חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט הודיעה על מינויו של מקס קסטיאל לתפקיד ארכיטקט תוכנה ראשי. קסטיאל יופקד על פיתוח וביסוס התשתית הטכנולוגית שעליה תמשיך סלברייט את מסלול הצמיחה שלה בעולם של פתרונות ענן ו-SaaS. לקסטיאל תואר ראשון במדעים מאוניברסיטת בן גוריון. הוא ידווח לרונן ערמון, סמנכ"ל בכיר למוצר וטכנולוגיות (CPTO). קסטיאל הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום ארכיטקטורת הפתרונות בחברות היי-טק מובילות. בתפקידו האחרון שימש כארכיטקט  של אחד מלקוחותיה הגדולים ביותר של אמדוקס. הוא גם שימש כמנהל ארכיטקטורת פלטפורמות ותוכנה והתמחה בבניית ארכיטקטורות ענן בקנה מידה רחב בתחומים מגוונים, כמו מיקרו-שירותים, Docker, server-less  וקונטיינרים ועוד. קסטיאל צבר גם ניסיון רב בעבודה בסביבות AWS וקוברנטיס, מחזור חיי המוצר ו-DevOps, החל משלבי הפריסייל ועד לפריסת הפתרונות.

השינויים שנכפו על העולם בעידן הקורונה הובילו חלקים עצומים מהמשק לעבודה מהבית. על רקע זה משיקה בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, פתרון של מוקד טלפוני בענן, שמותאם ללקוחות קטנים ובינוניים שנדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה של עבודה מהבית ולפתרונות ניהול העבודה והעובדים מרחוק. "הקול סנטר בענן מציע שירות ייחודי בשוק התקשורת הישראלי", מסביר שבי אשר, מנהל מחלקת מרכזיות (Unified Communication) בבזק בינלאומי. "יש כאן פיתוח מיוחד, שמבוסס על שילוב בין מרכזיית הענן של Ericsson LG לטכנולוגיה המתקדמת של קולטק". הפיתוח החדש מאפשר לקיים מוקדי תקשורת בסטנדרט שהיה זמין עד כה לגופי ענק, תוך שימוש באפליקציות מתקדמות, המאפשרות להגדיל את השליטה והריכוזיות בעבודת המערכת וליהנות מאבטחת מידע ברמה גבוהה במיוחד. בין עשרות הפיצ'רים המיוחדים שמציעה המערכת ניתן למנות פעולות כגון הקלטת שיחות; אחזור מהיר של ההקלטה; הקלטת מסכים המתעדת את פעילות נציגי השירות במסך; ניהול קמפיינים של שיחות יוצאות; סרגל כלים עשיר בתכונות; פתיח אישי לכל נציג; מערכת BI שמאפשרת הפקת נתונים ואנליטיקה מתקדמת תוך שימוש בכלים ניהוליים בסטנדרט גבוה; וכמובן – מודול עבודה מהבית, שמאפשר לשלוט באופן מלא בכל תכונות המערכת מכל מקום שנבחר. Ericsson LG שיתוף הפעולה עם Ericsson LG "הטכנולוגיה שלנו מספקת כבר שנים פתרונות קול סנטר לחברות המובילות במשק הישראלי", אומר אייל חדד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קולטק, שבין היתר עובדת עם ארגוני ענק כמו שירותי בריאות כללית, מנורה מבטחים, אלקטרה וחברות עם מוקדי שירות ומכירות המתפעלות עשרות ומאות נציגים בו זמנית. "האתגר בשיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי היה להעביר את היתרונות של המערכת לעבודה בסקייל קטן יותר, ליצור מוקד יעיל גם לעסקים קטנים יחסית, עם יכולות של מוקד גדול, ולחבר אותם למרכזיות הענן שלנו", הוא מוסיף. קולטק מוקד מקצועי, שמחובר לעובד בבית או בחברה השינוי שהקול סנטר בענן מאפשר לבעלי העסקים לבצע בתפעול מוקדי התקשורת שלהם עצום. לדברי אשר, "כשמדברים על זה שבעידן הקורונה מוקדנים נאלצו לעבור לעבודה מרחוק שוכחים לרוב את המנהלים. עם הפתרון שלנו, בעל החברה או מנהל המוקד יוכלו לעבוד מהבית ולצפות בעדכונים בזמן אמת בדשבורד: האם העובד מתחבר מהבית או מהמוקד, מתי הוא סיים לעבוד, באיזה שלב הוא היה זמין ומתי הוא פספס שיחות, כמה שיחות הוא קיבל, כמה זמן הוא דיבר בכל שיחה ועוד. בנוסף, אפשר גם לבדוק את השיחה עצמה". יש בפתרון גם אלמנט משמעותי של ניטור העבודה: "המערכת מאפשרת לתפעל חיוג חזרה אוטומטי לשיחות שלא נענו, שיהיה מבוסס על ניהול לוחות הזמנים של הצוות. מדובר בייעול בעבודה, חדשנות עסקית, שליטה מרכזית, אוטומציה וריכוז משאבים – והכול מבלי שהארגון יזדקק להשקיע בציוד נוסף", אומר אשר. מודול העבודה מהבית מאפשר למוקדנים להשתמש בציוד הפרטי שלהם כדי להתחבר למערכת, וזאת בניגוד למקובל במערכות תקשורת, המחייבות הצטיידות בטלפוניה חכמה, שעלותה עלולה להגיע למאות ואפילו לאלפי שקלים לטלפוני IP. "המודול החכם מאפשר חיבור למערכת באמצעות קו ביתי נייח או טלפון סלולרי, ללא תלות בחיבור באינטרנט", אומר חדד, ומסביר את המשמעות הקריטית לעבודה השוטפת: "גם אם בני הבית מצויים בסשן זום שמכביד על הרשת הביתית, או אם יש ניתוקים בתקשורת – זה לא יפגע בעבודת המוקד". דגש על אבטחת המידע של העובדים בחברה ובבתים יתרון נוסף במערכת מצוי באבטחת המידע, מאחר שהחיבור המרוחק לא דורש התחברות לאינטרנט – וזה יתרון סופר קריטי בימים של מתקפות סייבר על ישראל. "ברגע שהעבודה נעשית תוך חיבור למערכת מבלי להיחשף לרשת האינטרנט, רמת אבטחת המידע עולה פלאים", אומר חדד. "המידע שמועבר בשיחות לא יכול לגלוש החוצה, שזו סכנה משמעותית כשמדובר בשימוש ברשת ביתית לא מאובטחת. זה יכול להיות משמעותי בארגונים שהמוקד שלהם מבצע עסקאות, סולק כרטיסי אשראי או מעביר מידע רפואי חסוי". עופר פיבושביץ, מנהל אגף השיווק העסקי, מסכם: "השקנו קול סנטר בענן, שמתאים בדיוק לאלפי מרכזיות ה-LG שהותקנו בעשור האחרון בישראל. בחרנו בפתרון גמיש וחסכוני, שמתאים לארגונים קטנים ובינוניים ויספק להם יתרונות של מוקד חכם בענן, ברמת מחירים שפויה ובסטנדרט שלא היה נגיש עד כה". המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה לארגוני ענק ולגופים קטנים, ומתמחה בפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה.

אפל (Apple), אחרייך… גם יצרנית הסמארטפונים הסינית שיאומי (Xiaomi) אישרה, כי מכשיר Mi 11 הצפוי שלה ישווק ללא מטען, כשהסיבות לכך הן דאגה סביבה. מנכ"ל החברה, ליי ג'אן, פרסם פוסט ברשת החברתית הסינית ווייבו, שבו כתב, כי לאנשים רבים יש מטענים רבים, שיוצרים נטל סביבתי, ולכן החברה ביטלה את המטען למכשיר ה-Mi 11. "… לקחנו החלטה חשובה: בתגובה לקריאה להגנה על הסביבה והטכנולוגיה, יבוטל המטען המיותר ב-Mi 11. לכל אחד יש היום מטענים מיותרים, שהם גם בעיה שלהם וגם נטל על הסביבה. אנו מודעים היטב שהחלטה זו אולי לא תובן או תגרום לתלונות. האם יש פתרון טוב יותר בין נוהג תעשייתי להגנת הסביבה?…" אפל, שהייתה הראשונה לשווק את סידרת ה-iPhone 12 שלה ללא מטען (וגם ללא אוזניות), זכתה לקיתונות של לעג מצד מתחרותיה, בהן סמסונג וגם שיאומי. המודעה של סמסונג, דרך אגב, הוסרה מאז מרשת, לצד שמועות הולכות ומתרבות שגם הענקית הדרום קוריאנית מתכננת לשווק את קו מכשירי הדגל שלה הצפויים בקרוב ללא מטען וללא אוזניות. כעת גם שיאומי עושה "סיבוב פרסה": זמן קצר לאחר השקת ה-iPhone 12, פרסמה שיאומי בטוויטר כי "היא לא השאירה דבר מחוץ לקופסה במכשיר ה-Mi 10T Pro, והוסיפה סרטון וידיאו קצר שמראה את קופסת ה-Mi 10T שבתוכה מטען. והנה כעת, גם היא דואגת לסביבה. אי אפשר להתכחש לכך שהכללת המטענים במארזי המכשירים החדשים, מרביתם זהים לאלו שכבר יש לרוב הצרכנים, היא טיעון הגיוני בהיבט הסביבתי, אבל בהתחשב בכך שמרבית יצרני הסמארטפונים ממשיכות להעלות את המחירים של מכשיריהם החדשים, דומה שבנקודת זמן זו הסרת המטענים מהווה לא פחות מדאגה לסביבה – מענה לשורה התחתונה של התוצאות הכספיות.

אחד האתגרים של הארגונים המובילים במשק הוא גיוס ושימור מפתחים מנוסים. בצורה מפתיעה, העבודה בתחום הפיתוח היא ידנית ברובה – דבר שמגדיל סיכונים בתחום שבו טעויות עלולות להיות יקרות מאוד לארגון. התחרות הגבוהה בשוק וקצבי הפיתוח הנדרשים יוצרים בעיה של זמן, כסף, מיקוד וקושי ביצירת ערך מהיר. לא פלא שבשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת אוטומציה בתהליכי הפיתוח, הלוא היא טכנולוגיית ה-Low Code כחלק מתחום פיתוח האפליקציות כשירות (ADaaS – Application Development as a Service). מדובר באחד הטרנדים החמים בעולם התוכנה, שתופס תאוצה ברחבי העולם. ארגונים רבים, לרבות בנקים, ארגונים פיננסיים, חברות ביטוח וחברות היי-טק, אימצו פלטפורמות מבוססות Low Code, ונהנים מהיתרונות הרבים הנלווים לטכנולוגיה ולאוטומציה בתהליכי פיתוח תוכנה, פיתוח אפליקציות ויישומים אחרים. מומחים מעריכים כי באמצעות הטכנולוגיה ניתן לפתח בקצב מהיר יותר של פי שבעה. המשמעות: יותר תפוקה, יותר TTV, פחות מתכנתים וצניחה בעלויות הפיתוח והתחזוקה. יתרון משמעותי נוסף הוא זמן ההכשרה המהיר של מפתחי ומיישמי Low Code. באמצעות מפתחים מתחילים או אפילו חסרי ניסיון אפשרי להגיע לתוצאות פיתוח איכותיות בזמן קצר מהרגיל. ענקיות ההיי-טק זיהו את הפוטנציאל. גוגל נכנסה לתחום באמצעות הרכישה של Appsheet (שמתמחה ב-Low code) בינואר האחרון, וזו מצטרפת לרכישות שביצעו בעבר סיילספורס וסרוויס נאו בתחום. מי שמובילה בתחום בעולם היא אאוט סיסטמס, עם גיוס הון של 360 מיליון דולר מגולדמן זאקס ומ-KKR, שווי שוק של מיליארדי דולרים ומאות לקוחות ממגוון סקטורים, ביניהם בנקים כמו סנטנדר ו-ING, חברות ביטוח כגון AXA ו-Zurich, ותאגידים רבים נוספים, בהם קוקה קולה, טויוטה, אינטל ואקסון. מה בישראל? באחרונה, המודעות לתחום ה-Low Code בארץ עלתה. גופים רבים מתמודדים עם המחסור במתכנתים מיומנים, עלויות ההעסקה הגבוהות הנלוות לכך, המצבור ההולך וגדל של פרויקטי תוכנה שלא מספיקים לבצע, זמן ההגעה לשוק הארוך מדי והקושי להביא חדשנות. יש טכנולוגיות מתקדמות שנראות כפתרון האידיאלי לאתגרים אלה, ולא פלא שהארגונים המובילים בארץ נכנסים לתחום. פרוסיד (Proceed) זיהתה את הטרנד העולמי, והחליטה לקדם את תחום ה-Low Code בארץ ולחבור לחברת מובילות כמו אאוט סיסטמס, קריטיו (Creatio) ומיקרוסופט. זאת, בהיותה חברת אינטגרציה שעוזרת לארגונים ליישם פתרונות טכנולוגיים מובילים ובנוסף מספקת שירותי ייעוץ נרחבים בניהול פרויקטים, בניית מתודולוגיות עבודה, ייעול תהליכים מורכבים והאצה של תהליכים חוצי ארגון. יש לפרוסיד מוניטין רחב בתחומים אלה. החברה מספקת שירותים לחברות מובילות ותאגידים רבים במשק הישראלי, וזאת במגוון תחומים וסקטורים. צוות ה-Low Code של פרוסיד מסייע לארגונים להטמיע את התפיסה, מקיים הדרכות, כולל מרכזי מצוינות ומבצע פרויקטים עבור לקוחות. גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד, אמר כי "זיהינו את הפוטנציאל של עולם ה-Low Code ואנחנו משקיעים רבות בתחום זה. נראה שהבשלות של ארגונים בארץ לנושא זה הולכת וגדלה. אנחנו שמחים לשתף שיש כבר כמה ארגונים שאמצו טכנולוגיות מובילות בתחום ופועלים להקמת מרכזי Low Code. נמשיך לקדם את הנושא, היות שאנחנו מאמינים שתחום זה יכול לסייע לארגונים רבים לחסוך במשאבים יקרים כמו זמן וכסף – הן בתהליכי הפיתוח עצמם והן בתהליכי הגיוס של המפתחים." תחום ה-Low Code הגיע לארץ והוא כאן כדי להישאר. ארגונים שיאמצו את הטכנולוגיה ראשונים יהיו אלה שיצברו יתרון תחרותי על מתחריהם.

קרן פרס בראשית וארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) הכריזו ביום ה' האחרון על הזוכים בתחרות לכבוד נתן שרנסקי, וחשפו את עשרת הסטארט-אפים הישראלים שהובילו השנה פתרונות חדשניים למיגור הקורונה. התחרות נועדה לזהות את החידושים המבטיחים ביותר שפיתחו חברות ישראליות, ושנמצאים בחזית המאבק העולמי בהתפשטות הנגיף. אירוע ההכרזה החגיגי והאינטימי התקיים בבית הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, ובמהלכו הוענק לשרנסקי, באופן רשמי, פרס בראשית לשנת 2020. שרנסקי, אסיר-ציון לשעבר, פעיל זכויות אדם ומדינאי, נבחר כחתן הפרס לאור מאבקו ארוך השנים למען זכויות האדם, החופש הפוליטי, וכן שירותו לעם היהודי ולמדינת ישראל. כזוכה פרס בראשית השביעי, שרנסקי בחר להפנות את כספי הפרס בסך מיליון דולר לארגונים הנלחמים במגיפת הקורונה ומסייעים לאוכלוסיות מוחלשות. חלק מהפרס שימש למימון התחרות, שבה השתתפו חברות ביו-טק והיי-טק ישראליות. התחרות, שהתקיימה בשותפות עם SNC, מכירה בחברות ישראליות שהשיגו התקדמות טכנולוגית בטרה למנוע, לאבחן ולטפל בהשפעותיה של המגיפה בקרב אוכלוסיות שונות.  ריבלין: "אתה מקור השראה לכולנו" נשיא המדינה ריבלין אמר בטקס: "נתן, אתה לא נח לרגע. קיבלת על עצמך תפקידים חדשים לקידום האחדות היהודית, לחיזוק החברה הישראלית ולמען המאבק באנטישמיות. לכן אין זה מפתיע שבחרת להשתמש בכספי פרס בראשית, בגובה מיליון דולר, לטובת יוזמות פילנתרופיות וחברות היי-טק המנסות להתמודד עם האתגר הגדול ביותר העומד בפני העולם כיום – נגיף הקורונה, תוך התמקדות מיוחדת באוכלוסיות הפגועות ביותר בישראל". הנשיא הוסיף ואמר: "נתן, כאסיר ציון, שהפך למגן-ציון גאה, אין ראוי ממך לפרס זה. אתה מקור השראה לכולנו. מזל טוב! תודה להנהגת פרס בראשית על עבודתכם החשובה לחיזוק הגאווה והאחדות היהודית מתוך תיקון עולם וקירוב כל חלקי העם היהודי באמצעות עזרה לנזקקים בישראל ובעולם כולו". חתן פרס בראשית לשנת 2020, נתן שרנסקי: "נבחרתי כחתן פרס בראשית לפני כמעט שנה, וכל כך הרבה השתנה מאז. אני מודה לפרס בראשית על ההזדמנות להעניק תרומה משמעותית למאבק במגיפה. אל מול האתגרים החברתיים שעימם מתמודדת ישראל, התגייסותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית למאבק העולמי בקורונה הינו מקור לגאווה גדולה ומחממת את לבי. הערך היהודי הבסיסי ביותר לעזור לזולת התממש – ואני קורא לחברות ישראליות אחרות להצטרף למאמץ זה". סטן פולובץ, מנכ"ל קרן פרס בראשית: "התחרות לכבודו של נתן שרנסקי הציגה את הפוטנציאל החדשני של תעשיות הביו-טק וההיי-טק בישראל. המשתתפים הפגינו מומחיות ברמה עולמית ויכולת לענות על האתגר הבריאותי חסר-התקדים העומד בפני העולם כיום. חברות ויזמים ישראליים מבססים את מקומם בעולם כספקים של פתרונות חדשניים בתחום הרפואה הטכנולוגית, ואנחנו שמחים לתמוך בצמיחה זו". מאות חברות סטארט-אפ ישראליות וארגונים מבוססים, כמו התעשייה האווירית בישראל (IAI) השתתפו בתחרות. עשרים ואחת חברות מרשימת המועמדים הראשונים עלו לסיבוב השני בתחרות, ובאירוע הוכרזו עשרת הזוכים. צוות השיפוט המכובד כלל מדענים בולטים, רופאים ופילנתרופים. בין השופטים: הרופא ד"ר דייוויד אוגוס, מנכ"ל SNC פרופ' יוג'ין קנדל, והפילנתרופ הידוע ומייסד SpaceIL, מוריס קאהן. "מדינת ישראל מנוסה מאוד בטיפול באירועי חירום ובחשיבה חדשנית ופורצת דרך – שני יתרונות חשובים לישראל ולמדינות העולם בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו", אומר פרופסור קנדל. "אנחנו גאים מאוד במנצחים בתחרות, ובקהילת החדשנות הישראלית כולה, על תרומתם המשמעותית למאבק העולמי בקורונה". החברות המנצחות שהוכרזו ייתרמו את כספי הזכייה לעמותות חברתיות ישראליות לפי בחירתן, ויפעלו למתן את השפעות המגיפה. סטארט-אפים בהיי-טק העלו מגוון פתרונות לסיוע בעיתות המגיפה. קורונה. אילוסטרציה: BigStock הסטארט-אפים הזוכים Eyecontrol: מערכת תקשורת לבישה מבוססת בינה מלאכותית, המופעלת באמצעות תנועות עיניים, ומאפשרת לחולים המונשמים לתקשר עם הצוות הרפואי. מטרתה לגשר על קשיי התקשורת הנובעים ממצבם הרפואי, או מריחוק פיזי כגון בידוד, ולאפשר לצוות הרפואי ניטור בזמן אמת. KHealth: אפליקציה רפואית מבוססת בינה מלאכותית, אשר מראה למשתמשים כיצד אנשים עם מצב רפואי דומה להם אובחנו וטופלו. בזמן התפרצות הקורונה החברה פיתחה כלים להערכת סיכון לקורונה, למיפוי התחלואה ולמציאת אתרי בדיקה בסביבת המשתמש. Biobeat: חברת ביוביט משווקת מערכת מבוססת ענן לניטור מגוון רחב של מדדים פיזיולוגיים (כולל לחץ דם, סטורציה, דופק, חום, קצב נשימה ועוד). המערכת מתריעה על הדרדרות של חולים, בין אם אלו במחלקה בבית חולים או מאושפזים בבית.  קמהדע: החברה הראשונה בעולם אשר השלימה פיתוח וייצור של נוגדן מבוסס פלסמה לטיפול ניסיוני בחולי קורונה, וחתמה הסכם אספקה עם משרד הבריאות הישראלי לטיפול במאות חולים.     סונוביה: מסכות סונוביה הן פיתוח ישראלי המשתמש בגלי אולטרסאונד כדי להחדיר ננו-חלקיקים של אבץ ישירות לתוך הבד, ובכך להביא לאפקטיביות ניטרול של למעלה מ-99% של חיידקים ו-וירוסים כולל זני וירוס הקורונה השונים. Picodya: טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך שמטרתה להנגיש דיאגנוסטיקה רפואית לכמה שיותר אנשים בעולם בעלויות נמוכות ככל הניתן.  Sight Diagnostics: שמה לה למטרה לשפר ולייעל את מערכת הבריאות באמצעות הנגשה של בדיקות דם מדויקות לנקודות הטיפול. מכשיר הדגל של החברה מבצע ספירת דם מלאה, בדיקת הדם השכיחה ביותר בעולם, בתוך דקות ספורות באמצעות שתי טיפות דם בלבד.  MYZEPPI: מערכת מרחפת לשיחות וידיאו. מאפשרת לאנשים שמתקשים לתפעל טלפון חכם או טאבלט ליהנות מהיתרונות הרבים של תקשורת חזותית מרחוק. פלוריסטם תרפיוטיקס: הינה חברת ביוטכנולוגיה בתחום הרפואה הרג'נרטיבית, המפתחת תרופות תאיות שמקורן בשליה. החברה מבצעת ניסויים קליניים מתקדמים במספר אינדיקציות רפואיות, שאין להן כיום מענה רפואי. התעשייה האווירית לישראל: על פיתוח מודל מבוסס בבינה מלאכותית, ביג דטה ולמידת מכונה, כדי לחזות את התקדמות המחלה ומצבם הרפואי של החולים בקורונה.

איכילוב היה אחד מבתי החולים ש-"כיכבו" השנה במהדורות החדשות – לא רק בשל היותו בית חולים גדול בעיר השנייה בגודלה במדינה, תל אביב, אלא מאחר ששתיים מהדמויות הבולטות בכל הקשור למגפה היו מנכ"לים שלו. יותר נכון, אחד – פרופ' גבי ברבש, שפירשן את המגפה עבור חדשות 12 – היה מנכ"ל איכילוב, והשני – פרופ' רוני גמזו – עזב את התפקיד לכמה חודשים והיה לפרויקטור הקורונה. בחודש שעבר הוא שב להיות מנכ"ל בית החולים. לקראת הגעת החיסונים לישראל החליטה הממשלה שראשונים יחוסנו צוותי הבריאות, אחריהם בני ה-60 ומעלה ובהמשך – יתר אזרחי המדינה (למעט כמה קבוצות כגון ילדים ונוער עד גיל 16). מדובר באתגר לוגיסטי וטכנולוגי של ממש – חיסונם של אלפי עובדים במהירות שיא, כדי שיוכלו לשוב ללא חשש להצלת חיים, בין אם במחלקת הקורונה ובין אם במחלקות האחרות של בית החולים, ולאחר מכן החיסון של מאות אלפי הקשישים אזרחי המדינה. עם הפרסום על הצפי לנחיתת החיסונים בארץ הוטלה משימת ההיערכות הטכנולוגית למבצע על אגף מערכות מידע ויחידת הדיגיטל באיכילוב. מוחמד גרה, מנהל תחום הדיגיטל בבית החולים, נרתם מיידית והוביל את תהליך בניית המערך הטכנולוגי של החיסונים. גרה, בן 40, מתגורר בכפר ג'ת שבמשולש, נשוי ואב לשניים. הוא מהנדס תוכנה בהשכלתו והגיע לאיכילוב לפני כשנה, לאחר שעבד כ-13 שנים במגזר הפרטי, בתפקידים בכירים בפעילות הדיגיטל ומערכות המידע בארגונים פיננסיים גדולים כישראכרט (שבה הייתי סמנכ"ל הטכנולוגיות) ובנק לאומי. ג'ת עשה את המעבר מהמגזר הפרטי לזה הציבורי בשאיפה לקדם את הדיגיטל בעולם הבריאות. מוחמד גרה, מנהל תחום הדיגיטל בבית החולים איכילוב. צילום: דוברות בית החולים איך מתגברים על תנאי האחסון הנוקשים? אתגר החיסון גדול שבעתיים בהתחשב בתנאי האחסון המיוחדים שהוא דורש – ב-80- מעלות, כאשר מרגע הוצאתו מהמקפיא, הוא תקף לחמישה ימים בלבד. החיסון נשמר במקפיא בטמפרטורה האמורה ולאחר הוצאתו עובר למקרר בטמפרטורה של בין 2 ל-6 מעלות. מרגע שהחיסון נפתח, ניתן לעשות בו שימוש בתוך שש שעות בלבד. כמו תמיד, כשקיימת חשיבה שטכנולוגיה חכמה היא הדרך למימוש נכון של האתגר ויש הירתמות של אנשי הטכנולוגיה – אפשר להתגבר עליו היטב. וכך אמנם קורה בימים אלה באיכילוב. אנשי הטכנולוגיה של המרכז הרפואי לא רק מסייעים לאחסון החיסון, אלא גם לביצוע הבקרה הרצופה על המלאי, על כמות החיסונים המוזמנים ועל מספר המתחסנים. זאת, על מנת לדאוג ליעילות מרבית בניצול החיסונים, בהתחשב במגבלות שצוינו. על מנת להצליח במשימה, גרה וצוותו פיתחו תהליך לסריקת הברקוד של החיסונים, המלווה את החיסון מרגע קליטתו ועד שהמטופל מקבל את המנה השנייה שלו. חיסון לקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock דגש מיוחד הושם על המערכת לניהול מלאי החיסונים, ועל בניית הכלים והתהליכים הנדרשים להפעלתה. בין היתר, מדובר במערכת לזימון תורים עצמי לעובדי בית החולים, באמצעות שימוש בפלטפורמה אינטרנטית והקמת מוקד טלפוני מיוחד, שירות תזכורות אישיות שנשלחות לכל העובדים לגבי מועד החיסון, תוך מימוש מהיר במערכות ה-CRM והאומני צ'אנל של בית החולים לביצוע המשימה. 2020 – שנה של אתגרים טכנולוגיים, גם באיכילוב ההיערכות למתן החיסונים לצוותים הרפואיים בצורה מהירה ויעילה באה בסיומה של שנה מאתגרת לבית החולים. פריצת מגפת הקורונה גרמה לאנשי איכילוב, כולל האגף שבראשות גרה, לחישוב מסלול מחדש וביצוע ההתאמות הנדרשות, על מנת לאפשר לבית החולים לתפקד ולתת מענה למטופלים ולמטפלים. המטרה הייתה לאפשר את פעילות מחלקות הקורונה, שמספרן הלך וגדל או קטן חליפות – אתגר טכנולוגי גדול, ולצד זה לשמר את שגרת העבודה באיכילוב בזמן המגיפה, כאשר מטופלים חששו להגיע לקבלת טיפול, מטפלים וצוות רפואי נמצאו בבידוד. באיכילוב פיתחו השנה תשתיות לרפואה מרחוק בעולמות הטלה רפואה, במטרה לתת טיפול וייעוץ באמצעים דיגיטליים, יכולות רב ערוציות לתקשורת עם הצוות הרפואי, המטופלים ובני משפחותיהם, לרבות לחולי הקורונה שאושפזו, ועוד – ועשו את הכול בהצלחה, שלא לומר הצלחה יתרה. 2020 הייתה, גם בבית החולים התל אביבי, שנה קשה של עשייה טכנולוגית בתנאים לא קלים ועם דרישות חדשות רבות, שנבעו מהקורונה. גרה וצוותו הוכיחו השנה את יכולותיהם, הן בהטמעת כלים וטכנולוגיות שלא היו בתכנון והן בסיוע ובתמיכה הנדרשים לצוותים הרפואיים בטיפול במגפה. בימים אלה נמצאים באיכילוב, כמו בבתי החולים האחרים בישראל, בעיצומו של תהליך מתן החיסונים. עם השלמת המשימה בימים הקרובים יוכלו גרה וצוות הדיגיטל שבראשותו לחזור למשימות השגרה שלהם, ובהן פיתוח אפליקציות ואתרים, פלטפורמות ווב, CRM, מערכת ניהול תורים QFLOW, חוויית וממשק משתמש, RPA, מסעות מטפל-מטופל ואוטומציה בתהליכים.

סכסוך העבודה בשע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים, עולה מדרגה: בהודעה שהפיץ היום (א') יו"ר הוועד, דורון דודו, לכל עובדי הרשות נכתב כי אנשי זרוע המחשוב הפסיקו לטפל בתקלות במחשבי הארגון ולא מאפשרים כניסת יועצים שמייצגים את הנישומים. כמו כן, הוועד הציב להנהלת הרשות ולמנכ"ל, ערן יעקב, אולטימטום שלפיו אם עד מחר לא תהיה התקדמות במשא ומתן, לא תתאפשר כניסת עובדים למתחם של הרשות בירושלים. "מזה תקופה שאנחנו נמצאים בעיצומו של משא ומתן מול הרשות והאוצר. לצערנו, המשא ומתן לא מתקדם כפי שציפינו", כתב דודו. הוא פירט את עיקרי המחלוקת עם ההנהלה: נושא הקידומים והתקינה, שהובטחו לפני כשנתיים לעובדי מרכז התמיכה הטכנאים – טרם סודר. כמו כן, יש מחלוקת לגבי עובדים במסגרת פעילות שנקראת החממה. יו"ר הוועד הורה להקפיא את עבודתם, על אף שבמהלך המשא ומתן הוא אפשר לחלק מהעובדים לעבוד. עוד כתב דודו: "אנחנו עדים באחרונה לניסיונות של הרשות לבצע פרויקטים מחוץ לשע"מ, ואנחנו רואים בזאת דריסת רגל שלה בפעילות של העובדים. כמו כן, קיימת מגמה להביא למשרות בכירות – מנהלי אגף וסמנכ"ל – עובדים מחוץ לארגון, כאשר בשע"מ נמצאים עובדים מוכשרים באופן שלא יסולא בפז". טענה נוספת של הוועד היא שמשרד האוצר מסרב לאשר לשע"מ תקנים חדשים של מנהלים בכירים – מה שהוא כן עשה במכס. בחודש אוקטובר השנה אמר יו"ר הוועד בראיון לאנשים ומחשבים כי הורה לעובדים לעבוד רק בשעות העבודה הרגילות, ולא לבצע כוננויות ותורניות. זאת, מכיוון שלטענת הוועד, שעות הכוננות בקורונה לא תוגמלו, על אף שהעובדים עבדו מסביב לשעון, כולל בסופי שבוע. כמו כן, הוא אמר שיש קושי לחלק מהעובדים והעובדות המטופלים בילדים לעבוד במשמרות, עקב הוראות התו הסגול של הקורונה, ומשמרות שמתחילות אחר הצהריים ומסתיימות בלילה. מדוברות רשות המיסים נמסר כי הרשות החליטה שלא להגיב לעיצומי הוועד ולאיומים שלו להחריף אותם.

ההאקרים הרוסים, שעומדים מאחורי אחת ממתקפות הסייבר החמורות ורחבות ההיקף בארה"ב, ניצלו את המפיצים והשותפים של מיקרוסופט (Microsoft), כדי לחדור למטרות שלא היו בהן תוכנות של סולאר-ווינדס (SolarWinds), כך מסרו חוקרים בסוף השבוע. עד עתה עדכוני תוכנת אוריון של סולאר-ווינדס היו נקודת הכניסה היחידה שזוהתה. כעת חוקרי קראוד-סטרייק (CrowdStrike) סבורים כי ההאקרים הצליחו להשיג גישה לספק שמכר לחברה רישיונות של אופיס, על מנת לנסות לקרוא את הדואר האלקטרוני שלה. ענקית האבטחה לא זיהתה באופן ספציפי את ההאקרים כמי שפגעו בסולאר-ווינדס, אולם מקורבים לחקירה אמרו כי מדובר בקבוצת ההאקרים הרוסית. קראוד-סטרייק, שאינה משתמשת בתוכנות סולאר-ווינדס, עושה שימוש בתוכנת אופיס לעיבוד תמלילים, אך לא לדואר אלקטרוני. הניסיון הכושל נעשה לפני כחודש, ב-15 בנובמבר, ומיקרוסופט דיווחה עליו לענקית האבטחה לפני ימים אחדים. קראוד-סטרייק אמרה כי לא התגלו נזקים עקב ניסיון הפריצה אליה, ולא נקבה בשם המשווק של מיקרוסופט. "הם נכנסו דרך הגישה של המשווק, וניסו לקבל הרשאות גישה לדואר", אמר אחד האנשים שמכירים את פרטי החקירה. "אם קראוד-סטרייק היו משתמשים ב-365 Office לאימייל שלהם, אז המשחק היה גמור". לא רק דרך אוריון של סולאר-ווינדס. מתקפת הסייבר בארצות הברית. אילוסטרציה: BigStock "לא זיהינו פגיעות או פריצות למוצרי מיקרוסופט או לשירותי הענן שלנו" "חקירת המתקפות האחרונות שלנו העלתה אירועי סייבר הכוללים שימוש לרעה בתעודות לקבלת גישה, שעלולות להגיע בכמה צורות", אמר ג'ף ג'ונס, מנהל בכיר במיקרוסופט, "לא זיהינו פגיעות או פריצות למוצרי מיקרוסופט או לשירותי הענן שלנו". מיקרוסופט רמזה באחרונה שלקוחותיה עדיין צריכים להיזהר. בסוף פוסט טכני ארוך בבלוג החברה, שפורסם בשבוע שעבר, נכתב משפט אחד המציין את האפשרות של ההאקרים להגיע למיקרוסופט 365 בענן: "מחשבונות של ספקים מהימנים, בהם התוקף פרץ לאקו-סיסטם של הספקים". מיקרוסופט ביקשה מהספקיות שלה לקבל גישה למערכות הלקוח שלהן, על מנת להתקין מוצרים ולאפשר גישה למשתמשים חדשים, אך נראה שמדובר במהלך קשה למימוש: לגלות לאילו ספקים יש זכויות גישה בכל זמן נתון. לכן, קראוד-סטרייק פיתחה ושחררה כלי בקרה לכך. כזכור, בשבוע שעבר חוקרי מיקרוסופט גילו, כי קבוצת האקרים שנייה – לא מזוהה – התקינה דלת אחורית ב-Orion, תוכנת ניהול הרשת של סולאר-ווינדס, שאפשרה מסע ריגול מסיבי ברשת, מכיוון שמספר הקורבנות במתקפה גדל. הדלת האחורית השנייה, שזכתה לכינוי SUPERNOVA על ידי מומחי אבטחה, נראית שונה מהעקבות שהותירה המתקפה שנעשתה על ידי קבוצת ההאקרים הרוסית APT29. ההאקרים מ-APT29 הכניסו דלת אחורית בשם SUNBURST לתוכנת אוריון. החוקרים העלו את האפשרות כי יריבים מרובים עשו, או יעשו, שימוש בנוזקה לטובת מתקפות מקבילות, אולי בלא ידיעה או תיאום ביניהם. הדלת האחורית השנייה היא פיסת נוזקה, אשר מחקה את מוצר אוריון של סולאר-ווינדס, אך היא אינה "חתומה דיגיטלית" כמו במתקפת הענק הראשונה. עובדה זו מצביעה על כך, שקבוצת ההאקרים השנייה לא חולקת אותה גישה למערכות הפנימיות של סולאר-ווינדס. לא ברור אם SUPERNOVA נפרסה כנגד יעדים כלשהם, כמו לקוחות של סולאר-ווינדס. חוקרים העריכו, כי הנוזקה נוצרה בסוף מרץ, בהתבסס על סקירת זמני ההדרה (קומפילציה) של הקובץ. למרות זאת, מומחים העריכו כי ה"טיפול" בתוכנת אוריון החל כבר באוקטובר 2019.