מנהל חטיבת הטכנולוגיה של בנק ישראל ומנמ"ר הבנק, אבנר זיו, הודיע היום על סיום תפקידו בבנק, לאחר חמש שנים. זיו יפרוש בחודש אוגוסט הקרוב, וימונה למנכ"ל חברת הסטראט-אפ Cloud of Things. טרם מונה מחליף לזיו, ובקרוב הנהלת הבנק תפרסם מכרז. "הייתה לי תקופה מרתקת בארגון המשפיע ביותר בשוק הפיננסי הישראלי, והזדמנות לתרום לחיזוק הכלכלה", אומר זיו עם סיום תפקידו. "אני שמח שהצלחתי שהחטיבה שלי מעורבת כיום בכל יוזמה עסקית שקורית כיום בשוק הישראלי, דבר שאינו מובן מאליו". זיו אמר, כי הוא גאה בשורה ארוכה של פרויקטים שהחטיבה שלו הובילה, ובהם מערכת נתוני אשראי ובנקאות פתוחה. "גם בזירה הפנימית ביצענו מהפכה בשנים האחרונות בכל מה שקשור לתשתיות הבנקאיות, החל מהדטה סנטרים בכל השכבות, סביבות העבודה של העובדים, יכולות אנליטיקה ועוד הרבה דברים שקצרה היריעה מלמנותם", אומר זיו/ "בתקופת הקורונה הוקמה מערכת 'פורטל קורונה' ייחודית, אשר ביצעה 'קציר מידע' ממקורות מידע רבים ברחבי העולם, והציגה תמונת מצב על מדדים כלכליים למקבלי ההחלטות בבנק", אומר זיו. הוא מציין, כי הבנק היה ערוך היטב למשבר והצליח להתאים את העבודה בבית ובבנק למציאות שנוצרה. זיו החל את תפקידו בבנק ב-2015, לאחר שסיים תקופת שירות ארוכה בצה"ל, ובין היתר עמד בראש יחידת מצפ"ן. במהלך תקופת כהונתו בבנק ישראל זכה זיו פעמיים בתואר מנמ"ר מצטיין בתחרות מנמ"ר מצטיין של אנשים ומחשבים. "אבנר הוביל את חטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל להישגים מקצועיים שזכו להכרה והערכה בארץ ובעולם", אמר מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו. הוא הודה לו בשם הנהלת הבנק והעובדים. "המהלכים שהוביל אבנר להטמעת חדשנות טכנולוגית בבנק ישראל סייעו הן ברמת המשק - לקידום מערכות חשובות בתחומי הפיננסים והתשלומים, והן ברמת הבנק – לשדרוג תשתיות העבודה הטכנולוגיות בבנק, שחשיבותן התחדדה במשבר. חברת הסטארט-אפ שזיו ימנכל, Cloud of Things, מפתחת פתרונות IoT מקצה לקצה, מההקמה ועד לענן. לדברי זיו, הייחוד של הפתרונות הוא, שהם ניתנים ליישום בזמן קצר ביותר. החברה הוקמה לפני ארבע שנים, בהשקעה פרטית של היזמים, והיא מטמיעה פתרונות בכל העולם. לחברה יש מטה בישראל ובארצות הברית.

זמן קצר אחרי שישראל מתחילה לחזור לשגרת קורונה, התעוררנו היום למתקפת סייבר, די גדולה בהיקפה, ששיתקה עשרות אתרים של ארגונים, רשויות ציבוריות, ובין היתר גם את האתר אנשים ומחשבים. האתרים האלה מתאכסנים בחברת יופרס (uPress). נכון לכתיבת שורות אלו, זהות התוקפים לא ממש ידועה. יש מומחים שטענו, כי התוקפים שייכים לארגונים איראניים, שניצלו חולשת אבטחה בתוכנת WordPress, המשמשת פלטפורמה לאתרים רבים. הפרשנות הייתה שזו תגובה להתקפה הישראלית, שעל פי מקורות זרים שיבשה פעילות של נמל מרכזי באיראן. מנגד, היו מומחי סייבר שטענו, כי ההתקפה הגיעה ממקורות אחרים ואינה קשורה בהכרח למה שיוחס לישראל, ויש שטענו שמקור ההתקפה היא בחמאס, כחלק מהתארגנות של מוסלמים, לרגל יום ירושלים שלנו ויום אל קודס שלהם. אתמול, כאשר עסקנו בתקיפה המיוחסת לישראל, העריכו פרשנים צבאיים ופרשנים טכנולוגיים, כי אנו בעיצומה של מלחמה של ממש עם האיראנים או שלוחותיהם. ההתקפה שנחשפה הציפה זווית שפחות מדברים עליה באופן פומבי, אלא רק בכנסים מקצועיים, שאומרת שהתקפות סייבר כבר אינן רק בין מומחי מחשבים משני צידי המתרס. הסייבר הפך להיות כלי נשק, כמעט קונוונציונלי במלחמה בין מדינות, והוא נועד לבצע פגיעות פיזיות בתשתיות ובמערכות רגישות, שהשבתתן גורמת לשיתוק החיים באותה מדינה, ולנזקים כלכליים ובנפש. האיום הזה ידוע לישראל מזה שנים, ונעשות פעולות רבות כדי להגן על התשתיות הקריטיות שלנו, לרוב מתחת לרדאר. בדרך כלל, ההגנה על תשתיות אלו מופקת בידי הרשויות הלאומיות האמונות על כך. אבל אין בכך די, וכאן נקודת הכשל ההסברתית והנקודתית. אתרים של ארגונים רבים ממגזרים שעליהם מבוסס מרקם החיים שלנו פה יכולים להיות קריטיים ולגרום לתוהו ובוהו אם רמת ההגנה והאבטחה עליהם לא תהיה טובה דיה לאורך כל השנה, 365 ימים. הדבר די מקביל לזירה הביטחונית הצבאית פיזית. תפקידה של המדינה להגן על הגבולות שלה, כולל גבולות וירטואליים שהם התשתיות הלאומיות שלנו. את זה עושים כאמור "בחורינו הטובים", ולנו כאזרחים אין הרבה השפעה. אבל יש לנו אחריות על הנכסים הדיגיטליים שלנו במסגרת העיסוקים שלנו. כאן נכנסים לתמונה מנהלי אבטחת המידע בארגונים, המנמ"רים וכל הצוותים שמסביב. מעבר לפעולות ההגנה מבוססות הטכנולוגיה שיש להניח שמרבית הארגונים מודעים להן, ישנו היבט אחר, של הגורם האנושי בתוך הארגון, וההיבט של מודעות, הקפדה על נהלים, תרגול ומחויבות ההנהלה. מנהלי אבטחה רבים מדי נשארים באזורי הנוחות שלהם, במגרש הטכנולוגי, שם יש להם שליטה מלאה על תהליכים, והם נמנעים להיאבק בזירה הפנים ארגונית על ידי הפעלת השפעה ולחצים כדי שתהליכי מניעה רבים, שתלויים בכל אחד באופן אישי, ייעשו. זה מתחיל כמובן מלמעלה, במעמדו של מנהל האבטחה בארגון, מעמד שידוע לכולנו כי אינו תמיד בכיר, בוודאי לא בהשוואה למנמ"ר. ואולי קריאת ההשכמה שהופנתה אתמול לארגונים צריכה באמת להיות מופנית קודם כל לראשי הארגונים, למנכ"לים, ליו"רים של מועצות המנהלים. בדקו היטב מה עוד צריך לעשות כדי לוודא שהנכסים הכי יקרים שלכם יהיו בטוחים עד כמה שניתן. תנו גיבוי למנהל האבטחה, אל תחסכו בהוצאות שנראות דווקא כעת אולי מיותרות בגלל משבר הקורונה. בחודשים האחרונים למדנו, שווירוס הקורונה אולי משבית כלכלות ומכניס מיליוני בני אדם לעוצר, אבל ההאקרים, שממילא יושבים תמיד במקומות נסתרים, לא הפסיקו לעבוד לרגע. "...רעש מהומה - ליל מלחמה צל סכנה מתפשט במדינה", שר יהודה פוליקר בתחילת השיר המפורסם שלו "רוחות מלחמה" שכתב יעקב גלעד. קדימה, להתעורר.

מתקפת סייבר שערכו היום (ה') האקרים פגעה במאות אתרים בישראל - של עיריות, עמותות, עסקים ועוד..., לרבות באתר אנשים ומחשבים. ההאקרים, מקבוצת Hackers of savior (האקרי הישועה), תקפו אתרים הכתובים על פלטפורמת וורדפרס ומאוחסנים בחוות השרתים של יו-פרס, והעלו במקומם סרטון שבו הם כביכול תוקפים את ישראל. לסרטון נלוותה הכתובת "הספירה הפוך להרס ישראל נתחל מלפני הרבה זמן" (השגיאות במקור). בין היתר, "זכו" הגולשים לראות אילוסטרציות של תל אביב, ירושלים וחיפה עולות בלהבות. באתר N-12 דווח בשעות הערב כי בחלק מהמקרים, ההאקרים ביצעו מתקפות כופר ודרשו מבעלי האתרים המותקפים סכומים של עשרות אלפי דולרים, ובחלקם יותר מ-100 אלף דולר. זאת, לאחר שחילקו את המידע שמצוי במערכות של כל אחת מהחברות שהותקפו לתחומים ודרשו מהבעלים תשלום כופר עבור שחרור מידע מכל אחד מהתחומים הללו. לעתים, על פי הדיווח, הם דרשו כופר כפול - עבור שחרור המידע ועבור אי פרסומו והעברתו לגורמים אחרים. בהודעה שפרסמה יופרס במהלך היום נכתב כי "היום בשעה מוקדמת זיהינו מתקפת סייבר רחבת היקף על אתרים רבים שמאוחסנים אצלנו. מדובר במתקפה מכוונת ורחבה של גורמים אנטי ישראליים (איראניים). זיהינו חולשת אבטחה בתוסף וורדפרס שגרמה לפרצה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות הסייבר הממשלתית, מבצעים חקירת אבטחה ומטפלים בכל האתרים. זה אירוע קשה מאוד ואנחנו מבטיחים שנעבור אותו". יצוין כי הפרצה תוקנה בסופו של דבר והאתרים שבו לסדרם, אולם לאחר שעות ארוכות. גורמים איראניים או פלסטיניים? בהתחלה, ההערכה הרווחת הייתה שהמתקפה היא המשך של מלחמת הסייבר בין ישראל לאיראן, שבמסגרתה תקפו באחרונה האקרים פרו איראניים בסייבר מתקני מים בישראל. אלא שעל פי הודעה שמערך הסייבר הלאומי פרסם במהלך היום, ההאקרים פגעו בעיקר בעסקים - ולא בגופים ממשלתיים או בתשתיות לאומיות. מומחים תולים את מועד המתקפה ביום אל קודס - יום ירושלים האיראני, שחל היום (באופן מקרי, לצד יום ירושלים הישראלי). אולם, עדיין לא ברור אם האיראנים מהווים חלק מהמתקפה: חלק מהמומחים - ובכלל זה, כאמור, יופרס - סבורים שלאיראן אמנם יש יד במתקפה, בעוד שבצ'ק פוינט זיהו שהמתקפה היא תוצאה של התארגנות של האקרים מהעולם המוסלמי - ככל הנראה מטורקיה, צפון אפריקה ורצועת עזה. [caption id="attachment_314248" align="alignnone" width="601"] לוטם פינקלשטיין, מנהל מחלקת מודיעין סייבר, צ'ק פוינט. צילום: יח"צ[/caption] לוטם פינקלשטיין, מנהל מחלקת מודיעין סייבר בצ׳ק פוינט, אמר כי "ההאקרים תקפו אתרים ישראליים, והחליפו את עמוד הבית בתמונות ובכיתוב אנטי ישראלי. מדובר באתרים המאוחסנים על אותו שירות ענן וככל הנראה, זה יצר נקודת כשל יחידה, שהביאה לפגיעה במספר אתרים המאוחסנים בשירות הזה. על אף שמדובר במספר רב של אתרים בשירות הזה, באופן כללי מדובר בהיקף קטן". גם בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי, אמר שמדובר בהאקרים פלסטינים, והוא אף זיהה אותם עם החמאס. הוא אמר ל-ynet ש-"ייתכן שסייעו להם עוד האקרים מטורקיה וממקומות אחרים. להערכתנו, הנזק קטן יחסית, כי מדובר באתרים של עסקים קטנים ובינוניים. לא מדובר במתקפת סייבר כמו, נגיד, המערכה שבין ישראל לאיראן, אלא תקיפה של אתרי אינטרנט קטנים ובינוניים". דולב ציין שהאקרים שמשחיתים אתרים כמו אלה שהושחתו הפעם אוספים בזמן המתקפה נתונים על הגולשים שנכנסים אליהם ומנסים לצלם אותם. [caption id="attachment_229901" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור[/caption] "לא ייתכן שבעלי אתרים לא ישאלו: כיצד אתם מגנים על האתר שלי?" לדברי עינת מירון, מומחית לחוסן בסייבר, "ההאקר הצליח לחדור באמצעות שימוש בסיסמה נפוצה. כללית, לא ייתכן שחברות הוסטינג ימשיכו לעבוד עם סיסמאות ברירת מחדל וללא WAF - הגנה ייעודית לאתר האינטרנט, ועוד יותר לא ייתכן שמי שהשקיעו זמן יקר בבניית אתר ובכתיבת תכנים לא ישקיעו חמש דקות לשאול: כיצד אתם מגנים על האתר שלי? זה לא מחייב ידע מוקדם, אלא אחריות בסיסית". "חשוב להבין", הוסיפה מירון, "התוקף לא ביצע מתקפה על כל אתר ואתר, אלא נהנה מכמות גדולה של אתרים במיקום אחד שאליו הצליח לחדור, כאמור בזכות שימוש בסיסמה נפוצה, העדר הגנה טכנולוגית נוספת ופרצה מוכרת שלא יושם טלאי האבטחה שלה". "בכל מקרה, אם אתר האינטרנט שלכם מאוחסן כרגע אצל ספק חיצוני, תתקשרו עכשיו לוודא שהוא עושה לכל הפחות את המינימום הנדרש, להגן על הנכס שלכם", המליצה. [caption id="attachment_255887" align="alignnone" width="600"] עינת מירון, מומחית לחוסן בסייבר. צילום: עזרא לוי[/caption] "תוספת ארסית" בקבוצת ווטסאפ של מומחי סייבר נכתב כי "התוקפים השתמשו בקובץ שנטען בכל כניסה לוורדפרס בשם wp-includes/version.php. הקובץ הזה מכיל הגדרה של גרסאות שונות, לא משהו רציני. התוקפים הוסיפו לו תוספת, שמזריקה את התוכן שלהם, אבל לפני זה היא עושה משהו ממש ארסי - מוחקת את מסד הנתונים של האתר. לא נחמד בכלל". לדבריהם, תיקון התקלה כולל כמה שלבים: "למצוא מאיפה התוקפים נכנסו, לשחזר את כל ה-wp-includes/version.php ולשחזר את כל מסדי הנתונים".

השבוע, בשיא החום - 42 מעלות, יצאתי לבקר במאורה של אריה הסייבר, אייל עסילה, במושב שדה עוזיאל שבמועצה האזורית באר טוביה. למה אריה הסייבר? משום שכמוני, הוא אוהב חתולים גדולים וקטנים, כחלק מאהבתו את כל בעלי החיים, והוא דמות צבעונית, וגם כי הוא מקצוען אבטחת מידע בכל רמ"ח ושס"ה. עסילה הוא לא רק CISO ברמה גלובלית, אלא גם חקלאי. יחד עם שני אחיו, הוא ממשיך את המסורת של ההורים שלו, ממקימי המושב. עסילה בן ה-43 נשוי ללביאה ואבא לשני כפירים וכפירה. הוא מגדיר את עצמו כ-"אב, בן זוג, דוד, חבר, קצין ערכי, איש אבטחת מידע, איש ספר, איש אדמה, חקלאי, מכונאי, טרקטוריסט, מגדל בעלי חיים, פעיל חברתי ויזם בנשמתי". מיודענו התחיל את דרכו בעולם אבטחת המידע בחיל האוויר ולאחר שחרורו התקדם בסולם ה-"דרגות" עד שהיה למנהל אבטחת מידע בחברות גדולות במשק. במהלך הקריירה שלו עד כה, הוא התמחה במספר תחומים, בהם אסטרטגיית סייבר, ברמת המדינה והתשתיות הקריטיות; ניהול מערכות אבטחת מידע מורכבות, כולל בינה מלאכותית ולימודי מכונה; אבטחת מידע בסביבות מחשוב בעלות ביצועים גבוהים; אבטחה בסביבות ייצור; וניהול משברי סייבר מקצה לקצה. לפני כשנה הוא הצטרף לאתוס, חברת שירותי מערכות מידע מהגדולות בעולם, והוא משמש כראש קבוצת ייעוץ הסייבר שלה. אתוס מעסיקה יותר מ-120 אלף עובדים ברחבי העולם והמטה שלה מפוזר בין מספר משרדים בצרפת, גרמניה, ארצות הברית והודו. מתוקף תפקידו, עסילה מוביל באתוס את התחומים הבאים: הוא מנהל את קבוצת היועצים האסטרטגיים של החברה, מוביל את קבוצת ייעוץ הסייבר שלה, שמונה כ-500 איש ברחבי העולם, ואמון על הפיתוח העסקי ומערכת היחסים של אתוס אל מול חברות סטארט-אפ בתחום הסייבר בישראל ומשמש כאיש הקשר מול תעשיית הסייבר הישראלית. קבוצת ייעוץ הסייבר של אתוס מספקת שירותים בכל תחומי הייעוץ בעולם זה, בין אם תשתיות, אפליקציה, מחשבי על, לימודי מכונה ומחשוב ענן. אתוס מעסיקה כ-6,000 מומחים בעולמות אבטחת המידע והסייבר, ומנהלת 16 מרכזי SOC עולמיים, שמספקים שירותי אבטחת מידע מנוהלים למגוון רחב של לקוחות. עסילה סיפר לי שהחברה מקדמת שיתופי פעולה עם השוק הישראלי ואחת ממטרותיה היא חיזוק הקשרים מול תעשיית הסייבר שלנו. [caption id="attachment_316177" align="alignnone" width="600"] האריה הגדול שעל הקיר מאבטח את אייל עסילה האריה במאורתו. שמצדו מאבטח את המידע. צילום: פלי הנמר[/caption] מישור נוסף שאריה הסייבר פעיל בו הוא זה האקדמי: עסילה מרצה במספר מכללות בישראל ובחו"ל, ומלמד מנהלי אבטחת מידע את יסודות ההצלחה בתפקיד וכיצד להתמודד עם האתגרים שהוא מביא עמו. עסילה פרש בפניי את תורת האריה - או, אם תרצו, תורת אריה הסייבר - שלו: "ביכולתך להגשים את עצמך ולהיות כל מי ומה שאתה, אם רק תרצה. אמונה בעצמך תעזור לך בדרכך אך גם תאפשר לך לסייע לאחרים להאמין בעצמם. יכולתך לתרום להצלחת מסעו של האחר עולה עשרות מונים על המאבק שלך להצליח לבדך. המעשה האנוכי ביותר שתוכל לעשות הוא להיות שם עבור אדם אחר, כי אין הרגשה טובה מזו". "השאגה שנשמרת לך בפנים, עמוק בלב, היא גם אש פנימית יוקדת", הוא סיכם. "היא מרוממת את הרוח ומשיבה את הנפש. שמור את השאגה הזו בשבילך, בפנים, ובטא אותה בעשייה ונתינה".

לקראת יום ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, המכון למחקרי מדיניות בשיתוף עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central - SNC), פרסמו נתונים ותובנות על האקו-סיסטם הטכנולוגי של עיר הבירה. המספרים מדברים בעד עצמם, והשורה התחתונה שלהם היא גידול מתמיד הן במספר החברות הצעירות שתוקעות את יתדן בירושלים, הן במספר המועסקים והן בחדשנות הטכנולוגית הפורצת דרך בכל העולם, שיוצאת מההיי-טק בירושלים. מספר חברות הטכנולוגיה בירושלים צמח ב-102% מאז 2012. האקו-סיסטם הטכנולוגי כולל 405 חברות פעילות. בתקופה הזאת היו בירושלים לא פחות מ-22 אקזיטים וסך השקעות כולל של 1.6 מיליארד דולר, מתוכם 233.5 מיליון דולר שהושקעו רק בשנה האחרונה. עוד עולה מהסקירה, שמספר החברות בתחום הבינה המלאכותית גדל ב-166% לאורך חמש שנים. בירושלים יש שלוש חברות שמוגדרות כחדי קרן: מובילאיי, שנמכרה כידוע לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אורקם, והחברה השלישית לייטריקס (Lightricks) שהוערכה השנה במיליארד דולר. יתר החברות בירושלים מוגדרות כ"קטנות עד בינוניות" ו-92% מהן מעסיקות פחות מ-50 עובדים. 54% מהחברות כבר הוציאו מוצרים לשוק. תחום נוסף שבולט בנוף הטכנולוגי בירושלים הוא תחום ה-AI (בינה מלאכותית). בחמש השנים האחרונות צמח מספר החברות המפתחות בינה מלאכותית מ-30 ל-80, גידול מסחרר של 166%. ב-2019, יותר מ-60% מההשקעות בחברות הירושלמיות היו בחברות המפתחות מוצרים או טכנולוגיות העושים שימוש בבינה מלאכותית או למידת מכונה. תחום אחר שמאוד דומיננטי בירושלים הוא כל נושא מדעי החיים. כך, למשל, 44% מחברות ההיי-טק בירושלים עוסקות במדעי החיים - מתוך 130 החברות הפעילות בתחום, 44 עוסקות בשירותי בריאות דיגיטליים, 41 במכשור רפואי ו-38 בפארמה. האקו-סיסטם בירושלים מהווה גם מקור לתעסוקה ומגדיל את תמהיל המועסקים בהיי-טק. כיום מועסקים בעיר 17,300 עובדים, לעומת 12 אלף עובדים ב-2012. 65% מהעובדים בהיי-טק בעיר מתגוררים בעיר, דבר שמשפיע ללא ספק על התמהיל הגיאוגרפי של העיר. "המגזר הטכנולוגי של ירושלים לא רק צמח בצורה דרמטית בשמונה השנים האחרונות, אלא גם מהווה דוגמה עולמית לפיתוח מרכז טכנולוגי חדש באזורים נוספים ברחבי המדינה", אומרת וונדי זינגר, מנהלת בכירה בארגון SNC בשיחה עם אנשים ומחשבים. "חדי הקרן הירושלמיים הם ההוכחה, שגם מחוץ למרכז הארץ יש אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי ומשגשג, המגלם תפקיד חשוב בצמיחת הכלכלה בפריפריה". לדעת זינגר, יש כמה גורמים שהביאו לשינוי המשמעותי של ההיי-טק בירושלים. אחד מהם הוא ההרכב הדמוגרפי המגוון של ירושלים, שהביא לכך שבעיר יש גופים שמכשירים ערבים ישראלים וחרדים במגזר הטכנולוגיה ומשלבים אותם בתעשייה בעיר ובכל הארץ. גורם נוסף לדעתה הוא נוכחותם של מוסדות אקדמיים, כגון האוניברסיטה העברית (מדעי החיים ומדעי המחשב), האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומכללת הדסה. "העיר מתאפיינת בנטייה חזקה למדעי החיים, כאשר יותר מרבע מהסטודנטים למדעי החיים בישראל לומדים בירושלים", אומרת זינגר. ויש גורם נוסף, והוא פעילות הממשלה, באמצעות המשרד לענייני ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ,עמותות וגורמים אקדמיים. זאת, נוסף על גופים נוספים, כמו סטארט-אפ ניישן סנטרל. הייחוד של ירושלים, אומרת זינגר, הוא שיתוף הפעולה היפה ביניהם והתיאום, דבר שאינו מובן מאליו. נושא שיתוף פעולה וחוזקה של הקהילה מאוד משמעותי לדעת זינגר. כך, למשל, ישנה קבוצה אחת מתוך קבוצות ווטסאפ, והחברים בה עוזרים זה לזה בצורה יוצאת דופן. "הזמינות והתגובות בקבוצה מדהימים", היא אומרת, "לא פעם מישהו בקבוצה מעלה שאלה או בקשה, ותוך שניות הוא מקבל תשובות", היא מספרת בהתרגשות. דוגמה נוספת לשיתוף ולחיבור החזק של קהילת ההיי-טק אירעה ממש עכשיו, בתקופת הקורונה: "לפני כמה ימים", מספרת זינגר, "נערכה פגישה של 30 מנהלי חברות מהאקו-סיסטם (וירטואלי, כמובן), ומטרתה הייתה לחשוב ביחד איך נעבור את הקורונה ונעזור זה לזה, ומדובר בחלק מחברות שמתחרות זו בזו. לדעתי, זה לב העניין. יש כאן מודל איך עיר מצליחה לייצר חיבורים כל כך יפים, יחד עם הממשלה, שמייצרים פה אקו-סיסטם ייחודי, שראוי לחיקוי בערים אחרות". לסיכום, זינגר אופטימית, והיא משוכנעת שקצב הגידול של חברות ההיי-טק בעיר הבירה יילך ויגדל, והיא מהווה מקור משיכה ליזמים ולחברות מכל הארץ וגם מחו"ל. "אני מארחת פה משלחות מכל קצווי העולם", היא מספרת לסיום. "יושבים אצלי אנשים בכירים ומנסים להבין איך נוצר הפלא הזה ששמו היי-טק בירושלים".

השבוע נערך מפגש וירטואלי חוצה ים תיכון ואוקיאנוס אטלנטי. מנכ״לית ונשיאת חברת אריסטה נטוורקס (Arista Networks), ג׳יישרי אולאל, ומייסד החברה וה-CTO שלה, קן דודה, ערכו השבוע שולחן עגול וירטואלי לכ-20 מנהלים בכירים בישראל. לדברי גיא אלכסנדר, מנכ״ל הסניף הישראלי של ענקית התקשורת, ״הנהלת החברה מכירה ומוקירה בחדשנות הטכנולוגית הישראלית ומחויבת להמשך השקעה וצמיחה לשביעות רצון הלקוחות והשותפים שלנו בישראל. בתקופות, כאלו שלא ניתן לטוס ולבקר, הנהלת החברה רואה חשיבות בשמירה על הקשר הרציף עם השוק בישראל, שחווה גידולים מרשימים באריסטה בשנים האחרונות״. עוד ציין אלכסנדר, כי אחד ה"יתרונות" של התקופה הוא, שאנו משתמשים יותר מבעבר בטכנולוגיה על מנת לתקשר, ואין הבדל בין שולחן עגול וירטואלי עם לקוחות בכירים שנמצאים קרוב למטה אריסטה בסיליקון ואלי שבארה״ב, לשולחן עגול כזה עם ללקוחות בכירים שנמצאים בסיליקון ואדי שבישראל. ההבדל היחיד, אם בכלל, הוא רק הפרש השעות, שכמובן לא היווה בעיה במפגש זה.

משבר הקורונה השפיע על בזק, אולם לא בצורה קשה: בשורה התחתונה, היא רשמה עלייה דו ספרתית ברווח הנקי לצד ירידה בהכנסות, אם כי קלה, בקבוצה עצמה ובכל החברות הבנות - בזק קווי, בזק בינלאומי, יס ופלאפון; כך עולה מהנתונים שהיא פרסמה הבוקר (ה'). הסיבה לעלייה ברווחיות היא ירידה קלה בהוצאות אל מול ההכנסות. ההוצאות הרבעוניות של בזק קטנו ב-1.4% ל-1.7 מיליארד שקלים. מתוכן, משבר הקורונה השפיע בצורה יחסית קלה על ההוצאות של החברה על השכר של עובדיה - אלה ירדו ב-2.6% ל-479 מיליון שקלים. לעומת זאת, הכנסות בזק קטנו ב-3.1% ל-2.2 מיליארד שקלים. חלוקה לחברות הבת מעלה כי ההכנסות של בזק קווי קטנו ב-2.4% למעט יותר ממיליארד שקלים, אלה של בזק בינלאומי ירדו ב-7% ל-317 מיליון, יס רשמה ירידה של 1.5% בהכנסות ל-338 מיליון ופלאפון - של קצת פחות מ-1% ל-573 מיליון. יש לציין שבמהלך הרבעון פלאפון הגדילה את מספר המנויים שלה ב-143 אלף - עלייה של קרוב ל-6.5% ל-2.4 מיליון. בסעיפי הרווחיות נרשמו תוצאות מעורבות, כאשר לצד העלייה ברווח הנקי, זה התפעולי דווקא ירד ב-8.8% ל-466 מיליון שקלים. בזק קווי ופלאפון רשמו ירידות ברווח התפעולי - של 0.5% ושל 30%, בהתאמה, בעוד יס ובזק בינלאומי הציגו תוצאות חיוביות בסעיף זה: יס עברה מהפסד של 45 מיליון לרווח של תשעה מיליון והרווח של בזק בינלאומי גדל ב-9.1% ועמד על 36 מיליון שקלים. הרווח הנקי של הרבעוני של בזק גדל ב-10.7% ל-332 מיליון שקלים והרווח למניה צמח ב-9% ל-12 אגורות. יס ובזק בינלאומי הציגו גידול ברווח הנקי: הראשונה עברה לרווח של 14 מיליון שקלים לעומת הפסד של 50 מיליון ברבעון המקביל אשתקד והשנייה רשמה בסעיף זה עלייה של 8% ל-27 מיליון. שתי חברות הבת האחרות הקטינו את הרווח הנקי שלהן - בזק קווי ב-8.1% ל-295 מיליון שקלים ופלאפון הציגה הפסד נקי של שני מיליון שקלים לעומת רווח נקי של שני מיליון. "השימוש הגובר בשירותי תקשורת בגלל הקורונה - הזדמנות לבזק" שלמה רודב, יו"ר בזק, ציין כי "ברבעון הראשון של השנה, מגפת הקורונה החלה להשפיע על ישראל והיוותה אתגר שירותי, ניהולי ועסקי עבור הקבוצה. בזכות היערכות מוקדמת ויכולות תפעוליות גבוהות, החברות בקבוצה הצליחו להתמודד היטב עם האתגרים הללו. כמות שיחות השירות והמכירה של החברות הגיעה לקרוב ל-100 אלף ביום - קפיצה של עשרות אחוזים לעומת ימי שגרה. המעבר לעבודה מרוחקת היה מהיר מאוד, כשלא פחות מ-80% מעובדי המטה והשירות עבדו מהבית. כמו כן, קרוב ל-1,000 טכנאים בכל החברות של בזק, ממוגנים באופן מלא, ביצעו בכל יום במהלך משבר הקורונה אלפי משימות בשווקים הפרטי והעסקי, עבור לקוחות האינטרנט, הטלפון, הטלוויזיה ושירותי התקשורת המתקדמים שלנו". "אנחנו חווים אמנם פגיעה בחלק מתחומי הפעילות שלנו, כמו הכנסות משירותי נדידה סלולריים ומכירות קמעונאיות, אבל השימוש הגובר בשירותי תקשורת שונים ושינוי דרכי ההתנהלות של מגזרים שלמים במשק, תוך הישענות הולכת וגדלה על שירותי תקשורת, מהווים הזדמנות של ממש עבור קבוצת בזק", אמר רודב. הוא הוסיף כי "בבזק קווי רואים התייצבות בכמות מנויי האינטרנט וגידול בשימוש בטלפוניה, תוך אספקת שירותי תקשורת המותאמים לעבודה ולימוד מרחוק. בפלאפון נרשם ברבעון הראשון המשך צמיחה בכמות המנויים, ובזק בינלאומי ראתה בתקופת הקורונה עלייה בביקושים הן מצד הלקוחות הפרטיים והן מצד חברות תקשורת בינלאומיים. יס מפגינה שיפור מתמשך במדדים התפעוליים, כאשר ברבעון הראשון צמחה בכמות המנויים לראשונה בפעם הראשונה מאז 2018 והחברה עברה לרווח, תוך יישום תוכנית המעבר לשידורי IP". החברה מעריכה שאיתנותה הפיננסית, כושר ייצור המזומנים העצמי, יתרות המזומנים הגבוהות, מבנה החוב שלה ונגישותה לשוק ההון ולספקי האשראי יאפשרו לה להתמודד "בצורה נאותה" עם השפעות המשבר, גם אם הוא יימשך ואף יחריף.