כחמש שנים עברו מאז הציגה מיקרוסופט לראשונה את האפשרות להריץ יישומי Linux ישירות תחת Windows 10. עכשיו מגיע עוד שלב משמעותי בהחדרת מערכת הקוד הפתוח לתוך Windows. בפוסט בבלוג הפיתוח הרשמי הודיעה החברה, כי היא בוחנת את האפשרות להרצת יישומי Linux תחת המעטה הגרפי המלא שלהן – עם ממשק מלא כמו בעת הרצה תחת הפצה פופולרית כזו או אחרת. עד עתה המערכת שאפשרה את הרצת יישומי ה-Linux ב-Windows אפשרה הרצת כלים ויישומים באופן מלא אמנם, אבל רק בשורת הפקודה, באופן טקסטואלי בלבד. הנסיינים של Windows 10 במסגרות השונות של Windows Insiders כבר יכולים החל במהדורה הנוכחית להריץ אותן עם ממשק משתמש מלא וגרפי, בדיוק כמו כל יישום של Windows. "ניתן יהיה להשתמש ביכולות הזאת כדי להריץ כל יישום שעשוי להתקיים רק ב-Linux, עם ה-GUI שלו, או להריץ יישומים או בדיקות בסביבת Linux. זה יכול להיות שימושי להפליא עבור מפתחים שרוצים ליצור באמת אפליקציה שחוצה פלטפורמות, מכיוון שהם יכולים כעת להריץ אותה ישירות ב-Windows 10 ואז בקלות בתוך Linux, גם בגלל התמיכה המיידית באודיו ובמיקרופון של המערכת", הסבירו במיקרוסופט. התוספת החדשה מגיעה כשנה לאחר שמיקרוסופט השיקה את הגירסה השנייה של תת המערכת להרצת Linux שלה, WSL 2, והיא אמורה להשתלב באופן רשמי בגירסת 21H2 של Windows 10, בסתיו הקרוב.

דל טכנולוגיות (Dell Technologies) מוכרת את פלטפורמת Boomi שלה תמורת 4 מיליארד דולר במזומן, כך הודיעה ענקית ה-IT אמש (ב'). Dell Boomi מתמחה בפתרונות אינטגרציה וקישוריות לארגונים המעוניינים לחבר בין המערכות בסביבות הענן ומערכות ה-On Premise בארגון. הרוכשות הן שתי קרנות השקעות גלובליות, פרנסיסקו פרטנרס ו-TPG Capital. התנאים הכספיים הרשמיים של העסקה לא נחשפו, והיא צפויה להסתיים בסוף 2021. הפלטפורמה מיוצגת בישראל על ידי חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס. הפלטפורמה שנמכרה מאפשרת את כל סוגי החיבורים (cloud-to-cloud, SaaS-to-SaaS, cloud-to-on-premises, on-premises-to-on-premises ו-B2B integration) בין מערכות ענן ו-On premise וזרימת נתונים ביניהם, בלא צורך ברכישה והתקנה כלשהי.  הפתרון מבוסס SaaS, ומודל התשלום שלו הוא לפי שימוש. הפתרון מציע סביבת אינטגרציה מלאה בענן, לצד יכולות ניטור ובקרה אחר תהליכים בין יישומים. היא מאפשרת לחברות לעבור לסביבות ענן באופן מלא, או היברידי, יחד עם מערכות ה-on premise הארגוניות, ומסייעת לארגונים לייעל ולפשט את האינטגרציה של תהליכים וזרימת נתונים בין המערכות השונות. הפתרון בנוי בארכיטקטורת Multi-tenant למספר רב של יישומים במקביל. דל רכשה את EMC תמורת 67 מיליארד דולרים בסוף 2015. הייתה זו עסקת הרכישה הגבוהה ביותר אי פעם בעולם היי-טק. הרכישה יצרה "מפלצת IT" עם היצע מחשוב מגוון ללקוחות הארגוניים, וניסיון להתחרות בשוק המצוי בצמיחה איטית. מאז, דל נפטרה מלא מעט מנכסי ה-IT שלה. מגיפת הקורונה העולמית הביאה את מכירות המחשבים האישיים של דל לגבהים חדשים, ואף האיצה את ההיברידיות של עסקים. מייקל דל, מנכ"ל החברה הנושאת את שמו, החליט כי Boomi לא תהיה חלק מההיצע הטכנולוגי של החברה בעידן מאז הרכישה של EMC, דל סוחבת על גבה חוב של כ-50 מיליארד דולר, בשל הרכישה בת 67 מיליארד הדולר. מדי רבעון דל משלמת מיליארדים לצמצום החוב. כך, ברבעון הכספי האחרון שלה, רביעי בשנתה הכספית 2021 – דל שילמה 2.4 מיליארד דולר לצמצום החוב. נכון לפברואר השנה, החוב הבסיסי של דל עומד על 29 מיליארד דולר, נוסף על חובות משנה בסך חמישה מיליארד. כך, בתוך פחות משנתיים, משפחות העסקים של דל טכנולוגיות יצומצמו בכמחצית – משמונה לארבע. בפברואר 2020 דל מכרה את RSA Security לקרן ההון הפרטית STG (ר"ת Symphony Technology Group), תמורת 2.08 מיליארד דולרים. במרץ 2016 דל ביצעה את המכירה הראשונה: תאגיד התקשורת היפני NTT רכש את פרו סיסטמס – שירותי ה-IT של דל, תמורת 3.5 מיליארד דולר. הרוכשת הייתה NTT Data, זרוע השירותים של קבוצת NTT. דל רכשה את פרו סיסטמס ב-2006, בסכום של 3.9 מיליארד דולרים. בספטמבר 2016 דל מכרה ל-OpenText את חטיבת התוכן הארגוני של EMC, כולל פתרון ניהול המידע הארגוני Documentum, שמהווה תחרות ישירה לפתרונות התוכנה שמציעה OpenText בעצמה לשוק. היקף העסקה עמד על 1.62 מיליארד דולרים. ביוני 2016 דל מכרה חלק מנכסי התוכנה שלה. היקף המכירה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו כי הסכום עמד על שני מיליארד דולר. קרנות ההון סיכון הפרטיות Francisco Partners ו-Elliott Management רכשו חלקים מחטיבת התוכנה של דל, הכוללת את קווסט ואת SonicWall. שתי החברות הנרכשות פעלו באותו שוק של דוקומנטום  – מערכת ניהול התוכן של EMC – שנמכרה כמה חודשים לאחר מכן. דל רכשה את קווסט ביולי 2012 תמורת כ-2.4 מיליארד דולרים. באפריל השנה הודיעה דל טכנולוגיות רשמית על היפרדות מ-VMware – שהיא אוחזת בבעלות של 81% ממנה, מאז רכשה אותה כחלק מרכישת הענק של EMC. העילה למהלך היא הרצון לפשט את מבנה ההון של החברות, שכן המשקיעים העריכו את שווי החברות בערך נמוך יותר ממה שהיה יכול להיות להן אילו היו מופרדות, זאת בשל אי הוודאות הקשורה למבני הון מסובכים. כך, עד 2022, ענקית ה-IT תהיה מורכבת מעסקי המחשבים האישיים שלה, תשתיות החומרה המובילות של EMC,  SecureWorks– הפועלת בעולם אבטחת הסייבר ו-Virtustream – הפועלת בעולם התוכנות ושירותי הענן.

"מנמ"רים ארגוניים ניצבים בפני שלל אתגרים, ואלה רק גדלו בשל משבר הקורונה העולמי והצורך לתת מענה לעבודה מרחוק עבור מיליוני עובדים ברחבי העולם. על המעבר לענן מדברים יותר מעשור: לקוחות רואים את התועלות הטמונות בחידוש התשתיות, ורוצים ליהנות מהן. אלא שבמציאות, לקחת הארגון ולהעביר אותו מחר לענן ולסייע לו לצלוח את הטרנספורמציה הדיגיטלית – זה הרבה יותר קשה", כך אמר אבי יושעי, סמנכ"ל החטיבה הטכנולוגית במיקרוסופט ישראל. יושעי מונה לפני ימים אחדים לתפקידו החדש, לצד מינויו לחבר הנהלה בסניף הישראלי של הענקית מרדמונד. "הסיבות לקשיים במהלך המורכב", הסביר יושעי, "טמונות בכך שיש בארגונים רבים תרבות אשר משמרת תפישות של 'איים בודדים', של 'עמודים', המונעות עבודה באופן מוכלל. כך, ה-IT מוצא עצמו עדיין 'מתפתל' בדרכו לחדשנות המיוחלת, ולא פעם נמנעת מהארגון יכולת להנפקה של שירותים חדשניים ומתקדמים". לדבריו, "המעבר לענן לגווניו לא נועד לחסוך במשאבים, כי אם לעזור ללקוחות הארגוניים להשיג את היעד הנחשק של חדשנות ולהגדיל את הרווחיות, על בסיס IT. לשם השגת המטרה הזו נדרש לשנות את הלך המחשבה הארגוני בכל שכבות החברה – מההנהלה, דרך ה-IT ועד למשתמשים הפנימיים". יושעי, 41, שימש בארבע השנים האחרונות כמנהל הנדסת מערכות ב-VMWare והוביל את הפעילות הטכנולוגית של ענקית הווירטואליזציה מול לקוחות וארגונים. קודם לכן עבד במשך כעשור בבינת תקשורת, ובתפקידו האחרון שם שימש כראש הנדסת מערכות. "העולם מתקדם במהירות למציאות עננית חזקה ומאובטחת" "העולם שלנו", אמר, "מתקדם במהירות אל עבר מציאות עננית חזקה ומאובטחת. כזו, בה פתרונות הענן שלנו והיכולות הייחודיות שלהם מהווים מנועי חדשנות וצמיחה לארגונים. תפקידי הוא להנגיש ולהתאים את הטכנולוגיה לצרכים העסקיים של הארגונים, לסייע להם לערוך את השינוי – ולעשות זאת במינימום של הפרעות. יש לעשות זאת באופן מותאם 'אישית' לארגון, כי לכל לקוח יש אתגרים ייחודיים לו". לדבריו, "אנו מציעים תשתית וסביבת ענן מקצה לקצה, כולל בניית ממשקים ומחברים למערכות שאינן מבוססות מיקרוסופט. הפלטפורמות אותן אנו מציעים יכולות להיות היברידיות. באמצעות תפישה מרובת עננים, מולטי קלאוד, אנו מציעים פתרונות המאפשרים לנהל ולהריץ שירותים בין עננים, ולרבות כאלה הנמצאים בחצר הבית, ברישוי מסורתי. בנוסף, אנו יודעים לחבר גם פתרונות של ספקיות IT נוספות, דוגמת קומוולט". לא זכתה במכרז הענן הממשלתי. מיקרוסופט ישראל. צילום: Felker, BigStock "יש לנו מחויבות אדירה לממשלה ולארגונים ציבוריים" יושעי סירב להתייחס בדבריו למכרז הענן הממשלתי נימבוס – תשתית לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של ארגונים במגזר הציבורי-ממשלתי. לפני מספר ימים הודיע משרד האוצר על זכייתן של AWS וגוגל בחלק הראשון של פרויקט הענן הממשלתי. אורקל ומיקרוסופט, שהגישו אף הן הצעות למכרז, נפסלו על רקע טכני, והגישו עתירות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה. מתמודדת נוספת הייתה יבמ. "נימבוס הוא תהליך מכרזי", אמר, "אבל יש לנו מחויבות אדירה לממשלה ולארגונים ציבוריים. נמשיך בעבודה המסיבית עם ארגונים ממשלתיים, הם עושים שימוש רב בפלטפורמות של מיקרוסופט, ונמשיך לעבוד עימם". "כלל ספקיות הענן הציבורי, ומיקרוסופט ביניהן", סיכם יושעי, "מבינות כי למשפט 'להביא לקוחות אנטרפרייז לענן ציבורי' יש משמעות נרחבת. זה לא רק להציע שירותים – אלא להבין את האתגרים, איך ארגון האנטרפרייז עובד, מה הם הצרכים שלו, מה הם האתגרים שלו. עם עושר ההיצע של השירותים שלנו, אנו יכולים לעזור לאותם ארגונים להדביק את הפערים הללו. נעשה זאת, בין השאר, עם התמקדות והנפקת פתרונות ספציפיים לכל ורטיקל – תעשייה, פיננסי, היי-טק, ביטחוני ובריאות. אוביל את מגוון הפתרונות הדיגיטליים והעסקיים שאנחנו מציעים ללקוחות בישראל. בכובעי החדש אני אחראי על מתן פתרונות טכנולוגיים ועסקיים, בדגש על ענן, נתונים, בינה מלאכותית, תשתיות ועוד".

פאלו אלטו נטוורקס האקרים הפועלים בדארקנט מנסים למכור שם תוכנות ריגול, כופר ושליטה לכל המרבה במחיר – מה שקרוי בעגה המקצועית commodity malware – אבל הם עדיין חוששים מחקירות של חברות סייבר או גופי אכיפה, ולכן מסווים את המטרה האמיתית של התוכנות הללו. איש מהם לא רוצה להיקשר באופן ישיר עם הפצת כלים למתקפות סייבר. ההאקרים שמאחורי תוכנת WeSteal, והאתר בשם WeSupply, לא משחקים לפי הכללים האלה. הם מתרברבים בפרסומות עם מראה מקצועי שאומרות באופן גלוי: WeSteal היא הדרך הכי טובה לעשות כסף ב-2021. סקירה של Unit 42, יחידת המחקר של ענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, בחנה לעומק את הפעילות של WeSupply ומפתחי תוכנת התקיפה ComplexCodes, ומספקת הצצה לאופן שבו האקרים מפרסמים את המוצרים שלהם ברשת האפלה. המפתחים, ככל הנראה מאיטליה, לא מסתירים את כוונותיהם – להרוויח כסף מהפצת תוכנות תקיפה. שם התוכנה WeSteal (אנו גונבים) מופיע ב"פרסומות" שלהם בדארקנט או בשרת דיסקורד, והם אף מתהדרים בסלוגן שיווקי קליט: "אנו מספקים – אתם מרוויחים!" ("WeSupply – You profit"). פרסומים ללא בושה. WeSteal. צילום מסך: פאלו אלטו נטוורקס "WeSteal היא תוכנה זדונית חסרת בושה" כך למשל, בפרסומת אחרת, למוצר שמתמקד בגניבת מטבעות קריפטוגרפיים בשם Crypto Stealer הם מצהירים בגלוי שהתוכנה מנצלת פרצות ללא צורך בפעולה אקטיבית של הקורבן (zero-day) ועוקפת תוכנות אנטי-וירוס. הם גם מפרטים כיצד התוכנה שלהם כוללת יישומים ל"מעקב אחר הקורבן" ולניטור "הדבקות" – במילים האלו ממש, בלי להשאיר שום ספק באשר למטרה של התוכנות שלהם. המודל העסקי של התוקפים הוא שירות מינוי – שימוש בתוכנה עבור 20 יורו לחודש, 50 יורו בעבור שלושה חודשים, או 125 יורו לשנה. על מנת לגנוב מטבעות קריפטוגרפיים מהקורבנות, WeSteal משתמש בביטויים רגילים כדי לחפש מחרוזות של תווים התואמות את הדפוסים של קודי הזיהוי המשמשים ארנקי ביטקוין או את'ריום, שמועתקים ללוח הזיכרון (clipboard). כאשר התוכנה מאתרת מחרוזות התואמות את הדפוסים של הארנקים הללו, היא מחליפה את הקוד המזהה הלגיטימי בקוד אחר, מזויף, שמספקת התוכנה הזדונית. כשהקורבן מדביק את הקוד המזהה בארנק שלו לצורך ביצוע העסקה, הכספים נשלחים לארנק של התוקף – במקום לארנק של הקורבן. "WeSteal היא תוכנה זדונית חסרת בושה עם פונקציה אחת בלבד, שהיא בלתי חוקית בעליל. הפשטות שלה מאפשרת גניבה קלה של מטבעות קריפטוגרפיים, גם אם לא מדובר בסכומים גבוהים בכל פעם. המשתמשים בתוכנה אינם תוקפים מתוחכמים במיוחד, אך הם ללא ספק גנבים, לא פחות מכייסים ברחוב הומה. הפשעים שלהם אמיתיים כמו הקורבנות שלהם", כתבו חוקרי Unit 42. "שרשרת הערך המהירה והפשוטה, האנונימיות של גניבת מטבעות קריפטוגרפיים, העלות הנמוכה של ההפעלה, והפשטות שלה, יהפכו ללא ספק את הסוג הזה של כלי תקיפה לאטרקטיביים ופופולריים לגנבים פחות מיומנים".

אמזון (Amazon) חילקה באחרונה סקר בקרב נהגי ונהגות המשלוחים שלה, העוסק במנהגי הפסקות השירותים שלהם. בתגובה טענו הנהגים.ות כי מהסקר נשמטה שאלה אחת אקוטית. נזכיר כי בתחילת אפריל דווח שענקית הטכנולוגיה מסיאטל נאלצה להתנצל בפני חבר הקונגרס האמריקני מארק פוקאן, על שהכחישה את טענתו שחלק מנהגיה נאלצים לעיתים להשתין לבקבוקים, עקב לחצי הזמנים שהם חווים בעבודתם. פוקאן, הדמוקרט מוויסקונסין, צייץ בטוויטר (Twitter) כי "לשלם לעובדים 15 דולר לשעה לא הופך אותך ל'מקום עבודה מתקדם' כשאתה מחבל באיגוד העובדים וגורם להם להשתין בבקבוקי מים". הציוץ של פוקן הגיע בהתייחס להתנגדות ואף לחבלה, לכאורה, של הענקית מסיאטל במאמצי כמעט 6,000 עובדי מחסן הענק שלה באלבמה להתאגד, כדי לשפר את תנאי העסקתם. בינתיים נחשפו תוצאות ההצבעה, שהעידו כי מרבית העובדים אמרו לאו למהלך ההתאגדות, אבל הציוץ המסוים של פקאן חשף תופעה חמורה, מביכה ומקוממת – נהגי אמזון נאלצים להשתין לבקבוקים בזמן המשמרות שלהם. הנהגות נאלצות גם הן למצוא דרכים אלטרנטיביות להתפנות, בתוך שהן ממשיכות בדרכן לייעדן. למרבית המבוכה, החשבון הרשמי של אמזון הגיב במהירות לטענת פוקאן וכתב: "אתה לא באמת מאמין לעניין של פיפי בקבוקים, נכון? אם זה היה נכון, אף אחד לא היה עובד בשבילנו". חבר הקונגרס ענה לשאלה רטורית זו לעניין, וכתב: "כן, אני מאמין לעובדים שלכם. אתם לא?" תנאי עבודה קשים. המחיר הסמוי של החבילות מאמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock "אישיו ותיק בענף" בהמשך הגיעה ההתנצלות: "אנו חייבים התנצלות בפני המחוקק פוקאן", התוודתה החברה, שהבהירה כי "הציוץ (שלה – ג"פ) לא היה נכון. הוא לא התבונן באוכלוסיית הנהגים הגדולה שלנו, ובמקום זאת התמקד בטעות רק במרכזי ההגשמה שלנו". בנוגע למצב הנהגים.ות – החברה אמרה כי מדובר ב"אישיו ותיק בענף", כדי להסביר את העובדה שאכן נהגי המשלוחים שלה נאלצים מדי פעם להטיל את מימיהם אל בקבוק תוך כדי עבודה, כפי שהתבהר מעדויות רבות שפורסמו הן במדיה החברתית והן בתקשורת אחרי חשיפתו של פוקאן. הסיבה למעשה – אין לנהגי המשלוחים זמן או יכולת לעצור להתפנות כראוי בבתי שימוש. כעת מסתבר, כאמור, שאמזון חילקה לנהגיה סקר בענייני הרגלי הפסקות השירותים שלהם. לפי דיווח של הביזנס אינסיידר, אמזון שאלה את נהגיה בסקר האם הם "מצליחים למצוא שירותים" תוך כדי העבודה והמשלוחים. אלא שארבעה נהגים – שדיברו באופן אנונימי עם האתר משום חשש, לכאורה, להכעיס את מעסיקתם העוצמתית – אמרו בתגובה כי השאלה המהותית אינה אם יש בדרכם אפשרות למצוא שירותים ולהתפנות בהם, אלא שהבעיה העיקרית שלהם, ממנה התעלמה אמזון בסקר, היא שאין להם מספיק זמן. האינסיידר דיווח גם כי מספר נהגי משלוחים של אמזון שיתפו אתמול (ב') צילום מסך של הסקר עם המגזין, בו נראית השאלה: "האם אתה מצליח למצוא שירותים פתוחים לשימוש בזמן משלוחים?". לשאלה זו, כפי שמעיד הצילום, היו אמנם ארבע אפשרויות כתשובה, אך אף לא אחת מהן כללה את המענה "אין לי זמן לחפש שירותים, לעצור וללכת אליהם". NEW: Amazon's pee situation is much, much worse for its women drivers. I spoke to six women who pee in trash bags, fast for hours to avoid peeing, and purchase 'she-wees.' https://t.co/p2Xwj7gmYl — Lauren Kaori Gurley (@LaurenKGurley) April 1, 2021 מסלולים מפלצתיים שגורמים גם לביטול הפסקת הצהריים האינסיידר דיווח כי בעבר הציג תיעוד לכך שנהגי אמזון מרבים להשתין בבקבוקים, ואף לעשות צרכים נוספים ופחות נוזליים בשקיות. עוד הוא דיווח בעבר על כך שנהגות נאלצות להחליף תחבושות בזמן המחזור החודשי שלהן תוך כדי הנהיגה, בגלל מגבלות הזמן של העבודה. "הם נותנים לנו מסלולים מפלצתיים", סיפר אחד הנהגים לאינסיידר. "אם נפגר ב- 10 דקות, אמזון תשאל את השולחים מדוע אנחנו מאחרים", אמר הנהג כדי להבהיר מדוע אין ביכולת הנהגים לעצור לשם התפנות בשירותים, או להפוגה מכל סוג שהוא. אם בכל זאת התרשמתם מהעניין של אמזון בנהגים ומהסקר שהיא ערכה, אזי מסתבר שחלוקת שאלונים לעובדים היא כנראה עניין שבשגרה. רוברט לופיה, נהג של אמזון, צוטט בכתבה כאומר שהוא מקבל סקרים מהחברה כמעט בכל בוקר. לופיה סיפר גם כי הוא אמור למסור מדי יום עבודה בין 350-400 חבילות. לדבריו, הקצב הרצחני הזה של העבודה גרם לו להפסיק את הפסקות הצהריים, שפשוט אין לו זמן בעבורן. "כן אנחנו עושים פיפי בבקבוקים מדי יום; זה חלק מהתפקיד", סיפר לופיה לאינסיידר.

הקורונה הביאה לעולם את עידן העבודה מהבית. בין לילה מרבית העובדים בכל העולם עברו לעבוד מרחוק ולא מהמשרד, בזכות היכולת הטכנולוגית שאיפשרה לארגונים להמשיך לתפקד לאורך כל הקורונה. בחלק גדול מהמגזרים מדובר בעצם על סוג של מהפכה, כי המושג הזה של עבודה מהבית כלל לא היה קיים.  כעת אנו בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה, עדיין בצל הקורונה, אבל עם אפשרות לחזור לעבודה למקומות העבודה. זהו העידן ההיברידי, שכנראה יאפיין את שוק העבודה בשנים הקרובות, במיוחד בענף ההיי-טק ובמגזרי שירותים שונים. אחת השאלות שעולה ממציאות חדשה זו עוסקת במערכת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד, ומעמדו של העובד, בסביבה שבה הוא לא רואה כמעט את הבוס. מעבר להיבטים שקשורים בחוזי עבודה ובהסכמים קיבוציים, עלתה שאלה לגבי מעמדם של עובדים שאינם מאורגנים, אינם מוגנים ביחסי עבודה, וכעת נותנים את השירותים שלהם מרחוק, מה שמגביר עוד יותר את פגיעותם. הסוגיה הזו, כמו סוגיות רבות אחרות, נדונה בסוף השבוע האחרון בכנס רב משתתפים שערכה קרן ברל כצנלסון בתל אביב, בעיתוי לא מקרי – האחד במאי. אמנם לא שרו שם את האינטרנציונל ולא דיברו על משנתו של קרל מרקס, אולם כן עסקו בשאלות של חברה, רווחה, עובדים ועוד נושאים שאינם קשורים לאידיאולוגיה זו או אחרת, והם נחשבים כיום לחלק מהקונצנזוס העולמי. זוהי מגמה שנישאת על גבי רוח גבית חזקה, שמגיעה מצד הממשל האמריקני בראשות ג'ו ביידן, שבמאה הימים מאז נכנס לבית הלבן הביע תמיכה גלויה בהתארגנות עובדים ובשמירה על זכויותיהם. כאשר עובדי אמזון ניסו להתארגן וההנהלת החברה התנכלה להם, ביידן יצא להגנתם. בשבוע שעבר, במפגש עם ארגוני עובדים, אמר הנשיא האמריקני משפט שצוטט בכל העולם: "לא וול סטריט עושה את הכלכלה העולמית אלא העובדים". ואכן, אחד המושבים שהיו בכנס עסק בשאלת מעמדם של העובדים והיכולת שלהם לשמור על כוחם בעידן שבו עובדים מרחוק, בעידן שבו הטכנולוגיה מייצרת מצד אחד מקצועות חדשים, אבל מצד שני שולחת לא מעט אנשים ללשכת העבודה.  איתמר אביטן, לשעבר סגן יו"ר עובדי פלאפון. צילום: רמי זרנגר את המושב הזה הנחתה יערה מן מקרן ברל כצנלסון, ובין המשתתפים היה איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד הקולנוע, ומי שבין השנים 2012 -2015 היה סגן יו"ר ועד עובדי פלאפון. עובדי חברה זו היו בין החלוצים בענף ההיי-טק שהתארגנו, תופעה שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות, ויצרה מגזר מיוחד בהסתדרות, של עובדי ההיי-טק, דבר שעד לפני כמה שנים לא היה מקובל. אביטן התייחס לסוגיית החשיבות של התאגדות העובדים דווקא בעת בעידן ההיברידי, והעלה את השאלה המעניינת: גם אם יש חברה שיש בה ארגון עובדים מאוגד, ויש הסכמים קיבוציים, איך שובתים כשאתה יושב בבית? איך מנהלים מאבק נגד מעסיק שבכלל יושב בפיליפינים ומעולם לא פגשת אותו? לדבריו, הקורונה החלישה את מעמד העובדים, משום שהיא מורידה מהכוח העיקרי שלהם: שביתה. לדעתו בעידן ההיברידי אחרי הקורונה, האיזונים ביחסי העבודה יאבדו ופה נדרשת פעילות חזקה יותר של ארגוני העובדים וגם המעסיקים צריכים להיות יותר ערניים. קשה יותר ומורכב מעמדם של העובדים הלא מאורגנים, אלו הקרויים העובדים השקופים, שהם עובדי מיקור חוץ, או עובדים פרילנסרים במגזרים רבים, במיוחד בענף התקשורת, אבל גם בתחום ההיי-טק. התפישה שמתגבשת היא שעובדי פרילנס הם עובדים לכל דבר, והעובדה שהם מגישים חשבונית במקום לקבל תלוש לא צריכה לפגוע בזכויות הבסיסיות שלהם, כמו שיש לכל עובד במדינת ישראל. המציאות היא שבהיעדר חקיקה, בהיעדר משילות וממשלה, מאות אלפי עובדים, בכל הענפים, כולל בהיי-טק, מופלים לרעה, לא רק בגלל כוונת זדון של מעסיקים, אלא מפני שאין שום הסדרה חוקית מחייבת. "בפלאפון ניסו להילחם נגדנו בכל הכוח, אפילו מקרב העובדים עצמם", נזכר אביטן. " הם לא הבינו מה לנו ולהסתדרות, ולשביתות", אמר והוסיף: "אבל היום אף אחד לא מתווכח עם ההצלחות שלנו, וללא ספק היינו מודל לחיקוי להרבה מאוד עובדים בהיי-טק שהתאגדו". המעסיקים יושבים על הגדר אין ספק שהקורונה מציבה אתגרים מרכזיים בפני מעסיקים, שעובדיהם משנים את דפוסי העבודה שלהם או עוסקים במקצועות חדשים. המציאות בישראל מתהווה ממש בימים אלו. המצב הוא שכל החברות והמעסיקים יושבים על הגדר, אבל מי שסובל מכך הם אותם עובדים שאין להם הגנה ישירה. מנתוני סקר שפרסמה היום חברת BDI עולה כי 18 אחוזים מהחברות שהורידו את שכר העובדים עקב המשבר, טרם העלו אותו. מדובר דווקא בחברות שלא הוציאו לחל"ת ולא פיטרו עובדים, אבל הורידו להם בשכר, בעיקר במגזרים מבוססים, כולל ענף ההיי-טק. לעובדים אלו אין כרגע שום דרך לדרוש חזרה את זכויותיהם, אלא אם כן הם יאמצו את ההמלצה של אביטן ויתר הדוברים בכנס האחד במאי: לכו להתארגן. ולסיום כדאי לצטט משפט חשוב שאמר בזמנו ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה העברית: "הציונות לא הייתה קמה בעולם שכופר בצדק ובמשפט ובחירות לכל הנברא בצלם. היא לא תתכחש לערכי אדם אלה, כי בכך היא מוציאה את גזר דינה על עצמה".

"לשוק התקשורת יש חשיבות מכרעת בהגדלת הפריון של המשק בישראל, ובשיקום הכלכלה ממשבר הקורונה", כך אמר שר התקשורת החדש, איתן גינזבורג, שנכנס הבוקר לתפקידו. גיזנבורג ערך פגישת היכרות עם מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, שסקרה בפניו את פעילות המשרד, ואת התהליכים והאתגרים שעומדים על סדר היום. בהמשך ייפגש השר עם הנהלת המשרד והצוות המקצועי ויסייר ביחידות השונות. השר גינזבורג, לשעבר ראש עיריית רעננה, רס"ן במילואים, הוא עו"ד מוסמך ובעל שני תארים ראשונים במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ותואר שני במדעי המדינה בתכנית למנהיגות ציבורית ופוליטית, באוניברסיטת תל אביב. לכנסת הנוכחית נכנס מטעם רשימת כחול לבן, וכיהן במספר תפקידים מטעם הסיעה, ביניהם סגן יו"ר הכנסת, יו"ר הוועדה המסדרת ויו"ר ועדת הכנסת. במה השר צריך לטפל? בין הנושאים הבוערים שגינזבורג יצטרך לעסוק בהם, סוגיית ביטול הפיצול שקיים היום בין ספקיות תשתית אינטרנט לבין נותני השירותים, המשך עידוד ובקרה להטמעת דור 5 ברחבי הארץ, אחד מפרויקטי הדגל של המשרד בשנה האחרונה. נושא נוסף הוא עידוד והגברת הלחץ על החברות להאיץ ולהרחיב את פריסת הסיבים האופטיים בכל רחבי הארץ, בעיקר לפריפריה. נושא רגיש נוסף שנתון במחלוקת עם משרד האוצר הוא הידוק הפיקוח על נטפליקס שעורר תגובות רבות. שר התקשורת הקודם, יועז הנדל, מינה ועדה בראשות רועי פולקמן, שתבדוק את הרגולציה בשוק השידורים בארץ ואת הסדרת התחרות. אחת ההמלצות של הוועדה היא בנושא נטפליקס. האוצר מתנגד לפרסום ההמלצות, בטענה כי הוועדה לא עשתה בדק בית, והשאלה היא מה תהיה עמדת השר החדש בנדון.

האנליסט הידוע מינג-צ'י קואו פרסם אתמול תחזית, שלפיה אפל (Apple) תשיק iPhone מתקפל בשנת 2023. בדיווח למשקיעים, כתב קואו, כי אפל צופה מכירות של 15-20 מיליון יחידות של הדגם המתקפל בשנת ההשקה שלו. הדגם החדש, לפי הערכתו, יהיה בעל מסך OLED מתקפל של שמונה אינץ', כלומר במצב פתוח הוא יהיה כמעט כמו ה-iPad Mini בעל מסך 7.9 אינץ'. דגם מתקפל הוא כעת "חובה" עבור מותגי הסמארטפונים הגדולים, ציין קואו והוסיף, כי "אחרי 5G, סמארטפון מתקפל יהיה 'קפיצת המכירות' הבאה של דגמי פרימיום". קואו ציין גם, שהמכשיר המתקפל של אפל יטשטש בעתיד את הגבולות בין סמארטפון, טאבלט ולפטופ, וכי אפל תהיה "המנצחת הגדולה בטרנד החדש של המכשירים המתקפלים". כמה חברות בולטות כבר השיקו מכשירים מתקפלים, בהן סמסונג, שיאומי ו-וואווי, למרות שמחיריהם עדיין גורמים להם להיות לא נגישים לרוב הצרכנים. ואולם אפל, כמו תמיד, תשיק מכשיר מתקפל כשמנהליה יחשבו שהגיע הזמן מבחינת דרישת הצרכנים.