חוסל "ראש הנחש" של הסייבר החמאסי: במבצע משותף של השב"כ וצה"ל חוסל ג'מעה טחלה, ראש מערך הסייבר ושיפור הטילים של ארגון הטרור – כך נמסר היום (ד') בהודעה משותפת של שני ארגוני הביטחון. יחד אתו חוסלו מפקד חטיבת עזה בחמאס, באסם עיסא, ראש מערך הייצור, גמאל זבדה, ראש מחלקת המהנדסים במערך הייצור, חאזם חטיב, ראש המחלקה הטכנית במודיעין הצבאי, סאמי רדואן, ראש מחלקת הציוד התעשייתי במערך הייצור, וואליד שמאלי, ועוד 10 אנשי ייצור ומו"פ של החמאס. החיסול הוא חלק מההסלמה הביטחונית בימים האחרונים, שבמסגרתה החמאס והג'יהאד האסלאמי יורים טילים לעבר ישובים רבים בדרום ובמרכז הארץ, שגורמים להרוגים ופצועים, וכוחות הביטחון של ישראל פוגעים בבכירים בארגון הטרור ובתשתיות המשמשות אותו, כמו גם באזרחים בעזה. טחלה הוא אחד הבכירים בחמאס ונחשב ליד ימינו של רב המחבלים מוחמד דף. הוא מחזיק את תיק המחקר והפיתוח בחמאס ונחשב לאחד האחראים הבולטים להתעצמות שלו בשנים האחרונות. בצה"ל ובשב"כ טענו כי "הפגיעה בו מהווה מכה משמעותית לפרויקט ההתעצמות של החמאס". החמאס מחזיק ביכולות סייבר מגוונות, שאותן הוא שכלל בשנים האחרונות. "לחמאס מערך סייבר ענף, שמשמש בעיקר עבור ריגול, פעולות סיכול נגדי וניסיונות לפעילות התקפית נגד יעדים ישראליים. מערך הסייבר של החמאס עשה קפיצת מדרגה בשנים האחרונות, ועל פי דיווחים שונים, הוא נתמך טכנולוגית על ידי איראן. זו מספקת לו הדרכות, כלים ומימון", אמר אסף דהן, ראש קבוצת מחקר איומי סייבר בסייבריזן, בכתבה שפורסמה אתמול כאן, באנשים ומחשבים. ככל הידוע, בינתיים במערכה הנוכחית החמאס לא מבצע תקיפות משמעותיות בסייבר ולא תוקף מטרות לאומיות. אולם, לדברי דימה טאטור, מנהל תחום אבטחת מידע וסייבר ב-Commit, ייתכן שזה יקרה בשלב הבא של המערכה. "בגל השני נראה, ככל הנראה, תקיפות ממוקדות הרבה יותר, ואלה יבוצעו על ידי קבוצות הרבה יותר מאורגנות, כאשר היעדים צפויים להיות מוסדות שלטון ישראליים, וכן מוסדות פיננסיים, חברות אנרגיה וארגוני אנטרפרייז מישראל. הצפי הוא שהגל השני יהיה בתוך ימים בודדים", ציין טאטור אתמול. "חבורת הסייבר של עזה" היום שפך דהן אור על המערך שאותו טחלה ניהל. הוא אמר כי כי "לחמאס יש מערך סייבר ענף, שמשמש בעיקר עבור ריגול, פעולות סיכול נגדי ואף ניסיונות לפעילות התקפית נגד יעדים ישראליים בעיקר. אחת הקבוצות שמשויכות לחמאס היא MoleRATs, הידועה גם כ-Gaza Cybergang (חבורת הסייבר של עזה – י"ה). קבוצת תקיפה זו דוברת ערבית ופועלת נגד יעדים שונים במזרח התיכון למטרות ריגול. הקבוצה משתמשת במידע אקטואלי על מנת לפתות גורמים בכירים ואנשי ממשל להוריד קבצים שנשלחו אליהם, ובאמצעות זאת להתקין תוכנה זדונית מאחורי הקלעים לטובת גניבת מידע ממחשביהם". אסף דהן, ראש קבוצת מחקר איומי סייבר בסייבריזן. צילום: יח"צ "פעילות התקיפה של הקבוצה נעשית לעתים בדרך מתוחכמת ויצירתית, על ידי שימוש בפלטפורמות לגיטימיות נפוצות, שמוכרות גם למשתמש הפשוט", הוסיף דהן. "על מנת להפעיל את הנוזקה מרחוק, נפתחו פרופילים פיקטיביים בפייסבוק. התוקפים מעלים פוסטים שנראים לגיטימיים, אך בפועל הם היוו פקודת תקיפה שהפעילה את הנוזקה שגנבה מידע מהמכשירים. את המידע שנגנב העלו התוקפים ל-Google Drive ולדרופבוקס, שמציעות ממשק נפוץ לאחסון מידע בענן, וכך הם שמרו על המידע בצורה קלה ומאובטחת. בשל השימוש המתוחכם בתוכנות אלה, הם הצליחו להסתיר מתחת לרדאר את פעולותיהם למשך זמן". "מעניין לציין שהחמאס לא תוקף רק יעדים ישראליים. אנחנו רואים המון ניסיונות לרגל אחרי גורמים שונים בארצות הברית, אירופה וגורמים שונים ברשות הפלסטינית", ציין. "בהקשר של פעילות נגד יעדים ישראליים", אמר דהן, "אנחנו עדים לפעילות ענפה של לוחמת סייבר מתוחכמת שעושה שימוש בהנדסה חברתית (Social engineering) על מנת לפתות ישראלים, ובעיקר חיילים וחיילות, באמצעות פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות למסור מידע או להתקין תוכנות שנראות תמימות לעין, אולם טומנות בחובן סוסים טרויאניים, שמאפשרים לאנשי החמאס להשיג מידע יקר ערך על יעדים צבאיים שונים, למשל".

"אחד האתגרים המרכזיים בתקופת הקורונה היה שינוי סדרי עדיפויות במהירות, שינוי הקצאות משאבים, ותגובה יעילה לשינויים. ניתן לחלק את הארגונים לשניים – האחד, ארגונים שעבדו בצורה מסודרת עם מערכת PPM, מערכת שנתנה להם את היכולת לתכנן ולנהל את התהליכים בצורה הדוקה, קלה ופשוטה; השני, ארגונים שלא עבדו בצורה מסודרת עם מערכת PPM, היו חסרים תמונת עולם מקיפה של המתרחש אצלם, וזמני התגובה אצלם היו איטיים", כך אמרה רעם הנדלר, מומחית PPM ומנהלת פרויקטים בתחום בחברת פרוסיד (Proceed), בראיון עימה על פוסט קורונה וניהול פרויקטים. מהי מערכת PPM ולמי היא מתאימה? "תחום מערכות ה-PPM (ר"ת Project & Portfolio Management) מיועד לארגונים המנהלים כמות גדולה של פרויקטים, הנדרשים לתכלל את הפעילויות שלהם בתוך מערכת אחת. התמונה הכוללת של הפרויקטים בארגון מאפשרת לו לתכנן טוב יותר את הפרויקטים המתבצעים אצלו, ולהגיב טוב יותר לשינויים, דוגמת אלו שהביאה הקורונה. נוצרת אמת ארגונית אחת הנוגעת לניהול כלל הפרויקטים בארגון, ונוצר חיבור הלכה למעשה של כל דרגי הניהול בארגון – החל ממנהלי הפרויקטים, דרך מנהלי הביניים, ועד להנהלה הבכירה והדירקטוריון. המערכת מתאימה לניהול של פעילויות IT, שיווק, כספים, תשתיות, תפעול, ניהול נכסים ועוד, והניסיון שלנו מלמד על האפקטיביות של מערכת כזו בארגונים המנהלים החל מכמה עשרות פרויקטים מדי שנה, ועד ארגוני ענק המנהלים עשרות אלפי פרויקטים". מה הלקח המרכזי מתקופת הקורונה הנוגע לתחום ניהול הפרויקטים? "לקח אחד נוגע למעבר למודל עבודה מהבית. ביום אחד אין יותר עבודה משותפת, אין יותר שיחות מסדרון, אין יותר פגישות סטטוס בחדר הישיבות, אבל כן יש צורך לנהל את האופרציה, להקצות משימות, ולוודא שהן מתבצעות. היכולת לעדכן ולהתעדכן תוך כדי עבודה במשרד חיפתה פעמים רבות על היעדר מערכת לניהול פרויקטים, אך ברגע שעובדים עברו לעבוד מהבית, חסרה הייתה מערכת אחת בה משתקפת הפעילות בארגון. כל הנושא של ניהול לו"ז-תכולות-משאבים נדרש להשתדרג בתקופת הקורונה, וארגונים מצאו שהאקסלים הישנים בהם ניהלו פרויקטים כבר אינם טובים מספיק, ושנדרש להיפרד מהם לטובת מערכת מקצועית יותר". מה היתרונות של המערכת עבור המנמ"ר בניהול גוף הטכנולוגיה הארגוני? "גופי ה-IT במגזר הארגוני מנוהלים על פי רוב בצורה פרויקטלית, ומערכת PPM יכולה לספק למנמ"ר תמונת עולם מקיפה וכוללת של הפעילויות המתרחשות תחת אחריותו. בפרט בתקופת הקורונה, כאשר נוספו פרויקטים חדשים להתמודדות עם אתגרי המגיפה, מערכת PPM נתנה למנמ"ר את הכלים לניהול פרויקטים ולבצע הסטה של משאבים בצורה פשוטה וקלה, בדומה לפאזל. הפידבקים מהשטח מראים כי מנמ"ר שחווה את העבודה בזמן הקורונה עם מערכת PPM – לא יוותר עליה גם בעידן מי הספקית המומלצת על ידיכם לתחום, ואילו יתרונות מביאה פרוסיד? "פרוסיד בחרה לעבוד עם פלטפורמת PPM מבית ברודקום (Broadcom) – פלטפורמה מרכזית לניהול פורטפוליו ופרויקטים. פלטפורמה זו מובילה בדירוגי חברות המחקר דוגמת גרטנר (Gartner), והיא מאפשרת ראייה פרויקטלית כוללת, ניהול רוחבי וחוצה ארגוני. המערכת מציעה בין השאר ביצוע סימולציות לבחינת השפעות של שינויים במשימות ומשאבים, ומספקת תמונת מצב אמיתית על הנעשה בפורטפוליו הפרויקטים. יתרה מכך, פרוסיד עצמה הינה חברת אינטגרציה המסייעת לשיפור תהליכים במערכות טכנולוגיות מורכבות. אנו מפעילים צוותי פיתוח ויישום ייעודיים לתחום ה-PPM, המנוסים מסוגם בישראל, אשר מאפשרים התאמה של מוצר המדף לצרכיו הספציפיים של הארגון, וביצוע של אינטגרציה עם מערכות תוכן ותפעול נוספות – דוגמת SAP, ג'ירה, Azure Devops, TFS, ועוד".

בתקיפות צה"ל אמש (ג') חוסלו שני בכירי חמאס – סמאח ממלוכ, שפיקד על ירי רקטות רבות לשטח ישראל, ואיאד שריר, מפקד מערך טילי הנ"ט של הארגון בעזה. היום הותר לפרסום כי צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בפורום המטה הכללי של חמאס, בעיר עזה ובחאן יונס. מצה"ל נמסר כי הבכירים נחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית בארגון מוחמד דף. המבצעים הם תוצר של שילוב כוחות מודיעיניים, בצבא ומחוצה לו, של סייבר התקפי, יומינט וסיגינט. כדי להבין את התנהלות הדברים כיום כדאי להתבונן על ההיסטוריה. מאז פיגועי התאומים ב-2001 עסקו סוכנויות הביון בארה"ב בחיפושים אחר אוסאמה בן לאדן, הארכי טרוריסט. ב-2007, חוקרת עלומה ב-CIA החליטה להתמקד באבו אחמד אל כוויתי, שליחו ועוזרו של בן לאדן – שהמעקב אחריו הוביל למקום מגוריו המבוצר של בן לאדן, באבוטבאד שבפקיסטן. תחקיר שערכו בכירי אל-קאעידה לאחר החיסול העלה ש-אל כוויתי שגה ביטחונית, בין השאר כי עשה שימוש בטלפון סלולרי, שניתן לאתרו. ב-2005 ראיינו, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים והח"מ, את ת', אז מנמ"ר השב"כ – בראיון בלעדי. ת' אמר בזמנו כי "השב"כ הוא ארגון טכנולוגי מתקדם. ה-IT מאפשר לו לבצע איסוף נתונים בהיקף עצום, ולברור ממאגר נתונים זה את מה שניתן ליצור ממנו מידע בכלל וידע מודיעיני מבצעי בפרט. בלא ה-IT היינו מתקשים לעמוד במשימה ולתת מענה ללקוחותינו – בארגון ומחוצה לו". בחלוף עשור שנים. ש', מנמ"ר השב"כ ב-2016, שהתראיין גם הוא לאנשים ומחשבים, חשף כי אף שלכאורה דבר לא השתנה במהות, הרי שמבחינה טכנולוגית – הכל שונה לחלוטין. ה-IT בשב"כ, כבכל ארגון, מסייע ומאפשר "עסקית", כשהמוצר הוא מידע מודיעיני. המחשוב שלו נדרש לייצור מידע איכותי ולשינוע שלו בצורה מהירה, בזמן אמת – והעברתו למקבלי ההחלטות, בטרם קרה הפיגוע. ש' אמר בראיון: "אנו ארגון של מודיעין מסכל… המטרה היא לתפוס את המפגע מבעוד מועד, ולא לאחר מעשה… יש לנו מערכות IT הפועלות סביב השעון בקליטה ובעיבוד נתונים בהיקפי ענק, ממקורות ומחיישנים שונים… יש לנו יכולות להפיק תובנות ולהקפיץ התראות, שמסייעות בקבלת החלטות לגבי פעילות מונעת ומצילת חיים". תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו. איסוף מידע. אילוסטרציה: BigStock שילוב מערכות ותזמור שלהן ל-IT תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו, ובהשגת מידע אודות הבחורים הרעים, כך שיקדימו את עלייתם השמיימה. לשם כך נדרש ה-IT בשב"כ לכמה משימות: שילוב מערכות; איסוף מידע ממספר מקורות רב – אנושיים ואלקטרוניים; היתוך המידע; מניעת היצף מידע; להנפקת המידע הרלוונטי והמדויק לכל צרכן. ה-IT בשב"כ עוסק ב-BI המתוחכם יותר, ה-Predictive Analytics – ניתוח צופה פני עתיד. עליו להעריך ולצפות היכן יתקיים הפיגוע הבא. מערכות ה-IT של השב"כ עורכות ניתוחים אנליטיים לניבוי, תוך שימוש בכלים סטטיסטיים, בניית מודלים לחיזוי, למידת מכונה, כריית נתונים, חיבור עבר-עתיד, עריכת קורולציות (התאמות) ושימוש באלגוריתמים מתוחכמים – מבוססי בינה מלאכותית, AI ולימוד מכונה, ML. כך ניתן ליצור מודלים של חיזוי, תוך ניצול דפוסים שנמצאו מנתונים היסטוריים, כדי לזהות סיכונים והזדמנויות. עובדי השירות יוצרים מעין "מיפוי סיכונים" לפעילות האויב, עושים עליו "הערכת סיכונים", ומעניקים לבכירים מתוכו דירוג, דוגמת "ניקוד אשראי" – על בסיס פעילותם הנוכחית והצפי לפעילותם העתידית. לזרז סיכולים ממוקדים זה שנים שצה"ל פועל לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא, משמע: לקצר את משך הזמן של Sensor2 Shooter – בין המועד שבו אויב "קדוש" (שאהיד) מזוהה על ידי חיישן כלשהו – ועד שהוא נורה ומחוסל. לכן הוקם במחצית העשור הענן הצה"לי, שמטרתו ליצור שיח רב-זרועי אמיתי. הענן מסייע לכוחות המבצעיים להיות אפקטיביים וקטלניים יותר: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו. זאת, תוך קיצור לוחות הזמנים ויצירת קשר הדוק יותר בין המטרה לאמצעי הלחימה הרלוונטי. צה"ל עבר שלב: מ-"צה"ל ברשת" בעשור הראשון של המילניום – ל"צה"ל רשתי", מימוש תפישת השילוביות הבין-זרועית, עם קישוריות ויכולות מבצעיות משופרות, המדברות טוב יותר זו עם זו, לטובת ראייה משותפת, כלל צה"לית. התפישה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן: הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT, עם סגירת מעגל האש באופן מהיר יותר, והבאת מודיעין מכל מיני מקומות, ובזמן אמת. למערך התקשוב של הצבא היה חלק מרכזי בחיסולם של פעילי טרור. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא – וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין. על מנת לסכל את פעילותם של פעילי טרור, נדרש לדעת את מיקומם. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני, של ההתנהלות שלהם בעולם הקיברנטי, ויירוט של השיחות שלהם – בטלפונים לשימוש חד-פעמי, בטלפונים בעלי הצפנה, או כאלה מבוססי תקשורת לוויין. נראה כי היה מי שטרח לעקוב אחר טביעות האצבע הדיגיטליות של פעילי טרור לסוגיהם, בסלולר ובמחשב. יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. יש לשער כי היה מי שפיתח אלגוריתם יחיד מסוגו, המייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האפשריים מאפשרת למשתמש המומחה להחליט תוך פרק זמן מיידי על חלופה מועדפת – ומיד להוציאה לפועל. הצבא הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש. נראה שכלל היכולות המתוארות סייעו אתמול לתקיפות שבהן קופדו חייהם של, בין השאר, ממלוכ ושריר מהחמאס.

המתיחות הביטחונית משפיעה על הפעילות של מפעלי ההיי-טק באזור הדרום, ובפרט ביישובי עוטף עזה: לדברי אמיר הדס, יו"ר מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, הבוקר (ד') התייצבו רק 60% מהעובדים לעבודה ב-13 מפעלי היי-טק המאוגדים במסגרת ההתאחדות. חברות ההיי-טק המדוברות הן בעיקר מפעלי ייצור בתחומים שונים, המעסיקים כ-5,000, שרובם מגיעים מהדרום, ובפרט מעוטף עזה. לדברי הדס, ממוצע ההתייצבות של העובדים בכל המפעלים באזור הדרום, אתמול והיום, עומד על 65% – כך ששיעור ההתייצבות במפעלי ההיי-טק הינו סביר. לכך יש לצרף את העובדה שחלק מהעובדים – שיכולים לעשות זאת – עברו לעבוד מהבית. הדס ציין נתון מעניין: "לעומת שיעור ההתייצבות של 60% ביישובי הדרום באופן כללי, במפעלים שממוקמים בעוטף עזה הנתון מגיע כמעט ל-100%, כי שם כבר התרגלו למציאות זו". הוא הוסיף כי מדיווחים שמגיעים מהמפעלים, התפוקה אינה מלאה, העובדים מתוחים ומודאגים ויש מפעלים שמשחררים עובדים מוקדם יותר לביתם. "כתוצאה מהמציאות הביטחונית, חלק מהמפעלים סגרו משמרות לילה – דבר שמשפיע על התפוקה, מאחר שחלק גדול מהם עובדים לייצוא", אמר הדס. הפחתה בהיקפי העבודה והייצור – רק ב-20% מהחברות בעוטף עזה מרחב דרום של ההתאחדות התעשיינים מאגד 350 חברות תעשייתיות, שכוללות 13 מפעלי היי-טק. לדברי הדס, מרבית מפעלי הייצור ביישובי הדרום משקיעים בתהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית, מחשוב וייעול תהליכי ייצור. יצוין כי רק 20% מהחברות בעוטף עזה (לא רק מההיי-טק) דיווחו על הפחתה בהיקפי העבודה והייצור. עם זאת, כמה מפעלי ייצור נסגרו וצפויים להשבית את העבודה עד תום הלחימה. ההתאחדות פתחה אתמול חדר מצב שפועל 24 שעות ביממה כדי לתת מענה למנהלי המפעלים, על מנת שימשיכו לתפקד ככול האפשר. הדס אמר כי התאחדות מקבלת, באמצעותו ובאמצעות אנשיו, מידע שוטף מהמפעלים, ומסייעת באמידת הנזקים הפיזיים שנגרמו להם עקב ההפגזות ובקבלת פיצוי. בנוסף, ההתאחדות פועלת מול הרשויות כדי לאפשר לעובדים להגיע לעבודה – אם זה על ידי הנפקת אישורי מעבר בכבישים שנסגרו או באמצעים אחרים, תוך שמירה על ביטחונם. הוא ציין שבהעדר החלטת ממשלה או חקיקה, עובדים שקיבלו הודעות ממפעלים לא להגיע לעבודה לא יקבלו את הפיצוי מהמדינה. מכאן שעובדים שנאלצים לעבוד מהבית נתונים לטוב ליבו של המעסיק – אם יחליט לשלם להם או לא. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר כי "המהלך הדחוף ביותר מבחינתנו הוא לאפשר לתעשיינים להמשיך ולייצר בכל הכוח. משעות הלילה תעשיינים בכל הארץ מתמודדים עם מגוון בעיות – החל מדאגה לשלום עובדיהם ועד לפעילות העסקית, שנפגעת כתוצאה מאי הגעת עובדים וחוסר ודאות. אני קורא לממשלת ישראל להכריז באופן מיידי על מצב חירום, שייצור ודאות בקרב המעסיקים בעניין פיצוי שיקבלו ושיאפשר להם לצלוח את הימים הקרובים בשלום".

המרכז הרפואי ברזילי באשקלון הוא חלק מהחזית הבוערת בימים אלה בדרום הארץ – ובאירועים אחרים, כולל אירועי חירום, שמתרחשים באזור, לצערנו, בתדירות גבוהה. לפיכך, לאגף מערכות המידע של בית החולים, בראשותו של ניר גרווה, יש תפקיד מרכזי ביכולת של ברזילי לעבור במהירות משגרה לשגרת חירום. "עובדה זו מחייבת את המרכז הרפואי לעמוד בחזית גם מבחינת תקשוב ומערכות בקרה. מצוינות רפואית, מצוינות בחירום ובשגרה, משמעותה מצוינות מחשובית", אמר גרווה בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, "האגף שאני עומד בראשו, ביחד עם יתר מחלקות המנהל והמשק, הם חלק בלתי נפרד ממערך התגובה המהיר לאירועי חירום של המרכז הרפואי". גרווה מכהן בתפקיד מנמ"ר בית החולים ברזילי במשך כשנתיים וחצי, לפני כן הוא עבד ב-HP. הוא ציין בראיון כי "המשימה שלנו היא לספק להנהלת בית החולים את כל הנדרש מבחינת מחשוב, טלפוניה ולוגיסטיקה למחלקות הרפואיות". המחשוב בחמ"ל של ברזילי ההתרעה על המעבר למצב החירום הנוכחי הגיעה לבית החולים ברזילי שלשום (ב') אחר הצהרים, ושעות ספורות בלבד לאחר מכן השלים צוות ה-IT של אגף מערכות המידע את ההיערכות המחשובית לפתיחת החמ"ל. לדברי גרווה, "מדובר בחמ"ל ממוגן דיגיטלי לחלוטין, עם יכולות לקבל תמונת מצב מלאה בכל רגע נתון. בין היתר, זה נעשה דרך מערכות ה-BI של בית החולים. מידע זה זמין להנהלת ברזילי באופן מאובטח גם בנייד, ומאפשר לה לנהל את בית החולים ולקבל החלטות מבוססות מידע, שזורם ממקורות שונים". ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי. צילום פרטי במקביל לפתיחת החמ"ל, כלל המעבר של ברזילי לחירום פריסה של מערך המחשוב במקומות הרלוונטיים בבית החולים. לדברי גרווה, הצוות שלו פרס עמדות מחשוב, טלפוניה, מדפסות ועוד מאות ציודים באזורים הממוגנים, "כך שמחלקות שעוברות ממחלקות האם שלהן עם המטופלים יוכלו להתרכז בטיפול הרפואי ולתת את המענה הטוב ביותר לאירוע". ניסיון רב מהקורונה – ומאירועים קודמים גרווה עומד בראש צוות של 50 עובדים, שמשרתים את כ-3,000 עובדי בית החולים, לרבות צוותים רפואיים, סגל ומנהלה. האגף כולל גם את מערך השירות – המוקד, הטכנאים, אנשי התשתיות והיישומים. "יש לנו צוות מסור, שכבר מתורגל, למרבה הצער, במצבי חירום", אמר גרווה. "הם באים בכל יום עם הרבה מחויבות מכל הלב לתת את מה שצריך והרבה מעבר לזה". "באגף המחשוב של בית החולים ברזילי משתמשים בימים אלה בניסיון שצברו בתקופת הקורונה, כמו גם בניסיון מאירועים קודמים, מתרגולים, מנהלי עבודה פנימיים ומגמישות ויצירתיות, על מנת לתת מענה גם לבלתי צפוי", הוסיף. האגף לקח חלק דומיננטי בהיערכות בית החולים בתקופת הקורונה. גרווה ציין כי "למרות הדמיון, ההיערכות לקורונה הייתה הרבה יותר מורכבת, בגלל הצורך במתן מענה לבידודים, עם כל המשמעות של ציוד מגן ומערכות נוספות". לדבריו, חלק גדול מהמערכות המחשוביות שמשרתות את בית החולים – הן בחירום והן בשגרה – פותחו באופן עצמאי על ידי צוות האגף, יחד עם חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות.

דירקטוריון פרטנר החליט היום (ד') למנות את אבי צבי למנכ"ל החברה. הוא יחליף בתפקיד את איציק בנבנישתי. נכון לשעת פרסום שורות אלה, פרטנר טרם דיווחה על כך לבורסה. צבי ייכנס לתפקיד מנכ"ל פרטנר לאחר ששימש במשך כמעט עשור – בין 2009 ל-2018 – כמנכ"ל רשת, מזכייניות ערוץ 2, שכיום היא הבעלים של רשת 13. הוא בעל ניסיון לא מועט בתחום ההיי-טק: בין היתר, צבי הקים את חטיבת הקמעונאות של מיקרוסופט ישראל בתקופת היותו של אריה סקופ מנכ"ל החברה, ניהל את הפיתוח העסקי של מחשבת מ.ל., שהפיצה משחקי מחשב ולומדות, והיה נשיא נטוויז'ן במשך שבע שנים. צבי אף נמנה בנוסף על צוות ההקמה של יס. בנבנישתי הודיע על פרישתו מהתפקיד בחודש שעבר. בתקופת כהונתו בת שש השנים הוא הוביל מהלכים לביסוס פרטנר כקבוצת תקשורת כוללת, בהם: פריסה של דור 4.5 והשקת דור 5, הקמת תשתית סיבים אופטיים עצמאית והשקת שירות הטלוויזיה פרטנר TV. פרטנר סיימה את 2020 עם ירידות בתוצאות הכספיות, על רקע משבר הקורונה. בדו"חות שלה צוין כי ההכנסות קטנו ב-1.4% והרווח הנקי – ב-10.5%. לעומת זאת, 63 אלף מנויים הצטרפו ב-2020 למיזם הסיבים האופטיים של החברה והנתח שלה בשוק הסלולר גדל ל-27%.

פלייטיקה סיימה את הרבעון הראשון המלא לאחר ההנפקה שלה עם עלייה בהכנסות, אך גם עם קיפאון ברווח הנקי – כך עולה מהתוצאות שהיא פרסמה אמש (ג'). אלא שבניגוד למקרים רבים אחרים, מה שהשפיע לרעה על הרווחיות לא היה הגידול בהוצאות הכלליות, כי אם זינוק של כ-30% בהוצאות המימון. ההוצאות הכלליות של ענקית הגיימינג הישראלית גדלו ברבעון ב-87.6 מיליון דולר, שהם 20.8%, ל-508.6 מיליון, בעוד שההכנסות רשמו עלייה רבה יותר – של 104.7 מיליון דולר, או 19.6%, ל-638.9 מיליון. הרווח הנקי פחת בשיעור זעום של 0.3% ל-35.7 מיליון דולר והרווח למניה נותר ללא שינוי – תשעה סנט. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות עלו ב-10.3% ל-183 מיליון דולר, הרווח הגולמי צמח ב-23.8% ל-455.9 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 71.36%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 27.6% ל-325.6 מיליון דולר והרווח – של 15.1% ל-130.3 מיליון. מאז ההנפקה: ירידות שערים במניה של פלייטיקה פלייטיקה נכנסה לנסדא"ק באמצע ינואר האחרון ורשמה הנפקה מוצלחת: היא הנפיקה 69.5 מיליון מניות רגילות וגייסה 586 מיליון דולר לפי שווי חברה של 11.7 מיליארד. אלא שמאז ירד שער המניה שלה בכמעט 20%: אם בתום יום המסחר הראשון הוא עמד על 31.62 דולר, עם סגירת שערי וול-סטריט אמש הוא הגיע ל-25.92 דולר, ובמסחר שמעבר לדלפק ירד בקרוב ל-3.5%. רוברט אנטוקול, מנכ"ל פלייטיקה, הגיב לתוצאות באומרו כי "פתחנו את שנת 2021 עם רבעון מוצק. אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים שלנו ומקווים לתוצאות דומות בשאר הרבעונים של השנה".

גוגל הודיעה כי תפתח מעבדת פיתוח מיוחדת בתל אביב, Moonshot lab – Israel, שתעסוק בפרויקטים שאפתניים וייחודיים. מדובר למעשה בזרוע של Lab X, מעבדת הפתרונות ה"סודית" של גוגל, שעוסקת בנושאים חובקי עולם, שמטרתם, לפי החברה, לסייע בפיתוח עולמי לטובת הכלל בנושאים כמו חקלאות, מערכות צילום תת מימיות, ייצור בר קיימא וכדומה. המעבדה שתיפתח בתל אביב בקרוב תהיה השלוחה הראשונה של Lab X שנפתחת מחוץ לארצות הברית, קצת יותר מעשור לאחר הקמתה. ההודעה על פתיחת הסניף התל אביבי הופיעה בבלוג הרשמי של Lab X, בפוסט שנכתב בידי ד"ר עדי אהרון גילת. גילת הצטרפה לפני שבע שנים למעבדה והיא משמשת כמנהלת האסטרטגיה של קבוצת "ההערכה המהירה" של המעבדה. היא תחזור לארץ בעקבות פתיחת הסניף, וכנראה, לפחות בזמן ההקמה, תעמוד בראשו. "משהו שתמיד הדהים אותי כישראלית המתגוררת בעמק הסיליקון הוא עד כמה הדנ"א התרבותי של X דומה לתרבות המקצועית בה גדלתי. מדענים ויזמים ישראלים ידועים בזכות היותם לא מאורגנים, אך עם בעלי תחושת דחיפות ועם יכולת התמקדות כמו לייזר בבעיה שהם מנסים לפתור", היא כתבה בפוסט המבשר. גוגל אף יצאה בקול קורא לגבי המועמדים שהיא מחפשת עבור הסניף המקומי, שאמור להתחיל לפעול כבר בקיץ הקרוב בבית אלקטרה בתל אביב. היא מחפשת יזמים ומדענים עם מומחיות בתחומים עם אגרוטק, אנרגיה נקייה, רובוטיקה, קיימות סביבתית ועתיד המחשוב. הכוונה היא, לפחות בתחילה, לבנות כאן קבוצה מצומצמת של אנשים.