שורה של דיווחים שהוצגה בטוויטר שופכת אור על כמה מהעדכונים שמיקרוסופט מתכוונת לשלב בקרוב ב-Windows 11. המוטו העיקרי של רוב התיקונים הוא לשפר את מימד השימושיות ולספק למשתמש כלים להציג את סביבת העבודה באופן שמתאים יותר לצרכיו. כך, לדוגמה, אחד העדכונים מתייחס לעבודה עם מערכת ההפעלה במצב טאבלט, כפי שמאפשרים מחשבי 2-ב-1 הפיכים לא מעטים כיום בשוק. המשתמשים יוכלו לבחור להפעיל הגדרה חדשה, שתגרום להיעלמות שורת המשימות באופן אוטומטי בעת המעבר למצב טאבלט, ותחזיר אותה ביציאה ממנו. שינוי אחר שצפוי מתקשר למצב ההתמקדות. אחד מהם די שולי, והוא שינוי שם התפריט  מ-"'סיוע בהתמקדות" ל-"התמקדות" בלבד, אבל מעבר לכך יהיו עוד כמה אפשרויות הגדרה במסך ייעודי, כדי להתאים את המצב באופן אישי יותר לכל משתמש. בנוסף, תהיה אפשרות חדשה, לפחות ב-Windows 11, והיא "קביעת התראות חשובות". יישומים שיורשו באמצעות האפשרות הזאת, ההודעות שלהם יוצגו בשולחן העבודה של Windows 11 גם במצב התמקדות. שינוי אחר קשור לשולחן העבודה עצמו, והוא יעניק למשתמשים יותר שליטה בעיצוב שולחן העבודה שלהם. כשייכנס לתוקף, ניתן יהיה להגדיר מעבר לרקע של שולחן העבודה גם מדבקות שיוצבו פה ושם. כך או כך, לא ברור מתי השינויים הללו יגיעו לגירסה היציבה של מערכת ההפעלה.

רעידת אדמה החריבה את צפת ב-1837 וגרמה לאלפי הרוגים. רעידה שאירעה ב-1927 בצפון ים המלח גרמה למאות הרוגים ולנזק רב בירושלים, שכם, רמלה ולוד. ההערכות הרווחות בקרב המומחים הן שבשנים הקרובות, ולכל המאוחר בעשורים הקרובים, ישראל – הממוקמת לאורך השבר הסורי-אפריקני – תחווה רעידת אדמה חזקה, כפי שקורית באזור בכל 100 שנים לערך. כפי שפורסם בראשונה באנשים ומחשבים, תרועה, מערכת IT חדשה שתספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה – הפכה למבצעית. עלות הפרויקט עומדת על 45 מיליון שקלים. בימים אלה נערך פרויקט לחיבור תרועה למערכת הצופרים של פיקוד העורף. המכון הגיאולוגי שבמשרד האנרגיה הציג את המערכת במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ב'). החברות שהקימו את תרועה הן ננומטריקס הקנדית ומוטורולה סולושנס ישראל, ו-ICTBIT סיפקה תמיכה למערכות התקשורת וה-IT. חיבור מערכת ההתרעה לפיקוד העורף נעשה במשותף על ידי אנשי ה-IT במכון הגיאולוגי ובפיקוד, וכן אנשי יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסב"ר שבצה"ל. מערכת תרועה מופעלת בפרק הזמן שבו גלי הרעידה מתפשטים מאזור מוקד הרעש לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. במהלך פרק זמן קצר זה, לכשתושמע ההתרעה, יוכלו תושבים לנקוט בפעולות התגוננות. המערכת – לא במקום חיזוק הבתים הישנים הצורך בהתרעה מתחזק לאור העובדה שבתים רבים בישראל אינם עמידים בפני רעידות אדמה. עם זאת, מדגישים במכון הגיאולוגי כי מערכת ההתרעה לא מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. הדמיה של מערכת תרועה המכון הגיאולוגי החל לבחון את רעיון הקמת מערכת ההתרעה לפני 15 שנים. פריצת הדרך הייתה סקר היתכנות, שהראה שהתועלת במערכת כזו גדולה פי כמה מעלותה. על פי החלטת הממשלה, המכון אחראי על הרשת הסיסמית, גילוי הרעידה, עיבוד הנתונים ויצירת ההתרעה, ואילו פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה ומתן הוראות לאזרחים. כיצד המערכת פועלת? המערכת הארצית מבוססת על 120 גלאים רגישים, שפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד, שניות בודדות לאחר שהתרחשה, מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה משניות בודדות ועד לכמה עשרות שניות – בהתאם למיקום המוקד ומיקום היישוב. כאשר תתרחש רעידה בצפון ים המלח, זמן התגובה בירושלים יהיה כשלוש שניות, בתל אביב כ-18 שניות, בבית שאן כ-20 שניות ובחיפה – כ-30 שניות. לעומת זאת, אם תתרחש רעידה בעמק בית שאן, תושבי העמק לא יספיקו לקבל התרעה לפני שגלי ההרס יגיעו, בעוד שזמן התגובה בירושלים יהיה 20 שניות, בתל אביב 19 שניות ובחיפה – 12 שניות. מקור: המכון הגיאולוגי לישראל. יצוין שהמערכת של ננומטריקס שהוטמעה כוללת אלגוריתם שפותח באוניברסיטת ברקלי, שמבצע שורת ניתוחים על הנתונים המוזרמים. לפני ההטמעה המערכת עברה "גיור", כדי שתתאים למבנה השכבות בקרקעית הארץ. "אין מספיק תקציב לתחזוקת המערכת" "יש צורך בתקצוב המערכת לשנים הבאות", אמר פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל. "אנחנו מתריעים שאם לא יעמדו לנו האמצעים התקציביים לתחזוקה רבת שנים, לשדרוג ושימור היכולות, ולמחקר ופיתוח – המערכת תדעך, מפני שהיא לא תוקצבה לטווח הזמן הארוך במידה הדרושה. אין מספיק תקציב לתחזוקה שלה". הוא הדגיש כי "המדינה זקוקה למיליארדים כדי לחזק מבנים. התקציבים הנדרשים לתחזוקה ושימור מערכת התרעה זו הם פעוטים, וכל שקל שיושקע יציל חיים". עם הקמת מערכת תרועה, ישראל הצטרפה לכמה מדינות בודדות בעולם, כמו קליפורניה שבארצות הברית, טייוואן ויפן, שברשותן מערכות דומות. יש לציין שמדיניות הפצת ההתרעה לאזרחים נקבעה בשיתוף רשות החירום הלאומית (רח"ל), ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה ופיקוד העורף.

הולכת ומסתבכת: משטרת ישראל ריגלה אחר אישי ציבור רבים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, פעילים, מפגינים ואנשי עסקים, כך חשף הבוקר (ב') כלכליסט. את איסוף המידע המשטרה ערכה על ידי שימוש בפגסוס, הרוגלה פרי פיתוח של NSO הישראלית. על עשרות הנעקבים נמנים: שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; קרן טרנר, מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר; אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר; שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר; יועצי התקשורת של בנימין נתניהו, יונתן אוריך וטופז לוק; אבנר נתניהו; ראשי ערים, מפגינים במחאת הנכים, ופעילים מהעדה האתיופית. יצחק הרצוג, נשיא המדינה, אמר בעקבות החשיפה כי "מערכת אכיפת החוק לא יכולה לחפף במילוי החוק. מי שאוכף את החוק חייב להקפיד קלה כחמורה, יותר מכולם. אל לנו לאבד את הדמוקרטיה שלנו. אסור לנו לאבד את המשטרה שלנו. ובוודאי, אסור לנו לאבד את אמון הציבור בהן. זה מחייב בדיקה מעמיקה ויסודית". עמר בר-לב, השר לביטחון פנים (העבודה), מסר: "החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית, בראשות שופט בדימוס, שתחקור לעומק את הפגיעה בזכויות האזרחים ובפרטיותם". ד"ר מייק דהאן, מרצה במחלקות לתקשורת ומנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית ספיר. צילום: יח"צ המכללה האדמית ספיר "חייבת להתבצע מיידית חקירה לאורך ולרוחב" ד"ר מייק דהאן, מרצה במחלקות לתקשורת ומנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית ספיר, אמר כי "טיפין טיפין, מתגלה תמונה קשה ביותר של הפרת זכות בסיסית לפרטיות בישראל. אפילו אם מקצת הגילויים נכונים – זו מכה איומה לדמוקרטיה בישראל. הפרשה הזאת מעידה על התרבות הארגונית האנטי דמוקרטית הרווחת במשטרה, מהקצינים ועד לאחרון השוטרים. לא צריך להיות משפטן כדי לדעת שאסור לעשות שימוש בטכנולוגיות הללו בלא פיקוח" ד"ר דהאן הוסיף כי "חדירות סיטונאיות לניידים באמצעות רוגלות, בלא צו שופט, עלולות להיות הקש ששובר את גב הגמל. חייבת להתבצע מיידית חקירה לאורך ולרוחב: מה הייתה השיטה, באילו אמצעים כאלה ואחרים השתמשו, ממתי, מי נתן את ההוראה, למי הייתה גישה לרוגלות, מי ידע, מה היקף התופעה, איזה שימוש נעשה במידע, איפה היה קיים המידע, האם הושמד או שנשמר, חס וחלילה, לשימוש עתידי". הוא סיים באומרו כי "דמוקרטיה שברירית כשלנו לא יכולה להשאיר אפילו אבן אחת על מקומה בפרשה הזאת. האחראים חייבים להיות מסולקים משורות המשטרה והפרקליטות". עינת מירון, מומחית לסיכוני סייבר עסקיים. צילום: יח"צ "אני יעד – כי אני נמצאת בסביבה של אנשים עם כח" "תוכנת הריגול הושתלה במכשירים של כולנו. חלקנו בתפקיד החץ עצמו – וחלקנו, כעוד דרך ללמוד ולהגיע לאדם, למטרה", אמרה עינת מירון, יועצת לחוסן סייבר לארגונים. "צריך להבין. איסוף מודיעין לא מבוצע על החץ עצמו. אני יעד – כי אני נמצאת בסביבה של אנשים עם כח. זה לא שמקשיבים רק לאדם עצמו, שסומן כמטרה. המעגלים הסובבים מספקים הרבה מאוד מידע בעל ערך". לדבריה, "שאלת השאלות היא הכיצד שירות ביטחון כללי לא זיהה שיש האזנה בסביבה הכי קרובה לראש הממשלה. שהרי באותה מידה זו הייתה עלולה להיות האזנה איראנית, סינית, או צפון קוריאנית". ‏"פגסוס ודומותיה הן טכנולוגיות מרהיבות ומדהימות", סיכמה מירון, "הן חיוניות בעולם דמוקרטי, אבל אסור לנצל טכנולוגיות אלו לרעה. הדבר נדמה לפעולה של הפניית טנקים כלפי אוכלוסייה אזרחית, האוכלוסייה שלך. זה מפחיד".

דיווחים חדשים בתקשורת מעידים על כך שבאחרונה בחרה גוגל להפסיק לתעדף את פלטפורמת הזרמת המשחקים שלה, גוגל סטדיה (Google Stadia), אותה השיקה ב-2019, ולשנות את אופיה כליל. הביזנס אינסיידר דיווח שגוגל רוצה להשתמש בטכנולוגיות הבסיסיות של סטדיה בשירות חדש בשם גוגל סטרים (Google Stream), שחברות אחרות יוכלו להשתמש בו כדי להזרים משחקים. על פי הדיווחים, החברה מעוניינת ליצור עבור שירות סטרים שלה שותפויות עם פלוטון (Peloton), קאפקום (Capcom) ובאנג'י (Bungie), כך שככל הנראה מדובר למעשה על סוף דרכו של סטדיה. מוקדם יותר החודש דיווחנו כי גוגל סטדיה מסיים את פעילותו כפי שהתנהלה עד כה, בהתבסס על פוסט שפורסם אז בבלוג החברה. בפוסט זה אישר סגן נשיא סטדיה, פיל הריסון, כי פעילות צוותי פיתוח המשחקים הביתיים למכשיר הזרמת משחקי הווידיאו של גוגל מסתיימת. הסיבה לסיום הפעילות, על פי הריסון, היא רצון "למקד את עתידה של סטדיה בהזרמת משחקי צד שלישי". אז כתבו פרשנים כי המשמעות של ההודעה אינה סגירה מוחלטת של השירות, אלא שלסטדיה של גוגל כבר לא יהיו כותרים בלעדיים שלו, אולם כעת מסתמן כי גם השם ישתנה, ממש כמו אופי השירות כולו. בהתייחסו לשינוי, ציין האריסון כי "בשנת 2021 אנו מרחיבים את מאמצינו לסייע למפתחי משחקים ולבעלי אתרים לנצל את טכנולוגיית הפלטפורמה שלנו ולהעביר משחקים ישירות לשחקנים שלהם. אנו רואים הזדמנות חשובה לעבוד עם שותפים המחפשים פתרון למשחק שכולו מבוסס על התשתית הטכנית המתקדמת וכלי הפלטפורמה. אנחנו מאמינים שזו הדרך הטובה ביותר לבנות את סטדיה לעסק בר קיימא לטווח הארוך, המסייע לצמיחת הענף". סטדיה – הבטחה שלא מומשה נבהיר כי כשגוגל הכריזה לראשונה על פלטפורמת המשחקים בענן שלה סטדיה, היא עשתה בעצם הימור, שאמור היה לשנות את האופן שבו אנשים משחקים במחשב. במקור תכננה הענקית ממאונטיין וויו להוציא משחקים מקוריים שלה, שפותחו על ידי הסטודיו הביתי של סטדיה, שענה לשם SG&E – וזהו למעשה בדיוק המדור שגוגל סגרה בתחילת החודש, כשהחליטה להתמקד בסטדיה כפלטפורמה ולא לייצר את המשחקים. גוגל סטדיה מעולם לא הגיע למימוש הפוטנציאל שלו – במשך השנתיים מאז הושק היו לשירות בעיות עם האולפנים העצמאיים שלו, האולפן הגדול ביותר של החברה נסגר, הוא ספג תביעות משפטיות, בריחת מוחות, ועוד. למעשה, ההתחלה כבר התגלתה כבעייתית, עם מסיבת עיתונאים שהעלתה שאלות רבות בלי מענה. בנוסף, ההשקה לא הייתה גלובלית, ועד היום השירות פועל בשווקים ספורים, לא כולל ישראל. שלא לדבר על כך שביצועי הטכנולוגיה עצמה לא זהרו, בלשון המעטה. בעורפה של סטדיה נשפה גם Xbox Cloud Gaming – הפלטפורמה המצליחה והמתחרה בתחום הגיימינג בענן מבית מיקרוסופט – שגוגל לא עמדה בתחרות מולה. כעת בעצם מחליטה גוגל לכוון את השירות ללקוחות אחרים – חברות במקום גיימרים בודדים – ובהדרגה לנטוש את שוק המשחקים. If you hear one thing, hear this: The Stadia team is working really hard on a great future for Stadia and cloud gaming. We hope you agree, and we know the proof is in the playing. — Stadia ☁️???? (@GoogleStadia) February 5, 2022 תגובות גוגל וצוות סטדיה גוגל לא הגיבה לחדשות ולא אישרה אותן. לעומת זאת ניכר כי עדיין מתקיים מאמץ גדול מצד צוות סטדיה לשמור על השירות כפי שהוא. למעשה, בתגובה לפרסומים האחרונים, חשבון הטוויטר הרשמי של הפלטפורמה צייץ: "אם אתם שומעים דבר אחד בלבד, תקשיבו לזה: צוות סטדיה עובד קשה על עתיד גדול עבור סטדיה ומשחקי ענן", והכריז שעדיין, בשנת 2022, נוספו יותר מ-100 כותרים לפלטפורמה, בנוסף להצעת 50 משחקים לחברי סטדיה פרו.

Stor.ai – המציעה פתרון מסחר דיגיטלי עבור רשתות קמעונאות בארץ ובעולם – הודיעה היום (ב') על מספר שינויים שחלו בהנהלתה: צ'רלי רייט ימונה לנשיא החברה, ומנדל גניוויש יקודם לתפקיד המנכ"ל. רייט וגניוויש מביאים עימם שפע של מומחיות וניסיון בתחום, ויהוו בסיס צמיחה מהיר לאסטרטגיה שבה דוגלת החברה. Stor.ai נוסדה בכדי לענות על צורכי תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של רשתות הקמעונאות, בעזרת שילוב של מעורבות דיגיטלית מצד הלקוחות בכל נקודות המכירה, שמתקבצות לפלטפורמה אחת. החברה, לדבריה, תומכת ברשתות הקמעונאות המבקשות לפתח את חוויות הלקוח שלהן, תוך שמירה על בסיס הנתונים, ונאמנות הלקוחות למותג בעידן הדיגיטלי החדש. Stor.ai מספקת פלטפורמות מסחר למאות חנויות ורשתות קמעונאיות בארץ ובעולם. החברה מתמקדת בחנויות סופרמרקט – מרשתות ענק ועד חנויות שכונתיות – ומסייעת להן לפעול בעולם האיקומרס, ללקט הזמנות בצורה מהירה ויעילה ולבצע מכירות אונליין. הפתרון שפיתחה החברה מסוגל, לדבריה, להתחבר אל כל מערכת הקופות והניהול המלא, לצמצם עלויות ולהרחיב את היקפי המכירות אונליין דרך מערכת ליקוט מתוחכמת. החברה גייסה 21 מיליון דולר בסבב A ושואפת לשמש כסוכן מעבר עבור קמעונאי המזון לעבר עולם דיגיטלי, חוויתי ומתקדם. המינויים הבכירים החדשים המנכ"ל החדש של Stor.ai, גניוויש, עובד בחברה קרוב לחמש שנים, כשבתפקידו הקודם שימש כסגן נשיא הפיתוח העסקי. גניוויש יביא בתפקידו החדש את ניסיונו הרב שבא לידי ביטוי בהצלחתה של החברה, המציעה לקמעונאים וללקוחות חוויות קנייה דיגיטליות מיוחדות. "אני נרגש לקראת ההזדמנות האדירה שניתנה לי בתפקיד החדש, שבסופו של יום יסייע לקמעונאים לשפר את יכולותיהם ולייעל את תהליך המסחר האלקטרוני ללקוחות. אני שמח לקבל את צ'רלי לחברה, הניסיון שלו בתחום יהווה תוספת רבה לחברה שדוגלת בהמשך צמיחה בשוק, ובכך תמשיך לספק פתרונות מסחר דיגיטליים בצורה הטובה ביותר בארץ ובעולם", אמר גניוויש. הנשיא החדש של Stor.ai, רייט, מביא עמו יותר מ-20 שנות ניסיון עם טכנולוגיות בתחום הקמעונאות. הצטרפותו ל-Stor.ai עתידה לחזק את אסטרטגיית החברה, ולהגדיל את היקף הפעילות בצפון אמריקה ובעולם. "אני נרגש להצטרף ל-Stor.ai. עתיד תעשיית הקמעונאות יהיה שילוב של קניות פיזיות בחנויות וקניות באונליין, בעזרת הטכנולוגיה החדשה נסייע לקמעונאים לשמר את הנאמנות למותג, תוך עמידה בציפיות הלקוחות. אני מצפה בקוצר רוח לחזק את מעמדה של Stor.ai כמובילה בתעשייה", אמר רייט.

האמירה המקובלת בענף ההיי-טק, כשמדברים על ההשפעות הרעות שיש לפיתוחים הטכנולוגיים, היא ש-"זאת לא הטכנולוגיה". כלומר: לא היא שגורמת לפגיעה בזכויות אדם או בפרטיות, לא הרשתות החברתיות מביאות להתמכרויות אלא מי שהמציא אותן, ואותה. זה כמעט אף פעם לא בא עם שמות, אלא אמירה כללית כזאת – "האנשים". אלא שזאת בריחה מאחריות. אלה לא האנשים. כלומר, לא רק. זאת בהחלט גם הטכנולוגיה. הפרשה שמסעירה בשבועות האחרונים את המדינה, ושהיום התגלתה ביותר "תפארת" (וכנראה שלא במלוא תפארתה, למרבה הצער), היא פרשת השימוש של המשטרה בפגסוס, התוכנה של NSO. כלכליסט (בעיקר) פרסם שורה של תחקירים שמראים שהמשטרה שלנו, משטרת ישראל, השתמשה ברוגלה השנויה במחלוקת כדי לחדור לסמארטפונים של אנשים ולדעת את כל מה שהם עושים בהם מבלי שקיבלה צו שופט שמתיר לה לעשות את זה. כלומר, בניגוד לחוק. לכאורה. אם עד עכשיו נודע ש-"רק" ראשי ההפגנות בבלפור, פעיל נגד מצעד הגאווה ועוד לא הרבה אחרים "זכו" שהמשטרה תהיה בטלפון שלהם, בתחקיר שהעיתון פרסם היום (ב') מסתבר שהיא התקינה את התוכנה גם על המכשירים של אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ושל עוד אנשים בכירים, ועוד אחרים. ואם אנחנו כבר יודעים שהיא עשתה זאת לאבנר נתניהו, לא מן הנמנע שהיא עשתה זאת גם ליאיר ולשרה נתניהו (לבנימין נתניהו אין טלפון חכם). להזכירנו, הם רעייתו ובניו של מי שהיה ראש הממשלה בתקופה שאליה מתייחס התחקיר. נדרש קוד אתי – כדי שהריגול שלא לצורך אחרי אנשים ייפסק. צילום: BigStock המשטרה נמצאת היום על המוקד של פוליטיקאים, מומחים ועיתונאים, ובצדק, עקב השימוש שלה – הלא פרופורציונאלי או השימוש בכלל, תלוי למי מקשיבים או את מי קוראים – בתוכנה כה חודרנית כמו פגסוס. אלא שהספוט לא צריך להיות רק עליה. לצד הקריאות הצודקות להקמת ועדת חקירה שתחקור מה עשתה המשטרה, ורצוי ועדת חקירה ממלכתית, כדאי שנפנה את הזרקור גם אל הטכנולוגיה. שכן ללא הטכנולוגיה, לא היו אותן הדבקות של מכשירים של אנשים ברוגלה והפרטיות שלנו הייתה נשמרת טוב יותר. ללא הטכנולוגיה, המשטרה לא הייתה אומרת לא אמת, בלשון עדינה, לאורך הדרך מאז פרסום התחקיר, ו-NSO לא הייתה טוענת (עוד קודם) שהיא לא מכרה את פגסוס לגורמים ישראליים, ושהרוגלה משמשת למלחמה בטרור ולמניעת פשיעה (מה שכנראה נכון, אבל, כפי שנוכחנו לדעת – לא רק). ללא הטכנולוגיה, הפרטים שלנו לא היו חשופים לעיניים לא רצויות. ללא הטכנולוגיה, לא היינו צריכים להבין או לא את המשמעות של חלוקת מידע שלנו עם שלל ענקיות הטק – מפייסבוק וגוגל, עבור בסמסונג ובאפל, ועד לעוד הרבה חברות, שיודעות עלינו המון וסוחרות בכך עם צדדים שלישיים. ייתכן שאתם שואלים את עצמכם בשלב זה של המאמר: מה הוא לעזאזל רוצה? לעצור את התקדמות הטכנולוגיה? לבלום את החדשנות? התשובה היא לא. יותר נכון, ממש לא. זה נובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, אי אפשר למנוע את החדשנות, את ההתקדמות הטכנולוגית. קריאה כזאת תהיה לא ריאלית. הטכנולוגיה והחדשנות ימשיכו להתקדם ולחדש, וטוב שכך, על פי רוב. מה שמביא אותי לסיבה השנייה – הטכנולוגיה הביאה ללא מעט דברים טובים. זה בא לידי ביטוי בהישגים לאנושות, בפיתוחים פורצי דרך, בקידום האוריינות (אוריינות דיגיטלית מקדמת גם את זו הכללית), לקידום קהילות שקולן פחות נשמע בעבר וכן, גם לקידום זכויות אדם, לא רק לפגיעה בהן. בני האדם שמים על עצמם מחסומים, בדמות חוקים, רגולציות ונורמות התנהגות, וגם כאן – הפתרון צריך להיות שם. מן הראוי שהתעשייה היא זו שתחיל מגבלות על עצמה, רצוי בשיתוף גורמים שפועלים לטובת זכויות אדם, פרטיות ועוד. כך יאוזן הצורך בין שמירה על הזכויות לצורך בחדשנות, ובעוד ועוד ממנה ההיבט המוסרי חשוב לזכור שבמקרי עוולות ושימושים בטכנולוגיה לרעה – מי שעומדים מאחוריהם אלה בני אדם. בין אם המשתמשים ובין אם מי שמפתחים אותה. NSO מנסה לרחוץ בניקיון כפיה ולטעון שהיא לא אחראית לשימושים שלקוחות עושים בתוכנה שהיא פיתחה. אלא שזה ניסיון נואל: מוטלת עליה אחריות לנסות ולדעת את זה, ככל הניתן, וכן, לא למכור לממשלות ולארגונים שעושים עם הטכנולוגיה הזאת שימוש שלכל מי ששוחר דמוקרטיה וזכויות אדם ברור שאינו ראוי. זה פחות נכון במקרה הנוכחי, כי ישראל נחשבת (עדיין?) למדינה דמוקרטית, ויותר נכון כשהלקוחות שלה הם משטרים דיקטטוריים, אבל כך או כך היא לא יכולה, מוסרית, לטעון שהיא "חפה מפשע" כשלקוח שלה עושה עם הטכנולוגיה שלה את מה שהוא עושה, לרעה. א-פרופו מוסר, וזה המסר של המאמר: הפתרון למצב החמור הוא לא זניחת הטכנולוגיה ועצירה מוחלטת של החדשנות. גם לאדם יש אחריות – למשתמשים, אבל גם לגורמים הרלוונטיים בתעשיית ההיי-טק. אלא שבאופן טבעי, מפתחים רוצים שלטכנולוגיות שלהם תהיה השפעה, גם אם הם לא מודעים או מתכחשים לכך שזו עלולה להיות גם השפעה שלילית. בני האדם שמים על עצמם מחסומים, בדמות חוקים, רגולציות ונורמות התנהגות. הפתרון צריך להיות שם. בהיבטים מסוימים, הוא מצוי בהצעת חוק הסייבר, ששוכבת לה אי שם בממשלה עוד מ-2018 ושאף אחד לא טורח להפוך אותה לחוק. לצד זה, מן הראוי שהתעשייה היא זו שתחיל מגבלות על עצמה, רצוי בשיתוף גורמים שפועלים לטובת זכויות אדם, פרטיות ועוד דברים שעלולים להינזק כתוצאה משימוש לא נאות בטכנולוגיה. כך יאוזן, גם אם לא איזון מלא, הצורך בין שמירה על הזכויות ואי ביצוע מעשים מזעזעים כמו מה שהמשטרה עשתה עם הטכנולוגיה של NSO לצורך בחדשנות, ובעוד ועוד ממנה, וברווח עבור החברות. חברות הטכנולוגיה הן אלה שיודעות לפתח, להפעיל ולעדכן אותה, ופעילי הזכויות, עורכי הדין והגורמים האחרים הם אלה שפועלים למען השמירה עליהן. נכון, זה קצת תמים לחשוב שהתעשייה היא זו שתשמור על עצמה, זה די כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. נכון גם שלא בכל מקרה ולא בכל ענף שיש בו קוד אתי הוא נשמר תמיד. למשל, האתיקה העיתונאית. אבל אם חברות הטכנולוגיה יתגייסו למשימה, ולו בשל המוניטין שלהן וההבנה שכדאי שהן אלה שיטילו על עצמן מגבלות (אבל באמת) לפני שהרגולטור יעשה את זה, ניתן יהיה להמשיך עם החדשנות הטכנולוגית ולצמצם למינימום שבמינימום את המקרים שבהם היא פוגעת לרעה. כי, כפי שכתבתי בהתחלה, הפגיעה לרעה היא תוצאה של שילוב של האדם – והטכנולוגיה.

כתב: הילל יוסף. "איומי הסייבר הולכים ומתגברים – הן בהיקפם והן במורכבות ובתחכום של ההאקרים. מעל כלל האיומים מתנוסס איום הכופרה, שטורד את מנהלי אבטחת המידע בארגונים ומסב להם נדודי שינה. בעולם ההגנה על הנתונים, הגיבוי וההיערכות להתאוששות מאסון נדרש לערוך שתי פעולות חיוניות: לשכפל את הנתונים המגובים באתר גיבוי מרוחק ולהצפין אותם, כי אין כל סיבה שההאקרים יוכלו לקרוא אותם ללא בעיה. יישום שני עקרונות אלה יביא לכך שכלל הנהלות הארגונים יישנו טוב יותר בלילה", כך אמר דודו אתדגי, מנהל פעילות וריטאס (Veritas) ישראל. אתדגי דיבר לקראת כנס הלקוחות השנתי שעורך הסניף הישראלי של ענקית הגנת הנתונים. הכנס, שמופק על ידי אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-24 בפברואר, באולם האירועים איסט בתל אביב, תחת הכותרת Ransomware's greatest fears, ויוצגו בו פתרונות החברה לעולמות הניהול וההגנה על המידע. לדברי אתדגי, "רוב הארגונים הגדולים הבינו והפנימו את חשיבות ההגנה על הנכס הארגוני העיקרי – הנתונים, והם מיישמים את מה שנדרש לטובת זה. אולם, עדיין יש לא מעט ארגונים שטרם עשו זאת, ולצערי, אנחנו רואים את התוצאות של זה בדמות אירועי הסייבר שכוונו נגדם: אם בשירביט ואם בבית החולים הלל יפה". "הארגון, המנמ"ר, מנהל התשתיות ומנהל אבטחת המידע נדרשים לעשות את הכל כדי להיות ערוכים ומוכנים לקראת מתקפה שתגיע מאיום חיצוני", הדגיש. "מי שלא יעשה כך חוטא לאינטרסים של הארגון שלו. אסור לאף ארגון להיות במצב שבו העובדים חוזרים לאחור ועושים עבודות ידניות, עם ניירות". אתדגי מונה לתפקידו בנובמבר האחרון. הוא בעל ותק של יותר משני עשורים בעולמות המכירה והפיתוח העסקי ב-IT הארגוני. אתדגי עבד ב-HP ישראל ולאחר מכן ב-וריטאס ישראל, שם הוא היה עד לא מכבר אחראי על פעילות החברה מול גופי אנטרפרייז. "קצב גידול המידע בארגונים הופך את המצב לבלתי נשלט" לדבריו, "ריבוי מתקפות הסייבר מעניק משנה חשיבות לעולמות הגיבוי וההגנה על המידע, תוך מימוש תפיסת אמון אפס, כמו גם מענה למגמת הכופרות ההולכת ומתרחבת. המידע הוא המשאב המצוי כיום בלב העשייה הארגונית. אלא שהוא גדל בהיקף נרחב, ולא תמיד יודעים מה נמצא איפה – ולכן הוא לא מנוצל כיאות. המנמ"ר נדרש להתמודד עם אתגר ניהול המידע ולקבל שקיפות אודותיו. זאת, לטובת החלטות מושכלות לגביו ולצמצום עלויות הטיפול בו". אתדגי הוסיף כי "קצב גידול המידע בארגונים הופך את המצב לבלתי נשלט, עד כדי כך שהם לא יכולים לעמוד בכללי הרגולציה החדשים. לכן, פתרונות הגנה וגיבוי מידע הם קו ההגנה האחרון נגד מתקפות סייבר, לטובת שמירה על המשכיות עסקית". מה וריטאס מציעה? "וריטאס", אמר אתדגי, "מספקת פתרונות גיבוי והגנה על מידע לארגונים בכל גודל ומכל מגזר תעשייה. עם גיבוי מרוחק, אנחנו מונעים מצב שבו ההאקר שינסה לגנוב את המידע יצליח לעשות זאת. אם המידע ייהרס, יש לפתרון שלנו יכולת לשחזר אותו באופן מלא ועדכני, ובפרקי זמן קצרים בהרבה, דקות ושניות – מהמקובל בשוק". "בשנה האחרונה", סיכם, "היקף הפעילות של הסניף הישראלי של וריטאס גדל משמעותית, בשל מגפת הקורונה והעלייה בהיקף מתקפות הכופרה. אנחנו מצויים בעיצומו של סבב גיוס מומחים, ולהערכתי גם השנה נחווה גידול דו ספרתי באחוזים בפעילות שלנו. העמקנו את אחיזתנו בשוק המקומי, עם לקוחות חדשים רבים שמבינים את חשיבות הנושא, את המשמעויות הגלומות בו ואת הצורך שלא להיות חשופים לאיומים. אנחנו מבטיחים לארגונים חזרה מהירה לפעילות מלאה לאחר פריצה. אנחנו מאפשרים להבטיח שמירה יעילה, מלאה והרמטית של גיבויי המידע הארגוני נגד פריצה, והפחתה דרמטית של הסיכון הכרוך בזמן השבתה של המערכת. כך, אנחנו מבטיחים למנמ"רים שיוכלו לישון טוב יותר בלילה". מתעניינים בניהול ובהגנה על מידע? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס השנתי של וריטאס ישראל.

מינוי חדש ב-וויקס: החברה מינתה באחרונה את בת שבע משה למנהלת הפעילות העסקית שלה ישראל (GM Israel). היא מנהלת את כלל הפעילות העסקית של החברה בשוק הישראלי, ובמסגרת זו אמונה על קידום המותג, הפיתוח העסקי, הובלת שותפויות אסטרטגיות, ייזום והובלת תהליכי התאמות ולוקליזציה במוצרים השונים של החברה, במטרה להתאים אותם לקהל היעד הישראלי, ניהול שותפים, יוזרים ועוד. משה היא אישה רבת פעלים ופעילויות: במקביל לתפקידה ב-וויקס, היא חברה בקהילת ROI – רשת בינלאומית של אקטיביסטים מהעולם היהודי. כמו כן, היא ממלאת מקום יו"ר עמותת יוזמות עתיד, שפועלת להעצמה כלכלית של נשים מהפריפריה ומלווה מעל 1,000 נשים מדי שנה בתהליך הקמת עסק קטן וניהולו, וחברה בוועד המנהל של עמותת אופנים, שפועלת להעשרה חינוכית בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) לילדים ובני נוער מהפריפריה, במטרה להעניק להם הזדמנות שווה ולצמצם את הפערים. היא אף חברת ועד מנהל במכללת ספיר בשדרות, וכן חברה במועצה הציבורית של הקרן לשמירת הטבע והמורשת, שפועלת בשיתוף רשות הטבע והגנים, ושל ארגון מומנטום. משה אף משמשת כיועצת ל-12Angels – קרן הון-סיכון שנוסדה על ידי קמאטק ומתמקדת בהשקעות בסטראט-אפים של יזמים חרדים. קריירה בבנק הפועלים עד לא מכבר שימשה משה כראשת תחום פועלים היי-טק – זרוע הבנקאות להיי-טק של בנק הפועלים. במסגרת תפקידה זה היא הייתה אמונה על מערך סניפי ההיי-טק של הבנק, וכן הובילה את הפיתוח העסקי, יצירת שיתופי פעולה עם סטראט-אפים, חברות היי-טק בשלבי צמיחה שונים וגורמים נוספים בענף, בהם אקסלרטורים, חממות וקרנות, גיוס החברות כלקוחות הבנק, שיווק ומיתוג הפעילות, בניית מוצרים בנקאיים חדשים וכן ניהול תוכנית השקעות בקרנות הון-סיכון בהיקף של כ-65 מיליון דולר. בנוסף, משה שימשה כדירקטורית בפועלים נכסים וכחברה בוועד המנהל של קרן פועלים בקהילה – הזרוע הפילנתרופית של בנק הפועלים. בתפקידה הקודם בבנק משה כיהנה כיועצת אסטרטגית ליו"ר הדירקטוריון. במסגרת תפקידה זה היא ניהלה את מטה היו"ר ועבדה אתו באופן צמוד על ניהול עבודת דירקטוריון הבנק ו-ועדותיו. מנכ"לית יוניסטרים לפני הצטרפותה לבנק הפועלים כיהנה משה כמנכ"לית עמותת יוניסטרים בין השנים 2015 ל-2019. מטרות העמותה הן צמצום פערים ויצירת מוביליות חברתית וכלכלית בפריפריה באמצעות העצמת צעירים, קהילות ובני נוער מאזורים אלה ליזמות, היי-טק ומנהיגות עסקית וחברתית. יוניסטרים פועלת בקרב שלל המגזרים בחברה הישראלית, ומפעילה 22 מרכזי יזמות טכנולוגיים וכ-200 קבוצות יזמות של בני נוער בכ-100 יישובים בארץ. 3,500 בני נוער וכ-4,000 צעירים בוגרים יותר משתתפים בתוכניות יוניסטרים מדי שנה. כ-5,000 אנשי עסקים, יזמים ומשקיעים פועלים בהתנדבות כמנטורים בעמותה. בנוסף, יוניסטרים מובילה תוכניות נוספות בעולמות ההכשרות למקצועות ההיי-טק, האוריינות הדיגיטלית, הכשרות של מורים בתחומי היזמות והטכנולוגיה, ועוד. משה החלה את דרכה ביוניסטרים כמנהלת מרכז היזמות של העמותה בעכו. לאחר שנה בתפקיד זה היא השתלבה בהנהלת העמותה בתפקיד מנהלת פיתוח הדרכה וקהילת עמיתי יוניסטרים. ב-2015 היא מונתה, כאמור, למנכ"לית העמותה. התנדבות חברתית בעכו פרט מעניין נוסף ברזומה של משה הוא שבגיל 22 היא הצטרפה לגרעין משפחות צעירות שהגיעו לעכו מכל רחבי הארץ במטרה לקיים פעילות חברתית קהילתית בעיר, ולחזק מבפנים את המערכות העירוניות. במסגרת פעילותה בעיר ובסביבתה, משה הייתה מעורבת במגוון יוזמות חברתיות וקהילתיות ומילאה שורת תפקידים במגזר השלישי, בהם ניהול גרעין בנות השירות הלאומי בעכו, ריכוז תוכניות התנדבות של סטודנטים בבתי ספר, מכללות וכפרי נוער במסגרת עמותת פר"ח, גיוס משאבים לעמותה מקומית ועוד. משה סיימה בהצטיינות יתרה תואר ראשון בתקשורת ושירותי אנוש, וסיימה בהצטיינות תואר שני בייעוץ ארגוני – שניהם באוניברסיטת חיפה. כמו כן, היא בוגרת קורס דירקטורים של המי"ל ובוגרת של תוכנית קריאת כיוון – מעוז להכשרת צעירים להשתלבות בתפקידים ניהוליים במגזר הציבורי. במסגרת התוכנית משה התמחתה במשרד הפנים במחוז חיפה. ב-2017 נבחרה משה כאחת מ-40 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 40 על ידי גלובס. כמו כן, היא נכללה בשתי רשימות של דה מרקר: ב-2015 כאחת מ-40 הצעירים המבטיחים וב-2018 – כאחת מ-21 הנשים המשפיעות בהיי-טק.