מארק צוקרברג פרסם אתמול (א') – ה-4 ביולי, שהוא יום העצמאות האמריקני – סרטון שלו גולש, כשהוא אוחז בדגל ארה"ב, בליווי שיר הקאנטרי Country Roads. לכאורה מדובר בדרך לגיטימי לציין את היום המרגש, אבל במדיה החברתית, מסתבר, היו רבים שסברו כי האקט מעט תמוה, שלא לומר – תלוש מהמציאות. סרטון הגלישה של מייסד ומנכ"ל פייסבוק (Facebook) הצליח לעורר עניין ביושבי המדיה החברתית, ומסיבות שונות. הקליפ ששיתף צוקרברג – המולטי מיליארדר והיזם שלא כולם מעריכים במיוחד כיום כנראה – הפך לוויראלי. ואולם תיעודו של "צוקי" על הגלשן החשמלי שלו, גולש באגם, כשהדגל האמריקני אחוז בידו מתנופף ברוח ושירו של ג'ון דנבר מתנגן ברקע, זכה לא רק לשיתופים אלא גם לשלל ביקורות. הסרטון שאורכו דקה שותף בחשבון האינסטגרם (Instagram) האישי של צוקרברג, שהוסיף לו את הכיתוב: "4 ביולי שמח! אממ" וזכה מיד בעניין הציבור. הקליפ צבר 1,618,411 צפיות בחלוף 12 שעות מאז פרסומו. אבל עיקר הסיפור הוא הביקורות וההתייחסות של אומת הסושיאל לשיתוף. רבים מיהרו לטוויטר (Twitter) כדי להגיב לסרטון הגלישה, והפלטפורמה הוצפה בתגובות מעורבות. בעיני חלק מהמתייחסים נראה כי ניסיונו של האיש שהביא לעולם את פייסבוק לכבד את ארצו מעניין, והיו מי שתיארו את המעשה כ"קוּל", אך מאידך הוא גם זכה לקטילות שונות. משתמש אחד צייץ בטוויטר, "אני מניח שאם אתה מארק צוקרברג, אתה יכול ללכת, הו רגע הוא גולש באוויר… ג'ון דנבר? לא, פשוט לא". I guess if your Mark Zuckerberg, you can walk on, oh wait he is surfing on air.. John Denver? No, just no. https://t.co/uPNhXv8320 — WhiterShdOfPale (@Cherye48635212) July 5, 2021 משתמש אחר כתב: "אוקיי אבל ברצינות, האוקיאנוס בוער, העולם גווע ממגיפה, האדמה חרוכה, לאף אחד אין עבודה, ובזמן הזה מארק צוקרברג בילה את 18 החודשים האחרונים בזריקת כידונים, וירה בחצים, והתאמן בגלישה בידיים חופשיות לסרטונים של ה-4 ביולי. משהו בהחלט קורה". בעוד אחר התבדח: "זוק בדרך למסור את נתוני המשתמשים הפרטיים שלכם לממשלת ארה"ב". משתמשת טוויטר אחרת כתבה: "אני לא יכולה להסביר מדוע, אבל צחקתי על זה במשך עשר דקות, לפחות. איזה גולם". והיה מי שצייץ: "הלוואי שהיו יכולים להחזיר את ג'ון דנבר לחיים רק כדי שהוא יתבע את מארק צוקרברג על זה". I wish they could bring John Denver back to life just so he could sue Mark Zuckerberg for this. pic.twitter.com/SDAWsIByOh — The Hoarse Whisperer (@TheRealHoarse) July 4, 2021 וושינגטון, מאחוריך הבלוגר מתיו יגלסיאס התייחס לקליפ וכתב: "הנה מארק צוקרברג שמוכיח שהוא לא רק עשיר מכם, הוא גם יותר פטריוטי". "צוק באמת עושה את שלו כדי שמייסדי הטכנולוגיה ייראו נורמליים", צייץ מנכ"ל Box, אהרון לוי. הגולשים גם מצאו בקלות ריפור של צוקרברג לאקט ההיסטורי המפורסם של ג'ורג' וושינגטון, מי שהיה אחד האבות המייסדים של ארצות הברית ונשיא הראשון, בין השנים 1789 עד 1797. ב-26 בדצמבר 1776, כחלק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, חצו וושינגטון והצבא הקונטיננטלי המורד שלו את נהר הדלאוור, במהלך שהביא לכינון המדינה והפך לסימבולי. הסצנה תועדה בציור מפורסם של האמן עמנואל לויצה, והיו מי שסברו שצוקרברג התייחס אליה בעצם בסרטון שהעלה. בין הגולשים נשמעו טענות שצוקרברג משווה בין עצמו לבין המייסד המהולל, ואולי פשוט שהוא רמז בכך לשאיפות נסתרות עתידיות. Telling my kids this was Washington crossing the Delaware pic.twitter.com/VNe3avmJnR — Dan Toomey ☕️ (@dhtoomey) July 4, 2021 צוקרברג העלה לרשתות החברתיות בעבר מספר סרטונים בהם הוא "מרחף" על גלשנים חשמליים. בקיץ 2020, צילום שלו על הגאדג'ט בהוואי הפך לוויראלי אחרי שניכר כי המנכ"ל המפורסם מרח שכבה עבה של קרם הגנה על פניו, מה שגרם למספר אינסופי של ממים. אם אתם משתייכים למתלהבים מהתיעוד, והתמלאתם תשוקה לחגוג בדרך דומה – על פי הביזנס אינסיידר, המכשיר שבו השתמש צוקרברג בתיעוד האחרון הוא גלשן חשמלי מסוג Lift Foils efoil, ומחירו 12,000 דולר ליחידה.      

ב-5 ביולי 1994, ג'ף בזוס ורעייתו דאז מקנזי סקוט פתחו חנות ספרים מקוונת במוסך ליד סיאטל. העסק הצנוע הזה הפך ברבות השנים לאחד התאגידים הגדולים והחזקים בעולם: אמזון (Amazon). בזוס מנהל את החברה מאז, אבל היום (ב'), בדיוק בחלוף 27 שנים, זה נגמר – בזוס, האיש העשיר בתבל, עוזב את כס המנכ"לות ונשאר "רק" היו"ר של הענקית מסיאטל. את תפקידו יתפוס מי שכיהן עד כה כמנכ"ל אמזון ווב סרביסז (WAS), אנדי ג'סי. בזוס לא עומד לבלות את זמנו הפנוי בבטן-גב, או לפחות כך נדמה. הפרויקט הגדול הבא שלו כבר בפתח. בחודש שעבר בישר לעולם כי הוא עומד לקראת טיסה אל החלל. "חלמתי לצאת לחלל מגיל חמש. אני אקח את המסע הזה עם אחי ב-20 ביולי", עידכן המולטי-מיליארדר. בטיסתם זו, על רקטה המכונה "ניו שפרד" של חברת החלל של בזוס בלו אוריג'ין (Blue Origin), יארחו האחים, ג'ף ומארק, גם נוסע אלמוני שקנה ​​את הכרטיס המיוחל במכירה פומבית שהתקיימה ביוני תמורת 28 מיליון דולר. מדובר בפרויקט ענק, אולי אף מסוכן, ובטח כזה שיעורר הדים אין ספור, ואולם התענוג יגזול מבזוס רק 11 דקות, כיון שהטיסה היא בעצם גיחה מהירה במיוחד אל מחוץ לאטמוספירה. מספר אחד בעשירי תבל. ג'ף בזוס. צילום מסך מפורבס הרבה מיומניות בעסקים והמון דולרים בכיסים אז מה יעשה המנכ"ל הפורש של אמזון בזמן שיתפנה לו אחרי שינחת בחזרה על כדור הארץ? ובכן, בזוס לא עומד להקדיש את זמנו רק לעסקי החלל של בלו אוריג'ין, או לעיתון שבבעלותו, הוושינגטון פוסט, אלא גם לפרויקטים מסקרנים – כמו למשל לעיסוקיהן של קרנות פילתרופיות שייסד, Bezos Day One Fund ו-Bezos Earth Fund, העוסקת בפתרונות למשבר האקלים – שעליהם הוא עדיין לא דיווח לעולם. מה שבטוח הוא שהשפעתו של בזוס על אמזון עשויה להישאר גדולה וזאת ראשית כיוון ש-בזוס הוא הבעלים של עשרות מיליוני מניות החברה, שנית משום שהוא האדם העשיר בעולם, ובנוסף, ובעיקר – משום שהוא פשוט יודע למנף את עסקי החברה, כפי שמספרים הנתונים. גירושים יקרים במיוחד. מקנזי סקוט (לשעבר בזוס). צילום: The Giving Pledge תחת שרביטו של בזוס הפכה חברת המסחר האלקטרוני לאחת החברות הציבוריות החשובות בעולם, כששווי השוק שלה עומד כיום על 1.8 טריליון דולר. תוך כדי התהליך הזה הונו של בזוס עצמו גדל ב-12,425% – או במספרים: ההון של בזוס גדל ב-196 מיליארד דולר מאז 1998, אז הופיע לראשונה ברשימת פורבס 400 של האמריקנים העשירים ביותר, עם שווי נקי של 1.6 מיליארד דולר. למרות גירושין יקרים מאשתו לשעבר מקנזי בשנת 2019, לה העניק סכום עתק מהונו – 25% ממניות עסקיו באמזון, שבהתבסס על שווי השוק של ענקית המסחר אונליין אז היו שווים כ-35 מיליארד דולר – כספו של בזוס המשיך לצמוח בשנים האחרונות. הונו גדל ב-73% מאז אותה שנה, ועכשיו הוא שווה כמעט 202 מיליארד דולר, כך על פי פורבס. וזה הסכום האגדי שהופך אותו לאדם העשיר ביותר על פני כדור הארץ. ומה צופן העתיד לאמזון? אמזון של ימינו כבר אינה עושה את הונה ממסחר אונליין, אלא שעסקי הענן שלה, AWS, עם שירותי IT ושטח אחסון באינטרנט, הם מקור רווחיה העיקרי. לפיכך רק הגיוני ש-ג'סי, ראש החטיבה הזו, הוא מי שנבחר לאייש את משרת מנכ"ל אמזון הנחשקת. נכנס לתפקיד מנכ"ל אמזון. אנדי ג'סי. צילום: יח"צ פלטפורמת הענן של אמזון AWS, שמשמשת חברות ואפליקציות רבות, כמעט שהכפילה בשלושה את המכירות ברבעון האחרון שלה, בהשוואה של שנה מול שנה, שהגיעו להיקף של 13.5 מיליארד דולר, והכנסות התפעול שצמחו בלמעלה מ-35%, ל-4.2 מיליארד דולר. המשמעות היא ש-AWS סיפקה לאחרונה כמעט מחצית מהרווח הנקי של אמזון, ואפשר להמר שזה יהיה גם הכיוון שבו תתמקד הענקית יותר בעתיד הקרוב.

בהמשך לשימוע שנערך בנושא, החליט משרד התקשורת להטיל על הוט טלקום קנס כספי בסכום של כשישה מיליון שקלים בשל אי יישום הוראות השוק הסיטונאי. בהתאם להוראות, החברה הייתה אמורה להתחיל לאפשר את פעילות השוק הסיטונאי על גבי הרשת שלה החל ממאי 2015. בפועל, ואף לאחר שנקבעו תעריפים מפוקחים לשירותים במהלך שנת 2017, הוט החלה באספקת השירות רק במהלך שנת 2018, וגם לאחר שהחלה, החברה הערימה קשיים על ספקי אינטרנט ללא תשתית בחכירת מקטעי תשתית ושיווקם לצרכנים, שלא אפשרו לספקיות השירות לספק שירותים באורח תקין לצרכנים. במסגרת הליך הפיקוח, מצא המשרד כי התנהלות החברה לא אפשרה פעילות שוק סיטונאי תקינה על גבי הרשת שלה, באופן שהביא הלכה למעשה להדרת המתחרות מהרשת שלה ולמניעת התפתחות התחרות. לדברי המשרד, הפגיעה התחרותית אינה מסתכמת בחסמים למעבר מנויים לשוק סיטונאי, אלא בפגיעה לטווח ארוך, שיש לה השלכות על פיתוח רשתות מתקדמות של המתחרים, שהתועלת שלהן למשק ולציבור בישראל רבה ומגוונת. שר התקשורת, יועז הנדל, ציין, כי "בהתאם למדיניות המשרד, נמשיך להפחית רגולציה, לעודד פריסת תשתיות ולהטיל קנסות כבדים על מי שיפגע בתחרות. אסור שהפרות החוק ישתלמו". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, אמרה, כי "משרד התקשורת ימשיך לפעול בנחישות להבטחת התחרות בשוק התקשורת, ולא נהסס להטיל עיצומים נוספים על חברות שיפגעו בה". מהוט נמסר בתגובה, כי "הוט קיימה ומקיימת את הוראות רפורמת השוק הסיטונאי באופן מלא, ומופתעת מהחלטת המשרד להטיל עליה עיצום כספי בסכום דרקוני ולא מידתי וללא תשתית עובדתית ראויה".

המכללה האקדמית תל אביב-יפו חנכה באחרונה בית ספר חדש למערכות מידע. הקמת בית הספר תהפוך את לימודי מערכות המידע במכללה למסגרת עצמאית, עם תואר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. עד כה התנהלו לימודים אלה במסגרת בית הספר לניהול וכלכלה, והבוגרים קיבלו תואר BSC. בראש בית הספר החדש תעמוד הדיקנית, פרופ' רותי גפני, שיזמה את המהלך להקמתו ועומדת בשנים האחרונות בראש החוג למערכות מידע במכללה. "המטרה בהקמת בית הספר היא להציב זרקור על מקצוע מערכות המידע, שהגיע לבשלות, וראוי למקום משלו באקדמיה ובתעשייה", אמרה. מה ילמדו בבית הספר החדש? הלימודים בבית הספר יכסו את כל המקצועות הנדרשים כיום מאיש מערכות מידע – מהתיאוריה ועד לפרקטיקה. הסטודנטים ילמדו החל מייזום, ניתוח ואפיון של מערכת, עבור בקביעת ארכיטקטורה, בפיתוח ובאבטחת מידע, ועד ליישום והטמעה. לשם הכנת הסטודנטים יילמדו גם קורסי בסיס – הן בפן הניהולי-עסקי (כלכלה וחשבונאות) והן בפן הטכנולוגי (מדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה ועוד). "בנוסף", אמרה פרופ' גפני, "ניתן לסטודנטים את הכישורים הנדרשים כיום במקומות עבודה, למשל: עבודת צוות, הובלת צוותים, הצגת פרזנטציות ופרויקטים בפני קהל, התנסות בניתוח כולל של מצבים, לימוד עצמי וחקירת נושאים באופן עצמאי". לימודי מערכות המידע ילוו בהתמחות באבטחת סייבר או בחדשנות דיגיטלית, או ללא התמחות. בנוסף, מתוכננות פעילויות כמו האקתונים, למידה מעשית ותכנון וביצוע פרויקטים. חלק מהפעילויות יבוצעו בשיתופי פעולה עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל. 98% מבוגרי החוג למערכות מידע עובדים בתעשייה במכללה האקדמית תל אביב-יפו מציינים כי לאור השפעות החדשנות הטכנולוגית על שוק העבודה, הביקוש לתואר ראשון במערכות מידע גבוה ביותר, ומתגאים בעובדה ש-98% מבוגרי החוג עובדים בחברות היי-טק, חלקם בתפקידי מפתח. למעשה, הגידול המשמעותי במספר הלומדים בחוג למערכות מידע הוא אחת הסיבות להקמת בית הספר החדש. כיום לומדים בחוג יותר מ-700 סטודנטים, והערב יוענקו תעודות בוגר.ת ל-160 סטודנטים שסיימו בשנה שעברה ובגלל הקורונה לא ניתן היה לקיים את הטקס. במכללה כולה לומדים כ-16 אלף סטודנטים.ות במסלולי תואר ראשון ושני בחמישה בתי ספר שונים. כעת מצטרף אליהם בית הספר למערכות מידע, וכבר הוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה לאישור לימודי תואר שני בתחום. פרופ' גפני היא בעלת ניסיון עשיר בתחום מערכות המידע בתעשייה – בניהול פרויקטים וניתוח מערכות. כמו כן, היא עוסקת במחקר ומפרסמת בכנסים ובכתבי עת בינלאומיים. ב-2019 היא זכתה בפרס מפעל חיים על פעילותה האקדמית בפיתוח תחום מערכות המידע מטעם המכון הבינלאומי לניהול ידע יישומי. היא אמרה לאנשים ומחשבים כי "מערכות המידע הן תחום מתפתח, הכולל מגוון רחב של תפקידים ואפשרויות תעסוקה. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה והדרישה לריחוק חברתי, ההכרה בתחום זה קבלה משנה תוקף, שמאיץ את ההתפתחות שלו, והוא יישאר רלוונטי גם לאחר סיום המגפה. השוק צמא לבוגרים בעלי ידע מתאים ועדכני בתחום". לדבריה, "שנת הלימודים האחרונה, שנוהלה על רקע הקורונה, הייתה מאתגרת מאוד, ורובה נוהל בזום – אבל אני שמחה ששמרנו על מסגרות הלימודים. כעת אנחנו מתחילים לחזור ללימודים פרונטליים, ואני מקווה שזה יימשך כך".

"ההאקרים שתקפו אותנו בכופרה חיפשו כסף. הם התמקדו רק בלקוחות סופיים, ובחרו שלא לתקוף כ-50 ספקיות שירות, MSP", כך אמר פרד ווקאלה, מנכ"ל קסיה (Kaseya). ווקאלה התייחס למתקפה של קבוצת ההאקרים הרוסית REvil, שפגעה בסוף השבוע במאות חברות ברחבי העולם, רבות מהן בארה"ב. היקף הנפגעים מהמתקפה לא ידוע והוא מוערך בעשרות אלפים. מומחים ציינו, כי תזמון המתקפה, יומיים לפני יום העצמאות של ארה"ב – אינו מקרי. במסגרת מתקפת הכופרה, ההאקרים השביתו חלק ממערכות ה-IT של הקורבנות, ודרשו דמי כופר לשחרור נעילת המחשבים – 50 אלף דולרים מארגונים קטנים, וחמישה מיליון מארגונים גדולים. המתקפה אירעה בכמה מדינות, בהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, קנדה וקולומביה. המתקפה בוצעה באמצעות חדירה לכלי לניהול מרחוק של רשתות בשם Kaseya. מומחי אבטחה העריכו, כי זו אחת המתקפות הגדולות ביותר על שרשרת האספקה, שנזקה עלול להיות רב כמו המתקפה שאירעה על סולארווינדס (SolarWinds). "אנו בעיצומן של החקירות", אמר ווקאלה, "אנו בני מזל שזה קרה בסמוך ל-4 ביולי, יום העצמאות של ארה"ב, כך שרבים מהלקוחות אינם עובדים. לו המתקפה הייתה מתרחשת בשבוע עבודה רגיל, היא הייתה אסונית הרבה יותר". יוחאי כורם, מנכ"ל סייברינט. צילום: יח"צ לדברי יוחאי כורם, מנכ״ל סייברינט (Cyberint), "המתקפה הזו היא חלק מתופעה רחבה, שבה האקרים פוגעים בחברות בצורה אנושה. לאחר שזוהתה התקיפה, קסיה השביתה את תוכנת השירות (SaaS) שלה כצעד זהירות והמליצה ללקוחותיה לכבות כל שרת VSA מקומי". לדברי יוסי רחמן, מנהל תחום המחקר בסייבריזן, "המתקפות האחרונות על שרשראות האספקה במוצרי תוכנה הוכיחו את פוטנציאל הנזק האדיר שלהן. תוקפים המכוונים למוצרים המשמשים לניהול נכסי IT חודרים לארגונים בדלת הקדמית, תוך ניצול לרעה של האמון שארגונים נותנים cספק של המערכת ושל רמת ההרשאות הגבוהה ההכרחית לתפעול מוצרים אלו. יוסי רחמן, מנהל תחום המחקר בסייבריזן. צילום: יח"צ "כדי לצמצם את הסיכון להיפגע ממתקפות כופרה, אנו ממליצים לכל ארגון, ספקי תוכנה ולקוחות כאחד, להקפיד על פרקטיקות אבטחת מידע, הכוללות, בין היתר, הקפדה על עדכוני אבטחה שוטפים, נוהלי אבטחה ברורים, תוך מתן דגש על תהליכי פיתוח קוד וכלים להגנה ותגובה מהירים לאירועי אבטחת מידע".

שם ותפקיד: קייט יולנסקי-אהרון, תפעול מוצר בחברת מורפיסק (Morphisec). ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. תפקידים קודמים: מנהלת אתרים (Webmaster),מנהלת דיגיטל, מנהלת תוכן. השכלה ושירות צבאי: בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח ותואר שני בהיסטוריה יהודית. משפחה: נשואה + 3 ילדים (10, 5, 3) מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למעשה, לאחר שעליתי לארץ מארה"ב לאחר התואר הראשון בגיל 22, החיים שלי השתנו מקצה מקצה. המצאתי את עצמי מחדש – מזהות לאומית, משפחתית, ועד מקצועית. תוך כדי חיפוש אחרי דרכים יותר טובות להתפרנס ממגוון תפקידים סטודנטיאליים שלא שילמו את שכר הדירה התל אביבי שלי, התגלגלתי לעולם ההיי-טק ועברתי מתפקידי תמיכה לתוכן לקידום אתרים ולבסוף לניהול אתרים. בתחילת הדרך לא חשבתי שאשאר בתחום ההיי-טק ואפילו התחלתי להגיש מועמדות לדוקטורט, אבל בסוף דבקתי בתחום כי הטכנולוגיה (והתפקידים הנושקים לה) מספקת הרבה מאוד הזדמנויות למידה – ואף יותר מאתגרות ממה שמצאתי באקדמיה. בנוסף, אני גאה שבחרתי לאתגר את עצמי עם תכנים מחוץ לתחום הנוחות שלי. היו לא מעט פעמים שרציתי לסגת לאזורים מקצועיים יותר נוחים, אבל מייקאובר מקצועי לא חייב לבוא בבת אחת. במקרה שלי, אני ממשיכה ללמוד, ,להשתפר ולהעמיק את הקשר שלי לתעשייה עם כל אינטראקציה של עצמי – וזה הכוח הממכר ומרגש של ההיי-טק. אני עובדת בתחום הכי דינמי בעולם – בור ללא תחתית של אפשרויות ולמידה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? חוץ מבדיחות על "טסט הסבתא/האמא" שצצות מדי פעם, שמתכוונות לכך, שאלה הכי חסרות הבנה טכנולוגית, אני חושבת שלא. אבל – וזה אבל גדול מאוד – ההיי-טק לא קיים בבועה. החברה עצמה עדיין לא שם, לכן נשים מוצאות את עצמן במצבים מאוד לא פשוטים עם ציפיות להיות ההורה העיקרי/מנהלת הבית מצד אחד, וציפיות מאוד גבוהות בעבודה מצד שני. אבל עם ביטחון בעובדים וגמישות כמו שיש במורפיסק, יש תקווה גם לגברים וגם לנשים להיות שותפים מלאים בעבודה ובבית ולא לקבל הרמת גבה אם יוצאים בשלוש כדי להגיע למסיבת גן, וכו'. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? האתגר הכי גדול שלי היום הוא מאבק עם עצמי. למרות שלא נתקלתי באפליה מהסביבה, אני בעצמי עדיין שומרת על מנגנונים וסימני שאלה מהעבר שמעוררים בי חוסר ביטחון בקשר להשתתפותי כשותפה מלאה בחברה טכנולוגית, היות שאני לא מתכנתת. עם זאת, לדעתי מדובר לא בבעיה של תוכן, אלא של גישה: לנשים ובנות בדרך כלל הרבה יותר קשה להתנסות להיכשל – דרישת סף, לכל הדעות, בעולם הטכנולוגי – כי יש עלינו הרבה לחצים שונים להיות מושלמות. המטרה שלי היא להתנער מציפיות חיצונית ולא להתבייש להיות טועה (או צודקת!), רועשת, ופשוט אני. אני ממשיכה להיכשל, להצליח, אבל בעיקר ללמוד, כי החוסן שלי בחיים וגם בתעשייה.

דטה סיינס גרופ, המפתחת פתרונות ומודלים לארגוני אנטרפרייז, הודיעה היום (ב') על מינויו של ד"ר אדם קובני לדירקטור למדעי הנתונים. במסגרת תפקידו הוא יוביל פרויקטים בתחום למידת המכונה והאלגוריתמים. ד"ר קובני הוא מדען נתונים בכיר, המתמחה בבינה מלאכותית ובלימוד מכונה. מאחוריו 16 שנות ניסיון בתחום ההיי-טק, שמתוכן התמחה, במשך 11 שנים, בעולמות ה-AI וה-ML. בתפקידו הקודם הוא שימש כחוקר בכיר בתחומים אלה באינטל, ואף קיבל את פרס המצוינות מטעמה. לפני כן הוא היה חוקר שותף במאגד אינפומדיה, שם עסק בהיבטים שונים של AI בפרויקט הביג דטה הממשלתי. ד"ר קובני אף שימש כמרצה במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע ובמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול בהתמחות מערכות מידע, תואר שני בהנדסת מערכות נבונות ודוקטורט בלמידת מכונה – כולם מהאוניברסיטה הדרומית.

22 מורים למדעים ולטכנולוגיה מחמישה מחוזות בגאנה סיימו באחרונה את המחזור הראשון של תוכנית הכשרה טכנולוגית ייחודית למורים שנערכת במדינה. חלקכם ודאי שואלים את עצמכם: מה לנו ולסיום מחזור להכשרת מורים בגאנה? ובכן, יש כאן פן ישראלי: המיוחד בסיפור הזה הוא שאת ההכשרה קיבלו המורים מידי צוות של מומחים מטופאודיו, שהמנכ"ל שלה הוא איש ההיי-טק הוותיק יואב ברוך. עוד דבר מעניין הוא שאלה שעברו את ההכשרה יהפכו להיות מכשירים: המורים שסיימו את התוכנית יעבירו הכשרות למורים נוספים במחוזות שמהם הם הגיעו. בכך הם יסייעו לקידום הטמעת תוכניות למידה החדשות ברחבי המדינה האפריקנית – מגיל הגן ועד לתיכון. מדובר בפרויקט במימון בינלאומי, שנועד לקדם את האוריינות הדיגיטלית בעולם השלישי. היוזמה לפרויקט בגאנה היא של חברת הטכנולוגיה והאלקטרוניקה הדרום קוריאנית האייר, שמשתתפת במימונו, יחד עם הבנק העולמי. הלימודים נמשכו ארבעה חודשים, עם שש שעות לימוד שבועיות. יצוין כי ההחלטה על המיזם התקבלה לפני הקורונה, אולם בשל התפרצות המגפה, השיעורים נערכו בזום. יואב ב רוך, מקים ומנכ"ל טופאודיו. צילום פרטי הקשר עם טופאודיו נוצר בסיוע לינק, שמחברת בין חברות ישראליות ליוזמות בינלאומיות. קודם לתחילת הפרויקט ערכה משלחת מגאנה שני סיורים בישראל, כדי לחפש פלטפורמה חינוכית-פדגוגית שאותה ניתן להעתיק למדינה האפריקנית במטרה לקדם את ההכשרה הטכנולוגית שם. לאחר שנפגשו עם מנהלי כמה חברות, החליטו הנציגים מגאנה לבחור בטופאודיו. השותפה המקומית שלה בפרויקט היא Steadyx. תכני הקורס כללו הסמכה בטכנולוגיות למידה של מיקרוסופט, ולימוד מערכות LMS לניהול תהליכי למידה. ההכשרה התמקדה בשילוב המחשב בהוראה ובהוראה מרחוק המבוססת על תשתיות סולאריות ותקשורת לוויינית, שהותאמו במיוחד ללמידה במרחבים מרוחקים. "פרויקט המחשוב החשוב ביותר שיצרנו בגאנה" מערכת החינוך בגאנה דומה לזו שבישראל והשפה הרשמית בבתי הספר שם היא אנגלית. במדינה חיים 30 מיליון תושבים, מתוכם 40% הם ילדים ובני נוער עד גיל 15. כ-84% מהם לומדים בבתי הספר – שיעור גבוה מאוד ביחס לשאר מדינות אפריקה. ממשלת גאנה נותנת דגש בשנים האחרונות על לימודי טכנולוגיה ומדעים, הכשרת מורים בתחומים אלה וקידום תעסוקה בקרב צעירים מובטלים. שגרירת גאנה בישראל, חנה ניארקו. צילום: באדיבות השגרירות בטקס הסיום, שנערך גם הוא בזום, השתתפה שגרירת גאנה בישראל, חנה ניארקו. "הידע והמיומנויות שצברו המורים יתרמו רבות למימוש המטרות של ממשלת גאנה לשיפור ההכשרה המבוססת טכנולוגיה במדינה, ולציוד הדורות הנוכחיים של המורים והתלמידים בידע ובמיומנויות בתחומי ה-ICT", אמרה השגרירה. "מדובר בפרויקט שהופך את תהליכי ההכשרה וההסמכה הטכנולוגיים לנגישים וזמינים", אמר ברוך. אמילי נילסון ווינקלר, מנכ"לית לינק, ציינה ש-"מתוך כל הפרויקטים שיצרנו בגאנה, זה הפרויקט החשוב ביותר, מאחר שהוא בונה את דור העתיד". טופאודיו הוקמה לפני 11 שנים על ידי ברוך, והחלה את דרכה בהכשרה ובהסמכות טכנולוגיות לאוכלוסיות שונות, עם דגש על נוער בסיכון. אחר כך התפתחה הפעילות שלה להכשרה והסמכות טכנולוגיות מגוונות של חברות כגון סיסקו, מיקרוסופט ופריוריטי.