זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
01/05/24 10:33
10.44% מהצפיות
מאת גיקטיים
אי שם לקראת סוף 2022 כתבנו כאן על Arc – דפדפן חדש שהושק, וניסה לערער על התפיסה והפופולריות של מפלצות כמו כרום ודפדפני ברירת המחדל כמו ספארי ואדג'. בשלב הראשון הוא אמנם היה זמין רק למשתמשי מק, שיכלו להתנשא על אנשי ה-PC, אבל עכשיו, אחרי בטא ארוכה, הדפדפן מגיע גם לכל משתמשי Windows. אפליקציית ווינדוס […]
01/05/24 18:26
5.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים הבולטים שאיתם צריכות להתמודד יצרניות המחשבים האישיים, וגם מיקרוסופט, הוא גידול משמעותי למדי בממוצע של מחזור החיים של המחשבים שבהם משתמשים צרכנים וחברות כאחד, ובעיקר לפטופים. למעשה, סקר של חברת מחקרי השוק קנאליס מעלה שהשוק נמצא כיום במצב מוזר למדי: 40% מהמחשבים שמריצים את מערכת ההפעלה Windows הם בני שש ויותר – וזה בשוק שבו עד לפני כמה שנים מחזור ההחלפה עמד על מתחת לארבע שנים.
יתרה מכך, לפי החברה, לא פחות מ-20% מהשוק – כ-240 מיליון מחשבים – הם מחשבים שלא ניתן להתקין בהם Windows 11 בהתאם לדרישות המינימליות שדורשת מיקרוסופט. הסיבה לכך היא, בדרך כלל, העדר שבב TPM 2.0. יש לציין ש-Windows 11 היא מערכת הפעלה שלא יצאה אתמול או בחודש שעבר, אלא באוקטובר 2021. כלומר, לפני יותר משנתיים וחצי.
בכל 2023 נמכרו פחות מ-240 מיליון מחשבים אישיים בידי היצרניות השונות, כך שלפי קנאליס אין כמעט ספק שהחל בשנה הנוכחית ועד 2028 תהיה עלייה במכירות שלהם בשיעור שנתי ממוצע של 4.5%, ואפילו יותר. זאת, אם לא יהיה אירוע יוצא דופן, שישפיע על השוק.
בנוסף, הצפי למספר גדל והולך של דגמי מחשבי בינה מלאכותית, המכונים AI PC, יכול להוביל לעלייה במחיר הממוצע של המחשבים – אבל בחברה מציינים שזה לא אמור לשנות את צפי המכירות מבחינת יחידות, אלא רק את ההכנסות של החברות.
01/05/24 09:28
4.71% מהצפיות
מאת גיקטיים
עדכון (10:20): לשאלת גיקטיים, נשלח מגוגל עדכון המבהיר את נושא השימוש ב-Gemini באנדרואיד וב-iOS. הכתבה עודכנה בהתאם. אמנם בכל מה שקשור ל-Google Assistant, נראה שהעברית נזנחה, אבל לפחות עם Gemini, כלי ומודלי ה-AI שלה, גוגל ממשיכה להשקיע גם בעברית וגם בישראלים. אחרי שהשיקה תמיכה מלאה בשפה העברית בשנה שעברה, גוגל משדרגת עכשיו את ג'מיני עם […]
01/05/24 14:53
3.7% מהצפיות
מאת Ynet
מכשיר הביניים החדש של סמסונג לא מיועד לסובב ראשים אלא לתת עבודה בשקט וביעילות. הגרסה חדשה של סדרה A כוללת מסך גדול, סוללה גדולה, מצלמה טובה ומעבד שמספיק למשימות היומיומיות.
01/05/24 12:52
3.37% מהצפיות
מאת וואלה!
נאס"א רשמה הישג חסר תקדים בתקשורת חלל, עם שידור לייזר למרחק של כ-226 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. לדברי סוכנות החלל האמריקנית מדובר בצעד משמעותי בדרך ליעד הבא של האנושות: שליחת בני אדם למאדים
01/05/24 11:30
3.03% מהצפיות
מאת TGspot
תכונה שזמינה רק בגרסת הבטא של הדפדפן, אבל אמורה למצוא את דרכה מהר יחסית לגרסה היציבה, ולכולם
01/05/24 17:02
3.03% מהצפיות
מאת TGspot
ו-BL9000 PRO 5 הוא במפורש לא טלפון זול, אם כי הוא מפתיע לטובה בעוד כמה היבטים טלפוניים מעבר לקשיחות
01/05/24 18:09
3.03% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ברחבי העולם מציינים היום את חג הפועלים הבינלאומי, ה-1 במאי. לרבים היום הזה מתקשר עם ארכאיות ועם קומוניזם. אלא שהרעיון הבסיסי שעומד מאחורי היום הזה, שבכלל התחיל בקנדה לפני יותר מ-150 שנה – הרבה לפני שברית המועצות קמה, נכון עד היום: מאבק העובדים לשמירה על מקום עבודתם ותנאי עבודה הוגנים. באדפטציה לעידן הנוכחי, ניתן לומר שגם מתן אפשרות לעובדים ללמוד ולהתאים את הכישורים למציאות המשתנה מתקשר ל-1 במאי.
המהפכה הדיגיטלית, שהחלה אי שם בשנות ה-90 ועד היום מוגדרת כמהפכה התעשייתית השנייה, העמידה בסכנה (ועדיין מעמידה, אולי אפילו ביתר שאת) את הצורך בשורה של מקצועות מסורתיים, והצמיחה (ומצמיחה) במקומם מקצועות ותפקידים חדשים, שיש צורך בהכשרה אינטנסיבית ורבה יותר כדי לעסוק בהם. ה-1 במאי הוא הזדמנות טובה לבדוק האם בישראל עושים מספיק כדי להתאים את העובדים – הוותיקים והצעירים – לעידן החדש.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2021, שבדק את הנושא, הציב תמרור אזהרה בולט, או לפחות כזה שאמור לבלוט, לגבי עתיד שוק התעסוקה בארץ. הדו"ח מדגיש שמערכת החינוך בישראל עדיין נחשבת למיושנת ושההכשרות המקצועיות תקועות. המבקר הקדיש פרק שלם בדו"ח לאי מוכנות מערכת החינוך להכשרת הדור הבא של העובדים בעידן הדיגיטלי, וקבע שעמוק בתוך המאה ה-21, מדינת ישראל לא מוכנה לעידן העבודה של המאה הזו. לא צריך לעשות מחקר מעמיק כדי להעריך שהרבה לא השתנה מאז, הגם שמרבים לדבר על זה בפורומים שונים.
מה לעשות? לא לעשות!
ממשלות ישראל האחרונות עשו עם זה את מה שהן יודעות לעשות הכי טוב: להקים ועדות שמפרסמות דו"חות שלא עושים איתם הרבה. עוד ב-2020 הוגש דו"ח לשר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי, שכותרתו הייתה קידום התעסוקה בישראל לשנת 2030. כמו בהרבה דו"חות אחרים, היו בו המלצות מקצועיות שניתנו על די טובי המוחות ואנשי המקצוע. בין היתר, הצביעה הוועדה על כשל בכך שאין תוכנית לאומית בתחום התעסוקה, שתצעיד את המשק לעבר עידן העבודה החדש.
בדיונים שונים שנערכו בוועדות בכנסת הוצגו תוכניות לשיפור המצב, ואנשי החינוך הטכנולוגי הראו מצגות על גידול במספר התלמידים הפונים למגמות המחשוב וההנדסה, אבל עדיין, המספרים האלה לא מצליחים לצמצם את המחסור הקבוע בכוח אדם – הן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל והן בהיי-טק.
התחושה היא שמערכת החינוך בארץ לא מכשירה את הדור הצעיר לעולם העבודה העתידי. זה מבטיח לא רק את קיבוע ואף הגדלת הפערים, אלא גם שקרל מרקס ותורתו ימשיכו להיות על סדר היום. הוכחה קטנה לכך היא הגברת ההתאגדות של עובדי ההיי-טק באיגודי עובדים
ב-2021 מינתה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז, אורית פרקש הכהן, ועדה בראשותו של אחד מבכירי ההיי-טק הישראלי – דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, כדי לכתוב דו"ח ולהמליץ המלצות כיצד להגדיל את שיעור התעסוקה בהיי-טק ולהרחיב את מספר העובדים בו לאוכלוסיות נוספות. הוועדה ישבה על המדוכה וניסחה דו"ח מפורט ומקצועי, שהוגש לשרה פרקש הכהן, והמליץ לממשלה להשקיע משאבים בהכשרת אותם עובדים. בדו"ח הודגש כי יש להתייחס לזה כאל צורך קריטי, בגלל המחסור בכוח אדם בהיי-טק, שבמועד הגשתו, אפריל 2022, עמד על כ-33 אלף משרות פתוחות, שהחברות לא הצליחו לאייש. מאז הנתון אמנם ירד, אבל המספר עדיין גבוה, ומשבר כוח האדם בהיי-טק לא דעך – בין היתר בהשפעת המלחמה.
מה המשמעות?
המשמעות של העדר מוכנות לעידן העבודה החדש היא הגדלת הפערים – הדיגיטליים ואחרים – בין האוכלוסיות השונות, בין הפריפריה למרכז – וזה נושא סוציאלי שבהחלט ניתן לקשר ל-1 במאי. העובדה שיש בתי ספר, בעיקר בדרום ובצפון, שלא מסוגלים לתת לתלמידיהם את סל הלימודים ואת הכלים כדי לרכוש מיומנויות שמקבלים ילדים שלומדים בבתי הספר שנחשבים טובים בתל אביב או ביישובים מבוססים, דנה את אותם ילדים מראש לחוסר שוויון. למרבה הצער, זה גורם לכך שחלק גדול מאותם ילדים לא מממשים בהמשך את הכישורים הפוטנציאליים שלהם, ועובדים במקצועות ובמקומות עבודה שהשכר בהם נמוך יותר מאשר זה שמקבלים בני גילם שלמדו בבתי ספר שיש להם יותר אמצעים.
מאז שנות ה-50, ההכשרה המקצועית נחשבה, ובמידה רבה עדיין נחשבת, לחצר האחורית של מערכת החינוך, ותלמידים שנשלחו לבתי ספר "מקצועיים" נחשבו לפחות טובים. אמנם, בעשור האחרון חל שיפור בתדמית של בתי הספר הללו, בין היתר מאחר שגם מקצועות ההיי-טק, ההנדסה והסייבר נכללים בהם – מה שמגדיל את המוטיבציה של הילדים ללמוד בהם. אבל עדיין, למרות כל המאמצים לשיפור, התחושה הכללית היא שמערכת החינוך בארץ לא מכשירה את הדור הצעיר לעולם העבודה העתידי. זה מבטיח לא רק את קיבוע ואף הגדלת הפערים, אלא גם שקרל מרקס ותורתו ימשיכו להיות על סדר היום. הוכחה קטנה לכך היא העובדה שבעשור האחרון גדל מאוד מספר העובדים בחברות היי-טק שהתארגנו בהסתדרות ובארגוני עובדים אחרים, כדי לוודא שהמהפכה הדיגיטלית לא תשאיר אותם מאחור.