"טכנולוגיית ה-RPA (אופטימיזציה של תהליכים) היא כמו מהפכת הסלולר. בעוד כמה שנים לא נדע למה הסתדרנו בלעדיה", כך אמרה רותם פוקס, מנהלת מכירות לשותפים ב-UiPath, ברב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לרגל כנס RPA 2020, שצפוי להיערך ב-8 בינואר במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. היא דיברה על הפתרון של החברה וציינה ש-"במקום שאדם יטפל בתהליכים הדורשים הבנה של התוכן, הוא יודע לתכנן את כל מחזור החיים של תהליך האוטומציה". "ככלל", אמרה, "רובוטים מחקים את מה שבני אדם עושים, אבל בנוסף לכך, הם יתנו ערך מוסף בשל גילוי, כריית מידע ובינה מלאכותית. יש רובוטים שכבר יודעים ליצור תכניות עסקיות, ליישם אותן באופן אוטומטי ולהפיק תובנות". [caption id="attachment_306131" align="alignnone" width="600"] דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון. צילום: יניב פאר[/caption] דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון, אמר כי "טכנולוגיית ה-RPA תנהל הרבה תהליכים בארגון, למשל את כל מקורות הבינה המלאכותית. אפשר יהיה לנהל באמצעותה את התהליכים הארגוניים שלא מונעים על ידי מתודולוגיה אחת או אפליקציה אחת". "היתרון של ה-RPA הוא לא רק בחיסכון בעובדים, אלא גם במניעת והפחתת טעויות, העלאת השירותיות של העובדים, וגידול בשביעות הרצון שלהם, כי הם עוברים לעשות דברים אחרים - ומעניינים. אנחנו הולכים לעידן שבו, בגלל האוטומציה, יהיה צורך בפחות עובדים", ציין פלד. [caption id="attachment_306133" align="alignnone" width="600"] אורן אטיה, מומחה ניהול בסיסי נתונים ביבמ. צילום: יניב פאר[/caption] "פרויקט RPA חייב להיות תוצר של החלטה אסטרטגית ולא טקטית", אמר אורן אטיה, מומחה לניהול בסיסי נתונים ביבמ. לדבריו, "ה-RPA חייב להיות מלווה בתהליכים - מהכנסת מסמכים למערכת ועד לניתוחם באמצעים כמו ווטסון. למשל, ניתוח של מייל שעוסק בגבייה וצריך להבין מה הוסכם בו. הטכנולוגיה בשלה ואפשר ללכת לשלב הבא - שילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה של מסמכים כדי להגיע להבנה של תהליכים, תובנה לוגית ומנוע המלצות". "אנחנו מציעים RPA כשירות תחת הכותרת קלאב היברידי", ציין אטיה. "אחרי הרכישה של רד-האט, יבמ מתמקדת בענן וכל הפתרונות שלה מיושמים בו. הגישה ביבמ היא להנגיש למשתמשים העסקיים את השירות ללא קוד, ואם הם טועים, לספק להם עזרה באמצעות בינה מלאכותית". [caption id="attachment_306134" align="alignnone" width="600"] רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS. צילום: יניב פאר[/caption] דובר נוסף ברב שיח היה רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS, שאמר כי "ה-RPA הוא בראש ובראשונה פלטפורמה טכנולוגית וכמו כל פלטפורמה, יש את ההילה מסביבה, אלא שכדי שתקיים את ההבטחות שלה נצטרך לחכות להתפתחויות בשלושה ממדים: האחד הוא החדירה של הטכנולוגיה לארגונים - מגדולים כלפי מטה לקטנים ובינוניים. הממד השני הוא הכיסוי של ה-RPA, שיהיה לא רק בתפעול ובשירות, אלא גם בשאר המערכות בארגון. הממד השלישי הוא היכולת העצמאית של הרובוטים: ההסקה, ההבנה, השילוב של AI ולימוד מכונה". הוא אמר ש-"יש כ-20 פרויקטים גדולים שמיישמים RPA, כולם במגזר הפיננסי". [caption id="attachment_306135" align="alignnone" width="600"] דרור דן, מנכ"ל קורקטו. צילום: יניב פאר[/caption] דרור דן, מנכ"ל קורקטו, ציין ש-"אנחנו מייצגים פתרונות OCR (חילוץ וזיהוי תווים בתוך מסמכים ותמונות, וסריקת והמרת קבצים), שזה השלב הראשון בהרבה פיתוחים ארגוניים. כיום, התהליכים של הוצאת מידע מתוך מסמך רחוקים מלהיות אוטומטיים. אנחנו מגשרים על הפער ומציעים פתרון שמשלב אנשים עם אפליקציה, במטרה למנוע טעויות. המטרה שלנו היא להעביר לרובוט נתונים נכונים בוודאות גבוהה ולכן, אנחנו מציעים מוצרים שלא קשורים למנוע מסוים". "למערכת יש את הניסיון הן של העולם הפיננסי והן של הקלדנים", ציין דן. "רק בשלב הראשון, של הזנות הנתונים, נחסכות חצי מהמשרות של ההקלדה. בהמשך, עם השיפור והשימוש בבינה מלאכותית, החיסכון יהיה רב יותר". [caption id="attachment_306136" align="alignnone" width="600"] אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג. צילום: יניב פאר[/caption] אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג, העיד על הנעשה בתחום בחברה: "אנחנו מתכננים להשתמש ברובוטים בתחום הביקורת. כבר כיום יש אצלנו צוותים שמשתמשים ברובוטים על מנת להוריד חלק מעבודת האדמיניסטרציה לתחום הביקורת, דוגמת הארכוב. במקום לבצע את כל פעולות הארכוב, המשתמש ישלח מייל לרובוט עם תמצית הפרטים וצירוף למסמך, והרובוט יעשה זאת ויחסוך לו בכך שעת עבודה". [caption id="attachment_306137" align="alignnone" width="600"] דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג. צילום: יניב פאר[/caption] דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג, אמר כי "מגזר שיצטרך לעשות שימוש מוגבר ב-RPA הוא זה הממשלתי, שכיום נעזר בעבודה ידנית במיקור- חוץ, מה שגורם לטעויות שמסבות הרבה נזק. העובדים הללו מקבלים שכר מינימום ולא נהנים מעבודתם. אני משוכנע שה-RPA יאפשר לשפר את השירות לאזרח. גם צה"ל חייב את זה, כי חסר בו כוח אדם לתחומים האדמיניסטרטיביים". [caption id="attachment_306138" align="alignnone" width="600"] עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. צילום: יניב פאר[/caption] דובר נוסף היה עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. גם הוא דיבר על המגזר הממשלתי ואמר כי "היא מתחילה להטמיע RPA, כמו גם ארגונים גדולים". הוא התייחס להתנגדות לכך מוועדי עובדים ואמר כי "אנחנו מסבירים להם מדוע ה-RPA לא יחליף את העובדים, אלא יפנה אותם למשימות יותר חשובות". "לקראת 2025, המילה RPA תיעלם מהלקסיקון ונראה יותר התקנות של אוטומציה, דוגמת צ'טבוטים, OCR, טפסים דיגיטליים ואוטומציה של תהליכים מקצה לקצה", חזה רון.

"מצב לילה" הוא תכונה המוטמעת בסמארטפונים רבים, שמציעים למשתמש להפעיל אותה בשעות הערב והלילה, והיא מיועדת, לכאורה, להרגיע את העיניים ולסייע לנו להירדם בקלות יותר. הפעלתה גורמת לצבעי המסך להפוך חמימים יותר לעומת צבעי היום, שהם קרים יותר על קשת הצבעים. עד כה, נחשב האור הכחול כתאורה שפוגעת בתבניות שינה, ולכן חברות רבות שילבו בתוכנות שלהן "מצב אפל", או "מצב לילה" צהבהב יותר, שאמור להקל על העיניים. כעת מסתבר, כי ההנחה שהצבעים החמים מתאימים יותר בשעות הלילה שגויה, וייתכן שבדיוק ההיפך הוא הנכון. ממצאי מחקר שהובל על ידי ד"ר טים בראון מאוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, הראו, כי רמות הבהירות הבוקעות מן המסך חשובות יותר מן הצבע עצמו בהקשר של גירוי השעון הביולוגי של הגוף. "טכנולוגיות שעוצבו כדי להגביל את חשיפתנו לאור כחול בשעות הערב, למשל על ידי שינוי צבעי המסך בסמארטפונים, משדרים לגוף מסר מעורב", אמרו החוקרים. "זאת, משום ששינויים קלים בבהירות שהם מייצרים מלווים על ידי צבעים שמדמים יותר את שעות היום ובכך מבלבלים את השעון הביולוגי. תאורת שעות הערביים היא גם מעומעמת וגם כחולה יותר מאשר אור יום, והשעון הביולוגי של הגוף משתמש בתופעות האלה כדי לקבוע את השעות המתאימות לשינה או לערות. לכן, כשהתאורה מעומעמת, הגוונים הכחולים מרגיעים יותר מן הצהובים, כי הם דומים יותר לתאורת הדמדומים הכחלחלה, המשדרת לגוף מתי מגיע הזמן לישון", אומרים החוקרים. החוקרים ביצעו את המחקר על עכברים, והשתמשו בתאורה מיוחדת, שאפשרה להם לשנות את הצבעים ברמה שווה של בהירות. הניסוי הראה, כי הצבעים הכחולים השפיעו פחות על השעון הביולוגי של העכברים לעומת תאורה צהובה עם בהירות שווה. הממצאים האלה חשובים, ציינו החוקרים, "משום שיש להם השלכות חשובות הקשורות לעיצוב התאורה במסכים, שמיועד להבטיח שימוש בריא יותר, שאינו פוגע בתבניות השינה והערות". הניסוי של צוות המחקר נערך אמנם על עכברים, וכידוע, עכברים עדיין לא משתמשים בסמארטפונים, אבל החוקרים מציינים, כי "אנחנו חושבים שיש סיבה טובה להאמין שזה נכון גם אצל בני אדם".

חברת הסייבר גארדיקור הביאה לביקור של שבוע בישראל את עובדיה החדשים מצפון אמריקה ואירופה, לסיור שכלל את אתרי התיירות והמקומות הקדושים בירושלים, היכרות עם אנשי החברה בישראל ובילויים במסעדות ובברים שבחוף תל אביב. העובדים ביקרו בהר הזיתים וצפו לעבר העיר, התפללו בכנסיית הקבר ואכלו בעיר העתיקה. בדרכם הם עברו את גדר ההפרדה כדי לראות מקרוב את המורכבות של המצב במדינה והפריחו בועות למען השלום. התכנית, שנקראת The Guardicore Experience, היא טבילת האש הראשונה של העובדים בחברה במטרה לחשוף בפניהם את הד.נ.א הישראלי. לדברי אילן שטרן, סמנכ"ל משאבי האנוש של גארדיקור שליווה את הביקור, הרעיון הוא שכדי להצליח בחברה צריך יותר מאשר ידע מקצועי - יש צורך להבין את החוויה האחרת של לעבוד עם ישראלים ואת התרבות הייחודית שנוצרה בגארדיקור. [caption id="attachment_306152" align="alignnone" width="600"] עובדי חברת הסייבר גארדיקור מפריחים בועות למען השלום בהר הזיתים בירושלים. קרדיט: Guardicore[/caption] תכנית ההכשרה שמתקיימת בארץ כוללת חלקים לימודיים של הבנת עולם הסייבר על כל האספקטים שבו - מזווית התוקף, דרך הפתרונות הזמינים לחברות, והמקום של גארדיקור במערך הזה, הכרת צוות החברה ולצד זה הבנה של ישראל, התרבות שלה והערים המרכזיות בה. התכנית מוכיחה את עצמה עם שביעות רצון גבוהה מאד של העובדים, תחושת שייכות וגיבוש גם של אנשים שעובדים במקומות שונים בעולם. [caption id="attachment_306153" align="alignnone" width="600"] עובדי חברת הסייבר גארדיקור בביקור בכנסיית הקבר בירושלים. קרדיט: Guardicore[/caption] חברת גארדיקור פיתחה טכנולוגיית אבטחת מידע למרכזי מחשוב וחוות שרתים, המאפשרת זיהוי של מתקפות סייבר בזמן אמת ומניעתן. החברה הוקמה על ידי דרור סלעי, פבל גורביץ' ואריאל צייטלין וגייסה 110 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-180 עובדים בישראל, ארה"ב, קנדה, ברזיל, מערב אירופה ואוקראינה ומגייסת עובדים נוספים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

שם ותפקיד: בר צוקרמן, מובילת צוות ניהול ואופטימיזציית תוכן בנטורל אינטליג'נס. ותק בתפקיד: שנה וחצי בנטורל אינטליג'נס, חמש שנים כמנהלת תוכן. תפקידים קודמים: לפני תפקידי הנוכחי עבדתי כמנהלת תוכן אונליין בנטורל. לפני כן עבדתי כשנה וחצי כדוברת מד"א לתקשורת בינלאומית, שנה כמנהלת תוכן ויח"צ במוברסט ושנה כמנהלת יח"צ בחברת יחסי הציבור בלונד 2.0. השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר ראשון בתקשורת מהמסלול הבינלאומי במכללת הבינתחומי הרצליה ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת ת"א. שירות צבאי בדובר צה"ל בענף תקשורת בינלאומית. משפחה : בזוגיות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אחרי השירות הצבאי בדובר צה"ל ידעתי שאני רוצה להמשיך לעסוק בתחום יחסי הציבור והתחלתי לעבוד במשרד יח"צ, המתמחה בטכנולוגיה וסטארט-אפים – בלונד 2.0, ושם לראשונה נחשפתי לתעשיית ההיי-טק. אחרי תקופה קצרה של עבודה במגזר הציבורי,חשתי רעב לחזור לעבוד בתעשייה. זה היה הרגע שגרם לי לשקול מחדש את התחום כמקצוע. קצב העבודה המהיר, היעילות, החדשנות, האתגר והשאיפה למצוינות גרמו לי להבין שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק ולהתמקצע. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בסביבה האישית שלי אני רואה מגמה מאוד חיובית, נשים רבות במשרות טכנולוגיות ובעמדות מפתח וכן גמישות והבנה כלפי אימהות. עם זאת, לצערי, זה לא המצב בשאר המשק. העובדות מדברות בעצמן – המחקר האחרון  שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצא פערים מגדריים ברמת השכר ובקצב ההתפתחות בהיי-טק – גברים כיום מרוויחים כ-16% יותר מנשים בתעשיית ההיי-טק, והסיכוי של נשים להתקדם לעמדה ניהולית נמוך ב-15% מזה של גברים. נשים מהוות 50% מהאוכלוסייה, וכך צריכה להיראות גם הסביבה העסקית. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי, לא יצא לי לחוות משהו כזה, ובנטורל אינטליג'נס תמיד היו נשים בהנהלה בתפקידים שונים. עם זאת, יש מיעוט של נשים בתעשייה, וכדי להפוך אותה לשוויונית יותר צריך שתהיה אפס סובלנות למקרים של אפליה נגדן. לכל מעסיק יש אחריות לקידום נשים ולא רק למעסיקות נשים. אני גאה לעבוד בחברה בעלת גישה בדיוק כזאת.

פייסבוק, החברה האם של אינסטגרם, הודיעה השבוע (ד') כי לא תאפשר יותר קידום מוצרי עישון - טבק, סיגריות וסיגריות אלקטרוניות - וכן ונשק בפלטפורמת המדיה החברתית מבוססת הצילומים והסטוריז שבבעלותה. על פי ההודעה, מי שמכונים "משפיענים" באינסטגרם - וכן בפייסבוק (אם כי שם התופעה פחותה יחסית) - כבר לא יורשו להפעיל תוכן ממותג המקדם מוצרים אלו. המהלך סוגר את מה שהייתה פירצה במדיניות הפרסום של ענקית המדיה החברתית - כיוון שעל אף שפייסבוק לא איפשרה פרסום של ממש למוצרים אלו, מפרסמים הצליחו לעקוף את התקנות שלה על ידי חסות לתוכן שעלה לדפי המשפיענים, כתמונות או סרטונים ואף בסטוריז שלהם. המשפיענים הצליחו להרוויח כסף מעסקאות תוכן ממותגות אלה, ולכן גם להם היה אינטרס להמשיך בנוהל, אבל כעת זה משתנה. "בזמן שאנחנו משקיעים בדרכים לעזור ליוצרים להתחבר ביעילות רבה יותר עם מותגים, חשוב שיהיה לנו כלים ומדיניות המספקים שקיפות ומגינים על הקהילה שלנו", אמרה אינסטגרם בהצהרה שבה הודיעה על השינוי. "מדיניות הפרסום שלנו אסרה זה מכבר את הפרסום של מוצרים אלה, ואנחנו נתחיל לאכוף זאת בשבועות הקרובים", בישרה החברה רשמית כעת. למרות הניסיונות להגן, לכאורה, על המשתמשים, החרם החדש של פייסבוק ואינסטה לא ייגע בתוכן ממותג שעוסק במוצרי אלכוהול, שכידוע אינם ממש בריאים לגוף האדם, ואף מסכנים את הסביבה לאחר שנצרכו בכמות גדולה. גם תוספי תזונה לצורכי דיאטה נשארו מחוץ לתחום החרם, על אף שבשנים האחרונות הם מוכרים כמזיקים בפוטנציה. עם זאת, אינסטגרם אמרה כי מוצרים אלה ידרשו לעמוד ב"מגבלות מיוחדות" בכדי להתאים למדיניות החדשה שהיא מתכננת ושתיכנס לתוקף בשנה הבאה, כשהחברה תפעיל כלים חדשים שיאפשרו ליוצרי תוכן להחיל מגבלות גיל ומגבלות אחרות לגבי מי שיכול לראות את התוכן שלהם. [caption id="attachment_306123" align="alignnone" width="600"] יוצרי תוכן ומשפיעני אינסטה? שינויי מדיניות ב-2020. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] פייסבוק אינה ענקית ההיי-טק היחידה שמעוניינת לאחרונה להתרחק מתעשיית הסיגריות האלקטרוניות ומכשירי האידוי. בנובמבר האחרון בישרה אפל שהיא תסלק את כל האפליקציות הקשורות לתחום זה מה-App Store שלה, ואף הסירה 181 יישומים הקשורים לשימוש בסיגריות אלקטרוניות. פייסבוק ואינסטגרם פרסמו פוסט שמסביר על שינויי המדיניות המתגעשים על משתמשיהם ובניסיון להרגיע את מי שהפכו את הפלטפורמה לאמצעי נוסף להכנסה הדגישו כי "יוצרים באינסטגרם הם חלק חיוני מהקהילה שלנו, ואנחנו נשקיע עוד יותר משאבים בשנת 2020 כדי לעזור להם לבנות את העסק שלהם בה".

"ארגונים פיננסיים, בנקים וחברות ביטוח הם ארגונים מסורתיים, שמרניים, בני עשרות רבות של שנים, ולעתים מאות שנים. מערכי ה-IT שלהם היו רגילים לפתח אפליקציה במשך שבועות או חודשים, לאחר מכן להעביר אותה לסביבת בדיקות, ואז לשחרר ולהטמיע בדטה סנטר. אבל מה שהיה - לא יהיה. עליהם להבין שלא רק שיש הרבה יותר שינויים, אלא שהם באים בקצב מהיר יותר", כך אמר סקוט מולינס, ראש תחום שירותים פיננסיים ופיתוח עסקי ב-AWS. מולינס התראיין לאנשים ומחשבים בכנס הלקוחות השנתי שערכה ענקית הענן באחרונה בלאס וגאס. לדבריו, "האתגר הגדול והחשוב ביותר של מנמ"ר של כל בנק, בכל מקום ובכל גודל הוא הצורך הדחוף באג'יליות. הוא צריך לשרת כמה סוגי לקוחות, שמה שמבדיל ביניהם הוא הגיל. ככל שהגיל יורד, כך הם רוצים מגוון רחב יותר של ערוצי תקשורת - מייל, צ'ט, מסרים מידיים ופחות טלפון. המבוגרים, לעומתם, רוצים להגיע לסניפים. אתגרים נוספים שניצבים לפתח המנמ"רים במגזר הפיננסי הם הצורך בשינוי המודל העסקי, לצד מתן מענה לציפיות לקוח משתנות. המשמעות היא שעל מנמ"ר הבנק להשתנות במהירות ולספק שירותים מהר". "שינוי ועוד שינוי שווה מהפכה" "מצב חדש זה", אמר, "דורש אג'יליות, עם אופן עבודה שונה. שינוי ועוד שינוי שווה מהפכה. המענה לכך הוא בניית כלים חדשים, מבוססי ענן. נדרש לבנות יכולות וכישורים שונים לרוחב כל ה-IT - של מפתחים, אפליקציות, מנהלי תשתיות, מנהלי אבטחת מידע ומנהלי סיכונים". "יש בנקים רבים שמבינים שיותר נכון, טכנולוגית כמו גם תרבותית-ארגונית, לבצע את השינוי על הענן שלנו", אמר מולינס. "לצד הבנקים המסורתיים, אנחנו מארחים לא מעט בנקים חדשים, עם מעט סניפים פיזיים או בלי סניפים כלל. הם הפנימו שהענן הוא הדרך לעשות אותם ארגונים מוטי לקוחות, והוא זה שנותן להם את היכולת לשרת מיליוני לקוחות. הם מבינים שהענן מספק להם ערך עסקי. אני מציע להם אג'יליות תפעולית, יחד עם הפחתת הוצאות ובידול תחרותי. יותר ויותר ארגונים פיננסיים מבינים שאין מה להשקיע בדטה סנטר ובתשתיות - הרבה יותר נכון, תפעולית וגם תקציבית, לצרוך את התשתיות כ-שירות לפי דרישה". "אני מכיר את השוק הישראלי מתפקידים קודמים שעשיתי בתעשייה הפיננסית", ציין מולינס, "בין השאר בנסדא"ק, ג'יי. פי. מורגן, מריל לינץ' וגם הייתי עשור שנים סוחר. בחלק מהתפקידים עבדתי מול מוסדות פיננסיים ישראליים, כמו גם מול חברות אינטגרציית IT. השוק הישראלי הוא מוביל עולמי בכמה תחומי חדשנות, ביניהם פינטק, והוא מפיץ בשורה זו לכלל העולם. רובו של שוק השירותים הפיננסיים המסורתי בישראל חושב ושוקל לאמץ את הענן שלנו. הענן פותח אופקים לבנקאות הישראלית, הוא יאפשר לה להמשיך לחדש ולהציע ללקוחות מוצרים, כלים ושירותים פיננסיים חדשים".

טלטלה בצמרת של סמסונג אלקטרוניקס - החברה האם של יצרנית הטלפונים הניידים מדרום קוריאה, סמסונג. על פי הפייננשל טיימס, לי סאנג-הון, יו"ר דירקטוריון החברה, נידון לשנה וחצי של מאסר בפועל בגין חבלה בהתאגדות עובדים. יחד עם היו"ר נמצא אשם במעל גם קאנג קיונג-הון, סגן נשיא בכיר בחברה, ובסך הכל ישלחו לכלא בגין הפרשיה כ-25 מנהלים - שבעה בהווה והיתר לשעבר - של הקבוצה, שנמצאו אחראים להפרת חוקי האיגוד המקובלים בדרום קוריאה, על ידי יישום אסטרטגיות שמטרתן להרתיע עובדים מפעילות ייצוגית מול ההנהלה וממימוש זכויותיהם כחוק במסגרת איגוד העובדים. סאנג-הון וקיונג-הון היו משוחררים בערבות בתקופת המשפט, אולם נלקחו למאסר מיד עם הקראת גזר דינם. לפי ה-BBC, בית המשפט המחוזי המרכזי בסיאול אמר כי בין השאר איימו הבכירים בהפחתת המשכורות של הפעילים בארגון העובדים בחברה, וכן עסקו בחיסול קשרים עם חברות קבלן שעבדו עם סמסונג, ולפעמים אפילו בגרימה מכוונת לסגירה מוחלטת שלהן, אם עובדיהן היו חברי איגוד עובדים. בנוסף השתמשו המנהלים בשיטה של גילוי מידע רגיש על חברי האיגוד, שישכנעה אותם לעזוב אותו, וכן נהגו לעכב משא ומתן בין איגודי עובדים להנהלה, כך אמרו התובעים. סאנג-הון בן ה-64, לפי קביעת בית המשפט, היה מי שניצח, במהלך כהונתו כמנהל הכספים של סמסונג, על הפגיעות הללו בפעילות איגוד העובדים המקצועי של סמסונג, ועשה כך במהלך השנים האחרונות. גוגל: האם גם היא הפריעה להתאגדות עובדיה? [caption id="attachment_195077" align="alignleft" width="300"] התארגנות העובדים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המקרה שונה לחלוטין, וארה"ב אינה דרום קוריאה, החוק שונה בין שתי המדינות, אולם המקרה הזה יכול בהחלט להדליק נורה אדומה אצל קברניטי אלפבית וחברת הבת שלה גוגל שבאחרונה מואשמות במעשה דומה. השבוע נודע כי עובדת חמישית במספר של גוגל לשעבר, תובעת את החברה בטענה כי ענקית הטכנולוגיה בטענה כי פיטרה אותה בגלל פעילויות הקשורות לאיגוד עובדים. העובדת, קתרין ספיירס שמה, הגישה תלונה בנדון למועצה הלאומית האמריקנית ליחסי עבודה, ה-NLRB, באחרונה. קדמו למקרה זה האשמות ותביעה דומות מטעם ארבעה מפוטרים אחרים, שסולקו מהחברה לפני חג ההודיה השנה, לטענתם, לאחר שהיו מעורבים במחאות שונות נגד פרויקטים של החברה וביוזמה להתארגנות עובדים.

הידיעה אמנם עדיין לא פורסמה רשמית על ידי החברות, אבל ההד התקשורתי והתגובה המיידית של המשקיעים בבורסה מעידים כי אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ניר שטרן, מנכ"ל סלקום מאז ינואר 2012, יעזוב את החברה וימונה למנכ"ל פז, במקום יונה פוגל. כאמור,