מחלקת הגנת הסייבר במשרד להגנת המולדת של ארה"ב הגיבה ללפחות שתי מתקפות שבוצעו כנגד ארגוני ממשל במדינה, לצד ארגונים במגזר הפרטי. ההאקרים ניצלו פגיעות קריטית במערכות הארגוניות כדי להשתלט על ה-IT של הקורבנות. הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, CISA, הודיעה בסוף השבוע כי האקרים שלא זוהו, סרקו במשך שבועות רשתות של סוכנויות פדרליות, תוך ניצול פגיעות שנתגלתה מוקדם יותר החודש במוצר של F5 Networks. F5 Networks, הפועלת בעולמות הרישות, אבטחת יישומים ופתרונות ענן, הוציאה בתחילת החודש תיקון אבטחה לפגיעות משמעותית, שניצול שלה עלול להביא ל"סיכון כולל של מלוא המערכות". פלטפורמת ניהול ואבטחת היישומים של החברה, BIG IP, היא ציוד רישות פופולרי ביותר, המשמש כיום במערכות IT ממשלתיות, בקרב ספקיות שירותי אינטרנט ובמרכזי מחשוב ענן. הפגיעות, שתויגה CVE-2020-5902, משפיעה על TMUI - ממשק המשתמש לניהול התעבורה של BIG-IP. זה מאפשר איזון עומסים, תפעול פיירוולים, מגבילי קצב ומערכות עיצוב תנועה באינטרנט. תוקפים המנצלים את החולשה יכולים לבצע פקודות מערכת שרירותיות, ליצור קבצים, למחוק קבצים או להשבית שירותים. [caption id="attachment_184266" align="alignnone" width="600"] F5[/caption] CISA מסרה כי היא עובדת עם ארגונים מכמה מגזרים, כדי לחקור פריצות אפשריות הקשורות לפגיעות, כאשר דבר קיומן של שתי פריצות לממשל הפדרלי – אושר על ידה. "ההאקרים ימשיכו לנצל את הפגיעות", הזהירו אנשי הסוכנות, "אנו מפצירים ודוחקים בחוזקה במשתמשים ובמנהלי מערכת לשדרג את התוכנה שלהם". כריס קרבס, מנהל הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, צייץ מוקדם יותר החודש כי "אם לא תטליא עד היום בבוקר – צא מנקודת הנחה שאתה פגיע ונפגעת". הפגיעות היא כה חמורה, עד ש"זכתה" לקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי של 10, מ-CVSS, מערכת ניקוד הפגיעויות. פיקוד הסייבר במשרד ההגנה האמריקני הזהיר מוקדם יותר החודש בטוויטר (Twitter) כי הטלאת הטלאי הוא "דחופה" וכי "אין לדחות אותה לסוף השבוע". הסוכנות kאבטחת הרשת במשרד להגנת המולדת הודיעה למנהלים כי עליהם לעדכן את מערכות ה-F5  שלהם ביום העצמאות, ה-4 ביולי.

מיקרוסופט (Microsoft) קרובה מתמיד להציע לנו הלקוחות את המחשב המתקפל הראשון שלה. Surface Duo, שהדלפות עליו הופיעו ברשת כבר בפברואר, הוא מכשיר ייחודי מבחינתה של מיקרוסופט, שמעבר לכך שהוא מציע מסך מתקפל, הוא מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של היריבה הגדולה, גוגל (Google). לפי אתר Slash Gear, הישראלית ליאת בן צור, סגנית נשיא מיקרוסופט לחיים מודרניים ומוצרים, חנכה למעשה בשבוע שעבר את המוצר, כשהציגה בציוץ בטוויטר (Twitter) מחשב יחיד שנראה כמו טאבלט, ושמריץ שתי אפליקציות שונות על המסכים שנמצאים משני צידי הקיפול שלו. היא סיפרה שכך שני ילדיה מרוצים כי כל אחד יכול לשחק בחלק שלו, והיא - האמא - שמחה. 2 kids. 2 different math apps being played simultaneously. 1 ⁦foldable device⁩. 2 happy moms. pic.twitter.com/GGo5bxmqDu — liat benzur (@LiatBenZur) July 18, 2020 על אף שזו בעיקרון לא הדרך היעילה ביותר בעבור שני אנשים להשתמש במכשיר אחד, אך בן צור הציגה גם את הפונקציונליות הזו לעוקביה. לפי מה שדווח עד כה, מיקרוסופט עובדת על מכשיר Surface - מאז לפחות 2016. Microsoft Surface Duo הוא שמו. יש לו מסך כפול, מתקפל והוא משמש גם כסמארטפון, על אף גודלו. ככזה הוא מיוחד יותר ממכשירי סלולר מתקפלים קיימים. הענקית מרדמונד חשפה את המכשיר בהשקה מיוחדת בניו יורק באוקטובר 2019, אך עם זאת הזהירה שהוא לא יגיע לחנויות לפחות שנה לאחר האירוע. כעת, אם אכן הוא מוכן לשימוש, ובן צור כבר מעסיקה באמצעותו את ילדיה, הרי שההנחה הרווחת בקרב המדווחים השונים היא שהמכשיר דווקא כן יחל להימכר בקרוב. מה שמאושש את ההשערה הזו הוא גם שהחברה רשמה את המוצר בנציבות התקשורת הפדרלית האמריקנית, ה-FCC וכן שיש לו כבר רישומי הסמכת Bluetooth SIG. רשימות מסוג זה מקדימות בדרך כלל את התחלת המכירות בשבועות או אפילו בימים. מיקרוסופט לא אישרה את המפרט של ה-Surface Duo בינתיים, אך ההדלפות מצביעות על כך שהוא יכלול מעבד Snapdragon 855 של קוואלקום, 6 ג'יגה בייט זיכרון RAM, אחסון של עד 256 ג'יגה-בייט וכמובן - שני צגים בגודל 5.6 אינץ' כל אחד. מחיר המוצר טרם פורסם, ויש להניח שהוא יהיה פקטור משמעותי בנוגע לסיכויו להצליח בשוק, אולי מפני שהוא בעצם לא טלפון נייד סטנדרטי, אלא יכול יותר לשמש כמחשב שהוא גם טלפון שני. כיום, בעידן הקורונה והשימוש המוגבר בזום (Zoom) אפשר שחידוש של מיקרוסופט יהיה פונקציונלי במיוחד, דווקא בשל היכולת שלו לתפקד באופן מפוצל שכזה כשאנחנו באמצע שיחת וידיאו.

"בעולם המובייל, הדיגיטל והענן של ימינו, כל הזהויות יכולות להיות פריבילגיות בתנאים מסוימים. זהויות הן קו ההגנה ההיקפי החדש של הארגון ובלי הגנה נכונה, זוהי דלת פתוחה שעלולה לשמש את ההאקרים לביצוע יותר ויותר מתקפות ממוקדות", כך אמר אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק. מוקדי דיבר בכנס Impact של החברה, שנערך השנה אונליין, מול אלפי משתתפים ולקוחות סייברארק מהעולם. "במציאות החדשה, הגישה המסורתית לניהול ואבטחת זהויות כבר לא מתאימה", אמר מוקדי. "הטכנולוגיה של אידפטיב, שאותה רכשנו במאי השנה, מסייעת לנו להרחיב את ניהול הגישה הפריבילגית - שכבה קריטית בגישת 'אבטחה לפני הכול'. זאת, על מנת להגן על הגישה לרשת הארגונית מפני מגוון זהויות של בני אנוש, אפליקציות, מכונות והשירותים שכל אלה צורכים". הוא אמר כי "צוותי האבטחה המקצועיים ומגני הסייבר התמודדו ומתמודדים בחודשים האחרונים עם אתגרים גדולים מאי פעם, וזאת תוך מעבר למודלים חדשים של עבודה. בעולם שבו גבולות הארגון נעלמו כמעט בן לילה, צוותי ההגנה נאלצים להגן על מרחב מתקפה שגדל באופן אקספוננציאלי". מה אומרים המחקרים? "העבודה מרחוק לא הקלה על חיי המגנים", ציין מוקדי. "במחקר שערכנו עלה כי 77% מהעובדים מרחוק נכנסים למערכות הארגוניות ממכשירים שהביאו מהבית (BYOD), שאינם מנוהלים ואינם מאובטחים. 93% השתמשו באותה סיסמה ליישומים והתקנים רבים. 29% מההורים שעובדים מהבית הודו שהם מאפשרים לבני משפחה אחרים להשתמש במכשירים של העבודה לפעילויות כמו שיעורי בית, משחקים וקניות אונליין. בנוסף, 66% מהעובדים מהבית אימצו כלים כמו זום או מיקרוסופט טימס, שהתגלו בהם פרצות אבטחה משמעותיות". מוקדי ציטט מחקר של וריזון שממנו עולה כי 80% מהפריצות מבוססות על הרשאות גנובות או אבודות. "גם בפריצה האחרונה לטוויטר, התוקפים השתמשו בשיטות 'מסורתיות' יותר כדי להשיג שיתוף פעולה מבפנים וגישה לכלי הניהול (אדמין) - מה שאפשר השתלטות על חשבונות בעלי פרופיל גבוה. הדפוס הזה מאוד מוכר - וניתן למנוע אותו. טוויטר הגיבה מהר, אבל הנזק כבר נעשה", אמר. לדבריו, "כדי למנוע זאת, יש כמה צעדים בסיסיים שניתן לנקוט: ראשית, בידוד של ההרשאות הפריבילגיות הללו, ניטורן באופן רציף וניתוח התנהגות המשתמשים בהן. זאת, לצד כלי בקרה ליצירת גישה פרטנית ומוגבלת (Least privileged), כדי למזער את הגישה של עובדים לפונקציות רגישות". ארבע מגמות מרכזיות מוקדי אמר כי "לא משנה באיזו תעשייה או מדינה מדובר, הגנה על כל סוג של מידע - בין אם אלה נתוני לקוחות, קניין רוחני או מוניטין - אפשרית רק אם מגנים על גישה פריבילגית". הוא ציין ש-"משיחות שאני מקיים עם מנהלים בארגונים מסתמנות ארבע מגמות מרכזיות: בעולם שבו הפרימטר (הגנה היקפית) כמעט נעלם, שבו הזהות היא הפרימטר החדש, חיוני לאמץ גישה כוללת יותר לאבטחת הזהות. בעולם ההיברידי ומרובה העננים של היום, זהויות פריבילגיות מתרחבות: כל הזהויות - אנושיות ולא אנושיות - יכולות להפוך לפריבילגיות בתנאי עבודה מסוימים. זה יכול להיות אדמין שצריך גישה זמנית לקונסולת הענן, או בעל תפקיד אחר בארגון, שיש לו מעמד אדמין במערכת משאבי האנוש או הניהול הפיננסי, או ישות לא אנושית, בוט שיש לו הרשאה פריבילגית גבוהה על מנת לקבל גישה לחומר רגיש ולבצע משימות שגרתיות". "מגמה שלישית", אמר, "היא שהעקרונות של הגישה הפרטנית מיושמים בקנה מידה גדול יותר. אנחנו רואים יותר ויותר ביקוש לפתרונות שמעניקים את הגישה הפריבילגית הנכונה, ברמה הנכונה ובזמן הנכון, תוך שימוש בטכניקות נטולות סיסמה. המגמה הרביעית היא שימוש הולך וגדל באבטחת גישה פריבילגית ובאבטחת זהויות באמצעות פתרונות תוכנה כשירות (SaaS)". "עם הטכנולוגיה של אידפטיב נציע פתרון SaaS בגישת 'אבטחה לפני הכול', כדי לנהל זהויות, עם ניהול אבטחה פריבילגית כבסיס - מה שמפחית סיכון, מקל על התפעול ומשפר אג'יליות", סיכם מוקדי. "כיום, להיות מאובטחים זה אומר לנקוט בגישת 'אבטחה לפני הכול', שמונעת על ידי בינה מלאכותית, שמעבירה חוויית משתמש חלקה, בכל מקום, על כל מכשיר ולכל משתמש - אנושי או אפליקציה".

ציור דיוקן חדש של המלכה הבריטית הקשישה, אליזבת ה-2, נחשף אתמול (א'). הפורטרט צויר כ"מחווה מתמשכת לשירותה של הוד מלכותה" ומתאפיין בסגנון מודרני. עוד פרט עכשווי במיוחד שהבליט את הציור - חשיפתו הייתה וירטואלית, והמלכה עצמה ראתה את הציור לראשונה דרך מסך המחשב, כשהשתתפה בהצגתו הרשמית במהלך שיחת וידיאו בזום (Zoom). למעשה, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של בריטניה, או של כל מדינה אחרת לצורך העניין, שדיוקן מלכותי שכזה נחשף באופן וירטואלי, למרות שהציור הוא ממשי ביותר. ???? The Queen paid a virtual visit to the @foreignoffice this week to hear about their COVID-19 response. pic.twitter.com/wZawvifKUZ — The Royal Family (@RoyalFamily) July 25, 2020 למרים אסקופט, האמנית שציירה את פורטרט המלכה, אשר הוזמן על ידי משרד החוץ הבריטי (FCO), נדרשו שבעה חודשים לצייר את יצירת האמנות, כשהנגיעות האחרונות בה הושלמו ממש זמן קצר בטרם חשיפת הדיוקן. לצורך הצלחת המשימה קיימה הציירת שני מפגשים עם המלכה: האחד בחדר המגורים הלבן בטירת ווינדזור, שם בילתה כמחצית השעה בצילום הוד מלכותה הלבושה בשמלה כחולה, שרשרת פנינים, עגילים וסיכת טיפה; ואילו הפגישה השנייה התקיימה בארמון בקינגהם, כדי להתמקד בהבעות הפנים של המלכה הקשישה. התוצאה הסופית היא ציור מחמיא לאליזבת, בו המלכה נראית נינוחה, צעירה מכפי גילה, מישירה מבט נחוש קדימה, עם שמץ חיוך נסתר. אסקופט נבחרה על פי המלצת גלריית הפורטרטים הלאומית (National Portrait Gallery), לאחר שזכתה בפרס מיוחד בתחרות ציורי דיוקנים עם יצירה שבו הופיעה אמה. This new portrait of #QueenElizabeth is so damn good. Zoom in on the hands and it's so real it's crazy. Well done to the artist. Also I think the carpet and chair are real but maybe my eyes deceive me. So impressed! pic.twitter.com/vXjNSMLBbr — Sammie (@londoncatz1990) July 25, 2020 "מקווה שאראה את זה בחיים האמיתיים יום אחד" על אף היותה בת 94, המלכה אליזבת הוכיחה את חדותה כשהבחינה אפילו דרך זום שספל התה שמונח ביצירת האמנות לצידה, בעוד היא ישובה על כורסה, ריק. הציירת המוכשרת הרגיעה את המלכה ואמרה שבכל זאת יש בכוס התה טעם, כיוון שהיא כללה בציור את סמל ה-FCO, שצויר על הספל המלכותי. אלא שמעריצי בית המלוכה הבריטי דווקא לא הניחו לספל התה הריק להיוותר בלא תגובה. המלכה, כמו בריטים רבים ובעיקר המבוגרים שבהם, ידועה בחיבתה לתה שהיא שותה בכל אחר צהריים, מן הסתם בדיוק בשעה חמש. הצגת הכוס הריקה נראתה לחלק ממעריצי המלכה כסימבולית, ועוררה את חרדתם. הם צייצו בטוויטר (Twitter) תגובות בנדון, כאשר אחד מהם אפילו תהא "האם זה חילול הקודש?" משתמש אחר צייץ: "תנו לאישה כוס תה לעזאזל", ואילו אחד נוסף קבע ש-"ספל התה מסמל את משרד החוץ - ריק", לנוכח הפעילות המועטה של המשרד בזמני קורונה.  לאחר שצפתה בחשיפת הדיוקן באמצעות מפגש הווידיאו אמרה המלכה, המבודדת בטירת ווינדזור מאז פרוץ המגיפה בממלכה המאוחדת במרץ: "אני שמחה שזכיתי לראות את זה. אני מקווה שאראה את זה בחיים האמיתיים יום אחד". אם לא יתקוף גל שני את בריטניה, אמורה המלכה לנסוע בחודש הבא לטירת בלמורל - בית הנופש הסקוטי של המשפחה המלכותית.

המשרות המופיעות כאן מנוסחות בלשון זכר ונקבה לסירוגין, אך מיועדות לכל המינים והמגדרים. אי-ביי ענקית האי-קומרס מגייסת בימים אלה מפתחי בקאנד - ג'אווה, Full Stack ופרונטאנד ללימודי מכונה, וכן נשות QA ומשרות נוספות. יחידת המחקר של החברה מחפשת חוקרים - Applied Researchers - למשרה מלאה ולמשרות סטודנט לתואר שני ומעלה במדעי המחשב. מרכז המו"פ של אי-ביי בישראל עובד על מציאת פתרונות לאתגרים בעולם הדטה, חוויית הלקוח ושיפור מתמיד של המרקטפלייס שלה. בהתאם לתקופה, ראיונות העבודה מתקיימים בווידיאו. לרשימת המשרות המלאה לחצו כאן. אימפרבה למרות המשבר, חברת הסייבר אימפרבה מרחיבה את שני מרכזי המו"פ שלה בישראל - בתל אביב וברחובות, ומגייסת עובדים שיתווספו ליותר מה-400 שכבר מועסקים בהם. במסגרת זו, החברה מחפשת יותר מ-50 עובדים במגוון תחומים, בהם מפתחות, ארכיטקטים, מנהלות, אנליסטים ומעצבות חוויית משתמש. בימי קורונה אלה, אימפרבה מתנהלת במודל היברידי: יום בשבוע העובד.ת מגיע.ה למשרד ובשאר הימים הוא.היא עובד.ת מהבית. ראיונות העבודה מתנהלים ממרחק, באמצעות זום. איזי סנד חברת הפינטק הישראלית פיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שמאפשרת לבנקים, משרדים ממשלתיים ועוד לייצר הליכים שלמים באינטרנט, ללא התערבות ידנית, לדוגמה: משכנתא בדיגיטל והעברת מסמכים שלמים מכתב יד לדיגיטל. בחברה זקוקים למנהל שיווק ולנשות חוויית משתמש, QA ו-SDR. לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות לחצו כאן. אינסייטס סטארט-אפ מודיעין הסייבר מתל אביב מגייס למשרות פיתוח, בהן: מהנדס אוטומציה, מנהלת צוות בקאנד, מהנדס לימודי מכונה, מפתחת DevOps בכירה, חוקר מודיעין איומים ותומכות טכניות ברמה Tier 3. [caption id="attachment_315732" align="alignnone" width="600"] חוזרות לגייס. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] אפספלייר החברה מגייסת לכ-22 משרות בסניף הישראלי שלה בהרצליה, וכן לתפקידים נוספים - במדינות אחרות. בארץ, הגיוס הוא לתפקידי ניהול לקוחות, ניתוח נתונים, תפעול הון אנושי, תפעול עסקי, תמיכה טכנית, שיווק, ניהול מוצר ומו"פ. מספר עובדי החברה עומד נכון להיום על כ-1,000. לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות לחצו כאן. אקו החברה, שהוקמה לפני עשור על ידי הזמר והיזם הטכנולוגי יוני בלוך ושותפיו, ברק פלדמן וטל זובלסקי, פיתחה פלטפורמה שמאפשרת יצירת אפליקציות וידיאו אינטראקטיביות, שמותאמות לכל המכשירים. היא מגייסת מפתחות ומפתחים בעולמות הבקאנד, ה-Full Stack וה-DevOps. מאחר שבאקו משתמשים בג'אווה סקריפט "כמעט לכל דבר", כלשונם, בחברה מחפשים א.נשים שלא רק אוהבים.ות את שפת הפיתוח הזו, אלא הם.ן בעלי.ות תשוקה, ידע ויכולת לדחוף אותה לקצה. משרדי החברה בישראל ממוקמים ברמת החייל בתל אביב. ניתן ללמוד עוד על החברה ועל התפקידים המוצעים כאן. ארבוקס ארבוקס מגייסת למגוון תפקידים בתחומי הפיתוח, המכירות, השיווק ועוד, ביניהם תפקידים בכירים כראש מערך המכירות ו-User Acquisition, לצד תפקידי מכירות ושירות שמתאימים גם לסטודנטים. לתפקידים הבכירים מחפשים בחברה בוגרי חברות SaaS עם ניסיון בעיקר בשוק האמריקני שאליו היא מתרחבת. כנהוג בעולם הסטארט-אפים, המשכורות ותנאי ההעסקה טובים, והאווירה צעירה ודינמית. ניתן להגיש קורות חיים כאן. רשימה נוספת תפורסם מחר (ג'). חברות שלא משתתפות בפרויקט ומעוניינות לעשות כאן מוזמנות ליצור אתי קשר כאן. המשרות המופיעות כאן מנוסחות בלשון זכר ונקבה לסירוגין, אך מיועדות לכל המינים והמגדרים.

משבר הקורונה הפך אומנם את העבודה מהבית לדבר נפוץ, אבל הנחת העבודה היא כי רוב העובדים יחזרו לבנייני המשרדים, אפילו אם רק בחלק מימי השבוע. פוינטגראב (PointGrab) הישראלית פועלת בתחום האוטומציה למשרדים. חיישן שפיתחה החברה הופך את המשרדים לחכמים יותר, ומאפשר לעובדים זמינות גבוהה יותר של מקומות ישיבה, חדרי ישיבות וחללים משותפים אחרים. פוינט גראב הוקמה ב-2008, אבל בדרך עשתה שינוי לטכנולוגיה אותה היא מציעה היום. מייסדי החברה הם חיים פרסקי, מאיר מורד וסער וילף, והמנכ"ל שלה הוא דורון שחר. מאז הקמתה היא גייסה 12 מיליון דולרים בשני סבבי גיוס. "פיתחנו פלטפורמה של חיישנים חכמים לבניינים חכמים, המספקת מידע על הדרך בה אנשים משתמשים במרחב", סיפר רועי פלד, סגן נשיא מכירות ופיתוח עסקי, פוינטגראב. "המערכת יודעת להעביר מידע בדבר כמות האנשים בכל חלל נתון ומיקומם בזמן אמת - לאפליקציות ולמערכות שונות בתוך הבניין עצמו, כגון אפליקציות לניהול המרחב המשרדי, אפליקציות של זימון חדרי ישיבות ועמדות עבודה, או שליטה במיזוג ותאורה". לדברי פלד, "הנתונים שאנחנו מייצרים, מועברים לאותן אפליקציות פנימיות בבניין בזמן אמת, ומאפשרים לאפליקציות לאגור מידע היסטורי על השימוש בבניין, מה שיכול להוביל לשימוש הרבה יותר אפקטיבי בו". "לראות איך אנשים עושים שימוש במשאבים של הבניין" "כך למשל", הסביר, "אפשר לראות איך אנשים עושים שימוש במשאבים של הבניין, בין אם זה חדרי ישיבות או עמדות עבודה, חללי עבודה, אזורים ציבוריים או חדרי שירותים וקבלה. בהתאם לכך ניתן לקבוע שינויים יותר אפקטיביים". [caption id="attachment_320001" align="alignnone" width="600"] החיישנים של פוינטגראב ישחררו אותו למשתמשים אחרים. חדר ישיבות שנותר ריק. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "יש לנו יכולת לספור כמה אנשים נכנסים ויוצאים מהשירותים", אמר פלד, "ברגע שהספירה עוברת סף מסוים, המערכת קוראת לשירותי הניקיון באופן אוטומטי, לבוא ולנקות את השירותים. דוגמה נוספת היא עובד המזמין חדר ישיבות ולא מגיע אליו. במצב רגיל, החדר הזה יישאר תפוס ואף אחד לא יוכל להשתמש בו, למרות שהוא פנוי. באמצעות חיישנים, אנחנו מזהים שבמשך 10 דקות אף אחד לא נכנס לחדר, ואנחנו 'משחררים' אותו מהיומן". "החיישנים שלנו", ציין, "מבוססים מצלמות המכוונות מהתקרה כלפי מטה. על החיישן רצה שכבת אלגוריתמיקה היודעת להסתכל על כל פריים ולהוציא ממנו צורה, או תנועה של בנאדם. לפי זה אנחנו סופרים בצורה מדויקת, כמה אנשים נמצאים במרחב של החיישן. אנחנו ממקמים חיישן אחד בחדר ישיבות, היכול לכסות 48 מטר מרובע. באמצעות האלגוריתמיקה המסתכלת על כל פריים שהמצלמה נותנת לה, אנחנו יודעים לדעת איזה כסא תפוס ואיזה פנוי. מבחינת אבטחת מידע, הנתונים יוצאים מהחיישן למערכת ניהול שלנו ואז לאפליקציות צד שלישי, כך שזה בעצם זרם של מידע שהוא כמו טקסט. למשל, בחדר 204 יש חמישה אנשים או שעמדת עבודה מסוימת הייתה תפוסה 56% מהזמן, ועמדה אחרת – 87%". "אמזון ווב סרוויסז (AWS)", הוסיף, "מאפשרת לנו גמישות במערכת הניהול שלנו, טיפול במידע רב וגם זיהוי תקלות או שדרוגים שאנחנו עושים לחיישנים ולמערכת. הכל נעשה דרך מערכת הניהול היושבת בענן. איתה אנחנו יכולים לבצע את ההתקנות אצל הלקוחות ולזהות תקלות". "באמצעות הטכנולוגיה של AWS", סיכם פלד, "אנחנו מנהלים את המערכת שלנו, החיישנים וההתקנה. העובדה שאנו בענן, מאפשרת לנו לטפל בכמויות נתונים עצומות ולבצע עיבוד שלהם - ואז להעביר אותם הלאה".

ענקית הטכנולוגיה הגרמנית סאפ עושה אקזיט יפה: החברה החליטה להנפיק בניו-יורק את קוואלטריקס (Qualtrics), שאותה היא רכשה בנובמבר 2018 תמורת שמונה מיליארד דולר, כאשר שווי החברה כיום עומד על 16 מיליארד - כך לפי חברת ההשקעות האמריקנית ג'פריס. קוואלטריקס היא חברה אמריקנית שנוסדה ב-2002 ושפיתחה טכנולוגיה למדידת שביעות הרצון של לקוחות שמבצעים רכישות באינטרנט. כשביל מק'דרמוט, אז מנכ"ל סאפ וכיום מנכ"ל סרוויס נאו, הוביל את רכישת קוואלטריקס, היו בשוק מי שמתחו עליו ביקורת על כך שהוא קנה אותה במחיר גבוה מדי. אלא שכיום, כאמור, השווי שלה הוא יותר מפי שניים מאשר ביום הרכישה. זאת, בהתבסס על ערך השוק המקובל של חברות היי-טק מהסוג של קוואלטריקס - פי 30 מהרווח השנתי של החברה. המשקיעים מקבלים את

חלק א'* עם פרוץ מגפת הקורונה, העובדות והדטה חזרו למרכז הבמה. כל מהדורת חדשות נפתחה בעדכון של מספר החולים, מספר החולים קשה, מספר המונשמים וכדומה. האנשים שבשטח, בקדמת העניינים טענו שיוצאים למערכה בלי מודיעין, בחוסר ודאות גבוה וללא מספיק מידע, כי הכל חדש. רק תוך כדי התפשטות המגיפה התחילו לאסוף מידע והחלו לחקור ולנסות להבין מה הפוטנציאל ומה אפשר לעשות. כמו בצבא, כדי לנצח במלחמה נגד הקורונה נדרש מודיעין טוב, אלא שבניגוד לצבא, נדרש כאן גם אמון הציבור, וכדי שישמר, נדרש שהמידע יהיה שקוף. נתוני מודיעין טובים ומעודכנים, הם בסיס לקבלת החלטות מושכלות, לניהול נכון ולניצחון במערכה מכל סוג. אלא שבמערכה צבאית נתוני המודיעין נשמרים בסודיות, על מנת שלא יגיעו לידי האויב, במגפת הקורונה הנתונים יכולים להיות חשופים לכל. הנגיף לא יודע לקרוא את הנתונים ולא יעשה בהם שימוש. האזרחים אינם נגיף, כבני אדם הם רוצים לצאת לעבודה ולהתפרנס, להתאסף, להתקהל ולחיות. מבלי לקבל נתונים יומיים מפורטים ומפולחים, לא יכולים מקבלי החלטות לקבל החלטות נכונות; לא יכולים הפרשנים והמסבירים לתת מענה לציבור, שהולך ומאבד סבלנות ואמון; לא יכול האזרח לדעת מה קורה בסביבתו ובסביבת יקיריו. באין נתונים אמינים ונגישים, אזרח שואל את עצמו: עד כמה מעורבים אינטרסים פוליטיים במלחמה בנגיף? האם יש הצדקה בריאותית לשלל האיסורים? או שמא מעורבים כאן שיקולים זרים? האזרחים חייבים לקבל כלים שמאפשרים להם להעריך את ההחלטות שמתקבלות. בלעדיהם, אובדן אמון הציבור בשלטון מובטח, ומצב של איש הישר בעיניו יעשה - מתקרב. אפידמיולוגיה היא מדע מדויק, ממש כמו כימיה או פיזיקה, ויש בה חוקים, משוואות וגרפים. המשוואות המתארות את התפשטותה של מחלה זהות לאלה שמתארות את התקדמותה של תגובה כימית. באילו היבטים של המשבר הדטה היה שימושי? בחודשים האחרונים האירוע הציב מול העולם הדיגיטלי הרפואי מראה, מבחן דרך לאן הגיעו לאחר כשני עשורים של השקעות גדולות בדיגיטציה רפואית בארץ ובעולם (עשרות מיליארדים). לא בטוח שעברו אותו בציון גבוה במיוחד מבחינת הדטה. נעשתה עבודה רבה בהכנסת דטה למכונות, אבל לא בהכרח הצליחו להוציא את הדטה הזה מהמכונות ברגע האמת. בסופו של דבר היו חמשה פרמטרים של נתונים בחודשים האחרונים: כמה נדבקו, כמה מתו, כמה חולים קשים, כמה מונשמים, כמה החלימו, חתך גיאוגרפי, ועוד. העולם הפליא בעיבוד ועריכת אינסוף גרפים כמותיים, דיונים וקבלת החלטות על בסיס נתונים מאד פשוטים ובסיסיים. [caption id="attachment_317507" align="alignnone" width="600"] נדרשות תובנות מביג דטה. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] אלה נתונים חשובים ואיכותיים, אבל חלק גדול מהשאלות האמיתיות שהיו צריכות להישאל ולא קיבלו תשובה הן שאלות הרבה יותר עמוקות, המבוססות על עובדות כמו: סיכויי החלמה, למה מתדרדרים חולים, איך חוזרים לשגרה, ושאלות עמוקות נוספות. להן נדרש סוג מידע אינטגרטיבי על טיפולי עבר, תרופות שנוטלים החולים, היסטוריה רפואית קודמת, שלא קשורה למגיפה הספציפית, תמונת 360 מעלות קלינית. ולא רק ספירה כמותית. אבל אפילו בספירה כמותית פשוטה הצלחנו להתבלבל: תמונת מצב עדכנית של הקורונה בישראל מתפרסמת כמה פעמים ביום - עובדה שלעיתים יוצרת בלבול סביב הדיווחים בנוגע למספר הנדבקים המדויק. משרד הבריאות מחשב בצורה פשוטה והגיונית, מ-12 בלילה עד 12 בלילה שלמחרת, ואולם במשרד מספקים במהלך היום מספר חתכים, כשבמקביל גם במל"ל מפרסמים נתונים משלהם - שלא תמיד תואמים את נתוני משרד הבריאות. כך יוצא מצב שכמה פעמים ביום מתפרסמים נתונים שמתייחסים להדבקה ביממה האחרונה - כאשר חלקם כוללים גם נתונים שנספרים על ידי משרד הבריאות ביממה הקודמת. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO), ד"ר תאודרוס אדהנום גבריסוס, הצהיר כי "אנחנו לא רק נלחמים במגיפה, אנו נלחמים גם נגד אינפודמיה". צונאמי המידע אינו מאפשר לאנשים לצרוך אותו, ובכך, משאיר מקום משמעותי לבלבול. בלבול זה מהווה קרקע פורייה להטעיה ומניפולציות.  איך נערך משרד הבריאות לשימוש בדטה? משרד הבריאות משקיע במשך שנים לא מעט משאבים בעולם הדטה. המשרד גיבש את אסטרטגיית הנתונים שלו – במטרה להיות ארגון מונחה מידע, שההחלטות בו ‫מתקבלות על בסיס נתונים. אחד המייזמים החשובים של משרד הבריאות זה מיזם תמנע, פלטפורמת ביג דטה למחקר של משרד הבריאות. מטרתה העיקרית של הפלטפורמה היא לאגם את הדטה ולאפשר מחקרי ביג דטה לקהילת המחקר בארץ. המערכת אוספת נתונים מקופות החולים, מבתי החולים, ממאגרי משרד הבריאות עצמו, וגם ממשרדים ממשלתיים אחרים. מדובר במידע קליני, מידע סוציו-דמוגרפי, מידע טקסטואלי וכיוצא בזה, תוך הקפדה על הפרטיות של האזרחים, בעזרת יכולות התממה ייחודיות. משרד הבריאות הוא רגולטור שהנתונים זרמו אליו אחת לכמה זמן, כשיש הרבה זמן לעבוד עליהם ולטייב אותם, ואחר כך להנגיש אותם בצורות שונות. הקורונה חייבה לעשות זאת הרבה יותר מהר, ומשרד הבריאות נדרש לייצר ממשקים חדשים של איסוף מידע מול כל מערכת הבריאות, ונדרש לטייב את הדטה בצורה מהירה ואיכותית, והתבסס לא מעט על פלטפורמת תמנע ויכולות הטיוב שלה. ‫הפרויקט הראשון שהוקם היה בניית פלטפורמה לקבלת החלטות, ש‫כל המידע מוזרם לתוכה. ‫מידע כמו: היכן נדרש לעשות סגר? ‫איפה נדרש לקדם יותר בדיקות? ‫איזה מלאי צריך להעביר ‫מאיזה בית חולים – לאיזה בית חולים? מה מצב מכונות ההנשמה?. ‫כל הנתונים האלו מאפשרים למשרד ‫לנהל את האירוע בצורה אופרטיבית ‫והטובה ביותר – כשהכל מבוסס נתונים. פרויקט נוסף הוא אפליקציית 'המגן'. הבסיס של האפליקציה – הוא דטה.‫ האפליקציה צריכה 'להבין' ‫מה המסלול של חולים מאומתים, לקבל מידע על חולים מאומתים ‫והיכן הם הסתובבו. ניתן לראות האם הם נפגשו ‫עם בעל המכשיר, או מי שיש לו מכשיר ‫ומותקנת עליו אפליקציה. פרויקט הקורונה לייק - מאגר הנתונים הלאומי למחקר - משרת מאות ואלפי בקשות מקהילת המחקר בארץ לבצע מחקרים בנושא הזה, להנגשת הדטה, שקיפות והחצנת הדטה, כדי לרתום את חוכמת ההמונים. סט נתונים יחסית מוגבל שהועלה לפורטל המאגרים הממשלתיים, וזכה בתהודה מאד מאד רחבה בציבור. התובנות שנמצאו כללו: סגרים דיפרנציאליים, פרדיקציה של התפשטות המחלה, תחלואה לפי גיל או אזור מגורים, וכיוצא בזה. *חלקו השני של המאמר יפורסם מחר הכותב הוא יועץ אסטרטגי ניהולי ב-I-amIT