מאבקים משפטיים בין גוגל לטורקיה הביאו באחרונה לתוצאות שיפגעו בעיקר באזרחים - גוגל למעשה הודיעה כי תחרים את המדינה. לדברי גוגל, על פי דיווח של רויטרס, מכשירי אנדרואיד עתידיים שיושקו בטורקיה לא יתמכו באפליקציות של הענקית האמריקנית ממאונטיין וויו, לפחות נכון לעכשיו. גוגל שלחה הודעה לשותפיה הטורקים בנוגע לעדכון המדיניות וכתבה בהצהרה לתקשורת: "בישרנו לשותפים העסקיים שלנו שלא נוכל לעבוד איתם בטלפונים אנדרואיד חדשים שישוחררו לשוק הטורקי". בהצהרתה ניסתה החברה להרגיע, וציינה כי "צרכנים יוכלו לרכוש דגמי מכשירים קיימים, ויוכלו להשתמש במכשירים וביישומים שלהם באופן רגיל. השירותים האחרים של גוגל לא יושפעו", הדגישה גוגל. לפי רויטרס, גוגל וטורקיה נמצאות בעיצומו של משא ומתן לפתרון הבעיה. [caption id="attachment_299086" align="alignnone" width="600"] קנס הגבלים עסקיים בטורקיה וסנקציה מטעם גוגל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] יאנדקס תבעה וגוגל לא הצליחה לרצות את הרשויות המהלך של גוגל הוא תולדה של מאבק משפטי בנושא הגבלים עסקיים, ותביעה של רשות התחרות הטורקית שהוגשה כנגד גוגל בשנת 2018. החקירה בנוגע למה שנחשב כהתנהלות לא תחרותית מצד גוגל החל עם פנייה של מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס לרשויות, בתלונה על פועלה של המתחרה העצומה. בספטמבר 2018 הענישה המדינה את ענקית החיפוש הדומיננטית בסכום של 17.4 מיליון דולר בגין הפרת חוק התחרות של טורקיה במכירות התוכנה הסלולרית שלה, ולגוגל ניתנה ארכה של שישה חודשים לטפל בבעיה. כתגובה לדרישה זו של הרשויות שינתה גוגל את מדיניותה, אך ככל הנראה היא לא עמדה בכל הדרישות של טורקיה, שכללו חובה לאפשר למשתמשים לשנות את מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל במכשיריהם הניידים. בגין אי העמידה בדרישות הטורקיות, גוגל תצטרך לשלם קנס שווה ערך ל-0.05% מהכנסותיה היומיומיות בטורקיה בעתיד לבוא. זו ככל הנראה הסיבה העיקרית לכך שהחברה החליטה להפסיק כל תמיכה במכשירים חדשים בטורקיה. בעיות הגבלים עסקיים כמעט חובקות עולם יצוין כי קונפליקט ההגבלים העסקיים בין גוגל לטורקיה אינו היחיד שגוגל מתמודדת עימו. במהלך השנים האחרונות גוגל נמצאת תחת בחינה מוגברת מצד הנציבות האירופית בנושא מדיניות התחרות שלה. גוגל הורשעה באירופה בכך שניצלה לרעה את עמדת המונופול שלה בתחום החיפוש, בתחום מערכת ההפעלה אנדרואיד, ובפרסום, ו"הרוויחה" קנסות מצטברים של יותר מ-9.3 מיליארד דולר.  גם הרגולטורים בארה"ב עוסקים בבדיקות הגבלים עסקיים בעניינה. ב-23 ביולי בישר משרד המשפטים האמריקני כי יפתח בחקירה, נפרדת וחדשה, על פעילויות ההגבלים העסקיים האפשרית של חברות ההיי-טק העצומות של עמק הסיליקון, ואין כל יסוד להניח שגוגל לא נכללת ביניהן. גם תובעים כלליים של יותר ממחצית מ-50 המדינות המרכיבות את ארצות הברית הכריזו בספטמבר על חקירה בשיתוף עם משרד המשפטים, שתתמקד, כך על פי הדיווחים, בפרקטיקות הקשורות לפרטיות הנתונים והתחרותיות של הענקית ממאונטיין וויו.

הכנס השנתי שעורכת ענקית הענן אמזון, AWS re:Invent 2019 שמו, שבו השתתפו יותר מ-65 אלף איש ואשה, לקוחות ושותפים עסקיים, התקיים בלאס וגאס בתחילת דצמבר. באירוע הנוצץ והנחשק הציגה הענקית מסיאטל מוצרים חדשים וערכה מסיבות השקה, והוא משך אליו רבים, כולל עיתונאים. גם נציג אנשים ומחשבים נוכח בו. אולם המשתתפים לא ידעו שלא רק הם עוקבים אחרי מה שקורה בכנס - גם הכנס, או יותר נכון מארגניו, עקבו אחריהם. לפי דיווח של Motherboard, תגי הכניסה שניתנו למי שהשתתפו בכנס של AWS נשאו אמצעים (beacon) מבוססי בלוטות', שאפשרו לאמזון לעקוב אחרי הנוכחים במהלך שיטוטיהם במרחבי האירוע. Motherboard פרסם גם תמונות של התג והמכשיר שהכיל. מעקב בלוטות' או ניתוח של נתוני קהל אינם עניין חדש במיוחד, ועל פי כמה טענות היו גם סימנים לכך שמארגני הכנס ערכן מעקב שכזה - אבל חלק נכבד מהנוכחים ככל הנראה לא היה מודע לעניין, ויש כבר מי שטענו כי היו מבטלים את הסכמתם למעקב, או אולי אף לא מגיעים לאירוע כלל, אם היו יודעים על הדברים מראש. "אילו הייתי רואה את AWS עצמם מתארים את זה כ-beacon", אמר משתתף אנונימי ל-Motherboard, "הייתי יודע בדיוק מה זה אומר, ומחליט לצאת לכל העזאזלים מזה". המשתתף הודה עם זאת כי לנוכחים הייתה תחושה שמשהו מתרחש, משום שאמזון יידעה אותם שאם יאבדו את תג הכניסה לאירוע יצטרכו לשלם 150 דולר. אמזון אישרה שאכן היו קיימים אמצעי מעקב בתגים, אך החברה אמרה להגנתה שהנתונים שנאספו היו אנונימיים, והמכשירים נועדו רק בכדי לפקח על תנועתם הפיזית של המבקרים כדי לקבל תובנות לגבי הנוכחות באירוע, ואולי גם על העניין של המשתתפים. הפרת פרטיות - לכאורה - עד כדי האזנה ליחסי מין שקיימו לקוחות יצוין כי בשמה של אמזון נקשרה פרשייה שבה ניכרת הפרה פוטנציאלית של פרטיות משתמשים. בפברואר 2018 רכשה ענקית הקמעונאות אונליין את רינג, יצרנית של פעמוני דלת חכמים. עוד בטרם נרכשה, נהגה רינג, כך הסתבר, לזלזל בפרטיות המשתמשים שלה והתירה לעובדיה גישה לקטעי וידיאו לא מוצפנים של לקוחות, שאותם שמר הפעמון החכם מתוצרתה. ההתנהלות הזו אפשרה לעובדים הלכה למעשה פשוט לרגל אחרי המשתמשים. אחרי הרכישה אמזון טענה לשינוי בנהלי החברה המפוקפקים אולם על פי עדויות, הדברים המשיכו, ואף קוממו גורמים שפועלים להגנה על זכויות האדם. בנוסף נקשרו כבר מספר גדול של דיווחים אודות הקלטת המשתמשים על ידי אלקסה, העוזרת הקולית שמסייעת למשתמשי הרמקולים החכמים אקו של אמזון. החברה לא הכחישה זמנו את העובדה שהיא העבירה הקלטות לחברות קבלן לצורך סקירת המידע האישי שנתפס בהם, כשההצהרה הרשמית של החברה הייתה שהדברים נעשו לצורך שכלול יכולות הבנת השפה של אלקסה. אבל במקרה המסוים, אמזון ממש לא הייתה היחידה שנהגה כך, והיא שותפה במעל עם ענקיות טכנולוגיה אחרות. אלא שבסיפור הזה יש פיתול מעניין ומטריד במיוחד – תחקיר, שאת ממצאיו פרסם הצהובון הבריטי הסאן ב-29 ביולי, מצא כי עובדי אמזון האזינו לשיחות פרטיות ואינטימיות ולמשתמשי הרמקולים מקיימים יחסי מין, בזמן שסקרו אלפי הקלטות, לכאורה רנדומליות, שביצעה אלקסה. נשאיר לכם להחליט מה זה מעיד על יחסה של אמזון לפרטיות המשתמשים בפרט ולפרטיות האדם בכלל.

להיות מנכ"ל של אחת החברות הטכנולוגיות הגדולות בעולם זה לא עניין פשוט, אבל מסתבר ששכרו בצידו. סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, שבאחרונה הפך להיות גם המנכ"ל של אלפבית, החברה האם של גוגל, יקבל 240 מיליון דולר הטבת מניות במהלך שלוש השנים הבאות, נוסף על שכר שנתי בגובה שני מיליון דולר כמנכ"ל אלפבית. פיצ'אי, שבשנותיו הראשונות בגוגל עבד על Chrome ועל Chrome OS, הפך למנכ"ל גוגל בשנת 2015, לאחר שהחברה ביצעה את הארגון מחדש עם יצירת אלפבית, ומיד עם המינוי קיבל הטבת מניות בגובה 200 מיליון דולר – הגבוהה אי פעם בתולדות החברה. כעת פיצ'אי אפילו עלה על עצמו עם מינויו כמנכ"ל של החברה האם כמחליף ללארי פייג', המייסד והמנכ"ל שיעזוב את תפקידו. אם הביצועים הכספיים של החברה בשלוש השנים הקרובות לא יהיו גרועים, הוא ישבור את השיא שלו עצמו כשיקבל את הטבת המניות הגבוהה ביותר אי פעם של מנכ"ל ענקית האינטרנט.

בפסק דין ראשון מסוגו, קבע בית המשפט הצרפתי בסוף השבוע (ו') כי מנהלי חברת פרנס טלקום - שכיום נקראת אורנג' - השתמשו בשיטות "אסורות" כדי ליצור "אקלים של חרדה" בכוונה להשיג מטרה: לחתוך חמישית ממצבת העובדים של החברה - 22,000 עובדים בסך הכל - בתוך שלוש שנים. בין המורשעים, דידייה לומברד - מי שהיה מנכ"ל החברה. השופטת, ססיל לואיס-לוינט, קבעה כי לומברד בן ה-77 ירצה עונש של שנת מאסר וכן הוטל עליו הקנס המקסימלי הקבוע בחוק הצרפתי, בגובה 15,000 יורו (שהם כ-16,700 דולר). בית המשפט מצא את אורנג' אשמה באותו מעל, וקנס אותה ב-75,000 יורו (83,200 דולר). על ארבעה בכירים נוספים בחברה, שהואשמו גם כן ב"שותפות להטרדה מוסרית", נגזרו עונשים של מאסר על תנאי לארבעה חודשים וקנסות בסך 5,000 יורו. כמו כן, הוטל על הנתבעים לשלם סכום כולל של שלושה מיליון יורו לתובעים, כמו גם למשפחות הקורבנות. [caption id="attachment_306243" align="alignnone" width="600"] התאבדות עובדים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "אגרום לאנשים לעזוב בדרך זו או אחרת, דרך החלון או הדלת" הפרשיה החלה בעובדה המחרידה - בתוך שנה אחת, בין 2008 ל-2009, התאבדו עשרות מעובדי החברה. המספר העצום, על אף היות מספר העובדים גבוה, ופרק הזמן הקצר שבו אירעו המקרים, הם שעוררו דרישות לפעולה וחשדות ל"הטרדה מוסרית" מטעם הבוסים. לפי הסברה הללו התמקדו, באכזריות וללא כל רחמים או היבט מוסרי, בשורה התחתונה ובצורך לקצץ בעובדים, ועשו זאת על חשבון רווחת העובדים. החקירה הפלילית התמקדה במקרים של 39 עובדים, בהם 19 שהתאבדו, ו-12 שניסו לעשות זאת, וכן בשמונה שסבלו מדיכאון חריף, או שהוכרזו כסובלים מחולי עקב הלחצים שחוו. במהלך המשפט שנערך ביולי הכחיש לומברד כי ההנהלה נושאת באחריות כלשהי למקרי המוות, למרות שידוע כי אמר למנהליו בשנת 2006 ש"אגרום לאנשים לעזוב בדרך זו או אחרת, דרך החלון או הדלת". "השינויים שעסק צריך לעבור אינם נעימים, זה בדיוק ככה, אין שום דבר שיכולתי לעשות", אמר לומברד לבית המשפט. עורך דינו של לומברד, ז'אן וייל, אמר שהוא וההפרקליטים של המנהלים האחרים מתכוונים לערער על פסק הדין, אותו כינה "פרשנות שגויה באופן מוחלט של החוק". משפחות הקורבנות ואיגודי העובדים שבהם לקחו חלק האשימו את פראנס טלקום בהתעללות פסיכולוגית שיטתית שמטרתה להביא לכך שעשרות אלפים מהם יעזבו מרצונם את סניפי החברה ברחבי הארץ. הראיות שהוצגו בפני בית המשפט ציירו תמונה של הפחדה: עובדים קיבלו הנחיות פתע שדרשו מהם לשנות את אופיים, אימו עליהם בקיצוצים בשכר, וכן זכו בהודעות חוזרות ונשנות שעודדו אותם לעזוב בכדי לסייע לחברה לעמוד ביעד הקיצוץ במכסת המועסקים. טכנאי בן 51 ממרסיי, שהתאבד ביולי 2009, השאיר אחריו מכתב בו האשים את המנהלים שלו ב"ניהול באמצעי טרור".

ויה, שמפתחת מערכות הפעלה לפתרונות תחבורה חכמים (למשל שירות באבל בתל אביב, רמת גן וגבעתיים), הודיעה כי תפתח בחודש הבא מרכז חדשנות טכנולוגית בירושלים. החברה צפויה לגייס בשנה הקרובה כ-50 מהנדסות ומהנדסים עבור המרכז בבירה, שיובילו פרויקטים בולטים שהיא מבצעת בארץ ובעולם. המיקום החדש מתווסף למרכז המחקר והפיתוח של החברה בתל אביב, שבו מועסקים כיום כ-250 מהנדסות ומהנדסים. השירות של ויה, שהושק בניו-יורק בספטמבר 2013, פועל בכ-90 מקומות בעולם, לרבות בערים מרכזיות כמו לונדון, טוקיו, וושינגטון, שיקגו, סידני, אמסטרדם, ברלין, לוס אנג'לס וכאמור, תל אביב. הטכנולוגיה שפיתחה החברה הפעילה עד היום יותר מ-60 מיליון נסיעות ברחבי העולם. בנוסף, ויה מפתחת מערכות הפעלה טכנולוגיות למגוון סוגים של תחבורה ציבורית עירונית, כמו מערכת Via For Schools, שבאמצעותה עתידה עיריית ניו-יורק לנהל את מערך הסעות התלמידים שלה, בהיקף של כ-10,000 אוטובוסים. יונדאי מתפעלת באמצעות המערכת של ויה מערך היסעים אוטונומי שיתופי בקליפורניה. מערכות אלה פותחו במרכז הפיתוח התל אביבי של החברה, ומעתה יפותחו גם במרכז בירושלים. את המרכז הירושלמי ינהל יוני קולב, מייסד ומנכ"ל לשעבר של קוויקוד - בית תוכנה לפיתוח אפליקציות למכשירים ניידים. הוא בעל ניסיון רב בפיתוח וניהול בעולם הטכנולוגיה ומקדם את ההיי-טק בירושלים ובישראל בכלל, כמנטור ויועץ. אורן שובל, מייסד שותף של ויה ומנהל מרכז הפיתוח של החברה,, אמר כי "ירושלים היא העיר שבה ויה החלה את דרכה ואנחנו מצפים להשקת המרכז החדש. ההתרחבות הזו חיונית ליכולת שלנו לקיים את קצב ההתרחבות המהיר שלנו בעולם, ולהמשך ההתפתחות שלנו בסוגי תחבורה נוספים". משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, ציין ש-"חיזוק תעשיית ההיי-טק בירושלים הוא אחד הנושאים החשובים בפיתוח העיר, ואני מאמין שהוא יוביל לצמיחה ישירה עבור התושבים. בירושלים יש כוח אדם מעולה, ויחד עם הרחבת שטחי התעסוקה בעיר ומתן מענקים לחברות שפועלות בה נוכל לייצר פה תעשיית היי-טק חזקה. אני בטוח שבחירתה של ויה לפתוח בעיר מרכז חדשנות טכנולוגי תביא את מהנדסי החברה הירושלמים לפתרונות תחבורתיים".

סוף השנה האזרחית ואתו סוף העשור מתקרבים בצעדי ענק, וזה הזמן להתחיל בסיכומים, כמו גם בהערכות לקראת השנה והעשור הבאים. כשבאים לעסוק בכך בקשר לענף ההיי-טק, מן הראוי לפנות לסטארט-אפים ולייצוא של הענף כולו - אולי הגורמים המעידים יותר מכל על מצבו. על פי נתונים שמסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, שהשתתף ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים לסיכום השנה בהיי-טק, ישראל ממשיכה להיות מוקד משיכה למשקיעים זרים והחברות הישראליות ממשיכות לעשות חיל בשווקי חו"ל. הנתונים מראים, שוב, שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. אולם, יש דבר אחד שלא השתנה: הגופים המוסדיים, עתירי הכספים שרובם כספי ציבור, עדיין לא מוכנים להשקיע בהיי-טק, על אף שהשנה שוחררו לא מעט חסמים רגולטוריים. אפלבום הסביר זאת בכך שהמוסדיים לא מכירים את הענף ואין להם אנליסטים שיכולים להכיר להם אותו. אפשר לומר על טענה זו שמדובר בהנחה מופרזת לאותם גופים. הם לא משקיעים כי אף אחד לא מחייב אותם. קל יותר להשקיע במגדל מגורים או בהרפתקה בחו"ל מאשר בחברות טכנולוגיות. התוצאה היא שהענף עדיין תלוי בכסף של משקיעים זרים - דבר שיום אחד יכול להיפסק. ההשפעה של העדר הממשלה רשות החדשנות עצמה מתמודדת בימים אלה עם אתגרים לא פשוטים. מצד אחד, היא רוצה להיענות לביקושים הרבים לתמיכות שהיא מקבלת. אלא שמאידך, השמיכה קצרה, אמר אפלבום ברב שיח, והעדר ממשלה יציבה, כמו גם העובדה שהחל מהחודש הבא המדינה תתנהל ללא תקציב מסודר, בוודאי לא מקלים על המצב. בחודשים האחרונים התריעה הרשות שעקב המצב הפוליטי, מתעכבת העברתם של 400 מיליון שקלים שאושרו לסטארט-אפים. אלה שוחררו באחרונה רק לאחר התערבות ועדת הכספים של הכנסת. עקב חלוף הזמן, לא ברור האם הכספים האלה באמת יעזרו לחברות הזכאיות, שהיו צריכות אותם כמו אוויר לנשימה. [caption id="attachment_283461" align="alignnone" width="600"] ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: פלי הנמר[/caption] זו רק דוגמה אחת שמצביעה על העננים שמתקדרים סביב הענף ועלולים להוריד מבול לא רצוי בשנה הקרובה. יציבות כלכלית, רצף שלטוני, ממשלה שיכולה לקבל החלטות ומנגנונים נטולי ביורוקרטיה, שלא עוצרים את החמצן החשוב לאותן חברות - כל אלה חסרים בימים אלה של אחרי מערכת בחירות שנייה ולפני בחירות שלישיות. ההיי-טק הוא הקטר של המשק, אבל לא כולם הפנימו זאת לכך מצטרפת העובדה שלמרות השנים הרבות שעברו, עדיין לא הופנמו במלואם הנתונים החוזרים ונשנים, שמראים שההיי-טק הוא הקטר של המשק. כולם מדברים על זה אבל הביטוי שניתן לכך בפועל לוקה בחסר. ראייה לכך היא תקציב רשות החדשנות, שכמעט שלא עלה ריאלית בשנים האחרונות. גם בשנת תקציב מסודרת, התקציב אינו מספיק, ובכל שנה נדרשים מאבקים ומאמצים להוסיף עוד כספים. זאת, על אף שכבר הוכח יותר מפעם אחת שכל שקל שמושקע בחדשנות חוזר למשק בהיקפים הרבה יותר גדולים - מבחינת הרחבת מעגל התעסוקה, הצמיחה הכללית המשק ועוד. [caption id="attachment_297073" align="alignnone" width="600"] מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אבי לוי[/caption] היטיבה להגדיר זאת מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה בפנל שהשיח הכללי נוטה בעיקר לחברות סטארט-אפ, שהן מבורכות לכשעצמן, אבל על הדרך שוכחים את התעשייה היצרנית, שאחראית לחלק הארי של ייצוא ההיי-טק. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, התעשיינים פנו למתמודדים וביקשו מהם התחייבות להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אם הם יהיו חברים בה. אמנם, ממשלה לא קמה, אבל גם היחס של הפוליטיקאים עורר אכזבה. "ההיי-טק לא בראש של הממשלה", אמרה קינן דברים שלא ניתן לתאר את המציאות בצורה טובה יותר מהם. מה יהיה? אף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לחזות. ההיי-טק ימשיך בתקופה הקרובה לעבוד, לצמוח ולהיות הקטר של המשק. אלא שאף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לנבא כמה דלק עוד נשאר לו ומתי, חלילה, הוא ייעצר.

"2019 הייתה שנת פריחה להיי-טק הישראלי, עם השקעות שיא של משקיעים זרים בתשעת החודשים הראשונים של השנה וגידול דרמטי בייצוא. כמו כן, קודמו מיזמים חשובים בתחומי המימון וגיוס כוח האדם. עם זאת, באשר ל-2020 - המגמה לא ברורה, ואני פחות אופטימי", כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. לדבריו, הסיבות לכך הן העדר ממשלה מתפקדת, לפחות עד אחרי הבחירות הקרובות, וכתוצאה מכך העדר תקציב, והמצב הכלכלי העולמי הלא ברור. ד"ר אפלבום דיבר ברב שיח לסיכום השנה, שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים, בעריכת יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לצד ד"ר אפלבום השתתפו ברב שיח רונן אנגלר, מנכ"ל see.V; ערן בר-טל, העורך הכלכלי של ישראל היום; בן טופור, מנהל שותף בבנק ההשקעות קוקרמן; רועי כץ, סמנכ"ל הכספים של Vbonds; מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; ומרדכי שושן, מנכ"ל STM ישראל. אפלבום ציין כי "2019 הייתה שנת פריחה בגיוס ההון ובייצוא שירותי ההיי-טק. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, משקיעים זרים השקיעו בהיי-טק הישראלי יותר משישה מיליארד דולר - זינוק של 33% לעומת 4.5 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, במחצית הראשונה של השנה, הייצוא של הענף צמח ב-25% ל-16.4 מיליארד דולר לעומת 13.2 מיליארד במחצית הראשונה של 2018". "בנוסף", ציין, "השנה נרשם תהליך מואץ של שינוי לכיוון הדיגיטל והבינה מלאכותית. אחד האתגרים של השנה היה כיצד אנחנו ממנפים את זה לטובת כל מגזרי המשק. על אף שהיו השקעות בתחום זה בחינוך, בתחבורה, בבריאות ועוד, הפוטנציאל המלא טרם מומש". תכניות לצמצום המחסור בעובדים ולהגדלת ההשקעות של המוסדיים נושא נוסף שאפלבום התייחס אליו הוא המחסור בעובדים וסירובם של המשקיעים המוסדיים להשקיע בהיי-טק המקומי. "אנחנו, ברשות החדשנות, מקדמים מיזמים להכשרות עובדים על ידי מימון העסקת סטודנטים מוכשרים בחברות היי-טק, כדי להקנות להם ניסיון בעבודה בענף על חשבון המדינה", אמר. "הרשות גם מקדמת מהלכים כדי לשכנע משקיעים מוסדיים להשקיע בהיי-טק באמצעות מימון העסקתם של אנליסטים טכנולוגיים, שיקלו על הנהלות המוסדיים לקבל החלטות לגבי השקעות בהיי-טק המקומי". לעומת הסיפוק שהביע באשר למצב ב-2019, לגבי 2020, ד"ר אפלבום פחות אופטימי. "אני מבין שהאווירה בשנה זו תהיה פחות ברורה וחד משמעית", אמר. "ראשית, אין ממשלה ואין תקציב, כך שהרשות לא יכולה לבצע תכנון לשנת 2020. זאת ועוד, ההיי-טק הוא ענף מוטה יצוא, וישנם כמה משתנים שעלולים לערער את הכלכלה העולמית: מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, מלחמות הסחר המתהוות בין ארצות הברית לאירופה ובין סין לאירופה, והברקזיט. כל אלה עלולים לפגוע בסחר החוץ הגלובלי, מה שייתכן שישפיע גם על הייצוא מישראל".

חטיבת הביטחון של מטריקס, המתמחה במחקר ופיתוח בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, תפתח פתרונות כאלה עבור מדינה זרה, בפרויקט שצפוי להימשך כשנתיים ושהיקפו עומד על יותר מ-30 מיליון דולר. מדובר בעסקת ענק נוספת של מטריקס, שב-2017 דיווחה על התקשרות לביצוע פרויקט בתחום הסייבר למדינה זרה בהיקף של 25 מיליון דולר. למטריקס, שמעסיקה יותר מ-10,000 עובדים ומדורגת כחברת שירותי הטכנולוגיה הגדולה בישראל, פעילות רחבת היקף בתחום הסייבר ואבטחת המידע עבור גופים אזרחיים וביטחוניים, בדגש על פיתוח וחדשנות בעולמות אלה. החברה מחזיקה זרוע מחקר ייחודית וחדשנית שעוסקת במחקר אבטחת מידע ובמו"פ בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. החברה מרחיבה כעת את פעילותה ומגייסת חוקרים ומומחים טכנולוגיים. בין מגוון פעולותיה במגזר הביטחוני, מטריקס הייתה שותפה בשנים האחרונות לתכנון והקמת CERTים במספר מדינות בעולם, כולל הקמת ה-CERT הלאומי בישראל. באחרונה דווח כי החברה נבחרה להוביל גם את פרויקט הרקולס לטיפול באיומי סייבר על עולם התעופה. ירון רז, מנהל חטיבת הביטחון של מטריקס, אמר כי "אנחנו גאים מאוד על הזכייה הנוספת, שמעידה על היכולות הגבוהות והביצועיות שלנו. הנכס החשוב ביותר לחברה בתחום זה הוא ההון האנושי שלה. הצוות שישתלב בפרויקט משלב בוגרי יחידות טכנולוגיות מובילות ואנשי פיתוח מליבת התחום. אנחנו משוכנעים שהידע, היכולות והניסיון המקצועי הרב שנצבר בחברה בעולמות התוכן המדוברים יאפשר מענה מיטבי לאתגרי הפרויקט". רונן בהנמפר, ממובילי הפעילות בחברה, הוסיף כי מדובר בפרויקט מו"פ חדשני בחזית הטכנולוגית, המשלב מגוון תחומים והתמחויות שונות בעולמות הסייבר, הבינה מלאכותית והאנליטיקה, תוך פיתוח יכולות פורצות דרך.