דירקטוריון LG Electronics אישר את רכישת חברת הסייבר הישראלית סייבלום, המפתחת פלטפורמה  להערכת סיכוני סייבר ברכבים. הרכישה תתבצע בשני שלבים. בשלב ראשון LG רוכשת 64% ממניות החברה, ותשלם תמורתן סכום של 140 מיליון דולר. יתרת המניות תירכש בשלב שני,  לאחר הערכת השווי הסופית של החברה, שממנה יגזר סכום ההשקעה הכולל. נוסף על רכישת כלל המניות בסייבלום, LG תשקיע 100 מיליון דולר נוספים בחברה. זוהי הרכישה הראשונה של LG בישראל ובתחום אבטחת הסייבר, והיא מהווה חלק מרכזי באסטרטגיה שלה ליצירת שותפויות שיעניקו לה יכולות נרחבות בתחום הרכב. בחודש יולי השיקה LG מיזם משותף עם מגנה אינטרנשיונל, ספקית הרכב השלישית בגודלה בעולם, כדי ליצור את LG Magna e-Powertrain, מה שיגביר את התחרותיות ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. סייבלום הוקמה בשנת 2016, על ידי סלבה ברונפמן, מנכ״ל החברה, ומיכאל אנגסטלר, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות – שניהם יוצאי יחידת 81. החברה מפתחת טכנולוגיה, המאפשרת הערכת הסיכונים של התוכנה ברכיבים הדיגיטליים של הרכב, על מנת לבדוק אילו חולשות וכשלים קיימים בהם וכיצד ניתן לתקן אותם – הן בתהליך הייצור והן לאחר שהרכב עזב את המפעל. לסייבלום יש כיום שיתופי פעולה עם שחקני מפתח בתעשיית הרכב העולמית כגון, יגואר, ניסן ועוד. החברה מעסיקה כ-50 עובדים (35 מהם במרכז הפיתוח בתל אביב), ויש לה פעילות גם ביפן, בגרמניה ובצפון אמריקה. עד כה הושקעו בחברה כ-15 מיליוני דולרים, ועם הקרנות שהשקיעו בה נמנות  Blumberg Capital, Target Global ו-RSBGi. אנגסטלר אמר לאחר הרכישה, כי "עם העלייה באיומי הסייבר והמעבר לעידן הרכבים המחוברים, הביקוש לאבטחת סייבר ברכבים הולך וגדל. ככל שיגדל מספרם של הרכבים הללו כך גם יידרשו מערכות שיאבטחו אותם. אחד הפתרונות המתקדמים ביותר של סייבלום להגנה על רכבים מפני איומי סייבר הוא פלטפורמת Cyber ​​Digital Twins. הטכנולוגיה יוצרת העתק מדויק (תאום דיגיטלי) של רכיבי התוכנה של הרכב מבלי לגשת לקוד המקור ומבצעת הדמיה של רכיב ספציפי על מנת לחשוף אוטומטית כל סיכון שעלול להיות מנוצל על ידי תוקפים. הפלטפורמה בודקת בזמן אמת נקודות תורפה, מספקת הערכה מלאה שלהן  וממליצה על פתרונות מיידיים".

ישראל היא אחת המדינות הפקוקות בעולם המפותח, ולאור גידול האוכלוסייה המהיר – הבעיה צפויה להחמיר. לצד הזמן המבוזבז והלחץ הנובעים מעמידה מרובה בכבישים העמוסים ובפקקים, אי אפשר להתעלם מהנזק הסביבתי העצום שהשימוש במכוניות פרטיות מייצר. למעשה, מגזר התחבורה בישראל אחראי על 23% מפליטות גזי החממה בישראל בהשוואה ל-15% בעולם, כשאחת הסיבות לפער זה היא השימוש הנרחב ברכבים פרטיים הנהוג בישראל. משבר האקלים וההתחממות הגלובלית מאיימים על כולנו, וגופי מחקר בעולם סבורים שנצליח להפחית במידה דרמטית את פליטות גזי החממה מתחבורה אם נחצה את נקודת האל-חזור התחבורתית. בתחבורה, אחד התחומים הדינאמיים ביותר בחדשנות כיום, לא מדובר על מהפכה אחת, אלא על שלוש מהפכות השלובות יחד: מהפכת הרכבים החשמליים, מהפכת הרכבים השיתופיים ומהפכת הרכבים האוטונומיים. במידה רבה, שלוש המהפכות יכולות להאיץ זו את זו, וכל אחת בעצמה לא תספיק כדי להוות פתרון לבעיית הפקקים או משבר האקלים. המעבר מרכב המונע בדלק לרכב חשמלי יכול לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה, זאת בתנאי שייצור החשמל עובר להתבסס על אנרגיות מתחדשות. ואולם השינוי יגרום לנו לצרוך כמות גדולה יותר של חשמל, ויחייב אותנו להקים עמדות טעינה רבות (כולל פתרונות למי שחונה ברחוב), ולמעשה לא יסייע להפחית את כמות המכוניות על הכביש או את הפקקים. המעבר לרכבים שיתופיים ואוטונומיים יכול ללכת יד ביד – במקום להחזיק רכב פרטי ומקום חניה (בבית ובעבודה), נוכל להסתמך על שירותי הסעה זמינים הפרוסים ברחבי הארץ. שירותי הסעה יוכלו להיות זולים באופן משמעותי אם לא יזדקקו לנהגים אנושיים, וקבלת ההחלטות בדבר המסלולים האופטימליים תתבצע על סמך אלגוריתמים מתאימים של בינה מלאכותית. ישנם סימני שאלה לגבי התועלת לפקקים ולאקלים מן המעבר הזה. ייתכן שזמינות הרכבים האוטונומיים והיעדר הצורך בבעלות על רכב וחניה יגרמו לעלייה בכמות הנוסעים ברכבים, ובכך יגדלו הפליטות והפקקים. לכן, המפתח הינו הצלחת השיתופיות. בשעות העומס בישראל, כמות הנוסעים הממוצעת ברכב קרובה לאחד והיא מהנמוכות בעולם. נזדקק למודלים חדשים של פתרונות כדי להגיע למצב שבו בכל רכב היוצא מנתניה לתל אביב בבוקר יהיו ארבעה אנשים ולא אחד. יעילות הטכנולוגיה בהבטחת אופטימיזציה של מסלולים הינה חיונית, כמו גם מודלים דינאמיים לתמחור. כלומר אם הבחירה תהיה בין רכב שיתופי עם שותפים לבין נסיעה ישירה לבי, ההצעה השיתופית לא תוכל לכלול סיבוב ארוך בכל העיר לצורך איסוף נוסעים נוספים ותצטרך להיות זולה מהאופציה האישית כדי להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית ותחרותית. פתרונות לאתגרים אלה הם הפוטנציאל שאותו רואות החברות הישראליות בתחום התחבורה (Mobility). מהפכת הרכבים החשמליים בישראל אחוז הרכבים החשמליים מבין המכוניות החדשות נמוך יחסית, אך אפשר כבר לראות על הכבישים מכוניות טסלה ואחרות. המפתח לכך שהרכבים החשמליים יעקפו בסיבוב את הרכבים המזהמים הינו חיי הסוללה. פיתוח סוללות חכמות וזולות יותר יאפשר טווח נסיעה ארוך יותר לכל טעינה ותחרותיות של מכוניות חשמליות. חברת StoreDot, הוקמה ב-2012, וגייסה כבר 130 מיליון דולר בארבעה סבבים למימון סוללה "אורגנית", הנטענת במספר דקות, מאפשרות טווח נסיעה משופר ואורך חיים ארוך יותר של הסוללה. חברת Addionics הוקמה בשנת 2017, ופיתחה טכנולוגיה חדשנית לסוללות, המבוססת על מבנה תלת-ממדי של הסוללה במקום דו-ממדי. בנוסף, החברה מפעילה אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (AI), שמטרתו לגבש את המבנה האופטימלי של סוללה לכל סוג יישום נדרש. חברת Chakratec, שהוקמה ב-2013 ונסחרת בבורסה בתל אביב, פיתחה עמדות טעינה ייחודיות, המבוססות על אנרגיה קינטית, המאפשרות טעינה מהירה שאינה שוחקת את הסוללה בעמדה. חברת Driivz הוקמה ב-2012, ומספקת פתרונות לרשתות טעינה למכוניות חשמליות, הכוללים תפעול, ניהול אנרגיה, ניהול חיובים ועוד. חברת Electriq Global, שהוקמה ב-2013, שולחת ידה באתגר הגדול של מכוניות המונעות באנרגיית מימן, טכנולוגיית הנעה שיש הרואים בה את עתיד התחבורה. מכוניות שיתופיות ואוטונומיות כיום, השיתופיות בסיסית יותר מאשר החזון העתידי ותלויה בנכונות של נהגים לנסוע יחד. ישנן חברות ישראליות שונות, המפתחות פתרונות ואלגוריתמים לנסיעות משותפות. פתרונות אלה יוכלו בעתיד להוות את הבסיס לנסיעות שיתופיות גם במודל שבו המכונית אוטונומית ואנו רוכשים את הנסיעה כשירות במקום את המכונית כמוצר. חברת ShareRoute הוקמה ב-2015 וגייסה כסף ראשוני באמצעות גיוס המונים. האפליקציה מספקת שירותי הסעה מדלת-לדלת על בסיס אלגוריתמים מתקדמים, ומציעה אלגוריתמים דומים גם למיניבוסים ותחבורה ציבורית. חברת BuckleApp מספקת פתרונות נסיעה שיתופיים לרשויות מקומיות, לחברות, לאוניברסיטאות ועוד. חברת AutoFleet, שהוקמה בשנת 2017 וגייסה כבר שני סבבים, מספקת פתרונות צי רכב במודל שאותו נצפה לראות בעתיד משתלט על עולם התחבורה. חברת Innoviz, שהוקמה בשנת 2016 ונסחרת בנאסד"ק החל מאפריל השנה, מפתחת בין היתר, חיישנים חכמים למכוניות, המסייעים להופכן לאוטונומיות. או כפי שמבטיח אתר החברה: "במהירות 130 קמ"ש תוכלו להסתובב לאחור ולצעוק על הילדים בבטחה". שוק התחבורה משתנה לנגד עינינו, אך עדיין לא ברור כמה מהר נגיע לנקודת האל-חזור. התחזיות נעות בין שנים בודדות לעשורים. עם שימוש נכון בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ופיתוח יכולות נוספות – יש תקווה לכך, שבעוד עשור המכוניות האוטונומיות השיתופיות יסיעו את הילדים לחוגים ולחברים, כולנו נחסוך שעות רבות ביום של שירותי הסעות, הדור הבא כבר לא יצטרך ללמוד נהיגה, ולא נבין איך חיינו בעולם הפרימיטיבי של שנת 2021…   הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיות סביבה ואקלים.

אקזיט כחול לבן: LG רוכשת את השליטה בסטארט-אפ הישראלי סייבלום ( Cybellum) לפי שווי של 240 מיליון דולרים. הנרכשת מספקת פתרונות להערכת סיכוי אבטחת סייבר בעולם כלי הרכב. בעקבות הרכישה, תחזיק LG ב-64% מהחברה, בשווי של 140 מיליון דולרים. הרוכשת אף התחייבה בהסכם להון עצמי עתידי (SAFE) להשקיע עוד 20 מיליון דולרים בסיום המסחר ברבעון הרביעי שלה. שאר המניות יירכשו בהמשך. מהרוכשת נמסר כי "הרכישה תאפשר לשדרג את יכולות אבטחת הסייבר של LG ולהאיץ את מאמציה בעולם התחבורה העתידית". סייבלום קמה ב-2016 בתל אביב, על ידי סלבה ברונפמן, המשמש כמנכ"ל, ומיכאל אנגסטלר – סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה. שניהם יוצאי יחידת 81. היא מונה יותר מ-50 עובדים ופועלת בישראל, ביפן, בגרמניה ובצפון אמריקה. כ-35 מעובדי החברה פועלים במרכז המו"פ שלה בתל אביב. לסייבלום יש שיתופי פעולה עם שחקניות מפתח בתעשיית הרכב העולמית, כגון יגואר וניסן. עד כה הושקעו בחברה כ-15 מיליוני דולרים, ובין הקרנות שהשקיעו בה ניתן למצוא את Blumberg Capital, Target Global ו-RSBGi. הנרכשת, נמסר, תישאר חברה עצמאית. אחד הפיתוחים שלה הואCyber Digital Twins Platform  – פלטפורמה המייצרת ייצוג מפורט של מרכיבי התוכנה בכלי הרכב, בלא הצורך בגישה לקוד המקור שלה. כך היא חושפת את סיכוני אבטחת הסייבר הבעייתיים. הפלטפורמה נשענת על בחינת איומים בזמן אמת על מנת לבדוק פגיעות ולספק הערכה מלאה של הסכנות ופתרונות מומלצים. זוהי הרכישה הראשונה של ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית, בישראל ובתחום אבטחת הסייבר. ברונפמן, מנכ"ל סייבלום, אמר כי "שיתוף הפעולה עם LG  יאפשר לנו להאיץ את הגשמת חזוננו. אנחנו מצפים לגדול באופן משמעותי בעתיד הקרוב". "זה לא סוד, שהתוכנה היא חלק קריטי מתעשיית הרכב, ולכן יש צורך בפתרונות אבטחת סייבר אפקטיביים", אמר ד"ר קים ג'ין-יונג, נשיא חטיבת פתרונות רכיבי הרכב של LG. "הרכישה תחזק את הבסיס שלנו בעולמות אבטחת הסייבר, ונהיה יותר מוכנים לעתיד שבו המכוניות תהיינה מקושרות זו לזו. נפעל לקדם את מערכות המידע שלנו, מערכות ההנעה לרכב ומערכות התאורה – שלושת עמודי התווך של תעשיית הרכיבים לעולמות הרכב". "עם העלייה באיומי הסייבר והמעבר לעידן הרכבים המחוברים, הביקוש לאבטחת סייבר ברכבים הולך וגדל. ככל שיגדל מספרם של כלי הרכב הללו, כך גם תידרשנה מערכות שיאבטחו אותם", אמר אנגסטלר. "אחד הפתרונות שלנו יוצר העתק מדויק (תאום דיגיטלי) של רכיבי התוכנה של הרכב, מבלי לגשת לקוד המקור, ומבצע הדמיה של רכיב ספציפי על מנת לחשוף אוטומטית כל סיכון שעלול להיות מנוצל על ידי תוקפים. הפלטפורמה בודקת בזמן אמת נקודות תורפה , מספקת הערכה מלאה שלהן וממליצה על פתרונות מידיים". יודפת הראל בוכריס, מנהלת פעילות בלומברג קפיטל בישראל, המשקיעה הראשונה בחברה, אמרה, כי "צוות החברה בנה טכנולוגיה שהגיעה בזמן מדויק לשוק ונמצאת בשימוש בחברות הרכב הגדולות בעולם. שיתוף הפעולה עם LG מהווה הבעת אמון יוצאת דופן במוצר של סייבלום וביכולתה להוביל את החברה לצמיחה אדירה ולהיות גורם משמעותי עולמי בתחום אבטחת הסייבר לרכבים מחוברים". בימים אלה מגייסת הנרכשת עובדים למרכז הפיתוח בתל אביב, והיא צפויה להכפיל את המצבת כוח האדם שלה בשנה הקרובה.

"לצד הדגש על פשטות התפעול של תשתיות ה-IT, מאוד חשוב ללקוחות חופש הבחירה: הם לא רוצים להינעל על ידי ספק IT בודד, או ספקית ענן ציבורי אחת. לשיטתי, החברה היא מעין Airbnb לתשתיות המחשוב. אנו אומרים ללקוחות: 'לכו לענן, לכל ענן, אבל עשו זאת בתנאים שלכם'. אחרי שהגענו למצב של הובלה בעולם התשתיות המשולבות עמוק, HCI, בדטה סנטר – אנו מתקדמים לשלב הבא בחזון שלנו: להוביל את תחום הענן ההיברידי", כך אמר רג'יב רמסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix). רמסוואמי דיבר ב-NEXT 2021, כנס הלקוחות השנתי של החברה, הנערך השבוע באופן וירטואלי. רמסוואמי דיבר על חשיבות ההסתגלות של ארגונים למצב החדש במהלך ובעקבות המגיפה, והדגיש כיצד הטכנולוגיה מאפשרת לעסקים להמשיך לפעול ולענות על צורכי העובדים, הפועלים זה חודשים רבים באופן מבוזר. לדבריו, "כמו שאר הארגונים בעולם, טויוטה, יצרנית הרכב היפנית, נאלצה להסתגל למציאות של עבודה מרחוק. החברה מעצבת מכוניות בסביבת מחשוב בתלת ממד על גבי התשתיות הווירטואליות שלנו. העובדים משתמשים בתוכנות CAD אלו כדי לעבוד עם צוותי ייצור ברחבי העולם ולייצר את המכוניות של הדור הבא. העבודה על גבי הפלטפורמה שלנו לא רק שנתנה להם את היכולת לעבוד מרחוק, אלא גם העניקה להם את האפשרות לקיים דיונים עמוקים וטובים יותר עם מודלים בתלת ממד ולנטוש את השרטוטים על גבי נייר". רמסוואמי התייחס למחקר של מורגן סטנלי, שלפיו מנמ"רים נוטים באחרונה להעביר פחות עומסי עבודה שלהם לענן, ממגוון סיבות: הקושי בניהול נתונים, ביצועים והעלויות של הענן הציבורי. "לענן ציבורי יש מחיר אמיתי", הסביר, "והוא שונה ממה שהמנמ"רים חושבים שהם משלמים עבורו. הענן הוא מודל הפעלה – לא מיקום של הנתונים והאפליקציות. מודל ההפעלה הזה הוא משהו שאתה יכול לצרוך בכמה אופנים: על הציוד ברישוי המסורתי שלך, צריכה משותפת, שחלקה היא ברישוי מסורתי וחלקה בענן, או שאתה צורך את שירותי המחשוב בענן הציבורי". לדבריו, "הייעוד שלנו הוא לספק פלטפורמת תוכנה לעבודה בסביבה מרובת עננים. עליה להיות היברידית, פשוטה ופתוחה, עם יכולת לבנות שירותי נתונים עשירים ושניתן יהיה לתפעל ולנהל על גביה כל יישום. פישטנו את ההיצע שלנו ללקוחות הארגוניים, היו לנו בעבר 15 מוצרים, ואיחדנו אותם כעת לחמישה פתרונות מרכזיים". בטרם מונה למנכ"ל ולנשיא נוטניקס בדצמבר האחרון, רמסוואמי היה בכיר ב-VMware. הוא נשאל על ההיצע של החברה בראשותו – אל מול זה של ענקית הווירטואליזציה. "הייתי אצל המתחרים שלנו במשך חמש שנים", אמר, "הגורמים המבדילים אותנו מהמתחרים הם שלושה: פשטות, גמישות ויכולת בחירה. אנו מציעים ללקוחות פלטפורמה אחת לעידן ההיברידי, מרובה עננים. כך אנו עונים לכל המצבים: בין אם עומסי העבודה שלך נמצאים בענן הפרטי, או הציבורי, או אם אתה מתפעל את מערך המחשוב שלך דרך ספקיות שירותי מנוהלים. כל זה, כמובן, בלא קשר לאילו אפליקציות אתה משתמש – מבסיסי נתונים ועד יישומים המיועדים לניתוח הנתונים, או עבור המשתמשים. הלקוחות מקבלים מאיתנו רישוי אחד, הם יכולים לפרוס את התוכנה הזאת היכן שהם רוצים – ברישוי מסורתי בדטה סנטר, או שהם יכולים לפרוס אותה תוכנה בדיוק על השרתים של AWS, או ב-Azure של מיקרוסופט. הדגש שלנו הוא על ניידות מלאה – שינוע של הנתונים והאפליקציות לפי בחירת הארגון. יש לנו יחסי שו-תחרות (שותפות ותחרות) עם ספקיות הענן הציבורי. שהלקוח יבחר היכן הוא רוצה את הנתונים והאפליקציות. בניגוד לחברה השניה (הכוונה ל-VMware , י.ה.), אנו מתמקדים בשירותי נתונים ועושים זאת באופן ייחודי בעולם מרובה עננים. הגישה שלנו שונה בתכלית, והיא פשוטה יותר עבור הלקוחות". רמסוואמי סיים באומרו, כי "יש כמה רכיבי מפתח שיסייעו לנו להוביל בעולם מרובה העננים: היותנו חברה ממוקדת-נתונים, הביצועים, העלויות, יכולת שינוע הנתונים הקלה, אבטחת מידע וממשל IT. אנו בעיצומו של מהלך להפיכת החברה לכולה מבוססת מנויים, כדי שארגונים יוכלו לתפעל את ה-IT שלהם באופן חכם, כך שיוכלו לפעול בגמישות ובפשטות בסביבה היברידית, מרובת עננים. המנטרה שלנו היא 'פשטות' ו'פישוט'. אנו יכולים לעשות את השינוי הזה – וגם יודעים לעשות זאת".

אנשי ה-FBI נמנעו במשך כמעט שלושה שבועות מלסייע בפתיחת המחשבים של קורבנות הכופרה שפגעה בקסייה (Kaseya) ובלקוחותיה – למרות שהיו בידיהם האמצעים לעשות זאת, כך דיווח הוושינגטון פוסט. אנשי הבולשת הפדרלית השיגו בחשאי את מפתח הפענוח הדרוש כדי להשיב לפעילות את מערכות המחשוב של כ-1,500 קורבנות ארגוניים. הם עשו זאת באמצעות גישה לשרתי כנופיית ההאקרים REvil שברוסיה. על פי הוושינגטון פוסט, המצטט גורמים רשמיים בארה"ב, אנשי ה-FBI החזיקו את המפתחות כיוון שתכננו לערוך מבצע לשיבוש הפעילות של REvil, ולא רצו להיחשף בטרם המבצע. כזכור, בתחילת יולי חדרה קבוצת REvil לכלי ניהול מרחוק של רשתות מחשבים של קסייה ותקפה כ-1,500 חברות וארגונים, ביותר מ-12 מדינות, שמשתמשים בו. לאחר התקיפה, דרשה כנופיית הפורצים כ-70 מיליון דולר עבור פענוח הצפנים. חודש לפני כן, תקפה הכנופייה את JBS – חברת ייצור הבשר הגדולה בעולם – וגרמה להשבתת חמישית מהיקף פעילותה בארה"ב. לו היו אנשי הבולשת מוסרים את מפתחות הפענוח של הכופרה לרשות קסייה ולקוחותיה – בתי ספר, בתי חולים וקורבנות אחרים – אלה היו יכולים להימנע מהוצאות של פעולות השחזור, שעמדו על מיליוני דולרים, אמרו אנליסטים לוושינגטון פוסט. אך במקום זאת, הם בחרו שלא לחלוק את המפתחות עם הקורבנות עד ה-21 ביולי, משמע 19 ימים לאחר שהתרחשה מתקפת הכופרה. גורם בבולשת אמר לעיתון כי "ה-FBI חייב להיות זהיר ומתוכנן באופן קפדני במה שהוא מספק לקורבנות. יש לעשות זאת באופן מושכל, ולצמצם את הסיכונים הכרוכים במפענחים". ה-FBI סירב להגיב על הדיווח בוושינגטון פוסט. "אנו מודים מאוד על התמיכה שניתנה לנו על ידי ה-FBI, ואיננו יכולים להגיב על החלטותיהם בנוגע לעיתוי שחרור המפתח", אמר דובר קסייה. הוא לא השיב לשאלה בנוגע למספר הלקוחות שהושפעו מהעיכוב במסירת מפתח הפענוח. קסייה. אילוסטרציה: BigStock מתקפת ה-FBI לא קרתה – קבוצת REvil נעלמה אלא שבסופו של דבר, מתקפת השיבוש של הבולשת על קבוצת ההאקרים לא יצאה לפועל. זאת כי אנשי REvil נעלמו מהזירה באמצע יולי האחרון. בנוסף, הערכה ממשלתית העלתה כי הנזק מהמתקפה אינו חמור כפי שהיה חשש בתחילה. בסוף יולי פורסם כי קסייה השיגה מפענח צפנים אוניברסלי, שמאפשר לקורבנות תקיפת הכופרה של כנופיית REvil לשחזר את הקבצים שלהם בחינם. החברה לא אישרה, או הכחישה, כי שילמה כופר כדי לקבל את מפענח הצפנים. זמן קצר לאחר מכן נעלמה הכנופייה באופן מסתורי, כשגם הבלוג שלה וגם האתר שבאמצעותו היא גובה תשלומים מהקורבנות ירדו מהאוויר. אמנם, מרבית הקורבנות לא שילמו את דמי הכופר, אבל היעלמותה של הקבוצה מנעה מחברות שאולי היו מעוניינות לשלם על מפענח הצפנים לעשות זאת. לאחר שתי התקיפות הללו, הפעיל הבית הלבן לחץ על הממשלה ברוסיה בדרישה לעשות משהו בקשר לכנופיות הכופרה – שלפי ההערכות פועלות מתוך רוסיה. ההשערה כעת היא שהממשלה הרוסית הורתה לכנופיית REvil להיעלם, כדי להוכיח לארצות הברית שהיא משתפת איתה פעולה. עוד השערה היא, שרוסיה קיבלה את מפענח הצפנים ישירות מהכנופייה ושיתפה אותו עם גורמי אכיפת החוק בארצות הברית כמחווה של רצון טוב.

קוגניטים (Cogniteam) – המפתחת תוכנות AI מתקדמות לענף הרובוטיקה – גייסה לאחרונה 4.2 מיליון דולר מהון השקעות פרטי, בהובלת מייסד ומנכ"ל סיברן מנג'מנט, אנדרו אוונס. הצטרפה אליהם גם קבוצת השקעות מהמשרד הבריטי הפרטי, פנתרה. קוגניטים פיתחה מערכת AI מבוססת ענן לתכנות ולאוטומציית רובוטים לפיתוח, תחזוקה, בקרה ופריסה של רובוטים וציים. לדבריה, הדבר יאפשר את האצת המהפכה הרובוטית הבאה. כיום, מרבית החברות המפתחות רובוטים משתמשות בסביבת הקוד הפתוח ROS (ר"ת Robot Operating System). סביבה זו מכילה מגוון רחב של אלגוריתמים עבור רובוטים אוטונומיים. בזמן הפיתוח חברות מבינות מהר מאוד כי ROS אינו מספק את כלל הצרכים שלהם – לדוגמה, תכנות מבוסס ענן ובצורה קלה, ניהול צי רובוטים, ניהול גרסאות הקונפיגורציה של הרובוטים, שיתוף רובוטים בין חברי צוות הפיתוח ועוד. הטכנולוגיה של קוגניטים, לפי החברה, מקצצת משמעותית את זמן הפיתוח והעלות של יישומים רובוטיים חדשים, שכיום עומד על כשש שנים, על ידי אספקת תוכנה שתיקח בחשבון את כלל מחזור החיים של הפיתוח וההפעלה של הרובוט. מערכת ההפעלה לרובוטיקה מבוססת הענן של קוגניטים מתבססת על טכנולוגיה שהוכחה ברובוטים שנבדקו בשטח, אותם מפתחת קוגניטים במהלך 11 השנים האחרונות. מענה לאתגרי פיתוח ותחזוקת הרובוט קוגניטים כיום, כאשר חברה מעוניינת לפתח רובוט לפתרון בעיה מסוימת, היא צריכה להתמודד עם מגוון אתגרי חומרה, תוכנה וכמובן תמיכה בלקוחות. המערכת אותה מפתחת קוגניטים מאפשרת ללקוח לשלב חבילות תוכנה ואוטונומיה מוכנות מראש, תמיכה מלאה ב-ROS וכמובן תאפשר ללקוח להתמקד ב-IP הייחודי שלו על ידי הוספת הקוד הייעודי שפותח עבור הרובוט. היבטים כגון, ניהול קונפיגורציות תוכנה, צפייה בנתוני/חיישני הרובוט דרך הענן, אנליטיקות ועוד הינם חלק אינטגרלי מהמערכת אותה מפתחת קוגניטים. תוכנות אותן פיתחה קוגניטים מיושמות היום בשימושים שונים במגוון רובוטים מודרניים. "קוגניטים צברה לעצמה ניסיון של למעלה מעשור בעבודה על טכנולוגיות רובוטיקה מתקדמות", אמר אנדרו אוונס, מייסד ומנכ"ל חברת סיברן מנג'מנט. "מערכת ההפעלה שלהם תאפשר למפתחי תוכנה ומהנדסי חשמל ומכונות לעבוד במקביל, לצמצם את זמן הפיתוח ולשנות את היעילות בה התעשייה מפתחת כיום רובוטים". עבודת קוגניטים סייעה לשותפיה, כמו מיצובישי, אינטל, ADLINK, AAEON ואחרים, לצמצם את זמן היציאה לשוק של פרויקטים. הצוות פנה לאוונס עקב ההשקפה הגלובלית שלו בכל הקשור לניהול חברות בכל השלבים. "מר אוונס ופנתרה הפגינו הערכה והכרה עמוקה בפוטנציאל של תעשיית הרובוטיקה העולמית, וזיהו את קוגניטים כספקית התוכנה עבור מהפכת הרובוטיקה העכשווית", אמר ד"ר יהודה אלמליח, מנכ"ל ומייסד קוגניטים. "כספים אלו יושקעו בהשלמת החלקים האחרונים של הטכנולוגיה שלנו, ולהצגת המוצר שלנו בשוק".

נראה כי לפייסבוק נמאס מכל החדשות הרעות עליה ומתדמיתה הציבורית ההולכת ומורעת. רק באחרונה הואשמה הענקית ממאנלו פארק כי היא: מספקת זירה למידע שגוי של חיסונים; מקדמת תוכן שמרני בכלל ואולי אף סיכמה עם ממשל טראמפ ב-2019 על יחסי גומלין מאוד-לא-אתיים; מאפשרת למפרסמים לפרסם מודעות דרושים מטורגטות למשתמשים לפי גיל, מין, מקום מגורים וכדומה; מחזיקה מיליוני חשבונות VIP של פוליטיקאים וידוענים במערכת סודית, שמעניקה להם יחס מועדף ומגינה עליהם מאכיפה של כללי הפלטפורמה החברתית. בכלל, תחקירים חדשים של הוול סטריט ג'ורנל חשפו שלל רעות די חולות שפייסבוק וקברניטיה מעורבים בהן, לפחות לכאורה, עד צוואר. פחות התנצלויות באופן גורף כעת נחשף, על פי דיווח של הניו יורק טיימס, כי כל הגילויים והאשמות שייצרו לחברה שם רע, בלשון המעטה, גרמו לפייסבוק לתכנן להשתמש בפיד החדשות שלה עצמה כדי לחולל שינוי תדמית לטובה. לפי הטיימס, בחודש אוגוסט האחרון הניעה החברה תכנית שגיבשה מאז ינואר. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג בכבודו ובעצמו, חתם על יוזמה, שענתה לשם הקוד Project Amplify (או בתרגום חופשי 'פרויקט הגברה'), שנועדה לשינוי תדמיתה לטובה. באופן ספציפי החלה פייסבוק במאמץ רב-תכליתי לשנות את הנרטיב שלה על ידי הרחקת צוקרברג משערוריות, צמצום הגישה של גורמים חיצוניים לנתונים פנימיים, העלמתם של דיווחים שליליים אפשריים מהפלטפורמה, ובמקביל – הגדלת הפרסום החיובי עליה, כדי לשפר את המיתוג שלה. תעשה הכל כדי שתאהבו אותה. פייסבוק. צילום: BigStock לפי הטיימס "המהלכים מסתכמים בשינוי נרחב באסטרטגיה. במשך שנים, פייסבוק התמודדה עם משבר אחר משבר בנושא פרטיות, מידע שגוי ודיבור שנאה בפלטפורמה שלה בכך שהתנצלה בפומבי עליהם. צוקרברג לקח באופן אישי אחריות על ההתערבות הרוסית באתר במהלך הבחירות לנשיאות 2016 וצידד בקול רם בחופש הביטוי באינטרנט. פייסבוק הבטיחה גם שקיפות לדרך הפעולה שלה. אבל הביקורת הרועשת בנושאים מגוונים כמו דיבור גזעני ומידע מוטעה על חיסונים לא עצרה. עובדי פייסבוק ממורמרים הוסיפו לזעזוע בכך שהתבטאו נגד מעסיקתם והדליפו מסמכים פנימיים". בנוסף, פרסומים שונים מהתקופה האחרונה הוכיחו שוב ושוב כי פייסבוק בעצם מודעת למעשיה הלא ראויים – אך עושה אותם בכל זאת. כל אלו הביאו את פייסבוק בינואר האחרון, כך לפי הטיימס, להחליט גם על מדיניות גורפת של פחות התנצלויות ובמקביל לפעול באגרסיביות ליצירת תדמית ממורקת שלה ושל מנכ"לה. מניפולציות בפיד החדשות לטובת שינוי תדמיתי "הרעיון הוא לדחוף ידיעות פרו-פייסבוקיות, שחלקן נכתבות על ידי החברה. זה ישפר את תדמיתה בעיני המשתמשים", הסבירו בכתבה של הטיימס, בהתבסס על דברי שלושה אנשים אשר מכירים את הלך המחשבה מאחורי פרויקט Amplify. "אבל המהלך היה רגיש, מכיוון שפייסבוק לא מיקמה בעבר את פיד החדשות כמקום שבו היא השחיזה את המוניטין שלה", הבהיר אחד הדוברים. עם זאת יצוין כי פרויקט Amplify של פייסבוק הוא רק חלק אחד במאמציה הרבים לשיפור תדמיתה הציבורית. על פי הדיווחים, פייסבוק גם שוקדת כעת להרחיק את צוקרברג משערוריות סביב הפלטפורמה וגם מתמקדת במיתוגו-מחדש כיזם חדשן, כך לבקשתו. אלכס שולץ, סמנכ"ל שיווק ואנליטיקה ראשי, פייסבוק. צילום מסך מחשבון הלינקדאין "הם הבינו שאף אחד אחר לא יתייצב להגנתם, ולכן היו צריכים לעשות את זה ולומר את זה בעצמם", אמרה לטיימס קייטי הרבת', מנהלת מדיניות ציבורית לשעבר בפייסבוק. על פי הטיימס, הרעיון והבחירה להשיק את Project Amplify הייתה של כמה בכירים, אבל בעיקר של אלכס שולץ, שנמצא בפייסבוק כבר 14 שנה ושבאחרונה מונה לסמנכ"ל השיווק והנליטיקה הראשי שלה. ואולם הגורמים שעל דבריהם מתבסס הטיימס הסבירו כי לפחות אחת מההחלטות ה"קיצוניות" שהתקבלו השנה בנוגע לשינוי המיתוג האגרסיבי הגיעה מצוקרברג, ושכל היוזמות השונות אושרו על ידיו, כולל Project Amplify – פרויקט שבשנה עתירת שערוריות מתמשכות שנקשרו בפייסבוק מייצג אולי את הטעות הגדולה ביותר שעשתה החברה עד כה, אולי בעיקר משום שלא הצליחה להימנע מחשיפתו הנוכחית בתקשורת.

אי אפשר להתווכח עם מספרים. שיאומי היא היום אחת החברות המובילות בהיבט של מכירות טלפונים כשבוחנים את השוק מבחינה מספר היחידות שנמכרות. בעצם, לומר שהיא אחת החברות המובילות זה סוג של אמירה מנומסת לשאר היצרניות בשוק – בפועל היא כבר הגיעה לאן שהיא רצתה ומתחרה ראש בראש בסמסונג כיצרנית המובילה בעולם. אפל? כבר קטנה עליה מזמן מבחינה מספרית. אין ספק שהחיסול העיקש של וואווי בידי הממשל האמריקני עזר לשיאומי מאוד, וגם אם לא יודו שם בחברה, אף אחד שם לא ממש הגיר דמעות, אבל גם האסטרטגיה שלה הועילה מאוד. היא אמנם הפכה את שם החברה למותג בפני עצמו, כשסדרת המכשירים היוקרתיים יותר כבר לא יכונו Mi אל Xiaomi, אבל מה ש"מסדר" לה את הבסיס זה משפחת מכשירי ה-Redmi, שמציעה מכשירי כניסה עד טלפוני משחקים תחת כותרת מאוד מסוימת: תמורה לכסף – ואין כמו המכשיר החדש בסדרה הבסיסית, Redmi 10, כדי להוכיח זאת שוב. מבחינת ביצועים, וקודם לכך תצורה טכנית, Redmi 10 אכן נמצא פחות או יותר בתחתית הרשימה המעודכנת של שיאומי. אבל הבחינה שלו היא בחינת התרומה לכסף, בשוק של המכשירים שעולים פחות מאלפיית שקלים ואף למטה מכך, שהוא שוק צפוף מאוד, ושם הוא מצליח בכל זאת לבלוט, ולא מעט בזכות העובדה שהוא מציע מסך שיכול לעבוד בקצב רענון של 90 הרץ ולא רק במהירות הבסיסית של 60 הרץ. עד כמה זה משפיע על זמן העבודה ועל הביצועים? לגבי החלק השני של השאלה אין שינוי בין שני מצבי העבודה. לגבי הראשון, יש בהחלט השפעה. את הבדיקה ב-60 הרץ סיים Redmi 10 אחרי 13:39 דקות. את אותה בדיקה ב-90 הרץ הוא סיים אחרי 11:56 דקות. על הנייר? מאוד משמעותי, בפועל, עם זמני בדיקה כאלה זה לא ממש משנה – כך או כך, זהו טלפון שיחזיק בעבודה נורמלית כמעט יומיים בלי חיבור לחשמל. תזרקו קצת משחקים והרבה וידיאו? חברו אותו לקיר לפני השינה. אבל הבחירה בקצב רענון של 90 הרץ, מכיוון שהיא אינה מתבצעת באופן אוטומטי בהתאם לאפליקציה שמריצים, מאוד משמעותית לעבודה היומיומית. ב-60 הרץ בהחלט הורגשה קצת איטיות בעבודה – במעבר בין מסכים, בפתיחה של אפליקציות, בתגובה ללחיצות. המעבר ל-90 הרץ שיפר מאוד מאוד את המצב, ולדעתי עדיף להישאר בו כל הזמן. ל-Redmi 10 מסך 6.5 אינץ' ברזולוציית FHD+ בעיצוב יחסית קלאסי של 2.5D, שאומר מסך שטוח עם יחס מסך לגוף של כ-83.5% וגב פלסטיק קמור במקצת. מדובר במסך נקי, להוציא חריר באמצע למצלמת הסלפי, שחיישנה בגודל 8 מגה-פיקסל כמו בדור הקודם. באופן מפתיע לשכבת המחיר, או שאולי מדובר כבר בסימני הזמן, מוגן המסך עם Gorilla Glass 3. המעבד הוא יחסית מיושן, והוא גם לא זכה לעדכון של ממש מהדור הקודם: Helio G80 של מדיה-טק, אחת המנצחות הגדולות של שוק הטלפוניה ב-2021. המעבד מוצע בתצורת big.LITTLE עם שתי ליבות Cortex-A75 במהירות מרבית של 2 גיגה-הרץ, ו-6 ליבות Cortex-A55 במהירות מרבית של 1.8 גיגה-הרץ, והוא מיוצר בליתוגרפיה של 12 ננו-מטר. השבב הגרפי הוא Mali-G52 בתצורת 2 ליבות. מדובר, כמובן, בטלפון דור רביעי בלבד, אבל זה כמובן עדיין מאוד מתאים לרוב המשתמשים בארץ. מערך הצילום מאחור מכיל ארבע מצלמות, והוא ממוסגר מאחור כמו בטלפונים המודרניים – עם ריבוע גדול שבו לעדשה הראשית יש תחום משלה. עדשה זו שופרה לעומת הדור הקודם ומציעה כעת חיישן 50 מגה-פיקסל עם מפתח של f/1.8. שלוש המצלמות האחרות נותרו זהות: מצלמת רוחב על עם חיישן 8 מגה-פיקסל, ומצלמות מאקרו ועומק צילום, שתיהן עם חיישן 2 מגה-פיקסל. איכות הצילום לא השתפרה רבות לעומת הסבב של Redmi 9 לצורותיו, ועדיין התוצאות מאוד מוגבלות. סבירות לחלוטין בצילומים רגילים באור יום, הרבה פחות מוצלחות בצילום לילה וגם בעת צילום וידיאו. יש אמנם מייצב תמונה אלקטרוני, ואפשר לצלם באיכות 1080p, אבל ברוב הזמן הווידיאו פשוט סובל מרעידות ולא מספיק טוב. אולי יספק צלמים לא מקצועיים, ואלו – קשה לי להאמין שהם מגיעים לבדוק מכשירים ברמת המחירים שלו. צילום: צבי קצבורג סוללת ה-5,000 מילי-אמפר/שעה נטענת בהספק מרבי של 18 ואט, אבל חשוב מכך, המכשיר תומך בטעינה הפוכה בהספק מרבי של 9 ואט בתקן Qi. זה אומר שאפשר להניח על גבו מכשירים תואמים כדי להטעין אותם. בונוס נחמד, אם כי הטלפון עצמו לא נטען אלחוטית. חיישן טביעות האצבע הועבר מהגב לכפתור ההפעלה/כיבוי של הטלפון ועובד היטב. מנגנון הבהירות האוטומטי לא עובד מספיק טוב לטעמי, ומציע מסך כהה מדי באופן קבוע. מומלץ לקבוע את הבהירות הרצויה לבד. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 11, ומעליה הממשק המעודכן MIUI 12.5. הטלפון Redmi 10 הגיע לבדיקה מעלי אקפסרס, וגרסת הבסיס שנסקרה כאן עולה כעת פחות מ-600 שקלים – וכך הוא מציע תמורה טובה מאוד לכסף. היה מלך השוק המסוים הזה, ונשאר כזה.