גוגל הודיעה אתמול בבלוג שלה, כי היא עובדת על אמצעי פרטיות שנועדו להגביל את שיתוף הנתונים בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד. אבל החברה הבטיחה שהשינויים האלה לא יפריעו כמו מהלך הדומה שביצעה אפל בשנה שעברה, של דרישה ממפתחי האפליקציות לקבל מן המשתמשים היתר לעקוב אחריהם. בקרת ההרשאה של אפל – ובסופו של דבר ההחלטה של המשתמשים לחסום מעקב – השפיעה עמוקות על חברות אינטרנט שבנו עסקים המתבססים על פרסום ממוקד. לפי נתונים של Flurry Analytics, שפורסמו על ידי אפל, משתמשים בארה"ב בוחרים לבטל את המעקב ב-96% מהזמן. ההודעה של גוגל לא תשמח את פייסבוק, שרק באחרונה הודיעה , כישינויי הפרטיות של אפל יעלו לה השנה 10 מיליארד דולר באובדן הכנסות מפרסום. גוגל ציינה בבלוג שבו הודיעה על ההחלטה, כי היא מרחיבה כעת את מה שהיא מכנה "ארגז החול של הפרטיות" לאפליקציות אנדרואיד, ועובדת על פתרונות שיגבילו את שיתוף נתוני המשתמשים ו"יפעלו ללא מזהי אפליקציות צולבים, כולל מזהה פרסום". עוד ציינה ענקית הטק, כי "אנחנו גם בוחנים טכנולוגיות שמקטינות את הפוטנציאל לאיסוף נתונים חשאי, כולל דרכים בטוחות יותר לשילוב אפליקציות להשתלב עם ערכות פיתוח תוכנה לפרסום", אם כי לא פירטה כיצד היא מתכננת לעשות זאת. הבלוג של גוגל לא נקב בשמה של אפל, אלא התייחס במקום זאת ל"פלטפורמות אחרות", שלדבריה "נקטו גישה שונה לפרטיות בנוגע למודעות, והגבילו בבוטות את הטכנולוגיות הקיימות המשמשות מפתחים ומפרסמים". בניגוד לאפל, גוגל מסתמכת על הכנסות מפרסום, ולכן טבעי כי ציינה, גם "שאנו מאמינים, כי מבלי לספק תחילה דרך חלופית לשמירת הפרטיות – גישות כאלה יכולות להיות לא יעילות" גוגל לא סיפקה ציר זמן מדויק לשינויים הללו, אך אמרה כי תתמוך בטכנולוגיות קיימות לפחות עוד שנתיים.

ענף ההיי-טק הרותח, עם תנאי ההעסקה המפליגים והמירוץ אחר טאלנטים, גורם לצעירים רבים לפנות אליו. סקר שערכה בקרב הסטודנטים שלה מכללת ג'ון ברייס הדרכה, המכשירה מדי שנה אלפי בוגרים המשתלבים בעבודה בהיי-טק, חושף, כי 65% מהמשיבים מאמינים כי ענף ההיי-טק ימשיך לשגשג גם בשנים הבאות, זאת לעומת 7% שמאמינים שמדובר בבועה שעתידה להתפוצץ. לגבי סיכויי ההעסקה שלהם, מרבית הנשאלים (78%) סבורים כי הפתרון למשבר כוח האדם ולמחסור בעובדים בענף נעוץ בנקיטת צעדים שיעודדו גיוס ג'וניורים ועובדים חסרי ניסיון לתפקידים בחברות ההיי-טק. 42% מעריכים שהסיכוי שלהם למצוא עבודה בתור ג'וניורים תלוי בפתיחות של החברות לגייס עובדים חסרי ניסיון, ו- 24% מהנשאלים מאמינים שיש להם סיכוי טוב למצוא עבודה בתור ג'וניורים לאור משבר כוח האדם. השיקול העיקרי בבחירת מקום עבודה: אפשרויות קידום והתפתחות אישית על אף הגידול במספר חברות הסטארט-אפ והנפקות הענק, מרבית הסטודנטים (42%) העידו כי הם מעדיפים לעבוד בחברה גדולה ומבוססת, זאת לעומת 28% שהעידו שהם מעדיפים לעבוד בחברת סטארט-אפ או בחברה שהוכרה כיוניקורן (14% ו-14% בהתאמה). 10% מהנשאלים העידו, כי הם מעוניינים לעבוד במרכז פיתוח של חברה זרה (גלובלית) בישראל, ו-9% העידו כי הם מעדיפים לעבוד בתחום כפרילאנסרים. מבחינת השיקולים בבחירת מקום עבודה, תנאי השכר וההטבות נמצאים במקום השני (16%), כאשר השיקול המרכזי בקרב מרבית הנשאלים (39%) נוגע לאפשרויות קידום והתפתחות מקצועית. אחריהם מופיעים ברשימת השיקולים: תפקיד עם עתיד בטוח לטווח הרחוק (15%), גמישות ואפשרות לעבודה מהבית (13%) ותחושת שליחות, עבודה עם משמעות וערכים (12%). ובמי רואים הנשאלים דמויות לחיקוי? היזם הישראלי שהכי הרבה סטודנטים (39%) הצביעו עליו כדמות למודל ולחיקוי הוא מייסד ומנכ"ל Wix, אבישי אברהמי. אחריו ברשימה: ניר צוק, מייסד פאלו אלטו (21.5%), אדם סינגולדה, מנכ"ל טאבולה (13%), אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק (11%) ועינת גז, מייסדת שותפה בפאפיה גלובל (10%).

שיתוף פעולה בין חברת דיפנמיינד של אלפא בית למכון הפוליטכני הפדרלי בלוזאן (EPFL) הוליד יכולת בינה מלאכותית חדשה, והיא סכסוך מגנטי עם זרם פלזמה רב עוצמה המשמש למחקר היתוך. מדובר בשיתוף פעולה שהחל לפני כמה שנים, לאחר שפגישה מקרית של מנהלים בין שני הצדדים הולידה אותו, ומטרתו לסייע עם התחזוקה של הפלזמה בתוך הטוקמק של המערכת, שהוא מכשיר שנועד לייצר כליאה מגנטית לזרמי הפלזמה בדרך לבניית כורי היתוך מעשיים. נכון להיום מחקר בתחום ההיתוך, וכל מחקר בתחום ולא משנה מה הדרך המדויקת בה הוא מבוצע, כולל שימוש בפלזמה בטמפרטורות שמגיעות עד מיליוני מעלות. הטוקמק הוא אחת הדרכים לשמור על הזרמים הללו תחת שליטה, כדי לבחון באופן ברור את פעילות ההיתוך הנוצרת במערכת. שיתוף הפעולה הזו מאפשר לשפר באופן משמעותי את היכולות של הטוקמק במרכז השוויצרי, כך שניתן לשנות את המשתנים המגנטיים לבדיקת הפלזמה אפילו אלפי פעמים בשנייה, כולל שליטה בגודל ובצורה ובזווית של טבעת הפלזמה. הצוותים אימנו מערכת לימוד מכונה לקבוע את ההגדרות לכל ניסוי, ולא מדובר בעבודה אקראית. בשלב הראשון ההדמיה הופעלה כדי לראות מה מערך ההגדרות שיוצרת כל תבנית פלזמה, ואז בעבודת הנדוס לאחור זוהו המשתנים וההגדרות ליצור את התבנית. בינתיים מודים המדענים המעורבים כי מדובר עדיין בתקופה מוקדמת מדי של הניסוי מכדי לספק תשובות מלאות לגבי הפתרון הזה, אבל ההערכה היא אכן שניתן יהיה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקצר באופן משמעותי את ההגדרות שיינתנו למערכת כדי לבצע את ניסויי ההיתוך, וזאת לעומת עבודת ההגדרה כיום, שיכולה להימשך שבועות ועד חודשים עבור ניסויים יותר מורכבים.

אני לא ממש זוכר בשנים האחרונות שראיתי טאבלט בשוק שמריץ Windows מעבר לטאבלטים בסדרת ה-Surface של מיקרוסופט, גם אם היא מתעקשת שהם מחשבים. אבל יום אחד נחת על השולחן שלי טאבלט של חברת דל שמריץ Windows, עדיין גירסה 10 במכשיר המסוים הזה, שהוא עולם ומלואו, הרחק מהטאבלטים הדי עדינים של מיקרוסופט. Latitude 7220EX הוא טאבלט קשיח במיוחד, יחסית עתיר ממדים, שמיועד לעבודה במקומות שמחשבים אחרים יכולים לבכות בהם ולדרוש שינוי דחוף בתנאי העבודה. הוא מיועד לעבודה בתנאי שטח נוקשים וקשים במיוחד, ויותר מכך: הוא מציע הרשאות ATEX ו-IECEx, שאומרות, בקצרה, שהוא עמיד אפילו לעבודה בתנאי עבודה שיש להם פוטנציאל להפוך לנפיצים. הוא כמובן, איך לא, עבר את כל מבחני העמידות והקשיחות הצבאיים בארצות הברית, והוא אמור לעבוד היטב בטמפרטורות גבוהות ונמוכות במיוחד. כטאבלט שמיועד לסביבות מיוחדות הוא כמובן עטוף היטב במסגרת פלסטיק נוקשה וגומי קשיח במיוחד, עם סוגים שונים של הגנות נגד נפילות, חבטות, וכאמור, אפילו במידה מסוימת – ולא שכמובן יכולתי לבדוק את זה במסגרת הבדיקה – נגד פיצוצים ושריפה שמתרחשים בסביבתו. את העמידות נגד נפילות בדקתי גם בדקתי, בכמה צורות ומובנים, ואני בטוח שבדל יקבלו את הטאבלט בחזרה ולא ממש יראו עדויות לכך. אבל זה לא רק הקשיחות, שכוללת זכוכית הגנה איכותית שגם מגיבה היטב אם משתמשים בכפפות, ציוד הכרחי בסביבות עבודה מסוכנות וקשות. זה גם בהירות גבוהה מאוד של 1,000 ניט, שמאפשרת לעבוד עם הטאבלט באור שמש ישיר בלי לחשוש מהשתקפויות ונצנוצים. זה גם אומר שמאחור יש שתי סוללות בהספק עבודה של 34Wh זו לצד זו, והן ניתנות להחלפה חמה – זה אומר שאפשר להוציא את אחת הסוללות ולהכניס במקומה אחרת, אחרי שפותחים היטב את ברגי המכסה, בלי שצריך להפסיק לעבוד. יש גם כפתור קטן על כל סוללה שמאפשר בלחיצה לראות מה מצבה. יש גם שתי מצלמות, אחת מלפנים והשנייה מאחור. הקדמית היא של 5 מגה-פיקסל, וזו שמאחור היא בעלת חיישן של 8 מגה-פיקסל, מלווה במבזק לד, ויש לה גם מכסה פרטיות פיזי שאפשר להזיזו בקלות עם האצבע. זה חשוב במיוחד כשרוצים למנוע ניצול לא מורשה של המצלמה על ידי האקר, בעיקר אם מדובר בעבודה שהיא ברמת סודיות כזו או אחרת. מאחור יש גם עט ששוכן בחריץ מיוחד ומחובר היטב לגוף הטאבלט כדי שלא יילך לאיבוד, אבל בעבודה השוטפת לא ממש התלהבתי מהדיוק ומהאיכות שלו. כטאבלט שמיועד בסופו של דבר לסביבת עבודה עסקית יש גם לא מעט חיבורים בצד: USB-A עם תמיכה בהספקת כוח להתקנים חיצוניים, USB-C עם תמיכה בתקן USB 3.1 Gen Type-2 וגם עם תמיכה ב-DisplayPort לחיבור תצוגה נוספת, חיבור מיקרו סיריאלי להתקנים מיוחדים, וכן חריץ לשילוב של כרטיס סים LTE. יש גם תמיכה ב-Wi-Fi 6 וב-BlueTooth 5.0 ובחזית יש כמה כפתורים שמאפשרים לשנות את עוצמת הקול והבהירות, וכן כמה כפתורים שניתנים לתכנות כדי לבצע פעולות שונות במהירות. מבחינת ביצועים הוא פחות מרשים. המסך הוא החלק הטוב עם גודל של 11.6 אינץ' ברזולוציית +FHD, אבל מתחת לו יושב מעבד קצת מיושן בדמות Core i5-8365U, מעבד מהדור השמיני של אינטל עם מהירות עבודה רגילה של 1.6 גיגה-הרץ ומהירות טורבו של 4.10 גיגה-הרץ. זה אמנם מספיק לרוב הביצועים, גם בגלל שהוא תומך ב-vPro לשימושי ה-IT הארגוניים, אבל זה בכל זאת כבר כמה דורות לאחור. היתרון הגדול הוא צריכת כוח יחסית נמוכה במעטפת של 15 ואט, ובהיבט הזה אכן לא ממש הצלחתי לגרום לטאבלט להתחמם, בטח לא במידה שאני יכול להרגיש. בנוסף שילבה דל ב-Latitude 7220EX זיכרון LPDDR3-1067  של 8 גיגה-בייט, שהוא יחסית איטי, ורכיב אחסון מבוסס SSD בנפח של 512 גיגה-בייט. המודם הוא Snapdragon X20, שכאמור מספק לו את יכולות ה-4G שלו, וכן רכיב TPM 2.0 לשיפור האבטחה. באופן טבעי בגלל המסך היחסית גדול ובגלל מעטפת ההגנה הענקית מסביבו, מדובר במכשיר גדול: שאורכו עומד על קצת יותר מ-32 ס"מ על עובי של 26 מ"מ, שזה הרבה, כמובן, אבל מובן מאליו גם לאור השילוב של סוללות שניתנות להחלפה חמה. המשקל, בהתאם, עומד על 1.65 ק"ג. באופן טבעי גם המחיר אינו זול, ועומד על 7,399 שקלים, אבל מי שזקוק למחשוב בסביבות עבודה קשות ומסוכנות יודע שאין ברירה כנראה.

"מגפת הקורונה היא דבר מתעתע, כי אי אפשר לראות אותה בעיניים. היא הביאה לעולם מגפה נוספת ושקטה – נפשית. יש עלייה בביקוש באחרונה לשירותי ייעוץ וטיפול נפשיים, וזה קרה בשל השהות הנרחבת והמוגזמת של ילדים וילדות, בני ובנות נוער, במדיה החברתית. מדובר בנזקים אדירים, ברמה האישית והחברתית. כשהיינו ילדים – רצנו על מגרשי המשחקים, אבל הילדים שלנו לא עושים זאת. הם מבלים שעות רבות, רבות מדי, ברשתות החברתיות, הם מושפעים מדימויי הגוף המעוותים המוצגים שם, וזה מביא לשורה של הפרעות אכילה, עד כדי חשש שנאבד את היקרים לנו מכל. יש לקחת אחריות על מה שקורה ברשתות החברתיות. עליהן להיות במקום ערכי יותר, כדי שנהיה חברה בריאה יותר", כך אמרה ח"כ עידית סילמן (ימינה), יו"רית ועדת הבריאות של הכנסת. ח"כ סילמן הייתה דוברת המפתח בכנס The Future of Digital Health, שנערך היום (ה') באופן וירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ונושאו היה מרכזיות הנתונים בעולם הרפואה. לדברי ח"כ סילמן, "לצד ההיבטים השליליים במדיה החברתית, הטכנולוגיה עשויה לשנות את עולם הבריאות לטובה. יש לבחון כיצד מנהלים את כלכלת הבריאות בצורה נכונה". היא אמרה כי "בעבר עבדתי בשירותי בריאות כללית בתפקידי מטה שונים, לרבות מנהלת השיווק. אז השקנו את טייטו – פיתוח שבודק חולים מרחוק, בלי שהם יצאו מהבית. המכשיר הפך לכלי בסיסי בעבודה של צוותי הרפואה בכללית". הטכנולוגיה כאמצעי לסיוע במימוש מטרות חברתיות יו"רית ועדת הבריאות פירטה כמה מטרות חשובות שהטכנולוגיה יכולה לעזור במימושן: "נדרש לצמצם פערים, והטכנולוגיה היא הדרך לצמצום פערים אלה. בנוסף, עלינו להתכונן קדימה, כדי להיערך ולתת מענה למצב שבו אורך החיים של התושבים גדל – והיא יכולה לסייע בכך. הטכנולוגיה היא גם מענה לכל מיני גופים אינטרסנטיים. בנוסף, היא עשויה להביא להקטנה רצויה של הביקושים לשירותים ממערכת הבריאות באופן פיזי". כדוגמה היא נתנה את מיליון המטופלים הטרום סוכרתיים שיש בישראל. "עלינו למנוע מהם להפוך לחולי סוכרת, למען בריאותם וכי זו מעמסה ששואבת עלויות ומשאבים רבים", אמרה ח"כ סילמן. "המלחמה בהשמנה והמאבק למשקל גוף תקין, שעוצרים את מחלת הסוכרת, הם בראש מעייני. נזקים רבים נובעים מאורח חיים לא בריא, והטכנולוגיה יכולה לסייע למניעתם". היא ציינה את אחת הפעילויות של ועדת הבריאות של הכנסת – שכאמור, היא עומדת בראשה: "החוק לאיחוד מוקדי החירום. החודש הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק, שיזמתי יחד עם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). החוק הזה יאחד את מוקדי החירום הרפואיים יחד, מבלי קשר לשיוך ארגוני. שמונה מיליון איש ואישה פונים לשירותי חירום מדי שנה. אם נצליח לצמצם באמצעות האיחוד הזה ב-1% את הביקוש ונביא למענה מהיר יותר של כונן רפואי, ולהגעה מהירה יותר בדקה מאשר כיום – נשפר ונציל חיים של כ-80 אלף איש בשנה, כי הם ייפגעו פחות ובהתאמה, משך השיקום שלהם יקוצר. גם פה הטכנולוגיה תסייע: אנחנו בוחנים מהי המערכת הטובה ביותר להקפצת כוננים לחולה או לפצוע". בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה "אתגר מרכזי: הכנסת מערכת הבריאות תחת מערך הסייבר" לדברי ח"כ סילמן, "אחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת מערכת הבריאות הוא הכנסת התחום תחת מערך הסייבר הלאומי. ראינו את הנחיצות בכך במתקפת הסייבר שחווה בית החולים הלל יפה – מתקפה שרק כעת הוא מתחיל להתאושש ממנה. יש להיערך להגנה טובה יותר בעולם הבריאות מפני איומי הסייבר". "תמיכה טכנולוגית ומעטפת נתונים אישית יכולות לשנות מציאות בעולם הבריאות", סיכמה ח"כ סילמן. "כך גם איכות השירותים המסופקת למטופלים. קופות החולים וארגוני הבריאות מסתייעים באלגוריתמים שמתריעים מפני סכנות בריאותיות, מציפים חשש למחלות רקע מסוימות או מפלחים את האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלה. מגפת הקורונה הוכיחה זאת באופן ברור. יש להפנות משאבים לטובת הטמעת טכנולוגיות שיבנו מערכת טובה ורזה יותר".

אנבידיה סיימה את השנה הכספית 2022 ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות: על פי הדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ד'), החברה הציגה בשתי תקופות אלה עליות, בפרט ברווח הנקי. הנתונים הושגו חרף המחסור המתמשך בשרשראות האספקה. התוצאות הרבעוניות מראות על עלייה של 8% בהכנסות ל-7.6 מיליארד דולר, זינוק של 106% ברווח הנקי לשלושה מיליארד וצמיחה של 103% ברווח למניה ל-1.18 דולר. הרווח התפעולי כמעט שהוכפל – הוא טיפס ב-97% לקרוב לשלושה מיליארד דולר. בניגוד לעלייה המתונה בהכנסות הרבעוניות, אלה השנתיות זינקו ב-61% ועמדו על 27 מיליארד דולר. הרווח הנקי רשם צמיחה של 125% ל-9.8 מיליארד דולר והרווח למניעה עמד על 3.85 דולר, לאחר שעלה ב-123%. שלא במפתיע, חלק נכבד מההכנסות של אנבידיה מגיע מהכרטיסים הגרפיים שהיא מציעה לעולם הגיימינג: המכירות בתחום הכניסו לה ברבעון 3.42 מיליארד דולר ובשנה כולה – קרוב ל-12.5 מיליארד. מדובר בעליות של 37% ו-61% לעומת התקופות המקבילות בשנה הכספית 2021, בהתאמה. במקום השני נמצא תחום הדטה סנטרים, עם הכנסות רבעוניות של 3.26 מיליארד דולר ושנתיות של 10.6 מיליארד. גם כאן היא רשמה עליות יפות – של 71% ו-58%, בהתאמה. אנבידיה צופה שההכנסות שלה ברבעון הראשון של השנה הכספית 2023 יהיו גבוהות בחצי מיליארד דולר מאלה שהיא השיגה ברבעון המדווח ויעמדו על 8.1 מיליארד. החברה הודיעה, במקביל לתוצאות הכספיות, על תשלום דיבידנדים בסך של 100 מיליון דולר עבור הרבעון הרביעי של השנה, ושל 399 מיליון עבור השנה הכספית 2022 כולה. התשלום יבוצע ב-4 במרץ, לפי ארבעה סנט למניה. העסקה שלא בוצעה ג'נסן וואנג, המייסד והמנכ"ל של אנבידיה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו רואים דרישה יוצאת דופן לפלטפורמות המחשוב שלנו. אנחנו מתקדמים בעולמות הבינה המלאכותית, הביולוגיה הדיגיטלית, מדעי האקלים, הגיימינג, העיצוב היצירתי, הרכבים האוטונומיים והרובוטיקה – שהם כמה מהתחומים המשפיעים ביותר כיום". לדבריו, "אנחנו נכנסים לשנה החדשה עם מומנטום חזק בקווי העסקים שלנו". אחד המהלכים הבולטים שאנבידיה רצתה לבצע במהלך 2021 היה רכישת ARM מידי הבעלים שלה, סופטבנק, תמורת 40 מיליארד דולר. אלא שבחודש שעבר הוחלט על ביטול העסקה – מהלך שצפו בשוק בחודשים שלפני כן. זאת, לאחר שהעסקה זכתה להתנגדויות חריפות מצד רגולטורים במדינות שונות, שאמורים היו לאשר אותה אם היא הייתה יוצאת לפועל – בטענה לפגיעה בתחרות. רשות הסחר האמריקנית הפדרלית, ה-FTC, אף הודיעה כי היא תגיש תביעה לחסימת העסקה. אלא שבסופו של דבר, הרכישה בוטלה, כאמור.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, החליט למנות את תא"ל (מיל') גבי פורטנוי לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי – כך הודיעה הלשכה היום (ה') אחר הצהריים. הוא יחליף את מקומו של יגאל אונא, שסיים את תפקידו בתחילת החודש שעבר. המינוי יובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. פורטנוי בן ה-52 הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת שנקר […]

ענני המלחמה בשמי אוקראינה הכניסו ללחץ עשרות חברות IT והיי-טק ישראליות שפועלות שם (לצד כמה כאלה שמבקשות, מהטעמים שלהן, לשדר עסקים כרגיל). כך, למשל, בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, אמר השבוע בראיון לאנשים ומחשבים שאם תפרוץ מלחמה באוקראינה, ה-IT הישראלי עלול להיפגע – בגלל ריבוי החברות הישראליות בענף שפועלות שם. אוקראינה היא יעד המהווה עבור חברות IT מהארץ חלופה להעסקת עובדים ישראליים, לפחות במידה מסוימת. ולא רק אוקראינה: הן מעדיפות להעסיק עובדים בשלל מדינות, כולל בולגריה, הודו ורוסיה, שמאיימת בימים אלה על אוקראינה. הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות: הדו"ח, שפורסם ב-2020 (ונכון ל-2019), העלה ש-27% מכלל חברות ההיי-טק הישראליות מבצעות פעילות מיקור-חוץ בחו"ל. יותר מרבע. מדובר בגידול של 5% לעומת הסקר שנערך שנה קודם לכן. כמו כן, הוא העלה שבעוד שפעם, מרבית הפעילות של חברות היי-טק ישראליות בחו"ל הייתה של בדיקות תוכנה, הן מעסיקות יותר ויותר מפתחים. למה כדאי להעסיק עובדים מאוכלוסיות מגוונות? יש כמה סיבות שבגינן חברות היי-טק ישראליות לא מעטות פונות להעסקת עובדים בחו"ל, ובמרכזן השכר הנמוך יותר והמחסור במהנדסים בישראל. אבל זה סיפור שהוא נכון בחלקו: ברצותן, החברות האלה יכולות להשאיר את המשרות כאן ולהעסיק עובדים ממגזרים שיש להם תת ייצוג בענף, שהם לא ממש משולבים בו, כגון ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובמידה מסוימת גם נשים. עוד מגזר שמנהלי החברות בענף לא ממהרים להעסיק, בלשון המעטה, הוא הג'וניורים. חלק גדול מאותם ג'וניורים הם לא בעלי ניסיון אבל כן בעלי ידע, בין אם הוא הושג בלימודים אקדמיים, בצבא או שהם למדו אותו לבדם. יש למעסיקים טיעונים חצי מוצדקים מדוע הם לא מעסיקים אותם: המעסיקים עלולים להשקיע בג'וניורים, ואלה עלולים לצבור ניסיון ודי מהר לעזוב לחברה שמציעה להם שכר גבוה יותר או תנאים טובים יותר. בהקשר זה הועלו רעיונות של סיוע למעסיקים, אבל רובן נשארו בגדר תוכניות בלבד. בין אם תהיה בסופו של דבר מלחמה באוקראינה או לא, המצב הנוכחי צריך להיות קריאת השכמה לענף ההיי-טק ולממשלה, משתי סיבות: גם בגלל התפתחויות במדינות היעד שלהן בחו"ל – ולא רק מלחמות – וגם בגלל הכדאיות להעסיק כוח אדם מקומי ומגוון אם נחזור למגזרים הדמוגרפיים – אחד הפוטנציאלים הלא ממומשים של ההיי-טק הישראלי הוא החברה החרדית. יש בישראל שורה של מיזמים להעסקת נשים חרדיות, כמו תלפיות של מטריקס והמיזם של מלם תים. החברות מרוויחות מכך לא מעט: הן מקבלות עובדות מוכשרות, בוגרות מוסדות שבהם הן לומדות את המקצועות הטכנולוגיים ויש להודות – שכר נמוך יותר. החסם שהיה בעבר – סביבת העבודה, שלא הייתה מותאמת לאורח החיים ולצרכים שלהן – כבר לא קיים, משום שבמקרים רבים, גם הן עובדות מרחוק. כנ"ל לגבי גברים חרדים, שרוצים להיכנס למעגל העבודה, מסיימים לימודים והכשרה מתאימים, ועדיין, קורות החיים שלהם נקברים אי שם בערמות של החברות המגייסות. הגיוון וההכלה נחוצים – גם להיי-טק הישראלי. צילום: BigStock סיפור יותר קשה הוא עם החברה הערבית. רבים מבני ובנות חברה זו הם בוגרי אוניברסיטה, כולל במקצועות ההיי-טק, אבל הם נתקלים בשלל חומות ומחסומים, עד כדי כך שיש בהם לא מעטים שכלל לא טורחים לשלוח קורות חיים, כי הם מבינים שהסיכוי שהם יתקבלו לעבודה בהיי-טק נמוך מאוד עד לא קיים כלל. הם לא הגיעו מ-8200, אין להם חברים בהיי-טק, בפי חלקם השפה העברית לא שגורה מספיק, אין אזורי היי-טק ביישובים שלהם ובמקרים רבים מאוד, אזורי ההיי-טק ביישובים היהודיים רחוקים ממקומות מגוריהם. תפוח אדמה לוהט שאיש לא רוצה לקרר רבות מחברות ההיי-טק הישראליות מעדיפות להוציא פעילות לאוקראינה, בולגריה, הודו או סין, ולא להסתכל פנימה ולראות איזה פוטנציאל לא ממומש יש להן כאן, והן יכולות להרוויח ממנו. כך נוצרת אנומליה ומתחמם תפוח אדמה לוהט, שאף אחד ממקבלי ההחלטות לא רוצה לעסוק בו ולסגור את הגז. חוסר הרצון הזה נכון במיוחד לחברות ה-IT הישראליות, שהיכולת שלהן לשלב את אותם מגזרים הרבה יותר פשוטה. השאלה היא עד כמה אותן חברות מוכנות להתאמץ, בהינתן העובדה שאין יד ממשלתית שמכוונת אותם לשם. לסיכום, בין אם תהיה בסופו של דבר מלחמה באוקראינה או לא, המצב הנוכחי צריך להיות קריאת השכמה לענף ההיי-טק ולממשלה, משתי סיבות: גם בגלל התפתחויות במדינות היעד שלהן בחו"ל – ולא רק מלחמות, וגם בגלל הכדאיות להעסיק כוח אדם מקומי ומגוון. מחקרים מראים שמגוון בקרב העובדים משפר את שורת הרווח של הארגון. הגיע הזמן שההיי-טק יאמץ את המשפט המוכר: עניי עירך קודמים.