מותג השואבים המוביל בעולם יוצא במבצע מיוחד: רוכשי X60 Ultra Complete יבחרו בין מעצב שיער 7 ב-1 למסיר השיער החדש NOVA IPL

אחרי שנים של שמועות, דחיות, הדלפות ועוד דחיות – שירות הסטרימינג הפופולרי HBO Max הושק בישראל באופן רשמי בחודש ינואר האחרון. כעת, חצי שנה לאחר מכן, כדאי לשים לב שתקופת ירח הדבש שלכם איתו הסתיימה, אבל יש מה לעשות. נרשמתם בשבועות הראשונים? זה הזמן לשקול נזכיר כי HBO Max הושק בחודש ינואר האחרון והפך בפועל […]

עדכון התוכנה הבא של סמסונג מביא איתו אבטחה קשוחה במיוחד • אם תקישו קוד שגוי 13 פעמים, המכשיר יבצע איפוס יצרן כפוי וימחק את כל המידע שלכם • הנה כל מה שאתם חייבים לדעת כדי לא לאבד את התמונות והקבצים

בחודש אוגוסט 2026 ב-yes יעלו הדרמה הרומנטית “מיקסטייפ”, קומדית הפשע “אהבה לא רבב”, קומדית האנימציה “הכל יהיה דוב”, והמותחנים “בין האורנים” ו“משחקי חשד“. בנוסף, יעלו עונות חדשות של “פילדלפיה זורחת”, “קולין מהנהלת חשבונות”, “הלביאות: מבצעים מיוחדים”, “מאדאם בלאנק חוקרת”, ו“ברז׳רק”. בין הסרטים שיעלו באוגוסט נמצא את “פרויקט הייל מרי” עם ריאן גוסלינג, “מרשעת: חלק 2”, […]

נמשכות ההשפעות של מתקפת הסייבר שבוצעה על ידי מודלים סוררים של OpenAI: מוקדם יותר היום (ב') דיווחנו על הצעת חוק בנושא. אלא שאתמול הוקמה ברית חדשה של חברות, שתפתח טכנולוגיות להגנת תוכנה וסוכני AI. הברית החדשה נוסדה לאחר שסוכני ה-AI הסוררים של OpenAI תקפו את הסטארט-אפ האגינג פייס, שלא הצליח להשתמש במודלים מסחריים כדי לנתח את ההתקפה ולהגן על עצמו. במסגרת המתקפה נוצר מצב שבו לא ניתן היה להבחין בין מי שמגיב לאירוע לבין מי שהוא תוקף. לצורך משימת ההגנה על סוכני ה-AI, החברות שייטלו חלק בברית החדשה, Open Secure AI Alliance שמה, יפתחו וישתפו טכנולוגיות, שיטות וכלים פתוחים. את הברית מובילה אנבידיה, וחברו לה עשרות חברות טק מארצות הברית ומאירופה, ביניהן מיקרוסופט, סיסקו, קראודסטרייק, פאלו אלטו, HPE, יבמ, רד האט, דל, דאטה בריקס, SpaceX, פלנטיר, סימנס, סיילספורס, סרוויס נאו, סאפ, סנואופלייק, OpenClaw ו-Thinking Machines, שייסדה מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI. האגינג פייס, החברה המותקפת במקרה שבעקבותיו הברית נוסדה, הצטרפה אליה, אולם OpenAI – לא. מומחים מתחו ביקורת על כך שהחברה של סם אלטמן אינה חלק מהברית. אחד מהם כתב: "OpenAI נעדרת באופן בולט מרשימת התומכים הראשוניים ביוזמה חדשה בתעשייה לקידום יצירתם של כלי אבטחת סייבר חזקים". אחר הוסיף: "בניגוד לשמה, החברה לא ממש פתוחה". מודלים ומעטפות פתוחים לפי הודעת הברית החדשה, "אבטחת סייבר היא אחד התחומים שמפיקים את התועלת הרבה ביותר מתוכנות קוד פתוח. הברית תפעל לאיתור פרצות, לחשיפתן ולתיקונן באמצעות טכנולוגיות פתוחות. הקמתה משקפת הכרעה עקרונית בין שתי גישות: הסתמכות על מספר מצומצם של מערכות סגורות להגנת תשתיות קריטיות או בניית שכבות הגנה על בסיס מודלים, מעטפות הרצה (Harnesses) וכלים פתוחים, שכל צוות אבטחה יוכל לבחון, להתאים ולפרוס". "מודלים ומעטפות פתוחים מנגישים יכולות הגנה מתקדמות, מגבירים את השקיפות עבור צוותי אבטחה, מאפשרים להגן על מערכות תוך שמירה על פרטיות הנתונים ותומכים במערך הגנה מבוזר, שאינו תלוי בנקודת כשל יחידה", כתבו מקימי Open Secure AI Alliance. לדבריהם, "אירוע האבטחה האחרון בהאגינג פייס ממחיש את הצורך בגישה זו: לאחר שכלי AI סגורים, שלא הצליחו להבחין בין פעילותם של תוקפים לזו של צוותי אבטחה, חסמו כלים לניתוח פורנזי, הפעילה החברה על גבי התשתית שלה את המודל בעל המשקלים הפתוחים GLM 5.2, ניתחה בעזרתו יותר מ-17 אלף פעולות – ובלמה את המשך החדירה". הברית קוראת גם לקובעי מדיניות להכיר במודלים, במעטפות הרצה ובכלי אבטחה פתוחים כנכסים הגנתיים – ולא כגורמי סיכון. היא מזהירה כי הגבלות גורפות על טכנולוגיות אלה עלולות להחליש את יכולות ההגנה ולרכז את התלות בידי מספר מצומצם של ספקים סגורים. אנשי אנבידיה כתבו כי "מודלים פתוחים חיוניים לאבטחת סייבר, משום שהם מעניקים דמוקרטיזציה ליכולות ההגנה, מגבירים את השקיפות עבור המגינים, מאפשרים הגנה בסייבר תוך הגנה על נתונים ומשלימים מודלים סגורים בגבולות עם בקרות מקומיות, שניתנות להתאמה אישית".

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם".

מערכת הבחירות, שאנחנו כבר נמצאים במהלכה, מתאפיינת בסרטונים רבים שמפרסמות המפלגות ומעלים המועמדים ברשתות החברתיות. חלק ניכר מאותם סרטונים נעשים באמצעות בינה מלאכותית, או לפחות כוללים אלמנטים של AI. עד לא מזמן, התחום הזה היה "פרוץ" והרגולטור לא התייחס אליו. אתמול (א') עשה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, צעד נכון ומתבקש: הוא פרסם הוראות שמחייבות את מי שרוצים את קולנו בבחירות, או "מלכלכים" על המועמדים או המפלגות היריבות, לדווח לנו כשהם משתמשים לצורך כך בבינה מלאכותית. הצעד של השופט סולברג משדר מסר ברור עם אזהרה לכל מפלגה (או מועמד) שמתכננת לבסס את קמפיין הבחירות שלה על דיפ פייק, כדי להשפיע על דעת הקהל ולהטות את הבחירות לטובתה: כדאי לך לא לעשות את זה, שכן אם תפרסמי סרטון או תמונה שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית ולא תדווחי על כך – את צפויה לקנסות ולעונשים נוספים. בנוסף, יש כאן שקיפות, שהיא חשובה בכל דמוקרטיה, ובכל הליך דמוקרטי. אולם כאן מתחילה הבעיה האמיתית: ההנחיות ברורות, אבל האם באמת יש לוועדת הבחירות יכולת לאכוף אותן ולמנוע את התופעות האלה? האם היא יכולה לדאוג שלא נראה כלל במערכת הבחירות הזו סרטוני או תמונות דיפ פייק? התשובה היא, למרבה הצער, לא – לא במקרים שבהם מפיצות התוכן הזה הן מפלגות שמתמודדות בבחירות, ו-ודאי שלא כשמדובר בגורמים זרים. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. צילום: הרשות השופטת יש רצון – אין טכנולוגיה ותקציב כדי שוועדת הבחירות תוכל למנוע פרסום סרטוני דיפ פייק, או לזהות ולהסיר את אלה שפורסמו בזמן אמת, היא זקוקה לכלים טכנולוגיים חכמים שקיימים בשוק וכן לכוח אדם מיומן, שזו המומחיות שלו. והיא זקוקה לטכנולוגיה ואנשים שיעשו זאת כל הזמן – ובזמן אמת. אלא שלוועדה אין יחידת AI ייעודית, שתעשה זאת 24/7, וגם לו הייתה רוצה להקים יחידה כזו – לא היה ביכולתה, בגלל היעדר תקציב. נציגי הוועדה התריעו על כך בדיונים שנערכו סביב התקציב שלה בוועדת הכספים. הם אמרו שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר, היכולת לייצר סרטונים מזויפים נגישה לכל בעל טלפון נייד – ואילו לה אין את הכלים להתמודד עם הבעיה הזאת. אולם, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), סירב לאשר תוספות תקציביות ייעודיות לוועדת הבחירות, כדי שתוכל לרכוש את הכלים ולהעסיק את האנשים המתאימים. יתרה מזאת, ח"כ מילביצקי התייחס בבוז לטענת מנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, שבינתיים התפטרה. עו"ד עדס הניפה דגלים אדומים בנושא לאורך כל השנה האחרונה – ומקבלי ההחלטות העדיפו להתעלם. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת במצב עניינים זה, יכולת האכיפה של הוועדה תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר בחוות דעת של מומחים חיצוניים, מערך הסייבר הלאומי ומערך הדיגיטל הלאומי. שני הגופים האחרונים כבר הודיעו שהם ישתפו פעולה, אבל הפעילות שלהם היא ייעוץ בלבד, ואין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי. כאן צריך לציין שלפוליטיקאים אין כל אינטרס שההנחיות של השופט סולברג ייאכפו. הם מעדיפים להמשיך "להשתולל", ובמקרים רבים להיעזר בכלי ה-AI כדי להפיץ שקרים ולהעליל עלילות על היריבים שלהם. ראינו את זה בסרטונים ובתמונות שהופצו בשבועות האחרונים ברחבי המדיה החברתית, וזה רק ילך ויגבר – במידה רבה גם בגלל חוסר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף את ההנחיות שהיא פרסמה אתמול. איך ועדת הבחירות תזהה את הטכנולוגיה – והיוצרים? יש כאן עוד אתגר: איך תדע ועדת הבחירות אם סרטון שמובא לפניה באמת נעשה באמצעות AI? ואיך היא תדע שמי שיצר אותו עשה זאת בשם מפלגה או מועמד, או שהוא יוצר תוכן שרוצה להביע את דעתו נגד נתניהו, איזנקוט או כל פוליטיקאי אחר, ולהשפיע? מי אמר שיוצרי הסרטונים ישאירו עקבות דיגיטליות? רוב הסיכויים הוא שהם ישמרו על האנונימיות שלהם או יעשו זאת דרך גופים אחרים, לכאורה מהמגזר האזרחי. כבר ראינו דרכי פעולה כאלה של מפלגות ומועמדים במערכות הבחירות הקודמות, לפני עידן ה-AI. כל זה מעלה גם שאלות משפטיות: מה יקרה אם וכאשר סרטון שוועדת הבחירות החליטה לפסול יגיע לפתחו של בית המשפט? האם יש לו את הכלים לקבוע האם מדובר בסרטון מבוסס בינה מלאכותית? ואיך הוא יכול לדעת מי עומד מאחורי הסרטון? שאלה נוספת נוגעת למהירות העבודה של ועדת הבחירות המרכזית, ובמקרה הצורך גם של בית המשפט. פעמים רבות, תמונה או סרטון ויראליים עושים את האימפקט שהמפרסמים רצו כבר בתוך כמה שעות. מה הטעם להורות על הסרת התוכן אחרי שהוא כבר עשה את האימפקט הזה? יכולת האכיפה של ועדת הבחירות תהיה מבוססת על תלונות של המפלגות ושל אזרחים. היא תיאלץ להיעזר במערך הסייבר ומערך הדיגיטל הלאומי, שאין להם כלי אכיפה בנושא. זה יותר טוב מכלום, אבל בוודאי לא המצב הרצוי ישראל – הרבה מאחורי ארצות הברית ואירופה הרגולציה בישראל בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית נמצאת הרבה אחרי אירופה, ואפילו ארצות הברית: הרשויות והמחוקקים במדינות הללו גיבשו כללי גילוי נאות הרבה לפנינו, ובמידה מסוימת אף חייבו את חברות הטק הרלוונטיות להירתם לנושא. בישראל, אין כמעט אכיפה על הרשתות החברתיות והמנהלים שלהן גם בדברים אחרים: הפצת טרור, פשעים וכדומה. בדרך כלל, הרשויות פונות לרשתות החברתיות בבקשות לבצע פעולה זו או אחרת, כמו להסיר תוכן – ואלה, ברצותן נענות לבקשה וברצותן לא. נציגי הרשתות מתפארים בכך שרמת ההיענות שלהן לדרישות הגופים הרשמיים גבוהה, ואף מאוד, אלא שהמציאות אחרת. לכל זה צריך להוסיף את החשש מפני התערבות של גורמים זרים בבחירות (שנראה שכבר החלה). יש לשורה של מדינות, ובראשן איראן, אינטרס להטות את הבחירות בישראל לטובתן, ומן הסתם, אין לוועדת הבחירות המרכזית של ישראל כל סמכות אכיפה עליהן. אבל זה נושא לטור נפרד. השורה התחתונה: החקיקה וההוראות של השופט סולברג הן רק שלב אחד בהגנה מפני זיופים, דיפ פייק ושימוש באמצעים טכנולוגיים להטיה של תוצאות הבחירות. כדי לאכוף אותן, על המדינה להשקיע הרבה כסף ברכישת כלים, גיוס כוח אדם איכותי והתאמת המערך של ועדת הבחירות המרכזית לעידן ה-AI. נראה שאנשי הוועדה יעשו את כל שלאל ידם כדי להגביל את השפעת השימוש בבינה מלאכותית בקמפיינים ולהבטיח את טוהר הבחירות, אבל הכלים שיש להם כדי לעשות את זה מוגבלים ביותר. יש לקוות שבממשלה הבאה, הפוליטיקאים יבינו את הצורך האקוטי ויקצו את המשאבים המתאימים כדי שהנושא ייפתר לקראת מערכת הבחירות הבאה. ספק גדול אם הם אמנם יעשו זאת.

⭐ נקודות עיקריות ה-Galaxy Z Fold8 הופך את הפורמט המתקפל לנוח יותר לשימוש יומיומי, עם מסך פנימי 7.6 אינץ’ ומבנה קומפקטי שכמעט אינו מורגש בכיס. דגם ה-Ultra מציע שדרוגים משמעותיים במצלמות ובסוללה, אך גם מרחיב את הפער בינו לבין דגם הביניים – 200MP וזום אופטי פי 3, מול חיישן 50MP וללא טלפוטו ב-Fold8. המסך ביחס […]