זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
05/04/22 11:51
9.72% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כנס VMware vFORUM השנתי נערך בשבוע שעבר במרכז הכנסים אבניו, בהשתתפות מאות לקוחות, שותפי, מנהלי ועובדי VMware.
במושב הפתיחה של הכנס נשאו דברים פורנימה פאדמאנאבהאן, סגנית נשיא החברה ומנכ"לית פתרונות ניהול הענן של החברה, ושלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל.
בהמשך יכלו המשתתפים לשמוע על החידושים, העדכונים והמגמות הטכנולוגיות החמות בשוק הישראלי והגלובלי.
במקביל לכנס, אירחה VMware ישראל גם 120 מנהלים מובילים באירוע בכירים בלורנס ביפו.
שני האירועים היו בהפקת אנשים ומחשבים.
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור
משמאל לימין: שמוליק ענתבי, סגן נשיא אזורי בחברת VMware לאזור אגן הים התיכון ומזרח אירופה (MEE); ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל; נתי אמסטרדם, מנהל פעילות ישראל, נבידיה.
אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור
משמאל לימין: שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל; שי גוטמן, סמנכ"ל דיגיטל וחדשנות, UPS.
אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור
משמאל לימין: אלון צור, מנכ"ל בינת; גדי דוידיאן, Executive Vice President – CIO, בנק יהב.
אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור
משמאל לימין: מוטי אשכנזי, VP head of IT Infrastructure ב-טבע; מיכאל בורשנטיין, נשיא טרה סקיי; שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל.
אירוע הבכירים של VMware. צילום: נדב כהן יונתן, ניב קנטור
משמאל לימין: פורנימה פאדמאנאבהאן, סגנית נשיא VMware ומנכ"לית פתרונות ניהול הענן של החברה; אווה מריה המפה, דירקטורית בכירה לתחום Enterprise & SPP לאזור CEMEA בחברת VMware; תומר מזרחי, CTO בבנק ישראל; איציק מושאוף, Senior Director of Global IT, ב-Cybereason.
בתמונה הראשית משמאל לימין: רחלי יפרח, Account Manager, ב-VMware; בועז מייזליק, Global IT Manager ב-Cybereason; עוזי גולן, DevOps engineer, ב-Cybereason; איציק מושאוף, Senior Director of Global IT, ב-Cybereason; ארז עציון, מנהל מכירות לתחום דטה סנטר מוגדר תוכנה, VMware ישראל.
05/04/22 13:26
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסייבר הישראלית קורו (Coro), שעוסקת בפיתוח פתרונות הגנת סייבר לשוק העסקים הקטנים והבינוניים, ה-Mid-Market, הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס C של 80 מיליון דולר.
הגיוס הובל על ידי Balderton Capital והשתתפו בו המשקיעים הנוכחיים בחברה, בהם קרן JVP, המשקיעה הראשונה בחברה.
כספי הגיוס ישמשו להמשך צמיחת החברה, שבשלוש השנים האחרונות צמחה בקצב שנתי של 300% בשנה, ומגינה על יותר משני מיליון משתמשים מדי יום. בעקבות הצמיחה, החברה מתכננת לשלש את כוח האדם שלה בשלוחותיה בישראל ובארה"ב, בדגש על גיוס עשרות אנשים למרכזי הפיתוח בישראל ולמרכז החדש שהחברה הקימה בחיפה.
כ-70% ממתקפות הסייבר כיום מכוונות ל-Mid-Market
כאמור, פלטפורמת אבטחת הסייבר של קורו נבנתה כדי לספק מענה לפערים בשוק הסייבר, תוך התמקדות בעסקים קטנים ובינוניים – שוק ה-Mid-Market – אשר כ-70% ממתקפות הסייבר כיום מכוונות אליו. פתרונות אבטחת הסייבר הקיימים עבור שוק זה הינם מוגבלים ומגינים מפני תוכנות זדוניות או פישינג בסיסיים, ואינם נותנים מענה שלם ואמיתי שנמצא בהישג ידן של חברות ענק בלבד. התוצאה היא ששוק שלם של מיליוני חברות נותר חסר אונים בהתמודדות עם מתקפות סייבר, למול שלושה חסמים מרכזיים: מחיר, מורכבות מערך ההגנה וצורך בצוות אבטחת סייבר גדול.
עסקים קטנים ובינוניים סובלים מהן גם הם, ובגדול. מתקפות סייבר. אילוסטרציה. צילום: BigStock
הגנת סייבר מקיפה לעסקים קטנים ובינוניים היא קריטית יותר כעת מאשר אי פעם. כפי שהוכח במחקר שפורסם לאחרונה על ידי קורו, ארגונים בינוניים סובלים מהתקפות בהיקפים ובתחכום זהים לאלה שמהם סובלים הארגונים הגדולים ביותר. בעוד שההתקפות נגד ארגונים בינוניים וקטנים גדלו ב-150% בשנתיים האחרונות, נתוני המחקר של קורו מראים פערים גדולים במיומנויות אבטחת סייבר בין הארגונים הגדולים לבין הארגונים הבינוניים והקטנים, ומוכיחים שיש בשוק צורך דחוף בפתרון הגנת סייבר נגיש ויעיל, שתוכנן במיוחד לצרכי החברות הבינוניות והקטנות.
פתרון זול וייעודי לעסקים בינוניים וקטנים
מייסדי קורו, גיא מושקוביץ, פרופ' כרמל דומשלק, דורון מילכטייך ודרור ליבר, שזיהוי את האתגר, פיתחו פתרון SaaS מבוסס בינה מלאכותית (AI), שלדבריהם כולל את כל האבטחה הדרושה לעסק כדי להגן על המשתמשים, המכשירים, יישומי הדוא"ל והענן של עסקים קטנים ובינוניים מפני האיומים השונים.
הפתרון של קורו, כך מעידים בחברה, מפחית ב-98% את עומס עבודת האבטחה מאנשי ה-IT, ומגן על כל האירגון, בעלות חודשית של 7 דולר בלבד למשתמש, מה שהופך את אבטחת הסייבר שעד כה היתה זמינה לארגונים גדולים בלבד לזמינה ונגישה לכל עסק, בכל מקום ובכל זמן.
"חברות בינוניות סובלות ממוגבלות תקציבית והיעדר נגישות לצוותי אבטחה גדולים. בעקבות זאת הן נאלצות להתפשר על פתרונות מדף חלקיים, המכסים רק חלק קטן מהסיכונים. אף אחד מהפתרונות שמציע השוק כיום לחברות הללו לא מעניק להן הגנה אמיתית", אמר מושקוביץ, מייסד ומנכ"ל קורו.
לדבריו, "קורו משנה את כללי המשחק, והופכת במהירות לפלטפורמת אבטחת הסייבר שמכתיבה את הסטנדרט עבור חברות בינוניות, עם אלפי התקנות המגינות על כלל המערך המחשובי ועל מיליוני מכשירים, תוך צמיחה פנומנלית בכל מגזרי התעשיה. סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לנו לסייע ליותר חברות בינוניות לפעול בשקט נפשי אמיתי מול מציאות סייבר שהופכת למתוחכמת ואגרסיבית. החברות תוכלנה למקד מחדש משאבים קריטיים בניהול עסק מצליח, במקום בניהול אבטחת סייבר".
קורו הגדילה את מספר הלקוחות שלה פי שלושה במהלך שנת 2021, והיא מתרחבת בכל הענפים בהם היא פועלת: שירותים פיננסיים, תחבורה ולוגיסטיקה, בריאות, קמעונאות, חינוך, ייצור ושירותים מקצועיים. קורו גם גרפה לאחרונה ציונים מובילים בדירוג G2 releases Grid® and Index Reports ונבחרה במקום הראשון בשימושיות וביישום נוח וקל של המוצר.
05/04/22 12:46
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"העיר חוגגת בימים אלה מאה שנה להקמתה. עמדתי שלשום מול 200 ילדים בבית ספר יסודי ושאלתי אותם איך הגיעו שמונה חלוצים מארה"ב להתיישב על אדמת רעננה ב-2 באפריל 1922. אחד התלמידים השיב, בלא היסוס, כי החלוצים הגיעו במטוס ג'מבו ונחתו בנתב"ג. עבורו ועבור כל התלמידים זו היתה תשובה בעלת הגיון בריא, איש לא ניסה לחלוק עליו. אנו, הדור המבוגר, נדרשים להפנים כי ילדים אינם מסוגלים לראות את המרחב הענק של העבר. ההתפתחות הטכנולוגית כיום היא כה מהירה, כך שמה שמובן מאליו לצעירים, הוא רק מה שהם רואים לנגד עיניהם. אחת ממשימותי כראש עיר היא לרדוף אחר אותם חידושים טכנולוגיים. מי שלא יהיה שם – יאחר את הרכבת הטכנולוגית, כי היא דוהרת בקצב מסחרר", כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה.
ברוידא דיבר בפתח כנס ערים חכמות 3.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף מרכז בר-אילן לערים חכמות ופורום המנמ"רים המוניציפליים, התקיים היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של אנשים ומחשבים.
לדברי ברוידא, "ככל שהגיל מבוגר יותר – כך החשש של בני אותו דור להתמודד מול איתני הטכנולוגיה החדשים הוא רב יותר. הפחד והסלידה שלהם הם מובנים מאליהם. מנגד, הצעירים אינם יכולים לתפקד בלא אותם חידושים".
"זה יותר משנתיים וחצי", סיפר ברוידא, "שאנחנו עוסקים בפריסת תשתית של רשת סיבים אופטיים לאורך ולרוחב העיר – כדי להפוך אותה לחכמה. פרסנו ברחבי העיר כבר 47 ק"מ של סיבים אופטיים. היעד הוא להגיע ל-60 ק"מ בתוך שנה וחצי. השקענו בתחום תשתיות לעיר חכמה כבר 21 מיליון שקל. כל מוסדות החינוך בעיר כבר מחוברים לאותן תשתיות. הדבר סייע לנו להתמודד עם אתגרי הקורונה טוב יותר. הבשורה בפריסת הסיבים האופטיים היא במהירות שבה תושבי העיר יכולים לגלוש. פעלנו בעיר כמו חברת תקשורת עצמאית, ולא נזקקנו לחסדי חברות הטלקום – שלא תמיד סיפקו את הסחורה בצורה מיטבית. עקפנו את המכשולים מראש: לא היו לנו בעיות תקשורת והתנהלנו עצמאית, עם רשת חזקה ויציבה משלנו".
עיר חכמה. אילוסטרציה. צילום: BigStock
"גם מדינה קטנה יכולה להיות מעצמה טכנולוגית"
"יש לנו 450 מצלמות, אשר פרוסות ברחבי העיר לטובת ניהול טוב יותר שלה", אמר ראש העיר של רעננה. "הטכנולוגיה מסייעת לנו להתמודד עם אירועי חירום. כך, מתקבלות התרעות על אירועים ביטחוניים, התקהלויות ונתוני עומסי תנועה. בכל אלה, מערכות אנליטיקה מבוססות בינה מלאכותית מסייעות לתחקורים ולמתן מענה בזמן אמת. היעד שלנו הוא 600 מצלמות ברחבי העיר, ונשלוט בהן גם עם רחפנים. המערכות שלנו מחוברות למערכות של משטרת ישראל, מה שהביא כבר כמה פעמים לזיהוי גנבים שנכנסו לעיר".
"אני קורא לממשלה ולמעצבי המדיניות", סיכם ברוידא, "הבה נביט על הטכנולוגיה כמתוות דרך לערים חכמות, חדשניות ויוזמות. תנו לנו, השלטון המקומי – להוביל את הדרך לעולם המחר. רק שיתופי פעולה בין השלטון המרכזי והמקומי יביאו להזרקת חדשנות ברמה המוניציפלית, וימשכו את המדינה לעידן חדש. הגודל לא קובע – כיום, גם מדינה קטנה יכולה להיות מעצמה טכנולוגית. אם נפעל בהרמוניה אז נוכל לממש את היעדים הללו, היעדים נמצאים ממש כאן – מעבר לפינה. ככל שנהיה חכמים יותר – כך נצליח יותר, כי לטכנולוגיה יש חשיבות בהווה, וגם בעתיד".
05/04/22 15:52
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"עיר חכמה היא מושג חמקמק. השלב הראשון שלה הוא שימוש בטכנולוגיה לטובת חיסכון, התייעלות ושיפור איכות החיים. לא מדובר רק על טכנולוגיה ו-ICT, אלא גם ניהול אנרגיה חכם, אגירת חשמל וייצור חשמל עצמאי. השלב השני בעיר החכמה הוא עיר מנוהלת, שנעשה בה שיתוף תושבים בעקבות מידע שנצבר בזמן אמת לטובת בנייה של קהילה חכמה. כעת אנו נמצאים בשלב השלישי של עיר חכמה, כזו שבה נדון האושר של התושבים. לא מדובר על תושבים 'רוחניקים', הנעזרים בכימיקלים ומסתובבים ברחובות כדי להיות מאושרים – אלא על תושבים ובעלי עסקים שהם שבעי רצון ברמה גבוהה. מדובר בשלב האושר של התושבים, הרווחה, רמת שביעות רצון גבוהה ורמת נאמנות לקוחות גבוהה, כי אנשים נהנים לבצע בה קניות, מה שטוב גם לבעלי העסקים", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לתחום ערים חכמות, בכנס ערים חכמות.
הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף מרכז בר-אילן לערים חכמות ופורום המנמ"רים המוניציפליים, התקיים היום (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה, והנחה יהודה קונפורטס, העורך ראשי של אנשים ומחשבים.
בדירוג העולמי של האו"ם לגבי מדינות מאושרות, אמר בן ארי, "המדינה המאושרת העולם היא פינלנד, והמדינה המדורגת במקום האחרון היא אפגניסטן. ישראל עלתה מהמקום ה-14 לתשיעי בדירוג זה. בדירוג העולמי של ערים מאושרות, ב-2020 תל אביב הגיעה למקום השמיני המרשים ברשימה, ואילו דובאי דורגה במקום ה-39. כך, תל אביב היא מהערים החכמות והמאושרות בעולם. מנגד, ישראל עדיין לא מדינה חכמה".
בישראל, אמר בן ארי, "נבחנו ודורגו 16 ערים בישראל בממד של איכות חיים. כפר סבא הובילה את הרשימה בשנת 2020, ולאחריה – רחובות, רמת גן וראשון לציון".
בן ארי ציין את ששת מאפייני העיר החכמה: ממשל חכם, סביבה חכמה, אנשים חכמים, כלכלה חכמה, תחבורה חכמה וחיים חכמים (ביטחון, בריאות ותרבות). אלה, אמר, "נמצאים רובם ככולם בשליטת הממשלה ולא בשליטת ראשי הערים, וכאשר קיימים מדדים ומחוונים ברורים למדידת המאפיינים הללו, ניתן לאפיין ולמדוד את המדינה כחכמה ולתכנן תוכנית אב למדינה חכמה יותר. זה קורה, למשל, בסינגפור, שם קיימת תוכנית אב ל-2050". לדבריו, "המדינה מתקרבת ל-10 מיליון תושבים, הגיע הזמן לחשוב על ישראל כעל מגה-סיטי ולתכנן אותה כעיר חכמה מובילה".
בן ארי סיכם בציינו את התנאים הבסיסיים להצלחת עיר חכמה: "נדרש ראש רשות בעל חזון, צריך למנות פרויקטור, מי שמוביל תכנית אב אסטרטגית לתחום, עם אג'נדה. יש להקים צוות פעיל וייעודי לתחום. חשוב שלרשות המקומית יהיה מנמ"ר, שיהיה בדרג ההנהלה, בעל מעמד מקביל לסגן נשיא בתאגיד. כדי להצליח במימוש הפיכת העיר לעיר חכמה ומאושרת יש להתנהל כיחידה עסקית, יש לחשוב על העיר כעל עסק, המצוי בתחרות תמידית – על תושבים, על טאלנטים ועל שירותים משופרים. יש לבנות מערכת CRM לטובת ניהול היחסים בין העיר והתושבים".
05/04/22 15:57
6.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
התקופה הראשונה בתולדות הרשת מכונה עידן Web 1.0. הכוונה לתקופה שבין 1990-2004, ימים בהם האינטרנט כלל בעיקר אתרים שעוצבו באופן פשטני, והגולשים יכלו בעיקר לקרוא את התוכן שהוגש להם שם.
כיום אנחנו על סף תחילת עידן Web 3.0. הוא עומד להיות מאוד מאוד שונה מעידן Web 1.0 התמים.
כיצד צפוי להראות העידן החדש? מה הוביל אליו ומה המשמעות הצפויה לגולשים? המשיכו לקרוא כדי לגלות את כל אלו. וגם אם עידן Web 3.0 הוא בכלל משהו שיכול להתקיים.
הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם
לכל אחד יש דעה: הדרך ל-Web 3.0 מתחילה ב-Web 2.0
כדי להבין את עידן Web 3.0 חשוב להתייחס לגורמים שעיצבו אותו בעידן Web 2.0, שבו אנו (עדיין) גולשים.
העידן השני החל בערך ב-2004. הטכנולוגיה התפתחה, וכך גם רוחב הפס וצרכי הגולשים, שרצו יותר מאתרי טקסט סטטיים. כל אלו הובילו לעלייתן של פלטפורמות מבוססות תוכן גולשים, או כאלו שאיפשרו פעולות מורכבות יחסית: יוטיוב, רשתות חברתיות ועוד. זו גם היתה תחילת מהפכת ה-eCommerce, שמאז צברה תנופה והפכה לתעשיית ענק שצפויה לגלגל כ-5 טריליון דולר בשנת 2022.
מאורע שעבורי ייצג את השינוי שהביא Web 2.0 הוא תמונת השער של מגזין טיים בדצמבר 2006. במקום צילום נשיא, מנהיג או מוביל דעה אחר, על שער גיליון זה התנוססה תמונת מחשב עם הכיתוב – "אתה הוא איש השנה שלנו". בזמנו חשבתי שמדובר בתעלול יחסי ציבור. היום אני מבין שהוגי הרעיון הקדימו את זמנם.
לעולם שופע האפשרויות של Web 2.0 נוסף גורם בעייתי: לא היה מי שיעצור את הגופים הגדולים שיצרו את הפלטפורמות שמהן אנו נהנים. מדובר בשמות שלכולנו יחסי אהבה-שנאה איתם: גוגל, פייסבוק, אמזון, טוויטר, מיקרוסופט ושאר החברות שמעצבות את חיינו. כמעט כל תושבי העולם מזינים אותן ברווחים באופן כזה או אחר – כתשלומים ישירים על שירותים (פירסום, איחסון בענן), או באופן עקיף – הכוונה למעקב ואיסוף מידע שהן מבצעות על גולשים (על כך כתבתי בהרחבה בעבר) לטובת מיקסום רווחים מפירסום.
התנהלות בעייתית זו היא כל מה שעידן Web 3.0 מתיימר לשנות.
מלכו בעידן Web 2. ענקיות הטק. פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. צילום: עיבוד ממוחשב
הבשורה על פי Web 3.0: בלוקצ'יין, פרטיות, בעלות על מידע
המונח Web 3.0 נטבע ב-2014 על ידי גאווין ווד, ממייסדי האית'ריום. זהות טובע המונח משמעותית במקרה זה, שכן הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים הם חלק חשוב בחזון עידן Web 3.0 – טכנולוגית ואידיאולוגית.
גם על רשת הבלוקצ'יין כתבתי בהרחבה. מדובר במערכת תיעוד והעברת מידע מאובטחת ומבוזרת, ללא פיקוח ממשלתי. מטבעות קריפטוגרפיים הם יישום בולט של רשת הבלוקצ'יין, מאחר שהם מהווים אלטרנטיבה למערכת מסחר ללא התערבות של אף גורם – ממשלתי או מסחרי.
עידן Web 3.0 נפתח על רקע מיאוס מסויים שהתפתח כלפי התנהלותן הדורסנית של ענקיות הטכנולוגיה. כיום למשל, כמעט כל עסק שמעוניין לקדם את עצמו חייב לשלם לגוגל, פייסבוק, אמזון או פלטפורמת פרסום אחרת. במקביל, מעקב אחר גולשים לא משפיע רק על הרווחים העצומים של אותן ענקיות, אלא עשוי להשפיע על גורלן של אומות, כפי שהוכיחה פרשיית קיימברידג' אנליטיקה בבחירות בארה"ב ב-2016.
הרצון להשתחרר מהפיקוח והתלות היקרה בשירותי חברות טכנולוגיות היא הבסיס לחזון עידן Web 3.0: עידן שבו השימוש ברשת הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יחליף את הנורמות הנוכחיות. גולשים צפויים ליהנות מחופש, פרטיות ובעלות אמיתית על המידע והנכסים הדיגיטלים שלהם.
האם אנחנו עוברים כעת מ-Web 2.0 ל-Web 3.0? צילום: אילוסטרציה BigStock
רבות מהדרכים שבהן נורמות אלו יתממשו כבר קיימות ופועלות. דוגמה מציינת היא NFT (אף עליו כתבתי בהרחבה), שמאפשר ליוצרים ואמנים למכור את יצירותיהם ישירות ללקוח, בלי חברת הפצה או מתווך אחר שדורש עמלה. אלפי יישומים נוספים בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים כבר נמצאים בשימוש או פיתוח: ארנקים, מערכות טוקניזציה, מערכות אבטחה ועוד. ימים יגידו עד כמה הם ישתרשו בחיינו.
רוח עידן Web 3.0 מחלחלת גם לענקיות הטכנולוגיה, שמבינות שכללי המשחק משתנים. אפל לדוגמה, ביצעה לאחרונה עידכון משמעותי למערכת ההפעלה שלה, במסגרתו היא חסמה את יכולות המעקב של פייסבוק על מכשיריה. המהלך הכה גלים בכל עולם הפרסום ושיבש את אפקטיביות הפרסום בפייסבוק. מסתמן שמדובר בבתחילתו של טרנד, שכן גם גוגל (מהעוקבות היותר גדולות) הכריזה שתגביר את פרטיות גולשיה באמצעות הגבלות עוגיות, פיקסלים ושאר אמצעי מעקב.
Web 3.0: אוטופיה בהתהוות או פנטזיה?
קיימים מאפיינים נוספים לעידן Web 3.0, לדוגמה המטאברס, אותו סימנה פייסבוק/מטא כצעד הבא בהתפתחותה. עדיין, ההישענות על הבלוקצ'יין להגברת פרטיות מסתמן בתור לב העידן. אך האם חזון זה יתממש?
מצד אחד, הנפח של בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים גדל מדי שנה. לפי הערכות, כ-106 מיליון אנשים סוחרים במטבעות קריפטוגרפיים ומבצעים כ-270,000 עסקאות מדי יום. חברות בולטות מתחילות להחזיק נכסים בשווי מיליארדי דולרים בביטקוין ובמטבעות אחרים, כמו למשל טסלה. חברות רבות גם התחילו לקבל תשלום במטבעות כאלו, כך עוש/ות כיום מיקרוסופט, פייפאל, סטארבאקס וחברות אחרות.
מצד שני, רבים מתייחסים לתיאוריות עידן Web 3.0 בספקנות. קיימות טענות לפיהן אין בעולם כיום מספיק כוח מיחשוב, רוחב פס או נפח איחסון כדי להגשים את החזון. זאת בנוסף לטענות חוזרות שמטבעות קריפטוגרפיים הם בועה שיום אחד תתפוצץ. טענות כאלו הביאו רבים לחשוב ש-Web 3.0 הוא לא יותר מפנטזיה, או אפילו תעלול שיווקי שנועד לייצר טרנדים ועליית ערך למטבעות קריפטוגרפיים.
אז מה מצפה לנו? האם עידן Web 3.0 יביא פרטיות ושליטה? או שמדובר בעוד טרנד שידעך לאור מסלולה הבלתי צפוי של המציאות? כמו בכל הנבואות – אין לדעת.
הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice
05/04/22 09:08
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"עבריינות הסייבר היא גלובלית, ולא ניתן לשלוט בקלות במטבעות הקריפטוגרפיים. אלה ימשיכו לשמש דלק בערה לגניבות – עם או בלי מעורבות רוסית", כך אמר צ'סטר ווישנייבסקי, מדען מחקר אבטחה ראשי, סופוס (Sophos).
לדבריו, "הערכה שתפסה לה אחיזה בקרב קהילת הסייבר גורסת, כי להתקפה של רוסיה על אוקראינה תהיה השפעה על הפשיעה המקוונת בעולם. רוסיה הופכת למבודדת יותר ויותר, גם ברמה המדינית וגם על ידי ארגונים עסקיים, המשעים את עסקיהם בפדרציה".
הבידוד הזה, אמר ווישנייבסקי, "אינו כלכלי בלבד, אלא גם דיגיטלי. שני מפעילים גדולים של שדרת האינטרנט הפסיקו לספק תעבורה אל ומחוץ לפדרציה הרוסית, והצנזורה הרוסית חוסמת גישה לשירותים מערביים רבים".
"אין ספק שעברייני סייבר רבים פועלים מתוך הפדרציה הרוסית, אבל רוב קבוצות הפשיעה אינן רוסיות לחלוטין", ציין ווישנייבסקי. "ראינו מעצרים של חברים בקבוצות פשיעה בקנדה, ארה"ב, לטביה, גרמניה, אוקראינה, ובכל מקום שניתן לחשוב עליו. פשיעת הסייבר היא פעילות גלובלית באמת. אפילו קבוצות עם חברים רוסים, כגון כנופיית תוכנת הכופר Conti שנפרצה לאחרונה, מחזיקים רק לעיתים רחוקות את תשתית הפעילות שלהם ברוסיה", הסביר ווישנייבסקי. "הקבוצות הללו עושות שימוש כבד בפרוקסי, Tor ובתשתית של שרתים פרטיים וירטואליים, המתארחים באירופה, צפון אמריקה ואסיה. גם אם ולדימיר פוטין יחליט לכבות את 'המתג של האינטרנט' – לא סביר שהדבר יעצור יותר מדי את הפעילות הזו. סביר יותר שהדבר רק יעכב באופן זמני את העבודות".
לדברי ווישנייבסקי, "אם רוסיה תישאר מחוברת לרשת, אנו עלולים לראות גידול בפעילות הסייבר הזדונית, גם בשל העובדה שעובדים מיומנים בגבולות רוסיה מוצאים את עצמם בלא תעסוקה – בכלכלה מדוללת. רוב המדינות החברות בברית של המדינות שהיו חברות בברית המועצות לשעבר הפעילו בעשורים האחרונים תוכניות השכלה חזקות במדעי המחשב. אלו טיפחו כוח עבודה בעל כישורים גבוהים, אשר נתקל בהזדמנויות עבודה מעטות מדי. רבים מבוגרי אותן תוכניות מצאו עבודה בשכר גבוה בחברות מערביות, בעוד אחרים פנו לעבריינות סייבר. אם שוק התעסוקה ב-IT יתייבש, אנו עלולים לראות יותר מקצועני טכנולוגיה פונים אל עבר הצד האפל. תשלום כופר מביטקוין שאינו מוגבל על ידי סנקציות – יכול להיות בעל ערך עצום בימים אלה".
"במציאות שנוצרה", סיכם ווישנייבסקי, " המחויבות שלנו היא להגן על המשתמשים שלנו, על הרשתות ועל הנתונים. כופרות וסוגים אחרים של פשיעת סייבר לא עומדים להיעלם, גם אם נשבש את היכולת של אחד מהיריבים החזקים ביותר שלנו לתקשר לרוחב האינטרנט החופשי והפתוח".
05/04/22 10:44
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
500 אורחים הגיעו לחגיגת יומולדת עשור לאינטגריטי תוכנה מבית מטריקס, המתמחה בפתרונות תוכנה בעולם תשתיות אבטחת המידע והסייבר, שהתקיימה לאחרונה בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. בין האורחים – לקוחות החברה, בכירי חברות ה-IT המובילות בשוק הישראלי ושותפים, כמו Silverfort, HCL, Infinipoint, Ironscales, Securely, Citrix, Proofpoint, Innocom ו-Nutanix, שגם נתנו חסות לאירוע.
ארז גולדשטיין, מייסד החברה ומבעליה, ציין בגאווה על במת התיאטרון, כי "היום אנחנו חוגגים עשור ומציינים שיא של תוצאות עסקיות, 350 לקוחות ופורטפוליו עשיר של מוצרי תוכנה, כשאנחנו מובילים את השוק בתחומינו. כל זה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה והעשייה הפורה והמשגשגת של כולכם, ועל כך מגיעה לכם תודה ענקית".
גולדשטיין ניצל את ההזדמנות גם להיפרד באופן רשמי מתפקידו כמנכ"ל החברה כשציין שהוא עובר לכהן כנשיא החברה, ובירך את המנכ"ל הנכנס, אורן קרוג, שבמשך 16 השנים האחרונות כיהן בתפקידי ניהול שונים במטריקס, החברה האם. קרוג שיתף את הנוכחים ואמר, כי "יש לנו תוכניות רבות להמשיך ולהצעיד את אינטגריטי תוכנה בחזית הטכנולוגיה הישראלית בתחומי אבטחת המידע והסייבר, הווירטואליזציה והתשתיות".
לאחר מכן צפו האורחים בהצגה "גאון בכלוב" בכיכובו של עמוס תמם, שנשאר לאחר ההצגה לשוחח עם הקהל.
05/04/22 11:44
5.56% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הגיימינג אפיק גיימס הודיעה כי גייסה יחד עם Xbox סכום של 144 מיליון דולר שיוקדש לסיוע הומניטרי באוקראינה.
ב-21 במרץ הודיעה אפיק כי תתרום את כל ההכנסות מהרכישות בתוך המשחק שיתבצעו עד ה-3 באפריל. גם Xbox של מיקרוסופט הודיעה כי תתרום את העמלה הרגילה שהיא גובה על פריטים שיירכשו על ידי שחקני פורטנייט בפלטפורמה שלה.
"יחד עם קהילת Fortnite ו-Xbox גייסנו 144 מיליון דולר, שייתרמו לארגונים , Direct Relief, Unicef תוכנית המזון העולמית של האו"ם, הנציב העליון של האו"ם לפליטים ו -World Central Kitchen לתמיכה במאמצי הסיוע ההומניטריים שלהם לאנשים שנפגעו מהמלחמה באוקראינה, "כתבה אפיק בפוסט בבלוג ובהודעה בטוויטר.
Our deepest thanks to everyone who joined us in supporting humanitarian relief efforts for people affected by the war in Ukraine. Together with the Fortnite community and @Xbox, we raised $144 million USD for @DirectRelief @UNICEF, @WFP, @Refugees and @WCKitchen. pic.twitter.com/lPAa8lmfJn
— Fortnite (@FortniteGame) April 4, 2022