רחפן אוטונומי שממריא בעקבות התראות, מסייר בין החדרים ומשדר תמונות לטלפון מבטיח לשנות את הדרך שבה אנחנו מאבטחים את הבית

גם כשהן מספרות שצריך ללחוץ על הברקסים, מפתחות המודלים ממשיכות בדהירה קדימה, והפעם זה תורה של אנת'רופיק לשחרר לשוק שני מודלים חדשים שהם כמובן הכי טובים

Ring מחזירה את המצלמה המעופפת שהציגה ב-2020, הפעם עם ניווט מבוסס AI, רובוט סיור לעסקים ותאריך השקה - אבל גם מגבלות לא קטנות Source

כמחצית מהחברות ברחבי העולם פגיעות למתקפות סייבר שמונעות על ידי בינה מלאכותית, שממשיכה לשנות את הנוף הדיגיטלי. לפי דו"ח Global Digital Trust Insights של PwC לשנת 2027, שפורסם באחרונה, "ארגונים נתקעים יותר ויותר בין ההזדמנויות והסיכונים הקשורים לטכנולוגיות AI, שמתפתחות במהירות". המחקר, שהשתתפו בו 4,000 מנהלי ארגונים, טכנולוגיה ואבטחה ב-71 מדינות, מציף את הדילמה, שעולה לא אחת בכנסים ובמפגשים מקצועיים בקהילת ההיי-טק: בעוד שה-AI מציעה לעסקים דרכים חדשות לחזק את תשתית אבטחת הסייבר שלהם, היא גם יוצרת איומים מתוחכמים, שמערכות אבטחה מסורתיות מתקשות לזהות ולמנוע אותם. החוקרים כתבו כי "פושעי סייבר מנצלים יותר ויותר בינה מלאכותית לפיתוח טכניקות תקיפה מתקדמות, מיכון של פעילויות זדוניות וזיהוי פגיעויות ברשתות ארגוניות. מצב זה מרחיב משמעותית את שטח התקיפה, וחושף ארגונים לפרצות אבטחה פוטנציאליות, גניבת נתונים ואיומי דיגיטל נוספים". "אבטחת AI הפכה לפער המוכנות החריף ביותר" בתוך נוף סיכונים ואיומים מורכב, ה-AI הפכה לאתגר הגדול ביותר, וגם ה-CISOs מבינים את זה: 50% ממנהלי האבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות AI כאחד מפערי המוכנות הגדולים שלהם, ואחריהם – איומים הקשורים לענן (40%), פריצות צד שלישי (34%) וכופרות (33%). החוקרים ציינו כי "אבטחת ה-AI תפסה את מרכז הבמה, והפכה לפער המוכנות החריף והמשמעותי ביותר. מנהלי אבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות בינה מלאכותית שלהם כאיום הסייבר המרכזי שהם הכי פחות מוכנים להתמודד איתו". מנהלי האבטחה והסיכונים שהשתתפו במחקר דירגו את האיומים הנובעים ממתקפות מבוססות AI, שהם הכי פחות מוכנים להתמודדות איתן: פרצות שערכו בוטנטים אוטונומיים (53%), מתקפות זדוניות ועוינות (52%) והרעלת נתונים (אף הן 52%). "ככל שמתקפות סייבר מואצות מעבר למהירות האדם, הבינה המלאכותית הופכת למכפיל כוח חיוני לצוותי האבטחה", הוסיפו החוקרים. רוב המנהלים צופים כי תקציב הסייבר של ארגונם יגדל, ועדיפותם העליונה תהיה השקעה בעולם התוכן של AI והגנת סייבר. חוקרי PwC כתבו כי "לאחר כמה שנים שבהן תקציבי הסייבר היו יציבים, ארגונים מכפילים את ההשקעה שלהם, וה-AI במוקד. 84% מהם צופים שהתקציבים יעלו בהיקף של 6% יותר מאלה שהיו להם בשנה החולפת. 58% ממנהלי האבטחה מדרגים את הבינה המלאכותית בעדיפויות העליונות שלהם בתקציב הגנת הסייבר". החשש ופער האמון מהסוכנים האוטונומיים לפי המחקר, "ארגונים רוצים להקים ולתפעל סוכני AI להגנת סייבר, אך פחות מוכנים להטיל עליהם אחריות". כך, החוקרים מצאו שרק 22% מהם היו מאשרים פעולות בינה מלאכותית אוטונומיות לחלוטין, כאשר חששות מהאמינות והבגרות של הסוכנים הם המכשול הגדול ביותר. יותר ממחצית (55%) מדרגים את האמינות והבשלות של טכנולוגיית AI כאחד משלושת החסמים המרכזיים שלהם להגדלת אוטונומיית סוכני ה-AI בפעולות אבטחה. מה לעשות כשהאורות כבים? למרות החשיבות של המשכיות עסקית, המחקר מציין כי רק ל-39% מהארגונים יש תוכניות המשכיות תפעוליות, שמטפלות במיוחד באיומי סייבר. "זאת, על אף שמתקפות הפכו לשאלה של מתי הן יקרו – ולא האם הן יתחוללו", ציינו. עוד עולה מהמחקר כי ארגונים מזניחים הגנות בסיסיות, יסודיות. "ארגונים מתמקדים באיומים מתפתחים ובשימוש ב-AI בטיפול ובהגנת הנתונים", נכתב, "אולם רבים מהם עושים זאת מבלי לאבטח באופן מלא את הנתונים. בממוצע, חברות יישמו רק שלושה משבעה מדדי סיכון נתונים מרכזיים". מי אחראי על הבינה המלאכותית? המחקר מציין כי "לא נוצר מודל בעלות אחיד לממשל וניהול סיכונים בבינה מלאכותית". 29% מהמנכ"לים ומנהלי האבטחה והסיכונים אומרים שהאחריות נמצאת בידי סמנכ"לי הטכנולוגיות והמנמ"רים, 26% מטילים את האחריות על מנהל AI ייעודי או פונקציית AI, ו-17% סבורים שעל מנהלי האבטחה והגנת הסייבר לעשות זאת. עוד נכתב כי "ארגונים פונים לשירותים מנוהלים, ככל שהטכנולוגיות והאיומים מתפתחים. AI (עם 53%) ואבטחת ענן (עם 49%) מדורגות בין העדיפויות העליונות של ארגונים לשירותי אבטחה מנוהלים בשנה הקרובה". גם הגיאו-פוליטיקה משנה את נוף סיכוני הסייבר: בשל המצב העולמי, מחצית מהארגונים נאלצו לבצע שינויים בניהול סיכוני ספקים, צד שלישי ושרשרת אספקה. כמו כן, 49% עורכים שינויים בביטוח סייבר, בתגובה לאירועים ולניהול משברים – כדי לחזק את ההגנות שלהם מפני איומים גיאו-פוליטיים. בהסתכלות קדימה החוקרים סיכמו בציינם כי "אתגר אבטחת הסייבר הבא כבר מרחף באופק: חשיפה למחשוב קוונטי מדורגת שביעית בין האיומים שארגונים פחות מוכנים להתמודד איתם. מנהלי אבטחה מדרגים אותה במקום הרביעי בין הדאגות המרכזיות שלהם. המעבר לאבטחת מידע שתתמודד ותהיה עמידה לעולם המחשוב הקוואנטי ייקח שנים, לא חודשים. חברות צריכות להתחיל להתכונן כבר עכשיו כדי להיות מוכנות כשיגיע ה-Q-Day. עם זאת, רק 21% מהארגונים מיישמים אמצעי אבטחה קוונטית, בעוד שכמעט מחצית (49%) אפילו לא התחילו בכך".

כל אחד משבעת מייסדי אנת'רופיק יתעשר ברבע מיליארד דולר בהנפקה של החברה, שלפי מקורות שקרובים לנושא צפויה להתבצע בשבוע הבא. לדבריהם, אנת'רופיק לקבוע את המחיר הסופי של המניה בעוד שבוע, ב-18 בנובמבר, ולהתחיל להיסחר בנאסד"ק יום לאחר מכן. באנת'רופיק מכוונים לכך שההנפקה תבוצע לפי שווי של 1.4 טריליון דולר. עם זאת, משקיעים צוטטו בוול סטריט ג'ורנל כמעריכים שההנפקה עלולה להתבצע לפי שווי נמוך יותר. במסמך מעודכן שאנת'רופיק הגישה אתמול (ג') לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, לקראת ההנפקה ציינה החברה כי היא מתכוונת להציע לציבור 825 מיליון מניות שלה, במחיר של בין 70 ל-78 דולר האחת. אותם מקורות מקורבים אמרו ל-CNBC כי החברה רוצה להציע למשקיעים פרטיים 20% מהמניות שלה – שיעור שהינו בין פי שניים לפי ארבעה מהנפקה ממוצעת, שעומד על בין 5% ל-10%. במחיר המקסימלי המצוין, מדובר במניות בשווי כולל של עד 64.35 מיליארד דולר. כמה מניות ימכור כל אחד ממייסדי אנת'רופיק? אנת'רופיק נוסדה לפני חמש שנים על ידי דאריו אמודיי, המנכ"ל; דניאלה אמודיי (אחותו), נשיאת ויו"רית החברה; טום בראון, מנהל המחשוב הראשי; ג'ק קלארק, ראש תחום תועלת הציבור; ג'ארד קפלן, המדען הראשי; סם מקנדליש, הארכיטקט הראשי; וכריסטופר אולה, מוביל המחקר בנושא יכולת הסבר. לפי המסמך, כל אחד משבעת המייסדים צפוי למכור 3,378,378 מניות. החישוב שעל פיו כל אחד מהם ירוויח מההנפקה רבע מיליארד דולר נעשה על פי מחיר האמצע בטווח שציינה אנת'רופיק – 74 דולר למניה. יצוין כי ייתכן שהסכום הזה יעלה, מפני שבהנפקות שמעוררות ציפייה כמו זו, חברות לעתים מתמחרות את המניות שלהן, בסופו של דבר, במחיר גבוה משצוין במסמכי ההנפקה. אחרי המכירה, כל אחד מהמייסדים צפוי להחזיק בכ-3.2% ממניות אנת'רופיק מסוג A, והנתח של כולם עתיד להגיע ל-22%. עם זאת, השליטה בחברה תישאר בידיהם גם לאחר מכן, עקב מניות העל (מסוג F) שייוותרו בידיהם. נראה שהביקוש למניות אנת'רופיק יהיה גבוה. המסמך רומז על כך בכך שהוא מציין שאחד מחברי מועצת המנהלים של אנת'רופיק, ריד הייסטיגנס (מייסד ולשעבר מנכ"ל נטפליקס), מעוניין לקנות מניות של החברה בשווי של 300 מיליון דולר, דרך הקרן שלו, וכי חבר בורד אחר, כריסטופר לידל, מעוניין לקנות מניות בשווי של שלושה מיליון. יתרה מזאת, לפי CNBC, הביקוש למניות אנת'רופיק גדול יותר מזה שהיה למניות SpaceX בשלב הזה של ההנפקה. הנפקת SpaceX הייתה הגדולה בעולם. לכך יש להוסיף את ההקצאה הפרטית שנתנה אנת'רופיק לגוגל, אנבידיה, AMD וחברות אחרות, בסך כולל של כ-26 מיליארד דולר. קשיים סביב ההנפקה כמו OpenAI, היו לאנת'רופיק קשיים סביב ההנפקה. אלא שבניגוד ל-OpenAI, שכיוונה להנפקה השנה אולם דחתה אותה ל-2027 (והתייחסה לכך פומבית בפעם הראשונה אתמול), אנת'רופיק בחרה להמשיך במסלול להנפקה השנה. החברה נתקלה בכמה מכשולים בדרך להנפקה – היותה חברה לתועלת הציבור, הנסיקה בעלויות כוח העיבוד והשרתים, התחרות האגרסיבית ומלחמות המחירים, וכן ההתחייבויות להשקעות עתק במסגרת שותפויות אסטרטגיות עם חברות כגון אמזון וגוגל. אלא שבמקום להתגבר על המכשולים האלה ואז להנפיק, אנת'רופיק בחרה לחיות איתם, לצד ביצוע התאמות.  

העבודה סביב השכר מתחילה הרבה לפני החישוב, ונמשכת גם אחריו. אוטומציה יכולה לצמצם עומס, לחזק את הרציפות התפעולית ולפנות זמן לניתוח, כשהיא נשענת על נתונים מסודרים ובקרה מקצועית. בונוס שאושר במייל, שינוי בהיקף משרה או דו"ח נוכחות שהגיע בגרסה מעודכנת כדוגמה הם רק חלק קטן של מידע שנדרש לאגד, לפני שאפשר להפיק תלוש אחד. צריך לוודא שכל הנתונים הגיעו, שהאישורים התקבלו ושהשינויים נקלטו. גם כשהחישוב עצמו ממוחשב, העבודה שסביבו יכולה להישאר ידנית ולדרוש שעות של תיאומים ובדיקות. כאן נמצאת ההזדמנות של האוטומציה: חיבור בין מקורות הנתונים למערכת השכר, העברת מידע ללא הקלדה חוזרת ובדיקות מובנות יכולים לצמצם את השקעת האנרגיה החודשית בהליך השכר. עם זאת, איכות התוצאה תלויה גם באיכות המידע שנכנס לתהליך. נתון שגוי שמועבר אוטומטית נשאר נתון שגוי, אך גם אותו ניתן "לתפוס" טוב יותר באמצעות בקרות והפניית תשומת הלב למהות ולא לטכניקה. מה עושים? לכן, לפני שמטמיעים פתרון, כדאי למפות מחזור שכר אחד: מאיפה מגיע כל נתון, מי אחראי לעדכן אותו, מי מאשר שינוי ואיפה נוצרת המתנה. המיפוי הזה יכול לחשוף שהעיכוב המרכזי נמצא דווקא באישור בונוסים או בהשלמת דיווחי נוכחות. זו גם הזדמנות לקבוע מקור מידע מוסכם ולמנוע עבודה על כמה גרסאות במקביל. בהמשך, חשוב להגדיר מה קורה כשמשהו חורג מהרגיל. למשל, עלייה חדה בשעות הנוספות עשויה לנבוע מעומס אמיתי או מדיווח כפול. כלי אוטומטי יכול לסמן את החריגה; איש המקצוע צריך לבדוק את הסיבה ולהחליט כיצד לטפל בה. כדי שהבקרה תעבוד, צריך להיות ברור מי מקבל את ההתראה ומי אחראי לסגור את הטיפול. השינוי נוגע גם לידע הארגוני: תנאים מיוחדים, החלטות קודמות והסברים לחישובים צריכים להיות מתועדים ונגישים למורשים. יחד עם גיבוי מקצועי וחלוקת אחריות, התיעוד מאפשר להמשיך לעבוד גם כשהאדם שמכיר את כל הפרטים נעדר. אוטומציה לבדה אינה יוצרת את הרציפות הזו. הפתרון של פרופישן בשירותי חשבות השכר של פרופישן, האוטומציה משולבת בבקרה מקצועית ובמענה אישי. עבור חברה שבוחנת מודל כזה, כדאי לברר איך השילוב עובד ביום יום: מי מטפל במקרה מורכב, מי מסביר לעובד שינוי בתלוש ואיך נשמרת ההיכרות עם צורכי הארגון. כשהעבודה החזרתית מצטמצמת, מתפנה מקום לשימוש ניהולי בנתונים. אפשר לבחון מה מסביר שינוי בעלויות השכר, האם שעות נוספות חוזרות באותה מחלקה ואיך הביצוע משתווה לתקציב. הנתונים מספקים נקודת מוצא לשיחה בין אנשי הכספים, משאבי האנוש והמנהלים. כדי לדעת אם המעבר הצליח, כדאי להשוות בין כמה מחזורי שכר לפני ההטמעה ואחריה: זמן הטיפול הכולל, מספר התיקונים לאחר הסגירה, זמן המענה לעובדים והיכולת להמשיך לתפקד בהיעדרות. כך אפשר להעריך את השיפור בעבודה בפועל ואת איכות השירות שהארגון והעובדים מקבלים.

לפחות 11 עובדי NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, וסייברקום, פיקוד הסייבר של צבא ארצות הברית, התאבדו בשנה האחרונה – "נתון גדול יותר ממה שהיה ידוע בעבר", כך לפי הודעה משותפת של שני הגופים. גל ההתאבדויות החריג בסוכנויות הריגול האלקטרוני ומתקפות סייבר מצד יריבי ארצות הברית גרם באחרונה לצוות מהבית הלבן ומהקונגרס ליזום חקירה של הנהלות שני הארגונים מאחורי דלתיים סגורות. לא ברור האם גל ההתאבדויות בשני הגופים הללו קשורים לכך שהם ממוקמים באותו בסיס צבאי – בפורט מיד, מרילנד. עוד בטרם החלה הבדיקה, מנהלים ב-NSA ומפקדים בצבא החלו לנקוט צעדים בניסיון לצמצום התופעה: הם הורו על הפחתת ההיקף של שעות העבודה הארוכות ולהנגיש יותר תמיכה נפשית לעובדים – שחוו בשנה החולפת יותר עומס בעבודתם. כך, נקבעו כללים שלפיהם צוותי הסייבר זקוקים לשמונה שעות מנוחה רצופה בכל 24 שעות ואסור להם לעבוד יותר מ-12 שעות ברציפות. כמעט מחצית מהעובדים ב-NSA ובסייברקום ששמו קץ לחייהם השנה – חמישה – עשו זאת בחודשים יוני ויולי. בעקבות זאת, הצבא קישר בין המקרים וקבע באוגוסט כי זהו "אשכול התאבדות". בספטמבר היו ההתאבדויות האחרונות: של חייל בן 21 ואזרח עובד NSA בן 59. מתעלמים מהלחץ "קצב הפעילות ב-NSA ובסייברקום יכול להיות מכריע", אמר הארי קוקר ג'וניור, בכיר לשעבר ב-NSA וב-CIA, לבלומברג. "יש הרבה לחץ שרבים מאיתנו מתעלמים ממנו, כי אנחנו חושבים שסייבר רחוק מהחזית. בהיבט הפיזי זה מדויק, אבל אינטלקטואלית ורגשית – זה לא". "פיקוד הסייבר של צבא ארצות הברית והסוכנות לביטחון לאומי ממשיכים להיות מחויבים לבריאות, לבטיחותם ולרווחתם של העובדים", נמסר בהודעה משותפת של שני הגופים. "סייברקום ו-NSA נוקטות בגישה מקיפה ומשולבת למניעת התאבדות, בתיאום הדוק עם השירותים המזוינים השונים". מהפנטגון, שם לא מפלחים את ההתאבדויות לפי סוכנויות ויחידות, נמסר כי "אובדן כל חבר בקהילה הצבאית הוא טרגדיה, ויש לנו סימפטיה עמוקה ביותר ליקיריהם". "סיבות מורכבות" להתאבדויות חלק ממקרי המוות עדיין נבדקים על ידי רשויות אכיפת החוק המקומיות וחוקרים מכוחות הצבא השונים. לפי ה-NSA ופיקוד הסייבר, "הראיות עד כה מצביעות על כך שלאנשים היו סיבות מורכבות לשים קץ לחייהם, כולל בעיות אישיות וכלכליות". הגנרל ג'ושוע ראד, מפקד סייברקום וראש ה-NSA, שנכנס לתפקידו במרץ השנה, ביקש כבר באפריל תוספת תקציבית בסך 11 מיליון דולר כדי לטפל בבריאות הנפש של אנשי הסייבר, והזהיר מפני "שחיקה ופגיעה בכוח". שרה אלפרת', חברת בית הנבחרים דמוקרטית ממרילנד, היא בין חברי הקונגרס שקוראים לבחינת התופעה. "הטרגדיה של כל כך הרבה חיילים ואזרחים שנטלו את חייהם עוררה הרבה אנשים במשרד ההגנה להגיב בדחיפות שנדרשת ברגע זה. על אף שאנחנו יודעים הרבה על מלחמה, אנחנו לא יודעים הרבה על ההשפעות של מלחמה אלקטרונית על הנפש ועל בריאות הנפש של אנשים", אמרה.

עליאקספרס (AliExpress) פתחה היום (ד', 11.11) באופן רשמי את מבצעי יום הרווקים לשנת 2026. המבצעים יימשכו כשבוע, עד יום ד', 18.11, ויכללו הנחות על מאות אלפי מוצרים לצד שבעה קופונים גלובליים, שניתן לשלב עם קופונים של המוכרים עצמם. יום הרווקים (Singles' Day) נולד בסין כחג לא רשמי לרווקים, והתאריך 11.11 נבחר משום שהוא בנוי כולו […]