משתמשי Chrome, ולא משנה אם זה ב-Windows, ב-macOS או ב-Linux, שהדפדפן שלהם טרם עודכן אוטומטית לגירסה 101.0.4951.41 כדאי שיעשו זאת באופן ידני, ומהר. לפי גוגל, הגירסה החדשה של הדפדפן מביאה עימה לא פחות מ-30 תיקוני אבטחה שיותר מרבע מהם מוגדרים ברמת סיכון גבוהה במיוחד. למעשה, לפי הידוע, מדובר בבאגים שכבר נוצלו בפועל בידי האקרים כדי לפרוץ ולגנוב נתונים אישיים של גולשים. גוגל בינתיים לא משחררת את המידע המלא על בעיות האבטחה שהתגלו, וכנראה נוצלו בפועל, וזאת כדי למנוע חשיפה של אפשרויות הפריצה עד שהרוב המכריע של המשתמשים, במהדורה היציבה של הדפדפן, ישדרגו לגירסה החדשה. "אנו גם נשמור על הגבלות אם הבאג קיים בספריית צד שלישי שפרויקטים אחרים תלויים בה באופן דומה, אך עדיין לא תוקנו", נכתב באתר הרשמי של גוגל, שבסיס הדפדפן שלה משמש כזכור גם את Edge של מיקרוסופט ואת הדפדפן Opera. מי שעוד לא קיבל הודעה להפעיל את הדפדפן מחדש כדי לעדכן אותו יכול, כאמור, לעשות זאת ידנית: לבחור בתפריט ההגדרות את האפשרות 'עזרה' ואז ללחוץ על מידע על Google Chrome. בדיקת הגרסה וההורדה יתחילו מיד עם הכניסה לחלון. לאחר ההתקנה יש צורך באתחול קצר של הדפדפן.

מנהלים טכנולוגיים רבים עושים דרכים מעניינות ומאתגרות. חלקם לאו דווקא מתקדם בצורה ליניארית, למשל מאנשי מערכות מידע למנמ"רים, אלא עוברים מתחום אחד לתחום דומה אבל גם שונה בעולם הטכנולוגי. כזה הוא המקרה של רונן דביר, סמנכ"ל מערכות המידע של ביטוח חקלאי – חברה גדולה ומשפיעה מכפי שחושבים. דביר הגיע לתפקיד מתחום ניהול התשתיות. מסלול הקריירה של דביר החל, כמו רבים בהיי-טק, ביחידה 8200. אלא שלא כמו בדור הנוכחי, אז היה לו אסור להגיד שהוא מ-8200, ולכן הוא לא זכה לתהילה בזכות שירותו זה ולא הייתה לו את הפריבילגיה שלה זוכים כיום אנשי היחידה ובכיריה לשעבר בעולם הטכנולוגי. את דרכו לצמרת העולם הזה הוא פילס בעבודה קשה ובלי ייחוס וקיצורי דרך. דביר התחיל בעולם התקשורת לסוגיו: הוא עבד בערוצי זהב, אחת מחברות הכבלים שבסופו של דבר התאחדו ל-HOT, והיה מחלוצי הקמת רשתות הסלולר בישראל – במוטורולה ואחר כך בפלאפון, שבה הוא התקדם עד לתפקיד מנהל התפעול והתשתיות הסלולריות. בהמשך דביר חזה את הנולד ועבר לעולם מערכות המידע והתוכנה: הוא שימש כמנהל התשתיות וסגן המנמ"ר בבנק יהב – תפקיד שבמסגרתו הוא היה בין המובילים של פרויקט הענק להחלפת מערכת הליבה הבנקאית של הבנק בזו של TCS מקבוצת טאטא ההודית. משם הוא המשיך לתפקיד מנהל התשתיות של AIG ישראל, עד שהנהלת ביטוח חקלאי שלפה אותו ומינתה אותו לסמנכ"ל מערכות המידע של החברה. ביטוח חקלאי – לא מה שחשבתם ביטוח חקלאי לא נחשבת בטופ של הטופ של חברות הביטוח בישראל. כשחושבים על המילה ביטוח, לפני שעולה השם שלה, האסוציאציות הראשונות הן הפניקס, כלל וענקיות נוספות בתחום. אלא שביטוח חקלאי היא לא פחות ממעצמה ביטוחית בתעשייה הקיבוצית, וחולשת על רוב שוק הביטוח בכ-270 קיבוצים ומושבים, כולל תעשיות, מפעלים וחברות ביישובים אלה. החברה מספקת שירותי ביטוח ייחודיים ומותאמים לתעשיות בקיבוצים ובמושבים. החברה, שהמנכ"לית שלה היא פזית כהן-חזות, חוגגת 85 שנים. בימים אלה היא מבצעת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ואפליקציות, אנליטיקה, בינה מלאכותית, RPA ועוד הן המילים המובילות את השיח שמתנהל בה. מטבע הדברים, מי שמוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בביטוח חקלאי הוא אגף מערכות המידע של החברה, בראשותו של דביר. בנוסף, ביטוח חקלאי מבצעת בימים אלה תהליכים לעבור לניהולה בשיטה היברידית. במסגרת זו, אנשיו של דביר מטמיעים כלים לניהול תפוקות ומדדי ביצוע, בעיקר עבור עובדי המטה והביטוח. נכון שחברות רבות בתחומים רבים במשק עושות תהליכים כאלה בתקופה הנוכחית, אבל תחשבו באיזה אתגר גדול מדובר בחברה שחולשת על תחומי הביטוח ב-270 קיבוצים ומושבים. דביר קורא לחברות שיש להן כלים לניהול היברידי אפקטיבי לפנות אליו ולהציע לו את מרכולתן. המתכון של דביר להצלחה של מנמ"רים במהלך השיחה עם דביר גיליתי תחביב משותף לשנינו: בישול. יחד עם המתכונים שהחלפנו, דביר מציע "מתכון" להצלחה של המנמ"רים.ות, שכולל כמה וכמה "רכיבים". "קודם כל", הוא פונה למנמ"רים.ות, "תבין.ני את העסק – מה הוא צריך, מה חשוב יותר ומה פחות – ואז תדאג.י שמערכות המידע ישרתו אותו. דבר שני, הטכנולוגיה היא כמו בופה של מלון חמישה כוכבים. החוכמה היא לקחת את הדברים הטעימים, כלומר: מה שמתאים ותורם לארגון". "אני חסיד של לרדת לפרטים", המשיך דביר. "לא ניתן לנהל מגובה 50 אלף רגל, צריך להבין הדברים, לסדר את התהליכים ולשחרר, ואז להיכנס לנושא הבא. עוד דבר שאני לא מאמין בו הוא פיתוח פנימי של מערכות ליבה. במקום זה, אני מעדיף לרכוש מערכות ייעודיות מבתי תוכנה ולהטמיע אותן לתוך הארגון. תוכנות ייעודיות שהן Best Practice בתחום העסקי הרלוונטי עדיפות על התמודדות פנימית והשקעת משאבים בפיתוח עצמאי ובתחזוקה. עולם התוכנה מתקדם בקצב מהיר ויש בשוק פתרונות חדשניים, וארגונים צריכים להתקדם עם הטכנולוגיה ולהשקיע את המאמצים בניהול דליוורי ואינטגרציה. בהרבה חברות גדולות מעדיפים פיתוח פנימי, לאחר שהן הגיעו לשם מכורח הנסיבות ומכוח האינרציה, וכך התפתחו מפלצות שצריכים להשקיע בהן כל הזמן, ודורשות עוד ועוד משאבים". צמד הרוננים: רונן זרצקי (מימין) ורונן דביר. צילום: פרטי עוד דברים שכלולים ב-"אני מאמין" של דביר: "גוף ה-IT צריך להיות רזה, זריז ויעיל, עם תהליכים קצרים ומומחים בתחומם, וכדאי לו להיעזר במיקור-חוץ היכן שצריך; ארגון צריך להיות ראשון בטכנולוגיה חדשה, אבל רק לאחר שחושבים טוב טוב האם אמנם יש בה תועלת רבה עבורו; אני חסיד של שירותי דיגיטל, בינה מלאכותית ותהליכי אוטומציה, ומאמין שהטכנולוגיה תחליף אנשים בתפקידי בק אופיס רבים; וצריך ללכת ביחד עם הרגולציה, ולא נגדה, משום שמדובר כאן במנוע צמיחה לשירות הלקוחות והגנה עליהם ועל נכסי החברה". העצה האחרונה שלו חשובה במיוחד: "תבחרו את האנשים שיודעים להסתכל הוליסטית, ולא משנה אם מדובר במנהלי תשתיות או פיתוח אפליקטיבי. אני כופר בגישה שהמנמ"ר.ית חייב לבוא מתחום הפיתוח ולא התשתיות. מנמ"ר.ית בארגון מסחרי צריך.כה לנהל תוצרים ולא את הפיתוח, ולכן, מי שת.יצליח הוא.היא מנהל.ת עם ראייה רחבה ויכולות הובלה, ולאו דווקא מנהל.ת פיתוח". לסיום הוא אמר כי "אני מאמין שבשנים הבאות תהיה פריצה גדולה של אנשי תשתיות כמנמ"רים, לאור הצורך בהבנה טכנולוגית עמוקה בפתרונות השונים". לתשומת לב שני בעלי התפקידים, ובמיוחד מנהלי התשתיות. הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי-טכנולוגי BSD IT ויו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים.

יותר מ-100 נשות ואנשי טכנולוגיה בכירים נפגשו לאחרונה במלון כרמים שבהרי ירושלים כאורחיה של חברת וואן-טלדור, במסגרת כנס מיוחד ללקוחות ולשותפים המובילים של חטיבת טלדור תקשורת. האורחים וגם המארחים נהנו מיומיים גדושים בהרצאות מקצועיות ומעשירות, סיפורי הצלחה מרשימים, וגם מנוחה ופעילויות משותפות מהנות, אשר כללו, בין היתר את סדנת "היד המנצחת", אשר מחדדת את ההקבלה בין עולם העסקים למשחק הפוקר. שלום דיין, מנכ"ל טלדור תקשורת מקבוצת וואן-טלדור, בירך את משתתפי הכנס, ואמר כי "הלקוחות, היצרנים והשותפים נותנים בנו אמון הודות לחומר האנושי המובחר ולניסיון המקצועי של המומחים בטלדור תקשורת, לצד האקוסיסטם הנרחב והקידמה הטכנולוגית שמעניקים לנו שותפים מובילים כמו סיסקו, פורטינט, טקליס, נטסקופ, קי-סייט ואימפרבה. כל אחד משותפינו מביא ערך מוסף ייחודי ויחד עם היכולת המקצועית של המומחים שלנו, אנו מצליחים להעניק ללקוחות הכי טובים בישראל את השירות והיכולות ברמה המקצועית שהם דורשים – בין אם מדובר במוטורולה, שירותי בריאות כללית, או פרויקט ההגנה על אסדות הגז". בין הדוברים הראשיים בכנס היה מולי אדן, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, שהעביר הרצאה מרתקת על המהפכה הטכנולוגית וכיצד ארגונים צריכים להיערך לקראת השנויים שמהפכה זו צפויה להביא עימה לחיינו. עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן, אמר כי הכנס הוא למעשה רק אירוע הפתיחה ללקוחות פרימיום ומובילי דעה בכירים, אך בוואן מתכננים להרחיב בקצב מהיר את קהילת לקוחות טלדור תקשורת, ולעזור להצעיד אותם בהצלחה לעתיד של חדשנות טכנולוגית. דוברים ומשתתפים נוספים בכנס: תא"ל במיל' יורם לקס, מנהל ביטחון וסייבר בחברת Energean קידוחי גז, ובכירים נוספים מהחברות הגדולות במשק כמו בנק הפועלים, עיריית ת"א-יפו, טבע, חברת חשמל, המרכז הרפואי הדסה, המרכז הרפואי שמיר, בנק ישראל ועוד.

אני מכיר כמה אנשים שבלי לראות את "גבעת חלפון אינה עונה" ביום העצמאות לא מרגישים שהם עשו סדר מדינת היהודים כהלכתו, אלא שרובם עושים זאת מול מסך הטלוויזיה. מי שמחפש משהו קצת יותר נייד, להוסיף אלמנט של שוטטות לתהליך הצפייה בסרטם האלמותי של הגששים, או בסרטים ישראליים אחרים שהפכו לנכס צאן ברזל – אני באופן אישי ממליץ על "תעלת בלאומליך" – יכול לעשות את זה עם מקרן הכיס GoPix 1 של פיליפס. המקרן, ששוקל 200 גרם בלבד, מבוסס על טכנולוגיית DLP עם נורת LED שיכולה להחזיק מעמד עד 30,000 שעות במצב חסכוני. יש לו חיבור HDMI וחיבור USB-C שמאפשר כמובן לחבר טלפונים, טאבלטים ואפילו מחשב כדי לשדר מדיה, ולעשות את זה בגודל הקרנה של עד 75 אינץ'. באתר החברה מספרים על בהירות של 120 לומנס, כך שזה לא ממש מתאים להקרנות באור בהיר, ועל רזולוציית שידור מרבית של 854×480 פיקסלים בשני מצבי שידור: 1080i או 720p. החברה לא פרסמה את נפח הסוללה אבל מדברת על שעתיים עבודה רציפה. את המקרן הזה מייבאת לארץ ביקונקט והיא מוכרת אותו במחיר של 1,390 שקלים.

נחשפה פעילות איראנית בסייבר, שנועדה לאתר ולגייס אזרחים ישראליים, וזאת במטרה לאסוף מידע ולפגוע ביעדים בארץ – כך הודיע היום (ב') השב"כ. על פי הארגון, הוא איתר את הפעילות כבר בראשיתה. בשב"כ ציינו כי הניסיונות ליצירת הקשר בוצעו באמצעות פרופיל פיקטיבי בפייסבוק, תחת השם "שרה פופי", שהציגה את עצמה כבחורה יהודייה צעירה, בעלת קשרים ועסקים בישראל. בהודעת השב"כ נכתב כי "פרופיל פיקטיבי זה צבר אלפי חברים בזמן קצר מאוד, מרביתם מישראל". לאחר יצירת קשר בפייסבוק, הקשר עבר לאפליקציית ווטסאפ. בשירות ציינו כי "פנייה באמצעות הרשתות החברתיות הינה שיטה מוכרת בשימוש ארגוני הטרור והמודיעין האיראני לגיוס והפעלת ישראלים". "שרה פופי". צילום: צילום מסך "בחודשים האחרונים מזוהה עיסוק גובר של גורמים אלה ליצירת קשר עם ישראלים באמצעות הרשת, לעתים באופן משוטה, תוך שימוש בכיסוי ומצג שווא, לטובת גיוסם לאיסוף מודיעין ופעילות טרור", נמסר מהשב"כ. המפעיל האיראני, שהשתמש בפרופיל הפיקטיבי "שרה פופי", ביקש מהגורמים שהופעלו על ידו בישראל לאתר מידע על ישראלים שהינם מושאי עניין עבור המודיעין האיראני. כך, הוא ביקש מהמופעל שלו, הישראלי לכאורה, לאסוף מידע על אישים ישראליים ובחן את נכונותו לפגוע בהם, תוך הפעלת לחץ והבטחת סכומי כסף בסך של אלפי דולרים כתשלום עבור הפעולה. לעתים אף נעשה ניסיון לשימוש במניפולציות רגשיות ורומנטיות. המפעיל לא ידע שמי שפועלים מולו הם אנשי השב"כ. פרסום נגד נשיא רוסיה ופגיעות בלהט"בים במסגרת הקשר הועברו מהמפעיל האיראני למופעל לכאורה כספים במטבעות ביטקוין. המפעיל האיראני שעמד מאחורי פרופיל הפייסבוק השתמש בסיפור כיסוי עסקי להטלת משימות שונות, דוגמת בקשה לנקום במי שחייבים לו כספים, רצון לפגוע ביריבים אישיים ואף רצון לפגוע באופן כללי בלהט"בים. בנוסף, הגורם האיראני ניסה לשדל את בן שיחו הישראלי להוציא לפועל פרסום חוצות מסית נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במטרה לפגוע ביחסי ישראל-רוסיה. זאת, על רקע המלחמה בינה לבין אוקראינה. עוד הוא ניסה לאסוף מודיעין ולפגוע בנציגי חברות עסקיות ובדיפלומטים של מדינות ערביות שפועלים בישראל. בהודעת השב"כ צוין כי "שירות הביטחון הכללי מוסיף לפעול מול מהלכים דומים נוספים של האיראנים וארגוני הטרור במרחב הקיברנטי". גורמי הביטחון קוראים לאזרחי ישראל לגלות ערנות וזהירות "לאור האיום הנשקף מפני גורמי טרור שונים ברשתות החברתיות, ולדווח על כל פניה חריגה למשטרת ישראל".

האיש השני בעושרו בעולם איבד בתוך 24 שעות 20.5 מיליארד דולר בשל צניחה בשער המניות של חברת הענק אמזון שהוא בעליה ב-29 באפריל, אחר מהימים ה"שחורים" של הבורסה האמריקנית. אבל אין צורך לדאוג, כי עדיין "נשארו" לו 148 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, וכעת הוא רחוק מאילון מאסק, האיש העשיר בעולם, ביותר מ-100 מיליארד דולר. דירוגו מאוים כעת על ידי איש העסקים הצרפתי ברנאר ארנו, מנכ"ל קבוצת היוקרה לואי ויטון, טיפאני, הנסי ועוד – עם הון מוערך של 136 מיליארד דולר. ביל גייטס תופס את המקום הרביעי עם הון בגובה 125 מיליארד דולר. מעניין לראות, כי שישה מתוך עשרת האנשים העשירים בעולם הם מעולם הטכנולוגיה, ואלה שבאים מעולמות אחרים הם, נוסף על ארנו, וורן באפט (117 מיליארד דולר), המיליארד ההודי גאוטאם אדני (122 מיליארד) ומוקש אמבאני (103 מיליארד). נציין גם, כי תשעה מתוך עשרת העשירים, עם יוצא הדופן ארנו, איבדו הון ב-29 באפריל, כאמור יום רע בבורסה. הרקע לירידה בשער המניות של אמזון קשור לדו"חות הרבעוניים שפרסמה בשבוע שעבר, שגרמו אכזבה למשקיעים על רקע הודעתה כי מגמת העלייה בתוצאות הכספיות מתמתנת, ועל פי התחזית שלה תתמתן עוד יותר, לצד הפסד נקי של 3.8 מיליארד דולר, לאחר שהפסידה 7.6 מיליארד בהשקעה שלה בחברת האוטומוטיב ריביאן, שהמניות שלה צנחו.  שער המניות של אמזון צנח ב-29 באפריל ל-2,485 דולר – הגרוע ביותר מאז יולי 2006, וכך התאדו להם 20.5 מיליארד דולר…

עסקת הענק שבמסגרתה אילון מאסק קנה את טוויטר לא הייתה החלטה של איש אחד – גם אם הקונה נחשב אדם שלעתים פועל על פי גחמות. קבוצה של יזמים ואנשי עסקים בעלי נטייה ליברטריאנית היא שייעצה לו לבצע את הרכישה – כך לפי דיווח שפורסם בסוף השבוע בוול סטריט ג'ורנל. החבר הבולט באותה קבוצה היה ג'ק דורסי, המייסד במשותף ועד לא מזמן המנכ"ל של טוויטר. מאסק החליט סופית על רכישת טוויטר בשבוע שעבר, בעסקה בשווי של 44 מיליארד דולר. הוא נימק את ההחלטה בין היתר בחופש הביטוי, אבל גם בבית הלבן וגם בתוך החברה עצמה הועלו חששות שחופש הביטוי יהיה בדיוק מה שייפגע תחת שליטתו של מאסק, שיש שסוברים שהחל לקרוץ לימין האמריקני. מה גם שכמו כל בעלים חדשים של חברה, מאסק ירצה להותיר את חותמו עליה וישיק פיצ'רים חדשים. את זה הוא כבר הבטיח שיעשה. חברי הקבוצה מתוסכלים מהמהלכים שטוויטר נקטה באחרונה בכל הנוגע לחופש הביטוי, ובעיקר מצנזור של גורמי ימין, לדבריהם. המהלך המרכזי שסימל את המגמה הזאת הוא הצעדים שננקטו נגד דונלד טראמפ כשהיה נשיא ארצות הברית – בעיקר סביב מאורעות הקפיטול ב-6 בינואר אשתקד, שהוא התאריך שבו אישר הקונגרס האמריקני את תוצאות הבחירות לבית הלבן, שהנשיא היוצא יצא נגדן לאחר שהפסיד בהן. ה-"רומן" החברי של מאסק ודורסי דורסי, שכאמור היה החבר הבולט בקבוצה, פרש מתפקיד מנכ"ל טוויטר בנובמבר האחרון, אבל נשאר חבר במועצת המנהלים של החברה שהקים. הוא הוביל את העצה המרכזית של חברי הקבוצה למאסק: להוציא את טוויטר מהבורסה ולהפוך אותה לחברה פרטית. מקור יודע דבר מסר לוול סטריט ג'ורנל שבתקופה האחרונה מאסק ודורסי הפכו קרובים מאוד ובדרך כלל תמימי דעים. לדבריו, הם מתכתבים זה עם זה לא מעט במהלך יום העבודה. יש לציין שדורסי לא הסתיר את תמיכתו בכך שמאסק ירכוש את טוויטר: הוא נתן לכך פומבי כשאמר שמדובר בעסקה שהיא "הפתרון היחיד" לחברה ולהישרדותה. חבר נוסף בקבוצה הוא פיטר ת'יל, מייסד פייפאל וחברות טכנולוגיה נוספות, שידוע בעמדות הימניות שלו ובתמיכתו בפוליטיקאים מהמפלגה הרפובליקנית, ובראשם טראמפ. ת'יל היה אחד היחידים בעמק הסיליקון שהביע תמיכה בנשיא לשעבר של ארצות הברית. עוד חבר בקבוצה היה דיוויד סאקס, שיחד עם ת'יל ומאסק השלושה כונו בעבר "המאפיה של פייפאל". מאסק, דורסי וטוויטר לא הגיבו לבקשת הוול סטריט ג'ורנל לתגובה.

חברת הביו-טק הישראלית הלו הארט הודיעה היום (ב') כי היא השלימה סבב גיוס D בסך של 70 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן סטרייפס מניו יורק. עד כה גייסה החברה 138 מיליון דולר מקרנות דוגמת IVP, שהשקיעה גם בנטפליקס ובטוויטר, ובלו ראן ונצ'רס. הלו הארט מעסיקה כ-130 עובדים.ות, ש-60% מהם.ן אלה נשים. כשליש מהעובדים.ות נמצאים.ות בישראל. פתרון הדגל של החברה הוא מוניטור מבוסס בינה מלאכותית בשילוב עם אפליקציה, שמאפשר לאנשים לנהל מעקב אחרי כל המדדים הרפואיים שלהם. הם יכולים לעקוב באמצעות האפליקציה אחרי לחץ הדם, המשקל והדופק שלהם, התרופות שהם לוקחים, בדיקות המעבדה שביצעו ופעילותם הספורטיבית. כך ביכולתם להבין את בריאות הלב שלהם ולקבל מידע רפואי מורכב באמצעות הסברים פשוטים וידידותיים. המוצר מספק התראות בזמן אמת כשהמדדים של המשתמשים מגיעים לרמות שעלולות לסכן חיים, ואלה מפנות את המשתמשים לרופא, במטרה למנוע התקפי לב. האפליקציה של הלו הארט. צילום: יח"צ בצוות המוצר של הלו הארט עובדים אנליסטים, מומחים להתנהגות משתמשים ואנשי מוצר, שמשתמשים בשיטות לאופטימיזציית חוויית שימוש מעולמות הגיימינג והמדיה החברתית – ומביאים אותן לתחום בריאות הלב הדיגיטלית. צוות העיצוב שם דגש רב על הממד הרגשי, שחשוב במיוחד למי שנמצא במצב מורכב רגשית, כמו בסיטואציות שבהן יש צורך להתריע על התקף לב מתקרב. המודל העסקי של החברה מאפשר למשתמשים לקבל את הפתרון שלה בחינם. הלו הארט מוכרת את הפתרון לחברות ביטוח ומעסיקים גדולים בארצות הברית, בהם עשרות חברות מרשימת הפורצ'ן 500, ואלה מספקים אותו לעובדים ולמבוטחים שלהם. באופן הזה, אומרים בהלו הארט, המוצר נגיש לכל שכבות האוכלוסייה והמעסיקים, שמשפרים את בריאות העובדים שלהם בזכות מניעת התקפי לב, חוסכים כסף. "בריאות הלב נוגעת לכולנו. כל אחד מכיר מישהו שמתמודד עם בעיות לב״, אמרה מעין כהן, מייסדת שותפה ומנכ"לית הלו הארט. ״אנחנו רוצים לאפשר לכולם לקבל החלטות חכמות על הבריאות שלהם, ואנחנו מאפשרים לאנשים להבין את בריאות הלב שלהם ולשפר אותה בעצמם. ההקפדה על חוויית משתמש ברמה גבוהה מאוד מאפשרת גם ליוזרים שאינם טכנולוגיים להשתמש באפליקציה בקלות, ואין דבר יותר מרגש לצוות שלנו מלשמוע על משתמש שאינו טכנולוגי, שהצליח לתפוס התקף לב בזמן באמצעות הפתרון שלנו". כהן ציינה כי "הכפלנו את מספר המשתמשים והלקוחות שלנו בחודשים האחרונים".