מהציוד, וגם שמות […]

האם מכונת גילוח לראש יכולה לעשות הבדל כל כך גדול? דוד רוזנטל, קירח בהכחשה, בדק