למה שריל סנדברג עוזבת את מטא? כנראה שאיש לא ממש יודע, זולת היא עצמה וסביר להניח שגם מעגל המקורבים לה. ההשערות בתקשורת לא מעטות, ונראה שיתרבו בימים הקרובים. יש כמה סיבות אפשריות: פרשת קיימברידג' אנליטיקה; החשיפות של פרנסיס האוגן על התרבות הקלוקלת בחברה, בלשון המעטה; הירידה בפופולריות של פייסבוק; המטאברס, שמארק צוקרברג, המנכ"ל והמייסד, כל כך נלהב ממנו, אבל ייתכן שהוא לא כוס התה של מספר 2 שלו; מערכת היחסים בין השניים, שעל פי הדיווחים לא הייתה טובה במיוחד בשנים האחרונות; ואולי פשוט תחושת מיצוי, כמו שהיא אומרת. כל אחת מהן היא סיבה אפשרית ומספיק טובה לעזיבה, ו-ודאי קומבינציה שלהן, אבל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של מטא ואחת הנשים הבכירות בעמק הסיליקון, לא חשפה את הקלפים – לא בפוסט הפרידה שפרסמה ולא בראיונות שנתנה לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית לאחר מכן. בעצם, סיבה אחת היא כן נתנה: תחושת המיצוי. זה בהחלט הגיוני, אחרי 14 שנה, ובתעשיית האינטרנט וההיי-טק של ימינו, שבה מחליפים תפקידים וחברות בכל מספר לא גדול של שנים (בדרג הבכיר – פחות, אם כי גם). אבל "תחושת מיצוי" זו הסיבה שניתנת בהרבה הודעות עזיבה של בכירים, ולעתים היא מכסה על סיבות אחרות, שפחות נעים ופחות באינטרס של הצדדים לפרסם. למשל, מערכות יחסים עכורות (במקרים שכאלה לפעמים משתמשים בצמד המילים המכובסות "חילוקי דעות"). סנדברג כן מציינת בפוסט שלה דברים שנהוג לציין בהודעות מעין זו: עד כמה היא נהנתה לעבוד עם צוקרברג – שכמובן שהיא קוראת לו מארק – ועם העובדים של החברה, מספרת על התקופה שלה בתאגיד הענק ואומרת שהיא סמוכה ובטוחה שהיא ממוצבת מצוין לעתיד. אלא שעיתונאים לא מעטים, ובהם החתום מטה, סקפטיים שזאת אמנם הסיבה. פרשת קיימברידג' אנליטיקה, הניסיון לגנוז כתבה בדיילי מייל ועוד לסנדברג היו את כל הסיבות לעזוב אחרי פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שהייתה הפעם הראשונה שבה באמת נפל האסימון בקרב הרגולטורים והציבור הרחב עד כמה הפרטיות שלנו ברשתות החברתיות בסכנה. החברה רכשה מפייסבוק, דרך צד שלישי, מידע על משתמשים והשתמשה בו כדי לטרגט בוחרים פוטנציאליים של דונלד טראמפ ולשכנע אותם, באמצעים מניפולטיביים, להצביע לו בבחירות לנשיאות ב-2016. רבים אומרים שבזכות הפרסום הזה הוא נכנס לבית הלבן. השימועים שהיו לצוקרברג בקונגרס האמריקני בעקבות הפרשה לא איחרו לבוא. או שבעצם כן – הנזק כבר נעשה. אלא שפרשת קיימברידג' אנליטיקה קרתה לפני כמה שנים טובות, ואם זאת הייתה הסיבה, סנדברג הייתה עוזבת כבר מזמן. מה גם שאל מול הכסף הרב ובעיקר המעמד הגבוה שהיא רכשה עם התפקיד שלה בחברה, ספק אם הסיבה הזאת הייתה גורמת לפרישתה. אבל אולי ייתכן שהפרשה הזאת הביאה למפנה, שבסופו של דבר, אחרי כמה שנים, גרם לה לעזוב. ואולי זאת הפופולריות היורדת של פייסבוק? מזה כמה שנים כבר ידוע שהרשת החברתית הגדולה בעולם פחות פופולרית בקרב המשתמשים הצעירים, שמעדיפים את אינסטגרם – שגם היא בבעלות מטא – ויותר ויותר את המתחרה הגדולה, טיקטוק. וזאת כנראה הסיבה המרכזית לירידה בפופולריות, אפילו יותר מהפגיעה בפרטיות. תהיה אשר תהיה הסיבה, או הסיבות, שסנדברג עזבה את מטא-פייסבוק, אי אפשר להתעלם מהחותם שהיא השאירה על הרשת החברתית הגדולה בתבל ועל עולם ההיי-טק בכלל – לחיוב ולשלילה עוד סיבה שיכולה להיות היא רצונה להתעסק בדברים שהיא לא יכולה הייתה להתעסק בהם ב-14 השנים שלה בתפקיד התובעני במטא. היא אמרה בראיון לפורבס שהיו לה הזכות והכבוד לעבוד בעבודה שלה בחברת הענק, "אבל זאת עבודה שלא משאירה הרבה זמן כדי לעשות דברים אחרים". בפוסט שלה ובהודעה של החברה צוין שהיא רוצה להקדיש יותר זמן לפילנתרופיה. היא צפויה לתת מעתה יותר זמן ומרץ לקרן הפילנתרופית שלה. זה טוב ויפה, והתקשורת משבחת אותה על כוונתה זו, אבל צריך לזכור שסנדברג היא אחת הנשים העשירות בתבל, שהתעשרה ומתעשרת עוד די במהרה, שעה שהרבה מאוד עניים בעולם לא מתעשרים, ואף נעשים עניים יותר. היא לא אחראית, על כל פנים לא אחראית בלעדית, לפער הבלתי נסבל הזה, אבל היא חלק מהתרבות שמאפשרת אותו. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא. צילום: מתוך ויקיפדיה אולי זה בכלל צוקרברג? וייתכן כלל שזה לא בא ממנה. אולי צוקרברג הוא זה שהראה לה את הדלת, או, סביר יותר להניח, רמז לה שעליה לפרוש, בגלל שרשרת הכישלונות והשערוריות שמטא-פייסבוק הייתה מעורבת בהן בשנים האחרונות – מפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שכבר הוזכרה כאן, עבור בטענות נגד החברה שהיא לא חסמה את מבצעי רצח העם שבוצע במיינמאר, ובכך למעשה אפשרה אותו, וכלה במאמצים שלה למנוע מהדיילי מייל לפרסם כתבות על צו ההרחקה שהוצא נגד בובי קוטיק, מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד, כשהיא הייתה בת זוגו, לאחר שהטריד את האקסית שלו. וכשבכירה מאוד כמו סנדברג מנסה למנוע פרסום, מטא מעורבת בפרשה, גם אם זה בעל כורחה, כי היא לא קשורה אליה. כל אלה ועוד פרשיות העיבו על מטא וכפי שפורסם העיבו גם על יחסיה של סנדברג עם צוקרברג. יתרה מזאת, על פי דיווחים, הוא האשים אותה בטיפול כושל בפרשת קיימברידג' אנליטיקה. כנראה ששם חלה נקודת המפנה ביחסים שבין צוקרברג ל-"חברתו הטובה", כפי שהוא קרא לה בפוסט שפרסם עם צאת ההודעה על עזיבתה. תהיה אשר תהיה הסיבה, או הסיבות, שסנדברג עזבה את מטא-פייסבוק, אי אפשר להתעלם מהחותם שהיא השאירה על חברת הענק ועל עולם ההיי-טק בכלל – לחיוב ולשלילה. היא לקחה ב-2008 חברה שייסד סטודנט צעיר בן 19 ארבע שנים קודם לכן והפכה אותה למכונה שמדפיסה כסף, ובקצב הולך וגובר. לאורך השנים, הרווחים וההכנסות של פייסבוק הלכו ועלו, היא ביצעה שתי רכישות מוצלחות מאוד – של אינסטגרם ו-ווטסאפ, ובמידה רבה שינתה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים. נכון, זאת קלישאה, אבל במקרה הזה היא נכונה. אלא שבשלב מסוים, מחברה ש-"מקשרת את העולם", כפי שצוקרברג מתלהב להגיד פעם אחר פעם ורבים שתו זאת בצמא, צצו הפרשיות והשערוריות השונות ופגעו מאוד בתדמיתה. וכנראה שאז, לאט לאט, החל להימאס לסנדברג.

משטרת ישראל ועומר בר-לב, השר לביטחון הפנים, פנו ליועצת המשפטית של הממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, כדי לקבל את אישורה לשימוש במערכת לזיהוי פנים במסגרת מצעד הגאווה הנערך היום (ה') בירושלים. במשטרה מבקשים לזהות באמצעות המערכת כמה עשרות חשודים פוטנציאליים, העלולים לגרום להפרות סדר במהלך המצעד, או אולי מעבר לכך, פגיעה בצועדים. ההיערכות המוגברת היא חלק מהפקת הלקחים בעקבות הרצח במצעד הגאווה בירושלים שהתרחש ב-30 ביולי 2015: ישי שליסל, חרדי קיצוני, רצח בדקירות סכין את הנערה בת ה-15 שירה בנקי, שהשתתפה במצעד, ופצע שישה צועדים אחרים. השימוש במערכת, מעריכים במשטרה, יביא לזיהוי של אותם חשודים, אם יופיעו באזור המצעד. ההחלטה התקבלה במשטרה, בעקבות איומים שהופנו כלפי אמונה קליין בר-נוי, מפיקת המצעד בבירה. צעיר בן 21 – שנעצר – שלח לה ולחברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ואיתן גינזבורג – הודעות מהחשבון "האחים של ישי שליסל" בנוסח: "לא נאפשר שמצעד הגאווה יתקיים בירושלים. ירושלים היא עיר הקודש. גורלה של שירה בנקי מחכה לכם". ח"כ גינצבורג תומך בבקשת המשטרה. שימוש במערכת המיוחדת בזמן התהלוכה בירושלים יביא לכך, שהמצלמות אשר יותקנו לאורך המסלול של הצועדים תסייענה לאתר אותם חשודים פוטנציאליים, ובכך יהיו עוד "זוגות עיניים", נוסף  לזיהוי האנושי שייעשה על ידי בלשים סמויים ושוטרים.

ספארי, הדפדפן של אפל, שאותו היא מציעה בכל הפלטפורמות שלה כברירת מחדל, היה לדפדפן השני בהיסטוריה שרושם מעל מיליארד משתמשים, לרוחב כל המכשירים. הראשון שעשה את זה היה כרום, הדפדפן של גוגל. למרות המעמד המכובד של ספארי, הוא עדיין רחוק מאוד מחברו למועדון האקסקלוסיבי, שכבר הגיע, לפי נתונים ממחקר שביצעה חברת ה-VPN אטלס, לכדי 3.3 מיליארד משתמשים – בטלפונים, בטאבלטים ובמחשבים ניידים ונייחים. מבחינת נתח שוק, מדובר בקצת יותר מ-64% לכרום ומעט יותר מ-19% במקרה של ספארי. ומה באשר למיקרוסופט? על אף שהדפדפן שלה, אדג', הוא חלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה שלה, Windows, מספר המשתמשים בו עומד נכון להיום על קצת יותר מ-210 מיליון. הרביעי ברשימה הוא פיירפוקס של מוזילה עם כ-180 מיליון משתמשים, והחמישי הוא הדפדפן של סמסונג עם כ-160 מיליון.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ד') להעלאה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית במליאה את הצעת החוק הממשלתית, שמאפשרת למשרדי הממשלה לשלוח הודעות לאזרחים באמצעים דיגיטליים, כגון מייל וטלפון נייד. בהצעת החוק נכללו גם גופים כמו המשטרה, צה"ל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה ו-ועדת הבחירות המרכזית. ההצעה מתייחסת גם לאפשרות לחייב אזרחים להעביר את המען הדיגיטלי שלהם לרשות האוכלוסין. אולם, לפי דרישת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, בארבע השנים הקרובות זו תהיה רשות, ורק אחר כך הדבר יהפוך לחובה. עוד כוללת הצעת ההחלטה את שאלת ההצטרפות למערכת המסרים הממשלתית, במסגרת אתר gov.il, והודגש בה שבכל מקרה, זו תהיה רשות. כמו כן, הוועדה הוסיפה להצעת החוק סעיף שמחייב דיוור דיגיטלי גם בשפה הערבית. החוק יחול גם על רשויות מקומיות, מועצות דתיות ותאגידי מים שיתחברו למערכת הדיוור הממשלתית, באישור שרת הכלכלה, ובהמשך תיבדק אפשרות לאשר להם מערכת ייעודית משלהם. שינוי נוסף שהוכנס לחוק לקראת ההצבעה הוא מענה לאזרחים ותיקים שאין להם נגישות למדיה דיגיטלית – וזאת על פי דרישת ח"כ בני בגין. ח"כ קריב אמר כי "לאחר שבעה חודשי דיונים הבאנו רפורמה משמעותית וחשובה, שתעניק לאזרחים ולאזרחיות שירות ציבורי טוב יותר ומותאם למציאות הטכנולוגית של היום". הוא ציין שהצעת החוק כוללת את האיזונים הנדרשים כדי לשמור על פרטיות האזרחים, וכן עמידה על העקרון שהקשר הדיגיטלי בין הרשות לאזרח יהיה רק אם האזרח ירצה בו. כמו כן, אמר, "תנאי לשליחת מסרים באופן דיגיטלי יהיה שרמת האבטחה שלהם תעשה בדרך שמונעת שימוש במידע על ידי אחרים. התקנות לחוק בנוגע לפרטיות ואבטחת מידע יהיו בהסכמת הרשות להגנת הפרטיות, באמצעות שר המשפטים, ובכל הנוגע לרמת האבטחה של הסייבר – זה יהיה בהסכמת משרד ראש הממשלה".

לפני ימים אחדים הגעתי למרכז של כל-מוביל בהרצליה, שם הושקה מכונית הסלון החשמלית EQE ממשפחת EQ של מרצדס. מה אומר ומה אגיד? מדובר במכונית עם רמת גימור טובה מאוד, טווח נסיעה מרשים ביותר, מנוע פנטסטי ועוד. בשלב הראשון תשווק ה-EQE 350 בארבע רמות הגימור – Electric, Electric Art, Electric AMG Line ו-Electric Art AMG Line, עם טווח נסיעה של עד 660 ק"מ. זה אומר שגם אם תיסעו לאורכה של המדינה, מדן ועד אילת (אורך של 497 ק"מ), הסוללה של הרכב לא תתרוקן. ל-EQE 350 מצטרפת גרסת AMG EQE 43 4Matic, שמביאה לעידן הרכב החשמלי את חוויית הנהיגה הספורטיבית. לנסוע מדן ועד אילת מבלי שהסוללה תתרוקן. צילום: פלי הנמר המנוע החשמלי של ה-EQE 350 הוא בהספק של 215 קילוואט (292 כוחות סוס) ומומנט מיידי של 56.5 קג"מ – מה שמאפשר למכונית תאוצה מהירה ומיידית בכל תנאי הדרך. התאוצה ל-100 קמ"ש נמשכת 6.4 שניות והמהירות המרבית מוגבלת אלקטרונית ל-210 קמ"ש. לצמד המנועים החשמליים בדגם AMG EQE 43 4Matic הספק משולב של 476 כוחות סוס ומומנט משולב של 85.8 קג"מ, המאפשרים תאוצה ל-100 קמ"ש ב-4.2 שניות ומהירות מרבית מוגבלת של 210 קמ"ש. ה-EQE החדשה בסלון התצוגה של כל-מוביל בהרצליה. 200 מכוניות כבר הוזמנו ויימכרו למזדרזים, ולקראת סוף השנה – עוד 200. וזוהי רק ההתחלה. צילום: פלי הנמר תא הנוסעים מציע מרחב פנים גדול במיוחד, בין היתר בזכות תכנון פנים חכם ובסיס גלגלים ארוך של 312 ס"מ. הנוסעים נהנים מתאורת אווירה אקטיבית חכמה, המשלבת 100 נורות LED ו-64 גווני תאורה משתנים, שמספקים בין השאר חיווי ויזואלי לשינויי טמפרטורה וחיווי למערכות הבטיחות האקטיביות. ה-EQE החדשה מגיעה גם עם מערכת ה-MBUX והעוזר האישי Hi Mercedes. הסוללה שמותקנת ברכב היא ליתיום-יון מהדור החדש, עם קיבולת של כ-91 קילו-ואט/שעה, שפותחה ומיוצרת באופן עצמאי בידי מרצדס. צריכת האנרגיה של EQE 350 עומדת על בין 15.9 ל-18.7 קילו-ואט/שעה ל-100 ק"מ. מערכת הטעינה של המכונית תומכת בטעינה אולטרה מהירה בעמדות ציבוריות מנוהלות עד להספק של 170 קילו-ואט. יכולת זו מאפשרת להוסיף 250 ק"מ לטווח הנסיעה בתוך רבע שעה של טעינה בלבד. מרצדס EQE מצוידת במערכות בטיחות וסיוע אקטיבי לנהג, עם מערך מצלמות, רדארים וחיישנים היקפיים. כל אלה מאפשרים ל-EQE יכולות סמי-אוטונומיות גבוהות ובטוחות. גילי פריאנטה, מנכ"ל מרצדס ישראל. צילום: פלי הנמר לדברי גילי פריאנטה, מנכ"ל מרצדס ישראל, "ה-EQE ממשיכה את הקו הטכנולוגי והחשמלי של מרצדס וקובעת רף חדש של יוקרה וחוויית נסיעה בקטגוריית הסלון". הוא אמר שהמכונית החדשה היא "שלב נוסף בחזון הירוק של מרצדס, שלפיו ב-2025, מעל מחצית המכוניות שתמכור החברה יהיו בעלות הנעה חשמלית מלאה או הנעה היברידית נטענת". שלוש מכוניות חדשות בעלויות שעולות – מ-400 אלף ועד ל-1.2 מיליון שקלים. צילום: פלי הנמר לרגל ההשקה יוצע הרכב עם הטבות לרוכשים, ובהן עמדת טעינה ביתית, טיפולים לשלוש שנים, מערכות מיגון ופטור מאגרת רישוי.

שריל סנדברג תפרוש בסוף הקיץ מתפקידה כסמנכ"לית התפעול של מטא. סנדברג בת ה-52 הצטרפה לחברה בשנת 2008, ולפני כן עבדה בחברת הייעוץ מקינזי ואחר כך בגוגל. היא הייתה ידועה כיד ימינו של המייסד והמנכ"ל, מארק צוקרברג, וכיהנה כארבע-עשרה שנה כדמות השנייה בחשיבותה בחברה. סנדברג, שנחשבת לפנים של החברה אחרי צוקרברג, עדיין תישאר חברת דירקטוריון, כך לפי הודעה שלה על הפרישה שפרסמה בפייסבוק אמש (ד'). לפי הדיווחים, צוקרברג עודכן על ההחלטה הדרמטית בסוף השבוע האחרון. פרק חדש בחיים שהוא גם סוף עידן "הגיע הזמן להתחיל פרק חדש בחיי", כתבה סנדברג כהסבר לעזיבה, וציינה שאינה יודעת בדיוק מה התוכניות שלה לעתיד לבוא. את תפקידה של סנדברג יאייש אחרי עזיבתה חוויאר אוליבן, מנהל הצמיחה הראשי של החברה, שייכנס לתפקיד ה-COO בסתיו הקרוב.  "במהלך החודשים הקרובים, מארק ואני נעביר את הדיווחים הישירים שלי", הרחיבה סנדברג בפוסט הארוך שדן בפרישתה. צוקרברג הגיב על הבשורה וכינה את עזיבתה של סנדברג "סוף עידן". לדבריו, מטא מתכננת רה-ארגון פנימי כדי לתקוף את השינוי שמגולם בעזיבת סנדברג את תפקידה הבכיר. "במבט קדימה, אני לא מתכנן להחליף את תפקידה של שריל במבנה הקיים שלנו. אני לא בטוח שזה יהיה אפשרי, מכיוון שהיא כוכבת-על שהגדירה את תפקיד ה-COO בדרכה הייחודית", כתב צוקרברג בפוסט התגובה שלו שגם הוא פוסרם בפייסבוק. הפכה את פייסבוק למפלצת רווחית כסמנכ"לית התפעול, תפקידה של סנדברג היה להפוך את פייסבוק לחברה רווחית, מה שהיא לא הייתה כשסנדברג נכנסה אליה לפני שנים רבות. ברבות השנים הפכה פייסבוק, הודות למודל הפרסומי שטוותה סנדברג יחד עם צוקרברג, למפלצת המדיה החברתית שהיא כיום, ושבבעלותה נמצאים גם אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ועוד חברות אחרות. נזכיר כי במרבית שנותיה בשורות הענקית ממאנלו פארק, החברה נקראה בכלל פייסבוק, עד שב-28 באוקטובר 2021 היא שינתה את שמה ואת המיתוג שלה ל-מטא. הסיבה לשינוי נעוצה ברצונה של החברה להפוך לכזו המזוהה עם המטאברס, ולא משתפקדת רק כחברה-אם של רשתות חברתית. לפי צוקרברג, המטאברס הוא בעצם עולם דיגיטלי אלטרנטיבי, שמשלב מציאות פיזית, וירטואלית ורבודה, בין היתר באמצעות אווטארים ובדרכים הרבה יותר מתקדמות ממה שאנחנו יודעים כיום. צוקרברג גרס שהתחום הולך להשפיע על כמעט כל תחומי החיים שלנו, ומה שאנחנו עושים בשנים הקרובות – מהעבודה דרך כושר, גיימינג, לימודים ועוד – וצפוי להגיע למיליארד משתמשים בתוך עשור. מאז החברה חותרת בעוז לעבר המטרות שלה, ובהחלט הולכת ונתפשת כיצרנית המטאברס, אולם עסקי המדיה החברתית המרכזיים שלה, במסגרת פלטפורמת פייסבוק, נמצאים בדעיכה מסוימת.

מרכז החדשנות של שרונה פרטנרס (Sarona Partners) ואיחוד הטכנולוגיה של אריזונה-ישראל, ה-AITA, מקימים בימים אלו את מרכז ׳נגב מערבי-אריזונה׳ בעיר אופקים. במסגרת המיזם, גורמים בכירים ומוסדות מובילים מהמדינה האמריקנית יחברו אל מרכז החדשנות, לצורך הקמת מרכז לשיתוף פעולה בין אריזונה לנגב המערבי. AITA תעמיק את מערכת היחסים עם שרונה פרטנרס ותחבור לתוכנית ההאצה של הקבוצה, שעתידה לקום בנגב המערבי. הסטארט-אפים שעתידים להשתתף בתוכנית, יהנו מחיבורים אל אנשי מפתח באריזונה, מקיום פיילוטים, משיתופי פעולה כלכליים, מקרנות הון סיכון שישקיעו ויבחנו השקעות, משיתופי פעולה עם גופים ומוסדות מובילים ועוד. התוכנית תתמקד בסטארט-אפים בתחומי האגרוטק (AgTech), האנרג'יטק (EnergyTech) והדזרטק (DesertTech), שלהם מקום ייחודי בנגב המערבי. בנוסף, יערכו במרכז סמינרים בחדשנות וטכנולוגיה על בסיס קבוע, היכרות עם מנהיגי עסקים וממשל, וכן יפעלו משלחות מובילות שיבקרו באריזונה ובישראל. איתן פרדו-רוקואס, מנהל פיתוח עסקי בקבוצת שרונה פרטנרס. צילום: שון פוטה גשר אל מדינת אריזונה לחברות הישראליות בנגב המערבי לפי הארגונים, הקשר ביניהם יאפשר יצירת גשר בין החברות הישראליות בנגב המערבי למדינת אריזונה, כש-AITA תספק את הבסיס האסטרטגי לזיהוי הזדמנויות והתרחבות באריזונה עבור החברות הישראליות. מודל זה יחזק ויבסס את מרכז החדשנות של קבוצת שרונה פרטנרס, שמוקם בימים אלו באופקים. מרכז זה "יהווה יעד מרכזי עבור חברות טכנולוגיה ישראליות להשיק את התרחבותן בארה"ב. במטרה לקדם את הסטארט-אפים הישראליים בתחומי המים, המדבר, החקלאות ועוד, ולהצמיח אותם בצורה גלובלית". איתן פרדו-רוקואס, מנהל פיתוח עסקי בקבוצת שרונה פרטנרס: "אנו יוצרים לראשונה חיבור בין הנגב המערבי לבין אריזונה. באמצעות אנשי קשר אמיתיים, ומוסדות קיימים, נוכל לייצר פלטפורמה לשיתופי פעולה כלכליים וצינור כלכלי שיוכל לעבור בין שני האזורים – ולייצר ערך משותף. זו בשורה לסטארט-אפים בעולמות האגרוטק והדזרטק, שתיפתח עבורם הדלת לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם אריזונה". ניצן ניידורף, סמנכ"ל האיחוד הטכנולוגי, ציינה כי "שותפות אסטרטגית זו תגשר בין חברות ישראליות לבין מדינת אריזונה. החיבור יקנה מפת דרכים גלובלית ויבטיח כי הזדמנויות הצמיחה יהיו מקסימליות". קבוצת שרונה פרטנרס פועלת במגוון דרכים על מנת לתמוך ולקדם סטארט-אפים ישראליים בצמיחה.  הקבוצה מפעילה שלוש רגליים מרכזיות: תוכניות האצה מפרי-סיד עד סבב B, קרנות הון סיכון, וחדשנות תאגידית. כמו כן, הקבוצה מפעילה מתחמי עבודה משותפים בחיפה, תל אביב, כפר סבא, ניו יורק ואופקים.

HPE מצטרפת לגל, וגם היא משביתה לחלוטין את פעילותה ברוסיה ובבלרוס, בשל פלישת רוסיה לאוקראינה. החברה הודיעה אתמול (ד') שכתוצאה מהפלישה היא "ממשיכה ביציאה מסודרת ומנוהלת" מהעסקים שנותרו לה בשתי מדינות אלה. ענקית המחשוב כבר השעתה את משלוחי הציוד שלה לרוסיה ולבלרוס, ועשתה זאת זמן קצר לאחר הפלישה, בסוף פברואר השנה. "החלטנו לחכות 90 ימים, כדי לראות אם יש איזשהו פתרון לסכסוך", אמר מנכ"ל החברה, אנטוניו נרי. "גינינו באופן מוחלט את הפלישה לרוסיה. למרבה הצער, אין פתרון באופק, וכבר הפך להיות בלתי נסבל עבורנו לשמר את הפעילות שלנו שם". פחות מ-2% מהפעילות הגלובלית של HPE העסקים של HPE ברוסיה ובלארוס היוו פחות מ-2% מכלל היקף פעילותה הגלובלית בשנה הכספית 2021. מנכ"ל של אחת השותפות העסקיות של HPE אמר לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כי "אנחנו צריכים עוד חברות גלובליות כמותה כדי להגביר את הלחץ של ענקיות היי-טק ואינטרנט על רוסיה. כל חברה צריכה לעשות כל שביכולתה כדי לתמוך באוקראינה". לפי ענקית המחשוב, סיום חוזי השירותים ברוסיה, בשילוב עם השבתות בלתי צפויות בסין, בשל שיבה מחודשת של הקורונה, הביאו לצמצום הכנסותיה ביותר מ-250 מיליון דולר ברבעון השני של שנתה הכספית, שהסתיים ב-30 באפריל השנה. הסכסוך אף גרם ל-HPE הוצאות נלוות בסך של 126 מיליון דולר, לפני מס. החברה צופה הוצאות פחות משמעותיות בשל השעיית הפעילות בשתי המדינות. חברות גלובליות, מהמגזר הטכנולוגי ומחוצה לו, צמצמו את עסקיהן ברוסיה ברמות שונות בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה. היו כאלה שאף מכרו את נכסיהן במדינה. שלוש מהחברות שעשו או עושות מכירת חיסול של נכסיהן ברוסיה הן שניידר אלקטריק, שהודיעה בסוף אפריל על כוונתה למכור את הפעילות שלה שם להנהלה המקומית; מקדונלד'ס, אחד המותגים המוכרים ביותר בעולם, שאמרה שהיא עוזבת את רוסיה והחלה במכירת עסקיה; ורנו, שהנהלתה אישרה פה אחד למכור את עסקיה במדינה.