סדרת פריצות לסוכנויות ממשלתיות רוסיות נערכה בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, ומה שמפתיע הוא זהות התוקפים: סינים – כך לפי ממצאים שפרסמה היום (ה') חברת הגנת הסייבר הישראלית סנטינל וואן. החוקרים ציינו שהקוד הזדוני ששימש לפריצות דומה לכלי פריצה שקשורים למערך רחב של מרגלים מסין, שכוונו גם נגד ממשלות ביבשת אסיה בשנים האחרונות. חברת הסייבר הישראלית מייחסת את הפריצה לקבוצת ההאקרים הסינית ThunderCats. המחקר של סנטינל וואן מתבסס על דו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה – אחת מסוכנויות הביון העיקריות של השלטון במוסקבה, ומי שנדמית להיות "היורשת" של הקג"ב – וזרוע הגנת הסייבר של חברת הטלקום רוסטלקום. בדו"ח נכתב כי סוכנויות ממשל רוסיות הותקפו "על ידי שכירי חרב בסייבר, שמאחוריהם עומדים האינטרסים של מדינה זרה". הדו"ח של סוכנות הביון מתאר את קמפיין הפריצה כ-"חסר תקדים", אולם הוא לא מספק כל אינדיקציה מי עומד מאחוריו. הגילוי של התוקפים הסינים הצליח לאחר שהרוסים שחררו פיסות קוד מהנוזקה שתקפה את הסוכנויות הממשלתיות הרוסיות. התוקפים אספו נתונים גנובים מספקיות הטכנולוגיה הרוסיות המובילות יאנדקס ו-Mail.Ru, על פי המחקר. סייבר: הסינים נגד הרוסים – ולהפך מומחים ציינו כי הממצאים מצביעים על מציאות שלעתים קרובות מתעלמים ממנה בדיונים בנושא אבטחת סייבר בארצות הברית: שממשלות רוסיה וסין מנהלות מתקפות ריגול בסייבר רבות – זו נגד זו. בשנה שעברה, למשל, חשפו האמריקנים קמפיין פריצה סיני לגופים ברוסיה ובמדינות סובייטיות לשעבר אחרות. הם ציינו כי גם עצם ההודאה של ה-FSB במתקפה היא לא דבר שבשגרה. "הרעיון של תקיפות הדדיות בסיבר בין ממשלות רוסיה וסין לא אמור לזעזע", ציינו החוקרים מסנטינל וואן. "היחסים בין סין לרוסיה מורכבים וכוללים נושאים בעלי פוטנציאל נפיץ, כמו גבול משותף, וכן אינטרסים דיפלומטיים וכלכליים".

ברנרד ארנו, שעקף באחרונה את ג'ף בזוס כאיש העשיר בעולם, נחשף היום (ה') כאחד המשקיעים הבולטים בסבב הגיוס ש-Wiz, סטארט-אפ אבטחת הסייבר של אסף רפפורט, השלים באחרונה – סבב שהובל על ידי סיילספורס ושהסכום שגויס במסגרתו עמד על יותר מ-120 מיליון דולר. החברה לא מסרה את סכום ההשקעה המדויק של המולטי-מיליארדר הצרפתי, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים – מה שעושה אותו למשקיע משמעותי מאוד בסבב. ארנו השקיע ב-Wiz באמצעות קרן ההשקעות שלו, Aglaé Ventures. ההיי-טק הוא אמנם לא עיקר הפעילות שלו – ארנו הוא המנכ"ל והיו"ר של חברת האופנה LVMH, שמחזיקה בזכויות על המותג לואי ויטון – אולם נראה שגם הוא מבין את הפוטנציאל הרב הגלום באבטחת הסייבר וב-Wiz, שהיא החברה הצומחת ביותר בעולם בתחום. לשם המחשה, יחד עם הסבב הנוכחי, מגיע הסכום שהחברה גייסה ל-350 מיליון דולר – בקצת יותר משנה בלבד. Wiz הוקמה במרץ אשתקד, מעט לפני הקורונה, וניצלה את המעבר המהיר לענן ולעבודה מרחוק על מנת לצמוח מאוד בתקופת המשבר. הפתרון שלה "מנתח את כלל ההיבטים של סביבת הענן באופן מידי ומייצר מיפוי מדויק של הסיכונים בסביבה. בכך הפתרון מאפשר למומחי אבטחה להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר בסביבת הענן. הפלטפורמה של Wiz סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן, כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה, ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה – כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה", לפי רפפורט. כאמור, ארנו (ומשפחתו) הוא האיש העשיר ביותר בעולם, ועל פי הרשימה המתעדכנת של פורבס, הונו נאמד, נכון להיום, ב-192.7 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהוא הפסיד ביממה האחרונה 1.6 מיליארד. ארנו עקף לפני ימים אחדים את בזוס, שעמד בראש הרשימה במשך תקופה לא קצרה. הונו של מייסד אמזון עומד על 192.1 מיליארד דולר – ואגב, הוא הרוויח מאז העדכון הקודם של הרשימה 2.1 מיליארד. אחריהם נמצאים אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, עם 152.9 מיליארד דולר, וביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט ומי שעמד במשך הרבה שנים בראש הדירוג, עם 126.6 מיליארד. את החמישייה הראשונה סוגר מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, שההון שלו נאמד ב-119.3 מיליארד דולר.

מכבי שירותי בריאות הטמיעה בימים אלו טכנולוגיה חדשנית של הסטארט-אפ אוקטופיי (Octopai), המיוצגת בבלעדיות בישראל בידי חברת איטרניטי מקבוצת אמן. מהחברות לא נמסר היקף העסקה, אך גורמים בשוק מעריכים שהיא נאמדת בכ-1.5 מיליון שקל. הטכנולוגיה של אוקטופיי ממפה באופן אוטומטי את כל המידע הקיים במערכות ה-BI בארגונים, ומכל שכבות המטה-דטה, מרכזת אותו לפלטפורמה אחת ומאפשרת חיפוש יעיל באמצעות מנוע חיפוש חכם ומהיר. הטכנולוגיה הייחודית תאפשר למומחי הדטה של מכבי שירותי בריאות (מפתחי BI, אנליסטים, מנהלי דטה)  להגיב מהר יותר לשינויים, לאתר מידע רלוונטי, לתחקר, לבנות דו"חות ועוד, כאשר הכל נעשה במקום אחד, באופן מהיר, יעיל ובאמצעות ממשק נוח וקל לתפעול. מכבי שירותי בריאות למעשה, אחד האתגרים הגדולים של ארגונים במציאות הנוכחית הוא ההתמודדות עם שטף המידע הזורם אליהם וארגונו. כך לדוגמה, בתקופת הקורונה הוחלט לקצר את ימי הבידוד לחולי קורונה מ-14 ימים ל-10 ימים. כתוצאה מכך כל קופות החולים נדרשו למצוא במערכות המידע מי מחבריהן נדרש להישאר בידוד, ומי יכול לצאת ממנו עוד באותו היום. הפקת דו"ח שכזה מסתמכת על מידע מהמון מקורות שונים במערכות ה-BI הקיימות בארגונים, הצלבות מידע ופילוחים שונים. הטכנולוגיה של אוקטופיי, לדברי החברה, עונה בדיוק על מקרים מסוג זה, ובזכותה יכולה כעת מכבי לאתר במהירות רבה יותר במנוע החיפוש את כל המידע הרלוונטי, לבנות דו"חות, לקבל במהירות החלטות ותובנות, ולהוציאן לפועל. רונן טל, מנהל דטה ואנליטיקה במכבי שירותי בריאות: "כחלק מאסטרטגיית הדטה, בחרה מכבי שירותי בריאות בטכנולוגיה של אוקטופיי כפתרון המאפשר קבלת תמונה מלאה על זרימת הנתונים בארגון, תוך קיצור TTM בפיתוח מודלים של נתונים ואפקטיביות בעת ניהול שינויים ותחקור תקלות. בתקופה בה קצב המידע הזורם לארגון מכל האפיקים הולך וגובר, הטכנולוגיה של אוקטופיי אפקטיבית במיוחד, וכעת אנו יכולים להפיק ערכים משמעותיים מתוך המטה-דטה בזמן קצר ומפלטפורמה מרכזית אחת".   אסף בר, מנכ"ל איטרניטי. צילום: רמי זרנגר אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן, המייצגת את פעילות אוקטופיי בישראל: "ארגוני הבריאות בארץ ובעולם עומדים בשנה האחרונה בפני קצב גבוה של זרימת נתונים, במקביל לצורך בקבלת החלטות מהירות  בהתאם לשינויים המתרחשים בשטח. אוקטופיי נועדה בדיוק לשם כך, והיא מביאה למכבי שירותי בריאות בשורה משולשת, גם יעילות טכנולוגית פורצת דרך שתרכז עבורה את כל המטה-דטה תחת קורת גג אחת, גם איתור כל נתון באמצעות מנוע חיפוש חכם, וגם הפקת דו"חות וממצאים רלוונטיים תוך זמן קצר. העובדה שמכבי בחרו בנו לספק להם את השירות, היא מחמאה גדולה וחשובה לצוות ולמוצר. מכבי היא מגופי הבריאות המתקדמים בעולם ואני גאה שמעתה נעבוד איתם".

בכנס המפתחים של אפל, WWDC 2021, התייחסה החברה אל כל ההיבטים בה היא עוסקת כמעט. עם זאת, היבט אחד נשאר מחוץ לתמונה באופן בולט למדי: הדור הבא של מחשבי ה-MacBook שלה. עם זאת, חובב חד עין שם לב שבמסגרת התיוגים ליוטיוב לווידיאו שהציג את נאומי המפתח, דווקא כן נמצא סימן לכך שהחברה אולי התכוונה להציג או לדון במחשבים, או לפחת במעבדים החדשים. התיוגים היו: M1, מעבד הדגל הנוכחי של החברה המבוסס על הטכנולוגיה של ARM, אבל גם מעבדי הדור הבא, M1X, ואפילו במפורש M1X macbook pro. אפל, כנראה בלי כוונה, אישרה למעשה שהמעבדים החדשים, ויחד עימם כמובן מחשבים חדשים, נמצאים ממש בדרך. המעבד החדש של אפל, ה-M1. צילום מסך (ארכיון): נחמה אלמוג אפל, כזכור, השיקה את ה-MacBook Pro וה-MacBook Air עם המעבד העצמאי M1 בדצמבר האחרון, והוא הציע ביצועים מרשימים מאוד – כפי שלמדנו באנשים ומחשבים אחרי הסקירה שביצענו ל-Pro. האנליסטים בשוק משוכנעים שב-2022, ואולי אף בחלק הראשון של השנה, תשיק אפל את הדור הבא המלא של מעבדי ה-ARM שלה, ה-M2. עם זאת, ההערכה הייתה שכמו שבשוק הטלפונים היא משחררת מעבד ביניים עם סיומת x, מעבד שמציע שיפור מסוים של הביצועים, אך מבוסס על אותה ארכיטקטורה וטכנולוגיה, היא תעשה זאת גם עבור מעבדי המחשבים שלה. בתיוג הזו בעצם אישרה החברה את ההנחה הזו, ויותר מכך, שהשקה של מחשבים חדשים המבוססים על מכבדים שלה אינה נמצאת כל כך רחוק.

עוזיה גליל, מהאבות המייסדים של ענף ההיי-טק בישראל, הלך אמש (ד') לעולמו. בן 96 היה במותו. גליל היה ממקימי כמה חברות שהפכו לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, בהן אלרון, אלביט, אלסינט וצורן, והוא אביה של היזמית רות אלון. הלווייתו תיערך מחר בשעה 11:30 בבית העלמין שדה יהושוע (כפר סמיר) שבכניסה הדרומית לחיפה, שער תמר. גליל נולד ב-1925 בבוקרשט שברומניה תחת השם אואזיס רולינג. בילדותו הוא רכש השכלה רחבה, כולל לימוד שפות כמו אנגלית, צרפתית וגרמנית. במהלך השואה, בשנת 1941, הוא נאלץ לעזוב את רומניה בעקבות פוגרום שעשו הרומנים ביהודי בוקרשט, ובהסכמת הוריו עלה לישראל – בגיל 16 בלבד. קריירה ענפה בחברות היי-טק גליל היה מהנדס בהשכלתו וסיים את לימודיו בטכניון ב-1947. מיד לאחר קום המדינה הוא גויס לחיל הים. ב-1952, במסגרת שירותו בחיל זה, הוא נשלח ללימודים בארצות הברית, ולאחר שסיים נשאר שם עוד שנה ועבד בשיקגו ביחידת המחקר והפיתוח המקומית של מוטורולה. עם שובו לישראל ב-1954 הוא מונה למנהל המו"פ של מערכות אלקטרוניות בחיל הים – תפקיד שבו שימש עד לפרישתו ב-1957. בחמש השנים שלאחר מכן עמד גליל בראש המחלקה לאלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה של הטכניון. ב-1962 ייסד גליל את אלרון, שהחלה כמעבדה פרטית בביתו. הוא עמד בראש החברה במשך 37 שנים, כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים. עם השנים הפכה אלרון לקונצרן של חברות פרטיות וציבוריות בתחום ההיי-טק. בנוסף, הוא היה במהלך השנים יו"ר דירקטוריון אלביט, יו"ר דירקטוריון צורן קורפ וחבר מועצת המנהלים בכמה חברות, בהן אלסינט ואורבוטק. ב-1999 פרש גליל מתפקידיו באלרון ובאלביט והקים את Uzia Initiatives and Management (עוזיה יזמויות וניהול), שטיפחה עסקים חדשים בתחומי התקשורת הסלולרית, התקשורת של מידע רפואי והאי-קומרס. בנוסף, הוא עסק בפעילות ציבורית: גליל שימש כיו"ר הדירקטוריון הבינלאומי של הטכניון בין 1980 ל-1990 וכסגן יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל. פרסים והוקרה גליל זכה על פועלו לקידום התעשייה בישראל בפרסים ובעיטורי הוקרה שונים, ובראשם פרס ישראל, שאותו הוא קיבל ב-1997. כמו כן, הוא זכה בפרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים, תארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון, מכון ויצמן, המכון הפוליטכני בניו-יורק (שני תארים), מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בן גוריון, ועוד שורה ארוכה של פרסים. הוא היה נשוי פעמיים. מנישואיו הראשונים, לציפורה, נולדו בנותיו, דניאלה ורות אלון. אשתו השנייה, אלה לביא, עבדה לצידו באלרון במשך 30 שנים. לפני כשלושה חודשים החליטה עיריית חיפה להקים פארק על שמו, בכניסה הצפונית למנהרות הכרמל. "בזכותו התעשייה הישראלית הפכה לשם דבר עוד בראשית דרכה" עם היוודע דבר מותו החלו לזרום למשפחתו הספדים והודעות השתתפות באבל. בתו, רות אלון, כתבה הבוקר: "אכן, היה לי אבא 'גדול מהחיים', מכל הבחינות. ואם הוא שימש השראה למי מאיתנו, בדרכו הצנועה ובחזונו הענק – זכינו. אבל בשבילי הוא היה קודם כל אבא, אבא שלי". מהתאחדות התעשיינים נמסר: "עוזיה היה אחד מאבות תעשיות הביטחון וההיי-טק בישראל, ובין השאר בזכותו התעשייה הישראלית הפכה לשם דבר עוד בראשית דרכה, והתפרסמה בכל העולם כתעשייה עצמאית ומתקדמת. המצאותיו היו בשעתן חוד החנית הטכנולוגית הביטחונית וזכו לפרסום בכל העולם. הישגים עצומים אלה לא שינו את עוזיה, ועד תום ימיו היה אדם צנוע ועניו. אנחנו מבכים את מותו ומוסרים את תנחומינו למשפחה. התעשייה הישראלית איבדה היום את אחד מבניה".

שם ותפקיד: שרי סימן טוב, מנהלת קריאייטיב באיטרניטי (eternity). תפקידים קודמים: סמנכ"ל קריאייטיב ומנהלת מח' קריאייטיב בפרסום 'פוגל'. השכלה ושירות צבאי: שירות במפקדת קצין רפואה ראשי, לימודי קולנוע וטלוויזיה באונ' תל אביב. משפחה: אם יחידנית לבן 17. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? העיסוק המרכזי שלי הוא יצירתיות ורעיונאות. רוב השנים יישמתי ועדיין מיישמת אותו בעולם השיווק הקלאסי אבל מאז ומתמיד נלהבתי מחדשנות טכנולוגית, ואני רואה עצמי כ-Early adopter. בסיס הטכנולוגיה הוא יצירתיות ויצירת ערך, ואלה נקודות החיבור שלי. להיות חלק מצוות המפתח רעיון מאפס, להפוך אותו לנגיש, להשפיע על חוויית הלקוח וליצור מהפכה בתחום שמעולם לא נגעו בו קודם, זו תחושה מלאת סיפוק. החברה עוסקת בנושא הקשה והכאוב בחיים – אבדן חיי אדם. אבל לראשונה, מאפשרת לעבור את שלב האבל ולבנות עולם של זיכרון בדרך ידידותית ועדכנית, ובאופן המאפשר להחיות יחד זיכרונות ולשמר אותם לנצח במרחב הדיגיטלי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מאחר שאני "אורחת" בתעשייה ולא חלק אינטגרלי ומתמשך ממנה, המבט שלי הוא חיצוני. מההיכרות שלי, אני לא חושבת שיש אפליה מכוונת, אלא קיים אי שוויון בנקודות הזינוק, מה שמשפיע הלאה. נדרשת מהפכה וקידום נשי עוד משלב ההסללה לחינוך, וכמובן גם בשירות הצבאי, משם לרוב גם נבנה המסלול הלאה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא. לא בתעשיית הפרסום ולא בעולמות הטכנולוגיה. באיטרניטי מנהל אותי מנכ"ל צעיר ומוכשר בן 30. ענייני, מפרגן ומעריך.

החודש מציינים בישראל ובעולם את חודש הגאווה הבינלאומי. כמו בכל שנה, נציגות הפורום הגאה אאוטפורס (OutForce) של סיילספורס ישראל, החליטה גם הפעם לקחת את החגיגות צעד קדימה, עם מגוון רחב של פעילויות פנאי ייחודיות לעובדי החברה, לצד הפגנת תמיכה באירועים המרכזיים ברחבי הארץ. כמו כן תוכלו להיתקל במעורבות משמעותית ברשתות החברתיות, אשר יצבעו בצבעי הגאווה ויקדמו באופן שוטף פוסטים מעצימים המספרים את סיפורם של העובדים הגאים. מאז הקמתה חרטה סיילספורס (Salesforce) העולמית על דגלה את השוויון והגיוון כערכים מרכזיים אשר מהווים עמוד תווך למדיניות החברה בתחומים השונים, והתחייבה לפעול במסירות למען סביבת עבודה אשר מאפשרת לעובדים להביא את עצמם לידי ביטוי כחלק מחברה סובלנית, שוויונית ומכילה. כך למשל, בין היתר ועל מנת לתמוך בזכותו של כל אדם להקים משפחה, סיילספורס מציעה מענק שנתי של 36,000 שקל, לטיפולי פוריות או אימוץ כהטבה לכל העובדים, ללא הבדלי מגדר ונטייה מינית. במסגרת המאמץ לקידום השוויון החברתי והמגדרי, הקימה סיילספורס את פורום אאוטפורס הגלובלי, הפועל לאורך כל השנה למען קידום זכויות הקהילה הגאה וקידום שיח מגדרי, שוויוני ומכבד בחברה. את הפורום בישראל מוביל עידן לירון-ליבנה, לצד וועדה אשר כוללת כ-17 עובדי ועובדות חברה. כחלק מהפעילות השוטפת, מעניק הפורום רשיונות בחינם לגופים ייעודיים בקהילה, ומסייע בהטמעת מערכות החברה ללא עלות, וזאת במקביל ליוזמות התנדבות פרטניות ותרומות כספיות לארגונים ועמותות לאורך השנה. כמו כן, במשך כל השנה מתקיימות הרצאות, סדנאות וחשיפה לסיפורים אישיים של עובדים ועובדות גאים, למען שמירה על שיח פתוח וחופשי. בחודש הקרוב יציע הפורום לעובדי החברה מגוון הרצאות ואירועים בסימן גאווה. אירועי חודש הגאווה בחברה יתחילו באירוע פתיחה חגיגי בהופעתה של אריקה היסטרקיה, מיס אמריקה, מלכת הדראג הישראלי, אשר שינתה את פני תרבות הדראג המקומית בהפקות ענק שלא נראו כמותן, וימשיכו ב"שעת סיפור גאה" עם האחת והיחידה, סוזי בום, שתספר את סיפורה האישי חוצה הגבולות. בהמשך החודש, תתקיים הרצאה מרתקת במיוחד עבור חובבי קלאסיקות הילדות שבינינו "הטוב, הרע והממוגדר", מאת עומר מזרחי, מאייר ואנימיטור, אשר יסביר על ייצוגים מגדריים ולה"טבים תחת המותג האהוב דיסני ויתעמק בשאלות מוכרות כמו – מי יותר פמיניסטית מולאן או אלזה? האם טימון ופומבה הם למעשה ייצוג לקהילה הגאה? ועל איזו מלכת דראג מבוססת דמותה של אורסולה? דיילי ציפי צפתה בתכניות לחגיגות, חזרה עם תמונות, והתמלאה גם היא בגאווה סיילספורס ישראל, אירוע פתיחת חודש הגאווה. צילום: יח"צ דף סיילספורס ישראל שהתקשט לכבוד חודש הגאווה. צילום מסך

ההנפקה של מאנדיי יוצאת לדרך: החברה הישראלית תתחיל להיסחר היום (ה') בנסדא"ק בשווי גבוה מהצפוי – של 6.8 מיליארד דולר. בשבוע שעבר פורסמו הערכות לפיהן ההנפקה תבוצע על פי שווי של שישה מיליארד דולר. החברה תנפיק 3.7 מניות רגילות במחיר לציבור של 155 דולר למניה. בנוסף, מאנדיי העניקה לחתמים אופציה למשך 30 יום לרכישה של עד 370 אלף מניות רגילות נוספות במחיר ההנפקה הראשונית. המניות צפויות להיסחר בשוק הגלובל סלקט בנאסד"ק תחת סמל המניה MNDY. ההנפקה צפויה להיסגר ביום ב' הקרוב, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים. גולדמן זאקס וג'יי.פי. מורגן ישמשו כמנהלים מובילים בהנפקה, יחד עם אלן קומפאני וג'פריס כמנהלים מובילים משותפים. מאנדיי מייצרת מוצר לניהול פרויקטים, שתכליתו היא לשפר את העבודה בצוות הפרויקט. היא נוסדה ב-2012 על ידי רועי מן, המנכ"ל, וערן זינמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה מעסיקה צוותים בתל אביב, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, מיאמי, שיקגו, לונדון, קייב וסידני. הפלטפורמה שלה משמשת מעל 127 אלף לקוחות במעל 200 תעשיות ביותר מ-190 מדינות. היא הצטרפה לרשימת חדי הקרן (חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר) ב-2019 ובאותה השנה ביצעה את סבב הגיוס האחרון שלה, על פי שווי של 1.9 מיליארד. בנובמבר אשתקד היא סומנה על ידי חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ כאחת מחברות ההיי-טק שעומדות לכבוש את העולם. ההכנסות של מאנדיי צמחו ברבעון הראשון של השנה ב-85%, אבל מהצד השני, ההפסד הנקי שלה זינק ביותר מפי שניים ל-39 מיליון דולר וזינוק של 90% בהפסד התפעולי. מאנדיי מצטרפת לארבע חברות ישראליות נוספות שהונפקו השנה בנסדא"ק, בהן חברות ההיי-טק פלייטיקה וסימילארווב.